נפטר יחיאל דינור (ק. צטניק) 634
הסופר יחיאל דינור, שנודע בשמו הספרותי "ק. צטניק", נפטר והובא למנוחות בשבוע שעבר. מותו פורסם רק השבוע, מאחר שהסופר עצמו חשב כי במותו לא יהיה עניין ציבורי.

דינור, ניצול שואה, כתב מספר ספרים על חוויותיו במהלך מלחמת העולם השניה. בין ספריו: "סלמנדרה", "בית הבובות" ו"פיפל". מקור שם העט (הנהגה "קאצטניק") במילה הגרמנית "קאצט", מחנה ריכוז. בספריו טבע את הביטוי "כוכב הלכת אושוויץ", ואת האמירה כי מאורעות השואה התרחשו "על פלנטה אחרת". כעבור שנים חזר בו מאמירה זו, ואמר כי הדברים ארעו כאן, בעולם זה, ויש להאשים בכך בני־אדם ולא את אלוהים.

ההכנסות מספריו של ק. צטניק, שתורגמו לכעשרים שפות, הועברו לקרן שעסקה, בין השאר, בחלוקה של עותקים מהספרים לבתי־ספר בארץ, ללא תמורה כספית.

דינור, ששמו המקורי פיינר, שמר על חשאיות ופרטיות רבה בחייו ובמותו. העובדה כי הוא הסופר ק. צטניק התגלתה רק לאחר שהעיד במהלך משפט אייכמן (והתמוטט במהלך מתן העדות).

בן 84 היה במותו.
קישורים
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

29553
אני זוכר את הרגשת הקבס שעלתה בי כשקראתי בספריו לראשונה. אני חושב שזה היה פיפל.

הרגשת החרדה העירומה, חסרת האונים של מי שהתוודע לפני כן למחנות בעיקר דרך ספרות ''הזוועות'' של הסטאלגים, היתה מזעזעת. כיום אפשר אולי לאמר על ספריו שהם בחזקת פורנוגרפיה מניפולטיבית אבל האלמנט הדוקומנטרי, החשוף שמכה בקורא ללא רחמים, ללא קיטש מציב באמת את ספריו של דינור בפלנטה אחרת, חוץ-ספרותית, חוץ-הגותית וחוץ-תיעודית.

מעניין לדעת אם עדיין הנוער של שנות השמונים ומעלה קורא את ק. צטניק. אם לחשוב על זה, אני לא זוכר הרבה שקראו אותו כשאני הייתי נער.
הנוער של שנות השמונים 29568
לא יכול להעיד על אחרים, אבל אני עצמי אמנם הכרתי את הספרים, אך לא קראתי אותם. למיטב ידיעתי, גם מרבית חברי לכיתה לא קראו אותם. אבל יכול להיות שאני טועה.
ק. צטניק 29557
האם משמעות השם היא לא "שלד מספר" ?
ק. צטניק 29596
אם אני לא טועה, השם הוא הכינוי בגרמנית לאסיר במחנה ריכוז.
מי כתב את "השעון"? לא ק.צטניק? 29570
אהה. 29595
בוודאי. אגב, זה אירוני שסופר השואה הטוב ביותר (לדעתי), פרימו לוי, מעולם לא חי בישראל. ק. צטניק ואפלפלד הישראלים הם הבולטים מסופרי השואה שיש לנו כאן, אך אני עדיין חושב ששניהם איכשהו כושלים בהעברת אימת החוויה שלהם. אפשר להגיד שק. צטניק ישיר מידי, וולגרי מידי, עד שלאחר כמה עמודים הוא מותיר אותך ללא כח להמשיך הלאה. אפלפלד, מאידך, שומר על עמימות גדולה מידי, דבר שהופך את רוב ספריו למנותקים - אפילו משעממים.
אהה. 29740
מה אירוני בזה?
אהה. 29787
שדווקא ב'מדינת היהודים', שניכסה לעצמה את השואה באופן ייחודי, לא גרים סופרי השואה הטובים ביותר.
פתאום... 29863
"כי לא מרק הוא המצוי בקעריתך - חייך נמצאים בה. "חייך? - יותר מחייך. הרבה יותר. לחייך אינך חרד ככה. את חייך שכחת זה כבר. את חיי-אשתך, ילדיך, חייו של עולם שהיה - שכוח שכחת זה עידן ועידנים. הו לא! לא אלה מונחים בקערית. אף לא שמץ מכל אלה אינו מונח שם. שם נח משהו מקודש מזה, נעלה על זה, נעלה לאין-ערוך. שם מונחת מנה של מרק! מנת-מרק שלימה!"

מי העז להוציא את זה מתוכנית החינוך?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים