פתיחת שערי האקדמיה 667
נדמה כאילו בכל ממשלה, יש מי שיקום ויקרא: "יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית!". טל כהן טוען כי מדובר בלא יותר מאשר התחנפות לנבחנים, הכורעים תחת עול הבחינה (?), ועומדים להפוך בקרוב לקולות כשרים.

הפעם, מציע ההצעה "המהפכנית" הוא שר האוצר סילבן שלום (שרת החינוך עסוקה בנושאים חשובים יותר, כגון שלילת תקציבים מבתי־ספר ערביים). שלום מצטט מחקרים לפיהם אין מתאם בין הציון הפסיכומטרי לבין הצלחת הנבחן בלימודיו האקדמיים. המסקנה: לבטל את הבחינה הפסיכומטרית.

הדוגלים בביטול הבחינה מציעים אחת משתי אלטרנטיבות: קבלה על־סמך ציוני הבגרות בלבד, או קבלה גורפת של כל המעוניין לשנת הלימודים הראשונה. לאחר שנה, רק המתאימים (כלומר, X האחוזים הגבוהים ביותר) יוכלו להמשיך. שלום הוא מאנשי האפשרות השניה (כניסה חופשית). במאמר זה אנסה להציג את חסרונות שתי הגישות, ואנסה גם לתרום את הצעתי הצנועה לפתרון הבעיה.

אבל מהי הבעיה, בעצם? מה רע בשיטה הנוכחית?

הטענה העיקרית היא שהבחינה הפסיכומטרית מקשה בעיקר על הציבור החלש יותר ("הצעירים מעיירות הפיתוח" הם הדוגמה הקלאסית) להתקבל לאוניברסיטה. זאת משום שכיום, בניגוד לעבר, ברור לכולם שלבחינה הפסיכומטרית כן ניתן ללמוד. הבעיה היא שהלימוד לבחינה הפסיכומטרית נעשה במכונים פרטיים, בעלות של אלפי שקלים לקורס. "הצעירים מעיירות הפיתוח" (או ליתר דיוק, הוריהם) לא יכולים להרשות לעצמם הוצאה בסדר גודל שכזה.

כלומר, המטרה האמיתית היא שוויון. שוויון הזדמנויות, בעיקר.

הבה נבחן איך כל אחת מהגישות לביטול הבחינה הפסיכומטרית תשפיע על שוויון ההזדמנויות, ועל הלימודים בתיכון ובאקדמיה.

ראשית, קבלה על־סמך בגרות בלבד. האמת? מבחינת האוניברסיטאות, זה לא מאד ישנה (לפחות, לא כמו האלטרנטיבה). הן בסך־הכל תגדלנה את המשקל היחסי של הבגרויות הרלוונטיות, אולי אפילו תוך התחשבות בבחינה הספציפית בה נבחן המועמד ("ידוע כי הבגרות במתמטיקה בקיץ 2003 היתה קלה במיוחד. מינוס 10 אחוז"). אבל איך תשפיע קבלה על־סמך בגרויות על שוויון ההזדמנויות? כולנו הרי יודעים כי בישובים עשירים יותר, הזכאות לבגרות גבוהה יותר. יש מתאם די הדוק בין מצבם הכלכלי של ההורים לבין שיעור ההצלחה במבחני הבגרות.

להבדיל מקורס פסיכומטרי, שהוא הוצאה חד־פעמית של 5000 ש"ח לכל היותר (בדרך־כלל פחות), הרי ששיעורים פרטיים לבגרות עולים הרבה יותר. אם נניח כי שיעור פרטי עולה כחמישים שקלים, הרי ששני שיעורים לשבוע (אנגלית ומתמטיקה) מובילים אותנו לסכום דומה מדי שנה בשנה. ההוצאה האמיתית היא כמובן גבוהה יותר: שיעורים נוספים לפני מבחנים, מספר שיעורים רב יותר, שיעורים במקצועות אחרים (פיזיקה וכימיה, למשל), חוגי העשרה, חוגים מיוחדים ("סאמר סקול"), וכן הלאה.

בקיצור, גישה זו תקטין את שוויון ההזדמנויות, משום שציוני הבגרות מושפעים מהמצב הסוציו־אקונומי של התלמיד יותר מציוני הפסיכומטרי.

מה בדבר קבלה חופשית? גישה זו תגרום לראשי האוניברסיטאות "לעמוד על הרגליים האחוריות". כבר כיום, נטל הלימוד השנוא ביותר מבחינת הסגל האקדמי הוא לימוד השנים הראשונות: קורסים משעממים, לא מעניינים ומרובי־סטודנטים במיוחד (משום שאינם קורסי בחירה). עומס רב של לימוד, בדיקת תרגילים ובדיקת מבחנים. גישה חופשית לשלב זה? השתגעתם?

הדרישה התקציבית למילוי הצעה זו (תקנים נוספים למרצים ומתרגלים; כיתות לימוד נוספות; הוצאות אדמיניסטרטיביות) היא מופרעת לחלוטין.

איך תשפיע הצעה זו על התלמידים, על הסטודנטים ועל שוויון ההזדמנויות? השפעה הרסנית, לדעתי.

מצדדי הגישה אומרים, כי האוניברסיטאות תוכלנה לדרוש מינימום בגרות מסויים, בצורת מינימום מבחנים, ולא מינימום ציונים. כלומר, "לפחות 5 יחידות פיזיקה בציון עובר", אבל לא מעבר לכך. אין התחשבות בציון עצמו. התוצאה המיידית: זלזול מוחלטת של התיכוניסטים בבחינות הבגרות. צריך רק לעבור; הציון עצמו חסר משמעות, ודין 60 כדין 90.

על־ידי קביעת דרישות סף גבוהות מבחינת כמות הנקודות וסוגן ("לפחות 5 יחידות בפיזיקה, כימיה, מתמטיקה, אנגלית ומקצוע אחד נוסף לבחירת התלמיד"), תגדלנה האוניברסיטאות את העומס על התלמידים - ושוב, אלו שיוכלו לממן שיעורים פרטיים יזכו ביתרון יחסי ניכר.

אבל מה עם מערך ההכנה לפסיכומטרי? נדמה לכם שהוא יתמוטט? חלילה. אנשי "קידום", "High-Q", "מכון שחר" ואחרים פשוט יעברו למכונים לקורסי עזרה לסטודנטים בשנה הראשונה ללימודים האקדמיים. אחרי הכל, הציונים בתום השנה הראשונה הם שיקבעו מי נשאר ומי נושר! כלומר, שוב יזכו בעלי היכולת ליתרון ניכר בשל כספם. מה הועילו חכמים בתקנתם?

להצעה זו (ששר האוצר נמנה, כאמור, על תומכיה) יש השפעות שליליות נוספות, הרסניות לא פחות. ראשית, כפי שציין השבוע ראש האופוזיציה יוסי שריד, הנושרים - ויש לזכור שמדובר במרבית תלמידי השנה הראשונה - לא יאמרו "תודה. נתתם לנו הזדמנות, ואנחנו פישלנו. אנחנו אשמים". תחושת המרמור תהיה אדירה.

אבל לדעתי, חמורה עוד יותר תהיה ההשפעה על הסטודנטים עצמם. כאשר כל עמית לספסל הלימודים הוא מתחרה פוטנציאלי על המושב בשנה הבאה, התוצאה הבלתי־נמנעת היא "סטודנט לסטודנט זאב". אני יכול לומר, ללא כל ציניות, כי זכיתי להכיר כמה מידידי הטובים ביותר במהלך שנת הלימודים הראשונה (עם אחת מהן, למעשה, באתי בברית הנישואין). ישבנו יחד בקבוצות קטנות, עזרנו זה לזה, פתרנו את שיעורי הבית ולמדנו למבחנים. האם הקשר בנינו היה דומה לו היו רואים בי מתחרה פוטנציאלי, שעלול לתפוס את מקומם?



בקיצור, שתי ההצעות פסולות בעיני. אבל הרשו לי להציע גישה קונסטרוקטיבית לפתרון הבעיה.

ראשית, שיעורים בבתי־הספר ללימוד לבחינה הפסיכומטרית. נשמע מטורף? לא ממש. ההצעה היא פשוט להתייחס לבחינה הפסיכומטרית כאל מבחן בגרות לכל דבר, שבמקרה נערך על־ידי מכון פרטי ולא על־ידי משרד החינוך. יש להתחיל בתוכנית זו דווקא בישובים קשי־יום, כמו עיירות הפיתוח, ולהחילה לאט־לאט על כל בתי־הספר בארץ.

בגישה זו, מכוני הלימוד לפסיכומטרי הופכים להיות פשוט "שיעורים פרטיים", לא שונים מהשיעורים הפרטיים הרגילים. נכון, לבעלי היכולת עדיין יהיה יתרון יחסי (קשה להתחמק מכך: בכל גישת לימוד ובכל שיטה, מי שיכול לממן מכיסו שעת לימוד נוספת נהנה מיתרון). אולם כך לפחות תהיה למעוטי היכולת הזדמנות טובה יותר להשיג ציון נאות בבחינה האמורה.

שנית, יש לשפר את התשתית, הנגישות וההכרה באיכות האקדמית של האוניברסיטה שכבר מקבלת בשעריה את כל המעוניין. אני מתייחס, כמובן, לאוניברסיטה הפתוחה.

שיפור התשתית: לאוניברסיטה הפתוחה ישנם מספר מרכזי לימוד (קמפוסים) ברחבי הארץ, בעיקר בערים הגדולות. יש לפתוח מרכזי לימוד נוספים, קטנים או גדולים על־פי הצורך, ביישובי הפריפריה ובערי הפיתוח. למעשה, עבור פגישות הנחיה - כך מכונות ההרצאות באוניברסיטה הפתוחה - המתקיימות בשעות אחר־הצהריים והערב, ניתן להשתמש בתשתית הפיזית של בתי־ספר יסודיים ועל־יסודיים.

שיפור הנגישות: על משרד החינוך לפתוח בתוכנית מסיבית של מלגות למעוטי־יכולת המעונינים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. שכר הלימוד עומד כעת על כאלף וחמש מאות ש"ח לקורס ממוצע. לא סכום בשמיים (ויש לזכור כי חלק מהקורסים הם שנתיים; בסיכומו של דבר, שכר הלימוד המלא לתואר לא שונה מהותית מזה של אוניברסיטאות רגילות). אבל בכל זאת, יש להציע מלגות נדיבות. כדי למנוע בזבוז מיותר, יש לדעתי להתנות מלגות המשך בהצלחה בקורסים קודמים (כלומר: מלגה ראשונה, אין בעיה. ואם הציון טוב מספיק, גם המלגה השניה תגיע בשעתה). אגב, כדי להסיר ספק: במלה "מלגה" אני מתייחס לפטור משכר הלימוד, ולא למלגות קיום, מהסוג אליו לוטשים את עיניהם החבר'ה ממס הכנסה.

ולבסוף, שיפור ההכרה באיכות האקדמית. לצערי, לאוניברסיטה הפתוחה יש תדמית ירודה בקרב הציבור הרחב. תדמית זו אינה מבוססת, משום שעל־אף קלות הקבלה, הלימודים עצמם אינם קלים כלל וכלל; למעשה, הם אינם שונים מבכל מוסד אקדמי מכובד בארץ (ואולי אף יותר, דווקא בשל צורת הלימוד השונה). הדרך לשפר את ההכרה באיכות האקדמית היא גם הדרך לפתוח את שערי האקדמיה (כולה) בפני הציבור הרחב, מבלי להוביל לכל הבעיות שהוצגו לעיל: על האוניברסיטאות עצמן לקבל סטודנטים שלמדו מכסת נקודות מסוימת באוניברסיטה הפתוחה, לקבל סטודנטים אלו על־סמך לימודיהם הנ"ל, ללא כל התחשבות בציוני הבגרות ובציון הפסיכומטרי.

אני יכול לתת דוגמא רק ממקום אחד - הפקולטה למדעי המחשב בטכניון (למרות שאני יודע בוודאות שאינה היחידה). סטודנט שלמד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, עומדת בפניו האפשרות לעבור לפקולטה הנ"ל בטכניון, וכל ציוניו מהפתוחה יוכרו במלואם. אם צבר מספיק נקודות בפתוחה, יוכל להתקבל על־סמך ציונים אלו בלבד, ללא תלות בבגרויות ובפסיכומטרי. בכך מצהירה למעשה הפקולטה כי היא מכירה באיכות הלימודים ובאמינות הציונים של האוניברסיטה הפתוחה בתחום מדעי המחשב (ולמעשה, לדעתי האישית תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה אינו נופל באיכותו מזה של הטכניון; אין לי ידע מספיק בנוגע לתארים האחרים, אולם אין לי סיבה לפקפק באיכותם).



במאמר מוסגר אציין, כי בזמן האחרון מערך התמיכה בתלמידים של האוניברסיטה הפתוחה מציע תמיכה מורחבת דרך אתר האינטרנט של האו"פ. בכך, שוב, ניתן יתרון יחסי לבעלי יכולת, בעיה שכבר ציינתי שלא ניתן להתחמק ממנה. מדובר, אגב, לא רק בקורסים הנוגעים למדעי המחשב אלא לקורסים מכל קצווי הקשת, מפיזיקה ועד ספרות ופילוסופיה.

כאן הפתרון נעוץ בגישה חופשית לרשת המידע ממחשבים בקמפוסים של האוניברסיטה הפתוחה, ומספריות ציבוריות. אלו האחרונות עוברות שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה (אל מול בעיות התקציב ההולכות ומחמירות), ויש מקום לדיון נפרד בתפקידם בחברה המודרנית.



לסיכום, אותו תלמיד מיתולוגי משכבת מצוקה, שלא יכול לצאת ממעגל העוני למרות כשרונו הרב, זוכה כאן לפתרון מלא, מבלי לזעזע את המערכת כולה. בעזרת לימודים לבחינה הפסיכומטרית במסגרת בית־הספר, ישתפרו סיכוייו להתקבל לכל מוסד אקדמי שיבחר. ואם לא הצליח, יוכל להוכיח את כשרונו בכך שילמד מספר קורסים באוניברסיטה הפתוחה (ללא תשלום שכר לימוד, אם מצבו הכלכלי קשה באמת), ואם הוא באמת מוכשר דיו, יוכל לעבור בשלב זה לאותו מוסד בו חשקה נפשו ולהמשיך את לימודיו שם.
קישורים
אתר האינטרנט של האוניברסיטה הפתוחה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  למה כולם כן ורק אני לא? • מיץ פטל • 14 תגובות בפתיל
  כמה הערות • דובי קננגיסר • 66 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ewilde • 3 תגובות בפתיל
  הפתרון קיים ממש מעבר לפינה • שי כהן • 3 תגובות בפתיל
  בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... • מר מור • 5 תגובות בפתיל
  On socialism and credentialism • Noga • 22 תגובות בפתיל
  כמה שאלות והערות • איילה • 3 תגובות בפתיל
  בתור מורה לפסיכומטרי.... • עדי
  דיווח מישראל 2001 • קצת אחרת
  ללא כותרת • מאיה • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • יובל רבינוביץ • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני
  ללא כותרת • האייל האלמוני • 4 תגובות בפתיל
  שני הסנטים שלי... • פליט אולטימטיבי • 3 תגובות בפתיל
  חם חם מהדפוס..... • מר מור
  אוי ואבוי • JBar • 29 תגובות בפתיל
  ההצעה המעודכנת • JBar • 3 תגובות בפתיל
  בטול הפסיכומטרי • סויד עמליה-מידענות-רופין • 5 תגובות בפתיל
  על מה כל המהומה • כיתת מידענות רופין - טלי
  ללא כותרת • ר.ק -מידענות רופין
  פתיחת שערי האקדמי • אלי הילמן
  ללא כותרת • ע.פ מידענות רופין
  ללא כותרת • מידענות רופין - י.ג
  ללא כותרת • כ.פ. מידענות רופין
  לבטל את הפסיכומטרי • מידענות רופין- ט.ב
  ביטול הפסיכומטרי • רופין: אסף בנימיני
  סף הרווח עולה • תלמה-מידענות רופין
  אוניברסיטה לכולם • דודו כהן • 2 תגובות בפתיל
  פתיחת שערי האקדמיה • דנה
  תגובה על מאמר הפסיכומטרי • אתי ט.-כיתת מידענות
  תגובה למאמר • טלי (רופין) - כיתת מידענות
  לא לביטול הפסיכומטרי • ע.דביר - כיתת מידענות רופין
  יתרון לניסיון של שנה • רופין-הדס • 2 תגובות בפתיל
  תגובה למאמר • ר-לימור ה.-כיתת מידענות
  כחינות פסיכומטריות • ר.צעירי יוסף
  פתיחת שערי האקדמיה • אירית ספיר - רופין
  ללא כותרת • שטרנין יקיר-רופין
  להלן תגובתי המקצועית • ר-ל-ב
  תגובה לכתבה • מיכל ע.
  הכל בלבול מח • ראב
  נמאס כבר מהנושא • רופין.זאבי ניזדוק • 2 תגובות בפתיל
  לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! • ריש • 21 תגובות בפתיל
  האקדמיה פותחת שערייה לכל. • רופין. איילת. ה.
  תגובה לטל • ר,ר,ז
  מה הנכון ? • רמ''א
  ללא כותרת • רופין שירי מ.
  תגובה • ר. מירב
  ללא כותרת • ל.ה - מידענות רופין
  ללא כותרת • ר.א.א
  ללא כותרת • ר.מ.מ.
  קבלה ע''פי ב.בגרות • מידענות רופין -ח.ד • 4 תגובות בפתיל
  פסיכומטרי - למה לא? • שרון רוזנברג
  ביטול מבחן הפסיכומטרי • ענבר גל זיו • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • מורן • 17 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • העלמה עפרונית • 2 תגובות בפתיל
  לא לגמרי קשור, אבל קרוב מספיק ... • יוסי

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים