על חוק וזוגיות 471
מדי פעם עולה בציבור ובאייל הוויכוח: האם המדינה צריכה להכיר בנישואין חד־מיניים. אולי צריך להתחיל את הוויכוח "יותר למטה": האם המדינה צריכה להכיר בנישואין בכלל?

ניראה כי בכל העולם מכירות המדינות בנישואין; זה כמעט מובן מאליו. האמנם? הבה ננסה לראות מה ההשלכות של ביטול הכרה זו. נדמה לי שלא יקרה כל אסון; להיפך, הרבה תסבוכות ועיוותים יעלמו באחת אם המדינה תפסיק להעסיק עצמה ב"מיהו נשוי".

זכות הבכורה על העלאת השאלה באייל היא של סמיילי: לא מזמן, כשהתחיל להתלהט שוב וויכוח כזה, הוא שאל "למה זוג נשוי זכאי לזכויות כלשהן?" על פי תשובתו של LG, הדבר נועד לענות על מצב של זוג שבו מפרנס אחד, שכמובן הכנסתו צריכה להספיק לשניים. כנגד נימוק זה ניתן לשאול, מה עם זוג שחי יחד מבלי להתחתן. ומצד שני, אולי אפשר להקל על הזוג הנשוי באותו אופן, תוך התעלמות מזה שהוא זוג: המפרנסת תשלם מס על מלוא הכנסתה, והלא־מפרנס יקבל דמי אבטלה / השלמת הכנסה.

"על כן הלך איש אחרי אשתו, ודבק בה לאהבה, והיו לבשר אחד". יחיו להם יחד מי שרוצים לחיות יחד; אישה וגבר, אישה ואישה, שלושה רווקים ותינוקת, אני עם המכונית שלי והכלב של השכנים (ציטוט של אריאל זילבר, למרבה האירוניה). יערכו להם מי שרוצים בכך טקס אצל הפונקציה הדתית החביבה עליהם, ויירשמו בספרים של אותו ממסד דתי; אחרים, אם רוצים, יעשו חוזה משפטי. ככל שזה נוגע למדינה, אין שום סיבה שזה יהיה רשום במרשם האוכלוסין. ישלם כל אדם מס שווה באשר הוא אדם (בעל הכנסה נתונה), רווק או נשוי. אם המחוקק מוצא לנכון להעניק עידוד למשכנתא, ניחא; אם יש העדפה עניינית שהמשכנתא תינתן דווקא לשני אנשים שגרים יחד (ולא, נאמר, לאחד או לשלושה), גם את זה אני מוכן לבלוע; אבל מה הקשר בין משכנתא לבין טיב הקשר בין אותם שני אנשים?

סביר להניח כי ממילא יש תועלת כלכלית מסויימת בחיים בצוותא (דירה לשניים תעלה הרבה פחות משתי דירות ליחיד, למשל). ואולי לשני אנשים יהיה קשה לחיות יחד לאורך זמן בלי זוגיות רומנטית. כל זה טוב ויפה, אבל יעשה נא כל אדם (או כל שניים, או יותר) את החשבון לעצמו, ותדיר נא המדינה את חוטמה מהעניין.

ומה עם ענייני ירושה? ולמי להודיע במקרה של אסון? אפשר לטפל בזה בדיוק כמו עם רווקים היום. אני מוכן להתגמש: יהיה רישום וולונטרי, ממלכתי אם צריך, שבו יוכל כל אדם לרשום אדם אחר כ"יקר לו", בהסכמה הדדית (ואולי יותר מאחד? ואולי לא צריך לדרוש סימטריה?). רישום זה יכול לשמש עבור אותם עניינים שבהם יחס ה"יקר לי" הוא ממין העניין. בזה נכלל ירושה, והודעה במקרה אסון. כמובן שאם יש או אין לאדם מישהו שיקר לו במיוחד, אין לזה ולא כלום עם שיעור המס שעליו לשלם.

הנקודה המשמעותית ביותר, יש להניח, היא הזכויות והחובות הקשורות בצאצאים. אבל גם כאן, דומני שמרגע שמכירים במשפחות חד־הוריות, עברנו את המשוכה הקשה ביותר. מכיוון שקשר הלידה הוא עדיין די ברור (ונניח בצד לצורך העניין את הפונדקאות, ובעתיד אולי הרחם המלאכותי), ונמצא תחת פיקוח טוב של הרשויות (מחלקות יולדות, טיפת חלב) נראה טבעי שהיולדת תירשם כאמו של התינוק; סביר לאפשר לה לרשום אדם אחר כהורה שני (בהסכמתו, מן הסתם), מה שיחלק בין שניהם את הזכויות והחובות הכרוכות בילד.

תנו לאהבה לנצח. אל תעשו ממנה חוק.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  טעות בכתובת? • עמית מנדלסון • 4 תגובות בפתיל
  והרי ידוע • אייל בירנברג • 2 תגובות בפתיל
  פגעת בול! • מיץ פטל • 3 תגובות בפתיל
  סיבה אפשרית... • דמיטרי לוינסון • 12 תגובות בפתיל
  למה? ככה. כמו תמיד. • סתם מישהו • 2 תגובות בפתיל
  A rose by any other name • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  למה להתחתן ? • יוסי • 9 תגובות בפתיל
  מן הסתם? • דורון הגלילי • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דורון יערי • 13 תגובות בפתיל
  על חשיבות ההכרה בנישואים • ש
  אין סיכוי • יהונתן • 108 תגובות בפתיל
  צאצאים • LG • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  הנורמה, החוק והאהבה הרומנטית • ג. שמעון • 2 תגובות בפתיל
  בשבח הנישואין • שלומית עזגד • 3 תגובות בפתיל
  כמה הערות תומכות • גורו יאיא • 8 תגובות בפתיל
  what about immigration? • shanie • 2 תגובות בפתיל
  מהנעשה באירופה • ערן בילינסקי
  באיחור של שנתיים • ברוך סטרין
  למה השקט הזה? • ידידיה • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ידידיה • 6 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים