 |
מכרזי דיור בישובים ערביים יוכלו לשריין 75% לבני הישוב | 4077 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בין אם 32% או 75%, זה נשמע לי נורא ואיום. סוג של נפוטיזם המעוגן בחוק. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"נפוטיזם" נשמע רע, אבל אני חושב שנכון יותר לקרוא לזה "קהילתיזם"1. אני לא בטוח, אבל נוטה לתמוך בזכותן של קהילות קטנות להגן על זהותן גם במחיר הגבלה מסוימת של חופש הקניין ושוויון ההזדמנויות של אחרים (מכיוון שהן קהילות קטנות, הפגיעה באחרים היא זעירה עד כמה שאני מבין). כן, כולל ועדות קבלה, שהן הקייס-אין-פוינט הרגיל של הסוגיה הזו. במקרה הזה אני חושד שבאמת מדובר במשהו שלילי, מכיוון אחר - קו הגנה של שלטון החמולות בפוליטיקה המוניציפלית הערבית, שהוא הרסני גם לדברי ערבים רבים. אבל אם מדובר בזה, אפשר לבחון את בעד והנגד לא רק בשחור ולבן אלא כשאלה של מידה. אם היום יש אפס ערבוב בישובים קטנים (לא יודע אם זה המצב) ומצליחים לדחוף כאן 25% ערבוב, אולי גם זו התקדמות כדאית. 1 ובלועזית... אוי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר היה לפתור את החשש מהשתלטות יהודית לו פתחו את המכרז לערבים באופן כללי, ולא רק לבני ג'יסר. ייתכן שהדבר אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המתואר במאמר, הג'סראים סובלים מהתנשאות/גזענות מצד ערבים אחרים בישראל; ג'נטריפיקציה ערבית של ישובם עלולה להיות להם הרסנית בערך כמו ג'נטריפיקציה יהודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני כמובן לא מכיר מספיק את התרבות המקומית כדי לדעת מה גרוע יותר בשבילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שבגלבוע הג'נטריפיקציה הציגה תוצאות מצוינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר פרטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית,אני מתנצל שלא נתתי הערת ציניות. התכוונתי לכלא שטה/גלבוע שם הג'נטריפיקציה שבאה לידי ביטוי בהעברת אסיר המשוייך לפת"ח(מעמד גבוה) לתא של אסירים המשוייכים לגיאהד האיסלאמי (מעמד נמוך) כן הניבה שיתופי פעולה לטובת כל הצדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו ברצינות : המדריך לג׳נטריפיקציה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הצנועה, כשה״קהילה״ מקבלת חזקה חוקית על קרקעות ונכסים נחשקים שמעולם לא טרחה לרכוש הפגיעה באחרים רחוקה מלהיות זעירה. אאל״ט, תומס סוול כבר התיחס לחוסר הצדק המשווע הכרוך ב״שמירת הצביון הכפרי״ (במודל שהציג, זה בא על חשבון תושבי העיר הסמוכה החיים בצפיפות בלי שניתנת להם ההזדמנות לשפר דיור. כשל השוק שבגללו זה מתאפשר הוא שמשלמי מחיר ה״צביון הכפרי״ הם אנונימים אף עבור עצמם, ולכן לא נלחמים על זכויותיהם). אבל אפילו הוא לא העלה על דעתו מצב אבסורדי בו בתים נבנים בישוב הכפרי אך רכישתם מותרת רק למקורבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג’סר א זרקא הענייה והצפופה עם התשתיות הגרועות היא לא בדיוק המקום להפעיל עליו את התאוריה האמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אז למה אוסרים עלי לרכוש שם בית? או במילים אחרות - עם מיקום כל כך אטרקטיבי, על סמך מה אתה טוען ש״היא לא בדיוק המקום להפעיל עליו את התאוריה האמורה״? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אוסר עליך לגור שם? עיתון הארץ? הקומפלקס התקשורתי-משפטי? אני זוכר שהיו כתבות על כמה בודדים שמתגוררים שם. כל ההצגה הזו של מדינת חוק ושוק חופשי היא מנותקת מן המציאות. המציאות היא לוד שבה מיישבים במרמה אוכלוסיות חלשות או שקבוצות רכישה המסוגלות להגן על עצמן רוכשות מתחמים שבטיים. אני לא חושב שזה אפילו בכיוון של משהו אידיאלי או אידילי. יהודים צרפתיים מבוססים לא יגיעו ממרסיי כדי לרכוש חוילות על שפת הים של הגשר הכחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים רבים ומשמעותיים מכדי שההשוואה לנ"ל תיהיה מועילה, אז באופן עקרוני וכללי: מה דעתך על תכניות כמו The Proximity Housing Grant בסינגפור שנועדה לעודד ילדים והורים לגור בסמיכות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא שזה רע. אמנם הסכומים הם פעוטים יחסית להטבה של ״הרחבה לבני הישוב״, והתכנית פתוחה (עד כמה שאני מבין) לכל מי שהוריו בחיים, אבל עדיין לוקחים את כספי משלמי המיסים ונותנים אותם בצורה די שרירות רק לחלק מהתושבים. אני יודע מעט מאוד על סינגפור, אבל בהנחה שיש בה אזורי דיור נחשקים יותר מאחרים - התכנית הזאת מיטיבה הרבה יותר עם מי שהוריו גרים באזור מבוקש, או סתם למי שבמקרה הוריו גרים בסמוך למקום עבודתו. נניח שאתה ואני מתחרים על דירה בסמוך להוריך. אם אתה באמת ובתמים רוצה לגור קרוב אליהם אז גם ערך הדירה מנקודת מבטך יהיה גבוה מזאת שלי ולכן תסכים לשלם עליה יותר ממני. אם זה לא המצב - אז סביר שיש לזה סיבה טובה ואני לא רואה שום צדק חברתי בשלטון הגובה ממני (באיומים) מס ונותן אותו לך כדי להקל עליך לנצח אותי בתחרות על הדירה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה - אני חושב - היא שגם אם אני לא רוצה במיוחד לגור קרוב להורי, אולי בזכות התכנית אשתכנע. הילדים ירוויחו סבא-וסבתא קרובים, וההורים ירוויחו משפחה תומכת בימי זקנתם - וכולם ירוויחו חברה ("as in "society) טובה יותר. כל נושא הדיור בסינגפור די משוגע, ולמרות ששמעתי עליו הסברים מלומדים בכמה הזדמנויות - אני לא זוכר כלום. אבל אני יכול לספר שאני מכיר תושבי סינגפור בהווה ובעבר, ודעתם בנושא חיובית. וגם שויקיפדיה מספרת ששיעור הבעלות על בתים שם הוא הגבוה בעולם ועומד על 91%, ושב-2008 היא הוכרה ע"י האו"ם כעיר היחידה בעולם ללא slums. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לשמוע שהחברים שלך1 מרוצים מהתכנית (באמת). אם הסינגפורים, כקולקטיב, רואים במגורים ליד ההורים ערך עליון ומוכנים לשלם על זה מחיר חברתי במס ובפגיעה בניידות, סבבה. אני מניח שזה כמו שאני רואה בחירות ובשוויון ערך עליון ומוכן לשלם מחיר כלכלי ולכן אתנגד לעבדות גם אם יוכיחו לי שהיא משפרת את התל״ג1. אבל מה אתה מציע לי לחשוב כשערך השוויון (בו אני תומך בכל ליבי) וערך הלגור קרוב להורים (שזה נוח מאוד, אבל איני רואה בו ערך) מתנגשים? ___ ֿ 1. עם הדיסקליימר ש״שמעתי מחברים״ זה לא תחליף למחקר אמיתי על השלכות התכנית. סביר גם שהחברים שלך, בהיותם אנושיים, רואים את יתרונות התכנית או את המענק של $600 בצורה ברורה יותר מהחסרונות2 של נטל המס הנוסף. 2. או כמו שאמרו לי כאן באייל - מה אכפת לי שיהיה קצת פחות כסף למושחתים של דרעי (או הפנסיות של צה״ל, או משהו בסגנון). הבעיה היא שזה בנוסף, לא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את עבודתו של סוול. נראה לי, באופן נאיבי, שאם מספר הבתים ה"משוריינים" קטן ביחס לכלל הבתים הזמינים בעלי מאפיינים דומים, אז הפגיעה קטנה, ואם שיעורם גדול אז הפגיעה גדולה. אבל יותר מעניין אותי מה המודל של סוול. משום מה אני מדמיין שהמודל שלו הוא אינדיבידואלים שלכל אחד מהם העדפות דיור עצמאיות, והשאלה היא איך לחלק באופן ההוגן ביותר את ההיצע המוגבל. והייתי רוצה שבכל זאת המודל ייקח בחשבון קהילה: אנשים שחיים בקרבת מקום לדומים להם (מבחינות שרלוונטיות להם), שהעובדה הזו מהותית לרווחתם ואושרם, ושכוחות השוק עלולים לגרום לריסוק המרקם הזה ולאומללות שלהם, שעשויה להיות גדולה בהרבה מחוסר היכולת של אחרים לממש דיור אופטימלי מבחינתם. שים לב שזה לא "שמירת הצביון הכפרי" - "צביון כפרי" יכול (אולי) להישמר אם אדם א' מתחלף באדם ב' בכפר, אולי בעזרת חוקי עזר מקומיים שיכולים לשמור על הצביון בלי תלות במיהו התושב. זה בכלל בהנחה ש"צביון כפרי" הוא משהו בעל ערך. קהילה, בעיני, היא עניין בעל ערך רב יותר בבירור (קריטית לרווחתם של חבריה), ותלויה מאוד בזהותם של חבריה. מן הסתם יש דינמיקה של חברות בקהילה, והיא יכולה לעמוד בתחלופה מסוימת, אבל רק עד קצב מסוים של תחלופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בישראל שתי בעיות חמורות בתחום הדיור. בעיה אחת היא האינפלציה במחירי הדיור והשנייה היא העויינות והאלימות הכבושה והפחות כבושה בין המגזרים השבטיים השונים (יהודים וערבים, דתיים, חרדים וחילוניים, מעמד ביניים ואליטות חדשות). הענקת העדפות בדיור מוצגת כפיתרון שנועד למנוע תבערות של הבעיה השנייה (למשל ג'נטריפיקציה), ע"ח החמרת הבעיה הראשונה. אבל לדעתי האמרת מחירי הדיור קשורה רק בחלקה הזניח בנושא ההעדפות. היא נובעת ברובה מבעיות היסוד האחרות של מדינת ישראל. אני לא חושב שיש בישראל דוגמאות של ממש שם ג'נטריפיקציה הורידה את מחירי הדיור (יפו, כרמיאל, נוף הגליל?). להיפך, יש דוגמאות (שוב יפו). הסיכוי ש"התנחלות" יהודית בג'סר אל זרקא תביא גדרות ואפרטהייד דה-פקטו (נוסח עומר ולהבים) הרבה יותר גבוהה מהסיכוי שהיא תביא לירידת מחירים. אפילו בדיור במגזר החרדי, שם יש למגזר העדפה של 100% (אף מגזר אחר אינו הולך מרצונו להתגורר באזור חרדי), מחירי הדיור אינם יורדים, אלא עולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שעם כל הגניבות הפרוטקשיין האלימות וההטרדות שהופעלו על תושבי עומר מה שמטריד אותך הוא הגדר שהם הקימו (על חשבונם) כדי להגן על עצמם. יש לך נקודת מבט, איך לומר? מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי הבנת הנקרא. אולי ההבנה תשתפר אם תזכר שגם המתיישבים בקולוניות החדשות מוטרדים ומתקוממים כאשר מאלצים אותם לחיות מאחורי גדרות ומחסומים. אני בהחלט שמח שתושבי עומר הצליחו להקים את הגדרות והחפירים על חשבונם, בעיקר מפני שתקציב הגדרות והרמפות שלי נוצל במלואו על קבר הרשב''י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתו של תושב תל אביב אומלל שמעז לאמר מקצת מן האמת אודות 'תושבי יפו' בכתבה בהארץ מהיום. 'לא לאומני, זה החיים שלהם. הולך עם הבת שלי בים,פוחד על החיים,כל היהודים נוסעים בשביל אופניים,רק הערבים מיפו בקורקינטים חשמליים נוסעים בטיילת בפראות,ילדים בני חמש על קורקינט חשמלי, אפס התחשבות באנשים,בכוונה כדי להתריס, אלימות לשמה,רוע לב מוחלט, תרבות שבטית, אחר כך מאשימים את כל העולם שהם רוצחים אחד את השני. דרך אגב זה לא חייב להיות ככה בחיפה הם לא מעזים להתנהג ככה, הם ישראלים מאה אחוז אבל ביפו כמו עבריינים. תיכנסו ותראו את הרכבים שלהם, הכל שופוני. דרך אגב אין משטרה בכלל בטיילת , אף פעם לא ראיתי שוטר` _________ בסופו של יום כולם מבינים היטב את מהות המערכון 'הנהדר,המקסים,המיוחד,המדהים,החכם,הנכון,הצודק,הפיקח,השנון,הנבון והנהדר' של עורכי/כותבי ארץ נהדרת שקיבל את חותמת בדץ של 'הארץ' על מלחמת האחים בין החרדים לחילונים עם קריצה אדיוטית לערביי ישראל ש'אל תתערבו,הפעם זאת המלחמה שלנו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו טיילת בדיוק אין משטרה, אני תוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'טיילת ארמון הנציב' היתה יכולה להיות התשובה האירונית האולטימטיבית. _____ אין לי מושג אם המציאות מסכימה לתיאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענת המגיב זאת טיילת תל אביב. לדעתי הוא מתכוון לסיורים רגליים של שוטרים על הטיילת עצמה ולא לסיורים ממנועים וממוזגים על הרברט סמואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרברט סמואל גם הוא היה נציב - אפילו הנציב העליון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מעז להשוות בין הנציבים האנגלים נטולי ההשכלה של המאה הקודמת לעומת הניצבים המשכילים שלנו , בוגרי אוניברסיטת מערב לונדון ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך - זה רק מחזק את האירוניה, הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, במחשבה שניה ומאחר ויש הבדל בין נציב לניצב אז אולי עדיף כבר שלכל ניצב יהיה תואר ממערב לונדון ולכל נציב יהיה תואר מצפון מערב לונדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום נתקלתי בדוגמא 'חיה' ל'אירוניה מתה' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא טועה (או מטעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי היכן היא הטעות של המגיב , אלא אם כן את יודעת שיש סיורים רגליים בטיילת של שוטרים כחולי מדים בתדירות סבירה כלשהי. ממה שאני זוכר מתקופת שהותי במדינת תל אביב לפני כמה שנים - כן היו סיורים כאלו על הטיילת בצורה מאוד מצומצמת ולרוב הם היו מתנדבים מבוגרים שיותר נהנו להביט על עלמות החן תוך כדי דיונים על הפנסיות מאשר לתת התראה/הרתעה כלשהי. ------------------ בלי קשר לתוכן תגובתו ,סיורים רגליים בנוסח 'השוטר אזולאי' אמורים להרתיע את ה'פושטקים/ערסים הקטנים' שמאיימים על האזרח הממוצע שמטייל לו להנאתו על הטיילת ,אלא שהרתעה זאת נשחקה בשנים האחרונות ובייחוד במגזר ספיציפי מאוד שרואה בהתקלות עם שוטרים כחולים (בשלב זה לפחות) אתגר משמעותי לגבריותם שהוא מרכיב כמעט מוחלט בסט הערכים עליו הם גדלו 1. לפחות ממה שאני מבין הרי שבמדינת ירושלים נוהלי המשטרה כאשר נפגשים עם בני המגזר הערבי/מוסלמי במסגרת סיור כלשהו או עבירת תנועה קלה היא בכינוי ' אהלן , מה קורה גבר ?'. כמו שאני מבין סגנון פניה זה אמור לרכך את עצם המפגש עם האזרח הערבי שמבקש את ה'שופוני' ולא לצקת בו 'רגשות שלילים' כלפי מערכת החוק וכך עם השנים החבר'ה האלו 'יתרככו' ויפנו לערכים אחרים. כמי שצופה מהצד ורואה שמכוניות אחרות מאותו אזור עוצרים ליד המכונית שנעצרה ושואלים אותו אם 'הכל בסדר' והוא משיב להם בתנועת יד שאומרת שאנשי החוק שלפניו - שרק לפני רגע ירדו מהרכב עם ראש מורכן וחיזור לא ברור - 'קטנים' עליו והם יכולים להמשיך בנסיעה ולא להציל אותו. 1 הרקע הלאומני/הנרטיב הפלסטינאי מחלחל כשאין ברירה או באזורים מסוימים בירושלים או כסתם עוד קלף נצחון אחרי המעצר הזמני מאוד |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |