ועדת אור, או אולי ועדת חושך? 625
כבר כמה חודשים אנו עדים לדיוני ועדת אור - ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה בעקבות מהומות אוקטובר. אין ספק כי מדובר באחת הוועדות השנויות ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. הן נסיבות הקמת הוועדה, הן דרכי עבודתה והן תוצאותיה, יהיו אשר יהיו, מעוררות שאלות וויכוחים.

לפני שניגש לדון במטרות הוועדה, יעדיה, עדיה וסיבותיה, עלינו להבין את הרקע להקמתה ואת המנדט שקיבלה. נהיר לכל כי מהומות בסדר גודל של מהומות אוקטובר, כשהן מבוצעות על־ידי אזרחי המדינה, ומותם של 13 מאותם אזרחים מירי כוחות הבטחון, אינם דבר־מה שבשגרה. על־כן, בהחלט ראוי לעצור ולחקור את התנהלות האירועים. אך האם השיקולים להקמתה אכן היו הרצון הנועז להגיע לשיפור ביחסי ערבים יהודים במדינה, או שחלילה מדובר בקורבן פוליטי, ואולי אף ציד מכשפות?

הקמת הוועדה

יום לאחר שעלה אריק שרון (אז ראש האופוזיציה) להר הבית, החלו מהומות מאורגנות/ספונטניות בכל רחבי השטחים. ערביי ישראל הצטרפו למהומות ותוך זמן קצר החלו מהומות מן הגליל, דרך ואדי־ערה, יפו ועד ליישובים הערבים שבנגב. המהומות שככו תוך כמה ימים ותוצאותיהם: 13 הרוגים בקרב ערביי ישראל והתגברות העוינות בין יהודים לערבים בארץ.

זמן קצר לאחר סיום המהומות החלה משטרת ישראל בתהליך של חקירה פנימית של האירועים, תהליך ארגוני שמבוצע לאחר כל אירוע משמעותי כגון זה. לחקירה זו זומנו נציגי המגזר הערבי כדי לתת את גרסתם לאירועים. סירובם התקיף לשיתוף פעולה עם חקירה זו, בעילה שחקירה משטרתית פנימית לא תסיק מסקנות אישיות כנגד אנשי משטרה, ותביעה נוקבת לוועדת חקירה ממלכתית, מנעו מהמשטרה לבצע חקירה מלאה של האירועים. בכל זאת, יש לציין כי מסקנות מסויימות הוסקו מאירועים אלו - מסקנות שיושמו במהלך העימותים בין יהודים וערבים באזור מסגד חסן־בק לאחר הפיגוע בדולפינריום, ובאו לידי ביטוי במגע והידברות ישירים עם גורמים מרכזיים במגזר הערבי להרגעת הרוחות.

תביעת ערביי ישראל לוועדת חקירה ממלכתית נדחתה שוב ושוב על ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק. מדוע דחה זאת ברק? האם פחד מתוצאות ועדה שכזו? רק בימים שלפני הבחירות, כשראה ברק כי ימיו בכסא ראש־הממשלה הולכים ומתקצרים, הסכים להקמתה של הוועדה במטרה "לפייס" את המגזר הערבי לפני הבחירות - אותו מגזר שהודיע בקולי קולות שלא ייתן את קולו לברק.

תפקוד הוועדה

ועדת אור, שדיוניה היו פתוחים בפני הציבור, החלה לדון באירועים ובדקה פרט־פרט במספר מקרי מוות של אזרחים, החל מסוג הכדור שהרג את האזרח, דרך זוויות הירי של השוטרים ועד לארוחת־הבוקר שאכלו אנשי המשטרה בבוקר האירועים. אבל ועדה זו, שהינה ועדת חקירה ממלכתית לחקר המהומות, לא שואלת ולא שאלה שאלה מרכזית אחת: איך פרצו המהומות? הרי לא הגיוני שקבוצת נערים קמה בבוקר, שמעה ברדיו על המתרחש בהר־הבית והחליטה ללכת לזרוק אבנים סתם כך. האם לא סביר להניח כי מישהו עומד בצורה מכוונת מאחורי ארגון המהומות?

חקירת השוטרים בוועדה, שדומה להפליא לחקירת נאשמים במשפט מבחינת הטונים, אופי השאלות וההאשמות הנזרקות הלוך ושוב, היא דוגמה מחפירה לאופן שבו תהליך אובייקטיבי אמור להתבצע. הכאת שוטר מג"ב, מוחמד ראשד, פרסום שמו ברבים (הרי בוודאי אין לו שכנים זועמים...) והכאת רפ"ק גיא רייף, לא מסייעים לדעתי לטעת בעדים תחושת אמינות בוועדה ובמטרותיה...

תוצאות הוועדה

ועדת אור הכניסה אותנו כחברה למבוי סתום ולא אופטימי כלל. במידה ותבחר הוועדה בעריפת ראשים נקודתית כמתנה פוליטית למגזר הערבי, הרי שאנו כחברה מקריבים את אלו שמשרתים אותנו ושאינם אשמים לטובת "ניקיון המצפון". במידה ולא תסיק הוועדה מסקנות "קשות" כנגד מספר אישים, הרי שהצתנו כאן חבית אבק שריפה נוספת במערכת יחסינו עם המגזר הערבי, שהיא בין כה וכה מעורערת. כדי להסיר ספק - לאחר שקראתי מספר כתבות בנושא וצפיתי בשידורי הטלוויזיה בחלק מדיוני הועדה, בטוח אני כי קיומה של ועדת חקירה לחקר המהומות הוא צעד חיוני בהחזרת מרקם היחסים הלאומי למסלול תקין. אך ועדה כזו חייבת להיות אובייקטיבית, ולקום ממניעים טהורים, ללא מנדט מוגבל למספר תחומים. על ועדה זו לשאול שאלות קריטיות בנוגע למהומות, וביניהן:

1. מדוע לא הייתה הערכות של המשטרה בצפון למהומות בסדר גודל כזה, הן מבחינת כוח־אדם והן מבחינת ציוד נאות לפיזור הפגנות - גורמים שללא ספק היו מגנים בצורה טובה יותר על חיי השוטרים, מה שבדיעבד היה גורם להפחתת השימוש בנשק קטלני על ידי השוטרים?

2. כיצד פרצו המהומות?

3. אלו גורמים במגזר הערבי הסיתו וליבו את האש בקרב הצעירים?

4. מדוע לא הייתה הידברות מהירה להרגעת הרוחות עם מנהיגי המגזר הערבי?

ישנם מספר מקרי מוות שראוי לחקור האם באמת נגרמו כתוצאה מסכנת חיים. מקרים אלו כוללים שני הרוגים שנהרגו מירי מאחור. נוסף על כך, יש לחקור אירועי אלימות כנגד יהודים, כדוגמת מותו של תושב ראשון־לציון שנהרג מפגיעת אבן שנזרקה מגשר ג'סר א־זרקא בכביש החוף.

שאלות אלה ורבות אחרות לא נשאלות או מתוחקרות בצורה נכונה כיום, להערכתי. המפסידים הגדולים מכך לטווח ארוך, בסופו של דבר, הם אנחנו.
קישורים
אסופת מאמרים בנושא ועדת אור - באתר "הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ואכן אלו שאלות מעניינות, אבל • האייל העצבני • 56 תגובות בפתיל
  האם יתכן • רועי • 23 תגובות בפתיל
  כמה הערות • דרור דביר • 4 תגובות בפתיל
  האמת הפשוטה • יונתן • 55 תגובות בפתיל
  המנדט של ועדת אור • יובל רבינוביץ
  הרכב הועדה • דב אנשלוביץ'
  וועדת אור ומגבלותיה - חלק ב' • אלכסנדר מאן
  מפגין איטלקי נהרג בגנואה • האייל המתוסכל • 3 תגובות בפתיל
  האור בקצה המנהרה • ערן בילינסקי • 5 תגובות בפתיל
  להעשרת הדיון • שולי דיכטר • 2 תגובות בפתיל
  סקרנות • יוסי • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים