לפני כמה ימים גובש נוהל למתן התרופה רג'נרון לחולי קורונה במצב קל. התרופה הוכחה (עדיין בטרם ביקורת עמיתים) כבעלת פוטנציאל למנוע הידרדרות למצב קשה. היא מבוססת על נוגדנים בייצור מלאכותי. הטיפול ניתן בעירוי, למאושפזים או בבית החולה על־פי החלטת קופות החולים.
התרופה יקרה למדי, 5,000 שקל למטופל בשלב הראשון. לאחר שייגמר המלאי הראשוני יעלה המחיר ל-10,000 שקל. זמינותה מוגבלת, ולכן גיבש משרד הבריאות נוהל שקובע מי יקבל עדיפות בקבלתה, כאשר הנוהל הוא לחלוטין על פי רמת הסיכון. כך למשל, נקודה אחת של עדיפות ניתנת לחולים כרוניים במחלת ריאות או מושתלי אברים; שתי נקודות לבני 70 ומעלה; וחמש נקודות, הגורם החזק ביותר, למי שלא חוסנו (בכלל זה מי שחוסנו במנה אחת בלבד).
רבים טוענים נגד המודל הזה, מכיוון שהוא בבירור מתעדף את מי ש"היה לא בסדר" ולא התחסן. אך פרופסור רן בליצר, ראש מערך המחקר של "כללית", טוען כי עם כל הצער אין מנוס מכך: המערכת הרפואית רוצה לשמור על החלטות רפואיות בלבד, כפי שמטפלים גם בנפגעי תאונות דרכים ואף פעולות טרור מבלי להבחין על־פי מידת האשמה. בליצר גם מציין שהנוסחה משקפת לציבור את הסיכון שנוטלים אלו שאינם מתחסנים. גם פרופסור אבינועם רכס, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה בהסדתרות הרופאים, הביע דעה דומה, אמנם בהקשר שונה מעט, של עדיפות בחיבור למכשירי האקמו, שעלולים להיות במחסור עם התרבות החולים קשה.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש