רעידות 417
הבחירה בין רע לרע היא אף פעם לא קלה. שני מקרים לדוגמא.

יום לפני הבחירות, ואני מגדיר את עצמי באופן החלטי כמתלבט. הרגשה מוזרה, לא לדעת. זה מספר שבועות שאני מכריז בכל הזדמנות שאני מתכוון לשים פתק לבן (צהוב, ירוק, ורוד, מה זה משנה. אני עיוור צבעים) במעטפה שלי. החל מאתמול, אני כבר לא בטוח.

כשאני בודק את הטיעונים שלי, לא ברור לי למה אני בכלל מתלבט. ההצבעה שלי לא תשנה דבר בין כה וכה, ואני הרי אינני תומך בברק ואיני מאמין להבטחותיו ושבועותיו כי לא יחזור לסורו מיד לאחר שיקבל את השלטון, שוב, לידיו. אני אינני חושב שהצבעה בפתק לבן היא "בלתי־מוסרית" ובוודאי שאינה נוגדת את הדמוקרטיה. להפך - המערכת הפוליטית, שכפתה עלינו מצב שכזה של לית־ברירה - היא שאינה דמוקרטית, לא הבוחרים שמביטים אנה ואנה ואינם יודעים במי לתמוך, או למי להתנגד יותר. אני מאמין בכל ליבי שהקול שלי ושל כל אדם צריך להנתן למי שלדעתי השלטון צריך להיות בידיו, ולא למי שהוא היריב של מי שאינני רוצה שהשלטון יגיע לידיו. אויב אויבי הוא לאו דווקא ידידי. את הידידים שלי אני מעדיף לבחור בצורה קצת יותר בררנית.

והנה, בכל זאת, היד רועדת. אילו רק יכולתי לסמוך על הצהרותיה של ש"ס כאילו כל הגשרים בינה לבין ברק נשרפו, הייתי יכול להצביע בבטחון מלא לברק, מתוך ידיעה שגם אם הוא ירצה, הוא לא יוכל לפעול בניגוד לדעות המוצהרות שלו. אבל לך תסמוך על ש"ס... ומצד שני - שרון, לדעתי, יביא יותר נזק מברק. אין לי ספק בכך. מצד שלישי - הצבעתי שלי הרי לא תשפיע כהוא זה על תוצאות הבחירות. האם לא עדיף, אם כן, לנצל את מעט הכוח שכן יש לי כדי להביע מחאה?

מחר בקלפי אני אחליט סופית. בינתיים, ניתן ליד להמשיך ללררעעוודד.

מלחמת רע ברע

מעניין לראות כיצד דילמות גדולות מצליחות לנסח את עצמן בצורה הברורה ביותר במקרים הקטנים.

בעיתון "ידיעות" של היום הופיעה ידיעה על שכונה באשקלון, בה הוחלט להקים בית־כנסת ("מרכז רוחני", על פי השלט המוצב במקום) לעולי אתיופיה. השכנים, עולים מברה"מ, מתנגדים להקמת בית־הכנסת. שני טיעונים מועלים על־ידי הדיירים: הראשון, טוען כי מכיוון שרוב דיירי הרחוב אינם שומרי שבת ואינם מעוניינים שמנוחתם תופרע, כדבריהם, על־ידי התפילות, אין כל סיבה שיוקם במקום בית־כנסת, ומוטב כי ימצא לו מקום אחר. הטיעון השני, הצורם יותר, הוא כי ברחוב לא מתגוררים יוצאי אתיופיה, ואת בית־הכנסת, אם בכלל, יש להקים בשכונה סמוכה, המאוכלסת ברובה בעולים אתיופים.

כאן, בעצם, מגולמת הדילמה שלי כליברל. מצד אחד, אני מסכים עם טענות השכנים כי אין כל סיבה להקים בית־כנסת במרכז שכונה חילונית, בדיוק כשם שאני מסכים לסגירת כבישים בשכונות חרדיות. מצד שני, אני מתנגד נחרצות לטענות גזעניות ("הם עושים רעש גדול," מצוטטת אחת השכנות), ורואה בהן דבר שיש לעוקרו מן השורש.

יש מי שעוזרים לפתרון הדילמה, בצורה לא־כל־כך חיובית. באותה כתבה מצוטטת גם שכנה אחרת: "אם רוצים, שיבנו כאן בית־כנסת לעולי חבר־המדינות." אה, אם ככה אז זה קל - הבעיה שלה אינה עם בית־הכנסת עצמו, אלא עם השיוך האתני של המתפללים. במקרה כזה אין לי בעיה להתעלם בגסות מתלונות השכנים ולתמוך בלב מלא במבקשים לבנות את המרכז הרוחני.

ואמנם נראה כי עיקר התלונות הן על רקע גזעני. אך גם תגובותיו של אדיסו מסאלה, יו"ר ארגון הגג של עולי האתיופיה הידוע לשמצה (היו"ר, לא הארגון), אינו טומן את ידו בצלחת: "מי שלא רוצה לגור כאן ולא רוצה שיהיה ליד הבית שלו בית־כנסת - שיעזוב את השכונה." לא זו הדרך לטפל במקרים כאלו, ובכל מקרה, אין זו דרישה לגיטימית ממי שהוא כבר תושב האזור. כאשר הממשל המקומי (בניגוד לגופים פרטיים) מתכוון לעשות שימוש מסויים בקרקע ציבורית, עליו להתחשב בדעתו של הציבור שיושפע מן השימוש הזה. הדבר נכון גם במקרה זה, ביחוד אם, כפי שנטען בכתבה על־ידי השכנים, הובטח להם כי השטח יהפוך לגן שעשועים.

אז עם מי אני מסכים? עם השכנים שדורשים דרישה לגיטימית תוך התבססות על טיעונים גזעניים בלתי־לגיטימיים, או עם העירייה שמצטיירת כמגנת הציבור האתיופי, תוך התעלמות מדרישות הציבור שיושפע ישירות על־ידי החלטתה? לשני הצדדים יש לי אמפתיה לא מועטה, ומשני הצדדים אני מסתייג נחרצות בכמה נקודות. מבחינה מעשית, אין לי ספק כי המרכז הרוחני צריך לקום במקום אחר, בו לא יעורר הסתייגות של השכנים. מבחינה נורמטיבית־חינוכית, על העירייה בפרט, והמדינה בכלל, לפעול למען הקטנת האיבה בין קבוצות אתניות שונות באוכלוסיה, להגדלת האינטגרציה והכבוד ההדדי, ולצמצום ההתבטאויות הגזעניות.

איך עושים את זה - עכשיו, זאת שאלה מצויינת.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

השפעה 16057
שרון יבחר, שום דבר לא יעזור.

אז על מה הולכים להצביע? על מנהיגות אחראית במפלגת העבודה, ועל אופי האופוזיציה. על הקואליציה אין לנו השפעה הרי, הכנסת נשקרת כפי שהיא.

אבל יש לנו קול: ככל שההפסד הבלתי-נמנע ממילא של ברק יהיה מוחץ יותר, ככול שיש יותר קולות פסולים, ככל שיותר אנשים יצביעו ברגליים, נקיון האורוות יהיה יסודי יותר, ואולי בבחירות הבאות יהיה מועמד שידע להתמודד עם המציאות באופן ראוי יותר.

אני לא נמנע עם מאוכזבי ברק, כי לא ציפיתי ממנו להרבה. ב-‏1999 הצבעתי בשבילו כי הוא היה הרע במיעותו עם סיכוי להעיף את ביבי. היום אצביע פתק לבן (או נייר טואלט, משהו, עוד לא החלטתי), כי ברק הוא עדייו הרע במיעותו, אבל הפעם ללא סיכוי ממילא. החלטתי הפרגמטית היא להשפיע בכל מקום בו אני יכול. היום אני מצביע על עתיד השלטןן, לא רק על החצי-קדנציה הבאה של הממשלה.

ושאלה שהיום מנסים להפחיד אותי ב-רק-לא-שרון יתנו לי אלטרנטיבה, ולא יקחו אותנו 'פור גרנטד'. מפרוץ האינתיפאדה הפגנו נגדם, ועכשיו הם מבקשים שנעזור לרכך את נפילת הברק?

זה הפתק הלבן הראשון בחיי, אני לא מתלבט. החרמת המועמדים האלה היא הדבר הנכון לעשות.
השפעה 16060
מה זאת אמרת "שום דבר לא יעזור", הרי אם יצביעו יותר לברק שרון לא יבחר, לכן הצבעה לברק (שהיא דבר?) תעזור. ההצבעה (בניגוד למה שרמזת?) היא הצבעה לראשות הממשלה ולא לראשות מפלגת העבודה.
נותנים לך אלטרנטיבה ברורה, קוראים לה ברק ,ואתה אומר שהיא הרע במיעוטו.
ככל שיותר אנשי שמאל לא יצביעו, ככה יוכל הימין להסיק שה"עם" איתו ולהקצין (למשל להציב בראשו את שרון), ובמקביל ניצי העבודה (שברק כמעט העלים אותם) והחלקים רודפי השילטון בה יגיעו למסקנה שהשמאל הוא משענת קנה רצוץ וילכו למרכז וימינה. לכן, בנקיון האורוות אותו אתה מבקש יעיפו את ה"ביילין-ים" ויעלו את ה"סנה-ים".
השפעה 16062
החשיבות שלנו כאנשי שמאל היא לראות גם לטווח קצת יותר ארוך מה- 7.2 ברור לכל, שכל ממשלה שלא תקום לא תכהן יותר משנה כי הכנסת היא אותה כנסת. קודם כל חשוב שאהוד ברק יוחלף. השמאל צריך להציב מועמד שאינו גנרל בדימוס שמתנהג כגנרל מכהן. בנסיונם להתקרב למרכז ולימין שכחו מנהיגי מפלגת העבודה אותנו השמאלנים. חשוב שבחירות אלה(שבניגוד לרבים איני רואה אותן כגורליות או משמעותיות) יזכרו קברניטי מפלגת העבודה שאנחנו לא נמצאים אצלם בכיס, ושאי התיחסות אלינו(למרות מה שקורה בהנהגת מרצ והקרבה המוזרה שלהם לברק) אנשי השמאל הקלאסים תעלה להם בשלטון.
השפעה 16065
כנראה שלא הבהרתי את עצמי.
השמאל (כמו הימין) מחולק למעשה (במישור המדיני) לשלוש חלקים: החלק האידיאולוגי - יוני (שמאלי), החלק האידיאולגי - ניצי (ימני) והחלק הפחות אידיאולוגי (פרגמטי) שמטרותו לקבל את השלטון. שני החלקים הראשונים שווים בגודלם ושומרים על שיווי משקל ביניהם, והחלק השלישי מתנייד בין שני החלקים בהתאם לאפשרות לקבל את השלטון באופן המהיר (והיעיל) ביותר. מכאן אפשר להבין שהחלק השלישי הוא החלק שקובע מי יתן את הטון, וכאשר יתברר לו שאין אפשרות לקבל את השלטון ע"י קרבה לחלק היוני (משום שהשמאל האידיאולוגי יחרים את הבחירות ככל שהמועמד של השמאל יהיה יותר קרוב אליהם) הוא יתקרב לחלק הימני. (למזלנו תהליך הפוך בדיוק מתרחש בצד ימין). לכן, הטענה שלי היא לחשיבה רחוקה בהרבה מהבחירות הקרובות (וכמובן שזה יעזור בבחירות הקרובות, אני חולק באופן מוחלט על ההנחה שכמה שיהיה יותר גרוע בעתיד הקרוב יהיה יותר טוב בעתיד הרחוק, ולו רק משום שהעתיד הרחוק מעצם הגדרתו אף פעם לא יהיה קרוב).
התהליך אותו תיארתי, חזר על עצמו מספר רב של פעמים בארץ ובעולם (מה שמראה שסירוב ללמוד מההיסטוריה היא לא המצאה חדשה). מי ששם פתק לבן לפרס בגלל כפר כנה קיבל את שלטון נתניהו ואת ברק בראשות השמאל. מי שלא הצביע לשמיר בגלל מדריד קיבל את רבין בשלטון ואת נתניהו בראשות הליכוד.
לא ברורה ההנחה (אם כי אני מקווה שהיא נכונה) שממשלת שרון לא תחזיק מעמד יותר משנה, יש רוב בכנסת שלא מעוניין בהקדמת הבחירות ויש רוב בכנסת שרוצה את שרון כראש ממשלה (יש טענות ,על סמך ההיסטוריה של שרון, שהממשלה שלו תחזיק מעמד יותר משנתיים...). לא ברור לי למה קודם כל חשוב שברק יוחלף, השאלה היא לא אישית, ולכן אם יחליף את ברק איש ניצי יותר, אז גם מהפך לא יעזור (לקידום האינטרסים של השמאל), אם יחליף אותו איש יוני יותר, אז אין סיכוי למהפך (זאת הסיבה שפרס לא נבחר לעולם, ושבגין היה צריך לעשות דרך ארוכה למרכז בשביל להבחר) ואם יחליף אותו איש בעל עמדות דומות, אז במה הואילו חכמים...
השפעה 16064
שום דבר לא יעזור, הפערים הם גדולים מדי. אחרי שברק התעלם ממי שהמצביעו לו ב-‏1999, וירק להם בפרצוף, אפילו לא הזמין אותם לשיחות קואליציוניות, התלבט בין ממשלת אחדות ציונית לממשלת ש"ס, עכשיו הוא מצפה לתמיכתם?

כן, הייתי נותן לו את התמיכה, אולי, אם זה היה מביא לממשלה אחרת, לקואליציה אחרת, משהו. אבל אפילו אם יתגשם 0.5% הסיכוי שברק יבחר, אז מה השגנו? ממשלה בלי ליכוד? פינוי התנחלויות? זכות שיבה למגורשים? מדינה חילונית דמוקרטית? לא! כי אפילו עכשיו, ברק לא משנה כיוון. הזלזול באוכלוסיה הערבית נמשך. הוא מתבטא בעצם ההנחה שציבור זה בכיס שלו.

לא מעניין אותי מה הימין יסיק. מעניין אותי מה יסיק הציבור שממנו פעם יצטרך לצמוח מנהיג ישראלי שידבר על שלום אמיתי, לא על וויתורים של אחוזים פה ושם תמורת הפסקת המאבק הצודק בתרם נמצא פתרון לבעיות האמיתיות בכוחות משוטפים.

הפלסטינאים הבינו.
המלחמה תמשך, עד שגם הישראלים יבינו.
השפעה 16066
הפער גדול (אני חושב שמדובר בפער יחיד, ולא בפערים רבים) בגלל הנמנעים השונים (שים לב ששרון לא עבר בשום סקר את ה55 אחוז מבעלי זכות ההצבעה) לכן אם תמנע רק תגדיל את הפער (ותתן לעצמך, לפי שיטת הנימוק המעגלי, סיבה יותר טובה להמנע). ברק מצפה לתמיכתם של אותם מצביעים לא בגלל שהוא חושב שהוא ראש הממשלה המועדף עליהם, אלה משום שהוא יודע (ומוזר שהם לא יודעים את זה) שהוא ראש הממשלה הטוב יותר (שים לב שמדובר בהגדרה יחסית!) עבור האינטרסים שלהם. הסיבה שברק לא הזמין את מפלגות השמאל הקיצוני והמפלגות הערביות למשא ומתן קואליציוני הייתה בגלל שברור היה שאין אפשרות להקים קואליציה שמאלנית "טהורה",ועקב כך דווקא האפשרות בה בחר ברק (ז"א ש"ס) היתה העדיפה (לברק, לשמאל, לימין ולמדינה) מהאפשרויות שעמדו בפניו (ז"א ליכוד).
מי שמנסה להשיג את הכל היום - לא ישיג כלום (לא היום ולא אי פעם). המטרה החשובה ביותר של השמאל צריכה להיות (לדעתי) סיום הכיבוש ,וכל השאר יכול לחכות. אם הבחירה בברק תקרב (לאו דווקא תביא) את סיום הכיבוש דיינו.
אם השמאל יוציא את עצמו מהמחנה, לא יצמח שום מנהיג ישראלי (ז"א אדם שיגיע לעמדות הנהגה אמיתיות בישראל) מהשמאל, לכן השמאל צריך לנסות להשפיע על הימין (הסבר קצת יותר מפורט אפשר למצוא בתגובה שלי למעלה).
הפלשתינאים, כמו הישראלים, לא הבינו, לצערי, שיש להם יותר אינטרסים משותפים מאינטרסים חופפים. ה"מלחמה" תמשך עד שנשכיל (הישראלים והפלשתינאים) לסיים אותה (לפעמים תשובות פשטניות הם פשוט נכונות).
קבל עזרה 16059
אתה יודע, דובי, הדגמת באופן נפלא את בעיית אי היכולת והרצון להצביע ברק.
אמרת כי אתה מפחד כי לא כל הגשרים בין ש"ס לברק נשרפו. האם אתה יכול להשוות פחד זה בין הפחד שיעלה לשלטון אדם שבעת מלחמת המפרץ הציע שטנקים יכבשו את עיראק דרך ירדן?
או להשוות את הפחד מהזיגזגים של ברק לבין אי המוסר המוחלט של אריאל שרון שאותו באמת שאין צורך להדגים?
נראה לי כי אי היכולת להבדין בין חשוב לחשוב פי אלף הוא זה המונע ממך להצביע ברק.
ובכלל, אני באופן אישי רואה בברק לא הרע במיעוטו, אלא אני תומך בו באופן מלא.
לפני שאתה הולך לקלפי, אתה צריך להגדיר את הזהות הפוליטית והמדינית שאתה מבקש להתכסות בה בעת ההצבעה.
שאל את עצמך, מעבר לכל השגיאות שברק עשה והן אכן רבות, במה אתה תומך.
האם אתה תומך בתיקון האפליה ומצבם הרע של ערביי ישראל? אן כן אולי ישמח אותך לדעת שברק הכין במשך 10 חודשים תוכנית בעלות 4 מיליארד שקל לשיפור מצבם.
האם אתה תומך בשלום אמיתי ללא כיבוש?
אם כן אולי תשמח לדעת כי ברק היה אחד מראשי הממשלה היחידים, אולי חוץ מרבין, שרצה שלום אמיתי והעלה מטאבו מוחלט נושאים חשובים וגורליים. הוא היחיד שהתחיל בפתרון אמיתי לבעייה ונגע בנושאים האמתיים ואולי בנושא האחד הבאמת בעייתי- הר הבית. אותו הר הבית שמונע שלום וגורם לשלום שכבר יש עם ירדן ומצרים להיות שלום קר ומנוכר בו תעמולה כנגד ישראל נלמדת בבתי הספר.

מה בעצם גורם לאנשים ללא להבדיל בין ברק לשרון? פינוק, אדישות, חוסר יכולת לראות מעבר למסך הטלוויזיה, חוסר מחשבה?
אולי כולם, אבל די בטוח כעת בשעה שתיים בצהרים, שאם ערביי ישראל ואחוזיי ההצבעה הנמוכים להכעיס שלהם אינם מסוגלים להבדיל בין אריאל שרון לברק, גם אתה ואחרים לא יהיו מסוגלים עד ששרון יחשוף את עצמו בתור ראש הממשלה המפחיד והמחריד ביותר בתולדות מדינת ישראל.
ש''ס כן או לא 16063
האם בימים טרופים אלה ש"ס והייחס אליה הם הנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק ?
ש''ס כן או לא 16067
אני מתקשה להאמין שמי משני המועמדים הקיימים יכולים להביא לשינוי במצב המדיני. אני חושב שהסטטוס קוו ביחסינו עם הפלסטינאים ישמר לפחות עד לכנסת הבאה. אני גם לא מאמין שהממשלה הקרובה תצליח להחזיק מעמד זמן רב. על כן, הנזקים שאני יכול לראות הם רק נזקים בתחום הפנים. הדבר הראשון שראש הממשלה הבא יצטרך לעשות הוא להעביר תקציב - יש לו עד סוף מרץ. בתנאים הקיימים, הסחטנות החרדית תגיע לשיאים חדשים. אני לא רוצה שכל התקציב של השנה הקרובה יהיה בידי החרדים, וההשפעות של כך עלי יהיו גדולות יותר מהנסיגה בשיחות השלום שיכול מי משני המועמדים לגרום לה בזמן הקרוב.
ש''ס כן או לא 16090
אני הבצעתי שרון בגלל סיבות מדיניות אבל לא עם תקווה גדולה בלב.
שלא כחברנו ג שמעון שהגיב למטה איני חושב שההדרדרות במצב המדיני היא תוצאה של שגיאות מסויימות של ברק.
אנו נמצאים בשנים האחרונות כמיים לפני מפל גדול, נעים אט אט לקראתו כשהנפילה הצפוייה ממש בלתי נמנעת.
הצבעתי לשרון כדי להבהיר שהציבור מבין שזה היה המצב.
ע''ע חקיקה בימים האחרונים 16865
תגובה אישית: צהוב ביד בוטחת 16075
הצבעתי בפתק צהוב ולא רעדה לי היד כלל ועיקר. יצאתי מהקלפי בלב קל ושלם, איך זה יכול להיות לנוכח המצב?:
א. דעתי התגבשה לא אתמול ולא שלשום אלא לאורך 4 החודשים האחרונים. היה לי ברור שמדיניות ברק שגויה (וטרחתי להסביר זאת בהרבה תגובות באייל). לשרון בוודאי שלא יכולתי להצביע, כדי שזה יקרה צריך היה להשתיל לי זכרון חדש בנוסח Total Recall. מי שדעתו מגובשת ידו אינו רועדת, רוטטים רק אלה שדוגלים בשיטה של "עדיין לא החלטתי, אחליט ברגע האחרון כשאעמוד מאחורי הפרגוד."
ב. שוכנעתי שלהצבעה בפתק צהוב יהיה הד גם לאחר הבחירות (ולכן טרחתי להגיע לקלפי). המחאה הצהובה תשמע. אגב, בקלפי שלי היו מוכנים המון פתקים צהובים, יותר מאשר פתקים עם שמות המועמדים, מישהו טרח לעודד את ההצבעה הצהובה?
ג. זכרתי את מה שאמר אתמול יוסי בנאי: החיים בארץ אינם טרגדיה יוונית אלא קומדיה שחורה. ובקומדיות שחורות היד אינה רועדת.
תגובה אישית: צהוב ביד בוטחת 16093
שלום לך,
מעניין למקרא דבריך:

יהיו מגרעותים של שרון והליכוד אשר יהיו (והן רבות מספור למרבה הצער), הרגע ההיסטורי שברק ניתב אליו זימן לזבוטינסקאים את תפקידם ההיסטורי: "קבלנים לבנית קיר הברזל"

הייתי בטוח שתבחר "שרון".

אגב, דברים אלה נכתבים לאחר פרסום התוצאות. נראה שהיה די בפתק הלבן שלך . . .
תגובה אישית: צהוב ביד בוטחת 16121
כשאבי הגיע לקלפי, הסתבר שאיזה פושע ממחנה ברק עשה תרגיל: הוא שם בערימת הפתקים הלבנים פתקי "ברק", כשפניהם כלפי מטה, בתקווה שאדם שלא יבחן את הפתק, יצביע למעשה בעד ברק, ולא ישים פתק לבן.

היו לי ספקות, כשבאתי להצביע, אותם ספקות שדובי דיבר עליהם. האימרה של עמוס עוז אודות ה"בוגדים" המצביעים בפתק לבן סילקה את הספקות הללו, יחד עם חלק גדול מהערכתי לאיש.
תגובה אישית: צהוב ביד בוטחת 16207
אכן, מעשה הונאה זוטא. אבל אדם אשר לא בודק את פתק ההצבעה שלו בשבע עיניים הוא אדם שלא אכפת לו מספיק מכשרות קולו. הרי מספיק שרבוט קטן בצד כדי לפסול את הפתק.
בשם התמימים 16215
רוב העם מורכב למעשה מאנשים שקל לשחק בקולות שלהם, לא כולם מודעים לשיטות הארסיות שיש למביני העניין. כל הקשישים, כל העולים החדשים, כל אלה שלא ממש צפו בלהט בהסברים בערוץ אחד, כל אלה שאין להם טלויזיה, כל האזרחים שלא נושמים פוליטיקה אלא פעם ב(ארבע שנים,עקרונית..) הולכים לקלפי ומבצעים את חובתם- לא היית מניח שמתוך אי אכפתיות הם מטריחים עצמם לקלפי, ויקבלו בהבנה אם יפסלו להם את הקול,נכון?
אל תפטור את הרמאים על גב התמימים.
בשם התמימים 16218
המלה ''אבל'' בתגובתי לא הובנה כהלכה. אני האחרון שאפטור רמאים על גב התמימים. רק ציינתי שבהתחשב באוכלוסיית מדינתנו, האמונה על הקומבינה והשקר, חובה על המצביע להיות עירני. אכן, הקורבנות הקלים ביותר הם הקשישים, העולים החדשים, וכן הלאה.
למה תרעדנה ידך? 16081
למה תרעדנה ידך? ולמה אינך רואה את ההבדלים?
בכלל תמוהה בעיני התלבטות המתלבטים. אימרה ידועה אומרת "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" וחבריו של שרון הם: ליברמן, גנדי, פורוש ודרעי. ברק הולך עם פרס, שריד, בילין ובן-עמי. מה לא ברור פה? אישיותו של שרון אינה סוד, הוא הרי פרובוקטור ידוע, חסר מעצורים (מלחמת לבנון, אינתיפדת אל אקצה...), שדרכו לראשות הממשלה נקניית בכספינו שישולם לחרדים (והרבה!!!) וגם זה לא סוד.
ובאשר לסיפור האתיופי/רוסי. לא ברור לי למה לבנות בית כנסת לאתיופים ברחוב שמאוכלס ביוצאי רוסיה? מה האתיופים בעונש שעליהם לכתת רגליהם בשבת כדי להתפלל? הייתי מצפה שמנהיגהם ילחמו דווקא להקים בית כנסת בסמוך מאוד למגוריהם שלהם ושעונג השבת שלהם יהיה אמיתי, כמו שצריך, ולא יעורר פרובוקציות כשיעברו בשבת דרך המנגלים של הרוסים שאולי גם ישתזפו בשמש מעורטלים רחמנא לצלן.
שאלונת 16190
נניח ובית הכנסת היה אותודכסי,לא עלינו? או אז אני מניח (לאור תשובותיך לגילית במקום אחר) שתשובתך היתה ברורה. כלומר-גם אנטי גזענות היא הצטדקות של גזענות אחרת (ש"סניקים הם...מה?) . זו איננה ביקורת אלא למעשה תשובה עבורך- אין להיות אוביקטיבים, אדם קובע מה יצביע ואיזו עמדה ינקוט לפי הבטן, בעיקר. גם טיעונים שכליים מתקבלים, בסופו של דבר,מהבטן. ההתחבטות שלך למעשה מיותרת.
שאלונת 16191
"טיעונים שכליים מתקבלים ,בסופו של דבר,מהבטן"

האם זה לא סתירה אנטומית, אם לא לוגית?
שאלונת 16192
ממש ממש לא. אתה יכול לומר ''אני סבור שהאתיופים זכאים וגו'', אבל בעצם המקור האמיתי (תהיה כנה עם עצמך) הוא, שאתיופים נתפסים כלא מזיקים,מקופחים וכו'. לו היה זה בית כנסת חרדי גובי ידידנו היה מתנגד לו,וכל הטיעונים הנפלאים שהוא הביא היו מועלים כנגדו ונדחים על ידו. תקרא לזה ''האיוולת שבפלצנות'' אבל סה''כ אין הבדל בין המתלהמים למנמקים.
שאלונת 16268
מעבר לכל טיעוניו הנכונים מאוד של טל, אני כלל לא מבין על מה אתה מתרעם? אני התנגדתי לטיעונים של עולי רוסיה, לא לדרישה שלהם. הטענה הכי מרגיזה היא שאם היה מדובר בבית-כנסת לעולי רוסיה, זה לא היה מפריע להם - כלומר, הבעיה שלהם אינה עם עצם קיומו של בית כנסת, אלא עם העובדה שיהיו בו אתיופים. לכך אני מתנגד.
קטונתי 16303
קטונתי מלראות את ההבדל. א. ואם הם היו אומרים "לא רוצים שום בית כנסת" התוצאה היתה אותה תוצאה, נכון? כלומר,יש לחנך אנשים להשתמש בטרמינולוגיה נכונה,להיות שונא מתוחכם. ב. מה ההבדל בין "לא רוצים בית כנסת אתיופי,רק רוסי (שזה בסדר) לבין "לא רוצים מקום שיהיו בו דוסים, רק חילונים"? ע"ע שכומת נוה רותם. לא יעזרו פה כל הטיעונים המחוכמים- לאנשים מסוימים קשה לקבל אנשים אחרים. מי שלא יודע לעטוף את זה במילים יפות-אוכל אותה. הכל,כאמור,מגיע מהבטן.
קטונתי 16311
התוצאה לא משנה - אמרתי שאני מסכים עם הדרישה הבסיסית, אני לא מסכים עם הטיעונים. בדיוק כמו שיש הבדל בין הרצון ללמוד שפות תכנות כדי להרוויח הרבה כסף לבין הרצון ללמוד שפות תכנות כדי לדעת איך ליצור וירוסים שיהרסו לאנשים מחשבים - האחד הוא פרודוקטיבי (או נייטראלי), ואחד הרסני, למרות שהתוצאה הסופית (אתה יודע שפות מחשב) זהה.
הדרישה כנגד קיומו של בית כנסת היא מוצדקת מהסיבה הפשוטה שלאנשים יש זכות ששטח ציבורי שסמוך אליהם ישמש אותם, ולא אנשים משכונות אחרות - או במקרה הזה, גן ציבורי, לא בית כנסת.
בית כנסת=מבנה ציבור 16319
משיחותי עם חברים שגרים בחו"ל, נודע לי שבית כנסת משמש שם גם כמרכז קהילה, בנוסף לאולם התפילה יש חדרי לימוד הפתוחים לקהל הרחב, אולם הרצאות שבו מקרינים סרטים, וככלל, בית הכנסת נתפס שם כמבנה ציבור - דהיינו מבנה שאמור לשרת את הציבור *הרחב* לא רק זה שבא להתפלל כל בוקר.
אצלנו בית כנסת נתפס בעיקר כמפגע תברואתי (רעש, לכלוך) במקרה הטוב, וכמכשיר להשתלטות וכבסיס לפעילות עוינת של החזרה בתשובה, במקרה הפחות טוב.

הפעם היחידה שביקרתי בבית כנסת, היתה הפעם שבה הציגו בבית הכנסת שליד ביתי תצוגה של כלי המקדש, לצערי הרב לא חזרו על תערוכות או הרצאות בבית כנסת זה, שלאותו פרק זמן של הצגת התערוכה, אכן הפך ל'מבנה ציבור'.

לפי דעתי יש להפוך את בתי הכנסת למבנה ציבור - כלומר מבנה שמספק שירותים גם לכלל האוכלוסיה, ולא רק לפלח אוכלוסיה ספציפי אחד, אשר לרוב גם לא מתגורר בשכונה.
בית כנסת=מבנה ציבור 16321
כמדומני שהבדל עיקרי בין בית כנסת בחו''ל לבין ישרקל הוא ששם השטח והמיבנה הם נכסים פרטיים של, נניח אגודת בית הכנסת, ואמנם השימוש הוא גם שימוש חברתי אך כלהיזמות הינה פרטית וצריך לשלם דמי חבר כדי להשתמש במתקנים. אם כי אני יודע שניתן לכל אחד לבא ולהתפלל.
בית כנסת=מבנה ציבור 16422
בעוד שבמדינתנו המשופמת משלם האזרח על הנדל"ן, על הבניה, ועל התחזוקה של עשרות בתי הכנסת במקום מגוריו.

(כן, אני יודע שלא *כל* בתי הכנסת מוקמים על חשבון משלם המסים. אבל רובם כן.)
נו,ומה? 16442
מכספי המסים שלי בנו מתנס''ים שכף רגלי מעולם לא דרכה בהם. האזרח משלם עבור מבנים עם פונקציה מסוימת, ואז הוא זכאי (אם ירצה) להשתמש בהם. הפונקציה של בית הכנסת היא תפילה.
נו,ומה? 16445
נכון. הטיעון שלך, ותשובתי להלן, נטחנו כבר באייל עד דק. בכל זאת, סביר שלא קראת מאמרים ישנים, ועל-כן:

אכן, אני ואת ממנים *הרבה* מוסדות ופונקציות שמשירותיהם אין אנו נהנים.

ההבדל בינם לבין בתי-כנסת הוא באוכלוסיית היעד שלהם. התפיסה כי בית-כנסת הוא אינטרס של *כלל הציבור* היא תפיסה מפלה, משום שלא רק שלרוב החילונים והמתקראים-חילונים אין בהם כל ענין, אלא שלבני דתות אחרות בוודאי שאין בהם ענין. לו היתה המדינה מקצה משאבים פרופורציוניים גם להקמת ואחזקת מוסדות דת לבני דתות אחרות במדינה, לא היה זה שיקול מפלה בין-דתית.

אבל מטרת הערתי המקורית, כמובן, היתה להצביע על מאפיין בולט של אי-הפרדת הדת מהמדינה, שהיא שורש הבעיה. לו היתה הדת מופרדת מהמדינה, היו מוקמים מוסדות דת לפי רצונם וצרכיהם של המאמינים השונים, והמדינה, שהיתה משתחררת מהעול הכספי הזה, היתה יכולה להוריד את רמת המסים כך שמשלם המסים המעונין בשירותי דת יוכל לממן אותם ישירות. חסכו ממני את ההערות הסארקסטיות לגבי סבירות הורדת המסים בארצנו, במטותא.
נכון,לא קראתי 16454
לו הייתי קוראת הייתי ודאי מפנה אותך לבדוק מהו האחוז (הזניח עד כאב) שאתה משלם לצורכי דת לעומת שטויות לא שימושיות אחרות, וכן הייתי מציינת ש''צרכי דת'' כולל גם דתות אחרות. כיוון שלא קראתי,כאמור,בטח שמעת את זה ממישהו אחר.
האייל קורא, אז זה יצא בסדר 16456
אין כל פסול בכך שלא קראת דיון קודם. הערתי את ההערה עבור אלו שכבר קראו את הדיון הזה בעבר.

ידוע לי היטב כי "צרכי דת" כסעיף בתקציב המדינה כוללים דתות אחרות. אך כיצד מחולקת העוגה של סך הסעיף התקציבי? מי מחליט כמה להקציב לכל דת, ובאילו פרויקטים דתיים לתמוך? פקידי משרד הדתות מחליטים, כמובן. ובימים כתיקונם מי מאייש את משרד הדתות? לא צריכים שלושה ניחושים – נכון, שר וסגן-שר מהמפלגות הדתיות. (השר היוצא, יוסי ביילין, הוא חריג מבחינה זו). ואנשי משרד הדתות מפלים לרעה כל דת שאינה הדת היהודית באופן *שיטתי וגלוי*. בעל הטור ב. מיכאל נוהג לכתוב על התופעה, בצירוף אותות ומופתים הכוללים סכומים המצוטטים הישר מספר תקציב משרד הדתות הרשמי, בערך אחת לשנה. אני ממליץ לך לקרוא ולהיוכח כי את תמימה בנושא אם את מציעה את ההסבר "צרכי דת כולל גם דתות אחרות".
הפוסל במומו 16461
בהחלט טיעון רציונלי ורציני, ולכן גם בתי הכנסת, מבחינת המדינה, הם שטויות בלתי שימושיות.

אין מדובר בעיניני אחוזים אלא בעקרון שבו המדינה כגוף אזרחי-פוליטי לא צריכה שיהיה לה יד ורגל בעניני הפרט ואמונתו.
הפוסל במומו 16462
בתי כנסת הם מבנה ציבורי ולא פרטי, ויושבים בגוף אזרחי שאופיו כבר נידון (אפילו אני קראתי).
הפוסל במומו 16468
אך זהו כל הענין.

בתי כנסיות של כל דת שהיא לא אמורים להיות מבני ציבור, במובן של שייכים ומומנים על ידי הציבור, אלא מתקנים פרטיים אשר ממומנים על ידי המעונינים ואולי מקבלים התחשבות מבחינת תשלומי מיסים.

כך נשמרת האוטונומיה של המאמין, נשמר העקרון שאין כופים
אמונה ומימון אמונה על הלא מאמין.

מבחינת ההשלכה הרחבה יותר, נשמרים מפני התערבות דתית בהתנהלות חיי המדינה על ידי הריבון היחיד שהוא ציבור האזרחים.
ציבור אילו אזרחים? 16470
רון,לא סתם אמרתי שעלות צרכי הדת למשלם המסים היא אפסית. בתי כנסת (ברוב המקרים) נבנים מתרומות, וחברים קבועים אכן משלמים מכיסם (מקום קבוע וכו").
בבית הכנסת שלנו,(בבני ברק!!) ביום כיפור ובראש השנה צצים פתאום ראשים נטולי כיפה, לפעמים גם סתם בשבת רגילה. לפעמים יש בר מצווה. מה תעשה להם? תגבה כסף בכניסה ביום כיפור?
הציבור בישראל (התגעגעתי להגיד את זה...) הוא ציבור ייחודי (אנחנו לא אמריקה (-: )
ובית הכנסת הוא עדיין מבנה ציבורי לרשות הציבור שרובו הדמוקרטי הוא יהודי עם זיקה (וגישה) לבית הכנסת. אתה נמנה עם אלו ממנו שלא נזקקים לו,ובדיוק כמוני והמתנסים שאינני פוקדת-אז מה. המבנה קיים,וזה לא מופרך לדרוש מהציבוא לשאת בנטל (המיניאוטרי) כיוון שהוא אכן משתמש בו.
בדיוק להיפך ממה שאמרת- הפרטת בתי הכנסת תשלול אותם מה"מסורתיים" או ה"מאמינים לפעמים" והאגנוסטים למינהם,שהם רוב הציבור.
אלי, שמור אותי מאחריות 16590
אויה! שוד ושבר! האם זאת אומרת שאזרחים ייאלצו לקחת אחריות על אמונתם ומחויבותם כלפיה?

מבחינה כלכלית, המציאות חזקה מהכל, ויימצאו המודלים שיאפשרו לכל אותם דתיים-של-יום-כיפור ושאר המשחקים בנדמה-לי ליהנות משירותי בתי התפילה על בסיס מזדמן.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים