איבט נפל בפח 877
איך פרקליטות המדינה ביצעה על ליברמן תרגיל בירוקרטי למתחילים.

סדרת גילויים מדהימה, שרוב הציבור אפילו לא עמד עדיין על משמעותה, אישרה את החשד שמשטרת ישראל ביצעה האזנות סתר ותימללה שיחות פרטיות שניהלו אישים כמו בנימין נתניהו, אריאל שרון ואיבט ליברמן, והאזינה כנראה גם לח"כים נוספים.

שני דברים לא נסתרו מהעין הציבורית: האחד - שרוב ה"מואזנים" (אם לא כולם) שייכים לצד ימין של המפה הפוליטית. השני - שקיים יסוד לטענה שפרקליטות המדינה ידעה על המתרחש והיא מעורבת בו עד צוואר.

לפני כשנה הודיעה הפרקליטות שאין כל אמת בטענות ושבכלל לא בוצעו ההאזנות הללו. עכשו, כשהוכח שהן נעשו גם נעשו, מיהרה הפרקליטות לטעון שהיה כל הזמן אישור משפטי והיה צידוק ענייני לעשיית המעשה. עולה החשש שהפרקליטות אינה דוברת אמת: אם, כפי שטענה בתחילה, לא הייתה כלל האזנה והפרקליטות לא הייתה מעורבת בפעולה שכזו, אז מי נתן בזמנו למשטרה את הגושפנקא המשפטית לעשותו?

קשה גם להאמין שבכירי המשטרה, בכירים ככל שיהיו, יעזו להאזין בסתר לשיחותיהם של ראשי ממשלה לשעבר ולשיחות מועמדים לממשלה ולכנסת, ללא "ברכת הדרך" והסכמה של בכירי הפרקליטות.

לכאורה, התשובה לשאלות מי ידע, יזם, היה מעורב ואישר את המעשים החמורים הללו יכולה הייתה להינתן לנו בקלות: כל מה שהתבקש פה היה מינוי של "קצין חוקר" נמרץ, שהיה מעיין במסמכים המצויים בכספות המשטרה וגובה עדויות (באזהרה) מכל החשודים והמעורבים. סביר להניח שלאחר שבועיים של חקירה כזו, כבר היינו יודעים את האמת בפרשה.

על פניו, נראה כי גילוי הפרשה הזו היה הרגע הגדול של איבט ליברמן: כל טענותיו מזה שנים כנגד פרקליטות המדינה, הן על רדיפה אישית והן על רדיפה פוליטית, הן על התנכלות מכוונת לימין והן על הפרות חוק וניצול לרעה של סמכויות, יכלו להבחן עכשיו, ובפומבי, לאורה של פרשה זו. יסכים עימי הקורא: מנגנון המדינה, אם הוא עושה שימוש בהאזנות סתר לנבחרי הציבור הלגיטימיים (ובינתיים עוד יש בחירות דמוקרטיות בישראל), הוא מנגנון חושך המסכן את הדמוקרטיה וחותר תחת אושיותיה. יוזכר שבארה"ב, נשיא מכהן הודח מתפקידו על פחות מזה, וכמעט גם הלך לכלא - אלמלא חנינה מהירה שארגן לו יורשו.

זה היה יכול להיות הרגע הגדול גם של בנימין נתניהו, מי שטען שנים רבות כנגד המתרחש בפרקליטות המדינה ובמשטרה. וגם של דודי אפל, שמצא עצמו "מואזן" בסתר במשך שנתיים ומחצה(!!), כשכל המתבונן בפרשה זו (ויודע שאפל לא מוגדר כמנהיג החמאס), אינו יכול שלא לזכור שאפל מרבה לדבר בטלפון בעיקר עם בכירי הליכוד (והימין בכלל).

נוכח הגילויים החדשים והדרישה הציבורית לחקור את הפרשה, נזעקו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה: ראשית הם הודיעו שלא נמצא דבר (תוך יום?); אחר־כך הודיעו שלא בוצעה עבירה(?), ולבסוף הציעו שהם, שימו לב, "יבדקו" את הפרשה. שרי הממשלה לא נפלו למלכודת הזו. רובם מנוסים דיים בכדי לזכור מה זו "בדיקת פרקליטות" ומה אמינותה. לכן הם דרשו חקירה עצמאית.

כאן "התנדב" מבקר המדינה לבדוק את הפרשה. (מעניין מי מאחורי הקלעים פנה אליו מלכתחילה, ומי הגה את מעורבותו). הממשלה, בטיפשותה, הסכימה להצעה. זו המלכודת אליה נפל איבט ליברמן, וזו השגיאה שעשו כל מי שרצו בחקר האמת: למבקר המדינה אין סמכויות בחוק לניהול חקירה בחשדות למה שהוא, על פניו, עבירה פלילית.

זאת ועוד: מבקר המדינה אינו מצוייד, לא בכלים ולא בנסיון הנדרש, בכדי לחקור את המשטרה ואת הפרקליטות. מול גופים אלה נדרשים חוקרים אמיתיים - לא הפקידים המרובעים של משרד מבקר המדינה. בדיעבד, מסתבר שמבקר המדינה גם לא התבקש באמת לחקור, כי הוסכם שהוא יגיש רק "חוות דעת" בפרשה, מה שנקרא "שיכתוב ביקורת".

וזהו התרחיש הצפוי עכשו ב"חקירה" שיקיים מבקר המדינה: המבקר יבקש מכל המעורבים בפרשה שיעבירו אליו בכתב את גירסתם ואת המסמכים שברשותם (הוא לא "תופס" מסמכים. אין לו אפילו שום מושג איך עושים זאת). אחר־כך הוא יבקש מכולם תגובות לשאלות שישאל. אחר־כך הוא יתכתב איתם (וכולם יתכתבו עם כולם, ולכולם יהיו יועצים משפטיים צמודים - ולכן משום מכתב אי אפשר יהיה להוכיח כלום). המבקר גם יאלץ (זה החוק, מה לעשות) להראות לכל חשוד מראש מה יש לו נגדו ואיזה מסמכים השיג נגדו - וימסור לחשוד גם מי מסר לו את החומר, כי אלה הם כללי הביקורת (בשונה מכללי חקירה). מגוחך? כן. ככה זה יראה. קרקס ביורוקרטי. זה יראה בערך כמו חקירת פרשת "העמותות של ברק", וככה זה גם יגמר.

למותר להזכיר שבהתאם לחוק, שום עדות שגבה מבקר המדינה אינה יכולה לשמש אחר־כך בהליך משפטי. אם כן, גם אם ימצא משהו בחומר ובעדויות - הוא יהיה שווה כקליפת השום.

אבל זה רק חלק מהסיפור. כי למבקר המדינה יש "תוכנית עבודה שנתית". אז הדו"ח שלו בפרשה לא יתפרסם בחודש מאי הקרוב, וגם לא בדו"ח של ספטמבר 2002. לכל הפחות, נזכה לראות דו"ח ראשוני על פרשה זו בחודש מאי 2003.

ושם, בדו"ח - ואני מוכן להתערב על כך - תהיינה המון מילים יפות על "נהלים" ו"הוראות נוהל" ו"בעיית פיצול סמכויות", ו"חוסר בהירות" וכל המלל הרגיל, מלווה בהמלצות תיאורטיות מה צריך לעשות בעתיד כדי "לשפר את הנוהל". אבל את המהות האמיתית של הפרשה - העובדה שהמשטרה מאזינה לחברי כנסת, שרים וראש ממשלה (בעבר או בעתיד) ומדווחת על תוכן השיחות לפרקליטות - אותה לא נמצא שם.

הרי גם אם המבקר יגלה (במקרה ובעל כורחו, כי זה שם) שאכן נעברו עבירות, הוא ממילא לא יכול לעשות עם זה דבר. החוק בישראל קובע שאם מבקר המדינה מוצא בביקורתו חשד שנעברו עבירות פליליות, הוא יכול, לכל היותר, להעביר את החשדות לידיעת היועץ המשפטי לממשלה והוא שיחליט מה לעשות איתן הלאה.

אז, כאמור, מה שצפוי הוא שבאמצע שנת 2003 היועץ המשפטי לממשלה יקבל לידיו ממבקר המדינה חומר המראה שיש לפתוח בחקירה פלילית. אבל את זה יש בידי היועץ המשפטי לממשלה כבר עכשיו, והוא לא מורה לפתוח בחקירה פלילית. אז מישהו מאמין שבשנת 2003 הוא כן יורה לפתוח בחקירה על האזנות שנעשו בשנת 1999?

הנסיון העצוב מראה שכל פרשה בישראל שפרקליטות המדינה רצתה שתיגנז ותעלם, הועברה תחילה ל"בדיקת מבקר המדינה", שם היא מצאה את מותה משיעמום וזיקנה. לחלופין, היא נמוגה ונעלמה בפרוזדורים הביורוקרטיים המתישים של "יועץ משפטי - מבקר המדינה - פרקליטת המדינה". כל אחד מהם "דוגר" על הפרשה שנה־שנתיים, "לומד" אותה, "בוחן" אותה, ולבסוף מעבירה הלאה, לבא בתור. כך, אחרי 4-5-6 שנים, או שהפרשה מתה, או שהחשוד מת, או שהעניין הציבורי בה נמוג ונשכח נוכח פרשיות חדשות.

זו היתה השגיאה של ליברמן. הוא נפל לפח שטמנו לו והסכים לבדיקת מבקר המדינה. ליברמן שגה שגיאה של טירון. אבל מילא ליברמן - הבעיה האמיתית היא שאנחנו נשארים בינתיים עם משטרה ופרקליטות שבהחלט יתכן כי ברגע זה ממש הם מאזינות בסתר, מסיבותיהן העלומות, לשיחות פרטיות של מועמדים לכנסת או לראשות הממשלה, ומי יודע למי עוד.

אדגר הובר הזקן בוודאי צוחק עכשו בקיברו. לנו אין מה לצחוק, לנו יש סיבה לדאוג.
קישורים
מבקר המדינה - האתר הרשמי
סדרת גילויים - כתבתה של חנה קים ב"הארץ" על השתלשלות הפרשה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

די להתחסדות 55909
חלק מהשגת המידע של המשטרה נעשה ע''י האזנות סתר.
איבט ליברמן הוא לא צדיק תמים והמשטרה לא נטפלת אליו סתם.
כנ''ל גם בנימין נתניהו, אריה דרעי , עופר נמרודי ואחרים שרובם שייך למחנה הלאומני.
די להתחסדות 55914
יש חוקים במדינה הזו. המשטרה לא יכולה לחדור ככה לפרטיות של אדם בלי אישור של שופט (או של הפרקליטות?).
די להתחסדות 55917
אני מניח שבמקרה זה ובמקרים אחרים היה אישור משפטי, ואין סיבה שלא יהיה במקרה של חשד סביר.
לי נראה שהכותב מתלונן על ''היטפלויות'' לפוליטיקאים ימנים אך ורק על סמך השתיכותם הפוליטית (כאילו שהמשטרה שמאלנית...).
טיעונים דמגוגים כאלה שמענו גם בתקופת ההסתה כנגד רבין והסוף ידוע.
אויויוי 55920
השורה האחרונה שלך.

אני מזדהה עם רוב מה שכתבת, אבל עליך לדעת שהשורה האחרונה שלך היא כמו משהו שקראתי באיזשהו ספר - בית הרוחות (של איזבל איינדה).

הדוד חואן ניסה להרשים את העלמות הצעירות, או באופן ספציפי, את קונסטנצה אנדרדה. הוא נתלה על עץ ועשה כל מיני פעלולים מרשימים, אבל למרבה הצער, כאשר ביצע תרגיל מסובך פלט נפיחה. הדבר אילץ אותו לעקור אל איי הפסחא ולטפל במצורעים, ו"מאז זוכרים אותו הבריות כ'חואן הנופח"'.

עכשיו, אני מקווה שלא התקבל אצלך הרושם שאני מבקר אותך (למרות שהמשפט האחרון שלך נשמע כמו משפט סלון מתוך החמישיה הקאמרית) - נהפוך הוא, אני מנסה למזער את הנזק. אלמלא אני ( - אין בעד מה), היית נגרר לאורך כמה סקרול דאונים אחרי מגיבים שמושכים אותך בלשונך בגלל המשפט הזה. אם כבר, יש כאן עקיצה כלפי המגיבים הקבועים.

כלל חשוב באייל הקורא - פאתוס לא מהדהד יפה על סגול. stick to the point, והמשך להגיב באופן מדויק ופשוט שמאיר אל תוך בית הרוחות שמוצג כאן (כן, גם זה פאתוס, אבל אני לא יכול לעצור בעצמי).
די להתחסדות 55928
לפי חני קים, ההאזנה בוצעה כדין וכחוק, לפי צו בית משפט. קטונתי מלהבין את מהותם של החשדות לעבירות פליליות שאברהם פריד‏1 מדבר עליהם. באשר להעברת חומר-חקירה מהמשטרה לפרקליטות, היא נראית לי מתחייבת מתפקידיהם של שני הגופים האלה, אולם הוראות החוק והנהלים אינם מוכרים לי.

1 שממאמריו האחרונים, הייתי ממליץ דווקא על זה שהתפרסם לאחרונה ב"הארץ", ולא עסק בפרקליטות המדינה.
די להתחסדות 55941
אישור של שופט.
לפי חנה קים, ניתן אישור.
די להתחסדות 110834
נכון לעכשיו מואשם ניצב משה מזרחי בחריגה מסמכויותיו באישור ההאזנה.
נשאלת השאלה האם אין כאן האשמה מצד בעלי אינטרסים שונים כלפיו? איך היו מתיחסים לבנימין זיגל ז"ל במידה והיה פועל היום?
חץ סביב המטרה 110842
האם אתה יכול לתת דוגמה למקרה בו הואשם גורם המזוהה כ"ימני" באשמה כלשהי ואתה סברת כי יש שם האשמה מצד בעלי אינטרסים שונים כלפיו? משום מה יש לי תחושה שאתה קובע את דעתך בנושאים כאלו על ידי בדיקת שיוכם הפוליטי של המעורבים.
חץ סביב המטרה 110845
לא התיחסתי דווקא לענין הפוליטי. ניצב מזרחי חקר הרבה נאשמים וסביר מאוד שיש להם ענין להפריע לו בעבודתו. אחד מהם הוא נמרודי והוא ואביו כבר נאשמו בשיבוש הליכי חקירה.

כמו כן, לא קבעתי שום עובדה. רק העליתי תהייה בענין.
חץ סביב המטרה 111458
וכצפוי יש מי שקופץ על הענין כמוצא שלל רב:
חץ סביב המטרה 111459
ישמרנו האל
ממליצי יושר
שאין להם אחות
די להתחסדות 55919
נו תעשה לי טובה ...

למה מה המשטרה יכולה להוציא משיחת טלפון של אריה דרעי ?

אתה חושב שהוא מספר לאישתו כמה כסף הוא הוציא היום מהפראיירים בממשלה ? או שהוא מדסקס עם ביבי על דרכים לא חוקיות חדשות למעול באמון הציבור ?

צדיק תמים או לא, עובדה אחת לא קשורה לרעותה, וחשד לשוחד לא מתתרץ האזנות.
האם נידמה לי 55912
למה נידמה לי שכבר קראתי היכן שהוא את הכתבה הזו בלינק שפריצי שלח אלי לפני שבועות אחדים?
האם נידמה לי 56460
היה נידמה לי שזה מוכר לי
בלעדי לאינטרנט 56463
דובי אוהב לטעון שהמאמרים שמתפרסמים פה בלעדיים לאייל...
בלעדי לאינטרנט 56504
דובי עושה מה שהוא יכול כדי לדאוג שהמאמרים יתפרסמו רק באייל. אם הכותבים שלנו מתעלמים מהבקשות שלי או משקרים לי, אין לי הרבה אפשרויות. מר פריד לא יפרסם מאמרים נוספים באייל, לצערי.
בלעדי לאינטרנט? 56505
כך גם שאר הסיפורים

בלעדי לאינטרנט? 56528
כן. אנחנו יודעים. ומכאן, המשפט האחרון בתגובה הקודמת שלי.
בלעדי לאינטרנט? 56553
מכיוון שמאמריו של פריצי יקרים לי, אציע שליחת מכתב זעוף לאדון, בו הוא יצטרך לבחור בין nfc לאייל. אני מאמין גדול ב second chance לאדם.
בלעדי לאינטרנט? 56579
במקרה זה זו כבר תהיה הזדמנות שלישית. גם לי מאמריו של פריצי יקרים, אבל יש גבול.
בלעדי לאינטרנט? 56622
לא ברור לי למה?
מה זה משנה אם מאמר שפורסם באייל פורסם בעוד מקומות? כותבי המאמרים מקבלים שכר סופרים? (וגם אם כן, אז מה?) חלק מקוראי האייל נתקלו במאמר במקום אחר - שיבוסם להם. עבור חלק גדול יותר (אני מאמין, לא ערכתי סקר) האייל הוא המקום היחיד בו הם נתקלו במאמר, וגם אם לא, הרי הדיון שהתפתח בעקבותיו התפתח כפי שהתפתח רק באייל, ובכך בלעדיותו של האייל.
בלעדי לאינטרנט? 56626
אתה בטוח? 56666
קראתי את דף ''תנאי שימוש'' שוב פעם, ובשום מקום בו לא מוזכר כי על המאמרים המפורסמים באייל להיות בלעדיים לו בלבד.

מה שכן כתוב הוא כי הזכויות החוקיות על התוכן שייכות לאייל, כך שאם המאמרים פורסמו באתרים אחרים בידי פריצי לאחר פרסומם באייל, יש עילה סבירה להגשת תביעה על הפרת זכויות יוצרים.
אתה בטוח? 56674
נדמה לי שמבחינה משפטית, אם האייל מפרסם מאמר שפורסם כבר במקום אחר, הרי שאינו יכול לטעון לזכויות יוצרים עליו, כפי שנכתב שם.
אתה בטוח? 56684
כדי שזכויות *היוצרים* יהיו בידי האייל, הוא צריך לקבלן מאת *היוצר*. מובן שהיוצר אינו יכול לתיתן אם כבר נתן אותן קודם לאחר.
אתה בטוח? 56696
למיטב הבנתי, זכויות היוצרים לא עוברות לבעלות האייל, אבל האייל מקבל זכויות פרסום מלאות (כולל פרסום חוזר ופרסום במדיות אחרות, וכו'). אבל אם אתר אחר יטען לבעלות על זכויות היוצרים, הוא יוכל לנסות ולמנוע פרסומים חוזרים שכאלה (או אף לדרוש את הסרת הפרסום המקורי).

זו בדיוק הבעיה. אינני יודע מה פוליסת זכויות היוצרים של האתר בו פורסמו מאמריו של פריצי. כשנשלח המאמר לאייל, הוא טרם הופיע שם. כשפורסם באייל, היה זה לאחר הופעתו באתר האחר. מה המשמעות, מבחינת זכויות היוצרים? אין לי מושג.

כדי להמנע מבעיה זו, אנו מסכימים לפרסום צולב רק בהסכמה מראש עם האתר האחר (למשל, "דג אנונימי?", או פרסום המאמר "נוירומנטיקה" במקביל באתר "בננות"). לכן, באופן כללי, מומלץ מאוד להמנע מפרסום טקסטים במקומות אחרים אם בכוונתכם לפרסם אותם באייל; לאתרים רבים אין פוליסת זכויות-יוצרים ברורה כלל וכלל.
אתה בטוח? 56700
זכויות היוצרים אינן עוברות אוטומטית לאף אחד‏1. אם בסיכום של האייל עם הכותב נאמר שלאייל הזכות לפרסם, לפרסם שוב, לפרסם במדיה אחרת (כל אלה הן חלק מזכויות-היוצרים), משמע שהאייל מקבל את הזכויות האלה, משמע שהכותב סבור שהן שלו לתיתן. אם נתן משהו שהיה שייך לאחר (כיוון שנתן קודם לאחר), הרי שהוא המבצע את עבירת זכויות-היוצרים בראש ובראשונה ועוד לפני האייל (שלכל היותר מחזיק בתום-לב בסחורה גנובה, נגיד).

1 אם כי, למשל, באתרים רבים "תנאי השימוש" כוללים הסכמה של המשתמש להעברת רבות מזכויותיו בחומר שהוא מפרסם באתר להנהלת האתר.
אתה בטוח? 56736
אולי. ועדיין, במצב כזה, יכול לבוא צד ג' ולטעון שהוא-הוא בעל הזכויות, ולדרוש את הסרת המאמר מהאייל, למשל. ומכך אנו מנסים להמנע.
בדרך כלל 56740
זכויות יוצרים עוברות לגוף המפרסם רק כשהיוצר חותם על "כתב העברת זכויות".

דרך אגב, איך זה שמר פריד לא טורח הפעם לענות פה על תגובות?
? 56743
גם בשם העט שלו ''תגובה לליאור'' הוא לא מופיע פה.
בדרך כלל 56773
זו כבר בעיה של האייל: מה הבסיס לטענתו כי שמורה לו הזכות לפרסום, פרסום חוזר ופרסום במדיומים אחרים. אם יקראו תיגר על זכותו זו, יצטרך להביא סימוכין.
ואם כבר הלשנה 56583
האייל נפל בפח... 56586
בלעדי לאינטרנט 56945
מילא האייל, אבל תראו איך דובי מנסה לחנוק את הפורום של האייל כבר מהרגע הראשון. מדהים ומעורר שאלות נוקבות.http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsHeb.asp...
חצרו של מלך ארגמאן? 56948
מה שאני לא מבינה זה למה החשאיות הזאת, גם כאן וגם שם. מי מפחד ממה, ולמה? אתה יכול להסביר לי, אייל אלמוני?

אני מצדי ביקרתי בפורום, והיו שם כמה דברים מעניינים, אבל הוא נטען נורא לאט, וגם התזוזה בתוכו איטית. הייתי אולי מגיבה שם לדבר או שניים לולא הצד הטכני שהוא כאמור פחות ממושלם... (ומהווה בעייה למאותגרי טכנולוגיה כמוני).
עם בוא הזכרון 55923
דומה שהיו לאיבט כמה השגות בתקופת ביבי ובעיקר לקראת סופה, שלא נעמו לאזני חוגים אוליגרכיים מסויימים.
למשל "קואליציה של אמביציה", או "אליטות? איזה אליטות? בישראל אין אליטות אינטלקטואליות אלא לכל היותר קבוצות שכל הוויתן רכילות חברתית" או משהו בדומה.

כתגובה לכך, הוא ניתקל, זכורני, בתגובה פראית למדי שיחסה לו תוך רמזים וחצאי אמירות הסתודדות עם חוגי פשע.
פראותה החמקמקה של תגובה זאת די הדהימה אותו
בעוצמתה המרושעת.

כנראה בתקופת ברק גם נעשו כלפיו פעולות הטרדה שונות. האזנות, ממש כמו צדק, יש לזכור, לא מספיק רק שיתבצעו, אלא גם שיומחשו ככאלה, דהיינו מושא הפריעה חייב לחוש מוטרד כהלכה, עקב הפרעות בולטות, אך תכופות לסרוגין, ובאופן מבוזר ("הוא לא ידע מאין זה יבוא עליו"), שקשה לכאורה לאתר מקורם ולגדעם במקובץ.

פריעה מסוג זה, כפי שהיגדיר תא"ל אפי איתם את הטרור, הינה חמקמקה באופייה, כלומר נכון גם למקרים אנלוגיים, מדובר בהטרדה נמשכת שקשה מאד להתגונן בפניה. אכן, אנו לומדים משכננו.
להערכתי, אין כל רצון לאיבט לפתוח מחדש את סל ההטרדות בהן התנסה, ניתן אולי לסבור, בתקופת השלטון הקודם.

נ.ב., מדוע לא מוצו החקירה והדין בעניין עמותות ברק וספציפית, כלפי טל זילברשטיין ואנשיו הפעלתנים מ"דור שלום", ששיחקו תפקיד מרכזי בבליצקריג של ברק לתפיסת השלטון?

דומני שחל אינטרלוד מסויים בעניין לאחר שמונה לפני כחודש ליועץ לענינים אסטרטגיים של שר הבטחון. הדבר יאפשר לו לטעון מעתה כי כל חקירה נגדו אינה אלא פעולה מסכלת של יריבים פוליטיים כלפי תוכניותיו המדיניות העלומות לפי שעה (באם אי פעם היתה לו אג'נדה מדינית וערכית, פרט להשתלטות כוחנית על מנגנונים שונים).

ניתן לראות גם את הקישור הבא אודות פעלתנות יתר אוליגרכית:
55927
1. אתה יכל לספק רשימה של פרשות שהועברו לבדיקת מבקר המדינה ע"י הפרקליטות, ו"מתו"?

2. אני עדיין לא ירדתי לסוף דעתם של מי שטוענים שהמשטרה והפרקליטות "מחפשות" פוליטיקאים דווקא מהימין. יש סימנים לכך, כמו למשל זיכויים בבית המשפט של פוליטיקאים וראשי ערים רובם מהימין. מה שאני לא מבין הוא איך העסק עובד? האם ישנן משרות מפתח במשטרה ובפקרקליטות שאיכשהו ממונים להן דווקא אנשים מסויימים?

3. העמותות של ברק נחקרות במשטרה, לא? משהו רוצה להעביר את הנושא למבקר המדינה? למה קרקס?
מעורבות מבקר המדינה 55940
אם אני זוכר נכון (ואשמח אם מישהו ימצא לינקים למשהו יותר אמין מהזכרון שלי), זה הלך ככה: יש סעיף בחוק מבקר המדינה שמאפשר לממשלה לבקש חוות דעת מהמבקר. הממשלה חשבה לעשות שימוש בסעיף הזה, אבל משיחה מקדימה של מזכיר הממשלה עם המבקר עלה שלדעת המבקר זה לא יאה שהממשלה תזמין ממנו חקירות, כשהיא (הממשלה) היא נשוא חקירתו. אבל הוא התנדב לכלול את זה בתוכנית העבודה שלו, יעני שלא על פי בקשת הממשלה.

אבל בסופו של דבר, היוזמת היתה הממשלה, ולא השמאלנים שבה, הימין החשוד-בפלילים עצמו: היוזמים הם "שני שרים, אלי סויסה, גדול תומכיו של האסיר אריה דרעי, וראובן ריבלין, שנחקר תחת אזהרה בפרשת דוד אפל והאי היווני" (דברי חנה קים). אלה הם דורשי טובתו של מר ליברמן, ואני בספק אם היו פועלים שלא על דעתו.
שמאלנים נפשעים ומצדיקיהם... 55947
לא עלילה, לא הטלת רפש ולא התלהמות הימין.
יש ככל הנראה פרקליטות ופרקליטה ראשית שיש צורך להושיב אותה, ורצוי בהקדם על ספסל הנחקרים.

יש ככל הנראה צורך לתת חסינות מוחלטת לחוקרי המשטרה שיעידו מה עושים להם פרקליטת המדינה וקצין המשטרה (מזרחי)ששמו כבר עלה לכותרות יותר מידי בנסיבות שליליות.

יש ככל הנראה חלק פושע בפרקליטות, יש ככל הנראה מספר קציני משטרה המשתפים איתם פעולה.

יש לחקור ויפה שעה אחת קודם.

ומהשמאלנים, למי שממשיך לצפות מהם למשהו, קיבל את התשובה, הם ממשיכים להצדיק את התיעוב, פתאום מה להם ולצווי במ''ש...

כל שטות ושקר הם יגייסו..
נקווה ששעתם של פושעי שמאל אלא תגיע במהרה.
שמאלנים נפשעים ומצדיקיהם... 55948
פירוש רש"י: שי כהן חיכה שהמערכת תפרסם את החדשות על הפיגוע בחמרה, כדי שיוכל לשאת את הנאום הרגיל.
משבוששו העורכים מלפרסם את סיפור הפיגוע,
העביר שי כהן את הנאום לכאן, עם ההתאמות הדרושות.
חשבתם שאם לא תפרסמו הוא ישתוק? הא!
תענה לעניין, עדיף 55949
אתה רואה מגיב כמו אותו ''ארז''..., ואתה מייד מבין שכל ההתחסדות השמאלנית על שלטון החוק טובה רק אם היא בכיוון שלהם.

לעניין, יש כאן משהו פושע. מישהו צריך להיחקר. ככל הנראה צדק איווט ליברמן. אנשים הגונים היו אומרים את זה, לא מתקשקשים כמו אותו ''ארז''....
שי, אתה משעשע אותי 55985
אם חשבת שתצליח להרגיז אותי אתה טועה.
אני יכול רק לרחם על אנשים כמוך.
שי, וארז היקרים 55989
רבותי, לפני שהדיון מתדרדר להטחת האשמות אישיות, אנא שיקלו העברתו לדואר אלקטרוני כדי לחסוך מאיתנו את העונג של לצפות בכם משליכים רפש אחד על השני.

האייל הוא ביתנו, שמרו על נקיונו.
לא הבנתי 56034
עדיין לא הבנתי: אני מבין את הסתירות בתגובות השונות של הפרקליטות. אבל אם באמת חנה קים צודקת, והאזנות הסתר אושרו כולן, על מה המהומה? מה יש לחקור? ואם כבר יש לחקור, זה ייחקר על ידי מבקר המדינה, בדיוק כמו שביקשו חורשי-רעתה של הפרקליטות, החברים בממשלה. למה להיות יותר צדיק מהאפיפיור (רק בהפוך)?
לא הבנתי 56051
על פי כתבתו של יואב יצחק במעריב, המשטרה חרגה מהאישורים שניתנו לה, ובין כה וכה האישורים הללו תמוהים - על-פי חוק האזנות הסתר, צווי בית משפט להאזנת סתר אפשר לקבל עבור חשד לעבירות שדינן 3 שנים ומעלה. ליברמן נחשד בעבירה על חוק מימון מפלגות, שדינה שנת מאסר אחת. כמו כן, המשטרה תימללה שיחות רבות שבבירור לא נגעו לעניין החקירה, דבר שגם הוא עבירה על החוק - למעשה, מדובר בפגיעה חדה בפרטיות, כולל פריצת חסיון עו"ד-לקוח, המעוגן בחוק.
לא הבנתי 56064
אם הבנתי נכון, החשיפה של יואב יצחק מוקדמת לפרסום של חנה קים, שטוענת שאחרי שהדברים נבדקו הם נמצאו חוקיים (קרי, על פי צווים של בית-המשפט).

יואב יצחק עצמו מתנסח באופן פתלתל: עשו "תרשומות" או "שרטוטים" משיחות שאסור היה לתמלל. נניח שיש שיחה לא רלוונטית, ואני כותב בלוגים של ההאזנות "10:34, שיחה פרטית ביבי - שרה" האם זה כבר מספיק בתור "תרשומת" או "שרטוט"? הטקסט של יצחק מאוד לקוני בנקודה הזו, ויש לי תחושה שאחוזי הניפוח שם גבוהים מאוד.

יצחק טוען שהוא מנוע מלחשוף, אבל מדוע בעצם? יתנו רוחמה אברהם וליברמן את אישורם, והחומר ייחשף. האם נעשתה פניה אליהם? מה יש להסתיר?

חסיון עו"ד-לקוח:ניתן להאזין לשיחה עם עו"ד באישור מתאים של בית-המשפט. ברור שאם לא נתקבל אישור כזה, מי שתמלל הוא עבריין וכו'.

חוק מימון מפלגות: אני ידעתי שמדובר בחשדות לקשרים עם המאפיה, קשרים שמתבטאים בעבירות חמורות בהרבה (מרמה והפרת אמונים, קבלת שוחד, וכדומה).

אבל אם הפרקליטות לא יכולה להציג את האישורים שקיבלה להאזנות, אני בפירוש אחשוב שצריך לחקור את זה ביסודיות. ואני מאוד תומך בבדיקה עקרונית של מבקר המדינה. עבריינות צווארון לבן ועבריינות של פוליטיקאים מחדדת אצלנו את השמירה על זכויות נאשמים, משום שהיא משדדת את המערכת. זו תוצאה טובה, לצד עשיית הצדק (ואף לצד כשלון בכך).
לא הבנתי 56068
I don't quite understand. Binyamin Netaniyahu was suspected, you claim, within the Election campaign for connections with the Mafia?
Besides , it seems like you delegitimize people that
were heavily assaulted in the middst of the elections
with no clear claims on your side but an effort to mask clear offences.
There is no symmetry between the offend and the offended, and cannot be, inspite of
your hints that attempt to disregard the obvious
לא הבנתי 56154
המדובר הוא בכל מקרה בחשדות נגד ליברמן, לא נגד נתניהו. ההאזנה לנתניהו נועדה לסייע לחקירה, ולא בגלל שנתניהו היה הוא-עצמו נושאה.
לא הבנתי 56170
אם מדובר בחשדות נגד ליברמן, מדוע ההאזנה הצמודה, וכנראה הטורדנית, לראש הממשלה נתניהו?
דומה שהן העיתוי (בעיצומה של מערכת בחירות)
והן ה"נימוק" הקלוש והבלתי קביל, מבליטים כאן את קיומה של הכוונה הפלילית (לפגוע בבחירות דמוקרטיות) בנוסף למעשה עצמו.
לא הבנתי 56171
בנוסף, אם החשדות, כנטען, הם כנגד ליברמן על קיום מגעים עם צד שלישי שהינם גורמי פשע, ואין חשדות כאלה כנגד ראש הממשלה העסוק במסע הבחירות, מדוע לקיים האזנה צמודה כלפיו?

והרי בדיעבד יודעים אנו שדווקא הצד השני קיים לכאורא מגעים כאלה, הן עם גורמי מימון שחלקם ידועים, (כגון גורמים בחו"ל) וחלקם האחר עשוי להיות בעייתי (נאמר למשל, גורמי סחר מפוקפקים הקשורים עם הרשות או מדינות כסוריה, בתוקף אינטרס לאומני של גורמים כאלה). ובנוסף, הועסקו מסיבית קבלני משנה, שאינם בהכרח טלית שכולה תכלת מבחינת שייכותם לעולם הפשע, לקנייה סיטונית של קולות.
עשויה בנסיבות כאלה להתקבל התמונה שגורמים אפשריים בצד השני מנסים ליצור סימטריה מדומה בין מעשים חתרניים, פוגעניים והרסניים שננקטו על ידם, יתכן שבקנה מידה נרחב הרבה מהידוע כרגע, לבין פעולות יריביהם בבחירות.
לא הבנתי 56184
לא יודע. העובדות אינן בידי. אני מסוגל לחשוב מדוע בתסריטים מסוימים זה נדרש. אינני יודע האם תסריטים אלה אירעו במציאות.
להשאיר להיסטוריוני הדור הבא? 56052
השאלה היא אם להשאיר להסטוריוני הדור הבא את חקר הפרשה הפוליטית הקשה והמסועפת ביותר מאז קום המדינה?

פרשה של תפיסת השלטון באמצעי בזק מגוונים ומסועפים, תוך טרור פוליטי, ערוב גורמים בחו"ל, תפעול מעין מיליציות מקומיות ויתכן שאף גורמים בשב"כ? מדובר היה לכאורה בבליצקריג מורכב בעל אופי רב זרועי שכלל הטרדות, פגיעה ברצון הלחימה של גורמים בימין תוך לוחמה פסיכולוגית (שהאזנות מובלטות היטב היו חלק ממנה) ושלל אופרציות נוספות של גורמים לוחמניים ותאבי פעולה, ברוב המערכות החברתיות והתקשורתיות.
זאת בשם אידאולוגיה אליטיסטית שטענה שהדמוקרטיה בישראל הנותנת קול שווה לכל אזרח, "פרימיטיבי" כמתוחכם, פשטה את הרגל ויש להציל המדינה בטרם פורענות.
בתכליס מה עושים 56806
למר. פריצקי היקר
השאלה העיקרית היא מה אתה בתור פרלמנטר מהצד תעשה בענין
והאם סיעתך "שיניו" תעשו משהו כדי לעצור את השחיתות
בהררכיה המשפטית

נ.ב. זה יכול לקרות לך אותו דבר מחר ןאז אצטרך לשאול אותו שאלה לח"כ אחר הבא בתור???...........
בתכליס, לומדים לקרוא. 56808
בתכליס מה עושים 56815
מר פריצקי, איש שינוי, לצערי, עוד לא כותב באייל. הכותב של מאמר זה הוא אחד אברהם פריד.
הבהרה, דיעה ועמדת מיעוט (?) 56832
הבהרה בעקבות הדברים :

מאחר ולא הייתי מודע עד כה לפרסום המאמר, ודבר קיומו ופרסומו ב"האייל הקורא" נודע לי רק בדיעבד, הריני מתנצל על כי רק היום אני מגיב לדברים.

העובדות:

ביום 28.1.2002 העברתי לאתר זה את מאמרי הנ"ל ( "איבט נפל בפח"), כשם שאני מעביר מעת לעת מאמרים שונים לגורמים שלהערכתי יתכן ויש להם ענין רציני בנושאיהם. קבלתי מדובי דוא"ל חוזר שהודיעני שהמאמר יפורסם בהזדמנות הנאותה.

אתר "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, שגם הוא קיבל במקביל את מאמרי זה, לא היסס ופרסמו יומיים מאוחר יותר, ביום 30.1.2002.

לצערי לא זכרתי לשלוח לדובי הודעה שהמאמר כבר פורסם – ברגע שהוא הובא ונתפרסם אצל יואב. זוהי אשמתי שלי (מחמת שיכחה והזנחה) שאני מתנצל עליה בזאת בפניו התנצלות מלאה. .... Mea culpa

אבהיר שנודעה לי מדיניותו של דובי שלא לפרסם מאמרים שכבר נתפרסמו. במקרה קודם, לאחר שדובי אישר לי קבלת מאמר (שבדיעבד לא נתפרסם כאן) וביקשני שאודיעו אם וכאשר המאמר הזה יתפרסם במקום נוסף. במקרה ההוא הודעתיו בדחיפות, יומיים לאחר מכן, ברגע שהמאמר ההוא עלה ופורסם אצל יואב יצחק, את העובדה הזו.

יצויין שעורך עיתון "הארץ" לא סבר כמו עורך אתר זה והמאמר ההוא, למרות שהופיע במקביל גם באינטרנט, פורסם גם בעיתון "הארץ" והובא לעיון מנוייו וקוראיו. אבל כל עורך ושיקוליו.

(למעוניינים ולעיון בטכסט המאמר ההוא): http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&am...

מכל מקום, בענין המאמר האחרון הנוגע לאיבט ליברמן ופרשת ההאזנות הזו, שכחתי לעדכן את דובי בעובדה וזה מקור התקלה. מחמת עומס וטירדת עיסוקי הפרטיים גם לא ידעתי על הפרסום כאן ועל המתרחש (כיוון שהכתבה הועלתה כאן באתר רק בחצות הלילה של ה-‏6 לפברואר) – עד שקבלתי לפני כיומיים דוא"ל זועף מדובי המבקשני שלא להעביר אליו יותר מאמרים.

אכבד את החלטתו.

דעתי:

א - מוסכם ומקובל עלי שעורך אתר (או בעליו) רשאי לקבוע לו כללים כלבבו לגבי האתר שלו.
ב - לא מוסכם עלי שהוא זכאי לתבוע או לקחת לו זכויות מעבר לאתר שלו.
ג - אני אישית חושב שטוב שרעיונות, דעות ומאמרים מובאים ונדונים במקביל בכמה מקומות. ד – מוסכם עלי שאתר "האייל הקורא" יכול לחשוב אחרת.

נימוקי:

א – האתר הוא של דובי והוא יכול לעשות בו כרצונו, כל עוד אינו מפר חוק. זהו אתר פרטי שלא משלם המיסים הקימו ולא הציבור כולו משתתף באחזקתו, ולכן מותר לבעליו לעשות עם "העיתון האלקטרוני" שלו כל מה שעולה על דעתו. בדיוק כמו שמותר לנמרודי לעשות כרצונו עם עיתון "מעריב" שלו.

ב – לגיטימי שהעורך יוכל להחליט אם פרסם או לא לפרסם דברים באתר, לפי טעמו שלו. לגיטימי בעיני גם שבתוך האתר שלו יש לעורך בעלות קניינית על מאמר שנמסר לו לפרסום. אבל לא מוסכם עלי שיש לו זכויות על המאמר מחוץ או מעבר לאתר שלו.

אין לשום עורך (לא של אתר אינטרנט ולא של עיתון מודפס) זכות לקחת לעצמו את "זכויות היוצרים" מידי הכותבים , - אלא אם הכותב מכר לו מפורשות את הזכויות הללו. מכירה כזו חייבת להיות בתמורה כספית, להעשות בכוונה מפורשת וברורה של המוכר והיא חייבת להיות גם מלווה בחוזה כתוב, ספציפי, ישיר וברור. מאמר הוא "קנין רוחני" מובהק והוא "יצירה ספרותית" השייכת אך ורק למי שיצר אותה – ולא למי שהביא אותה לדפוס או לפרסום.

למי שהדברים לא מוכרים או לא ברורים, אציין כי רק לאחרונה נתקבלה בארה"ב פסיקה עקרונית הקובעת שגם לעיתונים שמעסיקים כתבים בשכר (וגם לאחר ששילמו להם בעבור פרסום כתבה מסויימת או קנו מהם בכסף מאמר כלשהו לפרסום בעיתון) – אין להם שום זכויות על המאמר (שאת זכויות פרסומו קנו בכסף) מעבר לפרסומו בעיתון המודפס, - ולכן, כאשר הם רוצים לפרסם את אותו מאמר גם באתר האינטרנט שלהם – הם חייבים לחזור לעיתונאים שלהם – לבקש שוב את רשותם, לנהל עימם מו"מ חדש ולשלם להם (שוב) בעבור פרסום חוזר של המאמר שלהם הפעם באינטרנט....

גם בישראל הלכה זו קיימת ובכלל זה עיתון אינו רשאי להתנצל על פרסום דברים שפרסם, כולל במקרה שעולה טענה של אי דיוק בעובדות ואפילו טענת לשון הרע – אלא אם הכותב עצמו מוכן לתקן את הדברים בעצמו ומוכן להתנצל.

אגב, לא ראיתי שבדברים ש"האייל הקורא" כותב באשר לכללי הפרסום, שמצויין או שמובהר בהם שהאתר מקבל לרשותו את "זכויות היוצרים" מעבר לצורך הנדרש לצרכי הפרסום באתר עצמו (ופרסום כללי של האתר) ומאחר והדברים הם בגדר הסביר וההגיוני אינני רואה כאן בעיה. אבל אם מישהו יטען אי פעם שהאתר קיבל מכותביו את זכויות היוצרים, חישבו נא על האבסורד (המשפטי והמוסרי) הבא: עוד 90 שנה (טוב, 60 שנה...) אני ארצה לכתוב ספר זכרונות ולהביא בו מאמרים שכתבתי בחיי. האם אצטרך אז לפנות לדובי ולקנות ממנו את הזכות לפרסם בספר שלי את המאמר שלי, רק בגלל שהוא התפרסם בעבר באתר "האייל הקורא" ?

ג – מוסכם עלי שמותר לאתר אינטרנט לנקוט במדיניות של "אי-פרסום" מאמרים שמתפרסמים גם באתרים אחרים. מותר – אבל לא חכם . משתי סיבות:

הראשונה – אם מאמר הוא טוב, מדוע לשלול מהגולשים הקבועים והנאמנים של האתר מלראותו ?
השניה – הדיאלוג, ההפרייה והדיון האינטלקטואלים מתנהלים אחרת ובנפרד בכל קבוצה חברתית (וגולשי אתר ספציפי הם לעיתים קבוצה חברתית מאד מסויימת) – ולכן הפריית הדיאלוג הציבורי מתעשרת ונהנית יותר דוקא כאשר מתקיים הדיון על אותו נושא ועל אותו הטכסט – כדיון נפרד – אבל במקביל - בקבוצות שונות.

אמחיש את הדברים: תארו לכם שבתי הקולנוע בתל אביב יחליטו, כמו אתר אינטרנט, שמה שהוקרן בירושלים לא יוקרן בת"א ואז התוצאה האפשרית תהייה שתושבי ת"א אולי לא יראו לעולם את סרטיו של וודי אלן, כיוון שהם כבר "פורסמו" או כיוון שהם כבר מוקרנים במקביל בירושלים...

וכי סרט של וודי אלן אינו מכיל מסרים ורעיונות בדומה למאמר ? אז לא נקרינו בישראל כי כבר הוקרן בניו-יורק ? נמנע מתושבי דימונה מלראותו ?

לכן לא יכול היה גולש נאמן של אתר זה לעיין כאן במאמר "מלאה הארץ חמס", כיוון שנתפרסם במקביל ב- 2 אתרים אחרים. אני חושב שהוחמץ דיון. לשיפוטכם:
כאמור – מסיבות חוקיות מוסכם עלי שמותר לאתר לא לפרסם רק מסיבה זו. זה גם לא נורא - כי גולשי "האייל הקורא" יוכלו תמיד לגלוש לאתרים האחרים ולקרוא בהם את המאמרים בנושאים שהם מתעניינים בהם. אבל אם הם מתעניינים (ואינני יודע. זה נתון לשיפוט הקוראים ולהערכת העורך) – אז למה לא לתת להם אותם גם באתר זה ? לכן זה חוקי, אפשרי ומותר לא לפרסם טכסט שגם אחרים קראו וקוראים – זה רק לא חכם.

לגופו של המאמר והתייחסות לתגובות:

עברתי על התגובות, וברצוני להבהיר: הבעיה איננה איבט ליברמן. הבעיה היא גבולות הכוח של משטרת ישראל וצורת השימוש של המשטרה והפרקליטות בעוצמה שניתנה להם בכדי להגן על החברה ולשמור על ערכיה.

הזכות לפרטיות הינה אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בחברה המודרנית – וממנה נגזרה גם הזכות לקיים שיחות ללא מאזין זר. מנגד עומדת ל"מוסדות החוק" הזכות לפנות ולקבל "פטור" משמירת חוק מסויים (חוק איסור האזנת סתר, במקרה הזה), אבל זאת רק למטרות חיוניות באמת ורק בפרופורציה הראויה והנדרשת באמת.

במקרה הנדון, עושה רושם שמשטרת ישראל (ולהערכתי – בגיבוי ואישור גורמים בפרקליטות) הציגה מצג כוזב בפני בית המשפט בבואה לבקש אישור להאזנות סתר לאיבט ליברמן בנימוק שהמשטרה חוקרת חשדות לקשריו עם "המאפיה הרוסית". מוסכם שאלה חשדות בענין חמור וסביר לתת במקרה שכזה אישור להאזנת סתר.

אולם מרגע שנתברר למשטרה שאין ההאזנות אלה מאשרות את החשד לקשרי "מאפיה" ומעשים פליליים חמורים כמובא בחשד הראשוני, ומרגע שחקירת המשטרה עברה לנסיון למצוא אצלו עבירות על חוק מימון הבחירות, שזו עבירה פעוטה יחסית (יובהר שאיש לא ישב בישראל בכלא על עבירה זו, למרות שרבים מאד כבר הורשעו בה), הרי שבאותו הרגע נשמטה העילה המקורית שבגינה ניתן האישור להאזנות הסתר – ומאותו רגע אסור היה לקיימן ולהמשיכן.

מוסכם על כולנו שאנו ניתן אישור האזנת סתר לשב"כ – לכל צורך של ביטחון המדינה. מוסכם שניתן אישור האזנת סתר לכל חקירה שנועדה למנוע רצח, או אפילו ביצוע שוד אלים. אבל האם אתם מוכנים שפקידי העיריה יקבלו אישור להאזנת סתר לטלפון בביתכם לתקופה של 6 חודשים או שנה, בגלל שהם חושדים שאתם מתכננים להרחיב את המרפסת בביתכם ורוצים להאזין לשיחותיכם האפשריות עם הקבלן שלכם, או עם מנהל סניף הבנק שלכם, או עם חברי ועד הבית וגם עם עורך הדין שלכם ?

יוזכר שעבירת בניה היא עבירה חמורה יותר מאשר עבירה על חוק מימון המפלגות. אם אתם מסכימים שיאזינו לאיבט ליברמן (או לכל פוליטיקאי אחר) בחשד שאולי עבר (או אולי יעבור, זה תמיד ניסוח טוב...) עבירה שדינה המכסימלי הוא שנת מאסר אחת, אז אפשרו נא לכל שוטר, חוקר, פקח או אוכף חוק אחר לקבל אישור להאזין לכל שיחותיכם (ולכל שיחות בת זוגכם, לכל שיחות ילדיכם, לשיחות עובדיכם ובעצם לכל המשתמשים בטלפונים שבביתכם ובמשרדכם) בכל מקרה שיש להם "חשד" נגדכם בעבירה שדינה מעל שנה אחת.

שנתחיל ברשימת החשדות שיאפשרו האזנה כזו ? בבקשה:
הרחבת מרפסת, אי תשלום מס הכנסה מלא, אי הוצאת חשבונית, אי רישום תקבול בספרים, לקיחת חבילת נייר צילום מהמשרד בו אתם עובדים, דיווח שעות נוספות שלא כדין... רוצים עוד ?

או שמותר להאזין ככה רק לליברמן – כי כולנו שונאים אותו ?

בינתיים נתפרסם חשד נוסף שנעשתה האזנה גם לטלפון בלשכתו של ראש הממשלה שלעבר, בעת כהונתו כראש ממשלה. עולה שמשטרת ישראל האזינה בסתר לראש הממשלה הנבחר . זה יותר ממחריד. זה מפחיד.

שוב. מי שלא סובלים אותו, את ביבי, – לא מתרגשים. אולי כי הם לא מבינים מה ההשלכה של המעשה הזה.

ההשלכה היא זו: קצין משטרה בכיר (ואולי כמה פרקליטים בכירים) שומעים ומקליטים שיחות פוליטיות, שיחות אישיות, אולי גם שיחות פרטיות-אינטימיות (ורומנטיות) של האיש החזק ביותר במדינה.

אם לא היה להם יסוד חזק ביותר לדעת שנעשה מעשה פשע חמור ביותר על ידיו (ולא נטען שהיה חשד כזה כנגד ביבי) – אז למה האזינו לו ?

ויותר מזה - מה הם עושים עם המידע הזה, שאספו במסתורין ?

האם ראש ממשלה כזה לא עלול למצוא עצמו נתון לסחיטה ? וכי לא ישלם מחיר עבור השתיקה?

אולי ישלם את "דמי השתיקה" במתן מינוי כמפכ"ל המשטרה לקצין החוקר שיודע על הפילגש?
אולי במתן מינוי כשגריר, או כשופט מחוזי או אפילו מינוי כיועץ המשפטי לממשלה לאותו פרקליט אלמוני שמחזיק ברשותו את ההקלטה (ששווה הרבה מאד כסף) המתעדת את שיחת ה"פוצי מוצי" שקיים ראש הממשלה הנשוי הזה עם איזו עלמה צעירה ?

יוזכר שבמקרה הזה, החוקר המאזין היה משה מזרחי, אותו קצין משטרה שלגביו כבר קבע בית המשפט שהוא הסתיר חומר חקירה גם מידיעת הפרקליטות וגם מידיעת סנגורי נאשם במשפט (נמרודי), דבר המהווה לכאורה לא רק עבירה על החוק והפרת אמונים – אלא גם שיבוש הליכי משפט.

אז על קצין משטרה כזה אתם מוכנים לסמוך שהוא יעשה שימוש חוקי, נאות ונכון בזכות להאזנת סתר ? עליו אתם סומכים שהוא פועל בתום לב ובנאמנות לחוק ולרוחו ?

ולמשפטנים שביניכם: האזנה לראש הממשלה דורשת אישור מיוחד ואישי של היועץ המשפטי לממשלה ופניה ספציפית שלו לבית המשפט בבקשה מיוחדת לפתוח בחקירת סתר כנגד ראש הממשלה. מעולם לא היתה החלטה כזו, מעולם לא התבקשה חקירה כזו, ובכל זאת נעשתה האזנת סתר לטלפון בלישכה של ראש הממשלה.

אז בואו נפסיק עם הפלפולים המשפטיים: נעשה תיכמון עם חוקים שונים, נוצלו סדקים בחוק הקיים ונעשה מהלך מביש של מניפולציה טכנית/משטרתית/משפטית ובעזרתה נעשו האזנות סתר רבות ושיטתיות לפוליטיקאים בכירים. כולם, משום מה, מן הימין.

אני מניח שגם אחרוני המגינים על מה שהתרחש ןעל עושי המעשה, אולי בגלל שזה היה נגד איבט ליברמן, היו משנים דעתם אם היה מתגלה ששר המשטרה עוזי לנדאו– בידיעת ואישור אריאל שרון - , איפשר או הורה לקציני משטרה מסויימים להאזין במשך 6 חודשים לפני הבחירות לטלפונים בביתם ןבמשרדיהם של יוסי שריד וזהבה גלאון.

ואולי זה נעשה ?
איך תדעו ? – זה האזנות סתר. הן וקורבנותיהן לא מתפרסמים לעולם, גם לא בדיעבד.

לכן אני מוטרד.
כדאי גם לכם להיות מודאגים.

(ותודה אמיתית לדובי ולאתר על האירוח הנעים וזכות הביטוי).

פריצי
פתרון טכנולוגי לבעיה חברתית 56875
אכן חמור הוא העניין, שפרטיותם של אזרחים תמימים נגזלת ללא הצדקה משפטית. אבל יש פתרון פשוט לכך: אם אינך רוצה שיאזינו לך, העבר את התקשורת שלך הצפנה קריפטוגרפית (בניגוד להצפנה לתיקון\גילוי שגיאות), ואז יש לך יכולת לאמוד מתמטית את הסיכוי שמאזין לא רצוי יוכל לקרוא את המידע שאתה מעביר, או שמעבירים לך. כלים כגון GnuPG יכולים להיות מאד יעילים למטרה זו. מדוע לבטוח ביושרם של עובדי ציבור, כשאפשר לבטוח במתמטיקה? (או ביכולתם של מתכנתי הקוד הפתוח, יותר נכון - נא להתעדכן בעדכוני אבטחה)

פתרון לא אפקטיבי 56926
איזה מן רעיון מוזר הוא זה ?

מדובר בשיחות קוליות בטלפון ולא בדואר אקלטרוני או קבצי מחשב !

נסה בטובך לצלצל מחר לעורך הדין שלך ודבר איתו עם ההצפנה הקריפטולוגית שלך. איך הוא ישמע אותך ??
פתרון לא אפקטיבי 56927
ע"י שימוש במערכת דומה עבור מערכת הטלפון. יש כבר דבר כזה שפותח ב-MIT, אלא שאסור להפיץ אותו מחוץ לארה"ב וקנדה, ולכן לא הזכרתי אותו:

כל שעליך לעשות הוא לשלוח לעו"ד את המפתח הציבורי שלך, ושהוא ישלח לך את שלך, והנה: המרתם את הבעיה הקשה לכימות של "האם מישהו מאזין לי עכשיו על הקו הזה" לבעיה של: "נניח שמישהו יאזין לי עכשיו על הקו הזה - האם יוכל לפענח את המידע שאני מעביר," שניתנת לניתוח כמותי ע"י כלים של קריפטולוגיה.
פתרון לא אפקטיבי 57010
זה מעקף זמני בלבד.אם כולם ישתמשו בזה, עשויה לעלות תביעה, שאולי היא לגיטימית, לחזור לרעיון של clipper chip. לא עוקפים בעיות מוסריות באמצעים טכנולוגיים, אי אפשר. זה רק גורם להן להתבטא מחדש בניסוח אחר.
זכויות יוצרים - מה ראוי 57102
טענותיך נכוחות ומצויינות כתמיד, אדם חכם שכמותך, המצטיין בהקשר לנושא מסויים, כקפיץ דרוך זה, ביצירה, באיסוף ובגיבוש גוף הידע המתאים, ובתנופה וירטואוזית.

נושא זכויות יוצרים קרוב לליבי, והינו במרכזה של מהפיכת המידע המתרחשת מזה עשור.
כפי שכתבתי בעבודה מ-‏98:

הנחת יסוד
התפקוד האנושי הבסיסי ביותר - הינו רעיוני אינטלקטואלי:
כל התקדמות אנושית מתחילה ברעיון יסוד. זאת, החל מרעיון השימוש בגלגל להעברת משאות כבדים, או השימוש בעצמות משוננות ככלי ציד, וכלה בריקוד או שיר פולקלוריסטי, שימוש בכיסוי ראש להגנה מהשמש (והאופן הלוקלי בתקופות שונות של מימוש רעיון זה - כפיה עם שתי קשירות בקודקוד, מגבעות, כובע קש רחב שוליים כמו במקסיקו).

וכך גם לגבי הרחבת מושג כיסוי הראש לשימושים נוספים: הגנה בקרב (הקסדות האשוריות או היווניות על עיצובן הספציפי); התובנה על שימוש בצמחים מסויימים למרפא לפצעים או לחוליים (ולא רק למאכל אדם ובהמה); בדיחה כלשהי, פתגם עממי או מטבע לשון, רעיון דתי כלשהו או מתווה לעריכת טכס דתי או מיסדרי מסויים על סדרת פעולותיו.

כל אלה מתחילים ברעיון יסוד. ותמיד רעיון זה הינו של אדם יחיד, פורה וטבעי להפליא, המתואר תכופות כ"מקור" או כמעיין נובע. לעולם לא של קבוצה, של "פולקלור עממי" ערטילאי, "רוח העם ושורשיו", "ערכי המסדר הנשגבים" וכיוצא בזה.
תמיד - אדם בודד ומפרה —

אישית, תרמתי גם תרומה שהינה שייכת לתחום הציבורי, באופן שמטיבו אינו בר יחוס לפרט.
הכוונה לטביעת ביטויים חדשים, שבמרבית המקרים, נעשית כל הזמן על ידי פרטים בנסיבות שונות, במסגרת התהוות השפה החייה.

ביטויים קולעים ואפקטיביים שטבעתי, בין היתר:

"מצג כוזב" -
שאתה ורבים אחרים מרבים להשתמש בו. מופיע בספרי אודות חלוקת קשב (1997), בהקשר המונולוג הפותח ל"ריצ'רד השלישי" שאני מצטט, אף שהשתמשתי בביטוי קודם לכן.

"לוחמני" -
בהקשר מסויים נזקקתי לביטוי מיליטנטי לעברית. מאמרים רבים (לוחמניים) כיום, מכילים את הביטוי.

"עניין לא ראוי" -
מעין הלצה שלי, כלומר שלילה רטורית הנושאת בתוכה נימה מוסרנית אתית, כאשר אתה מתעצל לפרט מה פסול כאן.
הדבר השתרש להפליא בשיח הפוליטי, בגלל ה"קלי קלוטו" יחד עם האפקטיביות המוסרנית/צדקתנית שבו.

ואסיים: היה "ראוי" להגיד את הדברים הללו.
זכויות יוצרים - הבהרות 57219
ברצוני להדגיש כי שייכתי בהודעתי טביעת מילים וביטויים לתחום החופשי של ה- Public domain , "לתחום הציבורי באופן לא בר יחוס לפרט" באופן שכמובן אינו תחת חלות זכויות יוצרים. בעניין זה כתבתי כי "טביעת ביטויים נעשית כל הזמן, במסגרת התהוות השפה החייה".

כתבתי זאת כדי להסיר מעט את הגוון הערטילאי מאחורי הווצרות השפה, ואף מבניה הדקדוקיים, אותו גוון ערטילאי ומיסטי למחצה המייחס יצירה זאת למהויות קולקטיביות כ"רוח העם ושורשיו" ולהצביע על כך כי גם כאן עשייה זאת נעשית בעיקר על ידי פרטים ולא מהויות אחרות.

אשר לאותן מהויות שמעבר לפרט, אל דאגה לגבי אותם האמונים על משקלם בהקשרים חשובים של קולקטיבים וישויות חוץ-פרט גבוהות למיניהם. בהמשך המאמר אני כותב:

"תמיד, אדם בודד ומפרה, אשר אמנם, מיקומו המסויים, דתו, עמו, הרקע בו צמח, מקנים את הגוון המסויים, הרקע, הבעייה המסויימת - דהיינו את חומרי הגלם; אך לעולם לא את המבנה, הרעיון עצמו, המעצב חומרים אלה. זאת כשם שמשחק השחמט הינו רעיון מופשט של כללים להזזת כלים, תכונות כל כלי, מבנה המצע עליו נעים הכלים, מטרות ואסטרטגיות. אך הכלים יכולים להיות מחומרים שונים ובצורות שונות, הלוח - מנייר, קרטון, פלסטיק, תמונה בצג המחשב, או אף תמונה במוח תוך העברת פתקים על כל מסע; וזאת כל זמן שהמבנה המופשט והכללים נשמרים.
מחד, הדבר עצמו - הרעיון או המבנה המופשט. מאידך - החומרים בהם ממומש המבנה המופשט.
מקור הרעיון הינו תמיד אדם בודד, מעיין מים חיים. הסביבה (או חלק ממנה) אם כן, מקנה את החומרים. וכן-----" וכאן בא המשך המאמר

אכן, לעיתים הבאת חלק ממאמר יכולה להעמיד אנשים על רגליהם האחוריות. אך לדעתי אין פה במיוחד לא ארוגנטיות אינדיוידואלית ולא דבר לא מאוזן אחר, גם לא המעטת חשיבות ישויות קולקטיביות או מסדרים רבי תרומה חברתית למיניהן, שכן שאיפתי לראייה הוגנת ככל שניתן.

אשר ל"מצגים כוזבים", השתמשתי בהטייה זו בעבר בהרחבה, על משקל "מצליחנים" ו"משיגנים" שגם בהם נקטתי כששאפתי לנימה אירונית , בהקשר ספציפי מאד בו הובאו הדברים. אין בכך לבטל האפשרות שאולי הושפעתי בלי משים מביטוי שכבר שמעתי, הגם שבדרך כלל זכרוני טוב. יתכן גם שבמדת מה "שפה חייה אוכפת את עצמה" כלומר באקטים דיבוריים אנשים עשויים להגות לראשונה מבחינתם, ביטויים שכבר ננקטו על ידי אחרים, גם מבלי שמעולם שמעו זאת.

כך לגבי "לוחמני". זה היה הפשר הראשון שעלה על ליבי ל"מיליטנטי" וסביר שזה נמצא קודם לכן על ידי אחרים.

כוונתי היתה מכל מקום, שבמסגרת השפה החייה ומאמציהם של אנשים לעיתים לאפקטיביות לשונית ומציאת ביטוי קולע למצב, נוצרים כל הזמן ביטויים חדשים, אך אין זה תהליך ערטילאי ומיסטי במיוחד (ואולי כן, אין לדעת); אך לפחות הוא נחווה כתהליך אינדיוידואלי שבסיומו דומה שלפניך ביטוי או בדיחה או שיר רחוב או מבע אחר שלא היו שם קודם.

הכרת תודה: אני מודה למר פריד (פריצי) על הערות ששלח לי, שהיו המנוע להבהרות הללו. בין השאר הראה לי כי "מצגים כוזבים" הינו ביטוי שהיה קיים לפני 1997 , ו"לוחמני" הינו ביטוי וותיק מאד.
הפרסום הכפול מכה שנית 102372
הפרסום הכפול מכה שנית 102388
אני מתחיל לקבל רושם שהמון מאמרים באייל הועתקו. (ייתכן שבחלקם הדבר נעשה בידיעת הכותבים). במקרה של הכותב הנ''ל, המערכת גילתה מזמן שהוא פירסם את המאמר באתר(ים) נוספים.
הי, הי, הי 102393
אתה עושה עבודה יפה, אבל, בבקשה, נסה להיות מקורי תגובה 56583
הפעם, פריצי נכווה מהפרקליטות בעצמו 115179
רוץ, פריצי, רוץ 115210
העם מאחריך.
הפעם, פריצי נכווה מהפרקליטות בעצמו 115610
ופריצי באמת מאמין שבג"צ יפסוק כנגד פרקליטת המדינה?
ובכן - פריצי כן זכה בבג''צ הזה..... 400740
חלפו כמה שנים מאז המאמר הזה והתגובות והנה מתברר שבג"צ מצא שפריצי הזה צדק ושהפרקליטות נוהגת בניגוד לעקרונות החוק והצדק

מצ"ב קישור לידיעה בנושא:
פס"ד של הבג"צ 10271/02 ניתן לעיון באתר ביהמ"ש העליון
ובכן - הנה פסה''ד 400743
מסתבר שהפרקליטות היא שניכוותה מפריצי... פריצי ניצח אותה השובע ובגדול בבג"צ ....(פסה"ג כולו, האורך, מופיע במלואו באתר ביהמ"ש העליון )

נראה שפריצי לא רק כותב ומנמק יפה - אלא שטענותיו גם מבוססות על יסודות החוק והמשפט, שעה שהפרקליטות היא המזלזלת בחוק ופוגעת בנו.

זה הקישור לידיעה בנושא:
ובשנת 2006 עדין צוחקים עליו 399884
במקרה אני נכנס עכשו בשנת 2006 למאמר ומגלה שזה בדיוק בשבוע שאיבט ליברמן פונה למזוז, היועץ המשפטי לממשלה, ומבקש ממנו להחליט סוף סוף בתיק החשדות נגדו, אחרי 8 שנים.....
נראה שהמציאות חמורה יותר מכל מה שתואר במאמר. הפרקליטות פשוט מחסלת את מי שהיא לא רוצה בו.
מליברמן עד חיים רמון 481904
חלפו שנים מהמאמר המקורי שפרסמתי על נושא האזנות הסתר בלתי חוקיות, הונאת בית המשפט והסתרת המידע ע"י הפרליטות (בפרשת איבט ליברמן), והוכח ששום דבר לא השתנה בפרקליטות:מה שנעשה לליברמן (וחלק הרי הסכימו שאפשר לעשות זאת לליברמן...) נעשה גם לחיים רמון. כי כשהפרקליטות היא מפרת חוק סידרתית - היא משחיתה את המערכת הציבורית ללא תקנה. לכן רק טיפש או שוטה יוכל להאמין עכשו שיש בפרקליטות זכר כלשהו לעקרונות ולרעיונות שלשמם היא קיימת ושעבורם היא מקבלת תקציבים ותקנים. ואם רב הציבור מגדיר את הפרקליטות במילים כינויים והגדרות להם זוכות בדרך כלל משפחות הפשע - הציבור אינו טועה לחלוטין....
מליברמן עד חיים רמון 497264
והרי החלטה טרייה על מעלליה של הפרקליטות, על כוחה ועל האימה שהיא מטילה על בית המשפט.
מליברמן עד חיים רמון 497788
מה שהבאת מראה דברים אחרים לגמרי. הפרקליטות מסורסת הן מבחינת השופטים והן מבחינת מישטרת יהודה שאמורה לאסוף את התשתית הראייתית. משטרת מטה בניימין או יהודה היא משטרה של המתנחלים. מי ששמע היום את האלוף מיל רון טל, שהיה פעם מפקד חטיבת בנימין, הבין שמכל הצדדים המתנחלים מכוסים. הפעם מישטרת חברון הכינה את התיקים והשופט מודריק שפט. מזל ששטרוזמן פרש מכס המישפט.
מליברמן עד חיים רמון 497838
הנה היום ראיתי את פינוי בית המריבה. פינו אותו מהר מאד. הזיזו את הפרחחים למרחק של מאה מטר. הם החלו לשרוף עיצים, כביסה של פלסטינאים, לעלות על גגות בתים של פלסטינאים. היו בחברון מאות שוטרי יס"מ. אלו משתוללים ושורפים והיס"מניקים מסתכלים. היכן הפקודה לעצור את הפורעים ולהגיש נגדם כתבי אישום? המדינת יהודה לא עושים דברים כאלה.
מליברמן עד חיים רמון 497901
במבט אמרו אתמול מפורשות שהשוטרים צפו בפוגרום שביצעו המתנחלים בפלסטינים זמן רב לפני שחשבו להיכנס לפעולה. הייתי רוצה לראות אותם מתנהגים כך במצב של היפוך תפקידים. אפילו פרידמן שרינו היקר הזדעזע. מזכיר לי את התקופה שנהגו לתת למתנחלים בגלוי אור ירוק לכלות את זעמם בפלסטינים במקרים מסוימים. מעורר חלחלה.
מליברמן עד חיים רמון 497904
הקיבה נחמצת.
מליברמן עד חיים רמון 497906
אתה נותן למיצי הקיבה לדבר.
מליברמן עד חיים רמון 497908
זו סיבה טובה במקרה הזה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים