הדרכים המלוכלכות שחברות התעופה גובות מאיתנו כסף 3960
בית המשפט המחוזי מרכז־לוד אישר אתמול (ג') בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אל על, בה נטען כי החברה לא משיבה את מיסי הנמל ללקוחות שלא התייצבו לטיסתם, אך גם לא מעבירה את המיסים לרשויות התעופה.

מנתונים שמסרה אל על עולה כי בשנים 2007-2016 לא הושבו לנוסעים מיסי נמל בסך 11.75 מיליון דולר. לטענת החברה, היא משיבה את המיסים לכל נוסע המבקש זאת, אך לא עושה זאת מיוזמתה. בהמשך ההליך המשפטי טענה החברה כי היא למעשה אינה חייבת להשיב את המיסים, ומשיבה אותם לנוסעים המבקשים זאת "לפנים משורת הדין". תביעות ייצוגיות נוספות בעניין זה עומדות כיום נגד כ-‏15 חברות תעופה אחרות.

לדברי השופט עופר גרוסקופף, "הדברים פשוטים וברורים … כשם שלא יעלה על הדעת שמעביד או גורם אחר שניכה במקור כספים שלא היה צורך להעבירם לרשויות המס יוכל לשמור אותם בידם, כך אין לקבל שחברת תעופה שגובה את דמי אגרת הנוסע בעבור רשות שדות התעופה יכולה להותירם בידה במקרה שהנוסע אינו נושא בסופו של דבר בחובה לשלמם". עוד אמר גרוסקופף: "המהפך שחל בעמדת אל על במהלך ההליך, שבתחילתו היא הכירה בחובתה להשיב את מיסי הנמל ובסיומו כפרה בקיומה של חובה כזו, כמו גם אי הדיוקים השונים שנחשפו במצגיה, מטילים ספק באפשרות לסמוך על הצהרותיה כאילו ההליך מיותר, וכי ניתן לסמוך עליה שתכבד את זכויות הנוסעים שלא התייצבו לטיסתם להשבת מיסי הנמל".

בכתבה "האיש שמכיר את כל הטריקים של חברות התעופה" שפורסמה ב-TheMarker בחודש שעבר, רואיין דוד מלובני, מייסד עמותת "תעופה נבונה" המסייעת לנוסעים שנקלעו לבעיות מול חברות תעופה. מלובני החל לעסוק בנושא לאחר שקנה כרטיסי טיסה לארה"ב ובתוכה בסך 1,250 דולר, אולם כשביקש להחליף את אחת מטיסות הפנים – שעלותה 120 דולר בלבד – נאמר לו כי השינוי יעלה 800 דולר. כשהציע לוותר על טיסת הפנים הזו ולקנות כרטיס לטיסה האחרת מכספו, נאמר לו כי הביטול יעלה 500 דולר, וכי אם לא יתייצב לטיסת הפנים מבלי שביטל אותה באופן מסודר, יבוטל כרטיס החזרה שלו לארץ. לדבריו, הדבר דומה למצב בו "אתה מזמין במסעדה ארוחה של שלוש מנות ואז במנה השנייה אתה אומר שלא בא לך עליה, ומבקש רק את הקינוח, והם בתגובה קונסים אותך".

מלובני מספר על דרכים מפוקפקות נוספות שבהן חברות התעופה מרוויחות כסף. למשל, כדי לצמצם את הפיצויים לנוסעים בגין תפוסת יתר ("אובר־בוקינג"), בחברות התעופה "סוגרים את שער העלייה למטוס קצת מוקדם יותר, או שלא תמיד כורזים לנוסעים שלא הגיעו. בעבר, אם הופעת ברשימת הנוסעים ולא הגעת לשער היו קוראים לך, כיום אין את זה." במקרה אחר, "אדם קנה כרטיס טיסה לעוד תשעה חודשים ובתקופה הזאת התחתן ושינה את שם המשפחה שלו בדרכון, ודרשו ממנו כסף על שינוי."

לדברי מלובני, "אין תעשייה אחרת שחושבת שהקיום הכלכלי שלה יגיע מלזנב בלקוח בפינות. זה גם לא לטובתן: אני כל הזמן אומר שהאנדרלמוסיה שחברות התעופה נכנסות אליה מחייבת אותן להחזיק יותר עובדים, להתעסק עם עורכי דין, זה תופס להן זמן, הדברים מסובכים."
קישורים
אושרה ייצוגית נגד אל על בהיקף של 40 מיליון שקל - לא משיבה מסי נמל ללקוחות שלא התייצבו לטיסה - גלובס
האיש שמכיר את כל הטריקים של חברות התעופה - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  לואו קוסט • אריק
  ללא כותרת • יוסי • 9 תגובות בפתיל
  What year is it?! • ידידיה • 7 תגובות בפתיל
  הגיע הזמן לתמחור הגיוני • שוטה הכפר הגלובלי • 3 תגובות בפתיל
  סיבה טובה להדק את החגורה • גוּטֶה
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • טל כהן
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ידידיה • 4 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוטה הכפר הגלובלי • 7 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • הפונז
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוקי שמאל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוקי שמאל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוקי שמאל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • צפריר כהן • 4 תגובות בפתיל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 710059
אקו-טרוריזם, מה זה? הויקיפדיה מספרת כי ב-‏2005 הכריז ה-FBI על הטרור האקולוגי כאיום הטרור מס'1 בתוך גבולות ארה"ב.
יש ארגונים כאלה, החזית לשחרור כדוה"א וכדוה"א תחילה, שבד"כ האידיאולוגיה שלהם נושקת לצמחונות וזכויות בע"ח. אני יותר חושב בכיוון של אנרכיסטים בודדים בנוסח טד קצ'ינסקי היוניבומר.
אפשר לראות בגרטה תונברי נערה שוחרת טוב ורגשנית המשחקת תפקיד של ז'אן דארק גלובליסטית.
אפשר גם להאזין לטון המאשים ואף המאיים. למי שכמוני סבור שאין סיכוי סביר לעצור את ההתחממות הגלובלית, ברור שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לחפש את האשמים. כפי שכבר כתבתי, אני בהחלט יכול להבין את הכעס/זעם. אם האיומים הם דברים ריקים הרי שהם מיותרים. אחרת, הם מסוכנים: הזעם הוא עוור וזעם עוור ונקם אינם פרודוקטיביים במיוחד.
מעבר לכך אני משבח את הנערה, שהצליחה להבהיר ולכמת את המצב המסוכן שאנו נמצאים בו. ושוב אני שואל עד כמה הנתונים שהביאה נכונים.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • צפריר כהן
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוקי שמאל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק • 2 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוקי שמאל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל • 7 תגובות בפתיל
  פתרונות הצללה בחלל! לחץ כאן! • אח של אייל
  פתרונות הצללה בחלל! לחץ כאן! • יוסי
  פתרונות הצללה בחלל! לחץ כאן! • אח של אייל
פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! 710745
ב 1991 התפרץ הר געש בפיליפינים, בהתפרצות השניה בגודלה במאה ה 20. ההתפרצות שחררה כ 20 מיליון טון SO2 (גופרית דו-חמצנית) אל הסטרטוספירה. עקב ההתפרצות הזו, הטמפרטורה הממוצעת של כדוה"א צנחה ב 0.6 מעלות למשך כשנה וחצי. הסיבה היא שחלקיקי SO2 טובים מאד בלהחזיר קרינה. זוהי נקודת הפתיחה של Stratospheric Areosol injection או בקיצור SAI. שיחזור של תהליך טבעי - התפרצות הר געש - על מנת לצנן את כדוה"א. למרבה המזל, יש כמה גזים על בסיס גופרית שהם גם זולים מאד להפקה וגם אפקטיביים מאד בהחזרת הקרינה. מעריכים שכמות הגופרית שתדרש על מנת להאט באופן משמעותי את ההתחממות הגלובלית היא 5 מיליון טון בשנה. להשוואה, בשנה האחרונה נפלטו כ 37 מיליארד טון פח"ד.

האתגר הטכני העיקרי הוא פיזור של החומר בסטרטוספירה - אם החומר יפוזר נמוך מדי, הוא פשוט ירד לאדמה תוך שבועות או חודשים. הרעיון הוא לפזר אותו בגובה של 20 ק"מ, ובאיזורים שבהם זרמי האוויר ישאירו אותו כמה שנים באטסמופירה. המאמר הזה סוקר כמה אמצעים לפיזור של החומר, ומציע לפתח סוג חדש של מטוס מטען מגביה טוס (מטוסי המטען הכבדים הקיימים כיום לא מגיעים לגובה מספיק; אבל הטענה היא שזה לא מאד קשה לפתח מטוס כזה‏1). כמה עשרות טיסות ביום אמורות לעשות את העבודה. המחיר הממוצע, על פי הניתוח הוא זול מאד באופן יחסי - כ 2.2 מיליארד דולר בשנה.

קיימת קבוצה בהארוורד שמתכננת ניסוי בשם ScopeEx במטרה להבין יותר טוב את ההתנהגות של אירוסול המפוזר בסטרטוספירה.

יש הרבה חששות סביב SAI. החשש העיקרי הוא שמערכת האקלים היא מורכבת מדי, ולהתערב בה מעבר למה שאנחנו כבר מתערבים זה מסוכן. באופן ספציפי יש מודלים שהראו שיישום של SAI יגרום להפחתה בכמות המשקעים הגלובלית ואפילו לבצורת באיזורים מסויימים באפריקה ובהודו. מעבר לכך, יש חשש להשפעות בריאותיות של החומר. קשה לדעת האם החומר יצטבר באיזורים מסויימים ואם כן מה תהיה ההשפעה שלו. חשש נוסף הוא מה יקרה אם יחליטו להפסיק את הפרוייקט מסיבה כלשהי. מודלים מסויימים מראים שבמקרה הזה, הטמפרטורה תנסוק חזרה בקצב גבוה מאד (פי 5-10 מהקצב רגיל). יש אפילו חשש שבתנאים מסויימים, הגז עלול לזלוג לאיזור הקטבים ולתרום לדילול של האוזון.

חששות אחרים הם חששות "פוליטיים" יותר. הפתרון נתפס בתור פתרון "קל" שיכול להיות תירוץ למדינות להתחמק מקיצוץ של פליטות הפחמן. כמו כן, טוענים שלפתרון יש פוטנציאל להוות נשק (בגלל שאפשר להמיר אותו למשהו שמופעל על איזור גיאוגרפי מוגבל).

-----

1 במאמר מתואר מטוס שיהיה דומה למטוס נוסעים ארוך וצר כמו בואינג 737-800 אבל עם 4 מנועים במקום 2 ושטח כנפיים גדול יותר.
  פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! • הפונז • 10 תגובות בפתיל
פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! 712285
אני מוכרח להודות שההתנגדות המתמשכת של ארגוני הסביבה אפילו לניסויים שמטרתם לבחון את היעילות של שיטות שונות של גיאו-הנדסה ואת הסיכונים האפשריים בהן מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. כתבתי בדיוק את זה בתגובה 604646 ב-‏2012, חלפו שבע שנים, המצב החמיר משמעותית, תחושת הדחיפות התגברה - ודבר, כמעט, אינו קורה. בעיני הטענות מסוג "אם אנשים יידעו שיש אפשרות לפתרונות טכנולוגיים אז הם לא יורידו את פליטות הפחמן" דומות לטענות שעדיף להשיט ספינות ללא סירות הצלה, כי אם אנשים יידעו שיש סירות הצלה על האניה אז הם ישיטו אותה במהירות בלילה בים עמוס בקרחונים או אולי שעדיף לשווק מכוניות ללא חגורות בטיחות.

אני פחות אוהב את הפתרונות של SRM (ניהול קרינת השמש) שהוצעו כאן משום שהם מטפלים בסימפטום, ההתחממות, ולא בבעיה - הגזים (פד"ח, מתאן וחבריהם). הם לא מטפלים, למשל, בנושא העליה בחומציות האוקינוסים כתוצאה מעליית רכוזי הפד"ח. לכן השיטה החביבה עלי היא הגברת פוריות האוקינוסים. הרעיון הוא שאזורים נרחבים באוקינוסים אינם מגדלים כמעט ביומסה משום שאין בהם מינרלים מסוימים (במיוחד ברזל). באמצעות זריעת השטחים האלה בכמות קטנה יחסית של מינרלים ניתן לגרום לצמיחה מאסיבית של אצות שם, והאצות ממירות פד"ח שמצוי במים לביומסה, שחלק ממנה שוקע בסופו של דבר (ישירות או דרך בע"ח שאוכלים את האצות) אל המעמקים ונשאר שם. מה שטוב בזה הוא שבאמצעות צמצום הפד"ח במים גם תרד החומציות וגם האוקינוס יקלוט יותר פד"ח מהאטמוספירה. מה שפחות טוב הוא שההשפעה על האטמוספירה תהיה אטית, וגם שאנחנו לא יודעים מה מאזן התועלת והנזק: אנחנו לא יודעים כמה ואיזה אצות תצמחנה, ולא כמה מהביומסה תשקע - וגם לא איך כל זה ישפיע על שרשרת המזון והאקולוגיה הכוללת של האוקינוס. אבל בדיוק בשביל זה יש טעם בניסויים - ולניסויים האלה יש התנגדות. הניסוי הבולט בתחום בוצע על ידי יזם פרטי (Russ_George [Wikipedia]). הוא הצליח לשכנע שבט אינדיאני באי בקנדה לאשר לו לשפוך מאה טון ברזל במרחק מסוים מהחוף, בנימוק שזה יעלה את יבול הסלמון שלהם. לאחר ביצוע הניסוי התעורר זעמם של כל גופי הסביבה הרלבנטיים והאינדיאנים התנערו ממנו; למרות זאת, בשנה שלאחר מכן אכן נרשמה עליה מרשימה בביומסה באזור הזה (כולל הסלמונים) ולא נרשמו תופעות-לוואי שליליות. ההתגדות הגורפת והנוקשה לניסויים כאלה מגוחכת במיוחד מול העובדה שעומדים לאשר כריה בהקף עצום בקרקעית האוקינוסים, בלי ניסויים נרחבים ובלי שאף אחד יידע אפילו מה יש שם שאנחנו עומדים להשמיד.

משפחה אחרת של פתרונות היא זו שמנסה לסלק פד"ח מהאטמוספירה עצמה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבנות מכונות שעושות את זה. השאלה היא כמה זה יעלה (הרבה מאד או ממש ממש המון), מאיפה תבוא האנרגיה להפעיל אותן ומה יקרה למיליארדי טונות הפד"ח שהן תידרשנה לסלק מדי שנה. יש דרכים אחרות שמנסות להעזר בטבע בכל מיני צורות. הפתרונות האלה יותר מהירים מזריעת האוקינוסים, ויותר "נכונים" מ-SRM; אבל הם הרבה יותר יקרים משניהם, דורשים טכנולוגיה חדשה ועדיין ספק אם הם יכולים להשפיע בטווח זמן רלבנטי. כדאי לזכור שגם אילו היינו מצליחים לעצור את הפד"ח בשעורו הנוכחי (~412 חלקים למיליון, לטובת הקוראים בעתיד) העולם היה ממשיך להתחמם עוד זמן רב: ההשפעה של הפד"ח היא בטווחי זמן ארוכים, והמצב היום עדיין לא משקף במלואו את פוטנציאל החימום של הפד"ח הקיים. לכן סביר להניח שלא יהיה מנוס משימוש ב-SRM כדי לבלום התחממות קשה. אנחנו עלולים לראות מצב שבו, לאחר רצף של אסונות טבע נוראים במיוחד, מנהיגי המעצמות יחליטו שלעזאזל עם החששות של ארגוני הסביבה - צריך לעשות משהו בדחיפות. אם לצטט את עצמי (תמיד האדם שאני באמת מעריך, בפרט בנושאים שבהם במקרה לא שיניתי את דעתי בזמן שחלף מאז התגובה ההיא): "סביר להניח שאז לא יהיה זמן לבצע ניסויים ומעקבים, להשוות תוצאות ולבחור את השיטות המועילות ביותר, או את אלה שיש להן מינימום של תופעות לוואי. אם לא נבצע את הניסויים האלה עכשיו, נהיה במצב הרבה פחות טוב בעתיד."
פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! 712300
המאמר הזה מ 2009 משווה את הפוטנציאל של שיטות שונות להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית (אפשר לגלול ישר לעמוד 8).

לפי המאמר, בהנתן תרחיש‏1 שבשנת 2100 ריכוז הפח"ד הוא של 500 חלקיקים למליון; במצב הזה הפריית האוקיינוס בברזל מצליחה לסלק (עד שנת 2100) 19 מתוך ה 500.

--
1 התרחיש הזה דורש קיצוץ משמעותי בפליטות הפח"ד
אני רק שאלה 712310
אתה כותב "פח"ד" במקום "פד"ח" בכוונה, או שזו טעות פרוידיאנית?
פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! 712319
אני לא בטוח עד כמה מאמר מ-‏2009 תואם את הידע הנוכחי, וכמובן אילו היינו מבצעים את הניסויים היה לנו הרבה יותר "ידע נוכחי". בכל מקרה, כתבתי שהשיטה הזו מאד אטית. הסיבה לכך היא שהיא מתבססת על השפעה מצטברת ועקיפה. נניח לרגע שהיא מסוגלת לסלק מהאוקינוס מיליארד טון של פד"ח בשנה. אם באוקינוס הגלובלי מומסים מאה מיליארד טון אז (בהנחה שיש ערבוב אחיד של המים) זה יגדיל את קליטת הפחמן מהאטמוספירה באחוז אחד. זה, כמובן, הרבה הרבה פחות ממיליארד טון. בשנה השניה יתווסף עוד קרוב לאחוז אחד וכן הלאה. אז ההשפעה של השיטה תגבר משנה לשנה, אבל הקצב יהיה אטי. הצד השני של זה (שעשוי להיות יתרון או חסרון) הוא שהיא תמשיך להשפיע הרבה אחרי שהוספת הברזל לים תופסק. בדמיוני הפורה אני רואה שיטות SRM מופעלות כדי להשיג קירור מיידי של פני השטח ובמקביל שיטות לצמצום הפד"ח באוויר, כאשר בהדרגה מתבצע phase out של ה-SRM (וכמובן, במקביל לכל זה פעולה אגרסיבית לבלימת הפליטות עצמן); כמובן, אותו דמיון מאפשר לי גם לראות עולם שבו דמויות כמו טראמפ, מודי ובולסונארו לא נבחרות.
פתרונות זיהום סטרטוספירה! לחץ כאן! 713589
ובינתיים חוקרי MIT שופכים מים קרים ומלוחים על ההתלהבות שלי מזריעת האוקיינוסים. לטענתם, האוקיינוסים במחצית הדרומית של כדה"א דלים בברזל ועשירים במינרלים כמו זרחן וחנקן, ואילו במחצית הצפונית המצב הפוך. כרגע קיים איזון כך שמיעוט הפיטופלנקטון במחצית הדרומית משאיר את המינרלים במים, ואלה מוסעים צפונה ומשמשים את הפיטופלנקטון הגדל שם ומהווה בסיס לשרשרת האקולוגית. העשרת המחצית הדרומית בברזל עשויה לגרום להגברה של צמיחת הפיטופלנקטון באזורים אלה, אבל התוצאה תהיה צריכה של המינרלים וירידה בפיטופלנקטון הצפוני, שתלווה בפגיעה במערכת האקולוגית של המחצית הזו (שבה חיה רוב האנושות, ואת הדגים שהיא אוכלת היא דגה שם). בקיצור, ההשפעה נטו על כמות הפד"ח בים ובאטמוספרה תהיה קטנה אם בכלל.
  פתרונות הצללה בחלל! לחץ כאן! • אריק • 2 תגובות בפתיל
  פתרונות הצללה בחלל! לחץ כאן! • יוסי • 4 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב • 3 תגובות בפתיל
אפקט גרטה 710967
עליה גדולה בכמות האנשים והחברות שמקזזים פליטת פחמן ע"י השקעה בפרוייקטים לצימצום הפליטה במדינות מתפתחות ב-‏18 החודשים האחרונים. לפי חברת ClimateCare, קיזוז פליטת פחמן עלה מ-‏2 מליון טון ל-‏20מ' טון בתקופה הזו.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק • 3 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר • 10 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • צפריר כהן • 9 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • הפונז
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709786
מעניין שהירידה החדה באירופה (על פי הגרף שלך) החלה כבר ב-‏1980.
יש לך מושג מה הגורם שהביא לזה? לא סביר שצמצום טיסות או צריכת בקר.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אח של אייל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • הפונז
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • הפונז
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • היא
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • צפריר כהן • 9 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • הפונז
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • שוטה הכפר הגלובלי • 9 תגובות בפתיל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709818
העדיפות המוחלטת של כורים גרעיניים על פני שריפת דלקים מאובנים ברורה בעיני.
אבל נראה לי שהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים עדיפה בהרבה גם על אנרגיה גרעינית, שיש לה פסולת בעייתית ומייצרת חום מיותר.

נראה לי שהדרך הנקייה ביותר להפיק אנרגיה היא הידרואלקטרית. נורבגיה מובילה בעולם בתחום זה בזכות הטופוגרפיה הייחודית שלה. יותר מ 90% מצריכת החשמל של נורבגיה מופקת באמצעים הידרואלקטריים. החסרון המרכזי שלה הוא שניתן להשתמש בה ביעילות רק במקומות ספציפיים על הכדור. ואפילו אמצעי זה זוכה לביקורת על הרס אקולוגי שהוא גורם. אנרגיה הידרואלקטרית היוותה כבר ב 1970 קרוב ל 20% מסל אמצעי ייצור החשמל בעולם‏3 אבל חלקה היחסי הולך ומצטמצם בגלל אפשרויות הגידול המוגבלות שלה בגלל המגבלות הגאוגרפיות.

הבאה בתור היא אנרגית רוח. דנמרק מובילה בתחום זה ומפיקה כ 50% מצריכת החשמל שלה מטורבינות רוח. ביום רוחני במיוחד בשנת 2015 הצליחה דנמרק לספק את כל צריכת החשמל שלה מאנרגיית רוח ואף ייצאה מעט חשמל. החסרון המובנה של אמצעי זה הוא התנודתיות בהפקה, וכן צריכה גדולה של שטח. הביקורת הסביבתית היא על פגיעה בנוף (הטורבינות ממוקמות בד"כ על רכסים), מטרד רעש, ופגיעה בבעלי כנף. אנרגיית

השימוש באנרגיית שמש להפקת חשמל זינק בעשור האחרון בעולם ובארץ בעקבות שיפורים טכנולוגיים שהוזילו מאוד את מחיר הפאנלים הסולאריים. במכרז של חברת החשמל השנה התקבלו מחירים שבין 14.44 ל 16.68 אגורות לקוט"ש - נמוכים יותר אף מעלות הפקת חשמל מגז של חח"י!‏12. להשוואה במכרז הראשון מ 2008 (החווה בקטורה) התחייבה חברת החשמל לרכוש את החשמל בכ 2 ש"ח לקוט"ש, ואילו שני המתקנים התרמו־סולאריים באשלים, שהתחילו לפעול השנה בטכנולוגיה ישנה ויקרה (אם כי חסכונית בשטח), עולים לפי חישובי חח"י 93 אג' לקוט"ש.
עד סוף השנה יספקו חוות סולאריות כ 7% מצריכת החשמל של ישראל (לעומת 2% ב 2015 ו 4% בסוף 2018) וב 2020 שואפים להגיע ליעד הממשלתי של 10% לשנה זו. החסרונות של שיטה זו הם שוב גאוגרפיים- נדרשים אזורים שטופי שמש, והשטחים הגדולים שהיא צורכת. הנצילות של הפאנלים הסולאריים גדלה בקצב הרבה יותר מתון מאשר ירידת המחיר שלהם. דווקא התנודתיות בהפקה פחות בעייתית כי יש מתאם בין הפקת החשמל לבין קצב צריכתו במהלך היממה והשנה. גם ההתקדמות העצומה באמצעי אגירת חשמל בעשור האחרון תורמת לפוטנציאל של האנרגיה הסולארית.
לאור השיפור העצום בעלויות של שיטה זו היעד הממשלתי ל 2030 - 17% מצריכת החשמל, שנקבע ב 2015, נראה לא שאפתני במיוחד.
אנרגיית השמש היא הפלח הצומח ביותר בהפקת אנרגיה גם בעולם וצפוי להמשיך ולהיות הצומח ביותר גם בעשורים הקרובים.
בשנת 2008 כשני שליש מהפקת החשמל בעולם היו מדלקים מאובנים (60% מהם ו 41% מהסך הכל היו מפחם). 13% היו מאנרגיה גרעינית ו 18% ממקורות מתחדשים (92% מהם מהידרואלקטרי). רק 1% מהסך הכל הופק מאנרגית רוח ופחות מ 0.1% מאנרגיה סולארית‏4. בשנת 2016 החלק של האנרגיות הלא מתחדשות שאינן הידרו כבר קפץ ל 8%‏4.
לפי תחזית בלומברג‏3 עד 2050 אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח יגיעו ביחד ל 48% מייצור החשמל העולמי, כמעט שווה בשווה בחלוקה הפנימית ביניהן. וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יגיע ל 62% מהסך הכל.

______________
1 מחיר החשמל הסולארי צונח - ומגיע לשפל חדש בישראל The Marker, 14.5.2019
2 מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת The Marker 30.4.2019
3 New Energy Outlook 2019
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר • 5 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • צפריר כהן
למה בעצם לא עוצרים אותן? 709837
אני חושב שכבר סיפרתי את זה פעם, אבל חיפוש לא העלה כלום, אז הנה סיפור:
בימים ההם כשעבדתי על הקמת תחנת כוח סולרית במדבר מואבי, לא רחוק מלאס ווגאס, טיילתי בסוף שבוע לסכר הובר ונכנסתי לסיור מודרך. בתוך הסכר ראינו את מבני הטורבינות והמדריכה הסבירה שבאלו שמוארים הטורבינות עובדות כרגע ובשאר לא. לפי זכרוני 5 טורבינות מתוך 17 עבדו באותו זמן. שאלתי את המדריכה למה רק 5 עובדות, והיא הסבירה שלהפעיל או להפסיק טורבינה הידרואלקטרית לוקח חצי דקה בעוד שלהפעיל או להפסיק תחנה שעובדת על דלק לוקח יום. לכן התחנות הרגילות עובדות קבוע לספק את הביקוש הקשיח והתחנות ההידרואלקטריות מספקות את הביקוש המשתנה על פי הצורך.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • היא • 2 תגובות בפתיל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712287
הפעלת והפסקת תחנה פחמית היא ענין של יום, וכאשר תחנה כזו פועלת השאיפה היא להפעיל אותה באופן יציב ללא שינויי הספק (גם בלילה כאשר אין צורך בחשמל שהיא מייצרת). לעומת זאת, תחנות כח במחזור משולב כמו התחנות מבוססות הגז שנבנות כאן בעשורים האחרונים הן גמישות בהרבה ואפשר להפעיל אותן גם בטווחי זמן של פחות משעה (נדמה לי שאפילו שמעתי פעם דיבור על כמה דקות) וגם לשנות את ההספק תוך כדי עבודה. בכל מקרה, אם יש לך תחנה הידרואלקטרית אתה תשאף להשתמש במים כאשר המחיר שתוכל לקבל על החשמל הוא מרבי - אם אתה יכול לחסוך לחברת חשמל אחרת בניה של Peaker Plant (תחנה שמיועדת רק לתגבור בשעות שיא - תחנה כזו עשויה לפעול אפילו רק שבועיים בשנה) היא תהיה מוכנה לשלם לך בנדיבות רבה על כך.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק • 4 תגובות בפתיל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712108
עוד על למה לעזאזל לא משתמשים באנרגיה גרעינית.
יש שם גם נתונים לגבי אנרגיות "מתחדשות" ולמה הן לא פתרון מספק בעתיד הקרוב, בטח לא לבדן.

כמה שאני קורא עוד ועוד על הנושא, הזה מתחוור לי בבהירות שכל הכתבות ההיסטריות על כמה המצב נורא ודורש שינוי רדיקלי הן לא רק שלא מועילות (כי הן מסרבות להצביע על הפתרון הממשי האפשרי לבעייה), אלא ממש מזיקות.
הן מזיקות מאחר והן מפנות את הזרקור הציבורי, התודעתי ובעקבות זה גם הכלכלי של מדינות העולם, לפסאודו-פתרונות, שרובם יותר מוסרניים, צדקניים ומנחיתי רגשות אשמה ברמה הפסיכולוגית, אבל זניחים לגמרי ברמה הגלובלית הכמותית.
זה כמו שתשתולל פה מגיפה של דלקת קרום המוח, ובמקום להשקיע באנטיביוטיקה יאמרו לנו לשתות תה עם לימון.

אפשר למצוא הרבה סיבות למה הקמפיינים הציבוריים והתקשורתיים הם כאלה:
א. כי אחרת ארגוני הסביבה יאלצו להכות על חטא היסטורי והיסטרי בגלל הקמפיין הכל כך מוצלח שלהם נגד אנרגיה גרעינית בחמישים השנה האחרונות, שהצליח להציל אותנו מקרינה (אולי, מעט) ולהרוג אותנו עם פד"ח ועוד מזהמים (על בטוח, במיליונים).
ב. כדי לקדם אג'נדות אחרות - טבעוניות למשל - למרות שהן לא באמת יעזרו למצב.
ג. זהירות, "קונספירציה": לא קשה לחשוב לאיזה ארגונים באמת משפיעים חובקי-עולם, רבי משאבים והשפעה יש אינטרס מאד (מאד(מאד(מאד))) חזק שהשינוי יגיע מבפנים, מהרגליו של האזרח הקטן, ולא ממעבר גלובלי ליצירת אנרגיה שאיננה בנויה על נפט וגז לנגזריו. בערך כמו שליצרני הסיגריות היה מאד נוח עם קמפיין ציבורי אגרסיבי שמאשים את אוכלי הבשר בסיכון מוגבר לסרטן ריאות. אני במקום יצרן סיגריות (או חברת נפט) הייתי מממן קמפיין כזה בשמחה.
ד. הרבה יותר קל להאשים את האדם הפשוט, מאשר לקרוא להשקעת תקציבים ממשלתיים גדולים בשביל שינוי גדול ובאמת משמעותי - אפילו אם זה הדבר שיעזור פי עשר יותר מכל פתרון אחר.

אז מעתה כשתיתקלו בעוד כתבה שמאשימה אתכם בכמה אתם פאסיביים, לא מוסריים, ולא דואגים לילדים שלכם - אם היא לא זעקה באותיות גדולות את הפתרון "הפסיקו לעשן"‏1 - אתם מוזמנים לדלג עליה בקלילות ולזרוק אותה לפח האשפה שהיא ראויה לו.

1 == הפסיקו לפתח תחנות כח מזהמות ועברו לאנרגיה גרעינית לא מזהמת. ויפה שעה אחת קודם - שלא לומר חמישים שנה מאוחר יותר.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712123
כאמור, קשה לשכנע אנשים שמתגוררים בסמוך לתחנות כוח גרעיניות, שכדאי ללהקים עוד כמה כאלה, במיוחד כשתנאי האקלים נהיים לא צפויים.

וכנראה שאם המדינה שבה מתגוררים עוסקת למעשה בפיתוח של אנרגיות מתחדשות, אז זה יותר מובן מאליו שאלו אכן מהוות פיתרון.

במידה ואין לך פוביית גרמנית, הנה הדו"ח מפי האתון.

לא יודעת מה עם כל השאר. אני לא מסוגלת לקחת ברצינות מסמך שמתחיל במילים: "למה השמאל..."
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712124
דוגמה מצוינת, הבה נסתכל בנתונים <קישור
https://www.bloomberg.com/opinion/articles/2019-06-04... בנתונים>:
אמנם גרמניה הצליחה להגיע לכ-‏40 אחוז אנגיה ממקורות 'מתחדשים' אבל היא עדיין מייצרת כחמישים אחוז מהאנרגיה שלה מהחומרים הכי מזהמים - פחם בעיקר, וגז טבעי.
כשעל הדרך היא דוקא *צמצמה* את האנרגיה הגרעינית לכמעט 12 אחוז בלבד.
וכך, לאורך כשלושים שנה, כמו שאפשר לראות מהגרף מאיר העיניים בקישור, בעוד גרמניה השקיעה מן הסתם מאמצים ומשאבים אדירים בפיתוח אנרגיות מתחדשות וחיסול כורים גרעיניים, אחוזי השימוש באנרגיות מזהמות מאד ירדו רק מ-‏60 אחוז לכחמישים אחוז היום, אחרי שלושים שנה.

בדיוק כמו שאמרתי - השקעה עצומה, מאד מרשימה בתור ברושור ויחסי ציבור ירוקים ואקולוגיים, וחסרת חשיבות כמעט לחלוטין מהבחינה הכמותית. ותודה על ההזדמנות לחזק את הטיעון שלי על דוגמה אקראית.

בנוסף, מפרט המאמר על התכניות הגרנדיוזיות לייצור מכוניות חשמליות, שיקבלו את האנרגיה שלהן - תנחשו לבד - מאותן תחנות כח מזהמות.

ורק להבהרה - לרגע לא טענתי שאנרגיות מתחדשות זה רע. זה נהדר, רק שזה לא פיזיבילי עדיין בתור תחליף טוב מספיק ומהיר מספיק, ואם נחכה עוד חמישים שנה עד שזה יהיה, זה יהיה כבר מאוחר מדי. כבר עכשיו זה מאוחר מאד.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712128
בכתבה שאתה הבאת, כתוב שתחנת כוח המונעת על ידי פחם אמורה להיסגר ב2038.
שאלת מתמטיקה: האם 2038 זה בעוד חמישים שנים?
שאלות: אם זאת התכנית, מה אתה חושב אמור לבוא במקום אנרגיית פחם?
אם השימוש באנרגיות מתחדשות עלה מאחוז זעום ל42% אחוז בממוצע (מעל ל50% בחודש מאי), על מה אתה מבסס את הפרוגנוזה שלך לפיזיביליות כזו או אחרת בתחום?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712130
על הקישור הקודם שלי, שבטח קראת.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712132
זה שטוען שהשימוש באנרגיות מתחדשות ירד, ולא עלה, בהסתמך על נתונים בריטיים, כן? והנתונים מגרמניה לא משנים את דעתך. הבנתי.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712133
עזוב לרגע את תחושות הבטן של החבר שלך‏1, ותסביר לי למה הפרוגנוזות של אירגונים בינלאומיים שעוסקים בנושא מוטעות.

1 John Purcell, studied physics and worked in computing
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712192
הוא חבר שלי בדיוק כמו שהןא חבר שלך, במקום אד - הומינום אולי תתמודדי עם נתונים וגרפים כמותיים שהוא מביא (וגיגול קמר יראה נוספים) שמראים שהבעיה באנרגיות מתחדשות זה שהן לא יציבות לאורך היממה והשנה, ולכן גם אם יגיעו - וזה רחוק - לרוב ייצור האנרגיה, עדיין עשרות אחוזים מהאנרגיה ייאלצו לבוא ממקורות אנרגיה יציבים.
בנתונים שאת הבאת קל לראות איך הגידול - הנאה, למרות שלא מבטיח כמובן גידול זהה בעתיד - של אנרגיות מתחדשות, החליף למרבה האווילות הסביבתית את האנרגיה הגרעינית במקום להחליף את אנרגית הפחם המזהמת.
אם האנרגיה המזהמת פחתה רק בכעשרה אחוז בשלושה עשורים,הייתי מסיק מזה שלאור גידול האוכלוסיה והצעשייה בעשורים האלה - גרמניה מייצרת היום נומינלית יותר פחמן חד חמצני מאשר לפני עשור, שניים ושלושה, וזה אחרי השקעת משאבים עצומה שמצליחה לירות לעצמה ולכולנו ברגל.

ממש פרק חדש במצעד האיוולת והטמטום האנושי.

ובמדינות אחרות זה כנראה עוד יותר גרוע.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712197
שמועות עקשניות טוענות שטסלה עומדת להכריז על דור חדש של סוללות שאמורות לפתור (גם) את בעיית איכסון האנרגיה ממקורות בלתי יציבים. בעלי המניות בטח ישמחו :-)
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712198
שימחתני :)
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712199
ובל נשכח גם את הפתרון הוותיק יותר, של "אנרגיה שאובה": Pumped-storage_hydroelectricity [Wikipedia]
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712225
אנרגיה שאובה היא קצת בעייתית משום שהיא מחייבת טופוגרפיה די ספציפית. יש גם פתרונות אחרים לאחסון אנרגיה, למשל באמצעות דחיסת גזים, סיבוב גלגלי תנופה או פשוט הרמת והורדת משקולות. בכל מקרה, אגירה כימית בהחלט אינה הדרך היחידה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712202
השמועה הזו? https://www.idi.org.il/articles/25015

אני שמעתי שיש התקדמות במחקר של סוללות מצב מוצק בלי קשר לטסלה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712203
בדיחה שלא הבנתי או טעות בקישור?

כנראה אכן מדובר על סוללות מצב מוצק בשת"פ עם John Goodenough שלמרות שמו המגוחך הוא חתן פרס נובל ומן הסתם לא האדם הטיפש ביותר עלי אדמות.

ההשערות מדברות על סוללה שלא תצטרך להחליף עד נסועה של מליון וחצי ק"מ, ו/או נסיעה של 1000 ק"מ בין טעינה ולטעינה., והכל במחיר זול יורת מהסוללות של היום. נראה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712204
מגוחך פלוס - יחד עם שמו האמצעי הוא ג'וני בי גוד למדי.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712205
אופסי. זה: https://youtu.be/zl39bJAAgY4
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712262
נדמה לי שהבנתי... Touché

נ.ב. טלסה הם לא אלה שהולכים לבנות מפעל בברלין?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712265
כן, זאת החברה (רק טסלה, לא טלסה).
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712299
זה היה ד''ש מליקוי הלמידה שלי.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712227
צריך להבחין בענין הזה בין השבתת כורים פעילים כפי שנעשתה בגרמניה, שהיא אכן טעות קולוסאלית, לבין עצירת הבניה של כורים חדשים - שהם דבר שתועלתו לא ברורה לחלוטין. לכאורה נראה שכורים הם פתרון מצוין לעומס הבסיס של הרשת, אבל בפועל (לפחות בעולם המערבי) לא ברור האם הם יכולים להיות כאלה - ובוודאי לא בהקף ובלוח הזמנים שנדרשים לבלימת ההתחממות. בעשורים האחרונים בניית כורים במדינות המערב כמעט נפסקה, ודווקא כשהיה נראה שהתעשיה על סף רנסאנס באה התאונה ביפן ועצרה הכל; אבל היתה סיבה טובה לכך שכורים כמעט לא נבנו. פרויקטים של בניית כורים נטו להמשך חמש-עשרה שנה ומעלה לתכנון, אישור, בניה, בדיקה ורישוי; זה פרק זמן שחברות אנרגיה לא יכולות לאפשר, וכמובן גם כזה שלא יכול להביא להורדת הפליטות אם נתחיל בו כעת. גם התקציב נטה לזנק פי שניים ושלושה. התנגדות הציבור היתה פקטור תמיד, ועם כל תאונה גרעינית היא רק החמירה (ואיתה גם דרישות הבטיחות ומכאן גם הלו"ז והעלויות). בסופו של דבר, בשקלול הכולל חשמל מכור גרעיני חדש היה צריך לעלות הרבה יותר מאשר חשמל מכל מקור אחר. המצב הזה עדיין לא השתנה.

עכשיו, אילו ניסינו לתת פתרון לעומס הבסיס במדינות המערב היינו צריכים לבנות במקביל מאות כורים. ברור מאליו שזה לא אפשרי: אין בנמצא כח אדם מקצועי לתכנן במקביל מאות כורים, אין לרשויות יכולת לבדוק במקביל תכנונים רבים ולאשר אותם, קשה מאד למצוא אתרים חדשים שמתאימים להקמת כורים ושהציבור המקומי לא ימנע את הקמת הכור בהם, כור דורש חומרים ספציפיים לבניה וציוד מיוחד לבניה ולתפעול ויכולת הייצור של כל אלה קטנה בסדרי גודל ממה שאנחנו מדברים עליו, הפקת דלק לכורים רבים כל כך תדרוש תשתיות כריה וייצור שגם אותן יקח שנים להקים. אפשר להמשיך עוד אבל הרעיון ברור - בטווחי הזמן שבהם אנחנו רוצים להשפיע על פליטות הפד"ח קשה לראות את האנרגיה הגרעינית נוטלת חלק הרבה יותר גדול מאשר יש לה כעת.

יש כל מיני תכנונים לדורות חדשים של כורים, חלקם יעילים יותר ובעלי בטיחות פאסיבית מובנה, חלקם קטנים ומודולאריים, הם מתגאים בהקטנה מהותית של כמות הפסולת ועוד שלל יתרונות. הבעיה היא שמעט מאד מכל זה מומש בהקף של כור בגודל מלא לאספקת אנרגיה, ושוב - עד שכל הדברים הטובים יקרו (אם הם יקרו) ואז יועתקו למקומות רבים העולם ימשיך להתחמם.

הערת אגב לגבי פוקושימה: התעשיה הגרעינית פיספסה כאן, מבחינה מסוימת, הזדמנות להציג את הדברים באור אחר לחלוטין. הרי היה כאן ממש תרחיש יום הדין: רעידת האדמה החזקה שנמדדה אי-פעם, צונאמי מעבר לתחזיות, אובדן מוחלט של יכולת הקירור של הכור, התכת הליבה. כמה אנשים מתו מנזקי הקרינה? אפס. אפס! כמה אנשים מתים מדי יום ברחבי העולם בתהליכי כריה, זיקוק ושינוע של דלקים פוסיליים? כמה מתים מדי יום מהעשן שלהם? התעשיה יכלה לטעון שדווקא התאונה הגרעינית החמורה הזו מלמדת עד כמה אמצעי הבטיחות הרבים שהיא נקטה מצמצמים את הסיכון. אפשר לטעון מנגד ששטח סביב פוקושימה סגור עד היום. זה נכון (אם כי לא ברור כלל עד כמה זה באמת נחוץ בריאותית), אבל רק היום התפנו תושבים רבים מישובי חוף הכרמל לרגל הנישוב מאסדת לוויתן; כשהאסדה תתחיל לפעול הנישוב הזה יהפוך לקבוע (אם כי בהקף קטן בהרבה) ואף אחד לא יסגור את השטח כדי למנוע חשיפה לפליטות - וכמו האסדה הזו יש אלפים ברחבי העולם. אז מה עדיף?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712228
אז איך אתה מסביר את.צרפת? משק האנרגיה הצרפתי על החשמל הזול שהוא מייצר דה פקטו נראה כסותר את הטיעונים דה יורה שלך.

ולא ברור לי למשל למה קשה לתכנן מאות כורים. מתכננים אחד טוב ומשכפלים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712233
בצרפת זה כבר קיים והכורים כיסו כבר את עלויות ההקמה (שהיו הרבה יותר נמוכות פעם). כאמור, סגירת כור קיים היא טעות חמורה. שני הכורים החדשים ביותר הפעילים בצרפת נפתחו ב-‏2002 (לאחר שתחילת הבניה שלהם היתה ב-‏1988 וב-‏1991). הם התחילו לבנות כור מהתכנון החדש שלהם שנקרא EPR ב-‏2007; הוא נועד לפעול ב-‏2012. כרגע תאריך היעד הוא 2022. אגב, בינתיים נפתחו בסין שני כורים מאותו מודל - גם הם בעיכוב, אבל של חמש שנים בלבד. אולי זה עונה לתהיה השניה שלך: אותו תכנון בסיסי לא בהכרח עובד באותה צורה בכל מקום, לפחות לא מבטיח את זה. אני לא בקיא בכל השיקולים של תכנון כורים, החל בגאולוגיה של כל אתר וכלה בכמות וסוג מי הקירור הזמינים; אני מניח שתכנון אחיד יכול לייעל ולקצר תהליכים במדה מסוימת, אבל קשה לי להאמין שההשפעה תהיה דרמטית. השפעה דרמטית יכולה להיות אולי לכורים מודולריים שמיוצרים בייצור המוני במפעל מרכזי ומוצבים בשטח כפי שמציבים גנרטור, נניח; אבל הפיתוח של כאלה הוא עדיין בשלבים מוקדמים יחסית.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712234
אם לפחות אנחנו מסכימים שסגירת כורים ישנים היא טעות קולוסאלית - דייני.

עם כל הבעיות שהעלית, סביר מאד שהקמת תשתית (המקבילה ל''כורים'') של אנרגיות מתחדשות בקנה מידה משמעותי ייקח פרק זמן לא קצר יותר - סביר שארוך יותר, מאחר וחלק ניכר מהטכנולוגיות לאנרגיות האלה עדיין בשלבי פיתוח, כשכל צוואר בקבוק טכנולוגי שיתגלה עלול כמובן לעבכ בעשרות שנים.
טכנולוגיה מוכחת - גם אם מורכבת - הרבה יותר אמינה, ואמינה לחיזוי, מאשר טכנולוגיה חדשה לחלוטין.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712251
לא ברור לי למה אתה מתאר את האנרגיה המתחדשת כטכנולוגיה חדשה לחלוטין. פאנלים סולאריים וטורבינות רוח כבר נמצאים כאן ומספקים אנרגיה. הם מתפתחים ומשתפרים, אבל הם קיימים היום וקל מאד להרחיב את הפעולה שלהם. נכון שהגעה למצב של שימוש בלעדי בהם להפעלת הרשת זה חזון קשה למימוש, אבל לדעתי לאו דווקא בגלל טכנולוגיה שחסרה. אגב, את נושא עומס הבסיס אפשר לפתור גם באמצעות טכנולוגיות כמו תחנות כח פוסיליות עם לכידת ואגירת פד"ח (CCS) - אבל זו כבר באמת טכנולוגיה חדשה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712298
השבתת הכורים בגרמניה - מעשה שהיה כך היה:
1 בשנות האלפיים הממשלה הסוציאל - דמוקרטית ירוקה החליטה על השבתת הכורים בשטחה עד 2022.
2 מרקל עולה לשלטון ומכריזה ב2010 שהיא נותנת הארכת זמן לכורים בין 8 ל14 שנים נוספות.
3 אסון פוקושימה ב2011, מרקל מכריזה שהיא חוזרת בה מהארכת הזמן שנתנה.
4 בית המשפט הגרמני קובע שגרמניה תחוייב עכשיו בפיצויים כלפי חברות החשמל בעלות הכורים - והסיבה - המחווה של רצון טוב ב2010.

לאור הפיצויים שגרמניה נאלצה ותאלץ לשלם, אני הייתי אומרת שהטעות הקולוסלית היא ההכרזה של מרקל מ2010, ולא החזרה לתכנית המקורית ב2011. אבל אתה מוזמן לשנות את דעתי.

אגב פוקושימה. בצ'רנוביל היה מספר המתים הראשוני 23 איש בלבד. מקרי המוות מסרטן הם גורם מצטבר שנספר לאורך שנים לאחר מכן. כלומר לא סיימנו. אנחנו מדברים גם על עליה בזיהום אטומי בכל מני נקודות ביפן וארה"ב, שטח של 20 ק"מר שסגור עד להודעה חדשה ומוטציות בפרפרים מקומיים.

מקור, תסתכל לפרפרים האלה ישר בעינים

תשע נשמות, אתה לא חושש מאפקט הפרפר? כלומר ממה שעשוי לקרות לך כשפרפר במוטציה ינפנף בכנפיו על חופי פוקושימה? אבל ברצינות אני לא מבינה, אחרי גילויי היסטריה טוטלית מצידך ומצידו של הפונז בכל הנוגע לפחמן דו חמצני, מאיפה אתם מביאים את הרוגע והזחיחות בכל הנוגע לזיהום גרעיני? זה בגלל שאתם תופסים אותו כזיהום רגיונלי שלא נוגע לכם?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712309
רציונלי מאייתים ב-צ', לא ב-ג'.
זו שיטת השיקולים שלפיה 23 קטן מ-‏23,000,000(הערכה מאד נמוכה).
אגב, בצ'רנוביל אוכלוסית חיות הבר משגשגת ועולה כפורחת, בחלקה בפקטורים נאים על פני הסביבה, לאחר שבני האדם הסתלקו משם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712318
יש הרבה דגים גם בנחל של ספרינגפילד
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712320
משעשע, אבל מטעה מאד בהקשר הדיון. החיות בצ'רנוביל נראות מצוין.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712339
אתה מתלונן על אד הומינם?
אין לי דרך לענות לך בלי. צר לי.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712325
לא הבנתי על מה בדיוק ניתנו הפיצויים, ולמה ההחלטה מ-‏2010 היא טעות.

חשבון ה-‏23 מול 23 מיליון שהפונז עשה על חיי אדם, גרעין מול דלק אדמתי, נכון גם לפרפרים‏1, וגם לשטחים שיהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם (אני מתרשם שאוסטרליה הופכת בקיץ הנוכחי למקום פחות אטרקטיבי, גם לטווח הרחוק). לכן אני מסכים עם הפונז ותשע נשמות: כורים גרעיניים יגרמו פה ושם לתאונות קטסרופליות בקנה מידה מקומי. הפחמן גורם ל"תאונה" קסטרופלית גלובלית. בהסתברות לא זניחה, מעבר לגלובליות, גם עוצמת הקטסטרופה דומה.

מצד שני, יש משהו לא הוגן בהצבה של זה מול זה ובהאשמת הירוקים. הפונז התחיל מהכאה על חטאם של הירוקים בעשורים הקודמים, שבלמו את הגרעין והשאירו אותנו עם הפחמן. האם זו ביקורת הוגנת? שאלה קשה: אני חושב שהירוקים, לפחות ברובם, לא אמרו "לא לגרעין, כן לדלק אדמתי", הם אמרו "לא לגרעין ולא לאדמתי - כן לאנרגיית שמש/רוח/מים (שמ"ר) ולהפחתת צריכת האנרגיה באופן כללי". מה שיצא הוא שהם הצליחו בחלק של מניעת הגרעין, ופחות בחלק של הפחתת האדמתי והצריכה הכוללת. התוצאה של זה היא קטסטרופלית, אבל אי אפשר לטעון שזה בגלל שהקשיבו לירוקים - זה בגלל שהקשיבו להם חלקית.

מצד ראשון, בשלב מסוים - למשל עכשיו - נהיה די ברור כמה קשה, על גבול הבלתי אפשרי, להזיז את האנושות להסתפק במה שנותנים השמ"ר (או השמר"א, נוסיף אגירה למשחק); וכשזה נהיה ברור, המשך המאבק נגד הגרעין כבר נראה לי סוג של פשע, גם אם כוונותיו טובות. אמרו כאן בפתיל שהתבססות על אנרגיה גרעינית מעכשיו כבר תאחר את המועד להציל אותנו ממשבר האקלים, אבל לצד צעדים אחרים, אני חושב שעדיין נכון לתכנן ולבנות הרבה כורים חדשים - לפחות במידה שזה לא על חשבון השקעה בשמר"א ובהפחתת הצריכה. במקרה הטוב, כשהכורים יהיו מוכנים לפעולה עוד 15 שנה, כבר לא יהיה בהם צורך - האנושות או מה שיישאר ממנה כבר תסתדר עם שמר"א, ורק בזבזנו המון משאבים על הכורים. אני חושב שלא מבוטל הסיכוי/סיכון שגם עוד 15 שנה יהיה עדיין מה להציל, והגרעין יעזור להציל אותו.

1 כשהחברה להגנת הטבע מתנגדת לטורבינת רוח בגלל הסכנה לציפורים, אני רוצה לצרוח עליהם. אני במאיון העליון של אהבת ציפורי ישראל, וכואב בבשרי כל דיווח על נשר שנהרג; אבל משבר האקלים, חוץ מזה שהוא סכנה קיומית לאדם, הוא סכנה קיומית אפילו יותר לטבע, ובכלל זה לציפורים. גישת ה Not In My Birds' Yard היא פינוק אסור, לא רק מבחינתנו אלא גם מבחינתן. וגם אם לשים טורבינות דווקא ברכס חזקה או דווקא ברמת סירין הוא לא הכי אופטימלי, ברמת ישראל או ברמה הגלובלית, כבר אין זמן להתבחבשות הזו.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712327
"במקרה הטוב, כשהכורים יהיו מוכנים לפעולה עוד 15 שנה, כבר לא יהיה בהם צורך...ורק בזבזנו המון משאבים על הכורים."

יש כאלה שמשווים את משבר האקלים לבאג 2000, כשאלה מהצד המכחיש רוצים לומר לא היה כלום כי אין כלום, זה תרגיל סיני והתקשורת הליברלית סתם צועקת זאב זאב.

מה שכתבת דווקא מזכיר שיש אנלוגיה. הייתה השקעה עצומה בטיפול בעניין הפעוט ההוא של שתי ספרות ראשונות של השנה, ובסוף כשההראשון לינואר 2000 הגיע לא היו שום ארועים חמורים (או היו כמה מינורים). אז במקרה הרע כל חברות הייעוץ שהסבו תוכנות עשו סיבוב ע"ח הלקוחות, ובמקרה הטוב ההשקעה הניבה את הפרי המיוחל.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712332
ניסוח מצוין של הטיעון.

לגבי ‏1, צר לי להזכיר שהפגיעה העצומה בעולם החי של נפט ותוצריו לא מחכה להתחממות הגלובלית, כשדוגמה מהמאמר היא שאסון מיכלית הנפט של BP מ-‏2010 הביא למותם של 82,000 ציפורים מעשרות מינים, 6500 צבי ים וכמעט 26,000 יונקים ימיים. האחרונים בעיקר דולפינים ולוויתנים, שכידוע לא סובלים מעודף אוכלוסיה בעשורים האחרונים.

אבל הלב, הלב בוכה על הפרפרים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712336
אני חושב שהמטרה של הירוקים בגרמניה לא היתה "למנוע התחממות גלובלית". למיטב הבנתי מדובר היה במפלגה רומנטית ששמה לה כמטרה "להחזיר את האדם לטבע" או: "למנוע את הרוע שבמודרנה". מאוחר יותר כשמדענים החלו לתמוך יותר ויותר בתיאוריית ההתחממות הגלובלית הירוקים הקלאסיים החלו להשתמש יותר ויותר בנימוקים תועלתניים‏1 ויותר ויותר אנשים שאינם ירוקים קלאסיים החלו לתמוך באותן דרישות כמו הירוקים מנימוקים תועלתניים. לדעתי, תמיכה בכורים כרעיניים מנוגדת לאידיאולוגיה הקלאסית, והתומכים התועלתיים לא רוצים לפרק את הקואליציה שלהם עם הקלאסיים, ולכן הם מעדיפים לא לוותר על המאבק הזה עבור המאבק החשוב יותר (לדעתם).

1 אליהם, לדעתי, יש להתייחס בערך כמו לנימוקים בריאותיים עבור צמחונות או ברית מילה, או לנימוקים כלכליים עבור הפלות או משפט הוגן.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712338
אני אוהבת לספור עד מאה לפני שאני עונה לאדם. אבל הטרנד הזה של פייק היסטורי די מקפיץ.

הבעיה האמיתית היא שבעיות אקולוגיות נהיו ממש אופנתיות בשנה האחרונה וכל מני ברנשים לא עומדים בכך שהירוקים פשוט היו שם 40-50 שנה לפניהם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712340
פייק היסטוריה?! על מה את מדברת?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712342
על תגובה 712336 שמספרת סיפור שאין קשר בינו לבין המציאות.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712343
האמנם? זה הסיפור שמופיע בויקיפדיה. אבל תמיד אשמח ללמוד משהו חדש, מה היה במציאות?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712394
זה לא באמת מה שכתוב בערך הויקיפדיה שצירפת.

מפלגת הירוקים קמה ב1970 ונכנסה לפרלמנט הפדראלי ב1980. כבר בשנים ההם המטרות היו ברורות. לא מדובר במפלגה שדיברה על איזשהו מוסר אמורפי (אף מפלגה לא נבחרת לפרלמנט על מצע כזה). היה ברור שהם באו להגן על הסביבה ולהאריך את חיי כדור הארץ. הנימקים התולעלתניים היו שם מלכלתחילה. צריך לזכור שבתקופה הזאת היתה רטוריקה מאוד חזקה מהשמרנים (בגרמניה - הנוצרים דמוקרטים) שראו את ההבטחה הקפיטליסטית בפיתוח התעשייה למקסימום האפשרי. אז הירוקים נלחמו בזיהום אוויר ("גשם חומצי" היתה מילת מפתח בימים ההם) ופעלו להגבלת החומרים המסוכנים לסביבה ולאדם (כמו פסולת גרעינית למשל - נושא מאוד פופולרי אחרי צ'רנוביל שהעניק להם מושבים נוספים בפרלמנט), ולהגבלת פרוייקטים הורסי סביבה (מה שעדיין משניא אותם בקרב ליברלים שונאי בירוקרטיה).

עכשיו, הגנת הסביבה היתה רק חלק ממגוון נושאים שהירוקים פעלו בהם. ב1980 זו היתה מפלגה עם אג'נדות רדיקליות לנושאי מבנה החברה והמשפחה - היפים קלאסיים בסך הכל. היום זו מפלגה שמייצגת בעיקר את האינטרסים של מעמד הביניים. אבל דבר אחד הם לא ירדו ממנו כהוא זה - הגנת הסביבה.

אז את ההתחממות הגלובלית גילו בסוף העשור שהירוקים היו בו בפרלמנט. אבל נגיד דבר כזה - הנוכחות של הנושא הזה ונושאים אחרים בתודעה ובפוליטיקה הגרמנית נזקפת בראש ובראשונה למלפגת הירוקים. והמדיניות הנוכחית להפחתת פליטת גזי החממה זה בהחלט משהו שהם השיקו כאשר היו בשלטון.

אז הרעיון שלך שאנשים תועלתניים או פרקטיים הצטרפו אל הירוקים מתישהו ומצויים באיזשהו קונפליקט פנימי או חיצוני כי ירוקים הרדיקליים חסרי תובנה לא מוכנים בשום אופן לתמוך בתכניות גרעין - זה החלק הכי בדיוני בסיפור שאתה מספר. ובמיוחד צריך לזכור - מפלגת הנוצרים דמוקרטים נמצאת בשלטון כבר כמעט 12 שנה, וזו המנהיגה שלהם, מרקל, שמירפקה את פיתוח מקורות האנרגיות המתחדשות באירופה. 30 שנה אחרי כניסת מפלגת הירוקים לפרלמנט - הגנת הסביבה היא קונצנזוס די רחב בגרמניה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712398
כל גוף פוליטי בנוי מקואליציה של אנשים בעלי דעות שונות (לפני שניה וחצי קראתי תגובה יפה של מישהי שמסבירה את זה יפה מאד... רגע, זאת היית את, חסכת לי תגובה, תודה). המפלגה הירוקה היא לא שונה. הנימוקים התועלתניים אמנם היו שם מההתחלה, אבל בלי צ'רנוביל (1986), ובלי התמיכה של הקונצנזוס של הממסד המדעי (2010-2013) הם לא היו מקבלים את התמיכה אותה הם קיבלו. איך אני יודע? זה מה שקרה במציאות. בין 1983 ל-‏1987 הם כמעט הכפילו את מספר הבוחרים שלהם.

"לא מדובר במפלגה שדיברה על איזשהו מוסר אמורפי (אף מפלגה לא נבחרת לפרלמנט על מצע כזה)". אני לא מסכים (בקשר לסוגריים). אף פוליטיקאי לא נבחר לפרלמנט‏1 בלי סולם ערכים (=מוסר אמורפי) מוצהר‏2, וכל מפלגה היא אוסף של פוליטיקאים (שלכל אחד מהם יש סולם ערכים שונה במקצת) שמסכימים ביחד על סולם ערכים משותף על מנת לקדם את הערכים החשובים להם יותר. הירוקים בגרמניה לא שונים מכל מפלגה אחרת בגרמניה או בכל מדינה דמוקרטית אחרת. לכן, הייתי אומר, כמעט כל מפלגה נבחרה על מצע כזה.

"הרעיון שלך שאנשים תועלתניים או פרקטיים הצטרפו אל הירוקים מתישהו ומצויים באיזשהו קונפליקט פנימי או חיצוני כי ירוקים הרדיקליים חסרי תובנה לא מוכנים בשום אופן לתמוך בתכניות גרעין" זה לא מה שאמרתי, ולא מה שחשבתי. לא כתבתי רדיקלים כתבתי קלאסיים (אני לא חושב שהחלוקה היא בין "רדיקליים" ל"מתונים" אלא בין רומנטיים לתועלתנים), לא כתבתי "חסרי תובנה", אני משוכנע שרובם בעלי תובנה לא פחות ממני וממך, לא כתבתי על "קונפליקט פנימי" כתבתי על פשרה פוליטית.

1 בעבר זה לא היה ככה.
2 שכולל לפעמים גם תועלתנות.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712424
טוב, אני מקווה שאתה לא מנסה ללמוד על הקמת קואליציה מהיסים בין חב"ד, גור וסטמר...

הדבר הכי קרוב שמתקשר לי לסיפור שלך על ירוקים רומנטיים ותולעתנים, זה האופן שבו התייחסו לאחד האמנים האהובים עלי - כי כל עוד לא היה להם סיכוי בפרלמנט הוא היה בעניינים, אבל ברגע שדובר על הגעה לפרלמנט, נפרדו ממנו לשלום.

מה דעתך לעשות לי טובה ולגבות את הסיפור שלך באילו דמויות ומסמכים מן ההיסטוריה, שאני אבין על מה לכל הרוחות אתה מדבר?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712429
עדיין לא ברור לי מה הקפיץ אותך בתגובה שלי, די ברור לי שקראת שם דברים שלא כתבתי ושאת ממשיכה את זה גם אחרי שהסברתי את עצמי פעמיים (תולעתנים? באמת?). יש לי תחושה (שמבוססת על הדיון עד עכשיו) שכל הסבר נוסף שאכתוב לא יעזור לי או לך. אולי בפעם הבאה כדאי שבכל זאת תספרי עד מאה?

אני לא מכיר את הסיפור על האמן הזה, לא כל כך מבין איך הוא קשור לכאן והגרמנית שלי לא מספיקה. אם את יכולה לפרט אני אשמח ללמוד.

אגב, זאת האסוציאציה האומנותית שהדיון מתקשר אצלי...
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712341
הערך בויקיפדיה באנגלית מסכם את העניין בצורה מוצלחת: Nuclear_power_in_Germany#Closures_and_phase-out [Wikipedia]
בקיצור נמרץ, המקבילה הגרמנית לבג"צ קבעה שלמדינה מותר לקבוע את סגירת תחנות הכוח הגרעיניות. אבל בגלל שמרקל אמרה את מה שאמרה, נאמר גם שחברות החשמל (חלקן לא גרמניות) פעולו כלכלית בהתאם לתכנית ההארכה ולכן הן זכאיות לפיצויים. אם אני זוכרת נכון, העקיצה של נימרודי בזמנו היתה חצופה יותר, אבל הסיפור הזה הרבה הרבה יותר יקר. גרמניה כבעל הבית הכריזה כבר לפני 20 שנה על תאריך הפינוי, ולמרות זאת היא צריכה לשלם עכשיו כספים נוספים כפיצויים.
אז בדיעבד, ההכרזה ההיא היתה טעות מאוד יקרה ודי מיותרת. וזאת מעבר לעובדה שנוצר מצג שווא, כאילו ההחלטה על סגירת הכורים האטומיים היתה חפוזה.

כתבתי על צ'רנוביל בקצרה בגלל ששיערתי שכולם זוכרים את מה שהתרחש, והילדים מוכי הסרטן שהגיעו לישראל. אבל מסתבר שלא. אז אני מעתיקה עבורכם את המידע, שמסתבר שלא קראתם מתוך הקישור:
In the years that followed, cancers in children skyrocketed in the Ukraine, up by more than 90%, according to Time. A report issued by United Nations agencies in 2005 approximated that 4,000 people could eventually die of radiation exposure from Chernobyl. Greenpeace International estimated, in 2006, that the number of fatalities in the Ukraine, Russia and Belarus could be as high as 93,000 people, with 270,000 people in those countries developing cancers who otherwise would not have done so.

זה לא קטן, זה לא טריוויאלי, זה עניין של מה בכך. ואילו מספרים אמיתיים.
וזה, תסלח לי, בניגוד ל23 מיליון, שמאחר שהוא לא מתבסס על שום דבר, יכול להיות גם 23 ביליון או טריליון. אני מוכנה להתמודד עם דיון מחושב המבוסס על נתונים, על המשמעות של סגירת הכורים עכשיו או ב2035 מבחינת פליטת הפחמן הדו חמצני וההשלכות הנובעות מכך. אבל דיון כזה לא מתקיים כשפשוט צווחים אפסים.

אז אתה שואל למה סוגרים את תחנות הכוח הגרעיניות? כי לאור תחושות הציבור בגרמניה השארתם פתוחים תהווה התאבדות פוליטית. ולמה לא בונים עוד תחנות כוח רק למקרה, מאותה סיבה שלא משקיעים כספי מחקר במציאת מקור אנרגיה חלופי מתכלה. כי זה עולה מיליארדים ואין לכך שום הצדקה כלכלית ומדעית. נקודה.
אגב, אם תסתכל במאמר על הכורים הגרעיניים בצרפת שהפונז צירף, הם מתכוונים להוריד את ההתבססות עליהם מ75% ל50% בעוד 10 שנים. כך שמגמת ההצטמצמות בתחום הזה אינה ייחודית לגרמניה.

אני אשים כאן עוד פרט מידע שרציתי לשים בתגובה להפונז, לפני שהגעתי למסקנה שאין לי זמן, אנרגיה וסובלנות לדרמה קווינס:
הוא טען שהפליטה הנומינלית של הפחמן החד חמצני בגרמניה עלתה. ובכן, לא, הפחמן החד חמצני מצוי בהשגחה בגרמניה כמו בשאר מדינות האיחוד. דומני אבל שהוא התכוון לפליטת הפחמן הדו חמצני. והנה, מהנתונים היבשים ניתן בפירוש לראות שהפליטה הריאלית של הפחמן הדו חמצני ירדה מאז 1990 ב27.34%. מצאתי גם סקירה שנעצרת ב2017 עם שלושת גזי החממה. בכולם משתקפת ירידה. זה לא מקרי. יש תנועה פוליטית רבת שנים. יש דיון ציבור. יש מדיניות. ויש ועדה פרלמנטרית שמוקדת רק להפחתת פליטת הפחמן הדו חמצני. והיא זאת שהכריזה שמפעל הכוח האחרון שמבוסס על פחם ייסגר ב2038.

אגב, אם מסתכלים על הנתונים של ישראל, ניתן לראות שפליטת הפחמן הדו חמצני עלתה ב87.88%. להבנתי, ישראלים שהעניין חשוב להם, כדאי שיעלו על הבריקדות, או יתחילו לדון ברצינות בשאלה איך הם מצמצמים את פליטת גזי החממה שלהם בעצמם. לא כן?
ולסיום, אני איתך בעניין הNIMBY, כשמדובר בפעילים צעקניים שמתכוונים לחסום כל טורבינת רוח שמגיעה לכיוונם. אני כן חושבת שיש מקום לבדוק איך מצמצמים את הפגיעה בסביבה ובחיות. לגרמניה יש את הפריבילגיה של שטחים נרחבים. בישראל יש פחות מקום לניווט.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712345
אני חושב שבפרטים הקטנים אני הרבה יותר מסכים איתך מלא-מסכים איתך בנוגע למה מזיק ומה פחות מזיק. אני אנסה לסכם את העמדה שלי בקווים כלליים, כדי לראות איפה יש טעם לדון עוד.

במדרג הנזק מייצור אנרגיה, יש שלוש רמות: 1. דלקים אדמתיים, 2. גרעין, 3. שמר"א. אפשר, ואני חושב שצריך, להפחית צריכת אנרגיה - זה דבר קריטי להיבטים אחרים של הסביבה. זה גם קשה כשאול, כלכלית ופוליטית. הפערים עצומים בין 1 ל-‏2 ובין 2 ל-‏3. להערכתי, פער הנזק/סיכונים בין 1 ל-‏2 הוא גדול בהרבה מאשר בין 2 ל-‏3. על זה אפשר להתווכח, תיכף נגיע לזה.

מי שמציג הצעה ריאלית להתבסס על 3 + הפחתה, אני "מרשה" לו לוותר על 2, ומאוד מאוד אשמח (כי אני מסכים ש-‏2 כשלעצמו הוא נורא ומסוכן; וכי אישית אני רואה מסביבי מקום רב להפחתה, עם ויתורים קטנים מאוד על נוחות, ומתפלץ כשאני רואה כמה מעט נכונות יש לרוב האנשים לוויתורים כאלה). אבל ב"ריאלית" כוונתי לתוכנית שמספיק מדינות וקהילות יצליחו, גם פוליטית, להגשים. הטענה שניסיתי להעלות בתגובה הקודמת היא שהיה שלב מסוים, שאולי נמשך עדיין, שבו ארגונים שונים שללו את 2 מבלי שהיתה להם הצעה ריאלית ל-‏3 + הפחתה, והתוצאה היא 1. זה דיון שפרטיו ומסקנותיו סביר שיהיו שונים בין מדינות שונות וברמה הגלובלית. מה שמאוד מסבך אותו הוא שבעוד שהנזק/סכנה מגרעין נשאר במידה רבה בתחומי אותה מדינה, נזק ההתחממות מדלקים אדמתיים מייד מתחלק על כל העולם. (יש להם עוד נזקים, שכן נשארים יותר לוקליים.)

הביקורת הזו מתבססת על הטענה שפער הנזק/סיכונים בין 1 ל-‏2 הוא גדול בהרבה מאשר בין 2 ל-‏3, וכאמור אני מניח שאפשר להתווכח על זה. תיאורטית זה ויכוח שאפשר להכריע בעזרת נתונים ותחזיות מגובות-עובדות. בפועל זה מחקר לא קל בכלל, ומצריך המון הנחות שעל כולן אפשר להתווכח. לצערי אני עצלן מדי אפילו להתחיל, אבל פתוח לקרוא (כמות מסוימת...) אני בטוח שקל למצוא ברחבי האינטרנט תשובות רבות, וקשה להסכים על אמינותן. אני רק רוצה לומר שוב שאני לא מזלזל בכלל בנזק והסיכונים של הגרעין, ברור לי שהם איומים. אבל תחזיות הזוועה של משבר האקלים נראות לי, ברמת ודאות גבוהה למדי, זוועתיות יותר. אם הטענה שלך היא שספציפית בגרמניה יש היתכנות ריאלית לעבור ל-‏3 ולוותר על 2, את זה אני בהחלט מוכן לקבל - כאמור, אני עצלן מדי לבדוק את הפרטים).
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712396
תודה רבה באמת ירדן, שאתה מוכן שאני אעשה מחקר מקיף עבורך ואביא לך כמות מסויימת של חומרי קריאה, אבל בעוד אתה עצלן, לי יש כמה וכמה משימות יותר דחופות.

אז בקיצור נמרץ אני לא לא מתרשמת שאנרגיה גרעינית (2) נמוכה במדרג הנזק מדלקים אדמתיים (1). אני כן מתרשמת שבתקופה האחרונה צמצום הצריכה של האחרונים נהיה יותר דחוף באג'נדה העולמית בגלל הערכות לגבי הנזקים המתקרבים. אבל להגיד שאנרגיה גרעינית היא היא הפיתרון, זה כמו להציע שימוש בערימות גדולות של פחם כרוי לכיבוי שריפות, כי סך הכל הם לא ניצתים מיד. (צר לי שזו המטפורה היחידה שעולה בדעתי כרגע - אלו השפעות הקריאה של החומרים בעניין).

כפי שתשע נשמות הזכיר, המקורות של אנרגיות מתחדשות מצויים כבר הרבה זמן בשטח. אז קשה לי להבין על מה אתה מדבר כשאתה טוען שיכול להיות שמישהו שלל את האנרגיה הגרעינית בלי שהיו אלטרנטיבות. הצעד הרדיקלי היה להחליט שמשקיעים כספים מספיקים לפיתוח האלטרנטיבות הללו על מנת שבאמת יחליפו את המקורות הקיימים, וזה מה שנעשה לפני 20 שנה בגרמניה ובהמשך באיחוד האירופי ובעקבות זאת - בשנים האחרונות בסין. מישהו היה צריך להתחיל לגלגל את האבן הזאת (שוב מטפורה גאולוגית).

חומרים על הנזקים האפשריים של אנרגיית הגרעין אכן קיימים בכמויות ברשת, ואני מאחלת לך הנאה רבה בקריאתם.
אם תמצא משהו על ההשלכות לכך שגרמניה תפסיק להשתמש בפחם בעוד 18 שנה ולא מיד, אנא קשר.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712352
במקום להטיח באחרים שהנתונים שלהם לא מבוססים, גם לאחרים יש גוגל וויקיפדיה:
הערכות כמות המתים בשנה אחת רק מתחנות פחם הוא 800,000, והמתים כתוצאה משריפת כלל דלקי המאובנים היא בין 2.1 ל-‏4.2 מיליון. בשנה. הקורא המחושב יכול להכפיל את המספרים האלה בעשרים או ארבעים לפי העדפתו, ולאאות אכן שהמספר שננקב קודם היה אכן הערכה נמוכה למדי.
המקור השני אגב מציין שרק בתאונות כריית פחם מתו בארה'ב לבדה 100,000 כורי פחם במאה האחרונה. כדי להזכיר שתאונות קורות בהרבה טכנולוגיות.
זה מול ה-‏4,000 על פי המקור המוסמך יותר של האו'ם שגם את הבאת.

ואכן גם צרפת הולכת לצמצם את הכורים הגרעיניים, אבל מראש טענו שהענין הזה הוא איוולת גלובלית, לא ייחודית בכלל לגרמניה, אז זה סתם איש קש.

באשר לפליטה בגרמניה - כמובן שהכוונה היא לפד'ח, פחמן דו חמצני - אכן נראה מהגרפים שצירפת שהפליטה יורדת, אבל רואים גם שייצור האנרגיה הכללית יורד, מן הסתם בעקבות מדיניות ראויה של הממשלה. אלא שמה שזה מראה זה שהצריכה ירדה באחוז דומה לירידת פליטת הפד'ח, ז'א שביחס לכל ייצור האנרגיה המצב כמעט לא השתפר, פשוט צמצום הצריכה הביא לירידה ולא שינוי משמעותי במאזן יצרני האנרגיה המזהמים מול הלא מזהמים.

ככלל המדיניות הכללית שעוקבת אחרי הצריכה והזיהום בגרמניה, קובעת מטרות ותהליכים ארוכי טווח הם כמובן מבורכים יותר מאשר אצל כאלה שאו מתעלמים או בכלל לא מנהלים מגיניות שקולה וארוכת טווח, כמו אצלנו למשל. על זה ברור שאין ויכוח.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712397
תודה על הנתונים שהבאת, אותי מעניין דבר אחד: רוב המתים מזיהום פחמי נמצאים בהודו. את הפחם כורים גם במקומות אחרים (גרמניה למשל), האם מספר המתים לא היה מצטמצם אם היו מיישמים תקני בטיחות? אותו כנ"ל לגבי הקישור השני שהבאת של תאונות עבודה.

יתרה מכך - פחם ודלק משמשים את התעשיה כבר משנות ה80 של המאה ה19. ומתי קמה תחנת הכוח הגרעינית הראשונה? בערך 80 שנה אחר כך? וזה תוך מודעות לחלק מהסכנות. הייתי אומרת שאם מבצעים ספירת מתים מההתחלה, אז לפחם יש פור רציני.

אבל למען האמת, הרעיון שנזקי אנרגיית הגרעין נמצאים באיזושהי תחרות עם נזקי אנרגיית הפחם לא נוחה לי והיא לא משהו שאני מבקשת לקדם. אני פשוט מנסה להזכיר למי ששכח שהבעיות שאנרגיית אטום מביאה איתה אינם זניחים, והייתי מצפה, מאחר שעכשיו 2020 ולא 1960 שהדבר יהיה ברור, ושלא צריך תאוריות קונספרציות נרחבות כדי להסביר את הלך הרוח הציבורי בנושא.

מעבר לכך אני הייתי תחת הרושם שכשמדברים על הסכנות בהתחממות הגלובלית הקטסטרופות האמיתיות עוד אמורות להתרחש, כשמפלס האוקיינוסים יעלה ומזג האוויר יכלה בנו את זעמו. ואת זה אני מוכנה לקבל - סכנה איומה. אני עדיין נאלצת לשאול כאן שאלה ראלית לחלוטין: מה הנזק המוערך בכך שגרמניה תחדול להשתמש בפחם בעוד 18 שנים ולא מיד?

אני שמחה בכל מקרה שאנחנו מסכימים שמדיניות שמירת הסביבה שהותוותה אחרי מאבקים רבי שנים של אירגונים ירוקים היא דבר מבורך. לילה טוב.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712406
שימי לב שאת נזקי הפחם טרחתי להכפיל ב-‏20-40 שנה, על פי התקופה החופפת לקיום האלטרנטיבה הגרעינית, ולא ב-‏140 שנה.
וגם ממה שהזכרת בנושאי בטיחות - ההבדל העיקרי כרגע הוא שפחם ודלק הורגים המון אנשים גם בשוטף, כשיש אפס תקלות בטיחותיות, כור גרעיני מסוכן רק בזמן תקלה. זה אגב אחד החסרונות הפסיכולוגיים שלו - למרות שאנשים מתים בתאונות דרכים כל הזמן, הם הרבה יותר פוחדים מטיסה במטוסים שמתרסקים פעם בחמש שנים.

לגבי גרמניה זו שאלה קצת נקודתית מדי - עם כל הכבוד, היא מהווה אחוז קטן מהאנושות, ונזקה או תועלתה בהתאם. אבל אם ניקח את גרמניה כמשקפת את המצב הגלובלי (הלוואי, בשאר המקומות, חוץ מצרפת, המצב יותר גרוע בהרבה), אזי על השאלה אם כל העולם היה מפסיק להשתמש בדלק מאובנים עשרים שנה מוקדם יותר יש משמעות אקלימית אמיתי - אני מאמין שהתשובה הכמעט ברורה היא כן.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712425
פסולת גרעינית קיימת גם כשאין תקלות, והיא עדיין מהווה בעיה.

לגרמניה לא צריך להתייחס כמשקפת את שאר העולם, אלא להכיר בכך שהיא מהמזיזות העיקריות של האיחוד האירופי בנושא, ושל ההסכמים הבינלאומיים שיש להם השפעה גלובלית. כאמור, מה שהשתקף מהדיון הוא שהמדיניות של סין בנושא הוא בעל השלכות נרחבות בכל העולם. אבל יש גם להבין שהיא נכנסה לפיתוח טכנולוגיו של אנרגיות מתחדשות בגלל הדחיפה של גרמניה - אירופה - הועידות הגלובליות.

אני לא שאלתי אם עדיף להפסיק קודם להשתמש בדלק מאובנים. אני שאלתי ספציפית, מה ההשלכות לכך שגרמניה תפסיק להשתמש בהן ב2038.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712431
אני רק ניטפוק- סין לא עושה דברים בגלל דחיפה מבחוץ. סין עושה מה שטוב לסין.
כשסין בנתה את עצמה כבית החרושת של העולם היא בנתה תחנות פחמיות בכמויות עתק והעלתה לבדה את פליטת ה CO2 של העולם. ב 1980 סין פלטה בערך 2% מהפליטה העולמית, וב 2017 בערך 30% מהסך הכל.
ככל שהכלכלה של סין התקדמה היא הוסיפה לכוון גבוה יותר, והתחילה להפטר מהמזהמים הראשיים כשהיה לה מספיק נוח כבר לעשות את זה, היינו כשזה לא פוגע בצמיחה.
אף אחד לא דחף את סין מבחוץ להפסיק להיות פח הזבל של העולם המערבי. האיסור על יבוא פסולת פלסטיק ב 2018 הפיל את יבוא פסולת הפלסטיק לסין ב 99% במכה. לפני כן סין קיבלה יותר ממחצית היצוא העולמי של פסולת פלסטיק, ותעשית המיחזור היתה אחד הגורמים הראשיים לזיהום האוויר הנורא שם.
גם ההחלטה לפתח חשמל ממקורות מתחדשים ומכורים, שביחד יחליפו בעתיד הרחוק את רוב, אם לא כל, התחנות הפחמיות, סין קיבלה אותה לטובת סין ולא לטובת העולם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712420
הפיצויים שגרמניה תצטרך לשלם לבעלי הכורים הם בעיה של הגרמנים, לא שלי. לעומת זאת, הפחם שימשיך להישרף כדי לייצר חשמל במקום הכורים האלה הוא בעיה של כולנו - כמובן במיוחד של הגרמנים, כי הם מתים ישירות מלנשום אותו, אבל גם של כל יתר האנושות (ובעלי החיים והצמחים).

את צודקת, כמובן, שמקרי המוות באסון גרעיני הם לאו דווקא מיידיים. בפוקושימה נפלטה קרינה מעטה, יחסית, ובכל זאת על פי הדודה, מחקר של סטנפורד משער שמספר המתים הכולל מנזקי הקרינה יגיע, בסופו של דבר, למאה ושלושים במצטבר. זה אכן חמור ונורא. אבל אנחנו נמצאים בעולם שבו צריך לבחור בין רע לגרוע ממנו. כל וואט שאינו מיוצר על ידי כור צריך להיות מיוצר על ידי מקור אחר, וכרגע המקורות האלה הם בעיקרם דלקי מאובנים. למרות חוסר הרצון שלך להשוות בין נזקי הגרעין לנזקי הפחם, העובדה בעינה עומדת: לו הכורים בגרמניה וביפן היו ממשיכים לפעול, ניתן היה להשבית תחנות פחם. הפחם איננו רק תורם גדול להתחממות הגלובלית העתידית: הוא הורג אנשים, כאן ועכשיו, בכל יום. ביפן, על פי מחקר מהרווארד, מתים מדי שנה למעלה מ-‏1100 איש מנשימת הפחם. כשקוראים את המספר הזה אז 130 איש שימותו בחמישים השנה הבאות הם פחות מ-‏1/400 ממנו - בעיני הבחירה בין רע לרע מאד מאד היא ברורה.

פסולת גרעינית היא אכן בעיה. לגרמניה יש כ-‏28,000 מ"ק של פסולת גרעינית. זו כמות שיכולה, תאורטית, להכנס לבור בגודל 100X100 מטר שעומקו שלושה מטר, כלומר - ברמת חובב שלנו היא יכולה להכנס כמה וכמה פעמים ללא מאמץ. בגרמניה אפשר היה, כנראה, למצוא לה מקום יותר בקלות (אבל הם מעדיפים לשלוח אותה לרוסיה). אבל אם כבר התחלנו לעסוק בנזקי הפחם, אז ידידנו הפחם יוצר כמויות עצומות של אפר (fly ash), מיליוני טונות. האפר הזה מכיל יסודות רדיואקטיביים כמו אורניום ותוריום, והוא משחרר לסביבה יותר קרינה מפסולת גרעינית. אז מה דחוף יותר לסגור? שוב - לא (רק) בגלל שיקולי פד"ח עתידיים, בגלל שהוא מזיק יותר כבר היום!

לגבי השלכות סביבתיות: מוטציות במיני פרפרים הן אכן דבר מצער. אבל אובדן הפרפרים הוא מצער עוד יותר. המחקר הזה מוצא ירידה של שליש במספר הפרפרים באוהיו ומייחס אותה במידה רבה לשינויי האקלים. פרפרי המונארך הנודדים עלולים להיעלם בגלל שינויי האקלים. אגב, אחת ההשפעות הידועות של המהפכה התעשייתית היתה המוטציה בעשים שהפכה אותם לשחורים באזורים המפויחים של בריטניה. ואם כבר מוטציות, אז גם זיהום אוויר גורם להן, בעכברים, למשל.

באופן כללי, כאשר משווים את השינוי בפליטות הפחמן של גרמניה מול הכלכלות העיקריות באירופה ניתן לראות שבין 2008 ל-‏2017 גרמניה צמצמה את הפליטות פחות מכולן, למרות ההשקעה הגדולה ב-Energiewende. בריטניה, לעומתה, הצליחה לצמצם את הפליטות שלה בצורה מהותית. מולדת המהפכה התעשייתית כבר כמעט אינה מייצרת עוד חשמל מפחם ועומדת לסגור את תחנת הפחם האחרונה עד 2025, ואילו גרמניה אפילו כמעט לא טרחה להחליף את תחנות הפחם בתחנות גז. זאת על אף העובדה שבגרמניה מתים למעלה מ-‏3000 איש בשנה מנזקי הפחם. טעות קולוסאלית, כבר אמרנו.

ושאלה לסיום. ב-‏1984 התרחש אסון בופאל [ויקיפדיה] בו מתו כ-‏8000 איש, ומעריכים שלפחות עוד 8000 מתו מאז כתוצאה ממנו. גם ההשלכות הסביבתיות היו, כמובן, חמורות. התעשיה הכימית מייצרת גם היא פסולת מסוכנת בכמויות עצומות, הרבה יותר בסדרי גודל מהתעשיה הגרעינית. האם מישהו קרא לסגור את התעשיה הכימית? להכפיף אותה לאמצעי אבטחה ופיקוח קרובים אפילו לאלה של התעשיה הגרעינית? כמה הרוגים היו מאז מתאונות כימיות ברחבי העולם?
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712465
גם תעשיית הג'ינס (denim) מייצרת כמות גדולה של מזהמים. בכתבה הזו מעריכים ש-‏70% מהנהרות באסיה מזוהמים ע"י 2.5 מליארד גאלון (כ-‏10 מליון מ"ק) שופכין מתעשיית הבדים.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712489
ושני עדכונים טריים ממש מהיום: בארה"ב נמצא כי סגירת תחנות פחמיות בין 2005 ל-‏2016 מנעה כ-‏26,000 מקרי מוות מוקדם; התחנות שנשארו בשימוש גרמו באותו פרק זמן ל-‏329,000 מקרי מוות. ואילו ביפן מצאו חוקרים מגוון גדול של אוכלוסיות בעלי חיים משגשגות בשטח הנטוש סביב הכור בפוקושימה. החוקרים לא בדקו את ההשפעות הבריאותיות על חיות בודדות, אבל ההתנהגות של האוכלוסיות לא נראתה מושפעת מהקרינה אלא בעיקר מגורמים סביבתיים אחרים כמו בתים נטושים, דרכים, נוכחות אנושית שיורית וכו'
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712172
ראשית, בתגובה לגרף פליטות CO2 בתחילת המאמר-
ניתן בבירור לראות שבאירופה (הגרף הצהוב והכתום בתחתית) חלה ירידה משמעותית בפליטות CO2 בעשרים-שלושים השנים האחרונות, ואילו הגידול שמקפיץ את הגרף הכולל למעלה הוא בסין.

הצמיחה המואצת בסין, והפיכתה לבית החרושת של העולם, הביאו לגידול עצום בביקוש לחשמל בסין, ולעתים אף למחסור בו למרות הגידול המואץ בתפוקה. כדי לספק את הביקוש הזה הסינים היו חייבים להשתמש באמצעי המהיר והזול ביותר, ושיש להם בשפע ממנו- פחם. הקמת כור גרעיני היא תהליך שאורך במערב 25 שנה, אולי בסין זה לוקח 15 שנה. עדיין הקמת תחנה פחמית לוקחת פחות ממחצית הזמן הזה.
בכל מקרה, הסינים לא עיוורים ליתרונות הכח הגרעיני. Nuclear power in China [Wikipedia]
הכור הגרעיני הראשון חובר לרשת החשמל בסין בדצמבר 1991. בשנים האחרונות קצב ייצור החשמל מכורים גדל ביותר מ 20% לשנה, וב 2018 כורים גרעיניים כבר ייצרו 4.2% מסך ייצור החשמל של סין, לעומת 2.3% ב 2013. כיום פועלים בסין 48 כורים בהספק כולל של 45GW (לעומת 21GW ב 2014), עוד 11 נמצאים בהקמה ועוד 34 נמצאים בתכנון. כל הכורים נמצאים על קו החוף או לאורך נהרות. יש לציין שבכל מערב סין המחסור במים הוא גורם מגביל בשימוש בכורים סטנדרטיים. וכן, גם בסין מחאות ציבוריות בעקבות המשבר בפוקושימה הביאו לביטול פרוייקטים.
ב 2014 עדיין 78% מייצור החשמל בסין היה מפחם וב 2017 חלקו ירד ל 65% (18% הידרואלקטרי, 5% רוח, 4% גרעיני, 3% גז, 2% שמש). זו ירידה מרשימה באחוזים בתקופה כל כך קצרה, אבל הסך הנומינלי של ייצור חשמל מפחם הוסיף לגדול באותו זמן.
כמו שכתבתי קודם, הסינים מובילים בשנים האחרונות, ובפער, גם בהתקנת לוחות סולאריים. אבל ההשקעה באנרגיה גרעינית ובאנרגיות מתחדשות עדיין לא מספיקה לספק את כל הגידול בביקוש. חטיבת המחקר של תאגיד רשת החשמל של סין חזתה השנה שההספק המותקן של תחנות פחמיות עוד יוסיף לגדול ב 200-300GW מעבר ל 1050GW המותקנים היום עד שיגיע לשיאו. עם זאת, תחנות פחמיות לא פועלות במלוא התפוקה, והגידול בהספק המותקן לא בהכרח יביא לגידול דומה בתפוקה.

התכנית הסינית לטווח ארוך, והסינים טובים מאוד בתכניות לטווח ארוך, היא להמשיך ולהכפיל את החלק של החשמל מכורים גרעיניים מדי עשור במשך מספר עשורים, ולטווח עוד יותר ארוך להגיע להספק מותקן של 1500GW בסוף המאה.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712193
נו, אז מסצבר שהסינים יותר חכמים מהמערב לפעמים.
מוטב מאוחר מאף פעם.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712194
לא כל המערב - נראה שמי שמשפר במיוחד את הפד"ח האירופי היא צרפת, שבה 75 אחוז מהאנרגיה היא מכורים גרעיניים, ורק 3 אחוז מפחם!
והחשמל שם כל כך זול, שהיא עוד מייצאת חלק ממנו ומרוויחה מליארדים בדרך.
אפשר רק לחשוב איך היה נראה העולם והאקלים אם כל העולם המערבי היה במצב הזה, ולבכות על עשרות המיליונים שמתו והמאות שכנראה ימותו בהמשך.
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712207
אלוהים יודע כמה ''אמרנו לכם'' וביטולים של תכניות של כורים הביא האסון בפוקושימה ברחבי העולם, אם בסין הצליחה מחאה של תושבים לבטל תכניות לכור.
וכן, בתכנון לטווח ארוך אין מתחרה לסינים.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
למה בעצם לא עוצרים אותן? 712286
אני חושב שירידת עצימות הפד''ח ביחס לתוצר באירופה נבעה משני גורמים - האחד יחודי לאירופה, השני כללי. הגורם הכללי הוא המעבר של הכלכלה העולמית מהתבססות על תעשיה להתבססות על שרותים. שרותים, באופן כללי, הם הרבה פחות עתירי פד''ח ולכן צמיחה כלכלית מבוססת-שרותים עשויה להיות מלווה בהורדת פליטת הפחמן ליחידת תוצר. הגורם האירופי הוא העובדה שאירופה העבירה הרבה מהתעשיה שלה למדינות אחרות, בפרט (אך לא רק) במזרח אסיה. לכן פליטות הפחמן נרשמות שם במקום באירופה.
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • ירדן ניר-בוכבינדר • 4 תגובות בפתיל
  בעיית העצירה • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  למה בעצם לא עוצרים אותן? • אריק • 8 תגובות בפתיל
  20 שנה לאייל והעולם שותק • איש בלי נצח • 9 תגובות בפתיל
712288
אם כבר חברות התעופה, שווה להזכיר את נושא נקודות הנוסע המתמיד. הניהול הביזנטיני של הנושא הזה על ידי החברות, התקנונים המורכבים וחוסר ההבנה המוחלט מצד הלקוחות הופכים את זה למקור לתחמון אינסופי - בשני הכיוונים. אני מכיר מישהו שמתפרנס יפה מניהול נקודות נוסע מתמיד. הוא מבצע עבור לקוחותיו - נוסעים כבדים כולם - איגום של הנקודות (ניתן להעביר אותן מאדם לאדם), שוחה במבצעים ובתקנונים, מכיר טריקים מלוכלכים - וחוסך להם אלפי דולרים. הפניתי אליו מישהו שנוסע לארה"ב מדי חודש במחלקת עסקים וכבר צבר למעלה ממיליון מיילים, ושני הצדדים מרוצים.

הסיפור החביב עלי בהקשר הזה הוא סיפורו של מהנדס מקליפורניה שצבר מיליון ורבע מיילים בלי לטוס. האיש גילה מבצע שהמיר רכישה של מעדני פודינג שוקולד למיילים: כל גביע היה שווה חמישים מייל, ולמקדימים מאה מייל. בשניים וחצי דולרים הוא היה יכול לקבל אלף מיילים. הוא בדק את התקנון: לא היתה מגבלה על מספר הגביעים. הוא פשט על כל חנות בסביבה ורכש את כל המלאי שלהן. כדי לקבל את המיילים הוא היה צריך לשלוח את הבר-קודים שעל הגביעים. איך הוא יקלף את הבר-קודים מאלפי גביעים? הוא פנה אל צבא הישע והציע להם שאם הם ישלחו מתנדבים לקלף את הבר-קודים הוא יתרום להם את הגביעים. התוצאה היתה שלא רק שהוא קיבל את כל הבר-קודים אלא גם היה יכול לזקוף את עלות הגביעים כתרומה ולקבל החזר מס על $800 מתוך $3000 שעלו לו הגביעים. השווי הכספי של הנקודות בהן הוא זכה הוא כ-$150,000.
נצחון בנקודות 712295
יש לי הרגשה שלמרות כל המקרים הללו, התוצאה של מועדוני הלקוחות מהסוג הזה היא שאנשים בסך הכל טסים יותר. חברות תעופה לא אוהבות להפסיד כסף סתם כך.
נצחון בנקודות 712297
זאת שאלה של "נאמנות לקוחות", כמו כרטיס מועדון בסופר (גם סופרים לא אוהבים להפסיד כסף סתם כך) או כרטיס של סנדוויצ'ים בסאבווי. מה גם שכשמדובר על טיסות שמקום העבודה מממן - המעסיק נותן תקציב מסויים, אבל לא באמת איכפת לו באיזה חברה יטוס המועסק, ואם חברה א' לוקחת 8% יותר מחברה ב' אבל שתיהן נמצאות בתקציב, המעסיק לא יתערב בבחירה של המועסק (ואלה הנוסעים הכי טובים לחברות התעופה, גם לא באמת מסתכלים על השורה התחתונה, גם מזמינים באיחור, גם נוסעים הרבה ולא רק ב"עונה", ולכן נאמנותם שווה הרבה יותר מאיזה שדרוג פעם בכמה טיסות).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים