 |
נאסר קיום טקס נישואים אזרחיים בבניין מועצת שוהם | 843 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אלייקים צודק, צריך לשנות את החוק, לא את מהות מבנה המועצה. המדינה לא צריכה לכפות ערכים מסוימים, אלא להיות המסגרת בה יתמודדו ערכים שונים. המדינה, כזירה כזאת צריכה להיות ניטראלית מבחינה ערכית, וכדמוקרטיה היא כופה חוקים שיויוניים המסדירים את היחסים בין האזרחים השונים בצורה *האוסרת* על כפיה, לא המתירה אותה. חוק זה אינו חוקי, במדינה דמוקרטית, וחובה לבטלו. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראה מאמרו של ירדן ניר דיון 471 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונספט שלי כולל יותר; לשיטתי, במדינה דמוקרטית אין למדינה סמכות להתערב בכל נושא ערכי - הנישואים הם מקרה פרטי של כלל זה. למדינה יש תפקיד אדמיניסטרטיבי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל נושא ערכי, כולל חינוך? כולל תרבות? כולל שמירה על החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך הוא אכן נושא ערכי, ולכן אסור להיות בתמיכת המדינה; לא כך לגבי לימוד, שהוא אינטרס של המדינה אכן, גם תרבות היא ערכית. שמירה על החוק איננה סוביקטיבית ולכן אינה ערכית. בנוסף, היא תנאי מכונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תרבות, או נישואים דתיים יכולים להיות מוצגים כאינטרס של המדינה. גם השקעה בתשתיות יכולה להיות מוצגת כערכית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה דיכוטומיה מוחלטת בין היסוד הערכי הסובייקטיבי ליסוד האדמיניסטרטיבי האוביקטיבי. לאנשים יש צרכים אובייקטיבים ורצונות סובייקטיבים. מדוע, לשיטתך, המדינה לא צריכה לממן לך את צריכת השוקולדים שלך, אבל כן מממנת לך השכלה (במידה, כמובן...)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מתנגד למימון שוקולד (צ'קים יתקבלו ב e-mail)... אני מסכים איתך שיש למדינה אינטרס במימון השכלה, אני חושב שיש למדינה אינטרס במימון חינוך (למשל, חינוך לציות לחוק). למרות שזו לא דעתי, מה תאמר למאמין שיטען שיש למדינה אינטרס במימון מוסדות דת (כי כך המדינה תפרח ותצליח, לדעתו). ברגע שהכנסת אינטרסים של המדינה (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=843&rep=52...) זנחת את האוביקטיבי, ונכנסת לסוביקטיבי (למרות הדיכוטומיה בינהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'קים ב e-mail?? אכן, 'חינוך' לציות לחוק שונה מכל חינוך אחר, שהרי אינו ערכי. המאמין שיטען שיש למדינה אינטרס במימון מוסדות דת יהיה חייב להוכיח זאת באותה צורה בה הטוען שיש למדינה אינטרס במימון השכלה חייב: בעזרת ראיות אובייקטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צ'קים ב e-mail, הרי אף אחד לא ישלח באמת, אז מה איכפת לי המדיום בו לא ישלחו. ז"א אם יביאו לך הוכחה אובייקטיבית שככל שתלמיד ישיבה משקיע יותר זמן בלימודים (ו/או מקבל יותר כסף), הסיכוי שיעבור על החוק קטן, תסכים לממן ישיבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אתרים-בחינם מציינים חשבונות בנק לתרומות, בהנחה שאחד מתוך עשרות אלפי המבקרים יחליט להשאיר תרומה... חבל לוותר על הסיכוי הזה, מדובר פה בשוקולד, לא פחות! כמובן שההוכחה תצטרך לעבור עוד קריטריונים, ולהראות שאין שיטה טובה יותר, אבל הנושא בעייתי משום שהוא עדיין נופל בגלל ההפרדה (בלי שום קשר) בין דת למדינה במדינות דמוקרטיות. אבל כן, אתה מתנגד (עם זו הדרך הטובה והזולה ביותר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, ומי שממש ירצה, יוכל לקבל פרטי חשבון, או כתובת למשלוח צ'קים או חפיסות שוקולד (לא של עלית) ב e-mail (כדאי לכם, זה יגדיל את החיוך שלי...). שים לב שמתנגשים לך שני ערכים, שמירת החוק והחיסכון בהוצאות ציבוריות (רק לצורך הדיון, נניח שכתוצאה מכך, רמת הפשיעה יורדת לאפס, והתפוקה מעבודה יורדת ב80 אחוז), והבחירה ביניהם היא ערכית (ולא אובייקטיבית). אני, מראש, חושב שיש דברים ערכיים שהמדינה צריכה להתערב בהם, בהתאם לערכי המוסר (שאני באופן סובייקטיבי, מאמין שהם אובייקטיבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמירת החוק והחיסכון בהוצאות ציבוריות, שניהם לא ערכים משום ששניהם לא סובייקטיביים. שניהם מטרות פשוטות הצריכות להיות מקובלות על כל דמוקרטיה, פר-הגדרה. לכן ברור שאינם ערכים (שלשיטתי אינם תלויים כלל בשלטון הספציפי). בנושאים אלו, כמו כל נושא א-ערכי, אדמיניסטרטיבי אחר, יכריע הציבור, בבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאני מסכים איתך על העיקרון, ולא על הסמנטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם הרעיון שלציבור יש זכות לבחור מי ימשלו עליו הוא ערך בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הזה הוא תנאי מכונן לדמוקרטיה, אחת האקסימות, אם תרצה. בדיוק כמו שתי הדוגמאות הקודמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר הרבה סוציאל-דמוקרטים שלא יקבלו את הטענה שלך כאילו חיסכון בהוצאות ציבוריות הוא מטרה פשוטה וברורה של הדמוקרטיה. מדובר בערך. זה שהוא מקובל עליך לא הופך אותו למשהו שאינו ערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירדת לסוף דעתי; כל סוציאל-דמוקרטי יסכים שחיסכון בהוצאות ציבוריות הוא תנאי ראשוני בכל מדינה דמוקרטית, השאלה היא מה ההוצאה הציבורית הרצויה. במילים אחרות, חיסכון כניגוד לביזבוז, לא להוצאה. כל שקל שלא מוצא לרווחה או לצורך מדיני אחר, יהיה גם לשיטתם, גניבה. למשל, הוצאה (השקעה?) בניתוח הגדלת שדיה של מזכירת השר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלכלה החיסכון הוא גם כנגד להשקעה, לא רק להוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיסכון כפונקציה של ההשקעה. כאמור, ראה הדוגמא של מזכירת השר. זו אינה שאלה של סוציאליסטים מול קפיטליסטים. שניהם יראו בזבוז כזה כגנבה, אבל יחלקו על גודל ההשקעה הרצויה. שוב, לסוציאליסט, הוצאת כספים שלא לצורך היא שדידת הפנסיה של הגימלאי הנכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי הדיליי (ושוב אוי כי בעברית זה נראה נורא) הרי ההבדלה בין מהו חינוך למהו לימוד תלויה בעמדת הבוחן ובאופן דומה גם ההבחנה בין חופש דת (מבחינת אי קיומה) לחופש דת (מבחינת אי הפרעה לקיומה). הרי אתה תאמר כי מה שנראה לך כעמדה אוביקטיבית הוא לימוד ואחר יאמר כי זו היא רק דעתך הסובייקטיבית ומדובר בחינוך (וראה הוויכוח בקשר ללימוד מתמטיקה ואנגלית בישיבות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימוד - הוספת ידע על איך הוא העולם. חינוך - ציווי על איך *צריך* להיות העולם. ההבדל הרגיל בין מצוי לרצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם אני אם אני אומר לתלמידים שהעולם נברא לפני 6000 שנה, אז אני מלמד? אגב: נחשו מאין באה הפאראפראזה הבאה: אי אפשר ללמד, אפשר ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לימוד הוא ערכי. האיך הזה הוא סובייקטיבי. ראה הדוגמא של כליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען ש 'איך הוא העולם' הוא סוביקטיבי, מזה נובע שהמדע הוא סוביקטיבי, *בדיוק*, אבל בדיוק, כמו דת. הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק אבל בערך (בים בם בום) הפרדיגמה השלטת על פי קון היא גם זו שניצחה בעקבות תהליכים חברתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעב את קון (היפוכו של פופר), הוא טועה ומטעה. מה, לשיטתך, משמעות המשפט: "X אובייקטיבי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחבר יותר לקון - זה יותר מתאים לשיטות המחקר שאני מתעסק איתם. בנוסף, קון מדבר יותר על הפן הסוציולוגי במדע. וגם לזה אני יותר מתחבר. לא הבנתי את שאלתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מאוד, כאשר אומרים: הארגז הזה שוקל 10 קילו, מתכוונים שהוא שוקל 10 קילו. לכן אני שואל אותך, מה הכוונה (לשיטתך) כשאומרים על משהו שהוא אובייקטיבי. פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לומר הארגז הוא קילו אני לא יכול לומר הארגז הוא אובייקטיבי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעידה על על כך שלא היה לך מה לומר (שהרי אז וודאי היתה אומר זאת). אני אומר שהעובדה שהארגז שוקל 10 קילו היא עובדה אוביקטיבית, ואילו אני מכיר בכך שההשקפה שגבינת קממבר טעימה היא השקפה סוביקטיבית. האם אתה טוען שה "השקפה" שהארגז שוקל X קילו, היא השקפה סוביקטיבית?? (יו! כמה קשה להוציא ממך תשובה לעניין...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הארגז שוקל עשר קילו היא עובדה אובייקטיבית. גבינת קמבבר טעימה היא השקפה סובייקטיבית. הנה, יש לי מה לומר! :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני משפטן, אך על פניו, האיסור שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על קיום הטקס בבניין המועצה אינו לגיטימי. לא נראה כי ניתן היה להגן על החלטת זו בבית המשפט, אם היתה חברת המועצה מתעלמת ממנה ועומדת לדין על כך. קיום הטקס אינו נוגד את החוק הישראלי ולא נעשה למטרות "פסולות" (מסחריות, מפלגתיות צרות וכו'), אלא לשם קיום שליחות נבחרת ציבור, כפי הבנתה. מה היה קורה אם נציג "האגודה" היה מעניק בחגיגיות, תעודת כשרות של הבד"ץ למפעל הבשר המקומי? (תזכורת: לפי חוק הכשרות, רק לרבנות מותר לאשר כשרות). נראה שהיועץ שירבב לכאן את אמונתו הדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם רובינשטיין היה אוסר על ח"כ לקיים טקס דומה בלשכתו בכנסת. מעניין מאד. כמעט מחייב בדיקה1. השאלה הזו נוגעת לגבולות התפקיד ולמהות השליחות הציבורית. האם לחברי מועצות מקומיות יש חסינות כמו לחברי-הכנסת? מן הסתם לא. מדוע? האם היה הגיוני בעיניך אילו רובינשטיין היה אוסר על חבר מועצה לקיים במתקני המועצה כינוס של "הפורום לאחריות לאומית"? 1 אני אמנע מלאשר או להכחיש את היותי ח"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהעובדה שאתה מוכיח כאן שוב ושוב את יכולתך להפעיל מחשב, כבר אישרת מזמן שאינך ח''כ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה"כ איתן פתח לאחרונה את אתר האינטרנט הראשון של חבר-כנסת. דרך האתר ניתן לשאול את חה"כ שאלות (ולקבל תשובות מהירות). חה"כ כבר שלח מס' שאילתות בעקבות שאלות שהועלו באתר, שגם הן קיבלו תשובה (כמעט) מיידית. צעיר בנפשו, צעיר ברוחו. רק שנצליח לכבוש את אוניברסיטת ת"א כפי שהוא הצליח בזמנו. (יצא חרוז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזמן מוגבל כנראה - ח"כ מיקי איתן מקפיץ כדור שלג: נסו ותהנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם טומי לפיד. בספריו הוא כותב רבות על שיטוטיו באינטרנט. אפילו שוחחתי איתו קצרות באיציק בזמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, אם יורשה לי להידחף בגסות, מה רע בשירבוב אמונתו הדתית, אם החוק אינו אובייקטיבי?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמוהה לא מכיוון שהיא תואמת את השקפתו האישית, אלא כי עומדת בסתירה לתפיסות החירות וחופש הביטוי המקובלות בישראל (או לפחות כך נראה לי; כלומר אני סבור שהחלטתו לא היתה עוברת את מבחן בג"צ). לו דובר בטקס מוסלמי לא-מוכר או אפילו בטקס הומוסקסואלי, אני בספק אם היועץ היה מוציא מכתב. הוא פשוט לא מילא את תפקידו כיאות. אשר לסיבות מותר לשער מה שתרצה, אבל היועץ אינו פועל כאן בחלל ריק, אלא הוא מפרש לא נכונה את הדין או את רוחו. כמו שלחבר כנסת הוא לא היה מעיר, כך גם לחבר המועצה, שהוא דמות ציבורית העושה אקט שהוא בבירור ביטוי פוליטי מוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה עם ה"כמו" שלך, כי נראה לי שהעובדה שלחבר מועצה מקומית אין חסינות בעוד שלח"כ יש מעידה על כך שהם לא זה "כמו" זה. מה דעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנות שלי היא שמדובר בחופש ביטוי פוליטי. אמנם לחברי מועצה לא מוענקות חסינות מפני ביטוי *בלתי-חוקי* (שהרי זו משמעות החסינות), אבל חופש ביטוי פוליטי וודאי שיש להם – לפחות כמו לך ולי... (וזה הרבה) אני מסכים איתך שיש הבדל, אבל אני לא חושב שהוא צריך לגרור שוני בתוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אנשים דתיים איתם דיברתי יאמרו שתפיסות החירות וחופש הביטוי המקובלות בישראל הם התפיסות של הדת היהודית הנבונה והמרחיקה ראות, שהתורה ליברלית מאוד וכו'. אין, לשיטתם, סתירה בין השתיים, אלא שהאחת מקורה מהשנייה. לדעתם, אני מניח, היועץ פסק בהתאם לתפקידו ובהתאם לדתו. מי, אם החוק אינו אובייקטיבי, יכול להחליט מהן התפיסות החירות וחופש הביטוי המקובלות בישראל? מי שמו (שם-אותו)? ובכלל, מקובל על מי? אם יש לך ידע במתמטיקה, נוכל להיעזר בתפיסה הפורמליסטית של ד.הילברט את המתמטיקה: מערכת פיתוח פורמאלית (כלומר *נגזרת*) בהתבסס על אקסיומות שרירותיות. ובאנלוגיה: האקסיומות השרירותיות הם החוקים, תפקיד בית המשפט הוא לוודא שכל אחד ואחד מהתרגילים המוצגים לפניו יפתרו עפ"י האקסיומות, ותפקיד בית המשפט העליון הוא לוודא שאף אחת מן האקסיומות אינה סותרת אקסיומה אחרת ושאף אקסיומה לא מכילה אקסיומה אחרת (ולכן השנייה מיותרת). הקדימות, היא כמובן לחוקי יסוד, משל כאילו היה סדר כרונולוגי של קבלת החוקים, בו חוקי היסוד יתקבלו ראשונים. חשוב על כך רגע ותראה למעשה בניה לוגית של מערכת החוקים: ראשית מתקבלת החוקה לתוך ה "מחשב" (בית המשפט), לאחר מכן, כל חוק, במידה ואינו סותר חוק יסוד יתקבל, ואם חוק אחד סותר חוק אחר, תופיע הודעה על המסך כי אחד מהם צריך ליפול. כמובן, המטרה היא לבנות את התוכנה בצורה היעילה ביותר (מינימום אקסיומות = מינימום חוקים). יש להקפיד לשים לב שבאנלוגיה *כל* החוקים הם אקסיומות. כל אחד מהמקרים הבאים לפני בית המשפט הוא "תרגיל", כך *שאין בכלל דרך* לשיטתה אפשר יהיה לשפוט שלא עפ"י האקסיומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה שהכינותי מבעוד מועד: תגובה 51385 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גִּירָא בְּעֵינָא דְשִׂטְנָא! תגובתך אינה עונה על שלי (הסבר מדוע, ותשובה לתגובה ההיא, בקרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דחוף בכלל... :-) אשמח לתרגום הארמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי גאפים קצרים של זמן חופשי בעבודתי, מה שמקשה על כתיבת תגובות ארוכות... אבן-שושן: התרגום המילולי הוא 'חץ בעינו של השטן'. המשמעות בפועל היא: על אפו וחמתו של השטן! איני חושש אפילו מפני השטן שיכשילני! התכוונתי לומר 'אף-על-פי-כן' בלשון מליצית מוגזמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי רובינשטיין יחקור גם את זה? תקיפת שטן בנסיבות מחמירות. עבודה נעימה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן! אם תקיפה בנסיבות מחמירות היא פעולה בעלת השלכות משפטיות (היא כן) ואם השטן הוא ישות משפטית (הוא לא) אז יש לחקור את הענין ויפה שעה אחת קודם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים הוא, במשפט הישראלי, אישיות משפטית. לפני פרשנויות תיאולוגיות מסוימות השטן הוא alter-ego של אלוהים, ואז הוא כנראה אישיות משפטית גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל "כוח עליון"? ספק אם האוביקט המשפטי הזה (שאיננו אישיות!) מדבר בהכרח על א.צבאות. המשמעות שלו היא בס"כ 'אי-ודאות'. ספק אם אדם דתי יקבל הגדרה כזו לאלוהיו :-) כמובן ש "פרשנויות תיאולוגיות מסוימות" לא הופכות לראיה משפטית. אם כי למרבה הצער הן שומשו מספר רב של פעמים בהיסטוריה. עוד טעם לצורך בשפיטה אובייקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, דווקא לא לכוח עליון. אני מתכוון לנכסי ווקף (הקדש) מוסלמי. נכסים אלה שייכים לפי הדין המוסלמי לאלוהים, ומנוהלים על ידי נאמנים. מכיוון שלהקדשים אלה ניתן תוקף בחוק הישראלי, יוצא שהחוק מכיר בבעלות של אלוהים. לא משנה מי זה אלוהים הזה ואין צורך בקיומו הפיזי כדי להכיר בקיומו המשפטי (כמו שלא משנה אם אתה קיים או לא כדי להעניק לך אישיות משפטית). אך אלוהים איננו קיים (משפטית) פחות מ"תנובה" או "אוסם". זכויות היוצרים על אבחנה זו הן, ככל הידוע לי, של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה. (לגבי פרשנויות תיאולוגיות: לא טענתי שהן הופכות לראיה משפטית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אבל התנאי להכרה באישיות המשפטית 'שטן' מותנה בפרשנויות התיאולוגיות, שאינן קבילות (אולי, בעצם, במסגרת 'עד מומחה'...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט שלי היה משפט מותנה. אם הפרשנויות התיאולוגיות נכונות, אזי ישנה אפשרות (זה לא הכרחי ולא מספיק) שהשטן הוא אישיות משפטית. לשם כך דרושה חקירת המשטרה, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט! איפה המשטרה כשצריכים אותה! אבל אנחנו משתטים, ואני נשאר שוב עם פחות מארבע שעות שינה... לילה טוב! (דרך אגב, חברה שלי שואלת לפשר השם...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שם? שלום, חברה של אלוהים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמך שלך... שק''ר. חברה שלי לא יכולה לדבר כרגע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לזה משמעות בכלל. (שק''ר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שליעקב פופק הייתה הערה מרושעת-משעשעת מאוד על ההערה הזו. אני, כמובן, אמלא פי מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיית מים רבים אינה גורמת להשמנה, בירה כן, במיוחד עם קבנוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כבר מישהו אמר משהו בקשר לאמירה הזו שלך... אז אני לא אומר כלום. (האם גם החברה שלך, כמו גלעד, ממלאת פיה מים, או משהו אחר? סליחה, הייתי חייב)1. על פי האימייל של שק"ר, מדובר ב-S K Reich. 1 המלצה: לכו ל"דף האחורי" של במה חדשה, וחפשו "החבר של שלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה מתוקנת, לפחות מבחינת חופש הדת, נהוג שאמונתו הדתית של אדם אינה שיקול בהחלטות ממלכתיות. במדינת ישראל לעומת זאת, הרשות השופטת, שמנסה להקנות לחיים כאן רמת חופש מערבית סבירה, נוטה להחליט באופן חילוני (כלומר, לראות באמונה עניין פרטי), בכל מקום בו *החוק* אינו מחייבה אחרת. במובן זה, נוגדת החלטת היועץ נורמות ציבוריות ראויות. כמובן, אפשר לפתוח כאן דיון בעניין: במה שונה אמונה דתית ממערכות ערכים חילוניות לגיטימיות? (רמז - האדם במרכז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם מערכת הערכים שלי גורסת כי הלאום הוא במרכז? (פאשיזם, במובן מסויים) או שהמשפחה במרכז (נפוטיזם, בערך) האם זו א-פריורי מערכת חילונית לא-לגיטימית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך! אני יודע שישנן גם השקפות אחרות, אבל אני אובייקטיבי. (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדינה דמוקרטית אסור להתערב בשום נושא פרטי, אלא אם הכלל הזה בעצמו גוזר שיש להתערב (לדוגמא, יש להתערב [לעצור] אנס, משום *שהוא* מתערב בנושא פרטי של אזרחים אחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1534028,FF.h... "הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו, מסר בתגובה: "לא הקמנו מדינה יהודית, כדי שיתקיימו בה נישואי תערובת בין בני כל האומות והדתות - ללא אבחנה. כשם שתיבת נוח היוותה מחסה מפני המבול, כך על המדינה לשמש תיבת נוח מפני מבול ההתבוללות המאיים על קיומו של העם היהודי. יש למצוא פתרון מינהלי שיאפשר לאלה שאינם יהודים להינשא, ככל בני המיעוטים האחרים, אולם נישואי תערובת הם מתכון בטוח לכרסום בכושר ההישרדות של עם ישראל"." ההתנגשות בין היהדות והדמוקרטיה של המדינה ניכרת לכל מי שעיניו בראשו. השאלה היחידה היא ידה של איזו קבוצה תהיה על העליונה? האם תושג הפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה, ומעבר עתידי למדינת דמוקרטית אמיתית של כל אזרחיה, או שתוקם תיאוקרטיה יהודית בה לא יתקיימו נישואי תערובת, ואשר תודרך ע"י עקרונות משיחיים של "הצלה מפני המבול". הבחירה, במידה רבה, בידינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם וגם. הצלחנו בכך חמישים שנה, נשרוד עוד חמישים. תפסיק להלך אימים כאילו נהפוך לתאוקרטיה. גם החרדים לא ממש רוצים בנצחונם המלא. אני מניח שגם רוב החילונים. זה רק פאנטים1 חילונים כמוך, המעוניינים שהצד שלהם ינצח באופן סופי ומוחלט. 1 - אל תקח זאת אישית, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ועצמך? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מיטב הבנתי, האני שלי הוא בעיקר אשליה של התודעה שלי. בקשר לעצמי, אני לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיונים אחרים מדברים על העצמי מהיבטים פיזיקליים1 ופילוסופים 2. כבר רציתי לדבר על זה מההיבט הסוציולוגי/אנתרופולוגי3, אבל נמלכתי בדעתי. דרור הוא אחיך? או שמא הוא האני האחר? 1ראה רב"י 2ראה GeG 3 אתנומתודולוגיה וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הכוונה בהיבט סוציולוגי/אנתרופולוגי? האני כמוגדר ע"י הכלל בו הוא נמצא/אותו הוא מאמץ? ע"י אוסף של שמות תואר המופרדים במקפים ומורכבים מקטגוריות שונות? ראה דוא"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם כל הכבוד, איך יכול להיות שדיון שלם כזה מגיע לקיצו, והדוסית של האייל לא מגיעה לביקור? מישהו התרשל בתפקידו ושכח לקרוא לה? אה ורציתי גם להגיד ש: "אם החוק לא נראה לך אתה מוזמן לפעול לשינויו". אני עדין לא יודע איך אבל אני בטוח שזה יתקשר בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לה. אבל היא לא שומעת לי בתקופה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך אתר "הארץ": לראשונה: כהן וגרושה יתחתנו בישראל ויירשמו במדינה זרה מאת אנשיל פפר בשלומי יתקיים היום טקס נישואים אזרחיים בין כהן לגרושה שלראשונה, יתחתנו בישראל וירשמו במדינה זרה. בדרך זו מקווים המארגנים, יאלץ משרד הפנים להכיר בנישואים האזרחיים, מתוקף אמנות בינלאומיות המחייבות את ישראל להכיר בנישואים של מדינות אחרות. בני הזוג הם כהן גרושה, ועל כן הרבנות מסרבת לחתנם בישראל. הם תיכננו לנסוע לקפריסין כדי להתחתן בנישואים אזרחיים אבל החתן נפצע קשה בפיגוע טרור ויזדקק לסדרה של ניתוחים שלא יאפשר לו לעזוב את הארץ. עו"ד אירית רוזנבלום העומדת בראש עמותת "משפחה חדשה" פנתה למשרד הפנים הקפריסאי כדי שיוכלו להתחתן בישראל בטקס אזרחי ושהנישואים יוכרו רשמית בקפריסין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |