בסמה מוצ'ו 413
בימוי ותסריט: יוסף פיצ'חדזה. ישראל 2000.

בסמה מוצ'ו היא דרמה קומית המספרת על אוגוסט (עזרא כפרי), בעל חנות עתיקות, אשר ברשותו איקונה גנובה מהכנסייה הנוצרית האורתודוכסית. הוא אמור למכור את האיקונה לפושע מלונדון.

אך למעשה המצבים המתעוררים והדמויות השונות חשובים כאן יותר מהעלילה. לבעל החנות יש חברה יפיפיה (ליילה מלקוס) שהיא זמרת במועדון הלילה הכושל של אלתר (מוני מושונוב). חברו של אלתר, כרמי, פושע שיצא מהכלא, מתאהב בליילה נואשות ממבט ראשון. ליילה מתאהבת גם היא בכרמי, ובוגדת באוגוסט.

יש עוד דמויות מצחיקות, כמו בתו של אלתר, דדה, אותה מגלמת שירה פרבר. היא מגוננת על בן זוגה , איגי (אייל שכטר, סולן להקת אבטיפוס ז"ל) - גיטריסט שרוצה לנגן כמו ג'ימי הנדריקס. שכטר שיחק גם בסרטו הקודם של פיצ'חדזה, "לנגד עיניים מערביות", שזכה לביקורות טובות.

בסרט משתתפת גם פיבי (איילה ורטא) - ציירת המאמינה כי רוח בעלה שורה על העץ בגינתה, אותו העירייה אמורה לעקור. אלתר מנסה לעזור לאהובתו ולהסיר את רוע הגזירה.

וכך צועדות בסך עוד ועוד דמויות שונות ומשונות. כאמור, העלילה לא ממש חשובה כאן, אלא דווקא המצבים האבסורדיים המתרחשים ברקע. דמויות מצחיקות ומשעשעות שאהבתי במיוחד בסרט הם שמעון ו־ואסילי. שמעון, אותו מגלם מנשה נוי ("החמישיה הקאמרית"), משעשע ביותר בתפקיד הטבח המאסטרו של מועדון הלילה. גילי שושן ("הפוך") מגלם את ואסילי, ועושה תפקיד נהדר של בחור מפוקפק השומר על קוקו, בנו של הפושע מלונדון. הוא מנסה לתקשר איתו באנגלית קלוקלת, ובינתיים מנסה לעשות את צרכיו בשירותים, משימה המתגלה כמסובכת משהו...

"בסמה מוצ'ו" (נשקני הרבה, בתרגום לעברית) הוא סרט משעשע, יש בו שחקנים מצוינים, אבל הוא גם מעט בעייתי. הוא אינו יודע בדיוק מה הוא רוצה להיות - קומדיה אבסורדית סוריאליסטית, סיפור אהבה או דרמת מתח. בסופו של דבר יש בו קצת מכל דבר, ואיני בטוח כי הדבר תורם לו רבות. להפך - זה קצת מבלבל.

הסרט מפספס לדעתי את סיפור האהבה שיכול היה להתפתח בין כרמי לבין ליילה. בסצינה מקסימה רואים את הזוג רוקד על גג דירה לצלילי מוסיקת בוסה נובה - אבל התפתחות אין. חבל.

יש בסרט אוירה עגמומית, המשקפת את מצבן הנפשי של הדמויות. הבמאי טוען כי הסיפור מאמץ אלמנטים של ה-"פילם נואר", ז'אנר הסרט האפל, שהחל להופיע בהוליווד בשנות ה-‏40. "פילם נואר", בצרפתית, משמעותו "סרט שחור". הגיבור של סרטי הפילם נואר הוא בדרך כלל אדם אפל ובודד שחי בגבול בין הפשע לצדק. כך גם בסרט "בסמה מוצ'ו", המתרחש בעולם מנוכר וחסר רחמים.

למרות סופו המאכזב, "בסמה מוצ'ו" הוא סרט מרענן שכדאי לראות. הסרט זכה בפרס וולגין לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים 2000. את המוסיקה חיבר, בין היתר, ברי סחרוף. הפסקול ממתין כבר בחנויות הדיסקים.
קישורים
בסמה מוצ'ו - אתר הסרט הרשמי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • רון בן-יעקב

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים