מה יקרה לערפאת? 860
הוא יחוסל 41 14%
הוא יגורש 19 6%
הוא יעצר 3 1%
הוא יתחזק 6 2%
הוא יזדקן 101 34%
שום דבר מיוחד 49 17%
עד גיל 21 הוא יגיע לירח 74 25%

293 הצבעות עד כה
פרסום תגובה לסקר

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

התשובה הנכונה (והחסרה) היא 54603
הוא ימות כמובן.
כמו רובנו, במוקדם או במאוחר באופן טבעי או לא, אבל אין שום ספק - הוא ימות.
התשובה הנכונה (והחסרה) היא 128406
ערפאת? ימות? לא. לא יתכן.
זה קורה רק לבני תמותה.
התשובה הנכונה (והחסרה) היא 128457
נדמה לי שהיה זה ראש אמ''ן היוצא, האלוף (במיל') עמוס מלכא, שכשנשאל לגבי מותו מזקנה של ערפאת, אמר כי הוא עצמו לא היה מהמר על כך.
הודאה באשמה ? 261217
54605
אני בעד צביעה לבלונד וניתוח להגדלת חזה.
הכוונה בסקר היא ליאסר, לא לסוהא 54623
אבל סוהא לא צריכה את זה... 54874
אבל סוהא לא צריכה את זה... 54878
האם *מישהו*‏1 *צריך* צביעה לבלונד ו/או ניתוח קוסמטי?

בהזדמנות זאת, אני יוצא בקריאה נרגשת להפחית את מס-ההכנסה ולהעלות את המס על צבעי-שיער וניתוחים קוסמטיים, כדי לקזז.

1 למען הסר ספק: או *מישהי*
בשביל מי? 56691
mooon 54607
לירח אולי תהיה לו בעיה להגיע
אבל
אם הוא יעשה מספיק חזק עם השפתיים הוא בטח יצליח לעוף (בגובה נמוך לכל הפחות)
הוא ייצא סופית מדעתו, או 54647
ימות מעייפות. לפי המדווח בעיתונים, הטנקים של צה"ל, שנמצאים בשעות היום כ-‏100 מטר מלשכתו, מתקרבים אליה בלילה ועושים בכוונה רעשי מנוע מתחת לחלונו.

(אולי הוא יפרוש לחווה של שרון ויספור שם כבשים?)
הוא ייצא סופית מדעתו, או 54661
קראתי אתמול שעשו מחקר, ומסתבר שספירת כבשים רק מעכבת את ההרדמות, וכי מוטב לדמיין נופים טרופיים מרגיעים. אני גם בטוח שהם קיבלו מענק מחקר בשביל זה. טוב, לפחות זה לא ניסוי על בעלי חיים.
חוץ מהכבשים, כמובן.
דובי ק. ומלחמתו בכבשים 54665
חשבתי שאתה בעניין בונובואים!
דובי ק. ומלחמתו בכבשים 54674
אני עם כבשים גמרתי. בגלל זה אני מלכלך עליהן כל הזמן. (:
דובי ק. ומלחמתו בכבשים 54919
אני מבין שהורדת מהאוטו שלך את הסטיקר "אני אוהב חיות" (זה שמחוסר מקום לא כתוב עליו ההמשך: "בעיקר כבשים"...)
סטיקרים, ערפאת וקופים 54966
ראיתי מדבקות-מכוניות שעליהם הכתובת

קארין א???

ומתחתיה 3 פרצופי ערפאת בסגנון 3 הקופים
(מכסה בידיו את עיניו, את אוזניו, את פיו-
לא ראה כלום, לא שמע כלום, ולא אומר כלום).

אם כי אסור לאבד תקווה- אולי הוא בכל זאת עוד יעצור את עצמו בחשד למעורבות בפרשה?
סטיקרים, ערפאת וקופים 55036
בקרוב, אגב סטיקרים, יוצא סטיקר חדש מבית מדרשי:

"אני מתנחל בשיח' מוניס".

כל הסטודנטים מאונ' ת"א - הכונו :-)
האלימות עוברת לצד הנכון 55096
כסטודנטית באונ' ת"א, וודאי שיש מספר לא מספיק מבוטל של ימנים באונ' ת"א, מה שמוכיח את הנטייה המהירה של ימנים להכללות, אפילו כאלה שמפספסות את מטרתן.

והיכונו למה? נראה לך שמשהו בטקסט הזה לא צפוי?

אממה, היכונו לשלב שבו אנשים רבים (כולל כאלה שמתחילים להיות ימנים לשעבר) שמתחילים להבין את מצב החירום התועלתני ומוסרי *בעקבות מכתב הקצינים*, יחטפו עליכם עצבים עארסאוואתים בריאים. אני מקווה שאתם אוהבים דקורציית שריטות ופנצ'רים, כמו גם דקורציה פיזית.
הכללות וכו' 55100
"...מה שמוכיח את הנטיה המהירה של ימנים להכללות"...

את ימנית?
או שאצלך ההכללות באות יותר לאט? (ולפי איזה מד מהירות?)
הכללות וכו' 55104
כמו שאמרו חכמים: "אינני עושה הכללות, כשם שעושים השמאלנים".

גברת מיכלובסקי, את קשורה למשפחת שטח?
הכללות וכו' 55123
צודקת מבחינת הכשל בטיעון, אבל
יש לי רושם שפספסת את הטון הציני בהודעתי, או שמא אני פספסתי טון כזה בהודעתו של ליאור חיימוביץ' (שבתגובה לסטיקר שלו כתבתי את תגובתי.)
התחלה יפה 55107
יש לך עוד מה ללמוד ממני בתחום העידון.
האלימות עוברת לצד הנכון 55110
אני מאד מקווה שהאיום באלימות בסוף תגובתך היה בצחוק (וגם אז, לא יפה, בלשון המעטה). להגיב על סטיקרים בשריטות ופנצ'רים? האם שיטות טוני סופרנו (שהגיב מעלי) לגיטימיות בעיניך כמחאה?
האלימות עוברת לצד הנכון 55124
בוודאי שבצחוק.
סארקאזם של אלימות מילולית שמוגבת באלימות מילולית, שחווה דיעה על האמת המציאותית הקרובה.
מכות בכבישים (או בכל מקום) לא ישפרו שום דבר- וזה טרויואלי (נדמה לי).

כנראה שמיהרתי להתעצבן- כמו שהעירה לי אסתי.
האלימות עוברת לצד הנכון 55122
לי אין הרבה מה להפסיד.
לך, אם אני זוכר נכון, יש אלפא 164?
האלימות עוברת לצד הנכון 55138
ובכן, *בעקבות מכתב הקצינים*, אנשים רבים מתחילים בהחלט להבין את מצב החירום הנוכחי.

אני מניח שאנו מתכוונים לאותו מכתב, נכון?

----------------------------------------------

הזכות לשרת

אנחנו, קצינים וחיילי מילואים קרביים ותומכי לחימה בצה"ל, שחונכו על ברכי הציונות ההקרבה והנתינה לעם ישראל ומדינת ישראל, שמשרתים תמיד בקו הראשון, ראשונים לבצע תמיד כל משימה, קלה כקשה, כדי להגן על מדינת ישראל ולחזק אותה.
אנו, קצינים וחילים המשרתים את מדינת ישראל שבועות ארוכים מדי שנה ומבצעים שרות מילואים בכל מקום שאנו מתבקשים-
עצם היענותנו לשירות המילואים ומילוי תפקידנו כאזרחים וחילים חיונית לבטחון מדינת ישראל.
אנו מבינים כי בזמנים קשים אלו אחדות השורות נחוצה לחיזוקה של החברה הישראלית כולה, וסבורים שאין מקום להשפעה של דעותינו הפוליטיות על נכונותו לשרת ולמלא את חובותינו.
ראינו בעינינו את מחיר הדמים שהטרור גובה מדי יום, ואנו יודעים כי כל אזרח ישראלי ראוי להגנה על חייו.
אנו מצהירים בזאת על נכונותנו ונחישותנו להוסיף ולקחת חלק במשימות הביטחון השוטף בכל מקום ובכל עת שנידרש.
נוסיף להילחם במטרה להגן, לחזק, לשמור, לבנות, לחנך, לעצב ולבסס את דמותה הציונית-דמוקרטית של מדינת ישראל.
הסרבנות וההשתמטות אשר מובילות לפילוג בעם אינן משרתות את בטחון מדינת ישראל ומטרותיה, ולא ניתן להן יד.
אנו לא קוראים להתעלמות מפעולות לא הולמות כלפי פלשתינאים חפים מפשע. אנו מסכימים כי יש להילחם בתופעות אלו, אולם עלינו לזכור שאין התנהגות זו מאפיינת את צה"ל.
אנו מחזקים את ידי צה"ל וכוחות הביטחון, את שלטון החוק במדינת ישראל, קוראים לחיליו העתידיים של צה"ל לשאוף לתרומה ללא סייג, לחילים בסדיר ובמילואים להמשיך, למרות הקושי שכולנו שותפים אליו, להגיע לשרת ואף להתנדב כדי לתת יותר.
-----------------------------------------------

ידיעות אחרונות, 30.1.02, מוסף '24 שעות'.
סטיקרים, ערפאת וקופים 57090
הצעות לסטיקרים :

"הקץ לסיסמאות !"

או :

"העם ביש"ע רוצה שלום עם הגולן מאז ולתמיד, חבר."

או :

"עוד סטיקר."
סטיקרים, ערפאת וקופים 57196
"אני קולוניאליסט מערבי גאה!"

"הרכב השני שלי חונה באדמה מופקעת"

"רוצים כיבוש!"
סטיקר חדש שראיתי בת''א 64877
"הייאוש מחרמן"
מעודד, לא?
או אה 54700
הפצצתם הפעם עם תשובות הומוריסטיות, הא?
יתאבד? 54772
יתאבד? 54853
על פי "המילון השלם לשיח-הכיבוש, גרסה מעודכנת 2002", המילה "יתאבד" הוחלפה בביטויים הבאות:

"יתאבד", ימצא את מותו בתאונת עבודה, יהיה קורבן הכרחי כחלק ממדיניות סיכולים ממוקדת, יהיה קורבן מצער של מדיניות הטרור ההרסנית, ידווחו עליו ראשון בחדשות ברדיו.

חלק ב' של המילון מכיל את הערכים הבאים:
יקריב את חייו באופן אמיץ למען המטרה, ייגן בגופו על מקדש אל-עקצא הקדוש, יקדם את הקמת המדינה הפלסטינאית העצמאית, יהפוך לשאהיד במהלך הגנה על האומה.
יתאבד? 54881
לא, נראה לי שזה אומר שהוא יהרוג את עצמו.
יתאבד? 55095
בלתי אפשרי לאור הפרופיל הפסיכולוגי שלו, ולכן הצעותיו של גלעד סבירות הרבה יותר.
יתאבד? 55236
אני לא מבין איך פרופיל פסיכולוגי של מישהו יכול לשנות את המשמעות של מילה.

רלטיוויזם זה מגניב אבל יש גבול.
גמישותן של המשמעויות בישראל 55242
רלטיויזם זה לא מגניב, זה מגעיל.

כנראה לא הבנת את חילופי הדברים.

מה שגמיש הוא לא הטרמינולוגיה המילונית, אלא הטרמינולוגיה התקשורתית-עיתונאית-צבאית.

הטרמינולוגיה התקשורתית היא אכן גמישה ביותר, אבל לא אצלי. השינוי הטרמינולוגי משנה את משמעות המילים (הנכונות לתיאור) ע"י פריקה של המשמעות האנושית/ מכלול המשמעות המציאותי, במילה שמחליפה אותה.

כמה דוגמאות, יש עוד אינספור:
*התנחלות* בטרמינולוגיה מחודשת בעיתונים הפופולרים (תלוי בהתאם לאיזה אירוע ומי ומתי מדווח) היא *התישבות* ; *שיטוח* הוא *פינוי* (משהו כזה) אם מדווח בכלל; *סגר נושם*= הריסת כל כבישי הגישה לאיזור הסגר, חפירת תעלות, עצירה של מצרכי מזון, תרופות ועזרה רפואית.

דוגמא מצויינת דווקא באייל: תרגומו המדוייק והטוב של טל כהן לאמנת כינרת. -מופיע תחת "תרגום" בדיון על אמנת כינרת.
מושג שנעלם כליל מן הטרמינולוגיה החברתית הוא 'חובת המדינה לאזרחיה'.
אשמח לשלוח לך עבודת מחקר שכתבתי
סביב עניין זה, בהתבסס על ידיעות אחרונות והארץ מלפני כמה חודשים.
גמישותן של המשמעויות בישראל 55292
כמובן שאשמח לקרוא את עבודת המחקר האמורה (אם כי לא אוכל להתחייב ללוח זמנים), כתובת האימייל שלי מופיעה בראש ההודעה (עם ספאמגארד פשוט).

על כל פנים, הודעתי כיוונה בדיוק לנקודה זו. פעמים רבות יש שימוש במילים ''מכובסות'' בפרסומים שונים אך לרוב מדובר בשינוי של התחושה והאסוציאציות שהמילה מעוררת בקורא (או המאזין) ולא שימוש במילים בעלות משמעות אחרת לחלוטין (''התנחלות'' היא אכן ''התיישבות'' אך ''יתאבד'' אין פירושו ''יחוסל''). לכן מצאתי את הודעתו של גלעד דמגוגית במידה מסוימת.
גמישותן של המשמעויות בישראל 59819
ג'ורג קרלין, סטנד אפיסט אמריקאי משובח, הקדיש קטע שלם לתופעת המילים המכובסות. אלו פשוט שקרים שמטרתם להרחיק אותנו לאט לאט מהאמת שאינה נעימה לממציא הביטוי.
איש מת מהלך 55089
זו כותרת הטור של תומס פרידמן בניו יורק טיימס על מצבו הנוכחי של ערפאת. הוא גם מונה שם חמש אופציות חלופיות לערפאת אם כי ארבע מהן נשמעות כרגע דמיוניות למדי. אחת מהן היא פחות או יותר מה שכינו פעם "האופציה הירדנית", החזרת השליטה דה פקטו בשטחים לידי ירדן, אההה (אנחה), היה היו זמנים.
These settlements are a cancer 55169
מעניין אם אלכס חושב שגם הקביעה הזו של פרידמן "מושפעת ומסונוורת באופן עמוק מעובדת היותו יהודי, ומעובדת התייצבותו החד משמעית לימין מדינת ישראל ברגעי משבר, לשיטתו."

בייגל של נייר 55329
מאמרו זה של פרידמן מראה בבירור את השפעתו הישירה והעקיפה מעובדת יהדותו, ואינני מתכוון באמירה זו מלפסול את דעותיו אלו כי אם להעמידן במקומן הסובייקטיבי הראוי.

פרידימן מזדרז ומביא "מומחים לעניין ולבעיה הפלסטינאית" בדמות שני יהודים נוספים: סטפן כהן ודויד מקובסקי, אשר האחד מתפלפל על רצונו של עראפת בשתי מדינות פלסטינאיות, והשני מעלה חזונות נביאים א-לה מנדלה/מוגאבה. מעניין מאוד.

הפיסקה המשעשעת ביותר מגיעה לקראת סוף המאמר, בה מדבר פרידמן באופן טבעי וברור על ישראלים ויהודים-אמריקאים, שטוב יעשו אם ינקטו בכך וכך וכ'. ישראלים ויהודים-אמריקאים. שותפים משמיים.

אך גם אם נבחן את התייחסותיו השונות של פרידמן לעראפת נגלה במהרה כי נקודת מבטו עויינת משהו, וכי כל הסבריו מבקשים להסביר את היותו של עראפת 'מת מהלך' לשיטת סלאנג המוצאים להורג בארה"ב, ולשיטת הקונסטרוקטיזם הפורח בדמות פתרונות דאוס-אקס-מאכינה, אשר החביב מכולם מתייחס לשליחת הגולם מפראג לאזור המדונים בדמות כוחות נאט"ו בשטחים, וזאת במסגרת הכנת ביקורו ובואו של הגואל לציון.

א. מאן
אוכס, לנו אין גישה למאמרים האלה 55188
אוכס, לנו אין גישה למאמרים האלה 55200
לא הבנתי אותך. מי זה אנחנו שבשמם אתה מדבר בלשון רבים? ומה פירוש אין גישה?
אוכס, לנו אין גישה למאמרים האלה 55222
התכוונתי לטקסט הבא המופיע עם לחיצה על הלינק. לא שמתי לב לכותרות הFREE המרוחות על הדף.
הירשמו גם אתם חינם לניו-יורק טיימס ותוכלו לומר גם אתם 'נרשמתי'.

Welcome to The New York Times on the Web!
For full access to our site, please complete this simple registration form.
As a member, you'll enjoy:

The entire contents of The New York Times FREE
Up-to-the-minute breaking news and developing stories FREE
Exclusive Web-only features, classifieds, tools, and multimedia FREE

דווקא פה אין תלונות 55246
ליאור, הרישום לאתר הני''ט הוא באמת חינם לחלוטין, ללא מגבלות וללא סייגים.
אני רשום באתר שלהם כבר מספר שנים, ועד כה לא קיבלתי מהם שום דואר זבל (מובן שאיני יודע אם הם שלחו את כתובתי לגוף שלישי), ולא בקשות ''חביבות'' לעשות מנוי על העיתון.

במקרה הזה, אין מדובר בגימיק אינטרנטי זול - כל אדם יכול לקבל גישה מלאה למאגר הכתבות של הני''ט, באמצעות מילוי טופס פשוט.

גם אין צורך בהירשמות מחדש בכל פעם. האתר שאל אותי האם לשמור עוגייה על המחשב שלי, הסכמתי - וכעת אני יכול לגשת למאמרים באופן ישיר, ובלי עיכובים.
ערפאת יכול לישון בשקט לפי סקר זה 55311
מתוך 153 מצביעים עד כה, רק 27 סבורים שהולך לקרות לו משהו רע. לתומי חשבתי כי רבים יותר ילכו על האפשרויות הפטאליות כמו חיסול או גירוש, גם אם בעצמם לא היו *רוצים* שכך יקרה. כמובן שלסקר זה אין כל משמעות סטטיסטית, אך מעניין לראות כיצד פיגוע גדול* ישנה את תוצאות הסקר, וכן מה הם הלכי הדעות האמיתיים בציבור**.

* רחמנא ליצלן.
** אם באמת מישהו מהתשקורת קורא חרישית את האייל, אנא - פרסם את תוצאות סקרמינהצמח 'מה יקרה לערפאת' באחד ממוספי השבת, ובא לאייל גואל.
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55563
נשמע טוב, נשמע צודק, נשמע פרטנר. אבל מה לעשות שהעם בישראל זוכר טוב מאוד עם מי יש לו עסק! נפשו נקעה מתעלוליו התקשורתיים של הטרוריסט השקרן הזה. כשערפאת פתח באנתיפדה הוא איבד את בן הברית היחיד בעולם שהיה מסוגל באופן ממשי לסייע לפלסטינים להקים מדינה ממשית - השמאל-מרכז הישראלי.
במשך שנים הגוש הזה היה מוכן לשלם מחיר גבוה במאבק פוליטי מתיש עם הימין הישראלי והמתנחלים. ערפאת בגד בבן הברית הזה. השמאל-מרכז הישראלי אפשר לשרון לעלות לשלטון לא כדי שיעשה שלום לדורות (הוא אינו מסוגל לכך), אלא כדי שיעביר אותנו את תקופת דור המדבר הזה לפחות עד שערפאת יירד מהבמה. זה תנאי מוקדם לכל נסיון הדברות מדיני על פתרון כולל עם הפלסטינים. הפסקות אש, הסכמי ביניים וסידורים למיניהם - כן; הסכם שלום כולל עם הנבל הערמומי והנלוז הזה - לעולם לא. את גלגל ההיסטוריה לא ניתן להשיב לאחור. ככל שהפלסטינים יקלטו זאת מהר יותר ייטב להם ולנו.
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55564
מדוע אריאל שרון אינו מסוגל לעשות שלום לדורות?
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55577
היות שלהערכתי השמאל-מרכז אינו בוטח בערפאת לעשיית שלום לדורות קל וחומר שרון על עמדותיו בשדה הפוליטי ומקורות כוחו בו. אם ברצונך להעמיד סימני שאלה התחל בשמאל-מרכז.
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55582
בוא נמקד, האם הסיבות שאתה הולך לפרט הינן פסיכולוגיסטיות באופיין? אם כן, אז "תודה ושלום".
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55585
איני עומד לפרט כלום, כמעט כל שהיה לי לומר אמרתי באורח ממוקד למדי בתגובתי הראשונה שהפנתה למאמר של ערפאת בטיימס. ברצוני היה לעורר דיון במאמרו זה ולא בתיאוריות של בלבן ולא בהבדל בין ראוי למצוי.
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55598
Why do you resist psychological explainations so?

After all, people usually do not act in a rational manner, but rather impulsively. They do, of course, try to make a good job at rationalizing it later, usually.
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55600
כיוון שאין לנו דרך לאמת הסברים כאלו, והם שקולים, בדרך כלל, לאמירה "הוא עשה טעות". הקביעה כי מישהו מתנהג בצורה מסויימת כיוון שיש לו קיבעון מחשבתי או שיגעון גדלות משמת אותנו כ"קלף ג'וקר" שכזה - כשיש לנו הסבר, אנחנו מניחים שהוא מתנהג בצורה רציונלית, וכשאין לנו הסבר אז אנחנו (טוב, אתם, לא אני) נאחזים בטיעונים שונים, פסיכולוגיים למשל, כל זאת בלי ש(א) הוכשרתם בפסיכולוגיה (ואם הוכשרת בפסיכולוגיה ראה את (א) כמבוטל) ו(ב) ערכתם איבחון פסיכולוגי לנשוא הקביעה. כלומר, ההסבר הפסיכולוגי משמש כתחליף לתשובה "אנחנו לא יודעים".
אם, כמובן, תביא לי חוות דעת של פסיכולוג שבדק את אריק שרון באופן יסודי ויראה לי מדוע בהכרח אריק שרון לא יכול להביא שלום לדורות מסיבה פסיכולוגית (למשל כיוון שאמו נאלצה לקחת אותו למרפאה בעיר ולא בכפר מל"ל כיוון שלא היו חברי הסתדרות, אני זוכר משהו כזה, אבדוק בערב) אז אהיה מוכן לשקול לקבל את הקביעה הנ"ל (שכמובן אינה מבוססת והיא פרי דמיוני הפרוע) כיוון שהבאת *הסבר* ולא תחליף להסבר שבעצם אינו תחליף אלא שם אחר ל"אני לא יודע".
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55602
Theoretically, if I could give a model of Ariel Sharon's behaviour, that results from psychological rather than ends-means-based, and that actually works, and adhers to the Popperian criteria, will you accept it? That is the kind of "psychological explaination" that I mean. Though, frankly, a carte blanch position such as "politicians act on impulses alone, and their behaviour can only be explained in a psychoanalytical context" is just as valid as your "politicians always work towards their goals in a rational manner" position.
מאמרו של כליל בPsychology Today 55610
כמובן. כל זמן שהשיטה שתציע תהיה קוהרנטית ועקבית (אם לפוליטיקאי יש קיבעון פסיכולוגי אז כל התנהגות שלו תפורש לאור קיבעון זה, לא רק "כשצריך") ואינה מסתירה את ההסבר "לא יודע" בהסבר אחר, אז קדימה. עם זאת, אני חושש שיהיה קשה לך מאוד להשיג פרופילים פסיכולוגיים שכאלו בשל בעיות מסויימות - נשואי המחקר שלך לא בהכרח ישושו לשתף איתך פעולה, וגם אם ישתפו, תצטרך להשתכנע שהפרופיל הפסיכולוגי שבנית אכן מקובל על קונצנזוס מספיק רחב של פסיכולוגים (שירצו בעצמם לראיין את נשואי המחקר, כיוון שכאן לא מדובר על תיעוד היסטורי) וכו'.

מי אמר שהעתיד במכניקה קוואנטית?
Psychology Todayאמרו של כליל ב 55620
Sir Roger Penrose, for one. (One of the most avid and well-known proponents of the "Understanding Brain Function Using Quantum Mechanics" approach.)

But let's be serious:
Your position, if I understand it, is that politicians act rationally to pursue their goals, (as a meta-theoretical view, of course) and therefore, that their actions should be used to model their goals.

I think it's a bit removed from the subjects, though it may be that it's a better model that way - Scientists usually would like to think that better models are nearer to "reality." In any case, it seems to me that emotional motivation followed by more or less sophisticated rationalization is closer to what people in general do, and therefore, to what politicians, who are still people, do.

For example, in Mathematics, one isn't usually given, say, the Axioms of a Field, and then told to write what their conclusions are. Rather, they are given the Axioms, then propositions, along with, perhaps, some motivation, followed by a proof. The proof, the logical, deductive reasoning, isn't in finding the theorems and properties of Mathematical objects, but in the verification.

I've probably only managed to confuse everyone. (Possibly myself, as well)
מאמרו של כליל ב Psychology Today 55624
גם אותי, קצת, אבל בוא ננסה.

ראשית, יש להדגיש שהרציונליות היא רציונליות של אמצעים, לא של מטרות, שהן לעולם ערכיות בסופו של דבר (אתה רוצה כסף כדי להיות עשיר, כי אתה חושב שעושר יביא לך אושר, למשל).

''לקחתי קצת אחורה'' והסכמתי לקבל ''טעות'' כהסבר כאשר ברור לי מדוע ארעה ''טעות'' מסויימת - חוסר במידע למשל, אבל אז הטעות כבר אינה ''טעות'' אלא החלטה נכונה לאור המידע שהיה ידוע לפולי הפוליטיקאי ברגע הנתון.

ננסה לבחון את ההצעה שלך, אתה מציע לשלב מוטיבציה רגשית במודל. הבעיה שלי היא שההחלטה על המוטיבציה האישית היא תלויה בצופה - אתה מחליט מהי המוטיבציה הרגשית ומתי היא באה לידי ביטוי, כלומר המודל שלך תלוי בך ולא בלתי תלוי, וזה לא יעלה על הדעת כיוון שערכיך שונים מערכי ולכן ייתכן שנפרש את אותו ארוע בדרכים שונות ואפילו הפוכות.
Psychology Today אמרו של כליל ב 55631
I think you've misunderstood me. I did not mean emotional motivation in the sense that, "well, he's doing X because it's rational, but he's doing Y because he is having a regression into the time when his mother caught him.. enjoying himself with the sheep."
I mean, emotional motivation everywhere. Perhaps hidden under levels of rationalization, but that's the guy pulling the strings. "He did X because he feels threatened by Y due to his experience at time Z..." and so forth.

To make a substantiative claim: you cannot really model a politician, or any professional or non-professional person without making a psychological analysis of his entire history, including his childhood. Emotional responses are patterned by experience, and without knowing enough of this person's experiences throughout his life, again, including his childhood, you will always be forced to use ad-hoc explainations, wihtout being able to use it for predictions.
אמרו של כליל ב Psychology Today 55632
המ... אז באמת לא הבנתי אותך. מבחינת האבסטרקציה שלי פוליטיקאים יודעים מי "בני הברית" שלהם ומי "האויבים" שלהם, אבל "חש מאויים" זה דבר לא ממש מעשי. לפעמים כדאי אולי "להיות מאויים" ולהצטייר כאנדרדוג (יש הטוענים שערפאת בנה מזה קרירה למשל).

אשר לפסקה השניה. ובכן, אני יכול. נראה אותך עוצר אותי... סתם. אני לא מסכים איתך - אפשר לפתח תיאוריות סוציולוגיות/אנתרופולוגיות גם בלי להתעסק עם פסיכולוגיה? אם התשובה היא "כן" אז אפשר לפתח גם תיאוריות פוליטיות שכאלו. אגב, על ניבוי ויתרתי מזמן - אני מציע תורה דיסקריפטיבית שמקומה במדעי החברה, לא במדעי הטבע.
Psychology Today מרו של כליל ב 55634
"Feels threatened" has many practical uses. If someone feels threatened by someone else, he will act in certain ways. Those ways can be tested for in labs, I would think. That way, maybe you can use small-scale experimentation in the way of making great predictions. (In the sense that you can use the small experiments in order to help you with the modeling of the "cells," and using methods of statistical mechanics to make predictions concerning "bodies." But this is psychohistory again.)

Of course, you can raise any kind of sociological theories without meddling with psychology - but I doubt that they will or do have anything in relation with the actual social structures. It must be remembered, that a society is just a group of individuals. There is only so much you can do with the classical ideal gas model. Eventually, you have to answer for the individual atoms. (Though you may get good approximations - it's just that it's better to know how the more involved picture looks, just so that you know "why" your approximation works.)

By the way, I'm afraid that I can't quite see the point in theories that do not allow prediction. But maybe you can explain it to me.
מאמרו של כליל בPsychology Today 55640
קדימה, הציע ניסוי לבדיקת "תחושת האיום" על פוליטיקאים, ומצא לי את הפוליטיקאים שייתנדבו לניסוי. אני חושש שאתה מנסה (כמו שאני עשיתי פעם) לאנוס את מדעי החברה על ידי מדעי הטבע. מצטער חביבי, זה לא הולך, זה פשוט עובד אחרת. אני מקווה שאסף שרעבי יוכל לפרט על זה יותר.

אגב, אם אתה מבטל את כל התיאוריות שאינן נותנות ניבויים הרי שברגע זה הורדת את המים על מדעי החברה. תודה ושלום. במדעי החברה מנסים להבין את ההתנהגות האנושית. הבעיה היא (עד שמטריאליסטים-דטרמיניסטים כמוך יוכיחו אחרת) שלאדם יש (אולי אשליה של) בחירה חופשית, והוא לא כפוף יותר מדי לחוקי העבר, במיוחד כאשר הוא מפתח מודעות אליהם. לכן, אנחנו מסתפקים בתיאור של "מה יש", כדי להרחיב את ידיעותינו. לפעמים אנחנו אפילו מנסים לשלב בין "מה יש" לדעתנו על "מה ראוי" ולמשל לנסות לשפר את מצבן של שכבות שאיתרנו כ"חלשות". יש טעם עכשיו?
Psychology Today 55650
>לאדם יש (אולי אשליה של) בחירה חופשית

מטריאליסטים מסכימים, מה עוד שאין הנחת דטרמיניזם.
ראה תשובתי לליאור

Psychology Todayאמרו של כליל ב 55756
I don't like being accused of rape, even in a metaphorical manner.

In any case, since you are not even intending to create a model that gives predictions, my whole argument is pretty pointless. The whole discussion becomes one of "which theory is prettier," which is, of course, of its own importance, but which seems to me rather pointless.

If social sciences cannot make predictions, then why are they called sciences, and why do people invest in them so?
מאמרו של כליל בPsychology Today 55757
אין כאן עניין של "איזו תיאוריה יותר יפה" אלא "איזה תיאוריה נראה לנו שמתארת את המציאות (לא את העתיד בהכרח!)". הכלים כאן חלשים יותר מאשר במדעי הטבע, אבל שיטות המחקר משתדלות לחקות את אלו של מדעי הטבע. מדוע הן נקראות מדעים החברה ולא "שטויות על החברה"? לא יודע, סיבות הסטוריות כנראה. למה אנשים משקיעים בהם משאבים? זו כבר שאלה ל"מדעי" החברה, לא?
Psychology Todayאמרו של כליל ב 55759
I meant "prettier" in a metaphorical sense. Since you can't check those theories, a selection of one over the other is _pure_ aesthetics. Of course, Science has aesthetical considerations when choosing theories, but at least the theories that are not adequate are screened out by experimentation.
מאמרו של כליל בPsychology Today 55761
גם תיאוריות במדעי החברה נדחות כאשר מתברר שהן שגויות - כלומר לא מתארים את המציאות. בסוף המאה ה-‏19 הייתה תאוריה של לומברוזו שדיברה על אופי חברתי על פי מבנה הפנים למשל (תוכל לראות את התמונות של קוי המתאר באחד מספריו של סטיבן ג'יי גולד), והתבררה מהר כשגויה. יש אפשרות לקבל או לדחות גם תיאוריות במדעי חברה, אולם הן לא יכולות לעמוד בקריטריונים חמורים כמו אלו של מדעי הטבע.
Psychology Todayאמרו של כליל ב 55763
How was it found to be wrong? How do you check whether a social theory is at odds with reality?
מאמרו של כליל בPsychology Today 55768
הבעיה נעוצה עמוק יותר כיוון שתיאוריות במדעי החברה אינן בהכרח מציעות מנגנון שמסביר את הקביעות שלהן. הניתוחים שלהן הם סטטיסטיים בעיקרם - נאמר שמישהו מראה מתאם מסויים בין ארץ מוצא להצלחה בלימודים. למשל, לגברים שמוצא אימהותיהם מארצות אנגלוסקסיות יש סיכוי גבוה (נאמר 90%) להצליח בלימודים אקדמיים. ברור שאם פלוני שאימו מאנגליה לא הצליח בלימודים אקדמיים אין בה כדי לפסול את הקביעה הנ"ל, והקביעה משקפת קבוצת בדיקה מסויימת, שממנה בוצעה אקסטרפולציה לאוכלוסיה כולה. כעת יכול מישהו לבוא ולערוך מדגם אחר ולהגיע למסקנה אחרת. אם כך, נצטרך דרך להכריע בין השניים - נבדוק את מהימנות קבוצות המדגם, נחפש גורמים מפריעים, וכו'. אבל עדיין, המסקנות שאפשר להגיע אליהן במדעי החברה הן די עמומות, ובגלל זה כתבתי "סיכוי גבוה" ושמתי את המספר (90%) בסוגריים כיוון שאנחנו עוסקים במדגמים מתוך אוכלוסיה ברגע נתון, ובניגוד למדעי הטבע, לא מתיימרים לטעון כי החוקים הם חוקים כלליים שאינם תלויים בזמן.

(תגיד לי, איך אתה מצליח לקלקל את הכותרת כל פעם מחדש? או שזה באג בעיבוד של תוכנת האייל?)
Psychology Todayאמרו של כליל ב 55771
Well, there you have it - you do use a sort of "experimentation" in social sciences. Why, then, are social theories there not tested under such criteria? For instance, Theory A is falsifiable by a professional survey stating that the number of murders per day has decreased by less than 10%. (It predicts, of course, that the number of murders should decrease by 10% or more, for some reason known only to its originator, and some illuminaries.)

(Ask Konqueror, KDE's web browser.)
מאמרו של כליל בPsychology Today 55774
אולי לא הייתי ברור מספיק, ננסה שוב.

תיאוריות במדעי החברה יכולות להצביע על *מגמות*, עקב אופיין הסטטיסטי, אולם אין בהן טעם לקבוע חוקים מדוייקים ("80% מהסטודנטים לפיזיקה מעשנים דשא וחושבים שזה חשיש", למשל). הן אינן טוענות לנצחיות (כמו תיאוריות במדעי הטבע, שטוענות לקיומם של חוקים) ואין אפשרות בהן להסיק מהכלל אל הפרט (שזו אחת מהמשמעויות של חוקי טבע).

אני חושב שהשימוש שלך במובן "ניסוי" כדי לתאר בדיקה של תיאוריות שכאלו אינו מוצלח, אבל לצערי לא עולה לי בראש רעיון למילה אחרת בינתיים. הצעות מהקהל?
מאמרו של ערן בPsychology Today 55803
בה"כ

חשבתי שכל הרעיון בפוליטיקה הוא ניבוי של מהלכי השחקנים האחרים - אם אני אעשה א', זה יעמיד את מר ב' במצב שבו הוא לא יכול שלא להסכים איתי כשאני אומר ג' - דבר שאני משוכנע שיעזור לי להגיע למטרתי הסופית ד'.

ניבוי שכזה מתאפשר רק על ידי הבנה של שאר הפוליטיקאים בסביבה (כל אחד בפני עצמו, כמובן) - 'מה הוא יעשה אם...', ו'מה היא תגיד כאשר...'.

או, בניסוח של שאלה - האם פוליטיקאים לא מפעילים שיטות ניתוח שונות (ששייכות, אולי, למדעי החברה) על פוליטיקאים אחרים, על מנת *לנבא* את התנהגותם של האחרונים?

כמובן שזה תקף לכל 'משחקי', בהעדר מונח מתאים יותר, האסטרטגיה למניהם.
מאמרו של אביב בPsychology Today 55804
בה"כ?

כן, אבל לפעמים אתה מר ב', ואז בכל אופן אתה עושה משהו, שהוא הברירה בין הרע לגרוע.

בכל אופן, אני לא יודע מה קורה בתוך ראשם של פוליטיקאים, ואין לי מושג אילו שיטות הם מפעילים כדי לנתח את יריביהם. מבחינתי, הפוליטיקאי הוא קופסה שחורה שיש לפצח, על סמך אבחנות לגבי הקשרי הקלט (העולם) - פלט (אמירות, מעשים) שלה. בניגוד אלי, רוב האנשים חושבים שהם יודעים מה קורה בתוך ה"קופסה" וכשה"קופסה" פועלת בצורה שלא מתאימה למה שהם חושבים אז הם אומרים שה"קופסה" טעתה.

מה שאני מניח, חיצונית, זה שפוליטיקאי מבין מהר מאוד מי "איתו" ומי "נגדו". איך? לא רלוונטי בשבילי.
Psychology Today מרו של כליל ב 55829
בין פסיכולוגיה לסוציולוגיה יש פסיכולוגיה חברתית. וגם שם יש פסיכולוגיה חברתית פסיכולוגית ופסיכולוגיה חברתית סוציולוגית. האחד ידגיש יותר מאפייני אישיות והאחר מאפייני מצב.

מעבר לפסיכולוגיה חברתית, מדברים בשפה סוציולוגית. מבנים חברתיים, תהליכים וכו. כאשר גם אם מדברים, לדוגמא, על הבניית הזהות של היחיד, ההבניה הזאת נעשית ביחס לחברה בה הוא חי. שכן אם הוא לא היה חי בחברה, הזהות שלו לא היתה מעניינת אפילו אותו.

יש היום הרבה יותר מחקרים בסוציולוגיה/אנתרופולוגיה אשר מדברים על רגשות, ועל המשמעויות של הנחקרים לסיטואציה בה הם נמצאים - ולא על פסיכולוגיה פרודיאנית או יונגיאנית.

דווקא מחקרים סטרוקטורליסטים לא מדברים בשפה פסיכולוגית אלא ברמה תודעתית אנושית אוניברסלית(טבע מול תרבות) או פרטיקולרית (איסורי אכילה ביהדות).

האנתרופולוגים (לבד מחובבי הפרטיקולריזם ההיסטורי והנאו אבולוציוניים) לא עוסקים בהיסטוריה אלא בהווה.

אם אתה מבקש חיזוי במדעי החברה כמו שאתה מוצא במדעי הטבע, אז היה נכון לאכזבה מרה. אין כאן נוסחאות מתמטיות. בסוציולוגיה מדובר באחוזי מתאם (וככזה, הניבוי הוא לא בדיוק ניבוי), ובאנתרופולוגיה על מציאות תלוית תרבות.

אין מחקר פוזיטביסטי טהור במדעי החברה.
ביטחון לדורות 55614
שרון לא מסוגל לעשות שלום לשנים כי הוא מחויב בדרכו לרעיון ארץ ישראל השלמה.
הפתרון מבחינתו הוא מיסוד המצב הקים, שליטה ישראלית על רוב השטח, תוך מתן מימדים של אוטונומיה לתושבים הפלסטיניאים תוך הרחקתם מכל מוקד כוח ממשי.
כמו קודמיו, מבגין דרך שמיר ונתניהו אין לו הצעות ממשיות לפלסטינאים מעבר למיסוד האנומליה הקימת של שלטון צבאי על השטחים בסוג של הסכם בינלאומי שיתן הכשר להגמוניה הישראלית.עובדה שהפלסטינאים לא ממש מוכנים לקבל.
רן כסלו בוחן כליות ולב 55625
(סליחה מראש על ההתקפה האישית, לא אישי...)

מי אמר שאוטונומיה שתוביל למשל לקונפדרציה ישראלית-פלסטינית-ירדנית א-לא הצעה מסויימת ב"תוכנית אלון" לא תוביל לשלום לדורות? מי אמר שנטרול ערפאת בלבנון כבר ב-‏82 ויצירת מנהיגות פלסטינית פרו-ירדנית באמצע שנות השמונים לא תוביל לשלום לדורות? רן כסלו? אז אמר.
וידוי ''אישי'' 55638
1) עדי אם כבר
2)יכולות בבחינת כליות ולב - דלות ביותר
3)יכולות ב"חיזוי של תהליכים היסטורים"-אפסיות (כאן אני משער שאני לא לבד)
4)ניתן לבחון את תוכניותיו של שרון לפי העבר ולפי הצהרותיו ומעשיו בהוה.אני חושב שעל בסיס אמפירי זה אנו מסכימים.
על פי העבר שרון התנגד לכל הסדר שיכלול מדינה פלסטינית בארץ ישראל המערבית.
על פי ההוה מאז נבחר לראש הממשלה שרון לא הציג שום תוכנית מדינית.
לדעתי (האישית) הוא מנהל סדר יום של סכסוך ממושך את הפלסטינאים הוא רוצה לראות מגיעים למשא ומתן מובסים ומותשים צבאית וכלכלית.הוא גם אינו רוצה כנראה לראות ערפאת בצות הפלסטיני שישב ביום שלאחר המלחמה
(הסתלקות של עראפת מן הזירה תהוה הזדמנות לישראל לסתום את הגולל על הסכמי אוסלו)
איך אני מסיק זאת כמו כולנו ,אני משער מניתוח של קריאת עיתונים.דחלאן ועראפת מפרסמים מאמרי מערכת התומכים בחזרה למסלולים מדינים,שרון משדר שהעסקים כרגיל וצה"ל מחסל עוד חוליה בעזה.(האם זוהי היפותזה בעלת תוקף כל שהוא-על כוונותיו של שרון - לכל היותר ניבוי המבוסס על מצע עובדתי מקוטע)
האם יש לשרון פתרון מדיני - כמו שזה נראה לא ממש.
אולי עם הוזכרה כאן "תוכנית אלון" אז הכוונה בתוכנית אלון כפויה על הפלסטינאים שיקבלו אותה מחוסר ברירה אחרי שהותשו לאחר שנים של עימות.
האם פתרון כל שהוא ה"כפוי" על הפלסטינים כתוצאה מהתשתם (הפסדם ) יביא בעתיד לתהליך של "שלום לדורות" אולי.
זו טענה ידועה שמושמעת בדרך כלל מחוגי הימין.
מ67 עד 93-94 היה שלטון כפוי שכזה על האוכלוסיה הפלסטינית לא ממש קידם פתרון מדיני מוסכם
מ93-94 עד 2002 היה נסיון להגיע לפשרה מדינית - בינתים גם זה נכשל.
לאן מובילה ה"לוגיקה" המונחת בתשתית הרעיון של ארץ ישראל השלמה - אני טוען כבר הרבה שנים שהיא מובילה ליצירת אפשרות ראלית של טרנספר ואינה בוחלת באמצעים ובחיי אדם.אך זהו קצה הספקטרום שספק רב אם אי פעם יתממש.
וידוי ''אישי'' 55641
אה, סליחה עדי. זה מה שקורה כשכותבים בפסבדונים. עם איזה רן התבלבלתי? לא יודע.

אני מסכים לחלקים נכבדים מהניתוח שלך, במיוחד להעדפתו של שרון כי ערפאת יעלם מהזירה, אבל השגתי את מטרתי. הסברת מדוע *לדעתך* דרכו של שרון לא תוביל לשלום לדורות והבאת נימוקים (שאיני מתכוון לדון בהם, זו לא הייתה מטרתי). כלומר, בניגוד לאמירות המקורית של שמעון ("הוא אינו מסוגל לכך") ושלך ("כי הוא מחויב בדרכו לרעיון ארץ ישראל השלמה." - ואם, כמו שאמרה פעם לימור לבנת, ארץ ישראל השלמה היא אכן חלום. וחלומות, כמו שאני יודע, אינם מציאות והם אינם ניתנים בהכרח למימוש ויש לראות מה ניתן לעשות באופן מעשי, ופוליטיקה היא מקצוע ה"מעשי") כבר לא מדובר בערבוב בין ידיעה לדעה אלא בדעה. את אותו דבר מהכיוון ההפוך עושה שי כהן וגם אליו "נטפלתי" בימים האחרונים.
וידוי ''אישי'' 55782
1)דעה בלבד
2)ובהקשר לדיון על תקפותם של הכללות במדעי החברה.
הניבוי "שרון לא יוכל להביא לשלום לדורות כי הוא מחויב בדרכו לרעיון ארץ ישראל השלמה" הוא ניבוי.
ההנחה המובלעת בו האידיאולוגיה תהיה המשתנה המרכזי שתשפיע על המדיניות של שרון.
וכאן לדעתי הבעיה המרכזית איך אני הופך את ההנחה הזאת למערכת פורמלית שאותה אוכל למדוד
איך אני מכמת אידיאולוגיה?
איך אני מכמת מדיניות?
ואיך אני מודד את התופעות הללו ב"שדה" המציאות?
ומצד שני באשר לאלה שפוסלים את הנסיונות של הכלת כללים ממדעי הטבע על תופעות חברתיוית
האם זה אומר שיש חלקים שלמים של המציאות (ישויות חברתיוית) שאינם יכולים להתפס ע"י מערכות הסברים רציונליות שמסבירות את חוקי הטבע.
וידוי ''אישי'' 55785
התבלבלת, כנראה, עם רן כסלו, הפובליציסט מעמוד החכמים של "הארץ" ((c) יצחק לאור).
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55635
This will nevre end until they love thier children
more than they hate us"(praphrased) attributed to: Golda meir
מאמרו של ערפאת בניו יורק טיימס 55709
שמעון שלום,

הרשה לי להטיל ספק כי מר עראפת כלל כתב ו/או רשם מאמר זה. אינני עומד להתפלא אם איש חייכן זה לא ראה מעודו מאמר זה שנכתב תחת שמו ובשמו.

מקור המאמר הוא מן הסתם מישהו אחר לחלוטין, אדם שפוי המתמצא במקום ובזמן, ואשר מודע להשפעותיה השונות של דעת הקהל בעולם המערבי, ולהשפעתם המעצבת של מקבלי ההחלטות השונים בחוגי תקשורת מסויימים.
אני מהמר על אנשי המחלקה האנגלית של הרש"פ. אולי חנאן עשראווי, סרי נוסייבה או אדווארד סעיד.
יש לשער כי עם אנשים אלו היתה ישראל מגיעה להסכם כתוב וחתום.

שלך

אלכס
רק עוד קצת, ו... 56811
היום בעת ויכוח עם רג'וב ערפאת שלף אקדח ותקע אותו בפרצופו.
אז- או שזה נורמלי אצלם, או שהאיש באמת הולך ומאבד את שרידי שפיותו.
עם קצת מזל, בפעם הבאה מישהו יירה שם במישהו
ואז אולי העניינים יתחילו לזוז.
רק עוד קצת, ו... 56821
אם ערפאת היה יורה ברג'וב היו אומרים שהשב''כ עשה את זה.
תמיד מישהו יורה שם במישהו אחר, ועולם כמנהגו נוהג.
רק עוד קצת, ו... 56822
לא מפתיע, בהתחשב בכך שרג'וב is being groomed לתפקידו של יורש ערפאת על ידי ישראל.
רק עוד קצת, ו... 56852
מעניין כמה זמן את תישארי שפויה ורגועה כשכל לילה במשך מספר חודשים ידאגו טנקים של צה''ל להרעיש בדיוק מתחת לחלונך כדי למנוע ממך לישון.
רק עוד קצת, ו... 56855
פשעי מלחמה! אין גבול לאכזריות!
(אל תגידו ל"בצלם", אל תספרו בחוצות האג)
מה זאת אומרת מה יקרה לערפאת 62078
עד גיל 21 הוא:
א. יהפוך למעריץ מושבע של מייקל ג'קסון.
ב. יגיע לירח.
ג. יהיה לפחות פעם אחת בלונה פארק.
כפי שזה נראה כעת, על סף של מלחמה 63314
הוא יהפוך לשאהיד וגיבור היסטורי של העם הפלסטינאי.
וזאת ללא תלות בנסיבות שבהם הוא יסיים את חייו.
אולי מישהו יכול להסביר לי 63319
אם ערפאת כ"כ רוצה להיות שאהיד, למה הוא ברח מלשכתו ומסתתר בתחתית הבניין?
לוקשים וברווזים 63355
אל תאמיני לכל מה שאת שומעת.

נשבע לכם ששמעתי בחדשות שבאחת מהתחנות הזרות הודיעו שהוא נמלט לחדר תת קרקעי שכל החלונות בו מנופצים...
לוקשים וברווזים 63413
"אוי, כמה ירו על ביתי! ראו את כל התרמילים!"
ללא מלים 69568
קריקטורה של טום טולס מה 13 במאי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה לסקר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים