מחסור במוצרים בישראל ובעולם 4088
מחסור נרחב במוצרים נרשם בתקופה האחרונה
 
עוד לילה על בטן ריקה ברעננה
חוסרים ברשתות השיווק
צילום: מערכת האייל הקורא
 
בחודשיים האחרונים הצטמצם מגוון מוצרי החלב ומגוון מוצרי הפסטה בישראל, זאת לאחר מחסור חריג בתקופת החגים גם בפירות, ירקות ושמן.

בשנה האחרונה נוצר גם קושי לספק דגמים רבים של מכוניות ומחשבים חדשים. נרשמו אף מקרים בהם מכוניות טסלה יד שניה תומחרו מעל אלו החדשות, עקב זמינותן המיידית. גורם מרכזי שהשפיע על כך הוא המחסור בשבבים שמיוחס למגיפת הקורונה ולמשבר הסחר שבין ארה"ב לסין.

במקביל, נוצר מחסור עולמי במכולות ומחירי ההובלה הימית עלו במאות אחוזים, ובמיוחד אלו מן המזרח הרחוק שעלו עד פי תשעה בשנתיים האחרונות, מה שהביא את חברת צים לרבעון הרווחי ביותר שרשמה חברה ישראלית אי פעם. לא רק זאת, אלא שזמן הפריקה של ספינות בישראל עלה דרמטית והוא יכול להימשך עד לשישה שבועות לספינה.

האם מדובר בהצטברות מקרית וזמנית של אירועים או שאלו מבשרים עליית מחירים משמעותית, משבר גאופוליטי או שינוי בהרגלי הצריכה?
קישורים
מחסור חריג
חברת צים
מחסור עולמי במכולות
לשישה שבועות לספינה
ומחשבים חדשים
של מכוניות
שינוי בהרגלי הצריכה
המחסור בשבבים
הרווחי ביותר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כרטיס כורה 744097
האם הביקוש לשבבים עדיין מוזן במידה רבה על-ידי כריית מטבעות דיגיטליים? (האם הוא היה כך בעבר? או שזו אגדה?)
כרטיס כורה 744105
ילין לפידות כלל לא מזכירים את המטבעות הדיגיטליים:
"בניגוד למה שנהוג לחשוב, מגפת הקורונה איננה הסיבה הבלעדית למשבר הקיים בשוק. בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את הריכוזיות הגבוהה בשוק וההסתמכות על מספר מועט של יצרנים, התנודתיות החריפה בביקושים, ההשקעות הגבוהות מאוד הנדרשות, תהליכי הייצור הארוכים, מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין, ומשברי טבע שפקדו את הכדור בשנת 2020."
כרטיס כורה 744106
רגע,אז כשכורתים עצים *לא* עפים מספיק שבבים?
כרטיס כורה 744143
אני רק מכיר את הסיפור (האגדה?) על כך שחברת nvidia הפחיתה בכוונה את מהירות השעון בשבבים מסוימים מתוצרתה כדי להקטין את יעילותם בכריית מטבעות קריפטו, מפני שאחרת הכורים היו קונים את כל המלאי שיועד למוצרי צריכה אלקטרוניים.
משהו לא מסתדר לי בידיעה על הפקקים בנמלים 744122
ֿ1. אם אכן יש מחסור עולמי במכולות, ובהנחה שלא הושמדו מכולות באופן חריג בתקופה האחרונה, האין זה אומר שיש ביקוש גבוה למכולות - ומכאן שיש תנועה ערה של סחורות (אם לא בישראל, אז לפחות בעולם)?
2. נמסר בידיעה על (ובמקומות אחרים) על ״עומסים חריגים בנמלים מרכזיים ברחבי העולם״. אז שוב - בהנחה שאין שביתת סוורים בינלאומית, האין זה מצביע על עליה במסחר? כלומר - הפקקים בנמלים יכולים לגרום לאי סדירות באספקה בגלל הקושי לצפות את זמן הפריקה, ואף לעליית מחירים‏12, אך לא בהכרח למחסור.

__
1. גם אם מדובר על קנס של 650,000 לאוניה, עליית המחירים הישירה פר-קונטיינר פר-מוצר נשמעת זניחה למדי.
2. ואולי זה בכלל ההיפך? אולי יש עלייה חדה בביקושים אחרי המגיפה שגורמת לפקקים בנמלים, למחסור במכולות, לאי סדירות באספקה, ובקרוב גם לאינפלציה עולמית? התיאוריה הזאת נשמעת לי הרבה יותר סבירה אבל אין לי גישה למספרים שיכלו להפריך או לגבות אותה.
744142
אולי יש מוצרים שתהליך העבודה עליהם דורש תכנון זמן רב מראש כדי לספק את הביקוש החזוי (ייצור זרעים עבור חקלאים, התאמת קווי ייצור במפעלי שבבים). הקורונה שינתה מאד הן את ההיצעים - למשל, בגלל סגירת מפעלים ונמלים, והן את הרכב הביקושים - למשל, עקב שהיה מרובה של הלקוחות בשטח הבית.

מתוך שמרנות, כנראה שרוב היצרנים העדיפו להכין כמויות קטנות מדי של מוצרים, כדי לא להתקע עם מלאי לא מכור במקרה של מיתון.

כפי הנראה, כעת אנחנו צפויים להסתגלות ארוכה ולעליות מחירים, מפני שאי אפשר להגדיל את כושר הייצור במהירות מספקת.

השאלה המקרו-כלכלית המרכזית היא האם תגרם עלייה משמעותית במדד המחירים לצרכן, ואם כן - האם הבנקים המרכזיים יתפסו אותה כזמנית או קבועה.
קצת סדר 744173
1. מחירי ההובלה הימית אכן עלו מאוד. עיקר העליה היא בהובלה מהמזרח הרחוק.
בקו הספנות העמוס ביותר- מהמזרח הרחוק (סין) לחוף המערבי בארה"ב- הגיע מחיר הובלת מכולה לשיא של 20,500 אלף דולר לפני חודש (לעומת בערך 2500 דולר ב 2019). בכיוון ההפוך, לעומת זאת, מחיר הובלת מכולה הוא 1000 דולר בלבד (כי האוניות ממילא לוקחות קונטיינרים ריקים). בחודש האחרון מחירי ההובלה החלו לרדת והמדד האחרון הוא 16,800 דולר.

2. זמני ההמתנה הארוכים בנמלים אינם של אוניות מכולה, שמהוות את מרבית הסחר, אלא של אניות מטען כללי וצובר. אניות מכולה פועלות בלו"ז מדויק. כאשר מחירי ההובלה במכולות היו נמוכים היבואנים העדיפו להזמין הכל בקונטיינרים כי זה יותר מהיר ונוח. אבל כאשר מחירי ההובלה בקונטיינרים זינקו היבואנים העדיפו להזמין סחורות לא יקרות, שמרכיב ההובלה משמעותי יותר עבורן, באניות מטען כללי. הפקק בנמלים הוא מגידול התנועה באלו, שזמן הטעינה והפריקה בהן מראש ארוך בהרבה. על המחסור בקונטיינרים אני שומע לראשונה. הוא כנראה מקומי כי מה הבעייה לייצר עוד קונטיינרים? אולי הבעיה היא בשטחי אחסון בעורף הנמלים שהתמלאו.

3. המחסור בשבבים הוא מתמשך. כבר באוקטובר הקודם הבן שלי דיווח לי על עליית מחירים פראית בכרטיסי המסך ועל מלאי בלאק פריידי שנחטפו תוך דקות מתחילת המבצע. הגורמים לכך לדעתי הם:
- ביקושים חריגים בשנה שעברה למוצרי צריכה אלקטרוניים בגלל ההשארות בבית
- קשיים בהגדלת כושר ייצור (בניית מפעל שבבים זה עסק יקר מאוד ולוקח שנים)
- הסתמכות גלובלית על מלאים נמוכים מאוד. זה לדעתי הקש ששבר את גב הגמל. בעשרים השנה האחרונות היצרנים והספקים עבדו חזק כדי לשכלל את ה CRM שלהם ולהקטין את המלאים לאפס. האוטומציה והסינכרוניזציה של ההזמנות גרמו לכל המלאים בעולם לרדת מאוד- אם זה תירס אצל קלוגס, גומי אצל מישלן או פנסים אצל טויוטה. כשעובדים על אפס מלאי כל הפרעה בשרשרת האספקה מתורגמת מייד במחסור במוצרים. המחסור בצ'יפים גרם לשיבושים חריפים באספקת מכוניות כי יצרני הרכב לא החזיקו מלאי של צ'יפים.

בכלל שוק השבבים הוא מחזורי. שבבי זכרון, לדוגמה, בכל כמה שנים פתאום מכפילים את מחירם בגלל מחסור זמני, ואז ההיצע הגובר מוריד את המחיר בהדרגה שוב לשפל. אני זוכר ארבעה מחזורים כאלה ב 30 השנה האחרונות, אולי היו יותר.

אני משער שהביקושים למוצרי צריכה אלקטרוניים כבר התמתנו והיצע גובר יוריד את מחירי הצ'יפים בחזרה כמו בכל המחזורים הקודמים.
קצת סדר 744203
מעניין מאד, תודה.

אולי השבבים של היום דומים לנפט של שנות ה- 70': רכיב מרכזי בכלכלה הגלובלית שמשפיע על מגוון רחב של מוצרים אחרים, ויש מספר קטן של מדינות בהן הוא מיוצר. שוק כזה רגיש לזעזועים גאופוליטיים, בדומה למשבר הנפט דאז.

לאור החסימה האמריקאית של מכירת שבבים לסין כדי לשמור על עליונות טכנולוגית, האם לא יהיה הגיוני מבחינת הסינים לאסוף כעת מלאי גדול ככל האפשר, עד שיפתחו תעשיה משלהם? נניח שייקח עשור עד שארה"ב וסין יבנו תעשיות שבבים עצמאיות. בינתיים, יווצר מחסור עולמי במוצרים המיוצרים בסין, ומכילים שבבים מארה"ב.

בקיצור, בגלל רמת הריכוזיות הגבוהה והמתחים הפוליטיים, ייתכן שהפעם עליית המחירים תתמשך.
קצת סדר 744204
מ "20 שאלות" בהארץ היום למדתי שתחילת המחסור בשנה שעברה היתה בכלל בגלל בצורת חמורה בטאיוואן, שבגללה מפעלי השבבים לא קיבלו מספיק מים לתהליך הייצור.

מלאי של שבבים אתה לא מחזיק לשנים, כי בכל 5 שנים יש דור חדש.
קצת סדר 744267
למדתי היום שגם שוק שבבי הזכרון (בו אין מחסור כעת ככל הידוע לי) הוא ריכוזי מאוד.
שלוש חברות מחזיקות ביחד 94% משוק ה DRAM (זכרונות למחשבים שולחניים ולפטופים)- לסמסונג 42%, להייניקס (גם קוריאנית) 29% ולמיקרון האמריקאית 23%.
בשוק ה NAND (זכרונות פלאש לסמארטפונים) שש חברות מחזיקות ביחד 99% מהשוק. גם כאן סמסונג היא הגדולה ביותר עם נתח שוק של כ 30%
קצת סדר 744349
2. אבל רק בישראל יש נמל ריק בזמן שבים מחכות אוניות לפריקה.
קצת סדר 744656
שיא במספר אניות המכולה שמחכות להכנס לנמל לוס אנג'לס.
עוד אנו למדים מהכתבה שיש כמות אדירה (65,000) של קונטיינרים ריקים בנמל לוס אנג'לס שמחכים לחזור מערבה למזרח, ויש אניות כבר בדרכן לאסוף אותם ולהקטין את המספר הזה, ושמספר הקונטיינרים המלאים שמחכים לשינוע מהנמל ללקוחות ירד ב 18% ל 71,000.
קצת סדר 744670
מסתבר שבחוגי הכלכלנים יש ויכוח עז לגבי האינפלציה העתידית, כשתשואות האג"ח לטווח ארוך בארה"ב מצביעות על ציפיה לרמה של 3% לפחות בעתיד הנראה לעין.

מלבד זאת, כשכולם מתרגלים לעבוד עם מלאים נמוכים, בשיטת Just In Time, גם עבור מוצרים שההיצע או הביקוש להם משתנים בסקלות זמן ארוכות, לא קל להגיע חזרה למצב יציב.
קצת סדר 744671
אינפלציה היא ירידת ערך המטבע. כשמדפיסים ממנו כמויות גדולות בסופו של דבר ערכו יורד. האנומליה בעשור האחרון היתה שלמרות הדפסות עצומות האינפלציה לא התבטאה במחירי סל המוצרים והשירותים אלא במחירי מוצרי הון (מניות, דירות, סטארט אפים וכו') בלבד.
זה התאפשר הודות לכושר ייצור שנראה אינסופי בסין. השכר במערב לא עלה כי הסינים עשו הכל יותר בזול. אבל השכר בסין הולך ועולה, ולחצי השכר במערב גדלו פלאים בשנה האחרונה. המסקנה שלי- בעיות בשרשרת האספקה היו רק המאיץ והאינפלציה לדעתי אינה חולפת. דווקא הרגיעה לכשיפתרו בעיות האספקה תהיה חולפת.
צונאמי של עליות מחירים 744243
מנכ"ל ויקטורי: מחירי הדלק עומדים לזנק, בממשלה העבירו מס חדש על כלים חד פעמיים לצד מס נוסף על משקאות ממותקים. ספקים שלא העלו מחירים כבר שנים, מחכים להזדמנות והמיסוי החדש של כלים חד פעמיים ומשקאות מתוקים נותן להם לגיטימציה להעלות מחירים. - כלכליסט
והנורא מכל עוד לפנינו: מחסור בזרעי דשא לחורף - החברות המובילות בתחום אספקת הזרעים לא יצרו מספיק כמויות של זרעים. אצטדיונים אשר לא נערכו מראש עם מלאי בכמות מספקת עלולים למצוא את עצמם במצב שבו יהיו בבעיה רצינית.
נראה כאילו מעבר לבעיות השינוע, אלגוריתמים הקשורים לתכנון היצור בתחומים שונים - כשלו.
צונאמי של עליות מחירים 744284
לא ברור אם זוהי טלטלה זמנית במחירים, או שהיא תביא ליציאה משיווי משקל יציב של אינפלציה נמוכה, ששרר בעולם ב- 20 השנים האחרונות.

השאלה היא אם חל שינוי במערך הכוחות שלחץ על המחירים כלפי מטה. הגורם העיקרי היה, לדעתי, היבוא הזול ממזרח אסיה, שנשען על פערי השכר בין המדינות המפותחות לבין סין ושכנותיה (מלבד יפן). הפערים האלו כנראה אינם עומדים להסגר בקרוב. מצד שני, התגברות המתיחות בין ארה"ב לסין עלולה להביא לצמצום היקף הסחר הבינ"ל, מה שיגרום לעליית מחירים.

מטרתה המוצהרת של סין היא להפוך מכלכלה מוטת-יצוא לכזו שמבוססת על ייצור לצריכה עצמית, אבל רמת המחירים בסין עדיין נמוכה מכדי לאפשר את המעבר הזה.
צונאמי של עליות מחירים 745629
עוד צונאמי ?
מס על משקאות ממותקים 754539
מתברר שבניגוד לפרסומים, לפחות לעת עתה, המס לא הוריד את הצריכה.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744302
בצעד חריג, המשטר הקומוניסטי בסין הורה לתושבים ברחבי המדינה להתכונן למחסור במצרכים בסיסים - ישראל היום.
זה כבר לא קשור לשבבים או לשינוע וגם לא ממש לקורונה.
אני מתלבט כיצד לקדם את פני הבאות - האם למשל לשים את כל הכסף על נייר טואלט או לפזר את ההשקעה.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744309
אם לא יהיה לך מספיק אוכל לא תצטרך הרבה נייר טואלט.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744314
זאת עשויה להיות הגרסה הגלובלית לבדיחת ראש השבט האינדיאני והתחזית לחורף הקשה במיוחד.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744316
תזכיר לי?
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744331
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744334
(: תודה.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744335
קצת קצר מהנוסח המוכר לי, אבל אכן זה הצ'יף.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744339
ויש הווריאנט על השייך הבדואי בסיני‏1 שידע תמיד את מזג האויר הצפוי וקציני צה"ל היו באים אליו לעתים קרובות לדעת מה צפוי.
יום אחד הוא אמר להם שאינו יודע מה יהיה מזג האויר מחר.
- מה קרה? שאלו.
- התקלקל לי הרדיו.
_________
1- אכן, לא הבדיחה החדשה ביותר בשוק. יש בכלל בדיחות חדשות?
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744353
את אבחנה אוטומטית אני חושב שקראתי בסביבות 2008, שנת פרסומה בדף הזה ברוטר, ואני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שהיא היתה די טרייה אז. היא בעיני אחת הטובות (הניסוח ברוטר לא אופטימלי בבחירות המילוליות הקטנות, מתנצל על הקלקול המסוים), והטרנדים הטכנולוגיים רק עושים אותה יותר אקטואלית.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744354
אני הכרתי אותה בווריאנט שונה כשהייתי נער, כלומר בשנות ה-‏80 של המאה שעברה. כמובן שלא היה מעורב שם מחשב. זה היה בערך ככה:
איש אחד בא לרופא ומתלונן על כאבי ראש שנמשכים כבר כמה זמן. הרופא נותן לו הפניה לבדיקת שתן. האיש מתעצבן ולא מבין מה הקשר, אז כדי לעבוד על הרופא הוא מערבב שתן של אישתו, של הבן שלו, של הבת שלו, של הכלב וקצת שמן מנוע מהמכונית ומביא למרפאה. למחרת הרופא מתקשר ואומר שהגיעו התוצאות: לאשתך יש מחלת מין, הבן שלך צורך סמים, הבת שלך בהריון, הכלב שלך עומד למות והמכונית צריכה לעבור אוברול (פעם היה דבר כזה, באמת). לא פלא שכואב לך הראש.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744355
יפה, תודה. כאן אני חושב שהגרסה המודרנית היא שיפור משמעותי. לא אתפלא אם את הגרסה שלך גם אני שמעתי כילד, והיא לא נחרטה בזכרוני.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744370
אני לא זוכר מתי נתקלתי בבבדיחה הזאת בפעם הראשונה, אבל זה היה מזמן. אגב, מצאתי את הנוסח המקורי (''המרפק כואבת'' רמז לכך שזאת לא בדיחה מבית היוצר של אליעזר בן יהודה) בכמה מקומות ברשת, אבל ללא תארוך.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744373
יש שם, כמובן, גם בדיחות שלא הכרתי אבל משום מה עולה גם מהן ניחוח קל של נפטלין (ההוא מהבדיחה עם ''לא כל אחד פוגע'').
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744376
יש לי זכרון קלוש שמהבדיחה הזו למדתי מה זה Tennis elbow.
אם נזקקת לעוד רמז לגבי בית היוצר וגו'.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744356
הבדיחה הזו רצה באימיילים כבר באמצע הניינטיז.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744364
עכשיו שאתה אומר, כנראה שגם אני קראתי את זה אז (עשר שנים, עשרים וחמש שנים, אותו דבר בשבילי).
אני מניח שגם אמצע הניינטיז זה עמוק בתוך התקופה שבה כבר לא נוצרות בדיחות חדשות, לפי התחושה המקובלת ששכ''ג ביטא.
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 744365
אני חושב להיפך - אמצע הניינטיז והופעת האימיילים היתה תקופה שבה התוודעתי דרכם לשלל בדיחות שלא היכרתי קודם. מאז אמצעי התעבורה הרשת השתכללו, אבל הם פשוט ממחזרים שוב ושוב את אותם בדיחות ישנות‏1.
(וברור שבדיחות אינטרנט למשל לא יכלו להיווצר לפני הניינטיז, למשל).

1 לא נעים לומר, אבל הניינטיז כבר די ישנות, שלושים שנה לא הולכות ברגל
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 754540
הרג את הבדיחה. העטרך כנראה למד לספר בדיחות מספר הבדיחה והחידוד של דרוינוב
סין הורתה לתושביה לאגור מזון לקראת החורף 754541
לגמרי.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744950
עוד תופעה סוציוקאקנומית מפתיעה בהשפעת הקורונה - גל התפטרויות בארה"ב, אירופה, ישראל וסין.
20 מיליון באביב ובקיץ בארה"ב התפטרו

גלובס: "מ־2017 אנחנו רואים עלייה במספר המתפטרים. היא התחילה בעיקר בהייטק, אבל הגיעה לקבוצות שונות עוד לפני המשבר. קצב העלייה במספר המתפטרים גבוה מקצב העלייה במדדים אחרים. במהלך המשבר ראינו גידול בהתפטרות בקבוצות שלא הכרנו, 55 ומעלה, ובאשכולות הנמוכים. ושם שיעור הקפיצה היה הגבוה ביותר.
...כשנשאלו אם היחס לקריירה השתנה במהלך השנה האחרונה, 76% - שלושה מכל ארבעה נשאלים - ענו שכן. 74% העידו ששקלו להחליף עבודה. 57% ענו שהם אפילו שוקלים להחליף את תחום העיסוק.

כולל בעלי שכר נמוך דווקא, שאינם נוטים להתפטר באופן מסורתי. באזורי הפריפריה חלה מגמת גידול משמעותית בשיעור המתפטרים: באשכולות 3 ו־4 עלה מספר המתפטרים מבין דורשי העבודה בכ־104%-90%.
במחקר שערכה מיקרוסופט במרץ בקרב 30 אלף עובדים ברחבי העולם 41% מהם ענו שישקלו להתפטר; מקרב בני דור ה־Z כבר דובר ב־54%.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744953
נדמה לי שבמחקרים נטען שעבודה ממושכת מהבית גורמת לירידה בנאמנות ובתחושת הקשר למקום העבודה.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744954
נשמע הגיוני. אגב, ישנם גם כאלו שחלק מן השדרוג שהם מחפשים הוא עבודה מן הבית, גם בימים כתיקונם.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744955
שזה בערך הדבר הכי צפוי בעולם. עבודה היא גם מערכת יחסים. כמה אנשים אתם מכירים שמחזיקים מעמד במערכת יחסים לונג-דיסטנס?
אם אתה ממילא פוגש את האנשים מהעבודה בתור אייקונים בזום, מה זה משנה אם תחליף את האייקונים שתראה בזום לחברה אחרת?
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744962
צריך לראות נתונים המראים כמה מהאנשים שהתפטרו מצאו מקום עבודה חליפי רחוק יותר ממקום מגוריהם שהם לא שקלו לעבוד בו לפני עידן העבודה מהבית / העבודה ההיברידית.

יכול להיות (אולי) שהעליה בקצב ההתפטרות הוא רק תוצאה זמנית של הגדלת הרדיוס של מקומות עבודה פוטנציאליים ולא בגלל שאנשים הם פחות נאמנים למקומות העבודה שלהם.
מערכת יחסים לונג-דיסטנס 744963
שכנתי היקרה‏1 פ' סיפרה לי שבעלה גר בבלגיה, ופעם בחודש חודשיים אחד מהם נוסע לשני. תמהתי על ההיגיון שבסידור זה: "את לא צריכה מישהו שיחבק אותך בבוקר, או כשאת חוזרת הביתה?"
היא ענתה לי "תאמין לי, זה הנישואים הכי טובים שהיו לי עד עכשיו. ככה אנחנו לא נמאסים אחד על השני".

שנה לאחר מכן ראיתי אותה שוב עם המזוודות. "לבלגיה?" שאלתי.
"למה? מה יש לי שם?"
"בעל, אם אני זוכר נכון."
"אתה לא מעודכן, אני עכשיו נשואה לשווייצרי."
הנישואים הללו, יש לציין, מחזיקים מעמד כבר כמה שנים.

1 יקרה למרות שלפני שנים כינתה אותי "גסטפו" כשניסיתי לגבות ממנה את דמי ועד הבית
מערכת יחסים לונג-דיסטנס 744964
מסקרן אותי אם זה ממש נישואים רשמיים (לצורך העניין, האם נרשמו בשוויץ כזוג נשוי).
מערכת יחסים לונג-דיסטנס 744965
אבדוק זאת בפגישה הבאה איתה (אם אזכור - זה פעם בכמה שבועות).
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744961
וטוב שכך. אין דבר שהוא Toxic יותר לנפש האדם מכל הקשקוש הזה של חברות שמפמפמות לעובדים שלהן את הסנטימנט השקרי והמגעיל של ״אנחנו משפחה״. מן תמהיל מוזר שכזה בין קפיטליזם, קומונה ומנטליות של כתות. זה לא מקרי ש-CEOs מקבלים שכר פסיכי ולא פרופורציונלי (היום יותר ממה שהיה מקובל בעבר) בתוך האווירה החולה הזאת. בכתות כמו בכתות, פולחן האישיות סביב הגורו והמבנה ההיררכי זה חלק עיקרי בכל העניין. בלאחס.

מקום עבודה הוא לא הבית והחברים לעבודה הם לא יותר ולא פחות מאשר בדיוק זה - קולגות. כך זה צריך להיות וזאת אחריות העובדים להעמיד את מנהלי האירגון במקומם הראוי - הסכם חוזי בין מעסיק למועסק. אפשר ורצוי ליצור אווירה נעימה במקום העבודה, אבל להביא את זה למקומות עם מושגים כמו ״משפחה״ ו״נאמנות״ זה קצת חולני.

הגיע ה-Covid והריחוק החברתי, אנשים התעוררו קצת מהתרדמת העמוקה בה הם היו בתוך המטריקס העירוני והתחילו להרגיש יותר בבית כשהם... נו... בבית עם בני המשפחה שלהם. זאת תופעה חיובית ושוק העבודה צריך להתאקלם למצב החדש או לחפש פראיירים על כוכב לכת אחר.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744969
אני אקח את הסיכון של להיחשף כנאיבי, פראייר ובמטריקס, ואציג זווית אחרת. עם כל הספקנות, אני כן מרגיש שעם הקולגות שלי והמנהלים שלי (בשתיים או שלוש רמות) יש יחסים שהם יותר מקיום חוזה באווירה נעימה. האווירה הטובה יוצרת מידה של ידידות כמעט אוטומטית - או ידידות כברירת מחדל. אני מרגיש שהם לטובתי גם מעבר לעבודה ולצורך, שהם יסייעו לי בבעיות קטנות וגדולות בשעת הצורך, וזה כמובן הדדי.

אני עובד בתאגיד בינלאומי ענק, וברור שאין לי יחסים כאלה עם כל עובדיו. זה מתקיים במעגלים קטנים יותר; ובכל זאת, אם נקרא ליחסים העלה "קולגות++", אז יש לי בסביבות 150 קולגות++. אני גם מרגיש שכל אחד מאלפי העובדים של החברה ברחבי העולם, שאני בכלל לא מכיר, יכול בקלות להיות קולגה++ אם רק נכיר זה את זה באופן שטחי - מעצם ההשתייכות לחברה, שוב כמעין ברירת מחדל. אגב, נדמה לי שאצלנו דווקא לא מדברים על התאגיד כמשפחה. אם עושים זאת, אז המשכורות המגוחכות בגובהן של מנהלי הצמרת היו באמת צורמות.

האם אני אומר שאנחנו באמת משפחה? לא, ברור שזו מטאפורה. האם זו מטאפורה קולעת? היא לא מדויקת: ה"משפחה" הזו בוחרת את חבריה וחבריה בוחרים אותה. מדי פעם הם בוחרים לעזוב אותה, ומדי פעם (מאוד נדיר, אגב) היא בוחרת לעזוב אותם. וכן, ה"משפחה" הזו מוחזקת יחד על-ידי כסף שעובר ידיים ומעוגן בחוזה משפטי. ומצד שני, ולטובה, יש כאן גם פחות מתיחויות וריבים מבמשפחה אמיתית. אבל אני לא חושב שמטאפורת המשפחה מאוד מופרכת.

אני בטוח שיש חברות שבהן זה פחות כך, וחברות שנושאות את מטאפורת ה-family באופן פחות מוצדק. אבל, גם במידה שזה שקר, האם הוא רעיל כדבריך? במידה שהעובדים מאמינים לו, נשמע לי שהוא מועיל לכולם לאושר, וגם עוזר לעצמו להתקרב לאמת.

או, אפשר לכאורה לומר את אותו דבר על כתות. זו שאלה לא קלה - מה בעצם רע בכתות, אם הם נותנות לחבריהן אושר ותחושת משמעות. אני אשאיר את הדיון הזה לפעם אחרת, אבל אציין שני הבדלים לטובת החברה-כמשפחה על פני כת: אחת, העובדים בחברות, גם אם הם נהנים מהתחושה החמימה של משפחתיות בחברה, לא נוטים לשכוח ולהתעלם עד הסוף מזה שיש כסף, חוזים ואינטרסים מאחורי זה, בוודאי לא כשזה מגיע להשלכות מעשיות. הבדל שני, ה"חברות" במקום העובדה לא נוטה מטבעה לפגוע במשפחות האמיתיות של החברים. המממ, פגיעה אחת שכן קורית לפעמים: מקרים של עבודת-יתר על חשבון המשפחה האמיתית, ומן הסתם אחת הסיבות יכולה להיות תחושת העבודה כמשפחה, וכמעין חובה מוסרית, וזה רע. אבל אני לא חושב שזה קשר דומיננטי ונפוץ של סיבה ותוצאה.
מחסור בעובדים בישראל ובעולם 744982
מצטרף לדעתך.
האדם משתייך למספר מעגלים חברתיים- משפחה, עבודה, החברה מהשכונה, בוגרי מחזור n (בבית הספר, בצבא, בייל), אוהדי מכבי וכו'.
את עוצמת הקשר החברתי שיש בכל אחד מהמעגלים האלה קובעים גם התרבות וגם האינדיבידואל.
בתרבויות מסוימות, ואצל אינדיבידואלים מסויימים, הקשרים החברתיים במעגל העבודה יכולים להיות חזקים מאוד- בס"ה אתה נמצא לצדם של אותם אנשים שעות רבות ביום וחותר איתם למטרה משותפת.

החברות הגדולות מנסות כמובן לטפח את תחושת השייכות. המניעים של חברות הם כספיים גרידא, אבל עבור העובד נוצר ערך. אפשר לקרוא לזה שקר, אבל אני לא מסכים שהוא רעיל.
אוקראינה 748787
ושוב, בתוך פחות משנה: "מדינות אוסרות יצוא סחורות חקלאיות מתחומן, מתוך דאגה לבטחון המזון של אזרחיהן. הודו אסרה על יצוא חיטה, אינדונזיה על יצוא אורז, טורקיה על יצוא שמן ומרגרינה, ומוצרי מזון כמו קמח ופסטה כבר חסרים מדי פעם במדפי הסופר באירופה. בכל הנוגע לאבטחת המזון לאזרחים, העולם הגלובלי מתפרק, וכל מדינה דואגת לאזרחיה" - yediot.
נראה כמכה למי שנוטה להסתמך על סולידריות גלובלית, אך גם לאנשי השוק החופשי שדוחפים לוויתור על ענפים ללא יתרון מקומי.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759371
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות בדירוג הנמלים השנתי של הבנק העולמי, בעוד נמל אשדוד משתרך מאחור עם נמלי אפריקה - יובל שדה, כלכליסט
בצפון כל הנמלים פרטיים בעוד שבאזור אשדוד אחד בבעלות ממשלתית והאחר פרטי. מה שקרה הוא שבמקום שיעילותו של הפרטי תדחוף את זה הממשלתי, הורידו אותו משבר הקורונה, בעיות טכניות וסכסוך עבודה אל הסטנדרט הממשלתי.
התוצאה? סחורות עבור המרכז והדרום מגיעות לחיפה ומשם, בהיעדר חיבור לרכבת, משונעות במשאיות מזהמות אל רחבי הארץ - עומר כרמון, TheMarker

שורה תחתונה: המצב בישראל השתפר מאוד בשנים האחרונות. נותרו שתי בעיות: חיבור הנמלים לרכבת וסיום חבלי הלידה של נמל הדרום.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759377
לבושתי לא ידעתי שנמלי חיפה לא מחוברים לרכבת, ואני חיפאי. ככל שאני יודע ממגורות דגון כן מטעינות ישירות לרכבת.

שנים אני חופר על המחדל שנמל אילת לא מחובר לרכבת, ומאה אלף מכוניות משונעות ממנו על משאיות בכביש הערבה מדי שנה. זה שנמלי חיפה לא מחוברים זה מחדל גדול יותר בקנה מידה שלם, כי הרכבת עוברת ממש בצמוד אליו עוד מלפני קום המדינה.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759380
אבל תחשוב כמה רווח המשאיות עושות מזה.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759382
נמל חיפה הוותיק (שלאחרונה נמכר למישהו מהודו) מחובר לרכבת מאז הקמתו. שני הנמלים האחרים - נמל מספנות ישראל (שנדמה לי שלא עובד כמעט בכלל עם מכולות) ונמל המפרץ (עדיין) לא מחוברים.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759391
אתה בטוח? החיבור התעבורתי של הנמל החדש (נמל המפרץ?) גורם כבר לפחות עשור לסגירת כבישים בגלל עבודות שונות חוזרות ונשנות שם וכל פעם חוגגים בגדול את סיום העבודות. אני חושב שבשנה שעברה היתה איזו מהומה בקשר לחיבור הזה ונדמה לי שדברנו על זה כאן בהקשר של חניקת שדה התעופה בחיפה (הארכת המסלול). אחרי כל המהומות האלו וקו הרכבת עדיין לא מגיע לנמל?
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759393
שוב, לנמל הישן יש חיבור רכבתי מאז הקמתו (על ידי הבריטים). לנמל החדש עדיין אין.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759394
נו, נרגעתי. זה מחדל מסדר גודל מוכר.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759396
מסתבר שלקולוניאליזם יש גם תרומה חיובית.
מי היה מאמין.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759398
ומה הרומאים נתנו לנו?
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759400
לא מבין את הלוגיקה, אבל -
אקוואדוקטים?
את משתה ליל הסדר?
את השם פלסטינה?
את הנצרות?
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759401
את הלירה, את הגרוש ואת המיל. ומכאן קיבלנו את הנטייה להסתכל על הכל דרך החור שבגרוש.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759403
(במידה והערה שלך לא היתה סרקסטית ואתה באמת לא מבין את ההגיון, זה ציטוט ממונטי פייטון)
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759404
תודה על ההסבר, הוא חלף מעל ראשי כמו חללית חייזרים מעל מגדל ירושלמי עתיק.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759397
כן גם אני מדבר על הנמל הסיני.
כל הזמן יש דיבורים ושיבושי תנועה לטובת חיבור הנמל הסיני. היה טרארם גדול לחבר את הנמל למערכת הכבישים בכיוון דרום. חשבתי שעשו משהו גם בקשר לרכבת. יש שם שתי בעיות המפריעות לחבר את הנמל לרכבת בכיוון דרום: הקישון וקומפלקס הכבישים העובר שם ושה"ת. כנראה שהתכנית הגדולה היא לפנות את שה"ת משם ועל השטח לבנות חיבור לקו הרכבת.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759399
לא רוצים להאריך אותו?

שה״ת יתרחב.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759405
אם לצטט את מה שהרבי אמר לרבנית: גם אתה צודק. מדברים על הארכת המסלול לכיוון הנמל אני חושב.
חיבור הנמל הסיני לרכבת מחייב מסעפי רכבת בתוך אזור בנוי מסוף לטעינת הרכבת וכנראה מחלפים (גשר, מנהרה) כדי לחצות כבישים קיימים או את הקישון.
נשמע לי הגיוני שכשמדברים על חיבור הנמל לרכבת, מדברים על בניית מסוף או מעבר שיאפשר העברת מטענים מן הנמל אל תחנת רכבת קיימת. בסה"כ מדובר במרחק של כ-‏10 ק"מ.
בכל מקרה, נשמע כמו פרוייקט רציני מאד. אני לא רואה שהוא מתבצע כרגע, אבל אולי אני שוב טועה.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759402
לפי הכתבה שאפו קישר אליה, נמל המפרץ יחובר לרכבת ב-‏2024 ונמל הדרום עוד השנה.
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759409
אתם מסתכלים על חצי הכוס הריקה. יש פה הזדמנות לתת עוד תואר נאה לדוד אמסלם למשל:

שר השינוע
השר לאינטגרציית ים יבשה
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות, אשדוד עם אפריקה 759407
אניות גל נוע מובילות כלי רכב מהמזרח הרחוק הגיעו השנה לראשונה לנמל אשדוד

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים