האם כורים גרעיניים הם הפתרון לבעיית האנרגיה בישראל? 4100
שני בכירים ברשות הטבע והגנים (רט"ג) הביעו לאחרונה תמיכה ברעיון של הקמת כורים גרעיניים מתקדמים בישראל, למטרת הפקת אנרגיה נקייה ולצמצום נזקים סביבתיים.

בכנס בנושא מדע ושמירת טבע שנערך בשבוע שעבר בקצרין, הציג דותן רותם מחטיבת המדע ברט"ג את ההשפעות השליליות של מתקני הפקת אנרגיה סולאריים. לדברי רותם, מתקנים אלה תופסים שטחים פתוחים, משבשים תנועה של בעלי חיים, עלולים להשפיע על הרכב צמחיית הבר, וכאשר הם מותקנים על מאגרים הם מפריעים לעופות מים הנמצאים בהם. טורבינות רוח להפקת חשמל הן גם בעייתיות מבחינה סביבתית, בין השאר משום שהן לעיתים קוטלות ציפורים החולפות בקרבתן.

לדברי רותם, "יש אלטרנטיבות ליצירת אנרגיה נקייה, שיכולות להחליף פגיעה אנושה בשטחים פתוחים טבעיים ובשטחים חקלאיים ללא פגיעה נופית, כולל צמצום ניכר בתשתיות הולכת החשמל". האלטרנטיבה היא כורים גרעיניים קטנים ומודולוריים מדגמים מתקדמים (SMR), הנמצאים בפיתוח ובבנייה במספר מדינות בעולם.

ד"ר יהושע שקדי, מנהל חטיבת המדע ברט"ג, אמר בנושא זה: "כל עמדה של רשות הטבע והגנים צריכה להיות מבוטאת בצניעות הראויה, מכיוון שאין ברשות מומחה בנושא. עם זאת, קיימתי יום עיון בתחום עם משרד האנרגיה. להבנתי, צריך לפסול הקמת כורים שאינם מדור מתקדם. דור 4, לעניות דעתי, מספק אפשרויות בטוחות ויעילות. בכורים מהדור הזה יש אפשרות לטפל בבטחה בפסולת גרעינית. הם פולטים גזי חממה בכמויות מזעריות וכמעט ואינם תופסים שטחים פתוחים. חלק מהכורים אפשר למקם בבטחה בשטח העירוני, כמו מתקן להסקה מרכזית בבניין. לכן חובה לבחון ברצינות את האפשרות הזו, משום שהיא כנראה העתיד הבטוח והמתחשב בסביבה".

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל ארגון גרינפיס בישראל, מתנגד לרעיון, בדומה לרוב הארגונים הסביבתיים בעולם. לדברי אייקנבאום, "מתקנים גרעיניים שאליהם מתייחסת רשות הטבע והגנים לא יכולים להתחרות עם אנרגיה מתחדשת במילוי הצרכים, לא מבחינת בשלות ומוכנות לפריסה, לא מבחינת מחירים ולא מבחינת בטיחות. אפשר לספק את כל צורכי האנרגיה של ישראל מהקמת מתקנים סולאריים במרחב הבנוי, או מהצבת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, מאגרי מים וכבישים, כדי לשמור על הטבע. … יש להפסיק לשלוף בכל פעם מחדש מצגי שווא, המבטיחים לנו עולמות ירוקים אבל דווקא עלולים לתקוע אותנו עם המשך השימוש בגז, נפט ופחם".

עמדת משרד האנרגיה בסוגיה היא כי "תחנת כוח גרעינית (תג"ר) היא אופציה אפשרית כדי לעמוד ביעדי הפליטות לשנת 2050 והלאה, שכן לייצור חשמל באמצעותה יש יתרונות רבים, בהם הפחתה בזיהום האוויר ובפליטת גזי החממה ומידת זמינות ואמינות גבוהה. ממשלת ישראל החליטה עוד בשנת 1983 על הקמת תחנת כוח גרעינית, ואף בשנת 2010 הניעה הממשלה בדיקת היתכנות מחודשת לנושא הגרעין. ב-‏2013 הקים משרד האנרגיה מינהלה ביחידת המדען הראשי במטרה לרכוש ידע, למפות את הסוגיות ולבצע בדיקות שונות בתיאום עם הוועדה לאנרגיה אטומית, כדי להכין את האפשרות לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. פעילות זו תסייע לקצר לוחות זמנים אם וכאשר תחליט הממשלה על הקמת תחנת כוח גרעינית".
קישורים
בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

XKCD Radiation chart 744990
מומלץ לעיין בתרשים - זה נותן פרופורציות עד כמה כורים גרעיניים הם באמת מסוכנים לסביבתם.
ולשאלה שבכותרת הדיון: כורים גרעיניים הם לא "הפתרון לבעיית האנרגיה בישראל". הם פתרון אפשרי, או חלק מפתרון אפשרי לבעיית האנרגיה בישראל. למזלנו יש יותר מפתרון אחד.
XKCD Radiation chart 744996
מצטער, לי זה לא נתן שום פרופורציות - הרבה יותר סקאלות, פרמטרים ורמת נדירות של מקרים בבת אחת בתרשים אחד. יותר מבלבל מאשר מעשיר.
ומה עם תעשיית הטקסטיל? 744991
איך הפעלתו של כור גרעיני מסתדרת עם העובדה שישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני? האם הפסולת הגרעינית שהצטברה בארץ מספיקה כדי להפעיל כור לזמן סביר? אם לא: האם יש מקורות לדלק?

וכמובן: העמדה של גרינפיס בנושא הזה וכן בנושא שינויים גנטיים היא הסיבה שאני לא מוכן לתרום לארגון.
ומה עם תעשיית הטקסטיל? 744992
זה תלוי בהספק של הכור (או כורים) שרוצים לבנות. אם מדובר במספר כורים בהספק גבוה, קשה לי להאמין שלישראל יש יכולת לייצר בעצמה את הדלק הגרעיני הנחוץ. אם מדובר בכור אחד או במספר כורים קטנים, זה כנראה אפשרי. ישראל מייצרת דלק לכור בדימונה שנים רבות וההספק שלו הוא כ-‏75 מגה-ואט (על פי פרסומים זרים - אני מניח שהחתימה התרמית שלו מאפשרת הערכה סבירה של ההספק) אז לא נראה לי שלייצר דלק לכור\ים בהספק של ג'יגה-ואט צריך להיות בעיה. בישראל יש אורניום (אם כי את הפרטים לגבי כמויות ועלויות ייצור קשה למצוא) ואנחנו יודעים (על סמך פרסומים זרים) להעשיר אותו לרמה שמאפשרת להפעיל כור.
כורים לא משתמשים בפסולת גרעינית להפקת אנרגיה אלא מייצרים כזאת במהלך עבודתם (אם כי יש רעיונות איך אפשר להשתמש גם בהם לייצור אנרגיה). אלה תוצרי הביקוע הגרעיני שהם עצמם רדיואקטיביים ויש לאחסנם בצורה בטוחה בין מאות לאלפי שנים.
בשורה התחתונה, הבעיה היא לא ההפעלה של כור אלא הבנייה של אחד כזה. ישראל מעולם לא בנתה כור גרעיני בעצמה ולא תפעלה בעצמה כור להפקת חשמל. לא נראה לי רצוי לבנות כור כזה בהסתמך על ידע ונסיון מקומיים בלבד. זה מסוכן יותר מדי. אני לא יודע אם חברה בעלת נסיון בבניית כורים גרעיניים תסכים לבנות כאן אחד כזה (או יותר) לפני שישראל תצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אבל אם היא תסכים, ההפעלה שלו היא אפשרית.
744994
קראתי שלוש פעמים את המשפט "כל עמדה של רשות הטבע והגנים צריכה להיות מבוטאת בצניעות הראויה, מכיוון שאין ברשות מומחה בנושא" ונשארתי המום: פקיד בכיר במגזר הציבורי מודה שלא כל התשובות נמצאות בידיו ואפילו לא אצל "צוות העובדים המצויין שלנו", כמקובל, ועוד מוסיף ומשתמש במילה "צניעות" לא בהקשר של מרפקים חשופים! זה תקדים מסוכן שמחייב לפטר מר שקדי לאלתר.

לעצם העניין, חוששני שבמדינה מאויימת בטחונית כמו ישראל כורים גרעיניים יעוררו יותר מדי התנגדות ציבורית -לדעתי היום לה היה ניתן להקים אפילו את מפעל הטקסטיל ליד דימונה. לך תסביר למתנגדי חיסונים שכורים גרעיניים מהדור המתקדם אינם מהוים סכנה, וצ'רנוביל דומה להם בערך כמו שהנוקיה הראשון דומה לאיפון-‏13.

ובשולי הדברים, חברת SOLAEDGE הישראלית, שעוסקת בפתרונות סולאריים דווקא, נכנסה השבוע למדד S&P 500.
הכל עניין של מיקום 744997
שאלה היפותטית: אם יוחלט למקם את הכור בגבול הרצועה, האם חלק מהמתנגדים יהפכו תומכים? (הכור יותקף בהצלחה? "הם" יסבלו יותר מאיתנו)
הכל עניין של מיקום 745002
אני מעריך שלא. אפילו אם רעיונות מקיאבליים כאלה היו קבילים, זיהום רדיואקטיבי יכול להגיע רחוק.
745001
תיקון: SOLAREDGE
אז אולי אצות? 745963
לייצר חשמל באמצעות אצות, לספוח פחמן באותה הזדמנות, ואפילו בלי להפריע לאצות. המצאה חדשה מהטכניון:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים