איך אומרים ''חץ'' באנגלית? 749
ישראל היא כיום המדינה היחידה בעלת מערכת מבצעית ליירוט טילים בליסטיים. ככזו, היא עשויה למלא תפקיד חשוב בתוכנית האמריקאית להקמת מערכת הגנה כזו ברחבי ארה''ב. יש בכך יתרונות רבים, אך גם חסרונות.

לאחר שנים של דיון וויכוח קבע הנשיא ג'ורג' בוש כי ארה"ב תפתח מערכת הגנה נגד טילים בליסטיים (NMD). למרות שלא ברור היקף וסוג המערכת, הכרזתו הרשמית על הקמת המערכת יוצרת השלכות מרחיקות לכת בעולם. רבים דנים בהתנגדות האירופאים לתכנית, או באיומי רוסיה וסין כי הדבר יביא למרוץ חימוש חדש. אני אנסה לדון בהשלכות של הקמת המערכת על המזרח התיכון בכלל ועל ישראל ומערכת ה"חץ" בפרט.

המערכת האמריקאית, בין אם תהיה מבוססת קרקע, אויר או ים (או שילוב של שלושתם) תדרוש ניסויים ממושכים, תקציבי ענק ופיתוחן של טכנולוגיות מתקדמות ביותר. ישראל, כבעלת המערכת המבצעית היחידה בעולם, עד כה, ליירוט טילים בליסטיים, תוכל ודאי ליהנות מפירות פיתוח מתקדם זה. שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בנושא זה, צפוי לגדול, דבר שישפר רבות את מערכת ה"חץ". בין אם בהטמעתן של טכנולוגיות מתקדמות יותר, ובין אם בשחרור תקציבים גדולים יותר לפיתוח מערכת ה"חץ" (ישראל ביקשה תוספת של 700 מיליון דולר להמשך פיתוחה של המערכת, על־פי גלובס, 21.2.01). האמריקאים התייחסו ל"חץ" במידה רבה כפלטפורמת ניסוי לטכנולוגיות חדישות בתחום יירוט הטילים. כעת, עם פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית, צפוי כי האמריקאים ישפרו רבות, תוך כדי ניסוייהם, גם את מערכת ה"חץ".

פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית ישתיק גם מבקרים רבים בארץ ומחוצה לה שביקרו את פיתוחה של מערכת ה"חץ", בין אם כבלתי־ישימה טכנולוגית, ובין אם בשל העובדה כי מערכת החץ גזלה תקציבים מפרויקטים אחרים, שאינם רק הגנתיים בטבעם.

המערכת האמריקאית אמורה, בשלב ראשון לפחות, להגן על אדמת ארה"ב מפני התקפות טילים מצפון קוריאה, עיראק ואיראן. הדיון הרב בממשל ובציבור האמריקאי בשאלת הסכנות מפני התקפות טילים לא קונבנציונליים ודרכי ההתגוננות מפניהם, חשפה לציבור האמריקאי איום אתו מתמודדת ישראל זמן רב. האמריקאים נחשפו ליכולות המדאיגות של איראן, למשל, בתחום הנשק הלא קונבנציונאלי ולתכניתה לפיתוח טילים ארוכי טווח. דעת הקהל האמריקאית כעת נוטה, הרבה יותר מבעבר, להבנת מצבה האסטרטגי הבעייתי של מדינת ישראל. (יתכן אפילו כי הבנה והכרה זו של הציבור האמריקאי בסכנות המזרח התיכון, תפחית מהלחץ על ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני). ככל שידובר יותר בסיכונים לקהילה הבינלאומית ממדינות כמו איראן ועיראק, תיווצר סימפטיה למצבה האסטרטגי של ישראל, בהתמודדותה עם מדינות אלו.

אך ישנם גם חששות כי פיתוח התכנית יזיק לישראל ולהתמודדותה עם איומים בליסטיים. רוסיה מתנגדת קשות לתכנית האמריקאית, שלדעתה תמוטט את מאזן הכוחות בין המעצמות ותפתח מרוץ חימוש חדש. אמנם אין לרוסים יכולת טכנולוגית וכלכלית להתחרות במערכת האמריקאית - הרוסים אפילו מתקשים להחזיק במספר הטילים הגרעיניים הרב שברשותם - אך הרוסים יכולים לפעול במישורים אחרים.

הרוסים יכולים לסייע לסין ולצפון קוריאה בפיתוח טכנולוגיות נגד המאפשרות הטעיה או שיבוש של מערכת היירוט האמריקאית, או פשוט לציידם בטילים או ראשי נפץ רבים יותר (מתפצלים), דבר ש"ירווה" את המערכת ויגרום לכך שלא תוכל ליירט את כל הטילים המשוגרים נגדה. טכנולוגיות מתקדמות אלה, עלולות לעבור ממדינות כמו סין וצפון קוריאה (שכבר מספקת טכנולוגית טילים מתקדמת לאיראן), למדינות כמו איראן ועיראק, דבר שיקשה על ישראל ומערכת ה"חץ" לגלות וליירט טילים המשוגרים כנגדה.

הרוסים יכולים לגרום לכך שסביבת האיום הבליסטי איתו אמורה להתמודד המערכת האמריקאית תהיה גדולה כל כך, עד כי המערכת תקרוס ולא תהיה מסוגלת "לטפל" במספר איומים רב כל כך, דבר שישמור על האיזון האסטרטגי בין המדינות. תוצר לוואי של מדיניות זו, הוא עומס רב יותר של איומים על מערכת ה"חץ", שבלאו הכי אינה מסוגלת "לטפל" ביותר מ 8-10 טילים סימולטנית (על־פי מפקד הנ"מ, בגלובס 22.1.01).

טקטיקה אחרת של רוסיה ללחימה בתכנית האמריקאית היא יצירת בריתות עם מדינות שונות כנגד התכנית האמריקאית. למרות שלא נחתם הסכם רשמי בין איראן ורוסיה בנושא זה, כבר בסוף שנה שעברה נחתם הסכם לשיתוף־פעולה ביטחוני וצבאי בין המדינות. בשש השנים האחרונות מכרה רוסיה לאיראן טנקים, מפציצים, צוללות ומערכות הגנה אווירית בכ- 4 ביליון דולר. על־פי מקורות שונים, רוסיה גם מוכרת ציוד שעלול לשמש בייצור נשק גרעיני ומסייעת לאיראן בהקמתו של כור גרעיני. התכנית האמריקאית והתנגדותה הנחרצת של רוסיה לה, עלולים לקרב בין רוסיה לאיראן אפילו יותר, ולסייע לאיראן בפיתוח נשק לא קונבנציונלי, בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח ובהעברת טכנולוגיות נגד העלולות לשבש מערכות הגנה כדוגמת ה"חץ".

לסיכום, להחלטה על פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית יתרונות וחסרונות לישראל. בעוד שישראל תהנה מדעת קהל אוהדת, תקציבים מוגדלים ושיתוף־פעולה טכנולוגי, התכנית האמריקאית עלולה גם לגרום לזליגתן של טכנולוגיות בליסטיות ולא קונבנציונליות למזרח התיכון, ולפיתוחם של אמצעי נגד משוכללים העלולים לפגום קשות ביכולת מערכת ה"חץ" להתמודד עם איום הטילים הבליסטיים.

על ישראל לעודד את האמריקאים לקדם את שיחות היוועצות (שכבר החלו) עם הרוסים, הסינים והאירופיים בנוגע לתכנית, ולהתחשב במידה רבה בדעתם. ישנה נטייה בארה"ב לזלזל במעצמה שירדה מגדולתה וביכולתה להתנגד לתכנית. עלינו לזכור כי אמנם רוסיה לא יכולה להתחרות ישירות בתכנית האמריקאית, אך היא יכולה לנסות ולשמור על עוצמתה והשפעתה באמצעים אחרים. רבים ממאמצים אלה יכולים להשפיע ישירות על מצבה האסטרטגי והביטחוני של מדינת ישראל.

הערה סופית

דברים אלו נכתבו הרבה לפני שנודע על התקפות הטרור המזוויעות בניו־יורק ובוושינגטון. פרשנים נחלקים בדעתם האם המאורעות הללו ישפיעו על פיתוחה של המערכת האמריקאית. המצדדים בתכנית טוענים כי כעת יש לפתח את המערכת ביתר שאת. הם מציינים כי המחסום הפסיכולוגי ההרתעתי של פגיעה מסיבית באזרחים אמריקאיים על אדמת ארה"ב, כמו זו הצפויה מטיל בליסטי, נשבר, וכי כעת יש לחשוש הרבה יותר מהימצאות טכנולוגיה בליסטית בידי מדינות ומשטרים בלתי יציבים. המתנגדים לתכנית טוענים כי כעת הוכח סופית, כי המערכת המתוכננת, עם תקציבה האדיר, לא תוכל להגן על ארה"ב מפני סוג זה של איום.

סופו של הדיון הציבורי הזה עוד לוטה בערפל, אך על ישראל לעקוב אחריו ולנהל במקביל דיון בקרב עצמה באשר להשפעות השונות של האפשרויות הקיימות.
קישורים
תוספת של 700 מיליון דולר - מתוך "גלובס"
מפקד הנ"מ - מתוך "גלובס"
החץ - זה רע ליהודים - מאת אסף נמרודי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

איזה תפקיד? הכל במימון אמריקני 41430
תקן אותי אם אני טועה, אבל...
הכל פותח במימון אמריקני מלא. מכאן, שיש להם גישה מלאה לטכנולוגיה ובנוסף זכות ווטו למי מותר למכור אותה...
בזבוז ? 41433
ישנה אסכולה לפיה הפרוייקט הזה מיותר ובזבזני. את הגישה הזאת אפשר לשמוע בעיקר מפי ד''ר פדהצור מ ''הארץ''.
אני, דווקא, תומך מאד בפרוייקט הזה.
גם בפרוייקט ה ''לביא'' תמכתי, ואני חושב שביטולו היה טעות.
עלילות ראובן פדהצור (בקיצור) 41463
תגובה 39723

זכור לי גם מאמר נוסף שפדהצור פרסם ב"הארץ" בו דיבר בשבחן של פקיסטן והודו שהצליחו להגיע למאזן גרעיני. אני חושב שאפשר לגזור מזה שפדהצור מאמין גם שמאזן גרעיני יוביל לשקט המובטח במזרח התיכון.
בזבוז ? 41491
יש סיבה לפתח את החץ, פשוט מכיוון שלא ניתן ליקנות מוצר מוכן, ומערכת הביטחון מאמינה שזה צורך הכרחי לבטחון ישראל. גם כך, סביר להניח שבלי מימון אמריקאי היה קשה מאד לבצע את הפרוייקט. הלביא, לעומת זאת, היה טעות, מכיוון שיש חברות שמייצרות מטוסים, והעלויות בייצור מטוס הן עצומות. אין הגיון לפתח מטוס בשביל לייצר כמה מאות יחידות, ולכן לא היה סיכוי לפרוייקט. דרך אגב, אפשר להגיד פחות או יותר אותו דבר על טנק המרכבה, רק שטנק זה הוא ייחודי בכך שהוא תוכנן ומותאם לשטח של רמת הגולן (אבל יום אחד בטח יבטלו גם את זה ויקנו טנקים אמריקאיים).
ביטול הלביא - קווים לדמותו 41517
אישית איני מצוי בפרטיו של פרויקט הלביא. אך קרוב משפחתי המצוי בפרטים טוען עד היום כי ביטול הפרויקט היה שגיאה לאומית מכרעת. אני יכול לתאר לעצמי מדוע. מדינה המחזיקה ביכולת עצמאית לייצר מטוס קרב מתקדם מצויה בעמדה בטחונית עדיפה. מבחינה כלכלית היתרונות ברורים - יצוא יציב של מוצר מכניס ביותר המחליף יבוא יקר של מוצר כנ''ל. מבחינה טכנולוגית, הישג מעין זה, כהשתייכות למועדון הגרעין ולמועדון החלל בתחומם, מעמיד את ישראל בחזית הטכנולוגית בעולם. גם המרכבה, מבחינה זו, היא הישג בלתי מבוטל.
בזבוז ? 41531
כן, אבל מול מערכת הבטחון (שאגב, גם בתוכה יש מחלוקות) עומדים אנשים כפדהצור שטוענים כי אין טעם מלכתחילה לפתח מערכות טילים נגד טילים כיוון שהן אינן מספקות הגנה של 100%, וכאשר מדברים על סביבה רווית גופי הטעייה וחו"ח גרעינית הרי (לטענתם) שמספיק שטיל אחד יעבור את ה"חומה" כדי שהנזק שיגרם יהיה גדול מהתועלת שביכולת המניעה החלקית. פדהצור מציע (במאמרו מ 1.6.98 ב"הארץ" - "חץ אל מטרה שגויה") להגביר את ההרתעה, קרי, לנצל את המשאבים (שמלכתחילה הם הרי מוגבלים - אחרת יכלו גם לפתח את החץ וגם את "ההרתעה") ליצירת מאזן השמדה גרעיני בין ישראל למדינות ערב, בסגנון המלחמה הקרה.
בזבוז ? 41534
על כך אני חולק על פדהצור.
אגב, פדהצור טען פעם שמערכת החץ אינה יכולה להתמודד כלל טילים נושאי ראש נפץ גרעיני, בעוד שמפתחי החץ טוענים שהוא מסוגל לעשות זאת ובמקדם הגנה מאד גבוה.
אבל עמדתו של פדהצור קצת לא ברורה בעניין הזה ולפעמים הוא מניח שהחץ כן מתמודד עם נשק גרעיני רק לא במאה אחוז.
אניח, לכן, שגרסתם של מפתחי החץ היא הנכונה.
במאזן הגרעיני אמצעי הגנה הוא חלק חשוב מההרתעה, כמובן יחד עם אמצעי התקפה במקביל.
לצד אחד יש יכולת לנטרל את פגיעת הצד השני כמה פעמים בעוד שההתקפה שלו משיגה את יעדה ללא כל אפשרות הגנה.
מצב כזה יגרום לזה שאין בידיו אותם אמצעי הגנה לחשוב פעמיים לפני שיתקיף.
ישנה תיאוריה שמה שגרם לקריסת ברית המועצות היה האיום בפיתוח מערכת ''מלחמת הכוכבים'' שהיא אמצעי הגנה בהגדרה.
בזבוז ? 41559
לא שמעתי על תיאוריה זו. אודה לך אם תרחיב ותאיר את עיני.
בזבוז ? 41613
על התיאוריה הזאת דובר רבות באמצעי התקשורת ובפשטות אפשר להסבירה כך:
היה מרוץ חימוש. כל מעצמה דאגה שיהיה לה מלאי נשק גרעיני לפחות דומה לזה של יריבתה.
"מלחמת הכוכבים" הייתה אמורה להיות מערכת של לווינים מחשבים ונשק מבוסס על קרינה, שהיה אמור להתמודד ולנטרל את הנשק הגרעיני.
משימת פיתוח המערכת הזאת (שנראית לי גם היום די דמיונית) הייתה קשה מבחינת השגת המשאבים הכלכליים וגם הידע הטכנולוגי (ברית המועצות הייתה חלשה מאד בנושאי מחשבים, והיה קשה לה להשיג בשטח זה את ארה"ב).
כלכלתה הייתה בשפל, ונסיון לשמור כל כוחה כיריבה שוות כח לנוכח הנתון החדש הזה, לא היה יכול לצלוח, וגרם לה להרים ידים.
בזבוז ? 41616
קבוצת המחקר הבוסטונית טענה כבר בסוף שנות השבעים (לפני מלחמת הכוכבים‏1) שמרוץ החימוש עצמו אינו כדאי ואינו אפשרי מבחינה כלכלית בספרה "מחיר ההגנה"

(יש תרגום לעברית. לא מצאתי באתרי הספרים)

1 התוכנית, לא בטוח שלפני הסרט :)
בזבוז ? 41682
אני זוכר שקראתי משהו דומה שאמרו לפני מלחמת העולם הראשונה (השנייה?). שמלחמות בשל מחירם הרב כבר לא יהיו אפשריות כלכלית וכל זה

נו אם הכלכלנים האלה היו חיים היום...
בזבוז ? 41911
ישנם ‏1 כאלה הלוקחים את התאוריה צעד אחד קדימה וטוענים שכל הסיפור הזה של מלחמת הכוכבים היה מלכתחילה קישקוש אחד גדול של רייגן. שהוא ‏2 לא ממש התכוון ללכת עם זה עד הסוף, אלא בעיקר להכניס את ברית המועצות לסחרור כלכלי כזה שלא תוכל לצאת ממנו.

1 שמעתי זאת ממרצה מסויים בחוג למדע המדינה שבבר אילן.
2 הוא - כוונה ליועציו.
בזבוז ? 41612
עוד רציתי לענות על הטענה שהחץ יקר בהרבה מהסקאד למשל, ולכן אין טעם לייצרו.
הטענה הזאת לא נכונה על פניה.
קודם כל ראש חץ גרעיני בודאי יקר וגם קשה להשגה מבחינת ייצור חומר גרעיני. ידוע שבמלחמת העולם השנייה מלאי פצצות הגרעין של ארצות הברית היה שניים בלבד, והיה לוקח עוד זמן רב לייצר עוד אחד.
דבר שני צריך להשוות את מחיר החץ עם מחיר הנזק של הטיל הגרעיני ולא עם מחירו הוא.
בזבוז ? 41622
הבעיה היא, שלהבנתי ההדיוטה (תקן אותי וגו'), קשה להבדיל בזמן בין טיל חמוש-גרעינית לטיל לא-גרעיני (זול).

מבחינת הטיעון נגד החץ בגלל הבדלי מחיר, תרחיש הסיוט הוא כזה (ניחוש בלבד, כאמור אני הדיוט מוחלט): סוריה יודעת בערך כמה טילי חץ יש לישראל (עפ"י מודיעין), ומייצרת כמספר הזה (כפול 2 ועוד 5, כמרווח בטחון) טילי סקאד עם ראש בטון, (וממשיכה לייצר עפ"י הצורך כל עוד ישראל מייצרת עוד חצים, וזה קל לה כי סקאד עם ראש בטון הוא זול), ובנוסף לזה מייצרת עוד סקאד אחד עם ראש גרעיני (אופס, תחליף אולי את סוריה בעיראק). ברגע האמת, היא תשגר את כל ראשי הבטון, עד שיפסיקו לעוף לכיוונם טילי חץ; ואז תשגר את הגרעיני, ואז יהיה פה חם (אבל לפחות עם רוח).
ואז חשבתי 41639
(שלב ראשון במחשבה)
'אבל רגע, נניח שמשגרים עלי טילים, אז אני מיירט אותם עם חצים, וגם... משיב אש. כלומר עירק אמורה להיפגע לפני שנגמרים החצים'

(שלב שני)
'אבל כבר ירו עלינו בטון ולא ענינו גרעינית. מהלומה גרעינית אמורה לענות על מתקפה לא קונבנציונלית, כך שהתרחיש שתיארת מציאותי.'

(שלישי)
'אבל אנחנו לא כ''כ טפשים, אם הולכים להיגמר לנו החצים ולהם יש פצצה במרתף בטח לא נחכה עד שיגמר לנו הארסנל. וחוץ מזה, בזמנו הבלגנו כי ארה''ב ביקשה (לפחות בוש ביקש, לערן יש הרבה דברים מעניינים על כוונותיו המנוגדות של שווארצקוף), עכשיו יכול להיות שמי שיתקיף אותנו יקבל בראש ישר.'

(רביעי)
בקיצור, יש משהו בדבריך, אך אולי יש מוצא מתרחיש הסיוט הנ''ל. כלומר, מוצא אלים שכזה, לא חלילה יישוב הסכסוך או משהו סימפטי כזה.
ואז חשבתי 41858
אה, אבל השלבים הראשון והשלישי שלך מדברים על הגנה דרך הרתעה; אם אנחנו תלויים בזה (אומרים ראובן פדהצור ושות'), בואו נלך על זה בכל המשאבים ולא נבזבז אותם על החץ.
מה אני יודע ? 41641
אפשר גם לסבך את העניין.
טיל שנורה לעברנו והושמד ע"י חץ, איך נדע במהירות בכלל מה היה בראש שלו ?
לא יודע. אולי מבחינת התגובה שלנו צריך להתייחס לכל טיל שנורה ממדינה שידוע שיש לה ראשים גרעיניים כאילו הוא חמוש בכזה.
מה אני יודע ? 41891
הנחתי בתסריט שלי שאנחנו באמת לא יודעים מה יש בראש שלו (של הטיל, התכוונתי, אבל גם של סדאם, אם תרצה (-;) לפני שצריך להחליט אם לשגר חץ, ומכאן - שאכן מניחים שכל טיל שעף עשוי להיות גרעיני.

אם אנחנו כן יודעים, אז אין בעיה: נשגר חץ אם הטיל הוא לא-קונבנציונלי, ואז משחק המחיר כבר לא לרעתנו. הייתכן שיש דרך לדעת זאת?
לו היה לנו 57355
את המגן ושמו 'חץ' במלחמת המפרץ, לא היינו יכולים להמשיך את ההבלגה שהתבקשנו [צווינו] לקיים, שכן [לשיטתך] כל טיל ששוגר עלינו ויורט, יש להתייחס אליו כאל נושא ר"נ גרעיני.
באופן אישי, יש לדעתי בעייה קלה שאנו מודדים פעולה נגדנו לאור תוצאותיה [גם אם סוכלה] ולא לאור הפוטנציאל והכוונה.[ודאי שיש כאן תלות באמוציות].
בזבוז ? 41642
אני חושב שמחיר כל יחידה של ''חץ'', מרגע שהסתיים הפיתוח, הוא (יחסית, כמובן) זניח. לכן (אולי) ההנחה כי סקאד עם ''ראש בטון'' זול יותר משמעותית מחץ היא שגויה.
בזבוז ? 41653
אבל מה עם עלויות הפיתוח? אתה לא יכול להתעלם מהן. אמנם זו הוצאה קבועה אבל עדיין יש לקחתה בחשבון. והאחזקה? והתפעול? ותוכנית השיפורים הרב-שנתית (בפטריוט כבר היו כמה וכמה שינויים, כנ"ל בהוק)? ספציפית ב"סקאד מול חץ" עלות היחידה בסה"כ זולה יותר כיוון שיוצרו (וייוצרו) הרבה יותר טילי סקאד, בכמה סדרי גודל.
ספק גדול 41678
למחיר חיישנים ומכ"מים שונים העשויים להיות ממוקמים *בראש החץ* יש מחיר גבוה גם ביצור המוני.
לא בטוח שזה אכן המצב, אולם מכיוון שידוע לי שישנם טילי קרקע קרקע כאלו יתכן ואף קרקע אוויר.

מעבר לזה גם אם המחיר היה שווה ישנה לדעתי בעייה עקרונית בקונצפציה הנ"ל. מדינת ישראל צריכה לתפוס פער איכותי מכיוון שכמותי ספק גדול אם יהיה לה. המשאבים שעומדים לרשות כלל האויבים שלנו תמיד יהיו גדולים יותר מאלו שלנו, מלעשות.
ספק גדול 41759
מחירו של טיל "חץ" בודד (למרות שהם באים ברביעיות, לא?!) פורסם בעתונות הישראלית כמה פעמים. אני זוכר שבכל פעם ששמעתי נדהמתי מכמה שזה יקר. הבעיה היא כזו: אני לא זוכר מה היה המספר שהדהים אותי... זה היה 5 ואחריו אפסים, אבל אני לא זוכר אם שישה או יותר, ואני לא זוכר אם בשקלים או בדולרים. אולי מישהו יכול לברר? (כאמור, המידע פורסם בעתונות הישראלית יותר מפעם אחת).
שישה אפסים, בשקלים כמדומני 41764
ספק גדול 41889
לאור הערתו של טל, צריך לתהות אם המספר שנוקבים בו הוא רק העלות השולית של ייצור טיל נוסף, או שלוקחים בחשבון את מחיר הפיתוח. אם האפשרות השניה, אז זה די חסר משמעות, כי חלק מהדיון הוא כמה טילים צריך. אבל האם אפשר בכלל לדבר על "עלות שולית / עלות של כל טיל נוסף" מבלי להניח מספר מסוים של טילים שכבר יוצרו? רוצה לומר, האם העלות של ייצור מאה אלף טילים, לא כולל פיתוח, היא (בערך) פי מאה מהעלות של ייצור אלף טילים, או (הרבה) פחות?

והנה עוד גורם שמסבך, והפעם תורם לטיעון המחיר נגד החץ:
השאלה היא עד כמה החץ יכול להיות מפותח בצורה הרמטית, חסינה כנגד שכלולים ואמצעי נגד של טילי היריב. בעצם, די ברור שלא; ולכן, המחקר והפיתוח בעצם לא יסתיימו לעולם, ושוב העניין נהיה יקר...
ספק גדול 41895
מו''פ של אמל''ח מסתיים רק כשמפסידים במלחמה.
ספק גדול 41910
למה להסתבך? למה לדבר על העלות, כשמה שחשוב הוא המחיר? תע"א לא עושה הנחות למשהב"ט בגלל השתתפותו במימון הפיתוח (אם יש כזו). מחוזה ההצטיידות ניתן לגזור את מחירו של טיל בודד, ועבור צה"ל - זהו החלק המשמעותי בעלות השולית של כל שיגור מבצעי, וזהו המחיר הקובע את "יחס-השחיקה הפיננסי", אם תרצה: העלות השולית של שיגור "חץ" (שכבר סיכמנו שהיא בערך מחירו הנקוב) לעומת העלות השולית של שיגור "סקאד".

(האם תע"א נותנת הנחות מפליגות לרוכשים בכמויות? לא במידה משמעותית, למיטב ידיעתי)
בזבוז ? 41929
1)יכול להיות שיש פתרון אבל אז יצטרכו לבנות מערכת/מערכות איסוף נילוות שרק ייקרו עוד יותר את העלות
2)הבעיה שהחץ נועד לפתור היא הבעיה של הגנה על העורף הישראלי שכמעט ואינו קים.והוא ממלא תפקיד נרחב במאמץ הצבאי הישראלי הכללי. (צבא המילואים)
השאלה המרכזית היא מה יכולתו של עורף זה לתפקד תוך הנחה שהוא יפגע במידה זו או אחרת?
בזבוז ? 41664
לא ממש הבנתי, הרי (על פי פרסומים זרים) למעשה פיתחו גם הרתעה גרעינית וגם את החץ - מאוחר יותר - כך שהדברים לא עמדו זה מול זה בתחרות על המשאבים.

אגב, עמדתי בעניין הרתעה גרעינית, להבדיל ממאזן גרעיני, היא שעדיף היה בלעדיה. אם ישראל הייתה יכולה באפקטיביות להסתיר את קייומו של נשק גרעיני, אולי זה היה מוריד במשהו את המוטיבציה של השליטים הערביים להשיג נשק כזה, ומדיניות העמימיות של ישראל הייתה יותר אפקטיבית.

מקור הבעיה הוא, שבשנות החמישים, הייתה ישראל תחת איום קיומי ממשי של נשק קונבנציונלי, וההרתעה הגרעינית הייתה צורך השעה, על פי השקפתו של בן גוריון, ולכן נבנה בדימונה פרוייקט ענק, תוך שיתוף גורמים חיצוניים, כך שאי אפשר היה להסתירו. אם במקום זאת היו מתבצעים הדברים באופן עצמאי ובהדרגה לאורך עשרים שנה, במקום 6 שנים, ניתן היה להסתיר זאת בצורה הרבה יותר אפקטיבית.

מאזן גרעיני, להבדיל מהרתעה גרעינית, לדעתי, הוא האפשרות הגרועה ביותר. מדינה קטנה כמו ישראל, שרוב האוכלוסיה שלה מרוכזת בשטח עוד יותר קטן, אינה יכולה להרשות לעצמה להיבנות על "יכולת המכה השנייה". ולכן זה לא דומה למאזן הגרעיני בין ברה"מ לארה"ב, שכל אחת מהן יכלה הייתה לספוג מכה גרעינית, להמשיך להתקיים כמדינה, כך שיהיה טעם לממש את יכולת המכה השנייה.
בזבוז ? 41670
ראשית, הפצצות לא ''מונחות על המדף''. ישנן עלויות קבועות של אחזקה ותפעול. ולראיה - הכור לא נסגר (למען האמת, השר אלי סויסה נסע לפני כשנה לצרפת כדי לברר בקשר לרכישת כור חדש, כתבתי את זה פעם באייל איפושהו).

שנית, אתה מניח מדיניות עקבית של ממשלת ישראל - ולא היא. אשכול ואחרים התנגדו למיזם הגרעיני של בן-גוריון ואנשיו. לטעון שבן-גוריון לא הבין שפיתוח נשק גרעיני ע''י ישראל יגרור בעתיד פיתוח מקביל במדינות ערב הינו טמינת הראש בחול. לכן, התחמשות ישראל בנשק גרעיני סופה שתביא למאזן גרעיני, אלא אם כן ייחתמו הסכמי שלום כלל-אזוריים ובמסגרתם הסכמי פירוז גרעיני (כפי שהציעו לפחות פעמיים יצחק שמיר ויגאל אלון, כאשר היו שרי חוץ, הדברים מופיעים בחוברת ששלחתי לך).

אי-אפשר להסתיר פיתוח נשק גרעיני. גודל המיזם הוא כזה שהוא מחייב התקשרות עם ספקים רבים ועם גורמים חיצוניים ולראיה האמריקאים עלו על זה די מהר (אתמול קיבלנו תמצית של מחקרו של אבנר כהן בנושא).
בזבוז ? 41701
ראשית, נדמה לי שהפצצות דווקא כן מונחות על המדף. לאיזוטופ פלוטוניום 239 יש זמן מחצית חיים של למעלה מ20000 שנה, מה הלחץ?

אני אגב, לא מקבל את ההנחה שכל מה שסודי כתוב בעיתון. אני מאלה שמאמינים שהקשר בין מה שכתוב בעיתון לבין המציאות הוא מיקרי ביותר, ומשרת בעיקר את היעד של מכירת עיתונים. ולכן כאשר סוויסה נוסע לצרפת כשר בריאות כדי להתעניין בטכנולוגית טיהור אמצעים רפואים המבוססת על קרינה רדיו-אקטיבית, אז למה לא לפלפל קצת את הכותרת ולהוסיף ש"מקור בכיר" (מוחו הקודח של העיתונאי הנאבק בציפורניו על התדמית והרייטינג) מסר שסוויסה מברר על רכישת כור גרעיני?

שנית, וראשית כל, גם לשיטתך, אם בן גוריון רצה להיבנות על מאזן גרעיני, אז איזו מטרה משרתת מדיניות העמימות?
שנית כל, למרות מה שכתבתי בתגובה הקודמת, אני בספק אם הכור בדימונה שינה במשהו את קצב ההתחמשות הגרעינית בארצות ערב. הייתרון האסטרטגי *הקונבנציונאלי* של ישראל הוא עצום. הדרך היחידה להשיג איזון אסטרטגי עם ישראל, *גם ללא נשק גרעיני*, היא נשק גרעיני. וזה לדעתי היה תמריץ בלעדי עד מספק להשיג נשק גרעיני - וזאת כתוצאה מההנחה שישראל לא תשתמש בנשק גרעיני לצרכים התקפיים, אם אני ואתה יודעים את זה, אז גם השליטים הערביים יודעים את זה.

לגבי הצעתו של שמיר, אני כמעט בטוח שהתייחסתי לכך בהרחבה בתשובתי על החומר ששלכת בזמנו (אני מצטער, אני לא יכל לשחזר את זה, כי המחשב שלי התחרפן מאז שהתקנתי את הWINXP).
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41710
א. נו באמת, צריך להחזיק מערך גרעיני. פצצה זה לא רק גוש פלוטוניום. אני לא יודע כמה זה עולה לנו - לא מספרים לי.

ב. נו טוף. לא בא לי להכנס לדיון על זה, במיוחד כשאי-אפשר להוכיח כלום.

ג. העמימות בחלקה נכפתה על ישראל ע''י ארה''ב, ובחלקה הייתה חלק ממדיניות הסודיות של אז. אבל כל מה שאכתוב כאן עכשיו יהיה פשטני מאד - אני ממליץ לך לעיין בפרקים הרלוונטיים בספרו של אבנר כהן.

ד. לא מדוייק, סוריה למשל בחרה במסלול הכימי כמאזן לנשק הגרעיני (עקב בעיות כלכליות, סביר להניח).

ה. רציתי להאשים אותך בעצלנות אבל חיפשתי בעצמי תגובות שלך עם ''שמיר'' ו''גרעיני'' ולא מצאתי תגובה רלוונטית. אם תמצא אותה אז תוסיף לינק.

ו. יש כאלו שחושבים שכל התוכנות של מיקרוסופט הן וירוס אחד גדול.
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41717
א. אני לא יודע מה זה "להחזיק מערך גרעיני". יש כל מיני סוגים של מרעומים. אחד מהם, למשל, בנוי על העיקרון של שימוש בחנ"ה (חומר נפץ הודף) כדי להדוף שני גושי חומר בקיע שמסתם הכוללת עוברת את גודלה של המסה הקריטית. המנגנון הזה פשוט בעיקרו, ולא נראה לי שהוא דורש יותר מידי טיפולים מיוחדים שלא נדרשים מטיפול בפצצה רגילה. אם וכאשר פג תוקפה של הפצצה, בוודאי יודעים למצות מתוכה את החומר הבקיע.

בקיצור, אני לא באמת יודע כמה זה עולה לנו, אבל פשוט *לא נראה לי* (ואנחנו כל הזמן עושקים פה בניחושים) שיש פה טיעון חזק שקשור לחלוקת משאבים.

ב. מסכים

ג. יש לי כמה "התחייבויות קודמות", אבל רשמתי לעצמי.

ה. אני לא מתעצל, הXP פשוט מחק לי את כל הדוא"ל, אין לי איפה לחפש.

ו. 850MB בשביל וירוס!?!? שילכו בי---יפ!
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41722
א. אריק שרון טען כמה פעמים שהוא יכול לקצץ בתקציב הבטחון אם רק יתנו לו, אבל לא אמר מאיפה...
בכל מקרה, פצצה גרעינית זה גם בסיסים וכ''א ופיתוח ואחזקה (כמו לכל פצצה, אבל יותר). חוצמזה, אפשר היה ''להדמים'' את הכור, ועובדה שלא עושים את זה.
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41741
א. למה אתה חושב שהכור פעיל?

ב. כדי לנסות לתת פרופורציות: אנרגיה גרעינית, בסה"כ נחשבת לאנרגיה הזולה ביותר (אגב, גם ידידותית ביותר לסביבה, למרבה האירוניה). אני מוכן לחזור אליך עם הנתונים המדוייקים, אבל בינתיים: תחנת כוח גרעינית בגרמניה, הכוללת שני כורים, מספקת חשמל בכמות המספיקה לצריכת החשמל של כל תושבי ישראל, ועלות אחזקתה קטנה מעלות אחזקתה של תחנת כוח-פחם ישראלית אחת.

בקיצור, לפני שמשתמשים במשהו כאקסיומה, ובונים עליו תילי תילים (או טילים (-: ), כדאי לבדוק. אני רשמתי לעצמי לבדוק את הנושא.
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41747
א. דווקא יש לי אישור לזה. לפני כשנתיים התראיין עוזי אבן (זה שהדליף לפרס את תאריך הפצצת הכור העיראקי) בתוכניתו קצרת המועד של דן שילון "שבע בערב" ובה קרא להחליף את הכור הנוכחי (שהוא כבר כבן 40) בכור חדש.

ב. לא מדובר על כור אנרגיה ואני לא מבין למה אתה בכלל דוחף את זה לכאן, מדובר על החזקת מערך שלם בצה"ל ובמשרד הביטחון שאחראי על החימוש הגרעיני. כור פלוטוגני, בסיסים, מפעלי יצור והרכבה, תחזוקה שוטפת, אבטחה, פריסה של מספר סוללות נ"מ להגנה ועוד.
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 41760
א. בחייך, אז מה אם לא מספרים לך? אתה יכול לעשות את החשבון בעצמך, ואם לא - לקרוא הערכות של מישהו שעשה את החשבון בעצמו.
לפצצה גרעינית לא עושים טפ"ש? 633377
העלות העדכנית היא ככל הנראה 4.5 מיליארד ש"ח: http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.23...
Is Windows a virus? 41762
1.They replicate quickly - okay, Windows does that.

2.Viruses use up valuable system resources, slowing down the system as they do so - okay, Windows does that.

3.Viruses will, from time to time, trash your hard disk - okay, Windows does that too.

4.Viruses are usually carried, unknown to the user, along with valuable programs and systems. Sigh... Windows does that, too.

5.Viruses will occasionally make the user suspect their system is too slow (see 2) and the user will buy new hardware. Yup, Windows does that, too.

Until now it seems Windows is a virus but there are fundamental differences:

*Viruses are well supported by their authors
*Are running on most systems
*Ttheir program code is fast, compact and efficient
*They tend to become more sophisticated as they mature.

So Windows is not a virus.

It's a bug.
למה ללכלך תראה כמה קומפקטי 41771
למה ללכלך תראה כמה קומפקטי 41780
נדמה לי ש Windows דורש נפח דיסק גדול יותר מאשר MVS
so LINUX is a virus 41790
תמיד היתה לי הרגשה כזו.
פצצות בלאי 41729
הערה, כל האמור כאן הוא על סמך מקורות זרים.
הפצצות הגרעיניות שיתכן וישראל מייצרת, הן אינן "גושי פלוטוניום" אלא פצצות דו שלביות. השלב הראשון הוא תגובת שרשרת סטנדרטית של ביקוע פלוטוניום 239. השלב השני מתחיל קצת אחר כך ובו מוזרק טריטיום אל תוך "האזור החם" ויוצר תגובת שרשרת נוספת של היתוך. באופן זה משיגים עוצמת פיצוץ גדולה בהרבה.
הבעיה, טריטיום 3 דועך (זמן מחצית חיים של עשרות שנים) להליום 3 והוא משבית שמחות אמיתי - הוא בולע ניטרונים והורס תגובות שרשרת בעודן באיבן. פצצות מדף אם כן, זקוקות להחלפת הטריטיום שבהן לאחר מספר שנות אכסון.
פצצות בלאי 41732
שאלה.
אחרי שמתחילה תגובת שרשרת סטנדרטית של ביקוע פלוטונים 239האם ניתן לסמוך על מערכת מכאנית או חשמלית שתצליח להתקיים זמן מספיק כדי לבצע תהליך של הזרקת הטריטיום אל אותו איזור חם?
פצצות בלאי 41735
במילה אחת, (לפי מקורות זרים) כן. (מכאנית)
ובמשפט אחד, (לפי מקורות זרים) מנצלים את העובדה שמדובר בפרקי זמן קצרים ביותר כדי להזריק (כלומר להאיץ בכיוון מסוים) את הטריטיום לפני שהכל מתפוצץ, כך שיגיע ליעדו בתזמון הנכון.
למעשה, (לפי מקורות זרים) כל הסיפור של פצצות גרעיניות (היתוך וביקוע) הוא שאלה של תזמון נפצים (ברמה של מליוניות שניה) שמפעילים מטענים הודפים שדוחסים את החומר הבקיע (בד''כ בצורה של מעטפת חלולה) למצב דחוס יותר וכן משגרים את הטריטיום ליעדו.
מי שעוקב, יש לפעמים ידיעות על נסיונות הברחה של נפצים מסוג זה למדינות חשודות בפיתוח נשק גרעיני. זהו (לפי מקורות זרים) החלק הבעייתי ביותר בפצצה והמשפיע ביותר על עוצמתה.
פצצות בלאי 41738
א. לינקים, במתוטא. זה נשמע מעניין.
ב. הליום3 אמור להיות חומר שימושי ונדיר כשלעצמו, לא? (טוב, אולי לא ברמה של תוצר פירוק של טריטיום מפצצה או שתיים).
ג. בשביל מה לישראל ארסנל של פצצות מימן? ממילא מסוכן להפעילן כנגד המדינות השכנות.
פצצות בלאי 41748
א. לינקים למה? למידע על פצצות גרעיניות (בנה אחת בבית) חפש בכל מנוע חיפוש. למידע על הגרעין והבעיה היהודית, אני לא מכיר אתרים ספציפיים.
ב. אני לא מכיר שמושים נפוצים להליום 3, פיזיקאים שמתמחים במצב מעובה משחקים איתו וכאמור, זהו חומר שבולע נייטרונים נהדר. כן, הוא נדיר, אבל קיים באטמוספרה כתוצר פרוק של טריטיום "טבעי".
ג. למה פצצת מימן יותר מסוכנת להפעלה כנגד השכנות מאשר פצצת אורניום/פלוטוניום?
פצצות בלאי 41768
א. נו טוף, אתאמץ.
ב. המקור האמין שלי - העיתון צ'ופר כמדומני, לפני כעשור, בכתבה של מאיר כהן כמדומני על מרבצי ההליום3 הזמינים על הירח כמקור אנרגיה חלופי לנפט ופחם. נו טוף.
ג. פצצות היתוך גרעיני משחררות אנרגיה רבה יותר מאשר פצצות ביקוע גרעיני. כמות הט.נ.ט. השקולה נאמדת במגהטונים עבור אלה ובקילוטונים עבור אלה. מצד שני, אחרי שהסתמכתי על מאיר כהן, אני לא יכול להיחשב אמין.
פצצות בלאי 41773
א. בהצלחה.
ב. לא נראה לי שיש הליום 3 על הירח, בטח שלא בכמות מסחרית. גם אם היה, לא ידוע לי על שום דרך פיזיקלית לנצל אותו כמקור אנרגיה זול.
ג. אמת לאמיתה, פצצות היתוך משחררות עד פי 10000 יותר אנרגיה מפצצות ביקוע. אז מה? זה רק הופך את השמוש בהן ליותר יעיל - די בפצצה או שתיים לעיר בירה במקום לשגר כמות גדולה של פצצות. בנוסף, פצצות היתוך הן יותר "נקיות" יחסית מאשר פצצות ביקוע (אם כי גם את זה ניתן לתקן וקיימות פצצות היתוך "מלוכלכות") והנזק לטווח ארוך (בזמן ובמרחב) שלהן יותר קטן.
פצצות בלאי 41838
הפצצות ה"נקיות" ביותר (מונח מזוויע, מדובר על הרג של אלפי אם לא מיליוני בני אדם) הן פצצות הניוטרון, אשר אינן פועלות בשיטת פיצוץ אנרגטי, אלא משלחות ניוטרונים ההורסים רקמות חיות ומשאירים את כל השאר על תלו.
אם תשגר פצצה שכזו לעיר בירה, תוכל (אחרי כמה עשרות שנים) לכבוש אותה במצב משומר ומצויין.
אם תפעיל מיני-פצצות שכאלו בשדה הקרב, תוכל להרוג חיילי אוייב, מבלי לפגוע בציוד שלו, ובכך להגדיל את מסכת הציוד שלך (תוך הקרבת החיילים שישתלטו על אותו ציוד, שכן הם בהכרח יסבלו מתופעות ארוכות טווח של כמו סרטן).

הפצצה האידיאלית לאנשי תרבות המערב, החוששים יותר מאובדן פסלי בודהה מאשר מאובדן חיים, חופש, וחרות של מיליוני בני אדם.

חומר קריאה מומלץ ביותר בנושא:
"החולדה", גינטר גראס.
פצצות בלאי 42567
''...ומשאירים את כל השאר על תלו''.
למעט מכשירים המכילים מעגלים אלקטרונים, אשר יהרסו מהפעימה האלקטרו-מגנטית.
פצצות בלאי 42570
פיצוץ גרעיני מייצר פעימה אלקטרו-מגנטית, האם גם בפיצוץ של פצצת ניוטרון נוצרת אותה תופעת לוואי?
רצח בעיניים 42571
וחוץ מזה, לא המציאו כבר שבבים עמידים בפני קרינה אלקטרו-מגנטית?

(הזהרו מזורין! הוא יציף את עמק הצורן!)
((עזבו, בעיה אישית...))
האייל המפוצץ 41824
נראה לי שלאנשי האייל ידע נרחב ומפתיע המאפשר לנו, בכוחות משותפים ליצור פצצה משלנו, כנשק יום הדין אל מול אתרים מתחרים ("בננות?"). שידעו מאיפה משתין האייל.

הצעה לשיר הנושא של המבצע:

שלומית בונה פצצה מוארת וירוקה
שלומית בונה פצצה חלום
ואין זו סתם פצצה מוארת וירוקה
שלומית בונה פצצת אטום

וכששלומית תאמר הביטו זה נגמר
יקרה דבר נפלא פתאום
יעופו השכנים כולם לעננים
ולשלומית יהיה מקום
שירי רחוב 41944
האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם או משהו כזה. לא?
גאולה, הו גאולה נשקי אותי... 41949
הלוואי והייתי זוכר מאיפה זה.
אפשרות א': מעריב לנוער
אפשרות ב': "מה יש" (מבית טל&גלעד)
אפשרות ג': ייטס

ועכשיו, איפה הגאולה? נדמה לי שנאמר "המביא דברים בשם אומרם, כאילו הביא גאולה לעולם". כזה כאילו, אבל לא ממש.

נ.ב. הכותרת מתוך ניגון מאת ר' חיים רודנר מחסידות שיינקין, הפלג הליטאי.
גאולה, הו גאולה נשקי אותי... 41967
אפשרות ב' נפסלת על הסף, הם מעולם לא ירדו לרמה הזו. נראה לי שגרסא זו אמנם הופיעה ב'שירי רחוב' לסמדר שיר.

אני עדיין מעדיף את זו שפורסמה בזמנו במדור 'משמש' בעיתון 'משהו' (כן כן, זה עם מיסטר T):

"שלומית בונה סוכה
בחג החנוכה
כן כן היא קצת דפוקה
בראש!

יבואו השכנים
כולם אווירונים
כי הסוכה על ראש
של ברוש!"
שנות שמונים הדלוחות 41968
זה ממדור בשם דברים קטנים שסמדר שיר ערכה בעיתון מעריב לנוער והורכב ממכתבי קוראים (בעיקר).
או מספר בשם שירי רחוב שמכיל מבחר מהקטעים שפורסמו בו.
בזבוז ? 45295
רק דבר אחד - מאז שאני זוכר אותך, אתה מעליל על עיתונאים שהם ממציאים "מקורות" ומוסיפים בדיות כדי לקדם את העיתונים בהם הם כותבים. הדבר הוא מרגיז. זה אולי נכון לגבי טבלואידים מסויימים, אבל עיתונים מכובדים לא פועלים כך.
מכיוון שאני יושב מידי יום ביומו ורואה את הכתבים שאני עובד איתם מנהלים ראיונות, אני יכול להבטיח לך שאין דבר כזה "להמציא מקורות". פעמים רבות אני שומע (צד אחד של) דיונים על הצורה בה המקור יוצג (מקור במשרד החוץ? מקור בכיר? מקורב?). מדובר פה על אנשים אמיתיים. עיתון שמכבד את עצמו לא יפרסם את דבריו של עיתונאי בלתי אמין.
לא שאי אפשר לתאר מצב בו מקורות יטעו עיתונאים - אבל להגיד שהעיתונאים (ככלל) ממציאים דברים כדי לקדם את העיתון שלהם, זה עלבון למגזר נרחב של אנשים, עלבון שממש ממש לא מגיע להם.
מה ההיפך מהלחי השניה? 41904
"מדינה קטנה כמו ישראל, שרוב האוכלוסיה שלה מרוכזת בשטח עוד יותר קטן, אינה יכולה להרשות לעצמה להיבנות על "יכולת המכה השנייה". ולכן זה לא דומה למאזן הגרעיני בין ברה"מ לארה"ב, שכל אחת מהן יכלה הייתה לספוג מכה גרעינית, להמשיך להתקיים כמדינה, כך שיהיה טעם לממש את יכולת המכה השנייה."

אני חושב שאתה טועה בהבנת מטרתה של יכולת המכה השניה. לברה"מ היתה יכולת להחריב את ארה"ב (במובן זה שארה"ב לא תמשיך להתקיים כמדינה) במכה אחת, וההיפך. לא היה טעם כשלעצמו במימוש יכולת המכה השניה; המטרה היתה הרתעה מפני מכה ראשונה, ע"י הבטחת MAD: השמדה הדדית מובטחת. ללא יכולת מכה שניה מצד ברה"מ, יכולה ארה"ב לתכנן מתקפת פתע שבה היא תחריב את ברה"מ, כולל את בסיסי הטילים שלה; או אז ברה"מ לא תוכל לשגר את הטילים שלה, וארה"ב מנצחת. יכולת מכה שניה מטרתה שברה"מ תוכל להחריב את ארה"ב גם לאחר שברה"מ *נחרבה לחלוטין*, למשל ע"י צוללות (או - כפי שנקטה ארה"ב, לפחות חלק מהזמן) ע"י כך שבאופן רצוף נמצאים באוויר מטוסים הנושאים נשק גרעיני.

בהקשר של ישראל, נדמה לי שהמשמעות של יכולת מכה שניה היא מוגבלת; השאלה היא אם למדינת אויב כלשהי יש (או יכול להיות בעתיד נראה לעין) פוטנציאל לחסל במתקפת פתע את יכולת המכה *הראשונה* (הגרעינית) של ישראל: מספיק שחלק, או רוב, הפצצות הגרעיניות מוגנות מתחת לפני הקרקע; נדמה לי שאז היריב חייב נשק גרעיני, בכמות רבה ובעוצמה רבה, כדי לנטרל את היכולת הזו.
מה ההיפך מהלחי השניה? 41925
רק ש(חלק גדול מ)הפצצות והמשגרים של ישראל נמצאים במערות שנחצבו בסלע רך באזור מיושב (לא הרבה דרומית לגדרה) - מספיקים טילים קונוונציונליים שפספסו בכמה ק''מ כדי לפדוק את ישראל קשות מבחינה זו.

מה שכן, יש צוללות.
לא כל כך מיושב 42768
(על פי מקורות זרים וכל זה) פצצות האטום נמצאות איפשהו ליד שדות מיכה (תחפשו במפה, זה איפשהו בעמק האלה) - לא אזור כל כך מיושב.
מישהו אמר "כנף 2"? 42785
לא יודע, אבל אם כן, אז אין ספק שהוא אמר את זה, בהסתמך על מקורות זרים.
מישהו אמר "כנף 2"? 42786
שוקראן.
מישהו אמר "כנף 2"? 42790
נו באמת. הכל כבר פורסם וגלוי באתר "פדרציית המדענים האמריקאית" שהזכרתי לא אחת:

מישהו אמר "כנף 2"? 42804
באמת אתר נחמד, ויש בו אפילו תצלומים פוטוגניים של מבני ציבור בדימונה.
מישהו אמר "כנף 2"? 42826
מישהו יודע מה זה המבנה המאוד מוזר הזה שליד מושב בניה?
Speaking Of Which... 42793
ישוחרר ואנונו לאלתר.
שרים בממשלת ישראל חושפים בערוץ השני יותר מידע ממה שהוא חשף, ובעידן האינטרנט ותצלומי הלוויין הפרטיים כל האישום נגדו הוא אנכרוניסטי ומטופש.
Speaking Of Which... 42911
כמה זמן עוד נשאר לו?

"ישוחרר לאלתר" היא קריאה לא רצינית. אסיר ישוחרר אם יערך לו משפט חוזר ובו תבוטל הרשעתו (מה עם פס"ד דני כץ II, אגב?). אחרת, ובהנחה של כל הליכי הערעור במשפט המקורי (ערעור על ההרשעה, ערעור על העונש) מוצו, מפלטו של האסיר הוא בהליכי החנינה וקיצור העונש. על האסיר ובאי-כחו למצות הליכים אלה, וכאן יש מקום לקריאות כגון "חנינה לואנונו לאלתר" או "קיצור העונש מיד" או "הקץ להתעללות", המתבססות על הרושם שואנונו נענש בצורה קשה מאד (והייתי אומר חסרת-תקדים, אבל לך תדע), והגיעה העת לפעול לרווחתו ולשיקומו (במידת האפשר).

בכל מקרה, ההנמקות שבמשפט השני בדבריך לא נראות לי רלוונטיות לעניין זה.
Speaking Of Which... 429566
אופס, הוא השתחרר :)
מה שהיה היה? 43791
לפי ההגיון שכתב האישום נגד ואנונו מיותר כי הוא אנכרוניסטי אני כבר יכול לראות את קו ההגנה של מבצעי עברות ביטחוניות עתידיים: "אין טעם לכלוא את הנאשם," אדוני השופט, "הפשע שביצע ממילא עתיד להתיישן".

לפי ההגיון העקום הזה אפשר גם לשחרר מהכלא את יגאל אמיר, הרצח כבר לא רלוונטי, הרי יש לנו ראש ממשלה אחר במקום רבין, אז בשביל מה שיישב?
זה עמיר בע' 43817
והוא יושב (בין היתר) על נטילת חייו של האדם יצחק רבין. ככה שעד שלא ייוצר לו כפיל זהה, קשה לי לראות איך הרצח הזה הופך לבלתי רלוונטי, אפילו על פי ''ההגיון העקום'' שהזכרת.
מתחת לסלע צומחת לפלא 42808
<דיסקליימר: לא רק שאין לי מידע ממקור ראשון, אני גם מתעצל לקרוא פרסומים זרים. אני מתבסס רק על הגיוני המוגבל>.

האם ישראל לא מחזיקה חלק מהפצצות שלה מוכנות להטלה ממטוסים? האם המטוסים הללו לא נמצאים (בחלקם, לפחות) בדירים תת-קרקעיים? האם הדירים הללו לא אמורים לעמוד בפגיעה ישירה של טיל סביר? או לפחות בכל דבר פחות מפגיעה ישירה?

ואם הסלע רך (והאזור מיושב), האם לא הגיוני להניח שיש איזה דיפון בטון שיהפוך גם את משגרי הטילים לעמידים כנ"ל?

ועוד משהו על הצורך ביכולת מכה שניה: כזכור, טענתי שהיא נחוצה כנגד יכולת של היריב להשמיד במכת פתע את היכולת הגרעינית שלנו. אבל כדי שהיריב יוכל לתכנן מכה כזו (בהנחה שהוא רציונלי; אם לא, גם יכולת מכה שניה לא תעזור), הוא צריך להיות מסוגל להשמיד את היכולת הגרעינית הרגילה *עד הפצצה האחרונה*, ובוודאות מוחלטת! כי אם נשארת בטעות פצצה אחת, כל העסק כבר הרבה פחות כדאי מבחינתו...
למעשה, נדמה לי שיכולת השמדה כזו גובלת במדע בדיוני; ייתכן שאפילו בין ארה"ב לברה"מ לא היתה יכולת כזו, ובעצם לא היה אולי צורך ביכולת מכה שניה (פרט לצורך של יצרני הנשק, כמובן).
מתחת לסלע צומחת לפלא 42895
כלומר, היה צורך ביכולת מכה שניה, רק לא מהסוג של צוללות ומפציצים מסביב לשעון.

הבנתי נכון?
צפרדע (מכה שניה) 42977
כן ולא.
כן, במובן זה שצריך יכולת גרעינית שתשרוד אחרי מתקפת פתע גרעינית (ואולי במבט רחב יותר לא צריך, אבל לא ניכנס כאן לכל הלוגיקה של המלחמה הקרה - מכל מקום, סביר לטעון שצריך).

לא, במובן זה שיכולת מכה ראשונה סבירה, קיימת התסברות לא אפסית שתשרוד מתקפת פתע, וזה מספיק. די בכך שיהיו מספר בסיסי שיגור טילים ובסיסי מטוסים, ושחלק מהמשגרים ומהמטוסים יהיו מוגנים בצורה סבירה מתחת לקרקע. אז אפשר לקרוא לזה ''יכולת מכה שניה'', אבל זה די מרוקן ממשמעות את הדיון בעניין.

אם למדינה יש יכולת גרעינית מינימלית - נניח, פצצה-שתיים שהושגו בקושי ובלי הרבה טכנולוגיה מסביב, אז אפשר אולי לתכנן לנטרל זאת במתקפת פתע. ממילא מדינות כאלה לרוב רחוקות מאוד מיכולת מכה שניה במובנה המסורתי (צוללות וכו'). לשון אחר, אם כבר הגעת למצב שיש לך מה לדבר על יכולת מכה שניה, אולי אתה כבר לא צריך אותה.
תוכנן במיוחד לרמת הגולן ? 41683
איפה שמעת על זה?
איך הגעת למסקנה הזו?
זה נשמע לי קצת מוזר.
מוזר ? 50031
המזקו''ם של המרכבה (מערכת זחלילים ומשהו - אתה יודע, השרשראות והמתלים וכל זה), שונה מזה של הטנק האמריקאי, למשל, כי הוא מותאם לקרקע הסלעית של רמת הגולן. בנוסף, השטח מכתיב חיזוקים שונים למכלולים וכו'.
הנקודה שלי, היא שהמצדדים במרכבה טוענים כי רכישת טנק אמריקאי היא אולי יותר זולה, אבל אם לוקחים בח-ן עליויות של החלפת מזקו''ם והתאמה, מקבלים מחיר יקר יותר (לא בטוח שהם צודקים).
מערכת זחלים קפיצים ומרכובים 54323
בזבוז ? 41667
פרוייקט החץ שונה מפרוייקט הלביא בכך שארה"ב ממנה חלק גדול ממנו עד סופו. יש לארה"ב אנטרס בקיומו של החץ, כל עוד אין לארה"ב משהו משלה. לעומת זאת, כאשר התחוור לאמריקאים שגור האריות התפתח לאריה של ממש, ובעצם לא נפל ממתחרהו האמריקאי - הF16 - הם החלו לפעול לחיסולו של הפרוייקט. הם הפסיקו את המימון, והבטיחו לספק לישראל F16 בכספי הסיוע הביטחוני.

ישראל הייתה צריכה לבחור. לממן את הפרוייקט לבדה הוא דבר יקר מאוד, וייתכן בהחלט שהסיוע האמריקאי היה מצטמצם - בכמות ובאיכות. לעומת זאת, ניתן היה אולי להחזיר את ההשקעה באמצעות מכירה. אני חושב שלא היו חסרים לקוחות למטוס ברמה של הלביא בשילוב המוניטין שיש לחיה"א. אותו מוניטין שמוכר את הF16 לכל מיני מדינות.

אם זכרוני אינו מטעה אותי, בסופו של דבר, כמו תמיד, נפל הפרוייקט ברוב קטן מאוד בהצבעה בכנסת, על רקע שיקולים מפלגתיים צרים (נדמה של מפלגות דתיות), שבניהם לבין פרוייקט הלביא לא היה כל קשר.
קצת מטעה אותך. 41674
ההצבעה הייתה בממשלה, השרה שושנה ארבלי-אלמוזלינו, שרת הבריאות מטעם מפלגת העבודה, נחשבת ל''קול המכריע''.
וואלה... 41702
בזבוז ? 41811
ככל שזכור לי לא הייתה החלטה אמריקאית על הפסקת המימון (היה כנראה חוזה בעניין זה). אבל הייתה מגמה כזאת, והם החלו ללחוץ כדי שאנו נחליט להפסיק, וגם שלחו את דב זקהיים כדי שישכנע אותנו.
והוא שכנע . . .
לא אותי, אבל את רבין שממילא לא מת על פיתוחים עצמיים והעדיף קניית נשק - כן.
השקעה לטווח ארוך? 41443
אם אכן רוב המימון לפרוייקט מגיע מארה''ב, דומה כי החסרונות מתבטלים לעומת היתרונות. הרי במקרה הגרוע, בסוגיית איום הטילים הבליסטיים נחזור לנק' ההתחלה. אולם הידע והניסיון, שנצברו במהלך העבודה על ה''חץ'', ישמשו את צה''ל והתעשיות הבטחוניות בפרוייקטים עתידיים.
אין בכלל שאלת ''אם'' 41456
הכל, כולל הכל, פרט לסכום כסף זניח בתחילת הפרוייקט שהיה בעצם הצגת היתכנות, הוא במימון אמריקני מלא לחלוטין.

ישראל לא הוציאה את סכומי הכסף האגדיים שנדרשו לחץ.

החיסרון העצום, הוא כל קודי המקור שייכים גם לאמריקנים + וזוהי נקודה חשובה, מכירה לצד ג' רק באישור.

דוגמא: המכ"מ של החץ, "אורן ירוק" נמכר באחרונה להודו, לא לפני קבלת אישור אמריקני. המחיר כפי שפורסם, היה 300,000,000$.

לא רע.
אז אתה טועה 41611
החץ ממומן בחלקו (שני שליש) ע"י האמריקאים, אבל שליש ממומן ע"י ישראל.
המערכות הנלוות, כגון מערכת הרדאר (אורן ירוק) שהזכרת, פותחו בכסף ישראלי, ולכן נמכרו לארצות נוספות.
לגבי החץ עצמו, מכיוון שהוא ממומן במימון חלקי של האמריקאים, הטכנולוגיה שייכת בחלקה לאמריקאים ולכן יש להם זכות וטו על מכירת הסוללות למדינות אחרות.

בכל מקרה, המאמר מתעלם מכך שפיתוח של מערכת NMD אמריקאית מתחרה ישירות במערכת החץ. כיום, מכיוון שמערכת החץ פותחה להגנת מדינת ישראל, היא מיירטת את הטילים בשלב המעוף הסופי שלהם ובעלת טווח הגנתי קטן. לעומת זאת, האמריקאים מפתחים מערכות הגנה שאמורות ליירט את הטיל בשלבים מוקדמים של מעופו (למשל מערכת THAAD) ומגנות על שטח גדול יותר.
לכן בשלב שהניסויים של THAAD יצליחו (ונכון להיום, עפ"י מיטב ידיעתי, כולם נכשלו), ולאחת ביטול אפשרי של ה-ABM, האמריקאים עלולים להחליט שאין טעם להמשיך בהשקעת כספים במערכת מתחרה שאינה מתאימה להם, אבל מפותחת באופן חלקי על חשבונם.

ייתכן שזו סיבה נוספת לווטו שהאמריקאים מטילים על מכירתה למדינות ידודיתיות. הרי בסופו של דבר, הכל מסתכם בכסף וחברות אמריקאיות לא מרוויחות אם ישראל תמכור מערכות חץ לכל דורש. (וע"ע פרשת מכירת מטוס הביון לסין).
אז אתה טועה 42617
ראשית, קשה להגיד כי המערכת האמריקאית מתחרה ישירות במערכת הישראלית. מפאת חוסר המקום לא אציין את כל הפרטים הטכניים, אך המערכת האמריקאית (שכוללת מרכיבים שונים, כפי שציינתי במאמר) עונה על איומים, בטווח ומספר, שונים מאלה שאיתם אמורה להתמודד מערכת החץ.

שנית, תתפלא לשמוע, מערכת ה THAAD ומערכת החץ די דומות. שתיהן אמורות ליירט את הטיל בקצה (סוף) המסלול הבליסטי שלו. ההבדלים הם רק בטווח היירוט, ורדיוס האיזור המוגן.
וכן, היה כבר ניסוי מוצלח, ראשון אמנם, של מערכת ה THAAD.

האם יתכן ששיקולי כסף מנחים את האמריקאים? במידה מסוימת, אין ספק. אך לא נראה לי כי יש לראות את כל התמונה כולה ב"איל הממון". התמונה מורכבת הרבה יותר.
השיקולים של האמריקאים 50034
האמריקאים הם לא מקשה אחת. משרד ההגנה שלהם כנראה באמת לא מתלהב מלממן את החץ ומעדיף לממן את ה-THAAD, ולא מבקש מימון עבור הפרוייקט. המימון לחץ מאושר כל שנה על ידי חברי קונגרס שמוסיפים לתקציב הבטחון האמריקאי מ י ו ז מ ת ם כסף, שמיועד ספציפית לנושא זה (תהליך שקרוי Plus-Up). כמובן שהתהליך נדחף ע"י לוביסטים ישראליים.
לישראלי נראה מוזר שפוליטיקאים מקבלים החלטות ללא תיאום עם מעהב"ט, אבל השאלה "איזה דרג צריך לקבוע צרכים אסטרטגיים" ו"אילו שיקולים הם רלוונטיים" (רק בטחניים או גם של קשרי חוץ למשל) חורגת מדיון זה.
41566
ממש לא מדויק 41662
מה עם הנאוטילוס??
היא פותחה ע"י ארה"ב (מזמן) ולדעתי היא הרבה יותר מרשימה מהחץ.
ממש לא מדויק 41663
היה כתוב משהו בדבר "מבצעית". לטענת ישראל, יש לה סוללת "חץ" מבצעית. האם יש היכנשהוא בעולם מערכת "נאוטילוס"‏1 מבצעית?

1 אם אכן, כמו שנדמה לי, מדובר במערכת היירוט-באמצעות-לייזר, אז אני מיץטרף להתרשמותך, זה אכן מגניב מאד (לפחות בהדגמה היחידה שהראו לי), אבל נדמה לי שזה יודע לאכול רק קטיושות, לא סקאדים.
ממש לא מדויק 41707
AFAIK, הנאוטילוס הייתה איפה שהחץ היום כבר ב97.
אני מניח שהיום היא מבצעית ושהתוכנית האמריקאית החדשה תמשיך להשקיע בה.
ממש לא מדויק 41719
עשו לך הדגמה? באמת? איפה? איך? למה? כמה?

עד כמה שידוע לי, המערכת עדיין לא מבצעית. עובדים על זה בארץ.
ממש לא מה שאמרתי 41726
ממש לא מה שאמרתי 42237
''בהדגמה היחידה שהראו לי''

אנא, הסבר.
לא רוצה! 42239
עשו הדגמה למישהו אחר. אח''כ הראו את זה בטיוויליזיה.
ממש לא מדויק 41809
הנאוטילוס היא מערכת נגד קטיושות ולא נגד טילים בליסטיים, ועדיין אינה מבצעית. לכן אין היא מתחרה בחץ.
עם זאת הטכנולוגיה הזאת ניראית לי הלהיט של העתיד, גם כנגד טילים בליסטיים, בגלל היכולת להגיב מהר, וגם בגלל מחיר השמדת כל מטרה.
בינתיים הטכנולוגיה הזאת בחיתוליה, ויש הרבה בעיות טכניות (במיוחד הפרעות של האטמוספירה למעבר הקרינה), שצריך להתגבר עליהן עד שהעסק הזה ינגן כמו שצריך.
לו הייתה עדיין ברית המועצות, והייתה מלחמה קרה, בטח היינו רואים היום פלאי פלאות.
אבל עם התרסקות ברית המועצות המוטיבציה בארצות הברית להשקיע בדברים כאלה ירדה.
ממש לא מדויק 41821
נראה לי שאפשר לצפות את הקטשיושות בחומר רפלקטיבי, ואז יצטרכו להעלות את ההספקים של הנאוטילוס בכמה סדרי גודל.

יש למישהו תיקון להשערה שלי?
ממש לא מדויק 41850
השערה נכונה, ולא רק זה, אין כיום לייזר יעיל שמתפקד במזג אויר גשום.
רעיון חכם 41857
כשהייתי ילד, חשבתי (בתקופת פרויקט "מלחמת הכוכבים") על רעיונות דומים: למשל על לוין ריגול שיראה ככדור גולף מצופה בכרום, שהגומות הפזורות עליו ירכזו את הקרינה בחזרה לכיוון התוקף! השמעתי את הרעיון בפני אבי, מומחה בעל שם לאופטיקה וליזרים, ולמרבה הפתעתי הוא סיפר לי שאכן היה רעיון כזה בדיוק!
ממש לא מדויק 41869
יצטרכו גם מישהו שישב שם (כמו בד''ר סטרינג'לאב) עם מטלית, וידאג שלא יתיישב פרור אבק או פיח על הציפוי, כדי שיבריק כראוי, כי אם תמצא נקודת תורפה כזאת, יהרס הציפוי חיש קל, ואחר כך השמיים (בצדו השני של הטיל) הם הגבול. . .
ממש לא מדויק 41870
או מישהו עם אופניים, כדי להניע את הטיל.
ממש לא מדויק 41872
ואם בחיזבאלה ובלבנון עסקנן, יצטרך החמור נושא הקטיושה למקום השיגור, ללבוש חלוק לבן. . .
ממש לא מדויק 42982
סתם מחשבה שעשויה לצוץ גם בקרב אויבינו המושבעים הערבים: אם קרן הלייזר של הנאוטילוס נמצאת בטווח האור הנראה, אפשר פשוט לצבוע את הקטיושה בצבע הזה. יכול להיות שהבליעה לא תרד לאפס, אבל שוב, מספיק להוריד אותה כך שיידרש למפתחינו עוד עשור.
ממש לא מדויק 43295
אתה יכול להסביר את זה בבקשה, פיסיקלית.
ממש לא מדויק 43297
קודם כל הרשה לי לשנות את העצה שלי: לצבוע את הקטיושה בלבן, לא באדום. פרחים אדומים הם אדומים כיוון שהם מחזירים את האור האדום לעין שלך (מבחינתם הם פשוט לא בולעים אור אדום), פרחים לבנים יחזירו את כל ספקטרום האור הנראה.

קיר לבן בוהק מחזיק שמונים אחוז מקרינת האור הנראה שנופלת עליו, ויש לתאר שגם קטיושה לבנה תחזיר את האור באותם שיעורים - כלומר תבלע רק חמישית מהאור. יכול להיות שקטיושה שפגיעותה ללייזר (ולנאוטילוס) פחתה פי חמש תהיה מסוגלת לשאת בפגיעת הלייזר למשך הזמן שבו הנאוטילוס מכוון עליה.

כבר היה לי וויכוח פיסיקלי על העניין, הנימוקים שלי לא שכנעו לפחות בן אדם אחד (למרות שהנימוקים שלו היו משהו בסגנון "סמןך על צה"ל, תוך שבוע אני מעלה לך את ההספק פי חמש, מה אתה מתבכיין לי כמו איזה נקבה, תעשה קפה") , אז תרגיש חופשי לתקן אותי.
חשיפה: מאור הוא המעריץ האלמוני 43298
איזה טמבל אני.
ממש לא מדויק 43300
אני חושב שהלייזרים הללו הם בתחום האולטרא סגול (רוב הליזרים עתירי האנרגיה הם בתחום הזה). מה שאומר שצריך למרוח על הקטיושה קרם נגד שמש עם מקדם הגנה גבוה.
ממש לא מדויק 43301
הנה, חזרה לשולחן השרטוטים. לפחות לא עזרתי לאויבינו.
ממש לא מדויק 43395
אני *יודע* שהלייזר הכימי שבמערכת הנאוטילוס הוא בתחום האינפרה אדום.
ממש לא מדויק 43409
האם המידע שפרסמת כאן לא מוגדר כסודי? אני יודע שבמערכות מכ"ם למשל, התדרים סווגו כ"סודי ביותר".
יוצא להגנת הדב 43412
גם אני שמעתי על הפיזור ממים באטמוספירה, ולא היה לי כל מגע עם גורמים בטחוניים רלבנטיים. כנראה בלמ''ס.

גם תחום התדרים של מכ''מים ידוע לכוווולם. תדרים מסוימים אולי לא.
יוצא להגנת הדב 43414
אני חושב שערן התכוון לכך שבזמן השימוש הראשוני בראדאר, טווחי התדרים הוגדרו כסודיים ביותר. (אני חושב שהסיווג הספציפי היה ''סוד כמוס לפרה ולסוס חמש אלף.''
ממש לא מדויק 43446
סוג הליזר הכימי שאותו מפעילה מערכת הנאוטילוס פורסם בתיקשורת (אמנם אין לי כרגע קישורית).
תדר הקרינה אינו נקבע ע''י איזו מערכת אלקטרונית שמתבטא נניח בסיבוב כפתור, ומאפשר אפילו אולי לשנותו, אלא בחומרים המאד מוגדרים שעושים את הראקציה הכימית.
ועכשיו יש לי 43451
חפש בטקסט את המילה: infrared
יש עוד המון חומר על זה. נורא קל למצוא.
ממש ממש לא מדויק 43399
לייזרים באולטרא-סגול הם אכן (ברוב המקרים) עתירי אנרגיה, אבל חסרי כל יעילות על כדור הארץ מאחר ולמרבית השמחה, החמצן שבאטמוספרה בולע ומפזר קרינה אולטרא-סגולה.
במקרה האמור מדובר (כפי שאמר מר אנשלוביץ) בלייזר בתחום האינפרא-אדום שעובר היטב דרך האויר, אבל נבלע ע''י מים ולכן בעייתי כאשר יש ערפל או גשם.
ממש ממש לא מדויק 43459
נכון, אני מכיר ישומים שבהם הליזר עובר מרחקים קצרים מאוד (מערכות דפוס, למשל) ולא חשבתי על הבליעה באטמוספירה. טעות שלי.
ממש לא מדויק 43394
זה אינפרה אדום. וחוץ מזה, כפי שקיויתי שתבין קודם, אבל אתה ממשיך בשלך, גם אם היה בתחום הנראה היה צורך לשמור על תנאי מעבדה חמורים ביותר כי כל טיפת לכלוך גורמת לנקודת כשל שהורסת כל צביעה וציפוי דקים. איפה יש לך תנאים כאלה בשדה הקרב ?
ממש לא מדויק 43398
ראשית, טוב שאני טועה, לא?
חוץ מזה, אני מקבל את התיקון בהכנעה ובחיוך.

את הווריאציה הלבנה\אדומה על רעיון המראה הוספתי כי חשבתי שתחזוקתה פשוטה יותר - לא אז לא.
ממש לא מדויק 43531
יש באינטרנט חומר על מערכת הנאוטילוס ועל הליזר הכימי שבה.
קראתי קצת ועכשיו אני יודע יותר.
כדי לקבל מושג על מה שקורה שם, ומדוע רעיונות הצביעה והציפוי למיניהם רק יצחיקו את המערכת, כדאי לעקוב אחרי מה שמסופר שם על המהוד (רזונטור), והמראות שבו.
המהוד הוא תא אופטי שבתוכו בעצם נוצרת הקרן.יש בו שתי מראות משני צדיו. הקרינה נעה הלוך ושוב ממראה למראה וסופגת מהתווך שמכיל את תוצאות הריאקציות הכימיות (אגב מדובר בגאזים רעילים ביותר אבל גם מאד שקופים וללא לכלוכים ופיח), עוד ועוד אנרגיה.
מה שרלוונטי לעניננו הוא שהמראות למרות שהן מאיכות יוצאת מהכלל הן בדרך כלל מקוררות מיים (כמו במכונית), או נוזלי קרור אחרים.
למרות שבתוך המהוד הקרן אינה מרוכזת כמו בנקודת הפגיעה אלא רחבה יחסית ולכן פחות ''חמה'' הקרור הזה היה תמיד דרוש, כי די בחלק קטן מאד של האנרגיה שלא יוחזר למרות איכות המראות, ויקלט בהן, בפגיעה בהן, ובפיצוץ כל העסק. במערכת הספציפית הזאת החידוש הוא שהמראות בכל זאת לא מקוררות, כי הצליחו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת לייצר מראות בעלות איכות כל כך גבוהה שחלק האנרגיה שהן קולטות הוא אפסי. אבל שוב ברור שמדובר במערכת אופטית סגורה ומבוקרת ולא איזה ציפוי על טיל.
ממש לא מדויק 43540
מהידע המועט שלי בנושא (השיעור האחרון בפיסיקה של לייזרים לפני השביתה) אתה מתאר את הרעיון הכללי של הלייזר, שתקף לכל סוגיו, כולל מחזיקי המפתחות בעשרה שקלים, שהוא דווקא עניין מרתק. בסוף הקורס אחזור לכאן אולי, ואם יהיה לי משהו מעניין, אוסיף לרווחת הקוראים הלהוטים.

בכל מקרה, אני מתאר לעצמי שההספקים העומדים לרשות המפתחים אינם בלתי מוגבלים, והרף העליון שלהם מתקדם בקצב מסויים, ודי לאט (אחרת, הנואוטילוס היה קיים שבוע אחרי שהיו ממציאים את הלייזר). הרעיון שלך באשר לפגמים הקטנים שיתפתחו לחורים גדולים במעטפת הוא נכון, והוא אכן נקודת התורפה של רעיונות למגננה, אבל די בהשהייה קצרה של תהליך החריכה (אולי) כדי להציל את הקטיושה מגורל אכזר, רק כדי שתתפוצץ מספר שניות לאחר מכן, בשיבה טובה (והאמת שזה לא עניין להתבדח עליו).
ממש לא מדויק 43550
הבעיות הטכנולוגיות העיקריות במערכות האלה הן כאלה שהגדלת ההספק אינה פותרת אותן.
אין איזה חוק שנותן גבול להספק. יש מטוס קטן ויש מטוס גדול ולו זה היה חשוב היו בונים מטוס עוד יותר גדול. אתה רואה רק פינה קטנה של כל העניין ולא יכול להמיש ממנה את עיניך.
מכל מקום מה שניסיתי כל הזמן לומר הוא שקרינה שיכולה לנקוב חור בלוח פלדה בעובי כמה מילימטרים, נניח בשתי שניות, תהרוס כל ציפוי או צביעה כזאת שמוחזקים בתנאי שדה, בזמן שלא תוכל למדוד אותו בשעונך, גם אם קבלת אותו כמתנה במבצע המנוים החדש של מפעל הפייס, שאני נאלץ לחזור ולשמוע עליו שוב ושוב כי אני לא מספיק לזנק ולהעביר ערוץ בעוד מועד.
ממש לא מדויק 43562
שלא תבין לא נכון, אני לא מתווכח, ובטח לא עם מי שמבין יותר ממני בעניין. אני סתם מעלה השערות, זה נחמד, וזה מתאים יופי לאייל הקורא.
ממש לא מדויק 43573
אין שום בעיה. זה בסדר גמור. אני מנסה להתייחס כמיטב ידיעתי והבנתי.
זאת ועוד 43746
יש - או תהיה - בטח דרך לשגר שתי קרניים באורכי גל שונים, ובעיית הצבע נפתרת.
ממש לא מדויק 562452
בליזר של אלקטרונים חופשיים (http://en.wikipedia.org/wiki/Free-electron_laser ) אפשר לשלוט על תדר האור הנפלט. אפשר גם להגיע לעוצמות מרשימות, והפעלתו ככלי נשק נראית קרובה מתמיד: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2011/01/21...

(דגדגן: עזבו אתכם מאיזו קטיושה עלובה, מדובר על הטבעת אניות)
נצחון הכמות על האיכות 41885
אני חושב שאם יש משהו שהמתקפה על ארה"ב לימדה אותנו, מעבר לזה שתרחישים מספרי קלנסי אפשריים, הוא זה:
באמצעות ארבעה מטוסים וכמה סכינים יפניות הורידו מעצמה על הברכיים. Low Tech מנצח.
לפתח את הטכנולוגיה הכי מתקדמת שתעצור כל טיל, זה יופי-טופי, אבל אם משיקולי עלות יהיו לנו רק שנים שלושה כאלה, הרי שזה היה לריק.
ע"ע התגובה של ירדן ניר:
תגובה 41622

מדינות ערב והעולם השלישי כבר הבינו.
כדי להיות מסוכן אתה לא צריך להיות *הכי* איכותי, רק מספיק-איכותי ובכמויות (סקאדים,נשק כימי,נשק ביולוגי).
כדי להיות *באמת* מוגנים, אנחנו צריכים מערכת הגנה רב-פעמית, כזו שתתן לנו הגנה כמספר האיומים הפוטנציאליים.
הנאוטילוס הוא דוגמא אחת שעלתה פה, אני לא ממש יודע איפה היא עומדת, ואם מישהו פה כן יודע.
ואולי לוחמה אלקטרונית ?
למישהו יש רעיונות אחרים ?

דרך אגב,
האם אני הפרנואיד היחיד שמרגיש שעיניים לא ידידותיות עשויות לקרוא את הנאמר פה?
נצחון הכמות על האיכות 41886
תהיתי אם אכן ניתן באמצעים של קרינה אלקטרומגנטית להפעיל בטרם עת את מרעומי הטילים הבליסטיים.
אין חדש תחת השמש 41937
זה בסדר, כל מה שנכתב כאן כבר ידוע וגלוי. קפוץ פעם לאתר של פדרציית המדענים האמריקאית:
41950
"ארבעה מטוסים וכמה סכינים יפניות הורידו מעצמה על הברכיים"? מדובר בעקיצת יתוש לכל היותר.
יתושים וברכיים 42067
אני לא חושב שהרבה יסכימו שזו עקיצת יתוש. רק מבחינת הנזקים הכלכליים הישירים מדובר על כ 150-מליארד דולר, וכמאה אלף מקומות עבודה בניו יורק.
יתושים וברכיים 42087
אני מוכן להתפשר על עקיצת דבורה, אך קשה לומר שזה 'הוריד את ארה''ב על בירכיה'.
וואחד עקיצה... 42157
אז בואו נראה מה היה לנו:
-כ-‏10,000 הרוגים
-כלכלה מזועזעת
-טראומה לאומית שתלווה את האמריקקים ביובל הקרוב (נחשו מי יהיו הרעים בסרטי הוליווד...)
-פאניקה לאומית ואובדן הבטחון האישי (במדינה שבה דעת הקהל כ"כ חזקה שבוחרים נשיא על נושאים כהפלות)
-הרס סמל תרבות כבנייני התאומים (אם לבין לאדן היה שכל, הוא היה דופק את פסל החירות, ואז איזו השפלה היתה...אולי בפעם הבאה)
-אובדן כושר ההרתעה של ארה"ב
-תקדים צבאי מסוכן

חבר'ה שום דבר לא ישוב להיות כשהיה.
נוקדנות 42159
המספר הרשמי הוא בסביבות 4700 הרוגים סה"כ. כולל הפנטגון והמטוס בפנסילבניה.
כשאוסמה פגש את ג'ורג' 42184
מבחינת אובדן חיי אדם, מדובר בפחות מחצי המספר שנקבת, כפי שהעיר ערן, ובכל מקרה בחלק מזערי מאוכלוסיית ארה"ב.

הכלכלה היתה במצב של כניסה למיתון עוד לפני כן (ובמיוחד חברות התעופה). נדמה לי גם שהנאסד"ק דווקא התאושש די מהר מן המכה.

טראומה לאומית? אכן כך. האמריקאים מרגישים עתה הרבה פחות בטוחים, אבל גם הרבה יותר מלוכדים, נחושים, נכונים להקריב ומבינים את הצורך להרחיב את השפעתם בעולם, שמתחיל להבין שאחת התוצאות של אירועי 911 תהיה העמקת המעורבות האמריקאית בעולם בכלל ובמוסלמי במיוחד. זאת, כאשר לפני 911 הייתה מגמה דו-צדדית לירידת קרנה של ארה"ב בעולם והליכה לכיוון הסתגרות. עתה התהפכה מגמה זו, גם אצל בוש וגם בעולם (למרות הקולות המתגברים באירופה נגד המלחמה).

בקשר להוליווד: גם לפני כן מילאו הערבים מקום של כבוד בסרטי הטרור האמריקאים שהתחילו לחפש רעים מתחת לשטיח. עתה לא יהיה עוד צורך לחפש הרבה והקהילה הערבית שזעקה על כל בעבר תעדיף לשתוק או תהיה מעוטת השפעה.

בקשר לכושר ההרתעה: דווקא נראה שהאמריקאים הבינו את טעותם במלחמת המפרץ, כשלא חיסלו לחלוטין את משטרו של סאדאם חוסיין. עוד מוקדם לדעת כיצד יגמר העניין, אך נראה לי שבסופו ארה"ב תהיה עוד יותר דומיננטית מלפני-כן, עם נכונות גדולה יותר להתערב בענייניהן הפנימיים של מדינות.

בסה"כ נראה שאכן מדובר באבן דרך הסטורית חשובה. עדיין, ואני מתעקש, שום מערכת או סקטור אמריקאי לאומי לא קרס ואין שם כמעט שום התרפסות ותחינה או ביטוי אחר ל"ירידה על הבירכיים".
כשאוסמה פגש את ג'ורג' 42317
באמת, *רק* 4700 הרוגים? לא ידעתי.
זה מספר סופי, או שעוד מחלצים גוויות בניו-יורק?
היי, גרמת לי לראות שה-‏9.11 נראה כמו טלפון החירום 911. כמה מתאים... : )

לדעתי בהתייחסות שלך למאקרו, אתה מפספס את הפרטים העקרוניים של המיקרו, האפקט על האמריקאי היחיד.
האומה האמריקאית מורכבת אולי יותר מכל קבוצה אחרת מפרטים אגוצנטריים, שהדבק שמחבר אותם הוא ההבטחה לחופש, האפשרות למצוא את האושר (מעוגן בחוקה), והסיכוי להתעשר ("החלום האמריקאי").
בלי כל אלו, האמריקאים הם סתם אוסף של מהגרים ומהגרים-לשעבר מכל מיני תרבויות, בלי מכנה משותף או רצון לשתף פעולה.
כל הפטריוטיות שלהם היא בלוף, מאד מושקעת מבחוץ ומעוד חסרת אידאלים מבפנים, רובם אפילו את ההמנון לא יודעים לשיר.
הפואנטה שלי היא זו,
אם עכשו, היפוטתית, היתה ארה"ב הופכת לבלתי נסבלת למגורים (למשל ע"י הפצת אבעבועות שחורות), כל פרט היה עושה את החשבון האישי שלו - ועוזב! והנה הלכה לה אימפריה.
נכון, נפלו רק שנים (וחמישית) בניינים, אבל החשבון-נפש של כל אמריקאי כבר החל. משהו ביסודות של ארה"ב מתנהג כמו פל-קל.

ובעניין הנשק הביולוגי, שמפחיד אותי דרך אגב הרבה יותר מהגרעיני,
זו הסיבה שאני חושב שלכל מדינה ערבית כמעט יש את הפוטנציאל להרוס את ארה"ב,
האמריקאים פשוט כאלה שחצנים שהם לא רואים את זה.
אבל, "לא לעולם חוסן".
סליחה, 41952
סכינים יפניות זה לא low tech. להיפך, זה cutting edge technology.
רגע של יפאנית 41974
יפה!
דרך אגב, מישהו יודע את מקור הכינוי העברי של סכין זו?
רגע של יפנית 42004
רגע, אתה רוצה להגיד לי שביפנית לא קוראים לזה "הסכין הלאומי"?!

[מי שעונה ברצינות לאפופידס מתבקש לענות גם בקשר למפתח שוודי ולמבחן אמריקאי]
גאוה לאומית 42028
התיקן שנקרא כאן ''ג'וק אמריקני'' נקרא בארה''ב ''ג'וק גרמני''.
גאוה לאומית 42595
יש כאן תיקן שנקרא ג'וק אמריקאי?
ואיך קוראים ל"חומינים" (הידועים גם בשם "פשיסטים") באיראן?
גאוה לאומית 42622
1. כך קוראים בסביבתי הקרובה לג'וק הגדול ההוא עם הכנפיים.

2. הרבובדיה?
מי רוצה להיות מיליונר? 42676
בשנות ה80, כשהופיעו החומיינים, נפוצו שלוש גרסאות למקור שמם:
1) שמם מבטא את צבעם, גם אם זה אינו ייחודי.
2) הביצים מהם הם בקעו היו בפיסטוקים שישראל קיבלה מאירן במסגרת העיסקה הידועה כ"אירנגייט", שבמסגרתה הועבר נשק לחיזבאללה ולניקרגווה. שמם לכן מאזכר את מנהיג אירן באותו זמן.
3) הם הובאו על מנת לבער את נגע היתושים, שהרי אם אוכלים זחלי יתושים.

מישהו יודע את התשובה?
ולהבדיל, 42860
התריסים המוכרים בארץ כוניצאנים נקראים בוונציה 'תריסים פרסיים'.
מה קרה ל'מקק'? 43820
למיטב ידיעתי, אוכלוסיית הג'וקים מתחלקת לשניים - המקק הגרמני והמקק האמריקאי (הגדול יותר).

עם זאת, את שניהם אפשר למצוא בארץ הקודש.

J-Bar
רגע של יפנית 42033
משהו מצחיק אותך מיץ לפת?
תרד ל30 שכיבות סמיכה ותביא לי עד המסדר בוקר מחר חיבור בנושא "תרנגול ההודו והנשיקה הצרפתית".

נ.ב.
(-: כמובן.
סליחה 42031
לא נעים לי למתוח בדיחה מוצלחת, אבל זה יכול להיות גם bleeding egde.
: ) 42318
lol !
הממשל, הפצצה, המדען וארון הבגדים 43729
מדען מ-MIT בשם תיאודור פוסטול פרסם מאמר בשם "Scientific Fraud in the National Missile Defense Program
", בו הוא טוען כי הבסיס המדעי של מערכת ההגנה האווירית מפוקפק ביותר, וכי ניתן לעקוף את ההגנה שהיא מספקת בעזרת אמצעים פשוטים עד כדי גיחוך.

כתוצאה, שינה שירות ההגנה האמריקאי (DSS) באופן רטרואקטיבי את הסיווג של המסמכים הרשמיים עליהם הסתמך פוסטול מ"טיוטה בלתי-מסווגת" ל"מסווג", והפעיל לחץ מתמשך על פוסטול ועל MIT לצנזר באופן עצמי את הדו"ח שלו.

מאמר על כך פורסם השבוע ב-Village Voice:
מצאתי תקציר של העבודה של פוסטול באתר של הממשל האמריקאי (מעבדת פרמי הלאומית למאיצים):
פוסטול נודע כאשר פרסם מחקר שהפריך את הצהרת הצבא האמריקאי שהפטריוט השמיד כמעט את כל טילי הסקאד, וגרם לשינוי ההערכה ל-‏60%, למרות שהוא טוען שזה קרוב יותר לאפס. נדמה לי שערן יכול להרחיב בעניין הזה.
פיספסת, נפלת על פג'ו 43778
המממ... אני הולך כאן על חבל דק, במיוחד אחרי שהערתי לדוב על חשיפת מידע צבאי.

למיטב ידיעתי, במלחמת המפרץ האמריקאים סיווגו כל טיל סקאד שנורו אליו טילי פטריוט והוא לא פגע במטרה אזרחית או צבאית כ''הצלחה'', גם אם טיל הפטריוט לא פגע בסקאד כלל וכלל. יתרה מזאת, לעבר הטיל שפגע במגורי החיילים בדהראן לא שוגר אף טיל פטריוט כיוון שהמערכת חיוותה כי הוא אמור לפגוע בשטח פתוח. בדיעבד התברר כי התקלה נגרמה כיוון שאחד המחשבים יצא מסנכרון, ומאז, במהלך המלחמה, אותחלו מחשבי הסוללה אחת ליום.
בארצנו הקטנטונת, כנראה שבמקרה אחד פגע טיל פטריוט בטיל סקאד (לא ממש פגע, הטיל מתוכנן ל''פיצוץ חליפה'' כלומר להתפוצץ במרחק קרוב מאוד לטיל המתקרב), בשאר המקרים לא היו פגיעות, בוודאי לא בראש הקרבי - לטילי הסקאד העירקיים הייתה נטייה מעצבנת להתפרק באוויר, ואז היה הפטריוט מתביית על הרסיס הגדול ביותר - המנוע - ולא על הראש הקרבי. חוצמזה, אגדה ששמעתי מסתובבת מדברת על כך שאחד מטילי הפטריוט, שהסקאד שכנגדו שוגר כבר חלף אותו, פנה אחורה ופגע במכונית סיטרואן חונה.
באותו עניין 43784
מטח הסקאדים הראשון שנורה על ישראל בא בלילה השני של תחילת הפצצות הקואליציה בעיראק.
הוא כלל מספר גדול יחסית של טילים (נדמה לי 7).
באותו לילה עדיין לא הוצבו טילי הפטריוט האמריקאים. מיד אחר כך בוצעה פעולה מהירה של פריסת טילי פטריוט, ולקראת הלילה השני כבר היו כמה סוללות מבצעיות שהוכנו לקראת הבאות, אולי לא פריסה מלאה כמו שהושלמה בימים הבאים אבל בכל זאת הוצבו כמה סוללות.
וגם הפעם נורו טילי סקאד. והפעם גם נורו לעברם הפטריוטים.
המטח שנורה בלילה השני היה קטן יותר (עד כמה שזכור לי 3 טילי סקאד בלבד).
הנזק שגרם המטח השני הקטן יותר היה הרבה יותר גדול מהנזק שגרם המטח הראשון הגדול יותר, וזה למרות שטילי הפטריוט כבר השתתפו במשחק.
למרות שעל שני מקרים לא בונים סטטיסטיקה, בשבילי העובדות האלה בלבד הספיקו כדי לקבוע נחרצות שאין שום תועלת בפטריוט, וכמובן, כפי שאני נוהג תמיד, איש ממקורביי ומאלה שהייתי במחיצתם לא התחמק משמיעת דעתי זו.
הימים הבאים כמובן לא שינו את דעתי, לא נתתי אמון בידיעות שמפיצים האמריקאים על ההצלחות הגדולות של הפטריוט בסעודיה (לא הייתה שום סיבה ששם יצליח יותר, חוץ מאפשרות הסתרה ויכולת להפיץ ידיעות כוזבות), והיא נשארה כזאת עד היום, אלא אם כן בוצעו שינויים טכניים משמעותיים אחרי מלחמת המפרץ בטילי הפטריוט שהתאימו אותו יותר למטרה הזאת.

כמו שבמה שכתבתי עתה אין כל מידע מסווג, משום שאת כל הנתונים לקחתי ממה שפורסם, כך גם לגבי התדר שבו פועל הליזר של הנאוטילוס. זו מערכת שפותחה ע"י ארצות הברית וסוג הליזר פורסם באמצעי התקשורת וגם באינטרנט (הבאתי אחר כך קישורית, וכפי שכתבתי יש עוד הרבה כאלה).
באותו עניין 43790
בטילי הפטריוט, במחשבי הסוללה, בתוכנה, ובמכ"ם אכן בוצעו שינויים רבים מאז מלחמת המפרץ, במיוחד בנושא ירוט טק"ק. הגרסה האחרונה ששמעתי עליה הייתה ה- PAC-3, אבל לא מן הנמנע שהיו שיפורים נוספים מאז. פרטים, מן הסתם, באתר של רייתאון.
סרט על ''חץ'' 44504
סרט תעודה על הפרוייקט ישודר מחר (שבת) ב-‏12:30 בערוץ 2, במסגרת שידורי הרשות השניה.

גם פדהצור יהיה.
תיקון טעות 96958
המאמר מצטט את מפקד הנ"מ (על-פי "גלובס"), כאומר שמערכת החץ אינה מסוגלת לטפל ביותר מ 8-10 טילים סימולטנית. דומה שנתון כזה צריך להיות בעל סיווג גבוה ביותר, ולכן ניגשתי לקרוא את הקישור במתח מסויים.

המשפט הראשון בכתבה מצטט את תא"ל יאיר דורי: "ביכולתנו ליירט שמונה מעשרה טילים אשר יופנו לעבר ישראל". גם זה נתון שאני לא מבין למה צריך לפרסם, אבל ברור שהם לא באותה ליגה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים