משרד האוצר: למסות את מלגות תלמידי המחקר באוניברסיטאות 662
המשנה לנציב מס ההכנסה, חיים דוקלר, הנחה את הנהלות המוסדות להשכלה גבוהה לנכות מס במקור מהמלגות הניתנות לתלמידי תארים מתקדמים.

על־פי נתוני הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, שכרו של תלמיד תואר שני, המועסק בדרך־כלל בחצי משרה, הוא 1700 ש"ח או פחות, והמלגות לתלמידי תואר שני עומדות על כ-‏1700 ש"ח לחודש, ו-‏3200 ש"ח לתלמידי תואר שלישי. לטענת ראשי הפורום, אלה מקורות ההכנסה היחידים עבור מרבית תלמידי המחקר.

נעם טל, דובר הפורום המתאם, טוען כי הנחיית המשנה לנציב מס ההכנסה "אינה הגיונית, עומדת בניגוד לעמדת המדינה בעבר ומשמעותה פגיעה קשה במחקר המדעי באוניברסיטאות". הטלת המס, אמר טל, נעשית "דווקא כעת, כאשר המנוף המדעי נחוץ יותר מאי פעם להמרצת הפיעולת במשק".

מהאוצר נמסר כי מלגה אינה מתנה, ולפיכך היא חייבת במס.

ארגוני הסגל האקדמי הזוטר יקיימו מחר כינוס חירום באוניברסיטת בר־אילן, כדי לדון בדרכי המאבק נגד מיסוי המלגות.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מלגה אינה מתנה? 32370
מעניין מאד. אני חשבתי, שזהו נוהל מקובל בעולם, לנהוג במלגה כבמתנה.

וגם אם לכאורה מדובר בשכר, הרי זה קרוב לשכר מינימום - חשבתי שזה מתחת לכל מדרגת מס.
מלגה אינה מתנה? 32374
''ניכוי מס במקור'', למיטב ידיעתי, מורד מכל הכנסה של אדם שאינו שכיר, ולאחר מכן הוא מוזמן לעשות תיאום מס ולקבל החזר, במקרה שנלקח ממנו יותר מס ממה שנדרש על פי ההכנסה הכוללת שלו.
ותקנו אותי אם אני טועה.
אגב מיסוי מלגות 32406
הנה דוגמה לחוק האוסטרלי:
וזה שבארה"ב:
מסתבר שטעיתי במקצת.
גינוס? 32452
לדעתי זה כמו כינוס, רק כזה המוקדש לגיוס כל הגניוס היהודי במחשבה איך להעביר את רוע הגזירה
32497
מלגה שסטודנט מקבל מתורם, היא מתנה.
מלגה שסטודנט לתואר שני או שלישי מקבל מהאוניברסיטה עבור הסכמתו לשמש כ"סגל אקדמאי זוטר", "מורה נלווה", "אסיסטנט" או "מתרגל" היא משכורת ככל משכורת אחרת.
אבל האוניברסיטאות החליטו להתחכם, וקראו למשכורת הזו בשם "מלגה", מסיבות מס ידועות.

בעצם הרעיון לא רע. גם אני אפתח מפעל (נניח מפעל טקסטיל), שבו אין עובדים כלל אלא רק מתמחים קבועים. כמו כל אומנות חזותית, גם את אומנות התפירה יש ללמוד במשך כל החיים. למימון הלימוד האינטנסיבי, אני אפתח רשת של אגודות ידידים בערים הגדולות, אשר יקראו "רשת ד' את ד' – מוצרי אופנה בע"מ", שחבריה (הצטרפות עם כרטיס חבר בשיתוף חברת אשראי גדולה) תורמים כסף עבור מלגות קיום לסטודנטים המתמחים. כך יקיימו את עצמם כל הסטודנטים, עד לסיום לימודיהם (גיל 60 לנשים וגיל 65 לגברים). בתמורה לתרומתם הנדיבה, התורמים יקבלו לחזקתם עבודות גמר של הסטודנטים, לפי בחירתם. בהמשך, אני שוקל לפתוח אגודות ידידים דומות ברחבי העולם.

כמוסד לימודי מפואר בישראל, תוך מספר שנים אצפה לקבל תמיכה והכרה משרד החינוך והתרבות (או לחילופין ממשרד התעשיה והמסחר). לאחר קבלת ההכרה, אפשר להפנות חלק מהכספים להטבת תנאי הסגל האקדמאי הבכיר המוסד. סגל זה יכלול רק אותי ואת בני משפחתי הקרובים, ע"מ למנוע שיתוק הפעולה האקדמאית התקינה עקב פוליטיקה פנימית, כפי שקורה במוסדות אקדמאים פחות רציניים.

כמוסד אקדמאי ללימוד אומנויות הטקסטיל, לא מתקיים ביני לבין הסטודנטים יחסי עובר ומעביד. על-כן, כאשר פעילות המוסד מצטמצמת בימי הקיץ, אינני מפטר את הסטודנטים. הם פשוט לא מקבלים את המלגה כאשר הם יוצאים לחופש. כאשר סטודנט מחליט לפרוש, הוא לא יקבל שום פיצוי כספי, כי הוא אינו עובד. כאשר סטודנט משלים תשע וחצי שנות לימודים, אשלח אותו לחופש קצר, מספיק בכדי למנוע ממנו את הקביעות.
32500
כסטודנט מחקר אני מודה שאני בבעיה מול הצעד המוצע. נכון שהמלגות ושיטת המינויים שמוציאה האוניברסיטה לעוזרי ההוראה היא במידה רבה התחמקות מחובה לתנאים סוציאליים נאותים למי שמניעים את המחקר האקדמי קדימה.
מצד שני, כדאי לשים לב, ההחלטה היא למסות את המלגות, לא להפוך אותן למשכורת. כלומר, נמשיך לסבול מאותן זכויות סוציאליות בעייתיות, אבל נשלם מס-הכנסה גם על החלק ה"מלגתי".
חשוב יותר. בתחום העיסוק שלי - פיזיקה, כמו בתחומי עיסוק מדעיים אחרים, ההחלטה להישאר באוניברסיטה ולהעדיף עבודה כעוזר הוראה כרוכה בויתור על משכורת גבוהה באופן משמעותי שניתן להשיג מחוץ לאוניברסיטה. העובדה שרוב ה"שכר" שאנחנו מקבלים היה, עד כה, פטור ממס צימצמה מעט את הפער. נדמה לי שבמצב הנוכחי רבים מאלה שיכולים להרשות לעצמם, ימצאו עבודה מתגמלת יותר מחוץ לאוניברסיטה במהלך לימודיהם לתואר שני\שלישי. המחקר עצמו לא ייפגע, אבל מערך ההוראה המסתמך על מתרגלים ומדריכי מעבדות מהסגל הזוטר יספוג מכה קשה.
ברור לי שתקציב האוניברסיטה לא יכול להתמודד עם משכורות של חברות היי-טק (כן, גם היום). לכן השיטה הקיימת, היא בסופו של דבר סוג של פשרה בעייתית, המאפשרת את המשך התפקוד של האקדמיה.
אז מה קורה עם זה? 142087
מה קורה עם זה, באמת? 173093

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים