''החץ'' - זה רע ליהודים 4
כמות הנקודות הפתוחות חסרות המענה בפרוייקט ''החץ'', החל באתגרים טכנולוגיים וכלכליים בלתי אפשריים וכלה בכשלים ניהוליים בסיסיים ומרגיזים, מעוררות את השאלה האם פרוייקט ''החץ'' הוא הוא שיצילנו מידם של הרשעים. בכל מקרה הוא ישאיר אותנו עם אוברדראפט רציני.

"החץ" הוא טיל ישראלי נגד טילים בליסטים. לא גדול במיוחד: קוטרו מטר ואורכו כ-‏7 מטרים. עם זאת, בתחומו הוא המוביל בשטח. פרוייקט "החץ" הוא מיזם ממשלתי שמטרתו להגן עלינו מאימת האיום של הטילים הבליסטיים בעלי ראשי נפץ לא־קונבנציונלים - איום הידוע בכינוי המחמיא: איום אסטרטגי קיומי.

פרוייקט "החץ", לפי מיטב המסורת של משרד הבטחון והתעשייה האווירית (ע"ע פרוייקט "הלביא"), נדון לכישלון צורם כבר מתחילתו. למעשה, לא רק שאינו מועיל במיוחד להגנה מפני אותו איום אסטרטגי, אלא הוא גם בהחלט עשוי להזיק בכמה מישורים. הכשלים הם, כרגיל, שילוב של ניהול לקוי עם חסך חמור בראייה רחבה של הבעיות הכלכליות והטכנולוגיות עמן מתמודד הפרוייקט, כמו גם חוסר בהבנה מעמיקה של השלבים הבסיסים ביותר בכל פרוייקט: שלב הדרישות ושלב והתכנון.

כמה זה עולה לנו?

הרבה דיסאינפורמציה מופצת לגבי עלות הפרוייקט ולגבי מימונו. האמת היא שזה עולה לנו המון כסף וזה עוד יעלה הרבה. נהוג לחשוב שהאמריקאים הם המממנים את הפרוייקט, אך זהו שקר גס. האמריקאים מממנים אך ורק את פיתוחו של רכיב אחד בפרוייקט: את הטיל עצמו - לא את מערכות המכ"מ ומערכות המחשוב המתקדמות הנדרשות לכוון את הטיל, והכי החשוב, הם לא משתתפים בעלויות הייצור והרכישה של הטיל.

פיתוח הפרוייקט הוערך בתחילת דרכו, ב- 1988, בכמה מאות מיליוני דולרים. היום הוא כבר עולה מיליארד וחצי דולרים - לנו - למשלם המסים, ולא לאמריקאים. יש לזכור שמדובר עד עכשיו בהוצאות רק על פיתוח המערכת, ולא על רכישתה, שזו הוצאה גדולה במיוחד. בעוד שטיל בליסטי ממוצע למדי (כמו השיהאב 3 האיראני) ערכו מגיע לכ-‏100,000 דולרים, טיל חץ אחד עולה כ-‏10 מיליון דולרים(!). בחישוב הפשוט של שיגור כמה מאות טילים בליסטיים, ומולם 2 טילי חץ לכל טיל בליסטי אנו מגיעים למחירים המפחידים של כמעט 10 מיליארד דולר! מכשלה זו בלבד ללא ספק תגרום לכך שלא תהיה בידינו כמות טילים מספקת בכדי להגן על עצמנו כראוי.

החץ כושל טכנולוגית

החץ לא מספק את הסחורה ולא נותן מענה לאיום. לא בגלל שלא משקיעים בו מספיק, או בגלל שאין מדענים מספיק טובים בתעשייה האווירית, אלא בגלל שללא ספק נעשה כאן ניסיון לקפוץ מעל לפופיק ולהתמודד עם אתגרים בלתי־אפשריים. כל ניתוח חיצוני לא מעמיק של המוצר בפרוייקט יכול להעיד בקלות יתרה כי החץ לא יוכל להגן עלינו כראוי, וזאת מכמה טעמים:

החץ אינו עונה על איום הטיל הגרעיני. ראש פרוייקט החץ, בכבודו ובעצמו, מצהיר זאת בריש גלי בנאומים והרצאות על הפרוייקט. נקודה זו בלבד מספיקה בכדי להוריד את הפרוייקט על רגליו האחוריות. הרי האיום הגרעיני הוא בין האיומים האסטרטגיים המסוכנים ביותר שאנו מתמודדים מולם. כיצד הייתה יכולה לקום מערכת אשר בה חור כה גדול? מסתבר, שאין מערכת להגנה מפני טילים גרעיניים בפיתוח.

כיוון שלא ניתן לבצע ניסויי אמת, לא ידוע מה תהיה התוצאה של יירוט אמת של טיל כימי או ביולוגי. האם זה ישמיד את החומר המזיק? או שמא הוא יפזר אותו בצורה שתגרום לנזק גדול יותר? לא ידוע ולמעשה, לא ניתן להעריך הערכות או אפילו ניחושים מלומדים לגבי תועלתו האמיתית.

הטיל לא פוגע. ושלא יקשקשו לנו העיתונות ודובר צה"ל. פגיעה במטרת דמה, גדולה, איטית וחמה (וגם זו פגיעה בקושי, לאחר כמה ניסויים כושלים) היא שונה לחלוטין מפגיעה בטיל קר שזה עתה הגיח מחוץ לאטמוספירה, מהיר מאד וקטן יחסית (לאחר שסיים את שלב ההאצה). מדובר ביירוט בסקאלה שונה לחלוטין. אינני בא בטענות למפתחים - מוטל בפניהם אתגר כבד מאד ובטוחני כי הם עושים כמיטבם בכדי ליצור ניסוי שידמה מה שיותר את הפעילות האמיתית של החץ, אבל האמת היא שלא נראה שהם יצליחו. מעבר לכך, בעלות מאד נמוכה, יכולים להתקין על הטילים הבליסטים מתקנים שיבלבלו את המכ"ם או שינווטו את הטיל בצורה מעט שונה - דברים פשוטים שיכולים להקטין את סיכויי הפגיעה עד קרוב מאד לאפס.

הפרוייקט כושל ניהולית

תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים כמו החץ ושאר נושאי בטחון לאומי הינם פגומים עד מאד, לא מסודרים ומהווים בעיה קריטית מאד. התקלות בניהול ובקבלת ההחלטות הן רבות:

אין שום גוף המבקר את הפרוייקט מבחוץ. למה הכוונה? האנשים שקובעים אם הפרוייקט הזה ראוי או לא להמשך השקעה ופיתוח הם האנשים המפתחים אותו, שמשרותיהם והמוניטין שלהם תלויים בדבר. אלו הם אנשי משרד הבטחון והתעשייה האווירית.

משרד האוצר לא משתתף בדיונים על כדאיות הפרוייקט, ולא לוקח חלק בהחלטות. למשרד הבטחון יש, למעשה, אוטונומיה מוחלטת על הפרוייקט והוא בוחר למדר את משרד האוצר בכדי לא יעלו שאלות מטרידות כמו אלו שעולות במאמר זה. מה שמשרד האוצר מקבל הוא השורה התחתונה: העלות, ונדרש לחתום בחותמת הגומי שלו על המסמכים.

פרוייקטים נפסקים בגללו. אין כוונה להפסיק את הפרוייקט באמצע, ככל הנראה בגלל השילומים אמריקאים, עקשנות וגאווה של אנשי התעשייה האווירית ולא מעט דיסאינפורמציה וחוסר העמקה בנושא מצד המחליטים בדבר.

פרוייקט מבטיח במיוחד שהושעה ממש לאחרונה הוא פרוייקט "מואב" שנועד לפתח מערכת Boost Phase Interception, או BPI, זוהי מערכת שנועדה ליירט טילים בליסטיים בשלב ההאצה שלהם ממדינת היעד - כשהם חמים מאד,איטיים מאד וגדולים. סיכויי הפגיעה בטיל בליסטי במצב הזה הוא גדול מאד. האלמנט ההתרעתי במערכת כזו הוא הוא החשוב. גם מנהיג מטורף יחשוב היטב לפני שהוא משגר טיל עם ראש נפץ בלתי־קונבנציונאלי כשהוא יודע שמערכות כמו "מואב" יכולות לפוצץ אותו מעל למדינתו ולהחזירו כמו בומרנג.

פרוייקט זה הושעה עקב אוזלת ידה של מערכת הבטחון.

ולסיכומו של דבר

יש להיות אמיצים ולהפסיק את פיתוח פרוייקט החץ לאלתר ולהשקיע את הכספים במערכות וכלים שיאפשרו התמודדות אמיתית עם איום הטילים הבליסטיים הבלתי־קונבנציונאלים תוך כדי ראיה אסטרטגית ארוכת טווח של האיום ושאר האיומים הקיומיים. חייבים להפסיק להתקשקש עם פרוייקטים שידוע מראש שאין להם סיכוי אמיתי להצליח ושמטרתם היא יותר הרגעת דעת הקהל ויצירת מראית עין של מענה לאיום הנוקב.
קישורים
האתר של אסף נמרודי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  מואב • דן כהן • 2 תגובות בפתיל
  הבעיה לא בטיל, אלא במנטליות ... • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  לפחות פרט אחד אינו נכון • דב אנשלוביץ • 6 תגובות בפתיל
  עוד עניין טכני קט • ניר יניב • 2 תגובות בפתיל
  טיל החץ מהו? • גיא טולדנו • 25 תגובות בפתיל
  המאמר מופיע בשלמותו • דוד גוגל • 2 תגובות בפתיל
  הגנה נגד טילים • דני אנושי • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים