 |
הבחירות בארה''ב - מירוץ צמוד בספירת הקולות | 4019 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
להפתעתי אין תמיכה ציבורית רחבה בשני השירים הישראליים שנמצאים בראש הרשימה שלי. כל מכריי (שניים במספר!) מסכימים שמדובר בשירים יפים, ואפילו יפים מאד, אבל משום מה לטעמו של הציבור הרחב "עטור מצחך" לוקח1 בעוד שני אלה לא מוזכרים כלל. הנה הם (לא בהכרח בסדר הזה. בין שניהם אני משנה את דעתי מעת לעת): https://www.youtube.com/watch?v=sEVnlVRmYTk (בביצוע הזה) https://www.youtube.com/watch?v=Uzs1qOM7_co (זה הביצוע המועדף עלי, ולא בזכותה של ירדנה, אם כי אף אחד לא מצליח לקלקל את השיר השמיימי הזה ואפילו כשאני שר אותו במקלחת החתולה שלי מצטרפת מעבר לדלת. "חולין" בתחת שלי!) _____________ 1- לא שהוא שיר גרוע, אבל הוא לא בין העשרים הטובים ביותר לטעמי. ראשית, איך אפשר להתלהב מבחורה עם נפט על הראש? ושנית, למרות שאני מודע לאירוניה הדקיקה המסתתרת ב: "(אינני זוכר אם חרזו כך בשיר) אך למי שתהיי חייו מלאי שיר." ולמרות שקטונתי מלבקר את אברהם חלפי, כשאני מתקל בחרוז כזה זה הורס לי את ההנאה בלי שום קשר להבנה שלי. ברור שהיה קל מאד למצוא כאן חרוז הולם ("עשיר", למשל, היה יכול למצוא שם את מקומו בקלות כאילו מדובר בכפר שמריהו) כך שהחריזה הקלוקלת היא מה שהמורה שלי לספרות היתה מכנה "אמצעי אמנותי" שבא, אולי, לבטא את מוחו המסוחרר של המשורר שלא רק מאבד את זכרונו אלא גם את כשרונו הלירי, אולם, כפי שאמרתי, זה לא עוזר לי לא להתעצבן. טוףףף, אם אני כבר בענייני עצבים וחריזה, שאלה לקהל: בשיר Nowhere man של ארבעת המופלאים נכתב: Doesn't have a point of view והשאלה היא אם רק אני מוצא את עצמי מקווה, בכל שמיעה של השיר, שהשורה האחרונה כאן תתיישר בהתאם לכללי השכל הישר והחריזה ל:knows not where he's going to Isn't he a bit like you and me? Doesn't have a point of view ההשפעה של זה עלי היא כמו השפעתה של דלת חורקת. אני מקווה שתוך זמן קצר איזו אפליקציית AI תספק לי את ה-WD40 הנדרש.knows not where he's going to Isn't he a bit like me and you? אגב, גם בין שירי החיפושיות אני בדעת מיעוט (תגובה 724770) 2- ל.א.א.א - מואאאאאה, בייב. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את ההתאמה היוצאת מהכלל של לחן למלים אני מוצא אצל סשה ארגוב- ''הכל זהב'', ''יוסי, ילד שלי מוצלח'' וכמובן- ''הוא לא ידע את שמה''. | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
הגעתי לפה שוב במקרה, וגיליתי שמישהו כתב משהו לא נכון באינטרנט. "הוא לא ידע את שמה" הוא לחן מאוד יפה של דוד זהבי (אילו הוא היה של ארגוב הוא לא היה אחד מעשרים הגדולים שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, נשמע שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המקום לחרוז הגרוע ביותר בשירה העברית, בתוך שתי השורות הגרועות ביותר: היא למדה בעצם בכיתה המקבילה, הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יאללה, הבו לנו עוד חרוזים גרועים לאוסף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ולנטינו" / "קלמנטינות" הולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא לא רע - בייחוד שתנועת ה'נו' מתארכת לה כך שה-ת' המסיים מגיע אחרי שהחרוז כבר התקבע. ובמקרה בדיוק השבוע יצא לי לשמוע פינה של אבשלום קור (מי היה מאמין שזה עדיין קורה), ובה הוא התמקד בתופעה של 'חרוז באוזן' שאיננו חרוז בכתב, בשירה העברית. דוגמאות משם: נעמי שמר חורזת כיכר/עתיקה, ממשיכה עם מלח/סלע ומסיימת ב-זורחות/יריחו (א-לה הולנטינו שלך). שסק/צוחקת - כשאחר כך עוד מופיע(ה) דמשק אחרי כמה משפטים כדי להדהד באוזן חרוז פירותי וראוי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוף החריזה באוזן הוא בעיני אמינם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן רכבת מילולית מטורפת, אבל יש לי הסתייגות אחת - אני מעריך מאד במתינות את יכולת הבנת המבטאים האמריקאיים למיניהם שלי, מה שמן הסתם גם משטח מאד את כל הניואנסים של חריזה מוצלחת-או-לא שיעברו לי הרבה מעל הראש. למי שלא דובר עברית שוטפת, מלח וסלע יישמעו סבבה, כנראה, בטח בקצב של שלוש מאות מילים בדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמען הסר ספק, גם מילות השורה הראשונה בשיר של משינה הן תרגום ישיר מדילן. ממש מהמקפצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו שמתי לב שליין הבס האהוב עלי ב"סדר יום" של להקה רטורית מזכיר מאוד את זה מ Save a Prayer של דוראן דוראן, שיצא שנה לפניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעלה ויבוא מאיר בנאי ז"ל: יש לה אף כל כך ארוך, אלוהים היא הרגה שוטר מקוף, אלוהים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחרה ראוי! אפילו אלוהים לא יכול להלבין חרוז שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת צליל ומשקל דווקא בסדר, אבל השַׁמות שעשה בנציון רסקין (לא בטוח) בסמנטיקה עברית בסיסית כדי להשיג את הבסדר הזה! "מה נעים ומה נחמד שכל בן וכל בת לא נולדו ביום אחד רק ביום הולדת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לדעת מה בדיוק מפריע לך שם, והאם זה דומה למה שמפריע לי. (לי בעיקר מפריע שהשורה הלפני אחרונה חסרת משמעות קוהרנטית, ובטח בניגוד לשורה האחרונה. עוד משהו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית יותר טבעית (אמנם בלי חרוזים) זה היה צריך להיות "מה נעים ומה נחמד שלא כל בן וכל בת נולדו באותו יום, אלא כל אחד ביום הולדת משלו. השורה הלפני האחרונה לא נכונה בסמנטיקה סבירה: דווקא כן כל בן וכל בת נולדו ביום אחד (כל אחד מהם נולד באיזשהו יום, אחד). השורה האחרונה כן נכונה: כל בן וכל בת נולדו ביום הולדת, אבל זה לא מה שהוא רוצה להדגיש - הוא רוצה להדגיש שזה לא אותו יום הולדת לכולם, ואת זה השורה הזו לא אומרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפה קטנוני... הרבה (מאד) שורות בשירים יישמעו מאולץ בשפה טבעית. הרי המשורר לא מדבר איתך בשיחת חולין. הוא כותב שיר. אם (רוב) המאזינים יבינו ואפילו יהנו מהחרוז - למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם ירדן כאן. ברור שהרבה שירים כתובים במשלב יותר מליצי משפת היום-יום, וזה בסדר, אבל הנקודה שירדן הצביע עליה בשיר הזה הפריעה לי מאז שהייתי בגן - אני אשכרה זוכר את עצמי לא בטוח אם הבנתי כהלכה את כוונת המשורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר ילדים מ 1930 (או קודם)? לא מספיק שזה בשפה מליצית או מעט מאולצת לטובת החריזה - גם השפה השתנתה מאז. אני מסכים שזה מבלבל, אבל כך גם השורה "עוגה עוגה עוגה במעגל נחוגה"1. במחשבה שניה אני טיפה צבוע ומתלונן על זה שמישהו אחר מתלונן. אם יש משהו שמאחד את העם גם בתקופות קשות זה הזכות להתלונן. ולכן אני מושך את ההתלוננות שלי. אני אישית בסדר עם השיר, אבל זכותו של ירדן להתלונן עליו. --- 1 היום אני מבין למה התכוון המשורר. אבל בתור ילד קטן לא הבנתי וגם איש לא טרח להסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי לתת לו את הנחת השפה-השתנתה-מאז, אבל לא נראה לי שהאספקטים הבסיסיים האלה השתנו. הטרגדיה של "עוגה עוגה" ברורה וידועה (ידועות לשמצה אפילו הדפסות של השיר מהשנים האחרונות כשלצדו איור של ילדים רוקדים במעגל מסביב לעוגה ענקית). אגב, אהרן אשמן, הוא ולא אחר! כנראה. אבל כאן מאוד ברור שזו התיישנות. זו רק מילת מפתח אחת בשיר שנשכחה לחלוטין מהשפה, בצירוף לזה שמילה אחרת בשפה, נפוצה מאוד, נשמעת דומה, בצירוף לזה שההבדל הפונטי שכן יש ביניהן - מלעיל/מלרע - לפעמים מוקרב בפזמונים (לפחות אצל פזמונאים קטנים מאשמן). (אם זה לא ברור, התלונה הזו שלי היא בחיבה ולא במרירות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בדקתי במילון את המילה אחד. מבין הפירושים למילה אחד: - אותו הדבר עצמו: מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע (קוהלת ט 2); - יחיד ומאוחד, שאין שני לו: שמע ישׂראל ה' אלהינו ה' אֶחָד - יַחדָיו: וַיַעַן כל הָעָם קוֹל אֶחָד (שמות כד, 3) - משותף (כיס): כיס אחד יהיה לכלָנוּ (משלי א, 14) אגב יש לפחות ביטוי נפוץ אחד (no pun inteded) ששימר את המשמעות הזאת - החלטה פה אחד. אז לאור זה, אני מציע (הצעה ידידותית בלבד - לא פסיב אגרסיב), כן לתת לשיר הנחה כפולה: השפה השתנתה + מליציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה ועוזב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיור של הילדים שרוקדים סביב עוגה ענקית - זה שרואים בערך עוגה עוגה [ויקיפדיה] - הוא לא מהשנים האחרונות. אני זוכר את הספר הזה מהילדות המאד מוקדמת שלי, באמצע שנות השבעים. ואתה בטוח יודע שיש הרבה שמבטאים "עוגה" (במובן הקולינרי) במלעיל. פתאום אני תוהה אם ההגייה הזו התפתחה בעקבות השיר (נימוק שמחליש את ההשערה: הקורלציה בין אומרי "עוגה" במלעיל לאומרי "סוכר" במלעיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שגרסת הדור הצעיר הנפוצה היא ''איפה איפה איפה העוגה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך די הרסה את הבדיחה “מה ההבדל בין ריבה ובין ריבה?” | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? שאת זו אוכלים עם עוגה ואת זו עם עוגה? (אשכנזי קיבוצניק פריבילג שכמוני, רק בטירונות נתקלתי בשתי הצורות המלעיליות, מפי סמלת המחלקה. בסוכר במלעיל לא יודע אם נתקלתי, ובכל מקרה הייתי מייחס את זה לשפות מוצא של עולים, כי בכל השפות שאני מכיר, גם אירופיות וגם ערבית, זה במלעיל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לפני כמה ימים, במטבח בקיבוץ הגושרים שמארגן ומחלק אוכל לחיילים, הקיבוצניקיות אמרו עוגה במלעיל.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, קיבוצניקיות, אבל מאיזו עדה? (סתם, ברור שסתם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, שריבה מכינים מסוכר וריבה מכינים מסוכר. אפשר גם לשאול מה ההבדל בין עוגה ובין עוגה, ואז התשובה היא שהראשונה זה מאכל והשני זו צורת הציווי של לעוג, לנוע במעגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ 1 האם מישהו לא מכיר את האיור המפורסם של הספר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמשיך בניסיונותי להחליש את רוח העם על-ידי ביקורת לא בונה: "ניסיונות אנוּשים, להביא אותך בין אנשים". ברור לי שיאיר ניצני פשוט התבלבל במילה - התכוון "נוֹאשים" - ואולי אפילו הוא כתב נכון ודני בסן התבלבל בקריאה. אבל למה אף אחד לא אמר כלום? או שהם גילו את זה וחשבו בטעות שזה דווקא חינני? (וכן, השורות הבאמת בעייתיות בשיר הן "את לא מבינה, המקרה שלך ללא תקנה, עוד כיוון אפשרי הוא לא חוקי וגם לא מוסרי" - באמת, אתם בטוחים שרציתם לשיר את זה? אבל גילם הצעיר, רוח הזמן (נגיד), ונושא הפתיל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני מכיר את השיר הזה עשורים וזה לא הפריע לי, המח תפס בקלות את אנושים (בשורוק) כביטוי מקביל לנואשים. אגב, בכל מקרה ובנושא הפתיל - החרוז הוא סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לקח עשורים לשים לב לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות יום ההולדת של גלי עטרי אטריד אתכם שוב בטעמי המוזיקלי הפ̶ר̶י̶מ̶י̶ט̶י̶ב̶י̶ בלתי מתוחכם, ואספר שנפאל הוא בעשיריה הראשונה של השירים העבריים שאני אוהב, וכך רחל שפירא זוכה לשני מקומות באותה עשיריה, אם כי מי שעושה עבורי את "נפאל" היא בעיקר המנגינה שחיבר הפאשיסט המוכשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני כל האלבום צעד אחד לפני הנהר [ויקיפדיה] הוא נהדר, אבל זה שקדם לו, אמצע ספטמבר [ויקיפדיה] עוד יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפאל שיר חמוד מאוד, אולי בין עשרת האהובים עלי של גלי עטרי בלבד (אבל בוודאי לא בין החמישה). מה שעושה אותו עבורי הוא העיבוד של וירצברג, מתוק ועשיר כמו קינוח אוסטרי. אם כבר מדברים על וירצברג, אז - ג. שמעון, אם אתה קורא את זה אני מבקש את סליחתך, אבל את הדואט שלך עם עטרי, ''נ.ב. (כי איתך)'', ממש קשה לי לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראמפ הצליח לגרום לרפובליקנים להפסיד גם את הרוב בסנאט. אולי כדי לכסות על כך, הוא עורר כדרכו מהומה גדולה יותר. הבכיין והמסית הצליח להסית המון פרוע בניסיון כושל להשתלט על בניין הקונגרס. וזה רק מעלה את השאלה: האם ביבי יפנה את הבית ברחוב סמולנסקי ללא אלימות? האם הוא התחייב לכך מתישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו? קיבלת תשובה מספקת לשאלה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים ביבי הצליח לצאת מעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, חשבתי שהוא הצליח להיכנס לעזה ואין לו מושג איך לצאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים לא רק בלפור בשיפוצים. ביבי גם הצליח לעזוב את הבית ברחוב עזה ולעבור לגור אצל חבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני התכוונתי יותר לחלק של ה"ללא אלימות" בשאלה שלך. מה אתה אומר? ללא אלימות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |