מנהיג או נציג? 50
מהו תפקידו של ראש ממשלה, ומדוע אינו יכול למלא אותו כראוי ללא חוקה.

מיד אחרי גינוי הרצח, מקפידים אנשי ימין מסויימים להוסיף "אבל": רבין, הם אומרים, שיקר לעם ונהג בניגוד להבטחות הבחירות שלו. הדוגמא הבולטת ביותר היא נושא הגולן - נאומו של רבין, כי מי שיסוג מרמת הגולן יפקיר את בטחון מדינת ישראל, היה לו לרועץ כשניסה לרכך את דעת הקהל לקראת פשרה טריטוריאלית עם סוריה.

הטענה היא, כמאמר הסיסמא, כי לרבין לא היה מנדט לוויתורים בגולן - הוא נבחר על סמך מצע מסויים שהציג, וכנציג ציבור הבוחרים, עליו למלא כמיטב יכולתו אחר סדר היום שמכתיב המצע הזה. אך השאלה הנשאלת היא - האם בכך מתמצה תפקידו של ראש הממשלה? האם עליו לנהוג על פי רצון הציבור בכל עת, או שמא הוא נבחר מתוך אמון ביכולתו כמדינאי וכפוליטיקאי, ועל כן כל החלטה שביכולתו להעביר בכנסת הינה תואמת לגמרי את המנדט שניתן לו?

דווקא ראש הממשלה הראשון שנבחר בבחירות ישירות, ועל כן אישיותו שיחקה תפקיד נרחב בבחירתו (או לפחות - אישיותו של יריבו שיחקה תפקיד נרחב בתבוסתו...), דווקא הוא נחשב כ"שבשבת" - מי שנוהג לא על פי סדר יום שקבע לעצמו מראש, אלא כמי שנע לאן שהרוח הציבורית נושאת אותו. שיטה זו קרויה גם "כיבוי שריפות".

רבין, בין אם נגיד שהוא נטה לפרגמטיזם, ובין אם, כפי שעשה יוסי גורביץ, נטען כי הוא "התפכח", עשה שינוי חד איפשהו בין מסע הבחירות המוצלח שלו (מסע בחירות שהציג את רבין כפי שמוצג מועמד לבחירה ישירה, והציב את שאר מפלגת העבודה מאחוריו), לבין שיחות השלום עם הפלסטינים והנסיונות למגעים עם סוריה. רבין ראה עצמו כמנהיג ("אני אנווט, אני אקבע..."), ומרגע שקבע לעצמו את מטרתו, הוא סירב להשמע לרוחות המנשבות - זאת מתוך אמונה כנה כי הדברים שהוא עושה הינם הדברים הנכונים ביותר עבור ישראל, אפילו אם חלק גדול מהציבור אינו מסכים עימו. רבין הנהיג, וסרב לשמש בתפקיד של נציג הציבור: אם כל מטרתו הינה למלא את רצון הרוב בציבור, אין צורך בממשלה, וניתן לחזור לדמוקרטיה של יוון. בין כה וכה - הדמוקרטיה העתיקה הרבה יותר אמינה מאשר הסקרים שבדרך־כלל משמשים לקביעת העדפותיה של האוכלוסיה.

זו הסיבה להתעלמותו של רבין מהסובבים אותו, זו הסיבה לכך שכאשר נדרש לכך - הוא תקף בביטויים בוטים את מתנגדיו. זו גם הסיבה שהוא הצליח לעשות את הצעד הנחוש ביותר למען שלום עם שכנותינו מאז פינוי ימית - צעד שהיה גם הוא בניגוד למדיניות המובטחת של בגין, אבל נדרש על־ידי הנסיבות. בגין, מנהיג גם הוא, העז אז לצאת כנגד אותם האנשים שהצביעו עבורו בקלפי.

רבין ידע היטב כי כדי שיוכל להשיג תוצאות כלשהן, הוא צריך להיות זה שיקבע את דעת הקהל, ולא לאפשר לדעת הקהל לקבוע עבורו את מהלכיו. ההימור שלו השתלם בסופו של דבר - רוב הישראלים תומכים היום בהמשך תהליך השלום, וחלק הולך וגדל מהציבור כבר אינו מתנגד להקמת מדינה פלסטינית.

אך האם אין בכך פגיעה מסויימת בדמוקרטיה? האם אין מתעורר בליבנו חשש מפני מנהיג כריזמטי שיגרור את המדינה לפי תהום של גזענות ומיליטנטיות, רק משום שהצליח להשיג רוב בכנסת? כמובן שאותו מנהיג כריזמטי עשוי באותה המידה לגרור את ההמונים אחריו (ולמעשה, יש סיכוי לא קטן שזה מה שיקרה), אך רבין הוכיח כי גם את נבחרי הציבור ניתן לשחד ברכב צמוד ותואר סגן־שר. האם אין סכנה שבפעם הבאה שמנהיג כזה יקום - הפעולות שינקוט לא יהפכו בסופו של דבר לקונצנזוס? ישנם, בכל זאת, לא מעטים שעדיין מאמינים שהסכמי השלום עליהם חתם רבין יביאו כלייה לישראל. מה אם הם צודקים?

הליקוי הגדול ביותר של ישראל בתחום הזה הוא חסרונה של חוקה. חוקה בנויה כדי להגביל את השלטון ולהגן על האזרחים מפניו. חוקה המושרשת בעם ומקובלת על כולם כחוק עליון לפוליטיקאים, תמנע מצב של פגיעה בזכויות האדם, שיכולה להתבצע על־ידי מנהיג כפי שתואר למעלה. היא תקבע את גבולות המותר והאסור של הממשלה ושל העומד בראשה, ואף תקבע אלו תחומים יהיו נתונים להצבעה במשאל עם - אך באותו הזמן גם תאפשר לראש הממשלה לשמש כיותר מאשר נביא לרצון הציבור: ראש ממשלה שיחפוץ בכך יוכל להנהיג ולקבוע את הדרך, מבלי שציבור האזרחים יאלץ לחשוש לזכויותיו.

כמובן, חוקה שכזאת צריכה להיות מנוסחת בקפידה, ולא ברישול ובהטלאה כפי שנוצרו חוקי יסוד מסויימים (וביחוד בלי הסעיף האווילי המתיר פריצה של חוק היסוד "למטרה ראויה"...). עד אז נאלץ לשמור על מנהיגינו בשבע עיניים ולנסות למנוע בכל דרך (חוקית!) מהלכים שנראים בעינינו מסוכנים לנו כפרטים ולמדינה בכלל. עד אז נצטרך גם לברור את מנהיגינו בקפידה, כי היחידים שיכולים לשמור על זכויותינו במצב הקיים - אלו אנחנו עצמנו.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  לא מתאים לישראל • shoim • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • רז אלקים • 8 תגובות בפתיל
  חוקה? כשהמצב יהיה יותר טוב, נדבר • יותם קדוש • 3 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים