 |
שיתוף פעולה בין סלקום לפלאפון בהודעות SMS | 666 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
השלכה מעניינת של שיתוף הפעולה, הנוגעת לי אישית: לקויי שמיעה יוכלו להתקשר ביתר קלות. ברגע שאורנג' תצטרף לא תהיה לי שום בעיה לשלוח מבזקים לכל אחד מחבריי - שומעים או לקויי שמיעה - מהטלפון הסלולרי. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתי התשלום בחיוג בין מנויי חברות שונות יהיה סביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשישלם אותו המנוי שאליו מתקשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא יקרה. תשלום עבור שיחות סלולריות נכנסות, כפי שהיה נהוג גם אצלנו בסוף שנות השמונים, קיים היום למיטב ידיעתי רק בארה"ב (שנחשבת לאחת המדינות היותר מפגרות בעולם בכל מה שקשור לטלפוניה סלולרית), וגם שם כבר הבינו מזמן שזו רעה חולה אבל לא מצליחים להיפטר ממנה. התשלום עבור שיחות נכנסות גרם לכך שאחוז גבוה מאד מהאמריקאים מחזיק את הטלפון שלו כבוי כל שעות היום ומשתמש בו רק לשיחות יוצאות, ובסקר שנערך לפני כמה חודשים התגלה הנתון המדהים ששליש מהאמריקאים שיש להם טלפון סלולרי לא יודעים מה המספר שלו! הם פשוט לא נותנים את המספר שלהם לאף אחד, כי לא בא להם לשלם אח"כ על השיחות הנכנסות. הסיבה, אגב, שהם לא מצליחים לשנות את השיטה לתשלום עבור שיחות יוצאות כמו בכל שאר העולם, היא שבארה"ב לא קיימים אזורי חיוג מיוחדים לטלפונים סלולריים. האדם שמתקשר לא יודע לפי המספר אם הוא מחייג עכשיו לטלפון סלולרי או לטלפון קווי (שהוא הרבה יותר זול, ושיחות מקומיות הן לגמרי בחינם), ולכן אין לו יכולת לדעת מראש כמה תעלה לו השיחה. היה לפני כמה שנים פיילוט בחברת Sprint PCS לשירות שיפתור את הבעיה ע"י איתות מיוחד ששומע המתקשר לפני שהוא מתחבר למנוי סלולרי, אבל זה לא ממש הצליח וה-FCC הכריח אותם להישאר בינתיים עם השיטה לפיה בעל המכשיר משלם על כל השיחות הנכנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מתקשרים לפלאפון בחו''ל, בעל הפלאפון שאליו מתקשרים ישלם את עלות השיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לדייק, אז מקבל השיחה משלם את עלות ההפרש ולא את כל עלות השיחה (ההפרש הוא רוב העלות, כמובן), וזאת בדיוק מאותה סיבה שציינתי. אם היתה דרך שהמתקשר ידע מראש שהנמען נמצא כרגע בחו''ל, אפשר היה לחייב אותו במלוא העלות. אין כרגע דרך כזאת ולכן זה הדבר ההוגן לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא ממש מראש, אבל תוך כדי ביצוע החיוג ניתן, כמובן, ליידע את המתקשר שהנמען נמצא בחו''ל. כנראה ניתן כך לגבות יותר כסף, במיוחד כאשר הישראלים שנוסעים לחו''ל ולא רגילים לשלם על שיחות נכנסות, ובלשון המעטה נאמר שלא טורחים ליידע אותם על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה של חיוב מקבל השיחה בהפרש העלות כשהוא נמצא בחו''ל איננה המצאה ישראלית אלא היא נהוגה בכל העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אחרת: אני עדיין לא הבנתי האם זמן אויר שאני משלם הוא רק זמן השיחה נטו, או שהוא כולל גם את זמן הההתקשרות (כמו שהמכשיר הסלולרי שלי מחשב את הזמן אויר). ואם זה כך, האם אני משלם גם על נסיונות כושלים - תפוס/ממתינה/לא זמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספירת זמן אוויר מתחילה כשהצד השני עונה. תיבה קולית (זו שמופעלת כשהמנוי לא זמין) היא סוג של צד שני לצורך העניין, ולכן השארת הודעה בתיבה קולית (וגם בדיקת ההודעות ושמיעתן בתיבה שלך) עולה כמו שיחה. אין חיוב זמן אוויר על זמן החיוג או על הזמן בו הטלפון של הצד השני מצלצל. גם חיוג למספר תפוס (עם או בלי שיחה ממתינה) וכן חיוג למנוי לא זמין לא עולים כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר פה, אני אשאל: אחד הכותבים למעלה כתב שלא יוכל להיעזר בזיהוי-מתקשר (כדי לדעת אם לענות או לא, בהנחה שלמרבית השיחות מישראל הוא לא ירצה לענות). האם כשנודדים ברשת GSM מאבדים את היכולת לקבל זיהוי-מתקשר? נראה לי שאם השיחה מועברת, לא צריכה להיות בעיה להעביר גם את פרטי-המתקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהעברת caller ID היא חלק מפרטי יישום הסכם roaming שעושים המפעילים הסלולריים ביניהם. בשטח זה לפעמים עובד ולפעמים לא ואין לי מושג במה זה בדיוק תלוי. הבעיה קיימת גם בכיוון ההפוך ורואים את זה כשמתקשרים מחו"ל לתיבה קולית בישראל. לפעמים היא תזהה את המתקשר (ואז לא צריך להקיש סיסמא) ולפעמים לא. כאמור עד היום לא הצלחתי למצוא לזה חוקיות כלשהי. ועוד פרט שאולי רלוונטי: בכל מדינה אירופאית יש שלושה עד חמישה מפעילים סלולריים שונים, אבל (בניגוד למצב בישראל) באירופה כולם מפעילים רשתות מסוג GSM. לכן כאשר אתה מסתובב במדינה אירופאית עם טלפון GSM שמקונפג למציאת רשת באופן אוטומטי, המכשיר יבחר לעצמו מפעיל סלולרי מחדש כל פעם שידליקו אותו או כשהוא יוצא ממצב של "לא זמין" (נניח, כל פעם שתצא מתחנת הרכבת התחתית בלונדון). משמעות הדבר היא שאתה עשוי לעבור בין רשתות שונות עשרות פעמים ביום בלי לשים לב, ושירותים כמו שיחה מזוהה יעבדו בחלק מהרשתות ובחלק לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי בחו''ל השנה, ויידעו בקשר לעלות השיחות את כל מי שנסע איתי והביא טלפון סלולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בערב (8 ומשהו) ניסיתי לשלוח שתי הודעות מהסלקום של שותפי לדירה, לפלאפון שלי. בשעה 1:50 העירו1 אותי צפצופים מהכיוון הכללי של המכשיר - שתי ההודעות הגיעו. אני מקווה מאוד שזה היה רק באג של תחילת שירות, אחרת זה באמת לא משהו שאני מגדיר כ'קיים'. 1 או לפחות היו מעירים, לולא הייתי מקבל מכתב מאמזון עשר דקות קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
SMS היא טכנולוגיה מהסוג שנקרא store and forward (בניגוד למשל ל-real time). משמעות הדבר היא שאין ב-SMS הבטחה לגבי זמן ההגעה של הודעה, אך יש לעומת זאת הבטחה שההודעה תגיע בסופו של דבר גם אם הדבר יקח הרבה זמן. בבדיקות שנעשו באירופה, שם מועברות מדי חודש כמה מיליארדים של הודעות SMS והשרתים עמוסים בטירוף, נתגלה זמן הגעה של עד 24 שעות להודעה ממוצעת. הפתרון טמון אולי במודל שהתחיל לפעול השנה במקומות מסוימים בעולם אבל לא ברור עדיין אם ימריא. במודל החדש עושות חברות הסלולר "מיקור חוץ" (outsourcing) של שירות SMS במקום לתפעל אותו בעצמן. תפעול השירות נעשה בפועל ע"י מספר חברות שפועלות כ-ASP (ספקיות שירותים) ומתחלקות ברווחים עם המפעיל הסלולרי. היתרון בשיטה הזאת הוא למשל ביזור מיידי של התשתית (עשרות או מאות שרתי SMS נפרשים בכל המדינה במקום שמחשב מרכזי אחד או שניים יטפלו בכל התעבורה), ובעיקר שסוף סוף, כמו שהצעתי במאמר אחר לגבי שירותי המידע מבוססי המיקום, עוברת האחריות על השירות לחברות מתמחות שפשוט יותר מתאימות להפעלתו מאשר חברות הסלולר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהרעיון רע, לא אומר שאני צריך לסבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדברים על סלולרי, אז רציתי לשאול, מה יותר משתלם - לשכור סלולרי בארה"ב או להביא את הטלפונים מהארץ לחו"ל? לי יש אורנג' ולחבר שלי יש פלאפון, ואנחנו מתכוונים לטוס לשבועיים לארה"ב. עכשיו, הבעיה היא שבארה"ב נצטרך לשלם על זמן אויר נכנס, וגם שיחה מזוהה לא תפעל שם, כך שאנשים מהארץ יתקשרו אלינו וסתם יחייבו אותנו. עכשיו, לשכור טלפון בחו"ל יעלה פחות? עשיתי קצת חיפושים שטחיים וראיתי שרוב החברות יש מינימום של 5$ זמן אויר ליום, כך שלהביא את הטלפון מהארץ יעלה פחות, גם אם אני אשלם על זמן אוויר נכנס.. מישהו יודע יותר על זה? ירון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי זול לצלצל לארץ מטלפון צבורי רגיל, למסור את המספר שלך ולבקש שיחזירו צלצול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה שתהייה לי דרך לתקשר עם חבר שלי שם. המחירים של שיחה מישראל לארה''ב הם נמוכים ללא תקנה, אבל לצערי זה לא יעזור לי כשאני אהיה בארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקחו טלפונים מהארץ, תקבעו שעות שבהם אתם מתקשרים אחד לשני, ואל תענו על טלפונים בשעות אחרות. או שתסמנו אחד לשני שזה אתם על ידי צלצול-שניים, סגירה, וחיוג נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת שני גביעים של אשל ולחבר אותם עם חוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלפתיה וזהו... מי צריך טלפונים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקר מאוד לשכור שם טלפון ממה שניסיתי ב-97, והם דורשים שתהיה תושב ארה"ב. אני בסוף שכרתי בקנדה וזה היה יקר להחריד (מעל דולר לדקת שיחה בתוך ארה"ב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ברוך :) תודה על המידע.. אני מניח שאני אצטרך לקחת טלפון מהארץ, ואז לומר לכל מי שיתקשר (מזל שאין הרבה כאלה): "לא, אני לא בישראל, ולא, אני לא יכול לדבר עכשיו!".. זה כל-כך מפריע ששיחה מזוהה מפסיקה לפעול. למה לא חשבו על איזו דרך לתקן את זה? או לפחות שהיו נותנים לי לחסום מספרים מסויימים ולקבל שיחות רק מאנשים שנמצאים ברשימה? נורא משעשע לשמוע שארה"ב מפגרת מבחינה סלולרית. הבנתי שגם אין להם טלפונים ציבוריים עם כרטיסים, מה שגורם להם לקנא באירופה. ירון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי ארה"ב, אבל בקנדה יש טלפונים ציבוריים שמקבלים גם כרטיסי אשראי. כמובן שאז הם לוקחים 80 סנט במקום 25, אבל את זה אף אחד לא יגיד לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן שבאירופה כבר שוברים את הראש שנתיים על השקת שירותי מידע סלולריים מוצלחים ועל נסיונות נפל לחקות את המודל המצליח של שירותי הבידור הסלולריים שיש ביפן, בארה"ב עוד לא התגברו על בעיות קליטה טריוויאליות של דיבור. ממה שמספרים לי, טלפון סלולרי אמריקאי טיפוסי עובד באופן די סביר בערים הגדולות, אך השטחים הנרחבים שמחוץ לערים לא זכו לכיסוי סלולרי נאות והקליטה שם מחורבנת עד בלתי-קיימת. בעיות הקליטה, יחד עם הבלגן שקשור לחיוב על שיחות נכנסות וצרות כמו ריבוי פרוטוקולים (כמו שיש גם בישראל), מכשירי טלפון פרימיטיביים יחסית ומחירי זמן אוויר גבוהים, גרמו אצל המשתמשים בארה"ב לתחושה כללית של סלידה מכל התעשייה הזאת. כמובן שאפקט כזה מאיט את התקדמותה עוד יותר וכך התמקמה לה ארה"ב המודרנית אי שם בתחתית הטבלה העולמית מבחינת שירותים סלולריים זמינים ואחוזי השימוש בהם. חשוב עם זאת לציין שלעומת המצב שתיארתי לגבי השוק הפרטי, מככבת ארה"ב בראש הטבלה העולמית בכל מה שקשור לשוק העסקי והמוסדי. שימוש ב-PDAs (גם סלולריים) נפוץ מאד בארה"ב, וכן שימוש בזימוניות (pagers) ובמכשירים ניידים מיוחדים המיועדים בעיקר לשליחה וקבלה של דואר אלקטרוני (מובילה את התחום חברה בשם RIM שכמעט לא פעילה מחוץ לארה"ב). באמת חבל שהם לא משקיעים בשוק הפרטי כמו במוסדי, כי ארה"ב יכלה לדחוף את כל העולם קדימה מבחינה טכנולוגית בעוצמה שלא קיימת באירופה וגם לא במזרח הרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת אין טלפונים ציבוריים עם כרטיסים. אתה יכול או להכניס למכשיר ''קורטרים'' (אולי גם מטבעות אחרים אני כבר לא זוכר) כמו מפגר (בכל מקרה ה''קורטרים'' האלה, הם מטבעות ששוים שמה הרבה יותר מערכם. פעם שאלתי באיזו חנות מכלות אם אפשר לפרוט שטר או לקבל עודף בקוורטרס (גם המכונות כביסה מופעלות על ידם), והסתכלו עלי כאילו אני משוגע), או לקנות כל פעם מחדש כרטיס חיוג (סטייל ''בזקכרט'' רק לזמן מוגבל), ובכל שיחת טלפון, לחייג למספר חינם ושם לתקתק את הקוד שעל הכרטיס, ורק אז אתה יכול לחייג את המספר המבוקש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |