ערוץ 5 נקנס על שידור פרסומת סמויה 807
מועצת הכבלים והלווין קנסה את חברות הכבלים, ב- 200 אלף ש"ח, בשל שידור פרסומת סמויה לחברת "פלאפון" בערוץ 5. הערוץ עשוי להקנס שוב בקרוב בשל פרסומת סמויה לחברת "אורנג"'.

הפרסומות נעשו בעזרת חשיפה תת־ספית - שידור הבזקים שאינם נקלטים באופן מודע, אך משפיעות על תת־המודע של הצופה.

בחברות הכבלים הכחישו את שידור הפרסומות הסמויות.

קישורים
הארץ
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

חברי מערכת נכבדים 47788
אני מבין שאין תיאום ביניכם על פרסומה של חדשה זו או אחרת, אבל לאור החדשה הספציפית הזו עולה התמיהה מדוע לא תקיימו תיאום כזה להבא. מה בדיוק עושה ידיעה טריוויאלית כרוכה בין שתי חדשות מהותיות וטראגיות?
(ואני מבין שיש פה גם עניין של תזמון)

בכ"ז אני חושב שלאלו שמתענינים בדיון על המודע וחלקיו יכולות להיות כל מיני שאלות מהותיות שנובעות מהפסיקה הזו.
אבל אולי בזמן אחר, לא זמן לבנוני.
חברי מערכת נכבדים 47793
לגמרי במקרה, אני פרסמתי את כל שלושת העדכונים הנ"ל, כך שלא מדובר בחוסר תיאום.
לא ממש הבנתי את התלונה שלך - בעיתון יומי רגיל, אין התייחסות גם לעניינים החשובים וגם לעניינים הקצת פחות חשובים? מחר לא יופיעו שתי הידיעות הנ"ל בעיתונים? יופיעו.
אז פרסמתי את הידיעה שנראית לי יותר חשובה אחרי הידיעה הפחות חשובה (כדי שהיותר חשובה תהיה ראשונה) - יותר מזה, אני לא יכול לעשות.

זה שאנחנו במלחמה, לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לחיות.
חברי מערכת נכבדים 47797
1) משום שמטרת המדור הוא לא עידכוני חדשות אלא טריגר לדיון

2) אם אתה פרסמת את כל הידיעות אז אולי כן ראוי להתייעץ

3) ואם אתה כן פרסמת את כל הידיעות אז בפרפרזה על שאלה שלקוחה מספר פסיכולוגיה, כמה אנשים היה דובי בין השעות 20:29 ו20:28 (וזה בנסיון נואל להעלות קצת חיוך)

4) לשורה האחרונה שלך, צודק
חברי מערכת נכבדים 47803
1. נו, ודיון על שימוש בפרסומות סמויות זה לא מעניין?

2. בפסיכיאטר?

3. הוא היה בן-אדם אחד בדיוק. אתה לא מכיר את פלאי המערכת שטל בנה עבורנו?

4. תודה.
חברי מערכת נכבדים 47804
אם הוא היה מתייעץ איתי (כחבר מערכת), הייתי אומר לו לפרסם.

משום שמטרת המדור היא לא עידכוני חדשות, אלא טריגר לדיון.

ומשום שאני לא מבין מה כל כך טריוויאלי בידיעה הזו. בעיני היא אמורה די לזעזע. נכון שמבחינה מוסרית ואנושית ואובייקטיבית, רציחתם של עשרה אנשים חמורה לאין ערוך. אבל מבחינה פסיכולוגית-סובייקטיבית, ובוודאי שמבחינה דיונית-איילית, פיגוע נורא הוא סרט שכבר היינו בו. הידיעה כאן היא משהו חדש.
מה ההשפעה של הפירסומת מסוג כזה? 47806
השפעתה גדולה משל פרסומת רגילה, מודעת?
מה ההשפעה של הפירסומת מסוג כזה? 47838
איך אפשר למדוד השפעה של פרסומת?
שתי הערות 47807
1. למיטב זכרוני, מעולם לא הוכח שאפשר להשפיע על התת-מודע של הצופה באמצעי הנ"ל.
2. האמנם היתה כוונת זדון? לא ראיתי את הקדימון האמור, אך אין זה נדיר במקומותינו שבקדימון או בפרסומת או סרטון-מוסיקה יופיעו שוטים קצרצרים-תזזיתיים כאמצעי סגנוני/אמנותי. בפרט, אם הקטע האמור נמשך יותר מהמינימום ההכרחי (0.04 שניות לתמונה באיכות מלאה), מסופקני אם היתה כוונה להסתירו מהצופה המודע. כמו כן, לעניין הכוונה, הייתי מבחין בין שיבוץ צילום - מתוך חומר ששודר בערוץ - הכולל (אפילו ברובו) שלט-פרסומת הנמצא במגרש הספורט לבין החדרת גרפיקת-מחשב הכוללת את שם המפרסם (וזאת בהנחה שהשם אסור באזכור בכתב גם במסגרת צירופים כגון "ליגת פלא-פון").
שתי הערות 47848
האם ניתן בשידורי טלביזיה או קולנוע ליצור שוט "קצרצר ותזזיתי" שימשך פחות מ0.04 שניות? למיטב זכרוני בשני המקרים קצב ריענון התמונה הוא 25 הרץ, כלומר 0.04 שניות לפריים ולכן לא ניתן ליצור שוט קצר יותר.

[מיץ, אומרים 0.04 שניה או 0.04 שניות?]
תיקון טרמינולוגיה קל 47861
קצב רענון התמונה של מכשיר טלוויזיה הוא 50 הרץ בטלוויזיות ישנות ו-‏100 הרץ בטלוויזיות חדשות יותר.

לעומת זאת, תקן PAL לשידורי טלוויזיה הנהוג בישראל תומך ב-‏24 או 25 פריימים בשניה (אני תמיד שוכח). בהנחה שהמספר הנכון הוא 25, פרק הזמן המינימלי שבו ניתן להציג מסר כלשהו על המסך הוא אכן 0.04 שניה בדיוק כפי שכתבת.
תיקון טרמינולוגיה קל 47863
בכל מקרה, ראוי לציין שגם אם נקבל את הטענות הקיימות לגבי האפקטיביות של מסרים תת-הכרתיים, הרי שהם לא פועלים באופן שבו ניסו, או לא ניסו, לפרסם את פלאפון. מסרים תת-הכרתיים חייבים להיות בדמות תמונות, ולא בדמות מילים. בנוסף - פרסומת תת-הכרתית לא יכולה להפנות למותג מסויים - היא פונה רק לדחף אנושי כלשהו, ומעצימה אותו. הדוגמא המפורסמת ביותר היא סרט שבמהלכו שירבבה קוקה-קולה פריימים בודדים של מדבר, שמש קופחת ועוד שאר דימויים מצמיאים. כשאנשים יצאו מהסרט, נרשמה עליה משמעותית בכמות רכישת המשקאות לעומת סרטים אחרים - וכמובן שכל המשקאות בקיוסק היו של קוקה-קולה.
תיקון טרמינולוגיה קל 47865
זה מאד מעניין אותי. מאיפה המידע?
תיקון טרמינולוגיה קל 47869
ידע כללי. לצערי הרב, מסתבר שהידע הכללי שלי ממש עלוב. כל מה שאמרתי לא נכון - הטענה המקורית אכן מדברת על מסרים טקסטואליים, ולא הצלחתי לאתר שום התייחסות לרעיון של תמונות "מצמיאות", שמשום מה היה נטוע לי עמוק במוח...

בכל מקרה - הנה הקישור:

תיקון טרמינולוגיה קל 47866
ראוי לציין שמדענים לא הצליחו לשחזר את המקרה אותו הזכרת בניסויים מבוקרים.
תיקון טרמינולוגיה קל 47864
תודה.
תיקון טרמינולוגיה קל 47883
PAL מדבר על 25 פריימים בשנייה, אלא שכל פריים מורכב משני שדות interlaced שנדרשות 0.02 שניות לכ"א מהם. כל שדה ממלא את כל השורות ה(אי-)זוגיות על המסך. הרעיון בשיטה הזו הוא להגביר את קצב הרענון, כאמור, מבלי לשדר כפליים מידע (מובן שהטכנולוגיה ה-‏100Hzית לא ממציאה מידע, והיא פשוט מציגה כל פריים, על שני שדותיו, פעמיים, תוך שימוש ב-buffer דיגיטלי - טכנולוגיה שלא היתה זמינה כשהטלוויזיה הומצאה). החסרונות של המבנה ה-interlaced (שרוג?) רבים מנשוא, אבל זה מה יש. ולסיכום - כן אפשר להציג דימוי על מלוא המסך למשך 0.02 שניות ולהסירו, ולכן כתבתי במקור "0.04 שניות *לתמונה באיכות מלאה*".
תיקון טרמינולוגיה קל 47888
האם באמת יש לספק השידורים יכולת כזאת מבחינה מעשית? אני מבין שלטלוויזיה עצמה יש יכולת טכנית להציג רצף שאינו מורכב מזוגות של פריימים השזורים (interlaced) זה בזה, ושבמצב כזה כל אחד מהם יוצג על המסך למשך 1/50 של שניה כמעין תמונה חצי שקופה ולא באיכות מלאה, אבל האם למשדר חיצוני יש יכולת מעשית להזין טלוויזיה אנלוגית סטנדרטית בפריימים "לא תקניים" כאלה?
No problemo 47908
לאלאלאלא... הטלוויזיה מקבלת 50 שדות בשנייה, ואת השדות הזוגיים היא מציגה בשורות הזוגיות של המסך, ואת השדות האיזוגיים בשורות האיזוגיות של המסך. מבחינה זו, אין לטלוויזיה "יכולת טכנית להציג רצף שאינו מורכב מזוגות של שדות השזורים זה בזה". היא (טלוויזיה אנלוגית "סילורה" ש/ל מודל '76 כחדשה) תמיד שוזרת שדות, ולמשדר אין שום שליטה על זה. מה שכן - למשדר יש שליטה עצמאית ובלתי-תלוייה על התוכן של כל פיקסל בכל שדה. ברצותו (בד"כ) ישרור מתאם גבוה בין שורה i בשדה 2n לבין שורה i בשדה 2n+1 (המשודרת כחלוף כ-‏250 שורות אחריה), היות שהן מהוות שורות עוקבות בפריים n, אותו הוא מבקש להציג. ברצותו - ישרור מתאם אפסי, ושני השדות העוקבים יכילו דימויים שונים בתכלית. כדי לגרום לציוד-השידור שלו לשדר שני שדות עוקבים בלתי-מתואמים כאלה, הוא יכול לחשוב עליהם כשדות ולהתערב בנקודה בה הטיפול הוא כבר טיפול בשדות (נקודה מאוחרת מאד ברצף, כיום) או לייצר פריים המכיל דימוי אחד בשורות הזוגיות שלו ודימוי אחר בשורותיו האיזוגיות. כשמסתכלים על הפריים הזה על המוניטור המשובח של הציוד בו הוא נוצר (95Hz non-interlaced), הוא נראה כמו blend סטטי של שני הדימויים. אם הפריים הזה משודר ברצף כמה פעמים, הוא יראה על הטלוויזיה כריצוד מעצבן בין שני הדימויים. אם, לעומת זאת, הוא ישודר כפריים בודד בין פריימים המכילים רק את אחד הדימויים, הוא יראה *ויהווה* פשוט ריצוד של הדימוי השני למשך 0.02 שניות.
שתי הערות 47937
בפסיכולוגיה חברתית אנו מדברים על "הטרמה תת סיפית". subliminal priminig. בארץ' ופייטרומונקו הראו איך הטרמה תת סיפית משפיעה על הנחקר, כך שהוא תופס את הזולת בצורה שונה. הטרמה תת סיפית יכולה להשפיע על שיפוט והתנהגות הנחשפים להטרמה. הטרמה תת סיפית יכולה להתבצע הן על ידי מילים והן בעזרת תמונות.
ועל כך ועוד ב"פסיכולוגיה חברתית", האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 2.
פלאי הטכנולוגיה 47828
מעניין כיצד התגלה הדבר. האם יש מערכת ממוחשבת המאתרת פרסום תת-ספי, או שהמידע על כך דלף מראש, ומישהו הקליט ואחר כך חיפש את הפרסומת האמורה?
עיתונות חורקת 47830
חוץ מהמילים "ערוץ 5" "ספורט" ו"פלאפון", יש מעט מאוד מהמשותף בין הידיעה ב-Ynet לזו של "הארץ". הם לא מצליחים להסכים אפילו אם הקנס הוטל או לא! שלא לדבר על זה ש-Ynet בכלל לא שמעו שזו היתה פרסומת תת-מודעת, אלא רק פרסומת סמויה "רגילה".
עיתונות חורקת 47851
הידיעה של ''הארץ'' היא ישנה יותר (מהמהדורה המודפסת של אתמול), ולכן הקנס לא מוזכר בה. לגבי השאר - כן, גם אני יצאתי קצת מבולבל...
אצלי זה רק שאלה 47858
תודה 47859
49063
ענבר: להקשיח החוק נגד פרסום תת-הכרתי
(הידיעה מזכירה את החקיקה הישראלית בעניין ומציינת כי במקרה של פלאפון, שם החברה הופיע על המסך בין רבע לשליש שניה, בעוד שהכללים מחייבים 2 שניות לפחות)

חברת פרטנר מפסיקה להעביר את כספי האימוץ עבור ליגת העל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים