השבת של ברק 412
ראש הממשלה ברק אכזב לא רק את מי שציפה ממנו לשלום בטוח, אלא גם את מי שקיווה לממשלה מאחדת בנושאי הפנים.

גם אני מאוכזבת ברק. מאוכזבת אמיתית, לא כזו שמפחדת בלילה מהיריות בגילה למרות שהיא גרה בהרצליה. מאוכזבת ממש.

העניין הוא, פרדוכסלית, שאני חושבת שלאהוד ברק הייתה מדיניות חוץ סבירה לחלוטין. אני גם לא סבורה שאריק שרון הוא הדבר הבא בפוליטיקה הישראלית, ובכל זאת תרעד לי היד הרבה יותר להצביע לברק. היינו מצפים שגאוני השיווק של שרון יעוטו לפתחי ולפתחי חברי לאידאולוגיה ויבואו לצלם אותנו, ולא מאוכזבי שמאל מיום היוולדם שרק חיכו לצאת מהארון. אבל האכזבה שלנו היא לא פוטוגנית. היא מיושנת ולא גורפת ומנומקת סטייל "הבטחת שלום - ואין". בגלל זה לא מצלמים אותנו. אנחנו, מאוכזבי מדיניות הפנים של אהוד ברק.

באותו יום בכיכר, היום בו ברק ניצח (אתם בטח זוכרים, זה לא היה כל־כך מזמן) ונולדה הקלישאה החיננית "ראש ממשלה של כווווווולם", נשארתי אמנם בבית, אבל שמחתי, ממש התרגשתי, על שסוף־סוף גם לי יש ראש ממשלה. בינינו, לא המפד"ל ולא מימ"ד יצמיחו בשנים הקרובות מועמד ריאלי - יפה היה מצד ראש הממשלה הנבחר לאמץ אותנו אל חיקו מתוך אמונה בצור ישראל. נראה היה שהפצעים החברתיים שפער אדון ביבי "הם מ־פ-ח־דים" נתניהו עומדים להגליד.

כשהורכבה הממשלה, לא היתה מאושרת ממני. היינו כבר שניים, ראש הממשלה ואנוכי, שחשבו שממש יש מקום לצרף למקבלי ההחלטות את המפלגה השלישית בגודלה בישראל, על אף שחבריה אולי לא כולם פוטוגנים, הגונים, מסורים וראויים כמו חבריהם בליכוד ובישראל אחת, והם גם נוטים לדאוג לאינטרסים של הבוחרים שלהם - תכונה מקוממת אצל דתיים. שנינו הסכמנו שלא צריך להיכנע לתביעה הילדותית "רק לא ש"ס", שנינו סברנו שהגיוני שתהיה פה סוף־סוף ממשלה רחבה אפילו אם נצטרך (בצער) לוותר בזאת על טומי לפיד. שנינו הנחנו שרק כך תוכל ממשלה בישראל להסתכל פנימה, על הדברים החשובים באמת, ולהתמודד איתם התמודדות אמיתית. הייתה אידיליה, הייתה. או אולי אני לוקה בהאדרה פסיכולוגית.

ואז באת, מר ברק, עם המהפכה האזרחית (שאנחנו זוכרים אותה עוד כשהייתה מהפכה חילונית. דרוש מייבש למכבסת המילים הישראלית, לפרטים וגו'). אמרו עליך פעם אחת יותר מדי שאתה נכנע לדתיים, גם ראש ממשלה הוא בן־אדם, הוא נעלב לפעמים, הוא רוצה שיגידו עליו שיש לו תודעה חברתית גבוהה. אז הכרזת מהפכה.

כל מי שמכבד את עצמו בתקשורת כבר אמר זאת לפחות פעם אחת, אני מרשה לעצמי לזנב בעקבותיהם ולומר גם כן: לא כל אסטרטג בטחוניסט ורמטכ"ל לשעבר מוכשר לנהל מדינה, שכוללת, מה לעשות, גם הרבה מדיניות פנים. מר ברק, עשית משהו להבראת משרד הרווחה? שמת לב שבתי הספר לחינוך מיוחד סובלים ממחסור קריטי? האם התמודדת עם הליקויים המגוחכים שבמערכת החינוך (למעט שיכתוב ספרי ההיסטוריה)? עשית משהו משמעותי, עקרוני, לא טיוח בסיוע כלכלי נקודתי, בעיירות הפיתוח? דאגת לאמני ויוצרי ישראל, הכרטיס האמיתי שלנו למועדון המדינות המתוקנות?

לא רק שלא עשית את כל אלה, אלא מתוך בטחון בצור ישראל וגואלו באת והודעת לחובשי הכיפות שיושבים בממשלה שלך, ובמפלגה שלך, ולעם היושב בציון, שתרומתך לחברה הישראלית תהיה מיגור רעות חולות כמו שבת. מי ביקש ממך? זה מה שעומד לדעתך על הפרק? ונניח שכן - האם הפתרון הדמוקרטי הראוי נראה לך להכריז מלחמת חורמה על הסטטוס־קוו המקובל על רוב העם, היושב, כידוע לך, במרכז?

מן הסתם יש מקום לשינוי חוקים רבים בספר החוקים של ישראל, כן, גם חוקים דתיים. אולי יש מקום לביטול הדרגתי של חקיקה דתית רבה, אבל הכרזה על שינוי דרסטי בדרך של מהפיכה על חשבון חלק מהעם, לא נראית לי, איך לומר, מאחדת כל־כך. מה גם שיעילותה של הכרזה כזו מוטלת בספק. סליחה, תיקון: היא פשוט לא יעילה, נקודה. נמצאת זורע מושגים הרסניים ומפרה שסעים במקום להתמודד איתם.

מר ברק, הניצחון שלך לא נבע מנהירה המונית של עם ישראל אחר דרכך הפוליטית. ההבדל בין ימין לשמאל בארץ הוא זניח, ונבנית בעיקר ממאוכזבי נתניהו, וגם מקולות דתיים שערקו אליך, וגם ממני, ואני מאוכזבת.

אני יודעת שאנחנו לא רבים. באמת אין לך המון מה להפסיד מאיתנו , ולכן הקול הזה נשמע רק כאן ולא בתעמולת הבחירות (זה נורא לא אין להיות שמרן ואנטי־מהפכה), אבל באמת חשבתי שיש לך ראיה בוגרת ולא פופוליסטית.

ואני רוצה לשאול עוד שאלה אחרונה: בשידורי התעמולה, ביום הראשון (כשעוד צפיתי), עמדת ואמרת בערך כך: "אני פונה אליכם, עם ישראל... עשיתי טעויות... אולי זה שהלכתי עם ש"ס והדתיים היה יותר מדי בשבילכם..." או בתרגום חופשי: עם ישראל, סליחה שהלכתי עם הכוח השלישי בגודלו בישראל ועם החרדים, שהם, כידוע, לא חלק מעם ישראל (אולי נעשה איתם שלום פעם). הם אבודים לי בכל מקרה, אז מה אכפת לי להתלכלך עליהם. בואו אלי, נעשה שבת חילונית, נעשה שלום.

אדוני ראש הממשלה, אתה מדבר אל מיעוט שמאלני חילוני אשכנזי. בעזרת השם, עוד תהיה פה, איתך או בלעדיך, מדינה יהודית משגשגת, עם הסכם מדיני (סביר, או פחות סביר) ועם חופש ביטוי ויצירה לכולם, תוך שמירה על צביון יהודי ציוני (זה לא חייב להיות סותר, אבל זה כבר דיון נפרד). אולי תהיה מדינה פלסטינאית לצידנו, אולי לא. אולי נהיה חזקים מספיק להפריד דת ממדינה, ואולי לא. אבל מה שבטוח, מתוך אמונה בצור ישראל, אני לא אצביע לך הפעם. זרקת אותי מהבית, וחבל.

נ.ב. כן, אני זוכרת שהוצאת אותנו מלבנון.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ג ד ו ל • שי כהן
  מאמר מעניין ומעורר מחשבה • רן בר זיק • 247 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • עמית חוזה • 2 תגובות בפתיל
  הערה לעורך הראשי • יוסי • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  ללא כותרת • ליאור • 5 תגובות בפתיל
  קראתי ולא הבנתי • ברוך • 39 תגובות בפתיל
  בלופ • האייל האלמוני • 13 תגובות בפתיל
  המדינה זה אנחנו • אלכסנדר מאן • 4 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • LG • 14 תגובות בפתיל
  דו שיח של חרשים • יובל רבינוביץ • 30 תגובות בפתיל
  וואו. • שמעון מורמי • 16 תגובות בפתיל
  למה נדמה לי שאחדות פירושה כניעה • אבי בליזובסקי • 15 תגובות בפתיל
  נסיון לכיוון חדש • האייל היהודוני • 2 תגובות בפתיל
  השבת שאין לברק • חץ
  בבן יהודה ישר עד הסוף • LG • 8 תגובות בפתיל
  נו,מרוצה? • יונתן • 2 תגובות בפתיל
  מעולה!!!! • יוסי • 36 תגובות בפתיל
  נו,מרוצה?? • האייל האלמוני
  מה אתם אומרים, חבר'ה? • האייל הציוני • 4 תגובות בפתיל
  קבלו את....אלי ישי! • האייל האלמוני
  חירות שלילית וחירות חיובית • suprano • 3 תגובות בפתיל
  הדרך מהיום יום אל החלום • מספר 666

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים