למה דביבון? 64
ירדן ניר יוצא למסע כנגד החוסר המשווע בשמות עבריים שימושיים לחיות אהובות יותר ופחות, ומתלונן על חוסר הצדק ההיסטורי בו לקו מחיי השפה העברית. בדרך הוא גם מזהיר אותנו מהגומצן הנורא.
דביבון
דביבון (מקור: ויקיפדיה)
ערב אחד, לפני כשש שנים, ראיתי בטלוויזיה סרט טבע בכיכובו של הדביבון, ופתאום שאלתי את עצמי - למה "דביבון"? כלומר, "דב קטן", אני מניח, אבל למה בכלל לתת שם עברי לרקון? למה לא, תשאלו?

מפתיע כמה מעט חיות שלא נמצאות בארץ, ולא נמצאו כאן בתקופת התנ"ך (הברדלס והדב) זכו לשם עברי. אני לא מתכוון, כמובן, למינים כמו "עיט קופים" שמנצל את קרובי משפחתו הישראלים לצורך שם עברי, וגם לא לחיות שלקחו בהשאלה שם עברי מתושבי הארץ שאינם קרוביהם, כמו "כלב ים" או "סוס יאור". אני מתכוון לשמות עבריים משלהם, מילים שהומצאו במיוחד בשבילם. דביבון, נו. יש בקושי מנין של חיות כאלו, ומדהים עד כמה הבחירה היא מוזרה, וכמה בנות מזל הן חיות אלו. הרי היינו מצפים שאלו יהיו החיות הכי בולטות, מוכרות ומפורסמות.

הבה נבחן תחילה מי לא קיבל שם עברי. וכאן, רבותי, נמצא את המי ומי של עולם החי.

הפומה, היגואר והקונדור - טוב, הם באמריקה, עולם חדש. הטיגריס, הפנדה והקנגורו - ניחא, בפאתי מזרח. אבל אם הפיל והקרנף קיבלו שם עברי, מן הסתם בגלל היותם גדולים ובעיקר מוכרים לכל ילד, מדוע קופחו הזברה והג'ירפה? (בקשר לההיפופוטם, מישהו יודע מה בדיוק הגלגול שהמילה "בהמות" עברה מעברית לאנגלית ובחזרה?) ואם הגודל הוא קריטריון, מדוע קופחו הדינוזאור והממותה?

(התשובה המיידית על שני אלו היא "כי הם חיו מזמן". אבל לדעתי התשובה הנכונה היא הפוכה - אלו חיות מאוד צעירות, מבחינת קיומן בתודעה האנושית.)

ושערוריה גדולה יותר - הדולפין, חיה אינטליגנטית ואוהבת אדם להפליא, שאפילו מבקרת בחופי הארץ! ועוד חיה המבקרת בחופינו (אם כי, יש לציין, פחות אינטליגנטית מהדולפין, ואוהבת אדם כמו שדיג אוהב דגים) - המדוזה!? מוזר, יש מיני מדוזה שקיבלו שמות עבריים, יפים דוקא, כמו "חוטית נודדת", אך הסוג כולו נותר בלועזיותו.

(מקובל, אכן, לחשוב שהדולפין אינטליגנטי יותר מהמדוזה. אולם, לאור הסבל שאנו מעתירים על הדולפינים חסרי האונים מבלי שהם ימחו, ולעומת זאת הסבל שהמדוזה מעתירה עלינו, חסרי האונים, מותר להרהר שמא המדוזה בכל זאת אינטליגנטית יותר.)

והשערוריה הגדולה ביותר - אף לא אחד ממיני הקופים קיבל שם עברי! מילא בבון, אבל שימפנזה וגורילה - רבותי, הם 97% זהים לנו בגנים!

ולעומת סלבריטיז אלו של עולם החי, מי הם הפרוטקציונרים שכן זכו ליצוג בשפת עבר?

את הפיל והקרנף כבר הזכרנו, והמקרה שלהם מובן (מי רוצה להסתבך איתם?). לגבי הראשון, אני מניח שהמילה אפילו מופיעה בתנ"ך ונקשרה כבר מימי קדם ליצור הגדול עם האף הארוך שאי אפשר לפסנתר, כידוע. גם את הסנאי החמוד ניתן עוד לקבל.

מכאן הענינים נהיים מוזרים. אולי תהיתם למה מצאתי להזכיר בפתח רשימת האין־להם את שלושת הטורפים האמריקאיים. ובכן, זאת מכיוון ששכנם ועמיתם לתאוות הבשרים, האליגאטור, כן קיבל. אני מניח שהמילה "תמסח" נמצאת גם היא בתנ"ך (מי ימציא היום מילה כזו?), והיתה פנויה, אז הוא זכה מההפקר. אולי גם התאו נופל בקטגוריה זו. יהיה מי שיגיד שמעניקי השם העברי לאליגאטור הקדימו את זמנם, שכן היום, הודות ליוזמות מסחריות, ארצנו שורצת בזוחלים אלו. לשווא - יזמים מסחריים הם בריות ציניות שמעדיפות מלים קליטות לציבור הנבער על פני דיוק בעברית זואולוגית, שעל כן נקראים משכנות האליגאטורים "חוות תנינים", ולא "חוות תמסחים". אגב, היות והמילה "תמסח" טרם נקשרה בציבור עם האליגאטור, וכנראה כבר לא תיקשר, אולי אפשר להעניק אותה לידידנו טוב הלב וחם הדם הדולפין, ולעשות צדק היסטורי?

(זה ממש לא לעניין, אבל אני לא יכול להתאפק. באמריקאית היה פעם שעשוע כזה, שעל המשפט "See you later" היו עונים "Alligator", שיוצא חרוז סתמי אך חביב. לא ראיתי בעיני, אבל מקור אמין מספר שפעם בסרט הופיע הדיאלוג הזה,
-"See you later."
-"Alligator."
והתרגום לעברית היה:
-"להתראות."
-"תמסח."
ורק בשביל זה היה שווה לתת לאליגאטור שם עברי.)

הלאה. הביבר נמצא בין הזוכים, לפי ניחושי, כיוון שפעם מישהו שתירגם ספר ילדים, החליט שאת מנהגו היחודי יש לשקף בשמו, ולכן - "בונה". למה דווקא ספר ילדים? כדי שיטרחו לתת שם עברי לחיה רק לצורך ספר, כדאי לפחות שהחיה תהיה גיבור הספר. ראיתם פעם ספר למבוגרים שגיבורו הוא בונה? זו אולי ספקולציה פראית, אבל לא מצאתי הסבר אחר.

הספקולציה הזו, בכל אופן, מתאימה בצורה נפלאה גם למקרה של הסקאנק. התכונה היחודית שלו כל כך בולטת, שהוא זכה לשני שמות - "בואש" ו"צחנן". אם לפתח את הספקולציה בפראות רבה אף יותר, אולי את השם "בואש" נתן מתרגם ישן - לפני, נאמר, שמונים שנה. מתרגם שבא לפני, נאמר, חמישים שנה, חשש שהנוער הקלוקל של ימיו כבר אינו מעורה די הצורך בשורש ב.א.ש כדי להבין את הפואנטה בשם החיה, ולכן העדיף "צחנן". מתרגם של ימינו עלול למצוא שלנוער הקלוקל של ימינו גם המילה "צחנה" כבר אינה מוכרת מספיק, אבל מה יעשה? תקופת ההתלהבות בחידושי מילים חלפה־עברה, חוששני, וחוץ מזה, איך יקרא לו - "סרחן"? צער בעלי חיים!

נמשיך. במה זכתה הטרוטה? האם אין זה אלא מקרה של "בעל המאה הוא בעל הדעה"? שהרי דג זה, לפחות במקומותינו, ערב בעיקר לחיכם של בעלי הטעם העשיר. ברכה לבטלה, אף אחד מעשירי ארצנו לא יעז להיתפס בפרהסיה כשהוא נזקק למילה "שמך" (על משקל "כסף") ("האוכל להזמינך למסעדת השמכים 'טרוטת הזהב'? אומרים שטרטר השמך בנוסח בורגונדי הוא אלוהי"...). אז אולי נעניק את המילה "שמך" לקרפיון או לבורי, שבהיותם דגים עממיים יותר אולי יסכימו להסתפק בשם שאינו מצלצל מי־יודע־מה? (ומה זה באמת "שמך"? היתכן שגם הוא נזכר בתנ"ך?). המחפשים את המילה "שמך" בעיתונות היומית יוכלו למוצאה, הפלא ופלא, דווקא בלוח המשדרים של קול המוסיקה. זאת, בזכות הרביעיה של שוברט "דג השמך" (ללמדך ששמך הוא דג, כאילו שלא ידעת). ואין זה מפתיע, שהרי שוחרי המוסיקה הקלאסית הם מעצם הגדרתם משמרי מסורות עתיקות ומאובנות, ומדוע שלא ישמרו גם מילה עתיקה ומאובנת?

ואם נראה לכם שתועלתה של החיה לעשירים היא הסבר דחוק, התוכלו להציע הסבר אחר למקרה של המינק? ומיותר לציין, שגם כאן לא תישמע שועה משועות הארץ מדברת על "מעיל חורפן".

כפי שאתם רואים, הלכתי רחוק בנסיונותי להסביר מדוע זכו החיות שזכו. אבל הדביבון, בשבילו אין לי הסבר. ג'ירפה לא, שימפנזה לא, ורקון כן? מה הוא עשה בשביל מדינה? כמוהו גם הגחן, הלא הוא סוריקטה, אם אינני טועה.

וברבות סרטי הטבע בטלוויזיה, ניתן להיתקל גם במה שנדמה לי כשמות עבריים אד־הוק, כנראה עבור חיות ששמן הלועזי ייראה רע בתעתיק עברי בכתוביות. כך נתקלתי ב"גרגרן" עבור wolverine, ובאיזה נחש מיערות העד שאת שמו הלועזי לא קלטתי, אבל הוא הוטבל ליהדות תחת השם "גומצן". אתם רשאים לא להאמין, אבל קחו עצה: אם תתקלו ברחוב בגומצן, ברחו מהר! מי שגומצן הכישו, לפי אותו סרט טבע, מת בייסורים כשהוא מתמוסס מבפנים החוצה!

כדי להעצים את חוסר הצדק, מתברר שיש צד שני למטבע: חיות שהן אזרחיות בעלות זכויות בארץ, ולא זכו לשם עברי. מוותיקות ארצנו, הן היו כאן לפנינו - לפני הביל"ויים, גם לפני כיבוש הארץ ע"י יהושע, ואולי אפילו לפני בואו של אברהם אבינו מחרן - ויסלחו לי קוראי הדתיים. (לא אסתכן ואומר, לפני יותר מששת אלפים שנה, עת נברא העולם. זוכרים את המעשה הנורא בדינוזאורים ומעדן חלב "טרה"? אם לא, לא חשוב).

קבוצה זו של חיות היא קטנה ביותר, ולא במקרה - כנראה שהיו בארץ דורות של זואולוגים בעלי תודעה להתחדשות העברית, או מחדשי עברית בעלי תודעה זואולוגית, והם דאגו לתת שם עברי נאה לכל יצור שהיה כאן ולכל יצור חדש שהוגדר. במידת האפשר לקחו שם מהמקורות (דיה ועקב), ואם חסר - המציאו משהו (קוצן ופסמון. מה, לא שמעתם על הקוצן והפסמון? אלו שני מכרסמים חביבים שחיים בערבות הנגב. עוד נחזור אליהם.) לצורך הדיון, גם טריסטרמית (ציפור הנקראת, כידוע, על שם החוקר האנגלי טריסטראם שהגדיר אותה) זו מילה עברית, ואני יכול להסביר מדוע, אבל זה יהיה ארוך ומיגע.

אך מסתבר שיש כמה חיות שאיכשהו הוזנחו על־ידי נותני השמות. את חלקן ניתן לתרץ. הציקדה, יתגוננו הזואולוגים הלשונאים, היא קטנה. מה אתה רוצה, שניתן שמות עבריים לכל דפניה וציקלופס (אותם יצורי שלולית זערוריים שנראים רק בעין מזוינת היטב של תלמידי ביולוגיה בחטיבת הביניים)? לא, אשיב להם, אבל נתתם שם עברי לאקרית, לטחבית ולקרדית. הציקדה גדולה יותר, לא מזיקה לחקלאות ויודעת לעשות רעש עליז (אם להיות חיובי).

אולי גם על הגרביל, מכרסם חמוד להפליא שחי בחולות מישור החוף בין חיפה לאשקלון, יגידו שהוא קטן. אבל הקוצן והפסמון (הבטחתי, לא?) לא הרבה יותר גדולים, והם הרבה יותר רחוקים מריכוזי האוכלוסיה.

הירבוע נשמע אמנם עברי מאוד, אבל הוא לא. (תפתיעו אותי ותגלו לי שהערלים העתיקו את השם מאיתנו?!)

כל התירוצים נגמרים כשמגיעים לנוטריה. היא לא מספיק גדולה? לא מספיק נפוצה? אבא שלי גידל כאלה בחצר, בילדותו במעוז חיים. אני טיפלתי בהם בפינת החי של בית הספר. בינינו, היא לא תזכה לתואר החיה הכי חמודה בעולם, אבל גם ה-cockroach לא, והוא קיבל "תיקן" כשאפשר היה להשאיר אותו "ג'וק".

נשארו רק שתי דוגמאות, אבל הן באמת שערורייתיות. הלוטרה מופיעה כל כך הרבה בסרטי טבע, שיש בוודאי רבים שחושבים שהיא נמצאת רק בחוצלארץ. אז דעו לכם, היא נמצאת בעמק החולה ובעמק הירדן, ואפילו נפוצה שם. היא היתה צריכה להיות בין הראשונות לקבל שם עברי. "כלב הנהר" טוב אולי לתשבצים. לא העם משתמש בזה ולא ספרי הזואולוגיה.

משיג את הלוטרה בטבלת המקופחים רק אחד. כשאספתי בראשי את הרשימה הזו, לא חשבתי לרגע שאתקל בטורף. שהרי אלו הם המיוחסים שבהולכים על ארבע. ברובם נדירים בארץ, אך דווקא משום כך גיבורי תרבות של חובבי הטבע. תחיית הנמר בארצנו, דומה שכבר היתה לאבן יסוד באתוס הציוני, אך אנשי טבע יזילו ריר גם כשמדובר בסמור, בדלק ובחמוס. עמך ישמח גם בזאב ובשועל, הנפוצים והידועים, (אם כי אולי יתאכזב משהו למראה הזאב המצוי בארץ - קטן וקצוץ שיער, דומה יותר לכלב או תן מאשר לרוצחה של כיפה אדומה).

ויש, בעצם, גם חיוב בעניין: הזאב הקטן שלנו הוא, כמסתבר, גם לא ה-Big Bad Wolf שרדף את שלושת החזירונים. בכך הוקל לי, שכן הוסר מעליו חשד: בכל זאת, הזאב הארצישראלי יהודי נאמן ושומר כשרות הוא.

אז איך, למען השם, חמק מטפרי העברית טורף גדול, מפורסם, יפה וממשפחת החתוליים (לכל הדעות, המיוחסים שבטורפים) כמו... (הנה המתח עומד להיפתר) הקרקל?

כיום, מילה שמתקבלת לעברית היא מינוי לכל החיים. אולי יש מקום לנוהל של סילוק מילים מהשפה? נשמע מגוחך? לא יותר מגוחך, לטעמי, מעצם קיומו של מוסד הקובע מה נכון בשפה ומה לא, ואילו מילים חדשות יכנסו ויהיו חוקיות. דומני שאנשי האקדמיה, דיקטטורים של נייר, ישמחו לקבל מספרי צנזור - הסמכות המענגת להרוג מילים בהבל פה מנומק היטב. ולמה לא להתחיל בהריגת ה"דביבון"? ואם לא להרוג, לפחות להשעות - עד שיתקבלו מילים עבריות לשימפנזה וללוטרה, בתוקף זכותן הטבעית וההיסטורית. ויבוא הצדק על מקומו בשלום. שלום.

אגב, חלילה לי מלהציע לבטל את הגומצן. יש טיפוסים שאיתם לא מסתבכים. לא בא לי להתמוסס מבפנים החוצה.

קישורים
האקדמיה ללשון העברית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  לא הגזמנו? • לירון נוימן • 2 תגובות בפתיל
  הן זה כל היופי! • ניר יניב • 3 תגובות בפתיל
  טעות מרה, מאמר של כיף • שיר פלד • 5 תגובות בפתיל
  להתראות, תמסח • נועם שכטר • 5 תגובות בפתיל
  See you latter alligator • Steve • 6 תגובות בפתיל
  ומה עם הדוב ? • דודי • 23 תגובות בפתיל
  מדוזה • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  ומה עם השמך • חגית
  בהמות • אורן
  תיקון ועדכון: הסנאי עם הגולן! • ירדן ניר-בוכבינדר • 5 תגובות בפתיל
  ביקורתמסעדות התוהה עלרחוב הרקוּן • ליאור גולגר • 4 תגובות בפתיל
  איזה מאמר מקסים. • עדי • 18 תגובות בפתיל
  הדביבון בחיי היום-יום • ערן בילינסקי • 4 תגובות בפתיל
  קרפיון • אשר לבשן • 2 תגובות בפתיל
  חידושים והפתעות • אשר לבשן • 29 תגובות בפתיל
  תיקונים והשלמות • אשר לבשן • 3 תגובות בפתיל
  תרומתי הצנועה להיכל השמות • ארז ליבנה • 5 תגובות בפתיל
  משהו שמצאתי עכשיו... • עמית מנדלסון • 9 תגובות בפתיל
  שתי הערות • פוליטיקוס
  עזוב את הנוטריה בשקט • ליידי בראקנל • 2 תגובות בפתיל
  האם יכבשו הדביבונים את אירופה? • עמית מנדלסון • 4 תגובות בפתיל
  איך קוראים לה? • ערן בילינסקי • 38 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
  תפסנו אותם • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  Aardvark is my name, and navigation is my game • ירדן ניר-בוכבינדר • 2 תגובות בפתיל
  לג'ירפה כבר יש שם עברי • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  שמות מוזרים זה כל הכיף. • תשע נשמות • 17 תגובות בפתיל
  מה מקור המילה סנאי? • צפיחית • 2 תגובות בפתיל
  למה חזיר? • יובל נוב • 7 תגובות בפתיל
  פיל קוף וקיפוף • רנני • 12 תגובות בפתיל
  מי קורא את הכותרות? • משה (לא באמת) • 2 תגובות בפתיל
  נַחְלִיאֵלִי, יַרְגָּזִי, טַבְלָן, עֶפְרוֹנִי וקִיכְלִי • יובל נוב

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים