 |
פוענח רצח רכז הביטחון של קיבוץ מנרה | 473 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
שהחשוד יוצא יחידה מובחרת? מה זה יחידה מובחרת ומה זה אמור לומר לי על החשוד לעומת מישהו שאינו יוצא יחידה מובחרת? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העניין צויין ב-YNet ובמעריב. ההנחה היא כנראה שבוגרי יחידות מובחרות אמורים: א. "לספוג ציונות" במידה שכזו שיהיה זה בעיניהם לא מוסרי בעליל לבצע מעשה שיש כאלו שיראו בו אפילו בגידה במדינה. כלומר, בתפיסה הציבורית המעשה נחשב "חמור" יותר. ב. להיות בעלי כושר תכנון צבאי שמאפשר לעשות פעולה שכזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לא ניתמם. אחרת - מדוע חשוב לציין שהרוצח הוא יהודי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יותר מנוול ? הרוצה הזה או יגאל אמיר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יותר מנוול? יגאל עמיר או זה שרצח את חברה שלו לשעבר? או זה שרצח את אישתו וילדיו או הנערים שרצחו את נהג המונית דרק רוט או מחבל מתאבד או היטלר נו באמת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. נכון. נכון. נכון. חוץ מה "נו באמת !" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל אבא שלי יותר חזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתכם הוא עונשו של אדם כמו זה? כאשר יש ישנם כמה אישומים 1. רצח. 2. פריצה. 3. מכירת נשק האופן לא חוקי. 4. הונאה. (אם אני לא טועה נאמר שהוא הונא את הרכז ביחסי חברות) במה עוד אפשר להאשים אדם כזה? כמו כן האם היה הבדל בעונש שהייתם נותנים לו אם היה מוכר את הנשק לגורמים אחרים, פשע, לוחמי חירות בעולם או כל דבר דומה? רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי יש עונש מוות על רצח בישראל? עונש מוות יש רק על בגידה ועל פשעי מלחמה נאציים. בעצם, גם לגבי בגידה, נראה לי שזה תופס רק במקרה של בית דין שדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי שלדעתי *מגיע* לו (ולכל רוצח אחר) עונש מוות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
How much death will you give someone who kills one person over one who kills twenty? Will you just kill him slower, torture him first, what? How will you differentiate between murderers? Or do you claim that there shouldn't be any difference, that they're all the same?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לפי מה שידוע לנו כיום (-: אז לא, אני לא אבדיל בין סוגי רצח שונים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיוע לאויב בנשק הוא בגידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם הפלסטינים מוגדרים פה כאויב? האם במידה וסוריה הייתה מבצעת את מה שמבצעים הפלסטינים הייתה צריכה להיות תגובת המדינה דומה למה שקורה היום בשטחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחדשות ערוץ 2 צויין, שבמשטרה אומרים, שהרוצח מכר את נפשו לשטן, מכיוון שאת הנשק שנגנב הוא מכר לאוייבי ישראל("בגידה"). יש משהו חולני במדינה שבה אדם שרוצח אדם באכזריות לאחר שרכש את אמונו, נחשב כמוכר נפשו לשטן בגלל שגם גורמים במדינה אחרת (אויבת או לא אויבת-זו לא הפואנטה) מרוויחים מפעולתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לדיון האם *ראוי* שנזדעזע מהעניין הלאומי-בגידתי יותר מאשר מהרצח כשלעצמו, מעניין להרהר *מדוע*, *בפועל*, אנו מזדעזעים יותר. אני יכול להעיד על עצמי: מבחינת הכרתי המוסרית, אני יודע שהפשע כאן לא הרבה יותר חמור מכל רצח-למטרת-שוד אחר; אבל עובדתית, אני יכול לקרוא בעיתון פעמים רבות על רצח ושוד, ולעבור לסדר היום - וכאן זה היה קשה. כנראה שאין זה אלא החידוש שבדבר. ומעניין להשוות זאת ליחסנו אל הריסת הפסלים באפגניסטן לעומת השטפונות במוזמביק, שנידון באתר זה לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל במסע של שכנוע עצמי, ועבר לאמצעים אלימים יותר כגון הפלקת סטירות והעמדת עצמי בפינה. אבל מה, אני לא יודע. משום מה אני עדיין לא מזועזע ממכירת נשק לפלשתינים. היה הווה ויהיה. אני גם לא מזועזע מרצח. גם על זה שמעתי פה ושם. אני יותר מזועזע מאמא, ששני ילדיה נמצאו ברמאללה, המגיבה כך - מה, אסור כבר לטייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לאמא של אחד הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזעזוע שלנו מכל מני דברים נובע *בעיקר* (זה לא מדע מדוייק, אך הערכה סוביקטיבית שלי: למעלה מ%90) מהאנטנסיביות והצורה שבה זה מוצג בתקשורת. ההשפעה של חשיבה עצמאית שלנו היא מזערית, בגלל שהיא בד"כ לא קיימת כלל. התקשורת מכניסה לנו את זה לפה אחרי שזה מבושל ואנחנו בולעים את זה בלי ללעוס אפילו. לעומת זאת, במקרים בהם אני עוצר עצמי *במודע* ושואל, רגע, מה בעצם קורה פה, הפרופורציות משתנות לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה תלוי מאיזו תקשורת אתה מוזן ומכמה מקורות. אני מסכים שמי שקורא ידיעות או מעריב דעותיו מושפעות מאד ממה שכתוב בעיתון שמשתדל לקבוע עמדה. 'הארץ' הוא מעט יותר אובייקטיבי, לפחות לדעתי. כך נכתב בקשר למקרה התינוקת מחברון במעריב/ידיעות: תינוקת נרצחה בחברון, עם כל הכותרות הצעקניות, התמונות הגדולות ושאר הירקות. לעומת זאת ב'הארץ' נכתב: תינוקת נהרגה בחברון בכותרת רגילה. כמובן שגם 'הארץ' קובע דעה ויש שיאמרו שאפילו הכותרת הזו היא קביעת דעה מסוימת. אך עדיין 'הארץ' מנסה להיות אובייקטיבי במידת האפשר. למי שניזון מיותר ממקור מידע אחד לגבי הארועים (למשל גם מ'ידיעות' וגם מ'הארץ') יש פחות סיכוי להיות מושפע, אך בעצם, כולנו מושפעים בצורה זו או אחרת. הרי גם אם אני קורא ארבעה עיתונים אני מושפע מתגובות הסביבה שבתורה הושפעה מהתקשורת, כמו כן סביר להניח שככל בן אדם יש לי פרשן או עיתונאי מועדף שבהכרח אני מושפע יותר מדעותיו. בתור אנשים אנו גם משפיעים וגם מושפעים, אך לרוב יכולת ההשפעה שלנו על הסביבה קטנה בהרבה מיכולת ההשפעה של הסביבה עלינו. בכל מקרה, ewilde, גרמת לי לחשוב על ההשפעה של התקשורת עלי, מהיום אני בהחלט אנסה להיות יותר מודע להשפעות התקשורת עלי, במידת האפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותם על כל מלה. אני כבר מזמן געתי למסקנה שקריאת עיתונים לא מוסיפה לי הרבה. בשני מקרים בהם הייתי מעורב אישית ופורסמו מאוחר יותר בעיתון "הארץ" ובערוצים 1 ו 2, הקשר בין הדיווח למציאות היה קלוש, העובדות הבסיסיות היו נכונות, אך "עובדות" רבות אחרות היו פרי דימיונו של העיתונאי או שהיו מעוותות בכך שקושרו לדברים ששינו את המשמעות של המקרה הכללי, וזאת הסקתי על פי מה שהבינו אנשים אחרים בסביבתי שלא היו מעורבים במקרים. מאז אני כמעט לא קורה עיתונים וכשאני נחשף *במודע* למידע מאמצעי התקשורת, בעיקר טלויזיה, אני מנסה *במודע* לסנן רק את העובדות הבסיסיות ביותר. ברגע שאני נתקל במה שנראה כמו פרשנות, או משהו שמתחיל ב-"מקור בכיר ..." או "בירושלים אומרים ..." וכדומה, אני משתדל להתעלם. אם אתה מחפש מידע, יש היום אלטרנטבות אמינות בהרבה מאמצעי התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מצליח להבין מה מפריע לך בכותרת הצעקנית על הרצחה של התינוקת, ואיך עיתון הארץ הביע דעה בדיוק. מה אתה רוצה, שידווחו על זה בעמוד 18, ליד סרטי השבוע בקולנוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התינוקת הזו לא נרצחה. היא נהרגה מאש שכוונה לא נגדה אישית, אלא, יותר סביר, נגד אביה המתנחל. אני עובד בעיתון בינלאומי. כשבאתי לכתב איתו אני עובד והצעתי לו לכתוב דיווח על מותה של שלהבת, הוא אמר לי, ובצדק, שכשם שאנחנו לא מדווחים על כל ילד פלסטינאי שנהרג, כך איננו מדווחים על כל ילד ישראלי שנהרג. העובדה שמותם של אזרחים בוגרים בארץ אינו זוכה לאותו כיסוי כמו מותה של שלהבת פס בנסיבות דומות, רק מוכיחה את הנטייה הרגשית של העיתונות הישראלית, והמניעים הבלתי אובייקטיביים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התינוקת הזו לא נרצחה. היא נהרגה מאש שכוונה לא נגדה אישית, אלא, יותר סביר, נגד אביה המתנחל." ומאין אתה יודע זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש מלומד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש לא יכול להיות מלומד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים - וגם המבוגרים - הפלסטינים נהרגים בנסיבות אחרות לגמרי - הם עוסקים בפעילות עוינת ונהרגים בפעולות שצה"ל מבצע בכדי להגן על ישראל. אני דווקא איש שמאל קיצוני ולדעתי אין מה לצה"ל וישראל לחפש שם, ואני נגד הרג באופן כללי, אבל אתה לא מצפה שתהיה כתבה בת עמוד שלם על מחבל מתאבד שנהרג בפיצוץ בנתניה כשם שמוקדש עמוד לכל אחד מההרוגים החפים מפשע, נכון? אתה רוצה שיראיינו את חבריו מבית הספר שיספרו איזה איש חברותי הוא היה? אני יודע, ילדים פלסטינים בדרך כלל אינם מחבלים עדיין, אך בכל זאת נהרגים כתוצאה ישירה של פעילות הוריהם. בנוסף - אני ממש לא מבין מאיפה אתה יודע על כוונות הפגיעה של הצלף. וכשפוצץ אוטובוס הילדים בגוש קטיף, גם אז המחבלים קיוו שרק מבוגרים יהרגו? ולבסוף - אין שום פסול בסיקור מורחב יותר על מות ילדים. זה בהחלט יותר מזעזע. רגשנות? אנחנו בני אדם, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את דוחות צלם, אמנסטי, גדעון לוי, תקשורת בינלאומית בכלל וכן הלאה - מיעוט (כ-20 אחוז אם זכרוני אינו מטעני) מבין הקטינים שנפגעו עד היום עסקו ב"פעילות עוינת" כלשהיא. כל הללו נמצאים על האינטרנט ומפורסמים מדי פעם מחדש - המידע זמין וידוע (או אמור להיות ידוע...) מלבד זאת - כיצד מזכה זריקת אבן בידי נער תגובה בצורת כדור חי בראשו, או כדור מתכת מצופה גומי בבטנו? איך אתה יודע את כוונות הצליפה של הצלף הצה"לי? מדוע אתה מניח שרק זה הפלסטינאי פוגע בכוונה תחילה בילדים חפים מפשע? הרי 'בחורינו המצוינים' ידועים בדיוקם ובמקצועיותם, או שזה רק כשהפגיעה נוחה לצרכי תעמולה? בכל אופן - אין פסול בסנטימנטליות בדיווחים כשלעצמה, אך כאשר היא באה במקום המחשבה הביקורתית, ההגיון הקר או האובייקטיביות - ישנו טעם לפגם בכך. "ילדים פלסטינים בדרך כלל אינם מחבלים עדיין" - שמאל קיצוני, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הגנתי על חיילי צה"ל ואני מודע לכל הדו"חות. ובכל זאת, הסיטואציה היא תמיד שפלסטינים מתפרעים או משהו דומה (אפשר להתווכח עד כמה מדובר בפעילות עוינת, אבל זה לא הנושא) וצה"ל מגיב. האם צה"ל הכניס פעם טנקים אל תוך בית ספר פלסטיני ותקף ילדים באמצע שיעור כלכלת בית? ברור שלא. יכול להיות שילד מסכן ומדוכא שזורק אבן על חייל נראה לך הדבר התמים ביותר בעולם, התגלמות הטוהר, אבל לדעתי לפחות צריך להגיב. כפי שאמרתי, מבחינתי עדיף שלא היינו שם כלל, ואני לא אוהב את שיטות התגובה של צה"ל, אבל המילה העיקרית כאן היא "תגובה". כשהצלף הפלסטיני ירה בשלהבת הוא לא הגיב על כלום, לפחות לא באופן ישיר. אוקיי, המתנחל אולי גזל את אדמתו וכו', אך אלימות ורצח הם הפתרון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשע כאן זעזע - אותי, לפחות - מפני שלא דובר באדם שפעל מתוך הזדהות עם הסבל הפלשתיני, או מתוך השפעת סמים, או מתוך טירוף הדעת (או שכן?) - הוא פעל מתוך תאוות בצע. אדם שפועל מתוך תאוות בצע ויוהרה, כשלבנונים, פלשתינים, ישראלים - שווים בעיניו (גם כן שיוויון), אותי - זה מטריד. אדם שבוחר לפעול במסגרת שרות מהסוג שבחר האיש הזה, אמור להיות אדם שאמונה יוקדת בו, שטובת הארץ מניעה אותו להסתכן. הוא אמור לרצות בטובת המדינה שלשמה הוא מסכן את חייו. בניגוד ליחידות אחרות, כאן אין אפשרות לעקוב אחרי פעולות של אדם, אי אפשר להכריח אותו או לבחון אותו - סומכים עליו, ובעיניים עצומות. עד עכשיו, סמכנו על שיקול הדעת של מי שבחרו את "המובחרים". אולי זה קצת מפחיד לחשוב שאנשים שחיינו בידיהם יכולים למכור אותנו בעבור נזיד עדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הרג מתוך תאוות בצע הוא גרוע מהרג עבור אידאולוגיה? אותי יותר מפחיד שיש אנשים בשלטון שיכולים להרוג אותי בגלל הדעות (המוטעות לדעתי) שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיאולוגיה היא משהו צפוי, יחסית. כשמישהו שאמור להיות אדם שסומכים עליו בעיניים עצומות, כזה שהחיים פחות חשובים לו מהמדינה, זה יותר מפחיד לחשוב שהוא לא ''כזה''. על פוליטיקאים אני יכולה, פחות או יותר, לשער עם מי יש לי עסק. ועוד דבר (שאמרתי בתגובתי הנ''ל), את פעולות השלטון אנחנו רואים. במוקדם או במאוחר, המעשים מתגלים. אבל מישהו כזה שחוצה גבולות (פיזיים ומוסריים כאחד) יכול להמשיך כך שנים. לא יודעת, אותי זה יותר מפחיד. מה גם שאידיאולוגיה אמורה להיות מכוונת לטובת הציבור - ויש דרך להילחם בה. אבל אני לא יכולה להפגין או לא לבחור באיש מודיעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלן המבצע עבודות עבור משרד הבטחון עשוי להדרש להעסיק רק עובדים בעלי ''זיכוי בטחוני'' מתאים (כך ע''פ פרסומים זרים). הגורם הקובע זיכויים אלה (שוב, עפ''ז) הוא השב''כ. הגורמים האמורים לאכוף את העסקתם של בעלי זיכוי מתאים בלבד הם הממונה על הבטחון במשהב''ט או השב''כ או מחלקת בטחון שדה (גוף צבאי). ייתכן, אמנם, שקודם לביצוע המעשים המיוחסים לו, החשוד מעולם לא היה במגע עם גורמים ברש''פ או עם אותם תושבים ערביים אשר להם קשרים עם הרש''פ. גם אם כך הדבר - גורמי הבטחון שהזכרתי לעיל אינם רואים בחיוב בד''כ הרשעות בפלילים ובפרט בעבירות סמים, כפי שהיתה לחשוד. לאור זאת - הפענוח המזהיר של הרצח אינו מחפה על הרשלנות שאיפשרה את העסקתו של החשוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'אן אלרז הורשע ברצח יצחק קברטץ. בית המשפט יגזור את עונשו ביום שלישי. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/335105.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 20285 - האם הוא הואשם בבגידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את כתב האישום, כך שאני רק יכול לצטט את "הארץ" בשאלה במה הורשע בדין: "ז'אן אלרז הורשע ברצח רכז הביטחון של מנרה ... אלרז ... הורשע גם בסחר בנשק, בהתפרצות ובגניבה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמתעצל להקליק על הקישור: מאסר עולם על הרצח ועוד 20 שנות מאסר על גניבת הרובים ומכירתם. ביהמ"ש קבע כי 5 מתוך 20 שנות המאסר שנגזרו על העבירה השניה יחפפו למאסר העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי גורביץ שכח להזכיר בתגובה 20334 ש"כוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל" היא תנאי הכרחי לקיום עבירת הבגידה בהקשר זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |