 |
|
ירדן ניר מתווכח עם עצמו ועם שאר העולם באשר לאכילת בשר, ומבקש את עזרת הציבור.
|
|
| פילוסופיה ומוסר • ירדן ניר-בוכבינדר • יום ו', 10/12/1999, 22:06 |
|
| |
התגובות למאמרי "כן לציפור" (להלן כל"צ) גלשו באופן בלתי נמנע לעניין הצמחונות, וזה הגיוני. אלא שבשבילי, העניין הגדול יותר הוא גם פחות ברור.
נתחיל בקביעה, שיש ערך מוסרי במניעת סבל מבעלי חיים. החולקים על כך יצטרכו להסכים גם להתעללות סדיסטית גרידא בחתולים או כלבים, ונראה כי רוב בני האדם אינם מוכנים לכך. באחת התגובות שלי לכל"צ גזרתי גזירה שווה בין התעללות כזו לבין גרימת סבל לצורך גסטרונומי - בשניהם, כך טענתי, ניתן לטעון כי המטרה אינה אלא גרימת אושר לאדם.
רבים יטענו שאכילת בשר היא צורך בריאותי, ולכן מצדיקה את גרימת הסבל. נחדד את זה עוד קצת: הטוענים כך אומרים, בעצם, שהם מאוד לא רוצים לאכול בשר, חס וחלילה, אבל... חייבים... הבריאות, אתם יודעים. אבל הרי אנו גם נהנים מזה, לא? נו טוב, אם כבר החיה ממילא סבלה, למה שלא נהנה כבר?
קונטרה קנטרנית: היה מקרה של ניצולי התרסקות מטוס באנדים, שעל סף גוויעה ברעב אכלו נתחים מגופות נוסעים אחרים. כמעט כולם הסכימו ויסכימו שזה הכרח בל יגונה. אבל כיצד היינו מרגישים אם הם היו טורחים לצלות את הבשר ולתבל אותו כך שיהיה טעים - אם כבר, למה שלא נהנה? והנמשל: אם אכילת בשר היא רע הכרחי, האם לא ראוי יותר לאכול את הבשר בשקט, בצער, ללא חגיגות, ורצוי שבכלל לא יהיה טעים?
אתגר יותר רציני הוא העניין הבריאותי עצמו. הנה ניסוי מחשבה קטן: נניח שיוצא לשוק מוצר תעשייתי, פופו (Fofu) שמו, המופק מסויה ושקול לחלוטין לבשר מבחינה תזונתית. הוא גם אינו יקר יותר מבשר, אבל יש לו חסרון קטן: הוא לא כל כך טעים, בעצם הוא נטול טעם לחלוטין. האם נזנח כולנו מיד את הבשר וננהר לפופו? לעונים "כן", עוד אתגר וחצי: למיטב ידיעתי, ניתן לחיות מתזונה ללא בשר. בתגובות לכל"צ היו מי שאמרו שכך הם חיים (או חיו, או מכירים מישהו שחי), ללא כל טבליות להשלמת ויטמינים ומינרלים. אחרים חלקו על מידת הבטחון בכך, אבל משום מה אף אחד לא שאל: מה בעצם רע בטבליות? והרי אין חולק (או שמא יש?) ששילוב של טבליות ויטמינים עם טופו, נאמר, יכול לספק את כל הטוב התזונתי שבבשר, והרבה יותר?! אני יכול להבין (בקושי) הסתייגות מנטילת כדורים על בסיס קבוע. אבל אם להיות יותר חד, הרי החלפת בשר בטבליות (ושאר התאמות דיאטה) תהיה, לפי כל הידוע היום, שיפור ניכר של הדיאטה מבחינה בריאותית, הלא כן? שהרי הבשר מכיל שפע של רעות חולות - כולסטרול, שומנים רוויים, מלח ושאר ירקות?
נעזוב בכלל את הטבליות: האם אנו אוכלים רק את כמות הבשר המומלצת ע"י תזונאים ולא יותר? בכלל, האם אנו אוכלים רק בשר שהוא אכן בריא? כבד האווז שהוזכר בכל"צ, למשל: לא רק שהוא השפיץ של הסבל מבחינת החיה הנידונה, הוא הרי גם פצצת שומן וכולסטרול, אימתם (או שמא משוש נפשם) של קרידולוגים!
מצד שני: מה, בעצם, האלטרנטיבה מבחינת החיות? חיות, עושה רושם, לא מתות בשיבה טובה. בטבע, אלו שלא נטרפות אלא מגיעות לשיבה הן אולי האומללות ביותר: מתות ברעב ובמחלות. יש, דומני, רק סוג אחד של חיות מאושרות בפוטנציה: חיות מחמד, שאכן יש להן גם סיכוי להגיע לשיבה טובה. באופן אירוני משהו, חייהם הטובים של כלבים וחתולים תלויים ב...אכילת בשר, וחזרנו לנקודה א'. כלומר לצמחונים, לפחות לאלו ביניהם בעלי צורה מסויימת להנמקת הצמחונות, אסור גם לגדל כלב או חתול.
נחזור לענייננו: כאשר מדובר בצמחונות ובתוצאה המקווה שלה, לא מדובר בזה שהחיות יגיעו לשיבה טובה, אלא להיפך: בזה שהן לא יגיעו בכלל לידי חיים. יש בזה משהו מוזר במחשבה ראשונה, אבל צמחונים רבים שאני מכיר אישית אכן הגיעו למסקנה, הדי הגיונית: אם גידול החיות פירושו חיי סבל (ומות סבל) עבורן, עדיף שלא יחיו בכלל.
ניסיתי להמשיך את קו המחשבה הזה, והגעתי למשהו מוזר. אם אנו יודעים על מצוקה של אדם אחר, שומה עלינו כבני אדם מוסריים לשאוף למנוע אותה, לפחות בעקרון, אפילו אם לא אנחנו גרמנו אותה. באותו אופן, גם כאשר מדובר במצוקה של חיות, שומה עלינו כבני אדם מוסריים לשאוף למנוע אותה - אפילו אם המצוקה הזו לא נגרמה בכלל על־ידי בני אדם. כלומר, מותר לנו, ואולי חובתנו, להתערב בטבע למען החיות הסובלות בו. אני לא רוצה להרחיב כאן בעניין, שלא לגמרי רלוונטי לצמחונות, רק אומר שלדעתי זה מוביל לרעיונות כמו השמדה (באופן הומני!) של טורפים, או עיקור אוכלוסיות שלמות של חיות בר (למנוע דור חדש של סבל...), שגם לי נראים מזעזעים עד מופרכים - אבל אולי לא? בדיעבד, נזכרתי שבספר "אלמוות" שם מילן קונדרה בפי אחת הדמויות רעיון כזה - גם שם רק בחטף.
נחזור שוב לצמחונות, ולמחשבה שהבעיה אינה ההריגה של החיות, אלא החיים שלהן. מסקנה צדדית מפתיעה היא שדווקא בשר ציד הוא מוסרי יותר (אם כי לא רלוונטי בכמויות מסחריות, פרט לדגי ים). אבל לאור הנאמר על הטבע, דווקא כמה מהחיות שאנו מגדלים לבשר זוכות, כך נדמה, לחיים לא כל כך רעים - פרות במרעה, שלפחות עד לקראת שחיטתן לא נראה שהיו רוצות לעשות משהו אחר ממה שהן עושות. השחיטה, עם זאת, וההובלה לשחיטה, נראות פחות מלבבות, בלשון המעטה. את זה כנראה אפשר לפתור, או לפחות להקל. האם צריך? וכל עוד זה לא נעשה, האם זו סיבה מספיקה להחרים אכילת בשר?
משהו אחד שבו אני יחסית בטוח הוא, שגם אם מגדלים חיות לצורך מזון (ביצים, חלב או הן עצמן ובשרן), יש להשתדל לחסוך מהן סבל ככל האפשר בדרך (סטייק פילה in, כבד אווז מפוטם out?). אבל זה רחוק מלענות לשאלה הכללית.
הרבה שאלות. יש תשובות?
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש