התקשורת כסמן השטחיות 78
מתי בפעם האחרונה קראתם את העיתון מתחילתו ועד סופו בלי לדלג על אף עמוד?

מזה תקופה שאני מוצא עצמי מדלג באופן שיטתי על עמודים שלמים בעיתון. את הכותרות הראשיות בעמודים הראשונים, אני מוצא חסרות ערך של ממש. לא מדובר בעמוד הפרפראות ב-‏24 שעות של "ידיעות אחרונות", שבו ידיעות נוסח "חתול שדד בנק בעזרת כפית" הינן דבר נפוץ, אלא בכתבות שלכאורה יש בהן ערך חדשותי - כתבות בנושא מעשי שוד וגניבה, משחקי ספורט, סיפורים אנושיים וכו' - אך למעשה, אדם אשר מחפש בעיתון גורם מוסר, מעדכן ומפרש אינו יכול להפיק דבר מן הידיעות הנ"ל.

כל אלה הם מקרים פליליים, חריגים. הם אולי מעניינים - אך אין בהם כדי לעדכן אותנו לגבי המציאות בה אנו חיים, או כדי לסמן תהליך או תופעה. אינני טוען כי אין לכתבות שכאלו מקום בעיתונות, אולם המקום המרכזי, אולי אפילו עיקרי, שהן תופסות, הינו מקומם. על מנת להבהיר כוונתי אתן דוגמא: כתבה העוסקת במעשה אונס הינה חסרת ערך. פרברטים ומטורפים קיימים בעולמנו. פירוט יחס מקל או מחמיר של בית המשפט אל האנס, במיוחד כאשר אנו מדווחים על רצף אירועים שכאלו, יש בו ערך משום שהוא מסמן בעיה עקרונית בחברה. כך הדבר גם לגבי דיווח אודות אלימות במשפחה, תאונות דרכים שמקורן בבעיה מסויימת (תשתית, נהיגה תחת השפעת אלכוהול) וכיו"ב. הסמן העיקרי לתופעה זו הם "העמודים המרכזיים" שנמצאים במרכז העיתון, ומתמקדים במיוחד בתמונות צבעוניות הצמודות לכיתוב סתמי, והם הדפים שמהווים את מוקד ההתענייניות של מרבית האוכלוסייה.

כמובן שעיתון הינו עסק פרטי, וככל עסק מטרתו להרוויח, ועל כן הוא מתמקד במה שהלקוח רוצה לקרוא. טיעון זה הינו, מן הסתם, טיעון טוב בכדי להסביר את התופעה, אך יש בו בכדי לעורר תמיהה ואף חשש. אם האזרח הממוצע מעדיף לקרוא ידיעות חסרות ערך, משמעות הדבר היא שאין הוא מצפה מן העיתון לספק לו אינפורמציה שתתווה לו את דרך חייו, השקפת עולמו, דעותיו האישיות וכו', אלא רואה בעיתון לכל היותר בידור קל או מקור לנושאים לשיחות סלון בטלות. מכיוון שמסופק אני כי אזרחי מדינת ישראל פונים לפרוטוקול הכנסת, פסקי דין של בית המשפט, דו"חות המשטרה או מחקרים אקדמאיים, המסקנה המתבקשת היא שלאזרח אין שום רצון לבסס את דעותיו - שהופכות נחרצות מאוד אחת לארבע שנים. במשטר דמוקרטי כשלנו, המסקנה הזו מחזקת את החשש שאזרחי מדינת ישראל אינם בקיאים בתהליכים החברתיים והמדיניים שבהם עליהם להתחשב בבואם לקלפי.

ברצוני להוסיף כי גם ידיה של העיתונות אינן נקיות. כמי שמתהדרת בתואר "כלב השמירה של הדמוקרטיה", לדעתי על העיתונות החדשותית לטרוח ולעצב את תרבות הדיון בחברה, גם במחיר ירידת הפופולריות, שהרי שאין מדובר בבית עסק רגיל אלא בגורם בעל משמעות חברתית ממדרגה ראשונה.

לבסוף, כמובן שראוי להזכיר את עיתון "הארץ", אשר אינו נמנה על העיתונים העוסקים בבידור זול ומהווה חוף מבטחים לאלו שמחפשים עיתונות ראויה במדינת ישראל. אלא מאי? שעיתון הארץ נתפס (ואף נוהג) כעיתון בעל מגמה פוליטית ברורה ועל כן, אין הוא מהווה עיתונות אובייקטיבית וגורם מדווח לכלל הציבור, שכן בהצהרת נטייתו הוא מצמצם, במודע, את קהלו.

קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  זה בדיוק • יותם קדוש
  התקשורת כפני לקוחותיה • דניאל • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • נוף
  ואני דווקא חולק עליך • עודד רז (המרפ''דן המקפץ) • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים