סטודנט (מיל') 517
"משרד החינוך יפעל מול ראשי המוסדות להשכלה גבוהה, לשיפור תנאיהם של סטודנטים המשרתים במילואים". מה זה בעצם אומר?

במסגרת מאבקם של אנשי המילואים בתקופה האחרונה לשיפור תנאיהם, שב ועלה נושא הסטודנטים המשרתים במילואים. על המוסדות האקדמיים הופעל לחץ רב, דרך דעת הקהל ודרך הממסד הפוליטי, להקל על חייו של ציבור זה.

הייתי רוצה לבחון את ההטבות השונות שהוצעו, אך לא רק מנקודת המבט של הסטונדטים.

ראשית, הבהרה: אני מכיר אישית את נקודת המבט של הסטודנטים, ומודע לבעיה "על בשרי". שנית, למרות שאני משמש כמתרגל בטכניון, ונחשב לחבר סגל זוטר, אני לא רואה בעצמי חלק מ"הממסד האקדמי". עם זאת, אני מכיר את צידו של ממסד זה בדיון, ולכן אנסה להציג אותו כאן בצד נקודת המבט של הסטודנטים. בדרך־כלל לא אנסה להצדיק את אחד מהצדדים, אלא רק להציג אותם זה מול זה, עם שיקולים שונים שאולי לא הכרתם לפני־כן.

מועדי ג'

הדרישה הבסיסית, הנפוצה ביותר והמוכרת ביותר של הסטודנטים היא מתן אפשרות למועדי ג'. כיום כל סטודנט יכול להבחן בשני מועדים שונים (במוסדות מסויימים המועד השני זמין רק למי שלא ניגש, או נכשל, בראשון. במוסדות אחרים, כמו הטכניון, כל סטודנט שלא מרוצה מציונו במועד הראשון מוזמן לנסות את מזלו בשני). סטודנט שהפסיד את אחד המועדים בשל שירות מילואים נמצא לפיכך בעמדת נחיתות מול סטודנטים אחרים.

גמישות יכולה לעזור. למשל, סטודנט שחזר משירות מילואים ימים ספורים (נאמר, שלושה ימים) לפני המועד הראשון אולי יכול, טכנית, להבחן בשני המועדים, אך מעשית הסמיכות בין השירות למבחן מונעת ממנו אפשרות ללמוד למבחן כהלכה. במקרים כאלה יש, לדעתי, לאפשר לסטודנט להצהיר כי אינו מסוגל לגשת למועד האמור, ולאשר לו מועד ג' כאילו שירת במילואים בזמן הבחינה ממש.

הפתרון הקל מבחינת הסגל הוא לאפשר לכל מי שזכאי למועד ג' (בשל מילואים או מכל סיבה אחרת) לגשת למועד א' של הסמסטר הבא. למעשה, הדבר דומה למצב בו אישרו לסטודנט להירשם שוב לקורס, ומכירים בציוניו בתרגילי הבית מהסמסטר הקודם. היתרונות, מבחינת הסטודנט:

1. בתדפיס הציונים יופיע רק ציון אחד. כלומר, נחסך ממנו הצורך להרשם שוב לקורס, כאילו היה צריך "לשפר ציון", ובמקרים בהם התשלום תלוי במספר הנקודות אליהן נרשם הסטודנט, נחסך תשלום זה.

2. הבחינה נערכת יחד עם קבוצה גדולה של סטודנטים נוספים. על חשיבות נקודה זו - בהמשך.

3. פרק הזמן הארוך עד לבחינה (סמסטר שלם, למעשה) מאפשר הכנה ראויה, ובמהלכה יכול הסטודנט אף לגשת להרצאות שאותן אולי פספס בשל המילואים.

אבל מול כל יתרון עומד חסרון לא קטן:

1. הסטודנט יקבל ציון סופי במקצוע רק כעבור סמסטר. לעיתים קרובות, הוא זקוק לציון זה מיד עם סיום הסמסטר המקורי, כדי להרשם לקורסי המשך.

2. לעיתים קרובות, הקורס מועבר בסמסטר העוקב על־ידי חברי סגל אחרים, שהדגשים שלהם בחומר הנלמד שונים.

3. פרק הזמן הארוך מסיום לימוד הקורס (או מהמועד היחיד אליו ניגש הסטודנט) ועד למועד השני גורם להרחקת והדחקת החומר הנלמד, שהרי בזמן החולף הסטודנט לומד קורסים נוספים.

הפתרון הקשה מבחינת הסגל הוא מועד ג' של ממש - מבחן נוסף עוד באותו הסמסטר בתאריך כלשהו לאחר מועד ב'. חברי סגל רבים לא מתלהבים, בלשון המעטה, מרעיון זה. כדאי אולי להסביר מדוע.

בקורסים מסויימים (קורסים מתמטיים בסיסיים, למשל) מלאכת כתיבת המבחן היא פשוטה למדי. אולם בקורסים רבים, כתיבת המבחן קשה שבעתיים מפתירתו, לפחות אם כותבי המבחן עושים את מלאכתם נאמנה. סטודנטים רבים אינם ערים לקושי זה בכתיבת מבחנים. בקורס אותו אני מתרגל, למשל, מושקעות לפחות 30 שעות אדם בכתיבת כל מבחן, ובדרך־כלל הרבה יותר. יש לציין כי חברי הסגל הבכיר (כלומר, המרצים) לא מקבלים תשלום נוסף עבור הכנת בחינה למועד ג'.

לכך יש להוסיף את הבעיתיות הנובעת ממבחן אליו ניגש רק סטודנט יחיד, או באופן כללי מספר זעום של סטודנטים. כשניגשים למבחן כמות גדולה של סטודנטים, ניתן להתייחס אליהם כאל מדגם מייצג, ואם מתברר בדיעבד שהמבחן היה קשה מדי, "לתקן" את הציון בצורה גורפת (פקטור). אולם כשניגשים רק סטודנטים בודדים, פשוט לא ניתן לעשות זאת; אם במקרה מועד ג' היה קשה מדי, הסטודנט יסבול משום שלא ניתן יהיה לדעת, מבחינת הסגל, אם מדובר במבחן קשה או בסטודנט לא מוכשר.

לעיתים פתרון המבחן, גם אם אינו קשה במיוחד, דורש יותר זמן מזה שהוקצב לו במקור. אני אישית נוהג לאתר, במהלך כל סמסטר, מספר קטן של סטודנטים שאני מעריך כי ניתן לסמוך על שיקול דעתם והגינותם. במהלך הבחינה, אני שואל את אותם הסטודנטים אם יש לדעתם צורך בתוספת זמן ופועל בהתאם. ושוב, אם במבחן נוכחים רק סטודנטים בודדים, קל וחומר סטודנט יחיד, לא ניתן לגלות בזמן־אמת אם יש צורך בתוספת זמן.

נדמה כאילו הפתרון האידיאלי הוא מועד ג' כללי, פתוח לכל. כל החסרונות נעלמים, מנקודת המבט של הסטודנט, ורק הסגל יצטרך לעמול קצת יותר. אלא שכאן עולה בעיה חדשה - אם לכל הסטודנטים יש שלושה מועדים, למה שאנשי המילואים יסתפקו בשניים בלבד? וזה המקום להזכר כי מועדי ב' היו, במקור, פתרון עבור מי שלא יכל להיות נוכח במועדי א' מסיבות שונות, כמו, למשל, מילואים...

הקלות בשכר הלימוד

אין הרבה מה לפרט. אני בעד, גם אם שירות המילואים לא התבצע בזמן המילואים אלא בזמן החופשה. זאת משום שהפיצוי מביטוח לאומי לאנשי מילואים מתבסס על שכרם במשך התקופה שלפני המילואים, ואם בתקופה זו השקעת את זמנך בלימודים, סביר שהפיצוי שקיבלת אינו מן הגבוהים.

דחיות בהגשת תרגילי בית

הקלה שכבר מתקבלת כמובנת מאליה היא דחיית תאריך ההגשה של תרגילי בית לסטודנטים ששרתו במילואים בין תאריך חלוקת התרגיל לתאריך היעד להגשתו.

על אנשי הסגל לזכור שאם סטודנט שרת במילואים שבוע, למשל, הרי שדחיה בהגשה של שבוע בדיוק היא לעיתים רבות לעג לרש. זאת משום שלאחר המילואים, על הסטודנט להגיש לא רק את התרגילים בקורס אליו מתייחס חבר הסגל, אלא בכל הקורסים אותם הוא לומד כרגע; ולא רק את התרגילים מתקופת המילואים, אלא גם את התרגילים החדשים, שפורסמו לאחר חזרתו. זאת, בנוסף להשלמת חומר הלימוד שהפסיד.

לפיכך, אני אישית משתדל להתגמש במידת האפשר עם תאריכי הגשת התרגילים למי ששירת יותר מימים ספורים. מבחינתי, כל עוד התרגיל מוגש כך שאוכל לסיים לבדוק אותו לפני תאריך הבחינה, אין כל בעיה. אני מעודד את הסטודנטים להגיש את התרגיל בהקדם האפשרי, אך נמנע בדרך־כלל מהורדת נקודות (או סירוב לקבל את התרגיל) גם אם הוגש באיחור קיצוני. (בדרך־כלל. אם יש סטודנטים שלי שקוראים את הטקסט הזה, נא לא להסתמך עליו יותר מדי).

מבחינת אנשי הסגל, שתי בעיות נוצרות בשל דחיית תאריכי ההגשה: ראשית, במקרים בהם תרגילים מוגשים בזוגות, בן־הזוג שלא שירת במילואים זוכה מן ההפקר. לא נורא. שנית, וחמור יותר, אפשרות הדחייה מונעת מהסגל לפרסם פתרונות לתרגילים לאחר תאריך ההגשה המקורי. זאת, משום שישנם סטודנטים שזכו לדחיה ועדיין לא הגישו את התרגיל.

אי־פרסום הפתרונות גורר בעיות משנה: האחת היא פגיעה בסטודנטים האחרים (שרוצים לדעת מה הפתרון הנכון). במקרים קיצוניים (אם יש מספר גדול יחסית של סטודנטים שעתידים להגיש את התרגיל באיחור), יכול להתעורר מצב בו מתרגל יחליט לעכב את החזרת התרגילים הבדוקים. בעיה אחרת מופיעה בקורסים, כמו זה בו אני עוסק, בהם מקובל לפרסם תרגילי "המשך", כלומר תרגיל המתבסס על פתרון התרגיל הקודם. כדי להציג תרגיל כזה, אנו חייבים לפרסם את פתרונות השלב הקודם (אחרת, מי ששגה בשלב הראשון יפגע לכל אורך הדרך). הפתרון בו אני בחרתי: ביטול התרגילים ה"מתמשכים", מסורת ארוכה בקורס. לא בכל קורס הדבר מתאפשר; אני מבין בהחלט מתרגלים שבחרו להודיע על תאריך הגשה אחרון "קשיח", אחריו לא תתקבלנה הגשות מכל סיבה (ובכלל זה מילואים), ובתאריך זה הם מפרסמים את פתרון התרגיל הקודם בד־בבד עם הצגת תרגיל ההמשך.

תמיכה במתן עזרי לימוד

"פורום אנשי המילואים" בטכניון הצליח, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, לארגן מספר הטבות מיוחדות לאנשי מילואים: על כל 5 ימי מילואים מקבל הסטודנט חוברת בחינה (אוסף בחינות ופתרונות בקורס מסויים; מצרך חובה בהתכוננות לכל מבחן, שנמכר בדרך־כלל בסכום של 10 עד 20 ש"ח) או תלוש שווה־ערך ל"מכלול", חנות הטכניון. בונוס נוסף שמעניקה אגודת הסטודנטים, ואינו קשור כל־כך ללימודים, הוא כניסה חינם לסרט או הרקדה (שוב, אחת עבור כל 5 ימי מילואים).

הטבה נוספת היא זיכוי לקלטת וידאו מהוידאומט עבור כל יום מילואים. בקלטות אלה, להיטים אמיתיים בקרב הסטודנטים, מוקלטות הרצאות בעשרות קורסים שונים. אישית, ללא הקלטות, לא הייתי עובר לעולם את הקורס "פיזיקה 2 מ". אין לכם מושג כמה שימושית היא האפשרות לעצור את המרצה, ולהכריח אותו לחזור על דבריו. עלות שכירת הקלטת היא שקלים בודדים ליום.

סך ההטבות המוענקות ע"י האגודה מגיע למאות בודדות של שקלים עבור 30 ימי מילואים. לא יותר מדי, אבל בכל זאת, כל הכבוד על היוזמה. כאן אין לסגל האקדמי כל קשר או השפעה על הדברים.

הטבה דומה לה זכאים סטודנטים בטכניון מזה שנים הוא מספר שעות של שיעורי־עזר, דרך "היחידה לקידום סטודנטים", עבור כל כמה ימי מילואים. היחידה לקידום סטודנטים אינה שייכת לאגודת הסטודנטים, אלא למוסד הטכניון עצמו, והתמיכה הנ"ל יכולה לעזור. המורים בשיעורי העזר הם סטודנטים מצטיינים שמקבלים כמה עשרות שקלים לשעת לימוד, מכספי היחידה.

נקודות זכות אקדמיות

ההצעה מרחיקת־הלכת ביותר ששמעתי עד כה היא זו - להעניק לכל סטודנט ששירת מעל מספר ימים מסויים בשנה, נקודות זיכוי אקדמיות. אם תואר אקדמי דורש 120 נקודות, למשל, מה רע ב"הנחה" של 5 נקודות למי ששירת מעל 25 יום כל שנה במהלך לימודיו?

כאן קשה לי להחליט - הן כסטודנט והן מנקודת המבט של המוסד האקדמי, והחברה בכלל. איך תתיחס התעשיה למישהו שסיים תואר "חלקי" כזה? סביר שהנקודות תבואנה על־חשבון קורסי הבחירה, שהם לעיתים קרובות לא קשורים לחלוטין לתחום המקצועי הנלמד. ובכל זאת, אני חושב שאין מקום להנחה שכזו.

הפתרון האמיתי

לקום בבוקר ולגלות פתאום שאנחנו כן גרים בסביבה דמויית־סקנדינביה, יש לנו שלום אמת עם שכנינו, והיחידה החשובה ביותר בצה"ל היא גל"צ. מילואים? מה זה?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

היעדרויות אחרות 23185
איך מתייחס הטכניון להיעדרויות אחרות שנכפות על הסטודנט/ית: מחלה, מאסר, מעצר, לידה?
היעדרויות אחרות 23189
כל מקרה לגופו. אני לפחות לא נתקלתי בספר הנחיות.

לגבי מועדי ג', ידוע לי לפחות על מקרה אחד בו קיבל סטודנט מועד ג' עקב מחלה. עם זאת, באותו מקרה היו מילואימניקים שקיבלו מועד ג', כך שלא נכתב מבחן במיוחד עבורו.

אישית, נתקלתי רק במקרה הראשון: מחלה, ובמקרים מסוג שלא ציינת - אבל. ה"טיפול", מבחינתי האישית, הוא ממש במו במילואים.

אה, כן - היה גם מקרה מיוחד של אבל. מרצה שעבדתי עימה הראתה לי מכתב מסטודנט, שמבקש מועד נוסף היות ומועד הבחינה "נופל" על יום השלושים (גילוי המצבה) לקרוב משפחה שנפטר. אעפס, המכתב נכתב, נחתם והגיע למרצה יותר מ-‏30 יום (בערך 40 יום, למעשה) לפני תאריך הבחינה הנדון. כלומר, אותו סטודנט "ניבא" את מקרה המוות לפחות 10 ימים מראש.

(לכל התוהים - המרצה החליטה שלא להתעמת איתו ואישרה לו להשתתף במועד ג' עם אנשי מילואים).
היעדרויות אחרות 23192
אם כך, מדוע במילואים לא "כל מקרה לגופו"? אולי כדאי גם לבדוק אם הסטודנט/ית לא יזמ/ה את הזימון למילואים, או למצער - לא פעל/ה במרץ באמצעות הולת"ם? לא נראה לי שהמוסד האקדמי צריך לייחד את ההיעדרות מפאת שירות מילואים מהיעדרויות כפויות אחרות.

ובקשר למקרה שהזכרת (מה שמעלה שאלה נוספת - התייחסות למועדים דתיים/עדתיים של הנבחן שאינם ימי חופשה במוסד האקדמי), האם לא עלה בדעתה של המרצה לדווח למנוח-לעתיד על הפרשה? :-)
היעדרויות אחרות 23204
תדירות המקרים. הפסד מבחנים בגלל מילואים - כל סמסטר, והרבה. הפסד מבחנים בגלל מחלה, וכו' - נתקלתי עד כה במקרים בודדים בלבד. יתכן, אגב, ש*יש* מדיניות רשמית בנוגע להעדרויות האחרות. אני פשוט לא מכיר אותה.
מה שמכאיב 23193
הוא שגם בשיקולים של מועד ג' מתבטאת העובדה שככל שקטן מספרם של אלה ה''נושאים בעול'' כך גדל הקושי שלהם.

לעניות דעתי כל האמצעים כשרים להקל עליהם, מלבד מתן קרדיט אקדמי עבור שרות צבאי. בעניין זה אסור להתפשר, אחרת נאבד את המשמעות האוביקטיבית של ההישגים האקדמיים. אני לא הייתי רוצה שמהנדס, או רופא, יקבל תעודה המעידה על כשרו המקצועי כתוצאה משרות מילואים שעשה (שלא לדבר על כך שלאחר שהסכר יפרץ יימצאו עוד ועוד ''זכאים'' כאלה).

מצידי שיתקצבו מתן שעורי הכנה לבחינה - והרעיון של קלטות מההרצאות מצוין. הלואי שהיו כאלה כשאני הייתי סטודנט (בערך בזמן בו פאראדיי ערך את הניסויים הראשונים שלו).
סטודנט במיל- המחיר 23198
בתור סטודנט אני מסיים סמסטר רביעי בעוד כחודש וחצי, ובעוד כשבועיים אני יוצא לשרות מילואים של 3 שבועות.
מתוך 4 סמסטרים עד כה, 3 סיימתי בשרות מילואים. אני לא קצין, ואינני משרת ביחידה מובחרת במיוחד, סתם חייל ביחידת שריון. המזל המחורבן שלי זה כל הסיפור.
בסמסטר הראשון שלי באוניברסיטה, קיבלתי 3 מועדי ג'. שלושתם היו באותו שבוע, באמצע הסמסטר הבא אחר כך, נכשלתי במקצוע, ויצאתי עם ציונים נמוכים בשאר המקצועות.
בסמסטר ה-‏3 הייתי באימון בשבוע האחרון של הסמסטר, הפסדתי מועד א' אחד, סיימתי "בשן ועין" את המקצוע ההוא.
אני כבר יכול להעריך איך יראו ציוניי אחרי הסמסטר הנוכחי.
כשאני מסתכל על מאמצי נציגי הסטודנטים ומאבקם, אני חושב שבעצם הם מנסים להשיג את כל מה שאנחנו כבר מקבלים כסטודנטים. אף אחד כמובן לא מעיז לדרוש הקלה ברמת הבחינות. ומדוע לא בעצם? כשאני מפסיד בין 6 ל 8 הרצאות במקצוע, כשאני אינני נוכח במועד א' שבד"כ יותר קל ממועדי ב' ומועדי ג' שכבר צוינו במאמר כל הבעיות שבהם. מדוע שלא יוכרז על הקלה או לחלופין להעלות את אחוז העבודות מתוך כלל הציון?
אני לא מצפה מהאקדמיה ליזום דבר שכזה. האקדמיה שמרנית, ושבוייה בקונספציות. אני חושב שהסטודנטים צריכים להעיז ולהגיד את האמת- המילואים פוגעים פגיעה קשה ברמת הסטודנט, ולא מועד ג' הוא שיושיע, ויתן לי כסטודנט להיות ברמת ציונים והישגים (שאין מה לעשות, היא חלק מהעניין) כמו מקבילי הפטורים מעול המילואים.
סטודנט במיל- המחיר 23217
אשר להורדת רמת המבחנים, העלאת אחוז שיעורי הבית מכלל הציון, וכדומה - כפי שאמר מישהו אחר כאן, לא יתכן שיקבלו מהנדס פחות-כשיר לעבודה, רק בגלל שהיה לו שירות מילואים. זה לא פתרון - זה פתח לאסונות מכביה. אין מדובר באקדמיה שמרנית - מדובר באקדמיה המרגישה אחריות כלפי החברה אליה היא ''משחררת'' את הסטודנטים, ולא רק אל הסטודנטים עצמם.
וידאו, עודד רגב וערך העבודה 23205
אחרי שישנתי על המאמר אבקש לפתוח דיון צדדי-משהו. טל הזכיר את קלטות הוידאו בקורס 'פיסיקה 2מ', שרק בזכותן עבר את הקורס. מבלי להיכנס עמוק מדי לרכילות מן הקמפוס, אציין כי סדרת ההרצאות המסוימת הזו היא היום כמעט הכרח בקורס, וללא ספק עזר לימודי ממדרגה ראשונה. אלפי מהנדסים רכשו הבנתם היסודית בחשמל מהסבריו הקולחים של פרופ' עודד רגב. זאת למרות שבתוכן ההרצאות אין כל חידוש - בסה"כ עוד סמסטר בקורס יסוד, הבנוי לפי פרקים בספר לימוד אוניברסלי משנות החמישים.
זכיתי הסמסטר לקחת קורס המשך אצל פרופ' רגב, וכך לשמוע אותו אמש מתייחס לקלטות בהפוגה קומית אפיינית. לצחוקי הקהל הזכיר כי הנוסחה הזו והזו פותחה בקלטת 9ב, ואז העיר בחיוך שהוא לא רואה גרוש מאותה סדרת הרצאות שהצליחה.
תוך שנה-שנתיים מתכננים להעלות את כל מאגר ההרצאות הטכניוני לרשת. או-אז יוכלו כל בעלי האינטרנט המהיר לשמוע מהבית קורס ביחסות כללית מנתן רוזן המנוח, קורס בטכנולוגיה ומוסר מאסא כשר, קורס בפיסיקה2מ מעודד רגב, וכו'. אקדמית מדובר בהישג עצום. מסחרית זוהי קטסטרופה. איך אפשר לדרוש מאנשים לשלם הון על לימודים, כשהכל זמין ברשת בחינם? למכור שעות תרגול? זכות להיבחן? ומה על אותם מרצים - האם אינם ראויים לתגמול על שירות חינוכי מכריע זה למשק?
לדעתי התשובה השלילית. זהו מקרה נוסף בו גובר האופי האקדמי על מראית העין המסחרית במשק. כל עוד מובטחת פרנסתו של פרופ' רגב והצלחת הוידאו מתקבלת בחיוך, אין מקום לדאגה. לי זה מסתדר יפה עם ראייתי את ערך העבודה כערך מדומה בצו-השעה (1), ובפרט עם התנגדותי לגיוס בחורי הישיבות (2).

אם להתייחס בכ"ז לנושא המאמר, איני רואה פתרון בר-קיימא למצוקת המילואים אלא בדיון ענייני בטיעונים שהעלה לידל הארט בזמנו. על-פני מספר עמודים קריאים הוא קורא לרדת מן הרעיון של שירות חובה+מילואים, ובמקום זאת להחזיק צבא מקצועי של חיילים המתפרנסים ממלאכתם. כהרגלו בקודש שולל לידל הארט אחד לאחד את הטיעונים השונים בזכות שירות המילואים, ומרבה לחזק אמירותיו בראיות מן ההיסטוריה. כמדומני קיים רק טיעון רציני אחד הרלבנטי לנו, אליו לא התייחס לידל הארט - מקומו של צה"ל ככור-היתוך בחברה הישראלית המשוסעת. או-אז יש לשקול את תרומתו של צה"ל כגורם מלכד, מול הבזבוז המשווע של שנות-אדם יקרות, בשרות הסדיר ובעיקר במילואים.

(2) לא מצאתי לינק, צר לי. התייחסתי לכך באייל כמה פעמים.
וידאו, עודד רגב וערך העבודה 23209
לגבי הנקודה האחרונה - כבר מקיאוולי דיבר על מגרעותיו של צבא של שכירי חרב, לעומת צבא שהלוחמים בו תלויים בהצלחתו. טענותיו היו נטועות היטב בעובדות האמפיריות, והוכחו מחדש במהלך מלחמת העולם הראשונה.
דיון עובדתי זוטא, עד שנמאס 23232
או: לידל הארט יורד מן המדף על חשבון שיעורים.
(אם כי יותר מעניין אותי הדיון בנקודות הקודמות)

אצטט ואשמיט מסעיף 6 (מניעה והגבלה) בפרק הראשון (טבע המלחמה) בספר 'מחשבות על המלחמה', שאינו אלא אוסף ערוך של מסקנות שלידל הארט היה רושם לעצמו לאורך השנים.

"בהנחה שהכל שואפים לביטחון, יש נימוקים טובים בזכות ביטולו של שירות החובה; ואם יתקבלו, יהיה בכוחם להשפיע על גישתן של מדינות היבשה גופה.
מעצם מהותו, צבא המורכב ממשרתי חובה מוכן למלחמה פחות מצבא מקצועי, ולכן קל יותר לגרור אותו לתוכה. ההסבר לסתירה זו מצוי בכך, שכדי למנוע נחיתות יש צורך בגיוס מהיר כפיצוי על הזמן העלול ללכת לאיבוד. כמובן, גיוסו של צבא אזרחים עצום הוא תהליך, שאין אפשרות להסתירו, והדבר כופה על אומות אחרות לנקוט גם הן את הצעד הזה. הדבר מהווה איום, ובאווירת איום קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לנהל משא ומתן על הרגעת המצב. בין משא ומתן לגיוס כללי פעורה אפוא תהום. כנגד זאת, בין גיוס כללי למלחמה מתוח קו דקיק, שדי במעשה אחד ויחיד של אדם חסר-אחריות להביא את האומות לחצותו.
בניגוד לכך, צבא מקצועי נמצא בכוננות מתמדת, ומידת הפרובוקאטיביות בזו פחותה. לכן אין האיום שבו גדול בעתות משבר יותר משהוא בעתות רגיעה. בהקשר זה ראוי להשוות את הפלגתו של "הצי הגדול" לסקאפא ב-‏29 ביולי 1914, שלא עוררה כל תשומת-לב, להתרגשות שעורר הגיוס הכללי של צבאות היבשה באירופה."
(... נימוק שני - דוקטרינה של צבא קטן ואיכותי המחליפה את הדוקטרינה הישנה הנשענת על כמות ...)
"השבת הבסיס המקצועי למלחמה עשויה לצמצם את הרסנותה, וגם לדחות את מועד פריצתה, כי היא מאפשרת להרוויח זמן ולשפר את האווירה לניהול משא ומתן. במקום שפנייה המבוססת על שיקולים מוסריים עשויה שלא להשפיע על ארצות אירופה, הסובלות מתסביך של חוסר ביטחון, נימוקים צבאיים עשויים בהחלט לשכנען." (מאי 1926) (ע' 50)

בדיון בין מקיאבלי ללידל הארט יש לזה האחרון יתרון פשוט - לידל-הארט הכיר את כתבי מקיאבלי והתנצח מולם, וכידוע לכולנו קל להתנצח עם מי שאינו יכול להשיב. את הראיה המקיאבליסטית דוחה לידל-הארט במספר קטעים יפים בכתביו, הנה אחד תחת אותו סעיף:
"שוב ושוב נשמעת הטענה, שאל לנו לעסוק בשמירה על שלום העולם, אלא אם האינטרסים שלנו נתונים לאיום ישיר. מחשבה זו מנוגדת למוסר ולאסטרטגיה כאחד. כשחקרתי את תולדות מאה השנים שעברו התרשמתי מן ההתמודדות הבלתי-פוסקת בין דחפיה המוסריים של בריטניה לבין האינטרסים המסחריים שלה, ומן הקשיים שנגרמו לה בעקבותיה. לניהול מדיניות של אנוכיות צרופה דרוש מקיאבלי, והאדם האנגלי אינו מקיאבליסט. לעולם לא יעלה בידו להשתחרר מעכבות מוסריות ולמלא תפקיד זה בעקביות. ייתכן שהשינוי בנסיבות הצבאיות, שהרע את מצבנו כלפי חוץ, יהיה לנו לעזר כלפי פנים - משום שהוא מפשט את הבעיה העומדת לפנינו. הוא מלמד, שהאינטרס החיוני ביותר שלנו עולה בקנה אחד עם מחויבותנו המוסרית כלפי שכנינו - ומאפשר לנו למלא אחר מחויבות זו כשהזמן בשל לכך.
"מה רווח לו לאדם אם הוא זוכה בעולם ומלואו אך מאבד את נפשו?" הרי לך היבט אחד בזכות קבלת עקרון הביטחון הקיבוצי. "מה רווח לו לאדם אם הוא זוכה בעולם ומלואו אך מאבד את אדמתו?" הרי לך ההיבט האחר - שני צדדיו של מטבע אחד." (יוני 1935) (ע' 53)

חסכתי מהקורא ומעצמי שורה ארוכה של מסקנות מוצגות היטב בנושא. עם זאת מומלץ ללכת לספריה/אלי ולקרוא לפחות פרק פותח זה.

עתה כשנמנע מלידל הארט להשיב, קל גם לנו להתעמת עם כתבי המגירה שלו. כרגע דעתי בנושא כדעתו (1), אך אשמח לשמוע רעיונות אחרים.

וידאו, עודד רגב וערך העבודה 23211
הכסף ישולם עבור הזכות לאינטרקציה עם המרצה והמתרגלים, והזכות לקבל ציון. אין לך שימוש יפה יותר באינטרנט מאשר האפשרויות שהוא יפתח בתחום זה.
כור היתוך, עודד רגב וערך העבודה 23213
גם כור ההיתוך הוא בערבון מוגבל מאוד. מעולם לא הבנתי את המושג הזה. אני אכן שירתתי עם אנשים מכל הסוגים, אך לא הותכתי אפילו קצת; אני לא התקרבתי אל דעותיהם ואופיים (וטוב שכך) והם לא התקרבו לשלי (חבל מאוד). מישהו יכול באמת לומר שצה"ל תרם לליכוד החברה המשוסעת בישראל? אילו עדויות יש לכך?
כור היתוך 23297
כור ההיתוך הוא לא תמיד משהו שאתה יכול לחוש באותו רגע.

יש סיבה לכך שהערבים במדינת ישראל מופלים בצורה כל כך מזעזעת. יש סיבה לכך שהחרדים שנואים על כה הרבה אנשים.

הדרוזים משרתים בצבא. גם הם מופלים לרעה בחיי היום-יום, אך לפחות יש רבים הסבורים שזוהי תעודת עניות למדינה.

כאשר אני מדבר על הצורך בהשוואת התנאים לערבים, אני שומע טענות מטענות שונות, תמיד לא רלוונטיות. החל מכך שיהודים מופלים לרעה בארצות ערב (ככל הידוע לי - הדבר אינו נכון) וכלה בכך שהערבים "ינצלו לרעה"(?) את ההשוואה או ש"לא מגיע להם"(??)

כל הטענות ממין זה נעלמות כאשר אני מדבר על הצורך בהשוואת התנאים לדרוזים. הם כבשו את מקומם בחברה הישראלית לא רק באמצעות הדם הנשפך, אלא גם בכך שרבים מכירים אותם מקרוב.

אנחנו מתקוממים על כך שחרדים אינם עומדים בצפירות יום הזכרון. גם ערבים אינם עומדים. הרבה מבעיות האלימות והניכור בחברה שלנו היו קטנות או מתפוגגות לו הכל היו משרתים בצה"ל.

זהו כור ההיתוך.
כור היתוך 23329
סליחה, אבל האפלייה נגד הערבים והשנאה לחרדים אינן מוצדקות, על פי כל קנה מידה, ועל כן בכלל לא מעניין אותי שכור ההיתוך הצה''לי יכול לתקנן. גם בעיות הניכור והאלימות נגרמות בסך הכל בגלל אנשים טיפשים, ואם זה היה תלוי בי כל השנאה וכו' היו יכולות להסתיים ברגע זה, ולכן, שוב, אני משום מה לא מרגיש מעודד מכך שצה''ל תורם לפתרונן (וגם עם הטענה הזו עצמה אני לא מסכים כל כך, אבל לא משנה).
כור היתוך 23370
איזה מין הגיון זה? בעיות כלשהן אינן מוצדקות, לכן אתה מעדיף להשאירן בעינן ולא לפתור אותן? אם זה היה תלוי בך, היית פותר את הבעיות הנ"ל, ולכן אינך מעודד מכך שיש אפשרות לפתרון?
כור היתוך 23373
הגבתי לתגובה שאמרה, "הערבים מופלים והחרדים שנואים כי הם לא משרתים בצבא", ולכך אמרתי, "זוהי אפליה טיפשית, יש להפסיק אותה מייד". אני לא מעודד מהפתרון של כור ההיתוך הצה"לי, כי צה"ל "גרם" לבעיה מלכתחילה. הנה דוגמא: שיח דמיוני בין שני ספרדים מהמאה החמש עשרה: "אני לא מבין מה הבעיה של היהודים האלה. הם מופלים ושנואים כי הם מסרבים להתנצר. הדת הקתולית היא נגד אפליה ושנאה, אז שיתנצרו ואז הם יפסיקו להיות מופלים ושנואים".
כור היתוך 23375
חבל שאתה מנסה לטעון שיש קשר בין תגובתך זו לקודמת. אני אינני רואה קשר.
היתוך קר 23310
נחמיה שטרסלר כתב על זה פעם: צה"ל הוא מכשיר מופלא למוביליות חברתית. יכול חייל לבוא מבית דפוק לחלוטין מבחינה סוציו-אקונומית, אבל עם כישורים מנטליים סבירים ויכולת ארגון/פיקוד טובה; סלולה לפניו דרך לקצונה, להתקדמות בצבא הקבע, ולבסוף לסטטוס חברתי גבוה הרבה יותר מזה של הוריו. כמובן, יש לכך מגבלות - המסלול הזה חסום לערבים ולחרדים (כמובן, ספק אם משאת נפש של רבים מהם היא התשלבות באיזשהו מדרג בחברה היהודית-לא-חרדית). ובכל זאת, קשה להפריז בחשיבות העניין. נסיון לשפר עמדות בחברה בצינורות אחרים - אקדמיה, עסקים, פוליטיקה - כרוך בכישרונות נדירים הרבה יותר, ושמור לבודדים מאוד.

עד כאן, נסיון לתת מובן קונקרטי לכור. דא עקא, לא ברור אם זה לא יתקיים באותה המידה בצבא מקצועי-התנדבותי. מצד אחד, אולי זה יתקיים אפילו יותר - אפשר לנחש שבצבא התנדבותי יהיו הרבה פחות בני השכבות המבוססות, ולכן לאנשים ממוצא בינוני ומטה יהיה אפילו יותר קל להתקדם. מצד שני, ההתקדמות הזו תהיה פחות משמעותית. במצב הנוכחי, שבו המג"ד בן עיירת הפיתוח אחראי (ועומד מעל) חוגרים צפונבונים, יש מן הסתם ערך פסיכולוגי חשוב עבורו, וייתכן שגם עבורם.
היתוך עכשיו! 23331
אני לא יודע מהי המילה המדויקת למה שאתה מתאר, אך זה לא ממש כור היתוך. אולי "מקום בו אנשים לא מבריקים כל כך יכולים להתקדם בקלות" - מבאלבככיל"ב. כשמדברים על צה"ל ככור היתוך, מתכוונים (לדעתי) לכך שזהו מקום בו אנשים מכל העדות והשכבות נפגשים, מכירים ולמדים אחד על השני, משחקים ברובים ביחד ואחר כך יוצאים לאזרחות נקיים מדעות קדומות, כי הנה, הם שירתו 3 שנים עם אנשים כל כך שונים מהם והיה ממש כיף. זה לא מה שאתה מתאר, וזה גם לא קורה.
שכבות עשירות והגיוס לצה''ל 23349
עד כמה שידוע לי, דווקא ילדי השמנת של ישראל נוהגים להתנדב ליחידות קרביות ולהתקדם בקצונת הצבא. הם הרי מה שנקרא "בני טובים", מונח מגעיל עם תישאלו אותי, והזהות שלהם עם הקונצזוס הישראלי כפי שהוא משתקף בתקשורת הוא כמעט מוחלט.

נוער מעיירות פיתוח ומוקדי מצוקה (עוד ביטוי עיתונאי חסר שיניים) מתגייסים לצבא הרבה פחות, מסיבות שונות שאני יכול רק לשאר. חלק מהם צריך לעזור לפרנסת המישפחה, ובטח לא יכול להעלם מהבית לשלוש שנים. אולי פותחים להם הרבה יותר תיקים פליליים. הגיוני שהם גם פחות מזדהים עם מוסדות המדינה, שנראית גוף הרבה פחות חיובי ממקומות מסויימים. גם לא סביר בעיני שהם תופסים את הצבא כמקפצה למעמד כלכלי גבוה יותר, למרות שהוא בפירוש כזה. ובכל מיקרה, זה מאוד טיפשי להכיר בצה"ל כמקפצה רצויה, ולדרוש שיוויון רק באפשרות להתקבל לצבא. אני מתכוון, ההיררכיה הקשה של הצבא לא יכולה להזניק את כולם. אז כמה עניים מקרית שמונה יעמדו בראש חברת היי טק. זה לא באמת מצדיק את הפער.

בצבא שכיר/התנדבותי ישרתו לפי דעתי העניים ביותר (כמקום מפלט, משכורת) והעשירים ביותר (ציונות, תרומה לחברה, תרומה לעצמם...)
שכבות עשירות והגיוס לצה''ל 23371
אני תוהה אם התבוננת בישיבת מטכ''ל בזמן האחרון.
שכבות עשירות והגיוס לצה''ל 23389
בזמן האחרון יש מגמה של התנערות מהצבא של השכבות העשירות אשר כבר אינן רואות בקריירה צבאית ייעוד. מגמה זו חלה בד בבד עם חדירת המזרחיים והנשים לשדרות הפיקוד של הצבא, היעד העיקרי של המעמד הבינוני-עליון, אשר מהווה את חוט השדרה של המדינה, הוא עולם העסקים פרופר.
שכבות עשירות והגיוס לצה''ל 23753
שוחחתי היום עם חה"כ יוסי פריצקי (שינוי), והוא ציין סקר שנערך ע"י מכון סמית', שהוציא תוצאות מעניינות:
ככל שאנשים חילוניים יותר, הם עושים יותר מילואים, והם יותר חושבים שהפתרון הוא בחלוקה שווה של הנטל. ככל שאנשים יותר דתיים, הם עושים פחות מילואים, והם חושבים שהפתרון הוא כספי.
נקודה למחשבה.
סטטיסטיקה להמונים 23778
"עושים יותר מילואים" - מה בדיוק נמדד? כמה סה"כ ימי מילואים עושים אנשי האוכלוסיה הנדונה, ביחס לגודל האוכלוסיה? אם כן, די ברורות התוצאות: חרדים לא עושים מילואים בכלל, והסקר הנ"ל הוא קשקושי משהו. או שמא נמדד כמה ימי מילואים עושה בממוצע *חייל מילואים* מהאוכלוסיה הנדונה? זה יותר מעניין, ואפילו מפתיע (שהרי רוב חיילי המילואים הדתיים הם דתיים לאומיים, ועפ"י ה-common wisdom הם אמורים להיות יותר מלאי מוטיבציה). האם מזמיני הסקר הם "שינוי"?
השאלה השניה גם היא מעניינת, אבל אם היא נשאלה לאחר השאלה הראשונה, ולכל הנסקרים, זה שוב קצת טיפשי: מי שאמר בשאלה הראשונה שהוא לא עושה מילואים, או עושה מעט מאוד, מן הסתם יאמר שהפתרון הוא כספי - זה ממרק לו את המצפון נפלא. שוב, שאלה יותר מעניינת (ואולי היא זאת שנשאלה?) היא מה הפתרון שמעדיפים *רק* אלו המשרתים במילואים, ואולי רק המשרתים "הכבדים".
סטטיסטיקה להמונים 23792
לא הבנתי מה ההבדל בין מספר ימי מילואים ביחס לגודל האוכלוסיה, לבין מספר הימים הממוצע של חייל מילואים אחד בקבוצה...

אני גם עושה מעט מאוד ימי מילואים, אבל אני לא חושב שהפתרון הוא כספי. זה שלך זה ברור שהם ממרקים את המצפון זה יפה. לרוב האנשים (עזוב רוב האנשים - לי) זה לא היה כל כך ברור עד כה.
סטטיסטיקה למתקדמים 23887
ההבדל שהצבעתי עליו הוא: האם, כדי לחשב את מספר הימים הממוצע (לאדם? לגבר?) אתה מחלק את מספר הימים הכולל במספר האנשים הכולל, או רק במספר חיילי המילואים? ואולי צריך לחלק במספר המשוחררים משירות סדיר (אם רצוננו לבדוק "השתמטות ממילואים")?

אתה הצבעת על שתי תשובות אפשריות ל"מה הפתרון". אחת - פתרון כספי. השנייה - השוואת הנטל. נניח, כעת, שאתה אינך משרת במילואים, מסיבה שאינה במאה אחוז לגיטימית בעיני כולם. מה תבחר?
המקרה שלך הוא גבולי. אם "יושווה הנטל", מה אתה מעריך - אתה תעשה עוד פחות מילואים? יותר?
אני יודע, זו שאלה חסרת משמעות אם חושבים על זה רק קצת ("יושווה הנטל" בין מי? כלל חיילי המילואים? כלל המשוחררים מסדיר? כל ישראל אחים? נשים, ערבים?). מה גם שאולי אתה דווקא הטיפוס החושב, שיענה בסקר בניגוד ל"אינטרס" שלו. אבל הרי רוב השאלות ברוב הסקרים הם חסרות משמעות אם חושבים עליהן רק קצת...

בקיצור, ברור שהדיון הזה כולו הוא גבוה באוויר מבלי לראות את הסקר המקורי - לא רק התוצאות, אלא מה השאלות ובאיזה סדר. זה בדיוק מה שניסיתי לטעון קודם.
כמות כמרכיב איכותי 23282
ישנה נקודה מסוימת שאליה המצדדים בצבא קבע גדול לא מתייחסים.

נכון שאולי היפוטתית ניתן להגיע לאיזון בין איכות לכמות אך עדיין מלחמה כללית דורשת מסות של חיל רגלים שריון ולוגיסטיקה להכרעה,
או לשם התגוננות עם המסות שמדינות ערב מעמידות כנגד צה"ל.

אני לא רואה שינוי דרסטי במשוואה הזו. האמצעי היחיד שמאפשר לישראל להעמיד צבא של החצי מליון חיילים בשעת חירום הוא שרות
המילואים.

צדקת שהסטת את הדיון מהסימפטומים הנילווים לשורש הבעיה. הרי המצב בבסיסו לא חדש ודורות של סטודנטים עברו איכשהו שילוב מילואים
ולימודים. לב הבעיה היא השאלה חברתית/אזרחית של חלוקת נטל ומעל לכל הסיטואציה הפוליטית/קיומית שממנה נגזר ההצדקה לשירות בכלל.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 23351
דמגוגית אוכל לחזור על משוואות "אפאצ'י אחד = פלוגת שריון שלמה", או על ההכרח בקיצוץ הבירוקרטיה, אך עובדתית הצדק עמך. סדרי הכוחות הנחוצים במלחמה כוללת עולים בהרבה על אלה הנדרשים ברגיעה. כיצד ניתן להעמיד סד"כ כזה מבלי להידרש למילואים? עולה על דעתי התבנית הנהוגה בחיל האויר. קריאה למילואים משמעה כיום התנתקות מהחיים לטובת הצבא, ושבירת שגרה זו היא המקשה על המילואימניק כעובד/סטודנט/אבא וכו'. הבה ננסה להכליל אם-כן את מושג הצבא המקצועי. הפיקוד הבכיר מורכב מעובדים במשרה מלאה, לוחמים נדרשים לאייש מוצבים למשך שבועות, אך חלק מהתקנים האחרים ניתנים למילוי במשרה חלקית. טייס ליום בשבוע, טכנאי שירות תורן, רופא מומחה ע"פ דרישה, כחלק משגרה שבועית ולא על חשבונה. ואז בכוננות או במלחמה כוללת ניתן להכפיל את הסד"כ הזמין על בסיס אותו כח אדם מקצועי, מבלי להידרש למהלכים בלתי הפיכים. גישה זו תצלח אולי למטלות הדורשות התמחות נקודתית, מוגבלות ביותר מבחינת משך הפעולה, מרחק גיאוגרפי מהבסיס, וכו'. אין היא ישימה עבור מסות רגליות המחזיקות ממש בנקודות בזמן מתיחות. האמנם אין מנוס מקריאת מואזינים במלחמה כוללת? האם כדי להידמות לצבאה המקצועי של גרמניה עלינו להגיע תחילה למצבה המדיני? אני מקווה כי ניתן לחתור במקביל לצבא נורמלי ולשלום אמת, אך לטוראי (מיל.) גולגר נגמרו הרעיונות.

לשאלת היהודוני, הוקלטו עד כה כארבעים (?) קורסים לתואר ראשון, רובם קורסים מרובי-משתתפים. קיימת כוונה להרחיב את המאגר. אני מניח כי פרופ' נתן רוזן המנוח הוקלט לאור משקלו (רוזן מפרדוקס איינשטיין-פודולסקי-רוזן).
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 23749
דיברנו על זה כבר בשלב מסויים...
הנקודה המשמעותית - שאיפות מוסריות זה נחמד. הלוואי וכל צבאות הועלם היו מקצועיים ואז אין ספק כי חיי כולנו היו משתפרים עמוקות. אך מדינה, בוודאי בסדר גודל של ישראל ובמצבה המדיני נכון להיום אינה יכולה להרשות לעצמה קיומו של צבא שכירי חרב.
מרכיביה האיכותיים של החברה לעולם לא יסכימו לעבוד כחברת שמירה בעזה תמורת כל סכום שבעולם. כך תישאר עם מרכיביה הפחות איכותיים של החברה, שבבבסיסו של דבר המוטיבציה שלהם להלחם נמוכה ממילא.
את ההמשך כבר אפשר לדמיין...אני לא אופטימי בקטע הזה (:
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 23777
ומה המוטיבציה של החיילים במתכונתו הנוכחית של צה"ל לשמש כחברת שמירה בעזה?
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 23943
שהם לא ייכנסו לכלא בעיקר. וכמובן הגרעין הקשה של הלאומניים בתוספת הלכתי-להיות-קרבי-כי-חשבתי-שזה-כיף-לטחון-ואחרי-‏3-שנים
-יצאתי-לאזרחות-וגיליתי-כמה-מפגר-זה-היה-אז-כתבתי-על-זה-מאמר-ב7 ימים.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24263
ואני חשבתי ששמירה על אזרחי ישראל היא עדיין דבר רצוי. גם אם הם בעזה וגם אם הם בירושלים או מודיעין.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24265
-פינוי- אזרחי ישראל (אם הם בעזה) הוא דבר רצוי. בכל מקרה, הדיון הוא על המוטיבציה של החיילים לשמור על המתנחלים. אפילו שמדובר באזרחי ישראל, המוטיבציה עדיין נמוכה, ובצדק. החיילים שמשרתים שם לא אומרים לעצמם, "המתנחלים נמצאים כאן ללא סיבה ומכבידים מאוד על צה"ל ועל ישראל, אבל נו, הם יהודים ואזרחי המדינה; יש לנו שפה משותפת, עבר משותף, שואה, פוגרומים, פלאפל, אז זה בהחלט שם את הדברים באור אחר".
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24268
לא, אבל אולי החיילים שם אומרים לעצמם, "אוי, כמה חם פה. אני רוצה לימונדה קרה."

אולי תפסיק כבר עם הספקולציות חסרות הבסיס שלך?
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24287
בהחלט ובתלאביב יש לימונדה לא ראה בכלל מה גם שהסיכוי שם להיפגע הוא הרבה יותר נמוך אלא אם כן אתה חוצה את הכביש.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24285
מעניין לדעת, האם אתה מתאר את רחשי הלב של החיילים המשרתים בשטחים מידיעה אישית?
מענין משום שמרבית חיילי יחידת המילואים שלי כן חשו אחריות רבה להגן על האזרחים בהתנחלויות בגזרה שבה הוצבנו, וזאת למרות שהם מגדירים עצמם פוליטית כ"מרכז ושמאלה", ואינם תומכים במדיניות ההתנחלויות.
אני סבור שחלק ניכר מחיילי המילואים מבחינים בין התנגדות להתנחלויות ובין שמירה על ביטחון יושביהם כל עוד המדינה לא קבעה שיופנו.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24456
סקר מדויק יותר תצטרך לערוך בקרב -כל- תושבי ישראל (היהודיים), שכידוע מאות אלפים מהם משתמטים בצורה זו או אחרת משירות מילואים. למה הם משתמטים?
סתירות 24461
תן לי להבין,
תחילה אתה קובע מה חשים חיילי המילואים בשטחים (שאתה למיטב הבנתי לא נמנה עימם) ועכשיו אתה טוען שההתרשמות שלי מתוך שירותי במילואים איננה קבילה כיוון שאיננה "סקר מקיף בקרב כל תושבי ישראל". נו...
פרט לכך, שטחי למדי לטעון שמאות אלפים משתמטים ממילואים בגלל חוסר נכונות לשרת בשטחים/התנחלויות. ההשתמטות נובעת בראש ובראשונה משנוי חברתי עמוק-שבמשפט אחד ניתן להגדירו כ-מעבר מחברה מגויסת עם ערכים קולקטיביסטיים ("אומה במדים") לחברה ליברלית המקדשת ערכים אינדבדואליסטיים. אני ממליץ לך לקרוא בספריו של פרופ' גד ברזילי שמנתח את השינוי הנ"ל בחברה הישראלית.
סתירות 24465
ראשית, קרא תגובתי לרועי, וקח גם אתה עשר שקל. שנית, "חברה ליברלית המקדשת ערכים אינדיבידואליסטיים" היא לדעתי חברה המתנגדת להתנחלויות, אשר סיבתן היא, בין השאר, הגנה כביכול על שלום ישראל באמצעות קביעת "קו העימות" בתוך השטחים מאשר בכפר סבא ובאשקלון (כך המתנחלים טוענים).

בכל מקרה, אין טעם להמשיך את הדיון הזה, כי לשנינו אין נתונים מספריים. רק אציין שבקרב חבריי לעבודה שהלכו למילואים בשטחים בזמן האחרון הובעה התמרמרות רבה; יש לי יסוד סביר להאמין שכשנמצאים כבר שם, הדיבור משתנה, מסיבות אלו או אחרות. כשהייתי בצבא וביליתי לילה ארוך של שמירות עם חיילים תומכי כהנא חי, גם אני התקרבתי לדעותיו לקראת הבוקר. צבא/מילואים אינם המקום לקבלת התרשמות מדויקת על דעותיהם של אנשים.
חוש הומור או טיפשות? 24468
ראשית, קל לזרוק אימרות ללא בסיס וללא מחשבה ואח"כ לטעון בהתנשאות כלפי המגיבים אליהן שהם לא היו אמורים מלכתחילה להתייחס אליהן ברצינות.
ובקשר לתוכן תגובתך, אתייחס רק לאימרה אחת- "כשנמצאים שם הדיבור משתנה מסיבות כאלה או אחרות". ואולי, רק אולי,אחת הסיבות הללו היא שמגלים שהדברים אינם פשוטים כפי שהם נדמים מהרצליה? אולי אפילו מגלים ש"המתנחלים" אינם רק קבוצת מזוקנים בדובונים המנופפים בעוזים תוך שירת "עוצו עצה ותופר" אלא בסופו של דבר גם נשים וילדים שבחלקם נמצאים שם שלא מבחירה אישית? ובכל מקרה, היות ונציגי הרוב במדינת ישראל שלחו (לצערי הרב, אגב) את אותם מתנחלים למקומותיהם, הרי יש מקום שאגן עליהם כל עוד נציגי הרוב לא החליטו אחרת. ככה זה בדמוקרטיה.
חוש הומור, ללא ספק 24470
ראשית, אני באמת לא מבין איך מישהו יכל לפספס את חוש ההומור הבוטה בהודעתי המקורית (פלאפל? פוגרומים?). כמו שרן כהן אומר (אבל לא מתכוון!), "כנראה שאני ממש כישלון בלהסביר את עצמי".

שנית, בקצרה אומר שלא ברור לי איך חלק מהמתנחלים גרים שם שלא מבחירה אישית, וגם לא ברור לי איך מדינה "שולחת" אנשים לגור בשטחים. אני מעולם לא קיבלתי "זימון". בקשר לנציגי הרוב, הרי שרוב -העולם- החליט שההתנחלויות אינן חוקיות. מובן שאין בדעתי להתייחס לדעתו של העולם בקשר לריצוף המדרכות בעירי ולבחירת השיר הישראלי לאירווזיון, אך כשמדובר בנושא בינלאומי (כיבוש שטח במלחמה והקמת ישובים עליו), אני מתייחס לכך ברצינות רבה. איך אתה יכול להאחז בטיעון הדמוקרטיה כשעצם הקמת ההתנחלויות אינה מעשה דמוקרטי?
בחירה אישית 24545
ברגע שמפסיקים להתייחס לציבור המתנחלים כמכלול מגלים שבעצם רבים מהם לא בחרו לחיות שם. ראשית,רבים מאותם ''מתנחלים'' אינם אלא ילדים שנולדו במקום או הגיעו עם הוריהם. אגב, אני מכיר באופן אישי מספר צעירים כאלו שגדלו בהתנחלויות שלא על דעתם אך לא יכלו לעזוב בטרם בגרו.
שנית, עולים לא מעטים מבריה''מ לשעבר ומאיתיופיה הופנו להתנחלויות בטרם הבינו ''מי נגד מי''. ואחרי שכבר התמקמו אין זה פשוט לעזוב.
אתה לא קיבלת ''זימון'' משום שאתה (כך אני מעריך) משתייך לאוכלוסיה חזקה יחסית שקשה לשנע ולתפלל אותה.
ולגבי הטענה האחרונה- עד לעת האחרונה ממש לא הייתה פסיקה בינלאומית חד משמעית הרואה בהתנחלויות כבלתי חוקיות. אמנת האג הרביעית (אם אינני טועה באמנה...) הייתה ההתייחסות הבינלאומית המשפטית הרלוונטית היחידה עד השנים האחרונות, והפרשנות הרשמית שלה (יש דבר כזה) איננה כוללת את ההתנחלויות הישראליות במסגרת הפעולות הלא חוקיות. כלומר, טענת אי החוקיות של ההתנחלויות היא במידה רבה תעמולתית ובסיסה המשפטי איננו מוצק כלל.
עם זאת, סבורני שההנחלויות מזיקות לאינטרס הישראלי.
בחירה אישית 24546
בקשר לבחירה האישית: אין לי כלום נגד הילדים, כמובן, אך האחריות לשלומם היא בראש ובראשונה של הוריהם ורק אח"כ של כוחות הבטחון. העולים החדשים לא יושבו בישובים המסוכנים בלב השטח הפלסטיני; מעולם לא ראיתי לאחר פיגוע בכבישי יש"ע איזה אתיופי מסכן אומר בטלוויזיה, "בחיי, אני ממש מת לעזוב את המקום אבל כבר התמקמתי וזה לא פשוט". ובקשר לחוקיות הבינ"ל, אז אני לא משפטן ואני לא מכיר שום אמנה, אבל באחת הידועות שבהן (ג'נבה?) נכתב במפורש, "לא יתיישבו אזרחי מדינה כובשת בשטח כבוש". אל תבקש ציטוט כי אין לי, אבל שמעתי את זה בכל כך הרבה הזדמנויות שפשוט לא יכול להיות שזה לא אמיתי.
בחירה אישית 24548
1. האחריות לשלום הילדים היא של כוחות הביטחון. אתה מציע, אולי, שהורים יקחו את החוק לידיים כדי להגן על ילדיהם.
לגבי העולים החדשים-אני כן פגשתי כאלה ואפילו ראיתי כאלו שהתראינו בכלי התקשורת והתלוננו בדיוק באותו סיגנון שאתה מתאר. כשלאדם יש משפחה, מערכת האילוצים שלו איננו פשוטה.
האמנה שאתה מתייחס אליה היא אמנת ג'נבה (או האג) הרביעית. ולגבי "שמעתי בהרבה הזדמנויות" וגו'- דומני שגבלס אמר שככל שיחזרו על שקר יותר פעמים, וככל שהשקר יהיה יותר קיצוני כך יהיה יותר קל לאנשים להאמין בו.
בברכה
עמי
בחירה אישית 24550
בקשר לאחריות, אז התכוונתי להציע דווקא שההורים יעברו לגור בישראל (ואתה יודע את זה).

לגבי העולים החדשים, אז עם כל הצער כדאי להם להתחיל לארוז עוד היום, כי ההתנחלויות יפונו יום אחד, אם לא היום אז בעוד כמה שנים, ואני בטוח שרובו המוחלט של העם יודע את זה, גם אם לא תומך בכך. ל-א-ר-ו-ז.

בקשר לאמנה, לא הסברת לי למה זה שקר; אם אתה באמת מתמצא באמנה הזו, כפי שהראית בהודעה הקודמת, אנא צטט את הקטע המדובר ואז נדון ביחד אם ההתנחלויות חוקיות או לא. זכור: אתה טוען עכשיו, אלא אם כן לא הבנתי כלום, שהמשפט שהבאתי, "אסור להתיישב בשטח כבוש" מעולם לא נכתב, ולמעשה נכתב ש"מומלץ להתיישב בשטח כבוש". נא להראות לי.

(סליחה על הדמגוגיה, אבל אני מוכרח לסגור את הנקודה הזו).
בחירה אישית 24562
אם כבר, מה לגבי מדינה X שפלשה לשטח שהאו"ם החליט שיהיה מדינה עצמאית, ומיישבת שם את תושביה מזה יותר מ-‏20 שנים. תושבי האזור הכבוש הם ערבים ובכ"ז העולם שותק?
מדינה X - מרוקו
השטח הכבוש - סהרה המערבית
למה להם איש לא מזכיר את האמנה הנ"ל ??
בחירה אישית 24565
ראשית, אני לא בטוח שהעולם שותק; אני לא מכיר את המקרה, אבל אולי הנושא לא בוער כמו כאן, אולי אין שנאה גדולה בין שני העמים שם, אולי מרוקו הוענשה (סנקציות וכד') בעקבות כך; תראה לי שלא.

שנית, כבר התייחסתי בעבר להתגוננות הקבועה של אנשי הימין, "אם מישהו אחר עושה את זה אז גם לנו מותר". מותר לנו להקים התנחלויות כי גם מרוקו עשתה את זה, מותר לנו להפציץ אזרחים כי גם ארה"ב עשתה את זה ומותר לנו להפלות מיעוטים כי גם גרמניה עשתה את זה. מה יהיה?
אכן, לא הבנת 24576
בקשר לאמנה-לא טענתי שהסעיף המדובר (שאגב, צוטט במלואו בעבר על ידי אחד המגיבים באייל הקורא) איננו אוסר על העברת אוכלוסיה משטח מדינה כובשת לשטח מדינה נכבשת. טענתי היא שהסעיף האמור מגדיר מתי העברת אוכלוסין לשטח כבוש תחשב בלתי חוקית, וכי הסיטואציה של מדינת ישראל איננה עונה להגדרה זו. אם תרצה אכן אנסה לאתר את האמנה ואת הסעיף האמור. אגב, בדיוק מסיבה זו, ואחרי מחאה ישראלית שנמצאה צודקת, ארה''ב הפסיקה בשנות השבעים להגדיר את ההתנחלויות הישראליות כבלתי חוקיות. (קשה לי להאמין שתוכל למצוא עבורי ציטוט של פקיד אמריקאי רשמי שישתמש בהגדרה זו).
אני חוזר ואומר-גם אם ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות או בילתי מוסריות, עדיין הן מזיקות לאינטרס הישראלי ולכן לא רצויות בעיני.
אכן, לא הבנת 24619
אוקיי. אני מעדיף שבמקום לצטט מהאמנה תסביר לי במילים פשוטות מדוע הסיטואציה הישראלית לא עונה להגדרה זו. מה מיוחד בה?
אכן, לא הבנת 24646
אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת העברה בכוח של
אוכלוסית הכוח הכובש לשטח שנכבש ממדינה אחרת. יש הטוענים שהאמנה לא תופסת לגבי ישראל כי:
1. המתנחלים לא הועברו לשם בכוח.
2. השטח לא נכבש ממדינה שלה היה שייך באופן חוקי. שטחים אלה נכבשו ממצרים וירדן, ששלטו
שם שלא לפי החוק הבינלאומי. והפלשתינאים
מעולם לא היו מדינה ריבונית שממנה נכבש השטח.
אכן, לא הבנת 24647
הבנתי.

מדוע בעצם שמדינה תעביר בכוח אוכלוסיה שלה? יש לכך דוגמא בהיסטוריה?

והאם אין איזושהי אמנה אחרת האוסרת על יישוב כלשהו של שטח כבוש, מטעמים של יצירת עובדות בשטח ומניעת החזרת השטח בהסכם שלום?
אכן, לא הבנת 24649
באתר WWW.US-ISRAEL.ORG (מצטערת, לא יודעת
איך עושים לינק) מובאים דוקומנטים שונים
שקשורים לסכסוך, כולל אמנת ג'נבה והחלטות
האו"ם השונות.

מדינות עלולות להעביר אוכלוסיה בכוח לשטח כבוש כדי להחליף ו/או לעקור משם את האוכלוסיה המקורית. ראה מקרה סין בטיבט.ׁ

אני מניחה שאין חוק בינ"ל שאוסר בפירוש
התישבות בשטח כבוש, אחרת הפלשתינאים כבר
היו עושים בו שימוש, לא?
גרמניה הנאצית 24907
הדוגמא הקלאסית למדינה שהעבירה בכוח אוכלוסיה שלה לשטח מדינה אחרת הנה גרמניה הנאצית. הנאצים העבירו עשרות אלפי אזרחים גרמנים ואוסטרים (בעיקר יהודים) ל''מזרח'' במהלך מלחמת העולם השניה. למעשה, אזרחים אלו הועברו למחנות השמדה ולמחנות עבודה בשטח פולין.
האיסור באמנת ז'נווה מקורו בעצם בפעולות אלו של גרמניה הנאצית, ולכן ישראל טענה (ובמידה של צדק) שיש מין הרשעות להשתמש בסעיף זה נגדה, בהתחשב בשוני הרב בנסיבות.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24286
ושוב אתה מביא דבר ללא שום אסמכתה.

החיילים שם חלקם אומרים כך וחלקם אומר אחרת, אלא אם היית שם ועשית סקר שהראה שרובם או כולם טוענים כמוך.

אני אומנם לא מזמן הייתי סך הכל באימון בדרום וכאשר הנושא עלה לא היה רוב לצד זה או אחר.

דבר רצוי מבחינת מי? מבחינתך בלבד? או אולי מבחינת 15% מהעם (מצביעי מרצ) ועוד אולי 10% שמצביעים למפלגות הערביות?

צר לי אבל יש רבים שהצביעו למרכז ואו לעבודה בגלל דברים נוספים שאינם קשורים לנושא זה אלא לנושאים חברתיים שבהם הם לא הביאו אמון בצד הימני של המפה. (למשל דת ומדינה)

לא יש לנו עוד כמה דברים משותפים. הם מגיעים לצבא כמוך , משרתים איפה ששולחים אותם אבל לא בוכים כאשר אומרים להן להגן על ישובי הצפון שבכלל לא מעניינים אותם.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24458
הנה, גם מתגובתך משתמע ש-מאות אלפים- מתושבי ישראל היהודיים תומכים בהסרת ההתנחלויות. מובן שלא ניסיתי לומר שרוב העם תומך בכך, וגם ה''ציטוט'' שלי של העובר בראשם של חיילי המילואים אינו נאמר ברצינות הסטטיסטית שניסית לייחס לו, אלא בסך הכל מתאר את דעתי ודעתם של מאות אלפי מצביעי מר''צ וכו' (שזה לא מעט). בקיצור, קח עשר שקל ולך תקנה לעצמך חוש הומור.
תחליפי מילואים ושאר ממולאים 24466
צר לי אבל חוש הומור אני מכניס לנושאים אחרים.

נכון אבל לעומת זאת מליונים כנראה לא בעד. מה גם שעדיין חלק ממצביעי מרץ מצביעים גם בגלל נושאים אחרים.

זכותך לכל דיעה שתרצה אולם מתוך הנאמר נתין היה להבין כי אתה מדבר על רוב מה שאינו נכון.

רועי
חינוך חינם? 23461
כבר היום ניתן ללמוד עצמאית מגוון מקצועות ונושאים דרך האינטרנט. למעשה, חלק גדול מהקורסים של מדעי המחשב מופיעים בשלמותם (קריא: החוברת שהמרצה מקריא) באתרי הקורס.
היום, אדם יכול לשמוע (כשומע חופשי) את עודד רגב, live ובחינם. פשוט בעתיד הוא לא יגרור את עצמו לאולם 323.
זו אינה תופעה ייחודית לטכניון. אוניברסיטת חיפה למשל, דורשת תשלום משומעים חופשיים, אבל לא אוכפת זאת.

בכל מקרה, זאת אינה קטסטרופה מסחרית.
מהבחינה החברתית, אדם חסר אמצעים יכול לזכות בחינוך מתקדם. הוא ישלם שכר לימוד רק אם הוא מעוניין לקבל ציון במקצוע, בנוסף ללמידה עצמה.

לכן הדרישה לתשלום הון על הלימודים היא טעות סמנטית בלבד. הדרישה הנכונה היא לתשלום הון על *אישור* הלימודים.
למעשה זה לא כל כך מפתיע, בהתחשב בכך שבמספר רב של מקומות עבודה, העובד מקבל תוספת דרגה ותוספת למשכורת על כך שהוא קיבל אישור לימודים, ולא על כך שהוא אכן למד משהו.
וע"ע שלוחות אוניברסיטאות מחו"ל.
לימוד און-ליין 23464
איך הדרך לאמונת חכמים...

יכול להיות שזו קביעה מאד סוביקטיבית אבל אני לא חושב שיש תחליף שווה להוראה פרונטלית, הכוונה ללימוד עם אדם חי באופן בלתי אמצעי, ואם אפשר בכיתה קטנה. כל השאר זה רק תוספת וכלי עזר.
לימוד און-ליין 23490
אני חושב שמלומדים רבים מכל כנפי ההיסטוריה יתווכחו איתך, בין היתר פרמה. כל אחד ודרך הלמידה המתאימה לו.
אוניברסיטת ב''ש 23221
לאחר קריאתו של המאמר, אני יכול לומר בסיפוק שכל ההטבות שטל מציין ניתנות גם באוניברסיטה הדרומית ואף יותר מכך:

1. הסטודנט רשאי לקבל מועד ג' שהוא אינו מועד א' של הקורס הבא.

2. קלטות וידאו של הקורסים ניתנים בחינם, לכל סטודנט ואף יש מקום באוניברסיטה שניתן לצפות בקלטות אלו - כל זה ללא תשלום.

3. גם הדיקאן שלנו מספק שיעורים פרטיים ללא תשלום לחיילי מילואים (לאלו שאינם חיילי מילואים - במחיר סימלי). כמו כן יש מתן סכום כסף למטרת צילומי חומר.

4. מניסיוני בקמפוס אני יודע שכל המרצים מתחשבים מאד כאשר יש מילואים, גם מבחינת התרגילים וגם מבחינת הנוכחות.
אוניברסיטת ב''ש 23224
אשר לסעיף 2, בטכניון בהחלט ניתן לצפות בחינם בקלטות - לקיחתן הביתה כרוכה בתשלום סמלי.
אוניברסיטת ב''ש 23343
יש קסטות לכל הקורסים? גם לאלה של תואר שני?
קלטות בטכניון 23357
קלטות בטכניון קיימות רק לקורסים של תואר ראשון וגם זאת בעיקרקורסים גדולים. קורסים קטנים יותר (למשל אלו של מתימטיקהמתימטיקאים) לא מוקלטים בכלל. אני גם לא בטוח שיש טעם, הקורספונקציות ממשיות'' שאני עובר בסמסטר זה, אינו דומה לקורס שהועברמסטר קודם, הדגשים שונים חלק מהחומר שונה בעיקר בגלל שהמרצהשתנה.
אוניברסיטת חיפה 25178
כתבתי במאמר כי אני מתנגד, בשורה התחתונה, למתן נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים על-סמך שירות במילואים.

בפרסומת של אוניברסיטת חיפה, היום ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות (עמ' 85 במהדורה המופצת באזור חיפה; הפרסומות שונות בין המהדורות) נכתב:

"אונברסיטת חיפה תעניק נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים אשר יקראו לשירות מילואים ממושך". זוהי אחת מ-‏4 נקודות הפרסום העיקריות.

קצת עצוב, לדעתי. האוניברסיטאות יוצאות כנגד הכרסום באיכות ומשמעות תעודת הבגרות (בעיקר עם יוזמות כמו אלה של השרה לבנת, להוסיף 10 נקודות לתלמידים בשטחים). הם טוענים כי הבגרויות משקפות פחות ופחות את רמתם האמיתית של התלמידים. וכאן באה אוניברסיטה, ומצהירה בגלוי על תחילת תהליך הכרסום בערך התעודות שהיא עצמה מנפיקה.
אוניברסיטת חיפה 25181
אולי מעז יצא מתוק? אולי, כאשר כל עניין התארים יהפוך לחסר משמעות, יוכל אדם כמוני פשוט ללכת לטכניון וללמוד את כל מה שמעניין אותו, בלי מסגרת מגבילה של תואר?

כן, כן, אני יודע שיש לכך השלכות איומות ונוראות.
אוניברסיטת חיפה 25197
האם אינך יכול להצטרף כתלמיד שלא מן המנין, שומע חופשי?
כמובן שאז המגבלה היחידה תהייה כלכלית, אך זו תהייה בעייתך
שלך.
אוניברסיטת חיפה 25889
Why should my situation be special? Why should it be odd that I want to learn many, varied things? Are universities simply degree-factories?
אוניברסיטת חיפה 25898
אני לא מבין את הבעיה. בטכניון לפחות, אם אתה לא מעוניין בתואר, אתה יכול להגיע מתי שאתה רוצה, להכנס לאיזו הרצאה שתרצה, להאזין ולהחכים כאוות נפשך. ללא תשלום, ללא מגבלות, ללא חובות. אין בכך כל דבר מוזר, ואם אתה באמת רוצה ללמוד לשם הנאה וידע, ולא לשם תואר, המוסדות האדמיים בארץ מקדמים אותך בברכה.

היו נסיונות לגבות תשלום משומעים חופשיים, אבל אני חושב שכיום, בכל אוניברסיטה בארץ, אתה יכול להיות שומע חופשי ללא כל מגבלה.

הטכניון והאוניברסיטאות *אינם* בתי-חרושת לתארים. הם מספקים תארים רק ממי שמעוניין בכך. כמובן שאם פתאום מרבית המאזינים יהפכו למאזינים חופשיים, ומיעוט יתעניינו בתארים, תהה זו בעיה כלכלית למוסדות האקדמאיים. אבל זה לא המצב כרגע.

במילים אחרות, אני לא מבין על מה אתה מתלונן, בעצם.
אוניברסיטת חיפה 25901
ומעניין לעניין באותו עניין - בארה"ב, MIT מאפשרים כעת לכל אחד להיות מאזין חופשי - מהבית, דרך הרשת. אני מאמין שמדובר בענין של זמן בלבד עד שאוניברסיטאות רבות אחרות, גם בארץ, תלכנה באותה הדרך.

אוניברסיטת חיפה 25923
Sorry, Tal. I'm an Atudai, and therefore am studying for a specific degree. This is problematic, since I'm interested in many, many more things, aside from this degree, but this degree requires a lot of my time.

A solution would be to get the Atuda to give me another year, so that I may take another bachelor's degree. But we'll see about that.
אוניברסיטת חיפה 25930
אם כך, הבעיה שלך היא עם הצבא, לא עם האקדמיה, והטענות המופנות לאקדמיה אינן במקום. גם אני יכול להתלונן כי במהלך 3 שנות השרות שלי לא היתה לי שום אפשרות להגיע להרצאות אקדמאיות. בכלל.

מה הרצאות אקדמאיות? ללמוד באוניברסיטה הפתוחה לא הצלחתי.
אוניברסיטת חיפה 25996
Never mind.
אוניברסיטת חיפה 25935
חוץ ממה שטל אמר, יש באוניברסיטה כמה מסלולים בין תחומיים שמאפשרים לך לצבור נקודות אקדמיות לתואר כללי (BA כללי או מדע כללי, מסלולים למצטיינים מסלולים שמשלבים מספר תחומי עניין בתארים מתקדמים כמו ביואינפורמטיקה או חקר המוח).
אוניברסיטה קלילה 25982
אז עכשיו אני בכלל לא מבין על מה אתה מתלונן.
בחרת במסלול עתודאי מתוך ידיעה ברורה שמטרתו
להכשיר אקדמאים לשימוש הצבא. לכן קיבלת אפשרות
ללמוד על חשבון שרות צבאי רגיל .מה עוד תבקש?

כשתהייה אדון לגורלך תוכל ללמוד כל מה שתחפוץ עם או
בלי תואר. שומעים חופשיים או תלמידים שלא מן המניין אינם
אמורים לעבור שום בחינות קבלה. ואם יחייבו בבחינות קבלה, מוסדות
אקדמאיים בחו"ל מאפשרים ללימוד ללא בחינות, ללא תואר, אך בתשלום.
אוניברסיטה קלילה 25997
Never mind.
אוניברסיטת חיפה 25926
מתוך תקנון שכר לימוד של אוניברסיטת חיפה:

(חריגים)
11. *שומע חופשי* ישלם 5% משכ"ל מלא לכל נקודת זכות.
12. שומע חופשי שהינו *גמלאי* ישלם 2% משכ"ל מלא לכל נקודת זכות.

מדובר בהרבה כסף: יותר חמש מאות שקל לקורס סמסטריאלי של שעה וחצי שבועיות.
לכאורה, חוצפה. למעשה, אף אחד לא עומד בכניסה לכיתה (בשום קורס שראיתי, או שמעתי עליו...) ובודק שוברי שכר לימוד. למעשה, עד לאחרונה לא הבנתי (וידידה שלי הגיעה באופן עצמאי למסקנה שהיא לא מבינה) מה בכלל עושה שם הסעיף הזה, ולמה שיבחר שומע חופשי לשלם. אבל לאחרונה סיפר לי ידיד, שרצה ללמוד לתואר כסטודנט מן המנין, אבל כעת הוא רוצה ללמוד בקצב איטי בהתחלה, שהוא שוקל לקחת קורסים בודדים ולשלם כשומע חופשי (כדי שנקודות הזכות ירשמו לו). אבל זה כבר משהו אחר: כאן הוא ישלם כן תמורת התואר (הפוטנציאלי, אם הוא יחליט ללכת על זה).

לסיכום: אפשר להיות שומע חופשי ומאושר בחיפה, ואפשר מעשית לא לשלם; מבחינה הצהרתית, לפחות, לא ברור לי האם זה אכן מותר. האם בדקת את המצב הרשמי בתקנון הטכניון?

בכל מקרה, תבואו. הנוף המדהים, עלינו.
אוניברסיטת חיפה 25188
במקרים רבים נותן התואר הראשון מיומנויות יסוד הנדרשות ללימודים גבוהים וטעימה משטחי המחקר הפעילים, לא הרבה יותר. מקובל למצוא מאסטרנטים בחשמל עם תואר ראשון בפיסיקה, פרופסורים לפיסיקה שהתחילו ממכונות, פילוסופים שקודם למדו מחשבים. האקדמיה מודעת לכך היטב ומעודדת זאת, ולכן בעצמה אינה מסתכלת בשם התואר היפה שהוצמד לבוגר התואר הראשון, אלא משתדלת לתת לאדם הזדמנות להוסיף וללמוד ולהתפתח.

משטר הבגרויות ותקופות המבחנים יחודי לישראל. בשום מקום אחר לא נדרש התלמיד לעמוד בכל-כך הרבה בחינות שונות בתכיפות כה גבוהה, זמן כה קצר לאחר תום הלימודים. למותר לציין שהישגיות-יתר זו מקשה על הלימודים, פוגמת באיכותם, ומטפחת צורת למידה לא מוצלחת. אקדמאים ישראלים הם אולי שדים בעבודה, זריזים וממוקצעים. אבל המחקר בארץ בקאנטים.

האוניברסיטאות יוצאות נגד הירידה ברמת הלימודים בתיכון, המכוונת לציונים גבוהים בבגרות. באופן אנלוגי קיימת התנגדות לזילות התואר הראשון, מחשש שהפריחה בענף תארי-החרטא (עיצוב, שיווק, ציור על חולצות) יאלצן לנקוט מדיניות נוקשה יותר כלפי הממשיכים לתארים גבוהים.
מה זה בעצם אומר? ובכן, 27482
"הארץ" מדווח כי הוועדה לקביעת סל השירותים לסטודנטים המשרתים במילואים הגישה את המסמך הקובע את סל השירותים שלו זכאים הסטודנטים עקב יציאתם לשירות מילואים. הסל כולל, בין היתר, זכאות למועד בחינה נוסף, רשות לדחות כתיבה והגשה של עבודה או תרגיל, סיוע בהשלמת חובות לימוד במעבדות או בסדנאות, שיעורי עזר, שירותי צילום של חומר הלימוד וקלטות של הרצאות. השירותים יינתנו לסטודנטים במילואים בחינם. הטבות נוספות הן כלכליות (פטור מתשלום עבור קורס שסטודנט נרשם אליו שנית בגלל מילואים, נקודות זכות לצורך בחינת זכאות לקבלת מלגות לימוד או מקום במעונות). המלצות הוועדה אינן מהוות הוראה מחייבת, והיא לא התייחסה למקורות התקציביים למימושן.

מה זה בעצם אומר? ובכן, 27543
נחמד - כל הדברים שציינת ברשימה, ללא יוצא מן הכלל, כבר מתקיימים בטכניון.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים