סלקום ואופק ישתפו פעולה ויתחרו בבזק בשוק התקשורת הפנים-ארצית 746
אמש (א') נחתם הסכם שיתוף־פעולה בין חברת הסלולר סלקום לחברת אופק (מקבוצת יורוקום) להקמת חברה משותפת שתתחרה בחברת בזק על שוק התקשורת הפנים־ארצית.

ההסכם כפוף לבדיקות בשתי החברות ולאישור משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים. כנראה שחברת סלקום (שתחזיק ב-‏60% ממניות החברה המשותפת) היא זו שתגבש את התוכנית העסקית והכלכלית.

עדיין לא ברור כיצד תשתלב הנהלת אופק בחברה, אם תעשה אופק שימוש ברשיון המפ"א (מפעיל תקשורת פנים־ארצי) שכבר קיבלה ממשרד התקשורת והאם תוכל להפעילו במסגרת החברה הממוזגת.
קישורים
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פעמי משיח 40736
שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה.
כן יאבדו כל מונופוליך ישראל.
אמן. אבל... 40843
אני לא קראתי את האותיות הקטנות של כל ההסכמים והרשיונות האלו, וגם אילו הייתי קורא, לא בטוח שהייתי יודע להסיק שורה תחתונה.
העבר הלא רחוק מעלה ריח לא טוב מכל ההפרטות האלו, וכביכל יצירת תחרות.
1. בנק הפועלים, כך אומרים, נמכר במחיר מציאה לחבר של ביבי.
2. שלושת החברות הסלולריות מצליחות לגבות, בדרכים כאלו ואחרות, מכל מנוי מחיר ממוצע של מאות שקלים בחודש. מחיר שנראה לי גבוהה ביותר בהתאם לגודל העצום של השוק. אני מאמין שהדבר מושג על ידי הסכמים כאלו ואחרים, בכתב או בעל פה, בין החברות.
3. לאחר שנכנסה חברת yes לתחרות עם הכבלים, נקבעו המחירים בשתי החברות ב60% (!!) גבוהים יותר ממה שהיה לפני כן כאשר היו הכבלים לבדם בשוק.
4. לאחרונה הייתה ידיעה בתקשורת לפיה אין סיכוי למכור את חברת בזק עקב המיתון בשוק העולמי. הידיעה נראית לי פרדוקסלית. אני לא מאמין שהצרכנים חוסכים בשיחות טלפון עקב המיתון, להיפך, השימוש המתגבר באנטרטנט, רק מעלה את ערכה של חברת בזק. הידיעה באה להכין את הציבור לעוד מחירה במחיר מציאה לחבר של מישהו.
אמן. אבל... 40845
2. אולי אסף עמית יוכל להאיר את עינינו בדבר המחירים לדקת זמן-אוויר בעולם לעומת המחירים בארץ?

4. הסיבה המוצהרת אינה פגיעת המיתון בערכה של בזק (מה שהיה מוריד את המחיר ודווקא מפתה קונים) אלא פגיעת המיתון במשקיעים פוטנציאליים. שלא לדבר על זה שהסחורה המוצעת היא מפוקפקת ביותר - הממשלה משאירה בידיה "מניית זהב" או אמצעי-שליטה אחר, נוסף על המגבלות הרבות ש"בזק" פועלת תחתיהן.
אמן. אבל... 40859
לצערי אני לא ממש מעורה במה שקורה בארץ. אצל המפעילים באירופה מקובל ARPU (הכנסה ממוצעת ממנוי) של כחמישים דולר בחודש ובמזרח הרחוק זה צונח עד לשליש מהמספר הזה. באירופה 8 עד 12 אחוזים מהכנסות רוב המפעילים הן מ-SMS, והשאר מ-voice. "אינטרנט סלולרי" לא מכניס כסף משמעותי לאף אחד חוץ מלחברת NTT DoCoMo ביפן (ושם זה לא בדיוק אינטרנט אלא כל מיני משחקים ושרותי ערך מוסף). גם m-commerce (קנייה באמצעות הטלפון) עוד לא מצליח לייצר בעצמו אחוז משמעותי מהכנסות המפעילים.

מחיר דקת זמן אוויר, כמו מחיר של קילובייט ברשת packet, הוא דבר מסובך ביותר למדידה שכן גם בחו"ל מציע כל מפעיל למנוייו עשרות חבילות ומבצעים הכוללים מרכיבים של תשלום חודשי קבוע ותשלום לפי זמן, תשלום חודשי עבור המכשיר ותשלום עבור השיחות, מחירים שונים כשמחייגים למספרים שונים (friends and family), מחירים מיוחדים לחיבור לאינטרנט בחיוג, וכו'. זה לא שאי אפשר לתת תשובה כמה עולה דקת זמן אוויר אצל מפעיל X (יש אנליסטים שזו למעשה כמעט כל העבודה שלהם), אבל בימינו זה חישוב הרבה יותר מסובך ממה שהיה פעם.
מחירה במחיר מציאה 40847
הערה למשפט האחרון בדבריך:
לפני שנים, בשבוע הספר, קניתי ספר של אבשלום קור. הוא חתם על הספר, וניצלתי את ההזדמנות לשאול אותו: האם יש איזה שהוא קשר בין "מחיר" לבין "מכירה"?

הוא הרהר לרגע, והשיב "לא".
סתם ככה, נזכרתי.
מחירה במחיר מציאה 40879
כרגיל, כמו לרוב הנוקדנים, אני מודה גם לך.
רגע, רגע, רגע 42589
קנית ספר של אבשלום קור?!
בעד כסף כאילו?
תיכף גם תספר לנו שיש תמורה לאגרה.
אמן. אבל... 40856
התחרות מול yes לאחר עשר שנות מונופול של הכבלים עשתה לצרכן רק טוב, והטענה לגבי עליית מחירי yes והכבלים פשוט לא נכונה מבחינה עובדתית.

פעם יכולנו לקנות מהכבלים רק מוצר אחד (חבילת ערוצים קבועה בטכנולוגיית שידור אנלוגית). המחיר של זה היה בסביבות 160 ש"ח לחודש והוא צנח מיידית לאזור ה-‏140 ש"ח ביום שהלוויין התחיל לשדר. היום אפשר לקנות גם מהכבלים וגם מהלוויין מספר רב של מוצרים (חבילות ערוצים שונות) במחירים שנעים בין כ-‏70 שקלים לחודש לחבילה הכי בסיסית ועד 180-220 שקלים לחבילה שתכלול את כל הערוצים הקיימים (לא כולל מה שמחויב במודל Pay-Per-View). הטכנולוגיה בכל המקרים תהיה דיגיטלית ולא אנלוגית, מה שמחייב לשים מפענח דיגיטלי אך מספק תמונה וצליל באיכות גבוהה יותר מזאת שנותן חיבור לאות אנלוגי.

מנויי הכבלים יכולים בינתיים להישאר בשיטה האנלוגית עם אותם ערוצים שהיו להם תמיד וגם המחיר שהם שילמו כל השנים לא יעלה. מי שהחליט לעבור לשיטה הדיגיטלית, בכבלים או בלוויין, יגלה שאותם ערוצים ששודרו קודם בחבילה הקבועה עולים בערך אותו דבר ואפילו קצת פחות כשהם משודרים בדיגיטלי, כך שאין בפועל עליית מחירים לצרכן, בטח לא של 60% כפי שנכתב.

המוצרים היקרים יותר (שמחירם מגיע עד 180 ש"ח בלוויין, ובכבלים מעל 200) כוללים הרבה מאד ערוצים שלא היו קיימים קודם, ולכן אין מקום להשוואה בין מחירם לבין מחירו של המוצר הנחות יותר שסופק בעבר ללא תחרות ע"י חברות הכבלים.
אמן. אבל... 40860
בזמן האחרון אני מקבל את הרושם שהערוצים הקימים (3 ו 4)יורדים ברמה וכדי לקבל את השירות שעד עכשיו שילמתי עבורו את מחיר החבילה הבסיסית אני אאלץ להזמין את החבילות היקרות יותר.
אמן. אבל... 40878
אסף,

תסלח לי, אבל אתה נשמע כמו דובר של החברות. כל מה שאמרת נכון ברמה התיאורתית בלבד. אני מצטרף לדעה של טל ודורון לגבי איכות השידורים של ערוץ 4 למשל. ובנוסף, החברות עושות את כל הסטטיסטיקות הדרושות כדי לסדר את החבילות באופן כזה שהרוב המכריע של המנויים ישלם מחיר מקסימלי.
התוצאה היא, שאני לא מכיר מישהו שמשתמש בדיגיטלי (לווין או כבלים) ומשלם פחות מ230 ש"ח.
אני למשל, צרכן טלויזיה מאוד קטן, שצופה שעות ספורות בשבוע. אני סה"כ רוצה ערוץ 1, ערוץ 2, NGC, CNN, BBC, ערוץ 8, Discavery, ESPN, ערוץ 5 וזהו פחות או יותר. לפני כשנה בדקתי את הנושא והיגעתי למסקנה שגם אם אני אוותר על אחד מערוצי הטבע והחדשות, לא אוכל להגיע לפחות מ230 ש"ח.

למישהו יש מראי מקום למחירים באירופה ובארה"ב?

ועוד משהו: צריך לזכור שהמדינה, קרי אני ואתה, נותנת את הרשיון לחברת yes לפעול כספקית טלויזיה, לא כמתנה כי למנכ"ל שלה יש עניים יפות ואני רוצה לעשות אותו עשיר, אלא כי הוא זה שיתן לי את המוצר באיכות בגבוהה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר. והמחיר צריך להיות כזה שהרווח מכל צרכן יהיה אפסילון, וההשקעה שלו תוחזר תוך 10 שנים, ולא תוך שנתיים, והרישיון חייב להיות מוגבל בזמן.
אם כל זה לא קורה, אז מדובר בשחיתות.

עוד דוגמא לדבר שמריח לא טוב: אני לא יודע מי בנה את פרוייקט עזריאלי, אבל המדינה, כלומר אני, נתתי לו את הרשיון לבנות את הפרוייקט *במקום האסטרטגי ביותר במדינה*, והוא מרוויח משכר דירה ורישיונות לחנויות שנמצאות בו. עשיתי פעם חישוב גס וצנוע ונראה לי שבימי חול רק בקניון של פרוייקט עזריאלי הצרכנים משאירים כ100 אלף ש"ח ליום. מה שמריח לא טוב היא העובדה שבנוסף לכך, אני עוד משלם 15 ש"ח על חניה.
אמן. אבל... 40880
במקום ישר להעליב (למי קראת דובר של החברות?!), אנא ציין מה בדברים שכתבתי אינו נכון, למעט נושא מחיר המינימום שכנראה גבוה יותר ממה שכתבתי. פעם היו בוודאות חבילות התחברות שעלו כשבעים שקל, אבל היום נראה שכבר אין ואני מסכים שזה לא בסדר.

אתה לא מכיר אף אחד שמשלם פחות מ-‏230 ש"ח על טלוויזיה? אז הנה, תכיר אותי, אני מחובר ללוויין במסלול הכי יקר שקיים (כולל את כל הערוצים) ומשלם עליו בדיוק 180 ש"ח לחודש. מי שמשלם לחברת הלוויין יותר מהסכום הזה כנראה משלם גם דמי ליסינג על המפענח (שטות, הרבה יותר משתלם ללכת על פיקדון חד פעמי) או שהוא רוכש מדי פעם סרטים בתשלום לפי צפייה. חבילת ערוצים מקבילה בכבלים באמת יקרה יותר מאשר בלוויין, ואת זה כתבתי כבר קודם. אתה, לעומת זאת, טענת שבעקבות כניסת הלוויין עלה המחיר ב-‏60% בצורה גורפת, וזו, מה לעשות, פשוט עובדה לא נכונה.

נדמה לי שהחניון בעזריאלי היה אמור להיות בחינם, אך מרגע שכל חיילי הקרייה החלו להחנות בו את רכביהם החלו בעלי החניון לדרוש תשלום לפי שעה. זה המצב גם בקניון דיזנגוף סנטר וזה באמת לא בסדר. ויש לי עוד דוגמא למצב בו הצרכן הישראלי נדפק יחסית למדינות אחרות: מי שהולך לקולנוע גם משלם סכום נכבד עבור הזכות לצפות בסרט וגם יושב באולם כמו בן-ערובה כרבע שעה ורואה רצף של פרסומות בלי יותר מדי אפשרות לעשות משהו אחר בזמן הזה. כל כלי מדיה אחר ממומן ע"י גביית דמי מנוי או ע"י פרסומות (לפעמים בתוספת מחיר סמלי, כמו זה של עיתון יומי) אבל לא שניהם ביחד. לבתי הקולנוע בישראל, משום מה, יש חוקים משלהם, והצרכן הפראייר משלם למעשה פעמיים על אותו מוצר.
אמן. אבל... 40893
אם תותר על discovery אתה יעול להסתפק בחבילה האנלוגית של הכבלים. אני לא זוכר כמה זה עולה בדיוק (זה גם משתנה מאיזור לאיזור) אבל זה פחות מ 200 ש"ח.
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 40868
לא נראה לי למען האמת. אנחנו מדינה קטנה מדי לשתי תשתיות טלפוניות נפרדות. זו דעתי האישית וזו גם דעתו של אבי מתקופת עבודתו הממושכת בבזק (אל חשש, הוא לא עובד שם יותר, חברה מנוהלת-ועד-מושחת כשלעצמה). זה אומר גם אזורי חיוג שונים למפעילים שונים?

אולי יש מקום לדפוק בבזק, אך לא להכניס מתחרה.
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 40911
לא. איזורי-חיוג גיאוגרפיים משותפים לכל המפעילים.
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 40949
למרות שמדובר בשירותי טלפוניה קווית, התשתית של החברה החדשה תהיה אלחוטית.
למה לא? 41029
צריך תחרות. המפעיל החדש לא פראייר, ורוצה להתחרות עם בזק בעיקר באזורים צפופי-אוכלוסיה ובעיקר על המגזר העסקי. המדינה מחייבת אותו להעניק שירותים גם בכמה איזורים בפריפריה וגם ללקוחות פרטיים (למרות שבדיוק כמו במקרה של בנקים, סביר שהתחרות מול בזק תהיה על לקוחות עסקיים ולא על לקוחות פרטיים).
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 41103
רגע, לא פינו את 06 ו-‏07 בדיוק בשביל שלאופק יהיה איפה להפעיל את הרשת שלהם?
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 41121
לא, ו-‏06 כבר לא פנויה (067, למשל).
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 41165
אני זוכר דיבורים על מעבר הדרגתי לאיזור חיוג אחד לכל המדינה. מהלך הגנתי חכם לדעתי, בהתחשב במימדיה המצומקים. בשוק הפרטי עדיין איני מוצא מקום לשתי רשתות טלפונייה. בשוק העסקי - אין לי מושג.
צריך מפעיל שני לטלפוניה? 41182
"מהלך הגנתי חכם"? הגנה מפני מה? לא הבנתי.

עזוב "שתי רשתות" וחשוב "שני מפעילים". לא היית מעדיף לבחור בחברת-טלפון שתציע לך תכנית-תעריפים שמתאימה להרגלי-השימוש שלך? אולי חברה שתציע שירותי ערך-מוסף שמתאימים לך?
עכשׂיו אני מבולבל 41186
מהלך הגנתי חכם - עיין פרסומת ירודה לדאודורנט

אם יש רשת אחת, בשביל מה צריך שני מפעילים? בשביל שיוכלו לשבת במרכזיה המשותפת ולשחק שש-בש ערבי? או שמא מארון הסעף יצא כבל טלפון נוסף למרכזיית המפעיל השני, זה שמציע תא קולי משפחתי בשני שקל פחות ושיחות לחיפה בשקל יותר?

אני יכול להבין למה ואיך לפתוח את משק החשמל לתחרות, לפחות את שלב היצור. ממילא יש כמה וכמה תחנות נפרדות, כל מה שצריך זה שהתחנה הבאה תוחזק בידיים פרטיות, ותנסה למכור חשמל טיפה יותר בזול מהמונופול למפעלים ולישובים בסביבתה. מדוע ואיך להכניס עוד מפעיל בטלפוניה הארצית?
עכש?יו אני מבולבל 41233
לא אמרתי שיש רשת אחת. אמרתי שנקודת המבט לא צריכה להיות שאלת הרשת (אחת או כמה) אלא שאלת המפעילים. בפועל, מדובר אמנם ברשת נפרדת כנראה (ואלחוטית במייל האחרון), אולם קיימות גם אפשרויות אחרות - ה-so-called unbundling - שמאפשרות גם הן את התחרות בין מפעילים שונים, שהיא - כפי שניסיתי להציע - העניין המשמעותי. למשל, בתחום שירותי האינטרנט קיימים היום ספקים רבים, למרות שהתשתיות כולן (למעט כבלי-טלוויזיה באיזורים מסוימים) הן של בזק. דווקא בדוגמא של שוק החשמל, אני לא ממש מבין איך צרכן יוכל לבחור ממי לקנות את החשמל שלו, כיוון שלא סביר שיקומו שתי רשתות הובלה. למיטב ידיעתי, הנסיון להכניס תחרות בשוק החשמל נכשל בכמה מקומות.
כמה מפעילים על רשת אחת 41338
לפחות כשמדובר בסלולר, יש הגיון אפילו בכך שיהיו כמה מפעילים שישתמשו באותה רשת. הדוגמא הקלאסית אך לא היחידה לתופעה כזו היא באנגליה, בה פועלת חברה בשם Virgin Mobile. החברה הזו, ששייכת לקונצרן Virgin הגדול, היא מה שנקרא MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי) והמודל העסקי שלה הוא רכישת מיליוני דקות זמן אוויר ממפעיל סלולרי אמיתי (במקרה שלהם מדובר במפעיל One2One) ומכירתן הלאה לציבור הרחב כאילו מדובר ברשת סלולרית נפרדת, תוך שימוש במותג החזק של Virgin מה שמתבטא בפועל במכירת מכשירים סלולריים "מגניבים" במיוחד ובשירותי ערך מוסף ייחודיים. הלקוחות הם בפירוש לקוחות של Virgin Mobile, ורובם בכלל לא יודעים שהם משתמשים בתשתית של One2One כשהם מדברים בטלפון.

מכיוון שהתחרות בין המפעילים הסלולריים כבר מזמן הפסיקה להיות על המחיר והאיכות ועברה למותגים ולשירותים נלווים, שמחות חברות שהמותג הוא הנכס העיקרי שלהן להשיק שירות של מפעיל סלולרי בלי שיצטרכו להתעסק עם הבלגן של אנטנות והקצאת תדרים. אמנם נוצרת פה קניבליזציה של השוק שכן מספר המנויים הפוטנציאליים הוא סופי, אבל נראה שכולם מרוויחים מהפטנט הזה: המפעיל הוירטואלי הוא סיטונאי שקונה זמן אוויר בזול ומוכר ביוקר, המפעיל האמיתי מקבל במזומן סכומי כסף עצומים שהיה לוקח לו שנים להרוויח במודל הרגיל שלו, והלקוחות זוכים לקבל את השירות מחברה שמבינה את צרכיהם הרבה יותר טוב ממפעיל סלולרי רגיל.
כמה מפעילים על רשת אחת 41654
משעשע. ועכשיו: עד כמה זה רלוונטי בשוק החשמל?

אפשרות א': אותה תשתית, יצרן ווירטואלי יכול לרכוש מיליוני קילוואטים מחברת החשמל הפיזית אבל לספק שירות יעיל יותר, טכנאים אדיבים יותר, ואולי אף מחיר זול יותר.

אפשרות ב': כנ"ל, אבל היצרן המשני אינו ווירטואלי לחלוטין: הוא גם מייצר חשמל, במידה כלשהי, ומוסיף אותו לרשת של החברה ה"ראשית". אם הצרכנים שלו צורכים יותר חשמל ממה ש"תרם" לרשת, הוא משלם על ההפרש (אולי מראש, בקניית כמות).

השיטה השניה נראית לי כמו דרך מעניינת לעודד ייצור חשמל "נקי". כמובן שחברת החשמל הראשית תפרסם ברבים כמה חשמל בדיוק הועבר לרשת ע"י יצרני המשנה, כדי למנוע את הטעיית הציבור.
כמה מפעילים על רשת אחת 491957
אחד היתרונות שבאייל שאפשר לעקוב אחר תחזיות לעתיד והתממשותן (או לא).
הנה יצרן חשמל פרטי - חוה בנגב, התחבר לרשת הארצית כפי שהצעת.
שאפו.
פוצץ הסכם סלקום-אופק? 42511
כותרת המשנה מוינט:
על-פי הערכות, הסיבה לביטול ההסכם נעוצה בחילוקי דעות שנתגלעו בין בעלי המניות בסלקום; אתמול פורסם לראשונה ב-ynet, כי עובדי סלקום שהיו אמורים להגיע אתמול בבוקר לעבודה משותפת עם אנשי אופק קיבלו ברגע האחרון הוראה מהנהלת החברה שלא להגיע ולשוב למשרדיהם, וזאת על רקע מחלוקות חדשות במשא ומתן בין החברות

טלפוניה בכבלים? עסק חם 182006
שר התקשורת אהוד אולמרט העניק היום לחברת הכבלים המאוחדת (HOT) רשיון למתן שירותי טלפוניה פנים ארציים, המיועד להתחרות בבזק. מנכ"ל החברה המאוחדת רם בלינקוב אמר כי האספקה המסחרית של השירותים הפנים הארציים תינתן תוך תשעה חודשים, כאשר שלושה חודשים לאחר מכן הפריסה תהיה בכל הארץ.

מה מצבן הפיננסי של חברות הכבלים? משום מה אני זוכר ש"לא משהו". הנה הזדמנות לכל בעלי כדורי הבדולח: האם מיזם שכזה יכול לעזור להן לצאת מהבוץ או שאנו צפויים למלחמת מחירים ומחירי הפסד כדי למשוך לקוחות מבזק, שרק יעמיקו את המשבר בו נתונות החברות (אם הם אכן במשבר פיננסי)?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים