הבונוס של הביטוח הלאומי 1105
יש משהו מוזר באופן בו מטפל המוסד לביטוח לאומי בבונוסים לעובדים שכירים. אם קיבלתם בונוס מהמעסיק במהלך השנים האחרונות, יתכן בהחלט שמגיע לכם כסף גם מהביטוח הלאומי.

השבוע התברר כי המוסד לביטוח לאומי הסתיר מנפגעי תאונות עבודה פיצויים שהיו זכאים להם על־פי חוק. מדובר במי שדרש קצבת נכות אך נקבע כי אינו זכאי לה. למעשה, במקרים רבים היו התובעים זכאים לדמי תאונה, אולם המנגנון הבירוקרטי של הביטוח הלאומי לא טרח לעדכן אותם על אפשרות השיפוי השניה.

מפתיע? לא ממש. הביטוח הלאומי כבר מזמן נתפס על־ידי הציבור כמס יותר מאשר כביטוח. כעת מתברר שגם הממשלה שותפה לתפיסה זו: הפיצוי לנפגעי תאונות עבודה הוגבל לתקופה של 90 יום, במקום 180 יום עד כה. בכל ביטוח רגיל, אם משנים את תנאי הביטוח, מעדכנים את מחירי הפוליסה בהתאם. לא כך בביטוח הלאומי - התנאים הורעו באופן משמעותי והפוליסה נותרה בעינה.

לגמרי במקרה גיליתי לא מזמן מהי דרך טיפולו של מל"ל בבונוסים שנתיים שמקבלים עובדים שכירים ממעסיקיהם. למיטב הבנתי, אופן הטיפול רלוונטי לכל מי שקיבל פיצוי מהביטוח הלאומי - החזר תשלום על ימי מילואים, דמי לידה, פיצוי על תאונות עבודה וכן הלאה. אם קיבלתם בונוס מהמעביד, יתכן בהחלט שמגיע לכם "בונוס" גם מהביטוח הלאומי; אלא שהם מעולם לא טרחו לספר לכם על כך.

מעשה שהיה כך היה. אשתי ילדה במהלך חודש מרץ. לפיכך, דמי הלידה המגיעים לה על־פי חוק (כשכר בזמן חופשת הלידה) מחושבים בהתאם לשכרה בשלושת החודשים שקדמו ללידה: דצמבר עד פברואר. על המעסיק היה לשלוח למל"ל מסמך ובו פירוט משכורתה בתקופה זו.

היות שהלידה צפויה תקופה ארוכה מראש, קל יחסית (אם המעביד מסכים "לשתף פעולה") לשנות את פרטי השכר בתקופת ההיריון, כך שהעובדת תקבל שכר גבוה יותר בשלושת החודשים הקודמים ללידה. כדי להימנע מרמאויות מסוג זה, נדרש המעביד לפרט את הסיבה לכל חריגה בשכר באותם שלושה חודשים.

במקרה של אישתי, משכורתה בחודש פברואר (המשכורת האחרונה לפני הלידה) היתה גבוהה משמעותית ממשכורת רגילה, משום שבחודש זה חילקה החברה בונוסים לעובדיה על־סמך הצלחתה בשנה הקודמת. הסבר זה נכלל באישור שנשלח למל"ל. תשלום דמי הלידה שהגיע חושב תוך התעלמות מסכום הבונוס, כאילו לא היה קיים.

כמובן שפנינו לשאול "מה, בעצם". מתוך היכרות עם המנגנון, הפניה נעשתה בעזרת רואה־חשבון ולא ישירות, מתוך ידיעה שרק פניה כזו תזכה לתשומת־הלב לה היא ראויה. השאלה היתה, בפשטות: כששולם הבונוס, נגבו דמי ביטוח לאומי במלואם מכל הסכום. אם כך, מדוע כשמשולם פיצוי על־פי השכר, מתעלמים מהבונוס?

התשובה שקיבלנו (בכתב ידה ובחתימתה של אנה צרטקוף, מרכזת גמלאות בסניף חיפה של המוסד לביטוח לאומי) עשויה, כאמור, לעניין רבים. היא כותבת: "ע"פ כללי הפריסה של שכר נוסף, שכר המשולם בחודש פברואר והינו עבור שנה קודמת" - שכן כאמור הבונוס היה, כמקובל, על ביצועי החברה בשנה הקודמת - "מתחלק ב 12 והחלק היחסי מתווסף לשכר חודשי הבסיס השייכים לשנה זו (לכן הוספנו סך ... שח' לשכר 12/01)". כמובן שהסך האמור הוסף רק לאחר הפניה אליהם.

והנה החלק המעניין באמת: "אם ישולם ב 2/03 מענק דומה אשר יהיה גבוה מחצי משכורת חודשית - עבור שנת 2002 נוכל להוסיף את החלק היחסי שלו לשכרך [בחודשים ינואר, פברואר 2002] ולשלם לך ע"פ זה הפרשים על דמי לידה - עליך להוציא אישור מתאים בבוא העת".

כלומר, אם תצליח החברה גם השנה, וישולם בונוס בשנה הבאה, יוגדלו דמי הלידה בהתאם, רטרואקטיבית. מל"ל לא יטרח לפנות ולספר לך על כך, וגם לא היה טורח לספר לך על זכאותך אם לא היית נודניקית שכזו.

ועכשיו, השאלות המתעוררות: מה אם היתה אישתי יולדת בחודש דצמבר? דמי הלידה היו משולמים על־פי המשכורת בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. משכורת זו הוגדלה רטרואקטיבית בחודש פברואר 2002, ואישתי היתה זכאית להגדלת דמי הלידה הרטרואקטיביים בהתאם - אולם אף אחד לא היה טורח לספר לנו על כך!

כמה נשים שקיבלו בונוס ממקום עבודתם בשנה שלאחר הלידה זכאיות לתוספת לדמי הלידה, ואינן יודעות על כך? סך התוספת הוא כרבע מסכום הבונוס, שכן הבונוס הוא שנתי ודמי הלידה משולמים עבור שלושה חודשים. במקרים רבים מדובר בסכום לא מבוטל.

אינני בטוח כמה זמן אחרי תשלום הבונוס ניתן לפנות למל"ל, ואם ישנה התיישנות כלשהי על זכאות זו. לדעתי כדאי לכל זכאית לתשלום נוסף לפנות למל"ל גם אם הלידה (והבונוס בשנה שלאחר מכן) התרחשו לפני שנים.

בנוסף, אם הובנו הדברים כהלכה, אופן הטיפול במענקים שכאלה רלוונטי גם לפיצויים אחרים, ולא רק לדמי לידה - בפרט, לתשלום עבור ימי מילואים (המחושב גם הוא ע"פ השכר בשלושת החודשים שקדמו לשירות) ובתשלום גמלה זמנית עבור תאונות עבודה (שגם הוא מחושב באופן זה). לגבי תשלום על מילואים, שכירים רבים מקבלים את הפיצוי דרך המעסיק, ולא ישירות מהביטוח הלאומי; עדיין, אם קיבלתם בונוס בשנה שלאחר שירות מילואים, כדאי מאוד לפנות למל"ל ולברר אם אינכם זכאים, על־פי חוק, לבונוס נוסף.

לפני כשבוע פורסם חוזר באתר המוסד לביטוח לאומי שכותרתו "שינוי באופן חלוקת 'התשלום הנוסף' החל בחודש ינואר 2003". למיטב הבנתי, השינוי מתמצה בהורדת הסף מחצי שכר חודשי לרבע שכר חודשי, ושינוי מספר החודשים המושפעים מהשכר (משנה שלמה לעשרה חודשים בלבד). בכל מקרה, לא סביר ששינוי זה רלוונטי עבור מי שזכאי לתשלום רטרואקטיבי על בונוסים משנים קודמות.

אנחנו גילינו את כל העניין במקרה. ניתן רק לקוות שאחרים יוכלו גם הם להרוויח מכך.
קישורים
אתר המוסד לביטוח לאומי
שינוי באופן חלוקת 'התשלום הנוסף' החל בחודש ינואר 2003
ביטוח לאומי הסתיר מנפגעי תאונות עבודה פיצויים שהיו זכאים להם (מתוך YNet)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

גם מס הכנסה 83853
גם מס הכנסה מחזירים מס עקב גביית יתר. הבעיה היא כמובן, שלאזרח הרגיל אין שום דרך לדעת אם נגבה ממנו יותר מידי מס או לא, ומס הכנסה לא מחזיר מיוזמתו.
בשבע השנים האחרונות הגשתי לפחות בחמש מהן בקשה להחזר מס ובכולן קיבלתי סכומים בין 700 ל14000 ש"ח.
מאחר ולהגיש בקשה להחזר מס לא עולה כסף והטרחה מסתכמת בלמלא טופס (ניתן להורדה מאתר מס הכנסה באינטרנט) ולהגיש אותו לפקיד השומה של מקום מגוריך יחד עם טופסי 106 מכל מקומות העבודה של השנה האחרונה, נראה לי, שאמשיך במנהג הזה גם בשנים הקרובות.
ההחזר מועבר ישירות לחשבון הבנק והוא מוצמד במלואו למדד. ניתן לבקש החזר מס רטרואקטיבית 7 שנים אחורה. (בתנאי ששמרתם את כל טופסי 106 הרלונטים)
גם מס הכנסה 83871
למיטב ידיעתי ניתן לדרוש החזר מס עד שש שנים אחורה.
גם מס הכנסה 84000
אתה צודק. רק 6 שנים.
גם מס הכנסה 83911
מניסיון, מומלץ להעביר את הטפסים לרו"ח ולתת לו להעביר את הטפסים לפקיד השומה. ראשית, הוא יבצע את החישוב עבורך בד"כ תוך התחשבות בסעיפים שפקיד השומה לא יטרח לבדוק עבורך; שנית, הטיפול יהיה מהיר יותר.

לנשואים כדאי להעביר את טפסי 106 של שני בני הזוג במשותף (בשל חוקים הנוגעים למיסוי זוגות נשואים).
גם מס הכנסה 83930
מה אתה יכול לספר על החברות המתמחות בייעוץ להחזרי מס תמורת נתח מהתוצאה?
גם מס הכנסה 83935
במקרה ניגשתי לחברה כזאת בשבוע שעבר.
נראה לי שאם באותה שנת מס מדוברת עבדת כל השנה באותו מקום עבודה, ואם עבדת רק במקום עבודה אחד, הסיכויים לראות משהו הם קטנים.
אותה חברה גובה 15 אחוז מהמס שהיא מצליחה 'להוציא' ממס הכנסה. היעוץ חינם.
גם מס הכנסה 83965
האם אפשר לקבל הפניה (רצוי אלקטרונית, כיוון שאני לא גרה בארץ)? אני ובעלי במלחמה של שלוש שנים עם מס הכנסה, ויעוץ-חינם כזה נראה לי רעיון לא רע.
גם מס הכנסה 84009
יש שם כמה אתרים רלוונטים
שאלת תם 84035
אני לא בטוח שאני מבין - התשלום שביטוח לאומי נותן בא במקום המשכורת, לא בנוסף לה, נכון? האם הבונוס שהמעביד נותן בסוף השנה מנכה את החודשים בהם העובד לא קיבל משכורת?
אני אנסה להדגים: נניח שהעובדת מקבלת 10,000 ש"ח בחודש בשנת 2001. בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר היא נמצאת בחופשת לידה, ומקבלת 10,000 ש"ח לחודש מהביטוח הלאומי, במקום מהמעביד. בפברואר 2002 היא מקבלת מהמעביד בונוס של 120,000 ש"ח - 10,000 ש"ח נוספים לכל חודש. עכשיו - האם המעביד אמור לתת לה רק 90,000 ש"ח ולצפות שביטוח לאומי ישלים את השאר? או שמא להיפך - המעביד נותן לה 120,000 וביטוח לאומי מוסיף עוד 30,000? או אולי 40,000 כי ה120,000- מתחלקים ל-‏9 חודשים?
אני מניח שהשאלה שלי נובעת מחוסר הבנת הקונספט של בונוסים - על סמך מה נקבע גובה הבונוס?
שאלת תם 84054
נתחיל מהסוף - הבונוס ניתן ע"י המעביד, אם הוא רוצה, וגובהו נקבע ע"י המעביד. (איזה מעביד נותן 120,000 ש"ח בונוס לשנה לעובדים המשתכרים 10,000 ש"ח בחודש!? אני רוצה לעבוד שם! הבונוס הוא בד"כ בגובה שכר חודשי, פחות-או-יותר).

אם המעביד נתן לעובדת שבדוגמא 120,000 ש"ח, הרי שזהו בונוס של 10,000 ש"ח לחודש. פירוש הדבר שמשכורתה בשלושת החודשים שלפני חופשת הלידה גדלה ב- 10,000 ש"ח לחודש, רטרואקטיבית, ולכן הפיצוי שהיא צריכה לקבל ממל"ל (דמי הלידה) גדלים בהתאם - ב- 10,000 ש"ח לחודש, או בסך של 30,000 ש"ח במקרה זה.

לכאורה, היא קיבלה בונוס כפול על חודשי חופשת הלידה (גם מהמעביד וגם מביטוח לאומי). אבל האמת היא (או לפחות, מה שאני הצלחתי להבין) שהבונוס שקיבלה מהמעביד הוא שנתי, ולא נמדד ע"פ חודש, אלא לצרכי החישובים של מל"ל. היות שלמעשה עבדה רק 9 חודשים בשנת 2001, הרי שהבונוס מהמעביד הוא 120,000 ש"ח לתשעה חודשים, כלומר מעל 13,000 ש"ח לחודש עבודה... מל"ל מחשבים זאת ע"י חלוקה ב- 12 (ולא בתשע) מסיבות מובנות.
שאלת תם 84163
אבל זו בדיוק הנקודה שרציתי להבהיר - התשלום של ביטוח לאומי ניתן בתחליף לתשלום מהמעביד; אם המעביד נותן את הבונוס על כל השנה, הרי שזה לא נוגע כלל לכל החשבון של חופשת-לידה-ביטוח-לאומי (מבחינה עקרונית, כמובן - אני מניח שהחוק לצידך).
שאלה אחרת - אם העובדת היתה בחופשת לידה בפברואר - האם לא ינתן לה כלל בונוס, כיוון שהיא פיספסה את מועד החלוקה? במקרה כזה נראה שביטוח לאומי אמור להשלים את החסר - למרות שניתן לראות בבירור את האבסורד שבכך, כמו גם את קשיי היישום.
שאלת תם 84241
כאמור, הבונוס שהמעביד נותן הוא על החודשים בהם *עבדה* העובדת - על 9 חודשים. הסיבה שהחישוב נעשה ע"י חלוקה ב- 12 ולא ב- 9 הוא כדי לחסוך הוצאות למל"ל...

ולשאלתך השניה - תלוי לחלוטין במעסיק. כל הבונוס הוא בחירה של המעסיק (אלא אם הוא מעוגן בחוזה העבודה).
עבודה שלא בנושא... 84349
רעיון לדיון בסקר או קריאה לדיון פתוח, בנושא, שהאייל מקום מצוין לדון בו. ה"משבר" בהייטק, התפתחויות והשלכות לגבי העתיד ובכללן האם יש עתיד למקצועות טכנולוגיים מסוימים כגון תכנות במדינת ישראל, בהתחשב בכמות הולכת וגדלה של מתכנתים במדינות מתפתחות הזולים בהרבה מעובדים מקומיים. האם מה שקרה לטקסטיל יקרה גם לתוכנה באופן כללי?
עבודה שלא בנושא... 84783
לשאלתך האחרונה: כן.
וגם לפיתוח חומרה? 84803
וגם לפיתוח חומרה? 84806
לא יודע. זה התחום של אשתי, לא שלי.
וגם לפיתוח חומרה? 84809
מה אתה יודע כאיש תוכנה (שאתה לא יודע כאיש לא-חומרה) שגורם לך לחשוב שמה שקרה לטקסטיל יקרה לפיתוח תוכנה?
וגם לפיתוח חומרה? 84876
משום שאיני יכול לפרט, בוא ונקרא לזה תחושת בטן, על-סמך היכרות עם המצב בשטח.
וגם לפיתוח חומרה? 84881
אפשר לחשוב על הרבה סיבות. היישום אינו תלוי תרבותית או בהקשר למקום שבו נדרשת התוצאה. בדיוק כמו בטקסטיל.
C זה C. גם בהודו וגם בישראל. לרמות הגבוהות בעלי ידע יחודי עדיין יהיה מקום. שזה אומר בעיקר יוצאי צבא. או מומחים לאלגורתמים. אבל לא סתם למתכנת. וכן הלאה.

זה כבר עכשיו ככה, במידה מסוימת. השאלה היא, עוד כמה זמן זה יקח עד שזה יהיה ממש מורגש.

שאלה נוספת, אז לאן עכשיו? סיימנו מדעי המחשב... ו?

נ.ב. ישנו הבדל מסוים שדורש התחשבות, בין טקסטיל ותכנות, והוא שלפיתוח התוכנה המקומי יש השלכות רבות מבחינה טכנולוגית, על המדינה. אז אולי יהיו הגבלות מסוימות במטרה לשמר חלק מהענף. בכל מקרה, אז במקרה הטוב יהיה למתכנתים משרות בשכר ממוצע או נמוך מכך. התואר בתחומים האלה הוא קשה יחסית ודרשוה התעדכנות תמידית עבור העובד.
לא נראה שממש ישתלם.
וגם לפיתוח חומרה? 84907
הגישה הזו שנפוצה בעיקר אצל מנהלים שאין להם רקע טכני משמעותי אבל יש להם הערכה עצמית גבוהה מאוד (נפוץ במיוחד אצל קציני צבא לשעבר אבל זו כבר נקודה אחרת) מעוררת כמה בעיות:
1. חברה שמחזיקה מרכז ידע של מדענים ואנשי מקצוע ברמה גבוהה וסביב פיתוחים (לפעמים תיאורטיים לחלוטין) שלהם בונה מוצרים, תתקשה להפריד גאוגרפית בין האנשים ה"חושבים" לאנשים שמתרגמים את הרעיונות לשפת מחשב.
חשוב על כך שבשלבים הראשונים של פיתוח פרוייקט ישנן שבועות שלמים שבהם כל הזמן יש ישיבות ושיחות מסדרון, קצת קשה לנהל תהליך כזה כשהוא מתבצע בין כמה מדינות.
2. חברות שמשלבות תחומים כמו אלקטרוניקה, אופטיקה, ותוכנה בדרך כלל לא יצליחו לבודד את תחום התוכנה משאר המערכת ולייצא אותו בפני עצמו.
3. בתעשיית ההי טק, לא נדיר שיש קשר ישיר בין ההנהלה הבכירה לבין מפתחים או בודקים, קשר כזה לא יוכל להתקיים אם ההנהלה יושבת בישראל והמפתח בהודו.
4. התעשיה צריכה בין היתר לגדל את אותם מומחים ועם כל הכבוד לאקדמיה, אין תחליף לנסיון מעשי בפיתוח ואם את הפיתוח יוציאו החוצה, תוך זמן לא ארוך יווצר מחסור באותם מומחים.

אם עכשיו סיימת ללמוד מדעי המחשב אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לעשות אם הכיוון הוא ניהול כדאי לך להשתלב בחברה גדולה ולנסות להתקדם לתפקידי מנהל צוות/פרויקט/פיתוח או לחילופין presale/postsale/ניהול מוצר (תואר שני במנהל עסקים יכול לעזור). אם הכיוון הוא מקצועי אז כדאי לך לבנות בסיס ידע רחב ככל האפשר בתחומים שונים או לחילופין להתמחות בתחום ספציפי שיש לו הרבה "קונים" בתעשיה (תואר שני במדעי המחשב יכול עזור כאן) הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להיכנס לחברת סטארט אפ מעניינת וכך תוכל במקרה שהנבואה הקודרת שלך תגשים את עצמה למצוא מקום גם בעולם ההוא אם בתור מנהל או בתור גורם שמתווך בין הפועלים להנהלה.

לשמחתי (כבעל עניין בנושא), שני הנסיונות להעביר חלקים מהפיתוח לעובדים בחו"ל שהייתי עד להם, נכשלו, מצד שני שמעתי כבר על כמה חברות ישראליות שהעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן לחו"ל או שפתחו מרכזי פיתוח שם תחת מנהלים מקצועיים ישראליים.
וגם לפיתוח חומרה? 84913
לגבי תוכנה - רמתם המקצועית של מתכנתים הודיים (כדוגמא מייצגת) מתאימה לתמיכה טכנית ובדיקות איכות אך (עדיין?) אינה מספיק גבוהה לצורך פיתוח תוכנה.
לגבי חומרה - *ייצור* החומרה הינו מרכיב קטן בעלויות חברות החומרה, והוא אכן מבוצע (במקרים רבים) בארצות בעלות עלות עבודה נמוכה. ארצות אלה אינן מתקרבות להתחרות במדינות "העולם הראשון" (ובתחום זה, לשם שינוי, ישראל כלולה) בתחום *פיתוח* החומרה - שהוא בעל הערך המוסף הגבוה.
אגב, מתכנתים ישראלים נחשבים כבעלי יחס איכות/עלות הגבוה בעולם.
וגם לפיתוח חומרה? 84919
- אני לא מכיר מתכנתים מהודו אבל הסכנה היא יותר במזרח אירופה, אני מכיר חברה אחת שהעבירה את רוב פעילות הפיתוח שלה לרומניה.
- ענף התוכנה שונה מענף החומרה בכך שבו אין כמעט ייצור, בגם בענף החומרה בדומה לענף הטקסטיל, רוב פעילות ה"פיתוח" (תכנון ועיצוב) מתבצע במערב ורק הייצור מתבצע במזרח הרחוק.
- אני שמח שמעריכים את המתכנתים הישראליים ואני מקווה שאני לא מוריד את הסטטיסטיקה (זה קצת קשה עם מה שמשלמים לי מצד שני הזמן שאני מעביר בשיטוטים חסרי תוחלת באינטרנט...:).
האיום המזרח אירופי 84947
אני לא ממש בקי ברומניה
אבל ה''סכנה'' היא מארצות כמו צ'כיה,פולין,והונגריה.
ושלושת הפרמטרים הן יציבות כלכלית ופוליטית ומערכת השכלה גבוהה ברמה אירופאית סבירה.
וצריך לזכור שרמת החיים עולה שם בהתמדה.
אני משער שהודו גם נופלת בקטגוריה הזו לפחות לגבי האליטות שם.
וגם לפיתוח חומרה? 84949
-מנסיוני לגבי בולגרים וצ'כים, האמור לגבי הודים חל גם עליהם. אולי האלבנים?:-) אני מעז לנחש שהפיתוח ברומניה אינו דורש רמה גבוהה מאוד.
וגם לפיתוח חומרה? 84959
דוקא המוצר שלהם מאוד מורכב ודורש ידע בנושאים יחסית כבדים (קומפיילרים במקרה הזה). יתכן שהצוות הישראלי המצומצם מטפל בנושאים הכבדים בעוד שהצוותים ברומניה עוסקים במה שמסביב, תוספות ושינויים קטנים, כך שיתכן מאוד שהניחוש שלך נכון, אני לא מכיר את החברה ההיא כל כך לעומק.
וגם לפיתוח חומרה? 84980
1. למרות שאני כופר בצורך להזיז אנשים ממקום למקום לצורך תקשורת ביניהם מאז המצאת הטלגרף, וביתר-שאת לאחר המצאת האינטרנט וועידת-החוזי, עדיין קיימת האפשרות, כמו שזה נעשה בחקלאות (שם יש אילוצים שהטכנולוגיות הנ"ל לא פותרות), לאפשר לעובדים הזרים לעבוד בארץ. לצערי זה נמנע בתקופה שהיה עודף-ביקוש גדול בארץ, וכתוצאה מכך רמות השכר בענף עלו מאד, אבל אין זה אומר שכך יהיה תמיד.
3. כנ"ל.
ועידאו! 84982
תגובה 37816
סליחה, התחדיש פרח מזכרוני 84988
ועידאו! 84989
אז זהו, שבלינק שעמית מנדלסון הביא היום לוועדות של האקדמיה הייתה גם וועדה למונחי תקשורת (או שמהו כזה) והם החליטו על ועידת חוזי.
ועידאו! 84992
הועידאו היא מילה שאני המצאתי‏1!

1 יכול להיות שככה אני קורא לכל מה שאני לא מצליח למצוא לו רפרנס, אבל בכל זאת.
ועידאו! 85008
הבנתי, מה שאמרתי זה שמאוחר לך מדי, כי האקדמיה קבעה לאחרונה מילה אחרת. אותו סיפור עם "עגבניה" ו"תפוח אהבה". אתה לא יכול ללכת עכשיו לירקן ולבקש "2 קילו תפוח אהבה". כלומר, אתה יכול, אבל סביר שלא תקבל מה שביקשת.
וגם לפיתוח חומרה? 85007
א. בתקופה האחרונה פוטרו כמה אלפי אנשי היי-טק בארץ יש לא מעטים שלא מצליחים למצוא עבודה ולהביא פועלים זרים במצב הנוכחי זה לא סביר ולא הוגן.
ב. בשום תחום לא מביאים עובדים זרים מקצועיים ואין סיבה שדוקא בהיי-טק כן יביאו.
ג. קריירה מקצועית של מפתח תוכנה הוא חסומה, הוא מתחיל בתפקיד פיתוח מתקדם לראש צוות ואז, אם הוא רוצה להשאר מקצועי, נתקע, והשכר נשאר על רמה פחות או יותר קבועה (מי שפונה לתפקידים ניהוליים יקבל שכר יותר גבוה אבל זה כבר מקצוע אחר שבו אף אחד לא יחלום להביא עובדים זרים) נכון שמדובר בשכר מכובד במיוחד בשלבים הראשונים של הקריירה אבל הוא לא עולה מעל רמה מסויימת, מסלול מקצועי של רואה חשבון למשל או עורך דין או רופא הוא כזה שככל שהוותק המקצועי שלו עולה הוא מקבל תפקידים *מקצועיים* יותר והשכר עולה בהתאם. חוץ מזה התנאים הכלכליים האחרים הם מינימאליים.
אחרי 5 שנים בתעשיה רוב החברים שלי שאינם מפתחי תוכנה (חלקם מהנדסים וחלקם למדו מנהל עסקים, משפטים וראיית חשבון) בני גילי מרוויחים בערך כמוני (עם שכלול תנאים סוציאליים ושעות עבודה) והשכר שלהם ימשיך לעלות ריאלית בעוד ששלי רק אולי קצת. ככה שהמיתוס של מתכנתים שמרוויחים משכורות עתק ודופקים את התעשיה הוא מוגזם.
וגם לפיתוח חומרה? 85021
א. האם ה"לא מצליחים למצוא עבודה" לא יצליחו גם אם יסתפקו ברבע מהשכר שלהם טרם הפיטורים? (אינני אומר שזה סביר או הוגן להביא עובדים זרים בתכנות או בחקלאות או בבנייה או בסיעוד. נראה לי שכשהיו עודפי ביקוש בענף התוכנה לפני כמה שנים, היה ראוי לשקול זאת באותן אמות מידה שבהן נשקלה הבאת עובדים זרים לחקלאות ולבניין).
ב. בבנייה לא מביאים עובדים זרים מקצועיים?
ג. לרגע לא טענתי שטוב או כיף או רווחי או משהו לעבוד בפיתוח תוכנה. לא טענתי גם שיש משום שחיתות בגובה השכר בענף – לא כיום ולא בעבר. הצבעתי על כך שעודף ביקוש בנקודת זמן מסויימת גרם לרמת השכר לעלות באופן שהיה נמנע אם הממשלה הייתה מאפשרת לייבא עובדים (אם תרצה: "הממשלה דופקת את התעשייה"). בדומה, הביקוש הקיים לעובדים בחקלאות ובבניין היה מעלה את השכר בענפים אלה, אלמלא איפשרה הממשלה ייבוא עובדים זרים בהם.
וגם לפיתוח חומרה? 85053
א. בנוגע לעובדי ההייטק - לא. הרבה מהם התפכחו מהבועה, שגם בזמנו היה ברור שהיא זמנית. היום הם חושבים על פרנסה נטו.

ב. מביאים עובדים זרים, אני לא יודעת מה הדרישות המקצועיות מהם. הסיבה היא שהם עובדים בחריצות ובמסירות יותר מהישראלים (להזכירך שעד שהובאו העובדים הזרים, רוב פועלי הבנין בארץ לא היו יהודים ולא ישראלים).

ג. מנין אתה יודע מהן האפשרויות הכלכליות הטמונות בעבודת חקלאות מבחינת המעביד?
וגם לפיתוח חומרה? 85089
א. רבע מהשכר של עובד הי-טק מהסוג שכן מצליח למצוא עבודה זה בערך מה שהוא היה מקבל אם הוא היה עושה הסבה לעובד במכון סקרים או מאבטח, אתה באמת חושב שהוא מוכן להמשיך לתכנת בתשלום כזה?
עובדי הי-טק זרים יהוו תחרות לעובדי ההי טק הישראליים, עובדים זרים בבניין או בחקלאות לא מהווים תחרות לעובדים הישראליים כיוון שאין ביקוש של ישראלים לעבודות האלו.
ב. עד כמה שידוע לי, לא.
ג. למה לממשלה יש אינטרס להוריד את שכר המתכנתים?
וגם לפיתוח חומרה? 85129
אני רוצה לתת תשובה יותר מפורטת לג.
הממשלה נועדה לדאוג לרווחת האזרחים. בתקופה המדוברת היו הרבה יותר אזרחי ישראליים מתכנתי מאשר אזרחי ישראליים בעלי חברות תוכנה ולכן הממשלה אמורה הייתה לדאוג רווחת הראשונים יותר, מה גם שבעלי חברות ההי טק הם לא בדיוק אנשים שצריך לדאוג להם.

הרבה מהכסף בהיי טק הוא מהשקעות חוץ, יש אינטרס ברור לממשלה שהכסף הזה ישאר בארץ, עובדים זרים (לא מהגרים) בדרך כלל לוקחים את הכסף איתם לחו"ל ככה שאולי הייתה נוצרת פה תעשיה יותר משגשגת אבל המרויחים העיקריים ממנה היו משקיעים זרים ועובדים זרים ולא הכלכלה הישראלית.

תעשיית ההי טק הישראלית שיגשגה יפה מאוד גם בלי עובדים זרים.

יש מאבק תמידי בין בעלי המעסיקים לעובדים על גובה השכר, התערבות בוטה וחריגה כזו במאבק הזה לטובת אחד הצדדים היא לא ראויה ובסופו של דבר, בראיה לאחור הייתה פוגעת מאוד במדינה (כמה מובטלי הי ק יש היום בארץ? כמה היו אם היו גם עובדים זרים בענף?).

אם השכר היה יורד בצורה משמעותית לעומת שכר המתכנתים בעולם הייתה מתגברת מאוד תופעת ההגירה של אנשי מקצוע לחו"ל (תופעה שכבר קיימת ויש אינטרס של המדינה להקטין אותה) ובסופו של דבר התעשיה כולה הייתה נפגעת.
וגם לפיתוח חומרה? 85139
מי נחשב אצלך "מובטל הי-טק"? מי שפוטר ממשרה בתעשיה, או כל מי ששילם ממיטב כספו כדי ללמוד מקצוע (או לרכוש השכלה שהיתה אמורה להקנות לו מקצוע) שבכלל לא עניין אותו, רק כי במקרה בנקודה מסוימת בזמן היה ביקוש גדול לבעלי אותו מקצוע, ולכן שכר גבוה, למרות שמדובר במקצוע אשר – אם להאמין לדברי טל כהן – עתידו כבר מאחוריו?
וגם לפיתוח חומרה? 85147
מובטל היי טק הוא מי שעבד בתעשיה בתפקיד מקצועי במשך תקופה משמעותית ומי שלמד מקצוע טכנולוגי ברמה של הנדסאי לפחות ולא מצליח למצוא עבודה.

בתקופת הפריחה היה גל של תרמיות שבהן בתי ספר פרטיים פתחו קורסי לימוד קצרים ולא רציניים במחירים מופקעים ומכרו לאנשים חלום להפוך לבעלי מקצוע שמרוויחים הרבה מאוד בכמה שבועות של לימוד אינטנסיבי. רוב התלמידים התקשו למצוא עבודה רצינית גם בתקופת הפריחה ורוב אילו שכן מצאו פוטרו בתחילת המשבר. לאנשים הללו ברובם אין סיכוי למצוא עבודה בתחום ורובם כבר עזבו אותו.
וגם לפיתוח חומרה? 85150
האוכלוסיה שאני מתעניין בה היא אנשים שהשלימו תואר ראשון במדעי המחשב (מה שממילא, לפי התרשמותי, לא מהווה הכשרה מקצועית רלוונטית לרוב המשרות בפיתוח תוכנה) באוניברסיטה או אפילו במכללה (ושילמו ביוקר) לא בגלל עניין אקדמי בתחום, אלא מכיוון שחשבו שזו דרך בטוחה להביא את המכה. האם לדעתך יש רבים כאלה?
וגם לפיתוח חומרה? 85164
יש לא מעט כאלו, העניין הוא שדרישות הקבלה למדעי המחשב באונברסיטאות ובמכללות הטובות הם כל כך גבוהים והלימודים עצמם קשים למדי כך שמדובר בחומר אנושי ברמה גבוהה.
מי שיתעקשו ויהיו מוכנים לרדת קצת בשכר כן ימצאו עבודה בתחום. אחרי כמה 2-3 שנות נסיון המצב שלהם בשוק העבודה והשכר שלהם יהיה הרבה יותר טוב גם כשאני התחלתי לעבוד בפיתוח הייתי מוכן לקבל שכר נמוך יותר בשביל ההזדמנות לצבור נסיון מקצועי וזה היה בתקופה שעיתונים חגגו עם סיפורים על התנאים הנהדרים והשכר האסטרונומי של המתכנתים.

אל תשכח גם שהרבה מפתחים עוברים לתפקידים אחרים (ניהול, שיווק, עיצוב רהיטי קש) אחרי כמה שנות עבודה, יש הרבה פחות מפתחים עם 7 שנות נסיון ממה שהיו מפתחים עם 3 שנות נסיון לפני 4 שנים.

בכל מקרה חלקם (מי שלא אוהב את הנושא או מי שאינו מתאים לו) יאלצו לעזוב את התחום וחלקם יוכלו למצוא בלימודים שלהם יתרון יחסי כשילכו לעסוק בנושאים שאינם תפקידי פיתוח כמו בדיקות, תמיכה, ניהול רשת, ניהול מסדי נתונים, השמה של עובדי היי טק, הוראה וגם ניהול שיווק ועיצוב רהיטי קש וכו', חלקם יאלצו לעזוב את התחום לחלוטין, זה קורה גם אצל עורכי דין ורואי חשבון. בכל מקרה מצבם של העוזבים אינו רע יותר משל בוגרי כלכלה, גאוגרפיה, מדעי המדינה ועוד הרבה תארים אחרים שלא מעניקים מקצוע.
וגם לפיתוח חומרה? 85167
אני רק לא חושב שהייתה עלייה בביקוש ללימודי גיאוגרפיה בגלל שמישהו (העתונות, התעשייה, החבר'ה) יצר רושם ששם אפשר לעשות את המכה‏1. לגבי מדעי המחשב והנדסת תוכנה – אני חושב שכן.

1 או שמא להביא אותה?
וגם לפיתוח חומרה? 85689
ובמה זה קשור? חברים אנשים שהלכו ללמוד משפטים, כלכלה, מנהל עסקים, ראיית חשבון, תעשיה וניהול, תאטרון, יחב"ל או רפואה מתוך כוונה לנהל אורח חיים ומקצוע מסוימים ועוסקים היום בדברים אחרים לחלוטין? מי שהלך ללמוד מדעי המחשב מתוך שאיפה לא ריאלית לפתוח סטארט אפ ולהפוך למליונר יש לו בעיה שהוא היום "תקוע" עם מקצוע שהוא פחות מבוקש ממה שהיה לפני 3 שנים (אם כי הוא עדיין אחד המקצועות היותר מבוקשים בארץ) והשכר שהוא יקבל אם וכאשר ימצא עבודה הוא רק פי אחד וחצי מהשכר הממוצע במשק ולא פי שניים.
וגם לפיתוח חומרה? 85698
מדובר על אנשים שלא היו נספרים על-ידך כ"מובטלי היי-טק" אילולא השכר בענף לפני 4-5 שנים היה גבוה כפי שהיה.
וגם לפיתוח חומרה? 85706
קודם כל, לא כל מי שבחר מקצוע בגלל שהוא מבוקש ולא בגלל שהוא נמשך אליו מגיל 3 הוא בהכרח מובטל (אני רציתי להיות פיזיקאי ולמדתי גם מדעי המחשב כי זה היה מקצוע מבוקש שהיה מאפשר לי לעבוד עד שאסיים את לימודי ואני לא מובטל בינתיים).

חוץ מזה אף אחד לא מבטיח להם שהם היו מוצאים עבודה אם היו לומדים כלכלה או פסיכולוגיה או לימודי ארץ ישראל ואז הם היו סתם מובטלים אקדמאיים (ובתור כאלו הם לא היו זוכים לדאגה הכנה שלך ולנסיונות של לימור ליבנת להפנות אותם למערכת החינוך).
וגם לפיתוח חומרה? 85746
אני לא יודע מה ואיך הסקת על הדאגות שלי. אתה שאלת "כמה מובטלי הי[י ט]ק יש היום בארץ? כמה היו אם היו גם עובדים זרים בענף?", לכן התעניינתי במובטלי-הייטק, ובקשר האפשרי בין מספרם לבין השכר בענף בשנים עברו.
וגם לפיתוח חומרה? 85781
אם היו עובדים זרים בתחום ההי-טק היו כנראה יותר מובטלים ישראליים בסך הכל למרות שיתכן שחלקם לא היו יכולים להתהדר בתואר מובטלי הי-טק.

אני לא בטוח שזה באמת היה משפיע במידה משמעותית. התקופה שבה השכר באמת קפץ התחילה לפני כארבע שנים, פרק הזמן שלוקח לעשות תואר בהנדסה. ככה שאני לא בטוח שזה היה כל כך משמעותי מבחינת מספר מובטלי ההי-טק.
וגם לפיתוח חומרה? 85137
א. תטל"א, אם בכלל.

ב. אז מאיפה מגיעים כל העובדים המקצועיים?

ג. יש לה? לפי איך שנהגה, נראה לי שאין לה. אפשר להגיד שיש לובי חקלאי ואין לובי של תעשיית התוכנה.
וגם לפיתוח חומרה? 85151
א. שאלת אם הלא מצליחים למצוא עבודה יסכימו לעבוד תמורת רבע מהשכר שהיה להם לפני שפוטרו, תשובתי היא שרבע מהשכר הוא נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק ולכן הם לא צריכים להכנס לעבודה דורשנית ומחייבת כמו פיתוח תוכנה כדי להרויח שכר כזה.
ב. יש עובדים מקצועיים ישראליים ויש עובדים זרים שלומדים ומתמקצעים במהלך שהייתם בארץ. עד כמה שידוע לי זו מדיניות של משרד העבודה שלא לאפשר לעובדים זרים מקצועיים שעלולים להוות תחרות לעובדים ישראליים להגיע לעבודה בישראל. ישנם גם מקרים של אחיות למשל שהגיעו לארץ ולא איפשרו להם לעבוד כאחיות אלא רק ככוח עזר או מטפלות.
ג. הלובי החקלאי לא מורכב מפועלים חקלאיים אלא מבעלי משקים. לובי תעשיית התוכנה מורכב מתעשיינים ובעלי חברות למזלי הוא לא התמקד בצורה חזקה בנושא העובדים הזרים אלא יותר בנושא הקלות מס והמענקים של קרן המדען הראשי, אם ראשי הלובי היו באמת עושים את כל המאמץ להביא עובדים זרים לתעשיה, סביר שהייתי נאלץ להחליף מקצוע.
וגם לפיתוח חומרה? 85154
ג. כמובן, ולכן האנלוגיה בין שתי השדולות. בכל אופן, שאלת ''למה לממשלה יש אינטרס להוריד את שכר המתכנתים'' ובתגובה שאלתי אותך אם אכן יש לה אינטרס כזה, אך טרם נעניתי.
וגם לפיתוח חומרה? 85172
יש לה אינטרס להוריד את השכר בצורה מתונה על מנת לסייע לתעשיה והיא ניסתה לעשות זאת ע''י פתיחת מכללות איזוריות והגדלת ההיצע מקרב אזרחי וצושבי המדינה. אין לה אינטרס להוריד את השכר בצורה קיצונית כפי שהבאת עובדים זרים הייתה גורמת.
וגם לפיתוח חומרה? 85160
אם תמורת *אותו שכר* הייתי צריך לבחור בין תכנות לבין שמירה או עבודה בחברת סקרים, הייתי מתכנת בשמחה מבוקר עד ערב.
וגם לפיתוח חומרה? 85169
השאלה היא אם היית מעדיף להיות מובטל ולהתעקש על עבודה בפיתוח תוכנה או לקבל עבודה אחרת באותו שכר ואף יותר גבוה?
וגם לפיתוח חומרה? 85434
לאפשר להם לעבוד בארץ לא פותר כלום. זה בסך הכל אומר שהם מייצאים כסף (כלומר, מוסיפים לצד ה''יבוא'' של המאזן שלנו), שזה בעייתי.
וגם לפיתוח חומרה? 85448
פותר את הבעיות של ''אי אפשר לקיים שיחות-מסדרון''. כל היתר תקף לגבי עובדים זרים בחקלאות ובסיעוד באותו אופן (גם אם לא באותה מידה, כמובן).
וגם לפיתוח חומרה? 85690
לגבי עובדים בחקלאות וסיעוד, כבר כתבתי, הם לא מתחרים בעובדים ישראליים, אין לך היום אנשים שרוצים / מוכנים לעסוק בחקלאות ולא מוצאים עבודה בגלל העובדים הזרים. אם השכר בענף יעלה במידה משמעותית שתהפוך את המקצוע לאטרקטיבי לישראלים. הוא יהפוך ללא משתלם כלכלית למעסיקים. זה לא היה המצב בתעשיית התוכנה אף פעם.

אותו דבר עם מטפל סיעודי מרומניה עולה 600 דולר לחודש. עובד ישראלי לא מוכן לעבור לגור בבית של המעסיק תמורת תשלום כזה. אם תעלה את השכר לחמשת אלפים שקל יהיו ישראלים שיהיו מוכנים לעשות את זה אבל הרוב המוחלט של אילו שזקוקים לשירות הזה לא יוכלו לממן אותו והם יאלצו לעבור לגור בבתי אבות שזו בהרבה מקרים ירידה משמעותית ברמת החיים שלהם, שוב מצב שונה לחלוטין מתעשית התוכנה.
וגם לפיתוח חומרה? 85687
עם כל הכבוד לטלגרף וממשיכי דרכו הם עדיין לא הגיעו לרמה שמאפשרת לבצע אינטגרציה סבירה, יש גם את הבעיה של הבדלי שעות בין מקומות שונים בעולם.

מה מצער אותך בכך שאנשים בעלי מקצועות מבוקשים הרוויחו בתקופה מסויימת שכר גבוה מהממוצע ומדוע לדעתך הממשלה צריכה הייתה להתערב בעניין?
וגם לפיתוח חומרה? 85750
נדמה לי שזה העלה את מחירי התוכנה, החומרה והתקשורת שאני צורך, אבל אולי סתם נדמה לי ומישהו אחר שילם את המשכורות האלה. אם זה כך, הריני מבטל בזאת את הצטערותי.
וגם לפיתוח חומרה? 85782
לגבי מחירי התקשורת, אין קשר בינה לבין השכר בענף.
לגבי מחירי התוכנה, שיטת התמחור מבוססת על כמה לקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור התוכנה ולא על כמה יעלה לפתח אותה אם כי יתכן שבמידה שפיתוח מוצרים היה זול יותר היה יותר מבחר ויותר תחרות שהיו בסופו של דבר מורידים את העלות עבור הצרכן. אתה יכול להתנחם בעובדה שרוב החברות הישראליות לא עוסקות בפיתוח מוצרים ביתיים אלא בפיתוח מוצרים ללקוחות מסוגים אחרים.

במידה שהשכר בענף היה נמוך יותר משמעותית היו מחירי המניות פשוט עולים עוד יותר.
וגם לפיתוח חומרה? 85789
אשמח אם תוכל להראות לי קשר (במספרים) בין העליה בשכר עובדי התעשיה בארץ, לבין מחירי התוכנה שאתה רוכש.

מחירי התוכנה שאני משתמש בה כמעט ולא עלו, ולעיתים אף ירדו. כך גם באשר למחירי החומרה, ויותר מכל - מחירי התקשורת. בשביל להיות מחובר לרשת תקשורת (קל וחומר מהירה) במשך 24 שעות לפני 10 שנים הייתי צריך למכור חתול של אסף עמית.
וגם לפיתוח חומרה? 85817
טוב, ה"נדמה לי" הזה בהתחלה של תגובה 85750 לא יעזור. אלה שטויות, ואני חוזר בי. תגיד גם לדורון, טוב? :-)
וגם לפיתוח חומרה? 149683
ממשיכי דרכו של הטלגרף ממשיכים לנסות:
וגם לפיתוח חומרה? 85715
הדבר היחיד שמפריע לי כאן הוא ה"לצערי" שמשורבב שם. חוקי ביקוש והיצע פשוטים גרמו לעליית השכר. הכלכלה הישראלית לא נפגעה מכך, משום שמקור השכר היה ברובו המכריע משקיעים מחו"ל; כלומר, הכלכלה הישראלית רק הרוויחה.

בדיוק כמו שקרה עם עורכי-דין, שרבים מהם מתפרנסים היום שכר מינימום (פחות או יותר), כך יקרה גם בתחום זה, ושוב, בכלל שיקולי ביקוש והיצע. כבר כיום ניתן לשכור מתכנתים בעלי תואר אקדמי תמורת השכר הממוצע במשק (השווה זאת למצב בתקופת השיא). להבדיל מעורכי-דין, במקרה של גאות עולמית חדשה בתחום, השוק הישראלי יושפע לטובה והשכר עשוי לעלות שוב.

אגב, להערכתי חלק גדול מהפיטורים שנערכו בתקופה האחרונה היו משיקולי קיצוץ עלויות, ולא הקטנת מספר העובדים; כלומר, מספר חודשים לאחר הפיטורים החברות המפטרות תשכורנה עובדים חדשים, במשכורות "ריאליות" בהתחשב במצב השוק כיום. ומן הצד השני של המתרס, חלק גדול ממודעות ה"דרושים" המופיעות בעיתונים אינן אלא מודעות תדמית לחברות שאינן באמת צריכות, או אינן יכולות לאפשר לעצמן, עובדים חדשים. מודעות תדמית אלה נועדו להרגיע את המשקיעים ו/או את סגל העובדים הקיים.
מודעה אחת לדוגמה: 85719
דרוש מתכנת דוט-נט עם נסיון של שנתיים. אלא מה, דוט-נט נמצא בשוק בקושי שנה.
(ראיתי מודעה כזו, באמת, בדרושים של מעריב, לפני מספר שבועות. חשוד מאד.)
מודעה אחת לדוגמה: 85864
.NET Framework
יצא בגרסת בטא לפני טיפה יותר משנתיים.
מודעה אחת לדוגמה: 275601
I'm working with .Net - c#, more then 2 years
מודעה אחת לדוגמה: 275644
כלומר התחלת לעבוד איתו שנה אחרי שנכתבה התגובה אליה הגבת...
מודעה אחת לדוגמה: 275664
גרסת ראשונית של דוט נט יצאה החוצה למפתחים אי שם באוגוסט 2000 כך ששנתיים נסיון באוגוסט 2002 זה לא לגמרי מופרך.

וגם לפיתוח חומרה? 85751
חוקי ביקוש והצע + רגולטור שלא איפשר לייבא עובדים. כשיש רגולציה, צריך לשאול למי היא טובה. כפי שכתבתי עכשיו לדורון, אני חושש שהיא לא היטיבה עם הצרכנים.
וגם לפיתוח חומרה? 85758
ואיזו רגולציה במדינת ישראל מיטיבה עם הצרכנים?
וגם לפיתוח חומרה? 85761
אני מנחש שהממונה על ההגבלים העסקיים, במקרים שהוא מונע מיזוגים והסדרים כובלים, מיטיב עם הצרכנים בישראל. אני חושב שמכון התקנים הישראלי, בקביעת תקנים מחייבים, בד''כ מיטיב עם הצרכנים בישראל.
וגם לפיתוח חומרה? 85765
לגבי הדוגמא הראשונה אני נוטה להסכים אתך. לגבי השניה יש לי לא מעט פיקפוקים. אמנם, ישנם תקנים המחייבים את היצרנים השונים למכור לנו מוצרים תקינים, אבל לא חסרים תקנים המיועדים להכניס מוצרים מסוימים למיטת סדום של הגבלות שרירותיות, אשר משום מה רק היצרן המקומי המוביל עונה להן.
(אני לא משופע כעת בעודף זמן להביא דוגמאות, אבל דוגמא מפורסמת היא שקיות התה, אשר בכל העולם היה נהוג לחברן לחוט המשמש לטבילה באמצעות סיכה בלתי תקנית.)
וגם לפיתוח חומרה? 85767
מסכים עם ההסתייגות שלך מהשני. בדיוק משום כך הוספתי את התיבה ''בד''כ''.
וגם לפיתוח חומרה? 85422
''מצד שני שמעתי כבר על כמה חברות ישראליות שהעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן לחו''ל או שפתחו מרכזי פיתוח שם תחת מנהלים מקצועיים ישראליים.''

בדיוק, זה כמו מפעלי טקסטיל שהועברו לירדן ומופעלים על ידי ישראלים.
מנפלאות הביטוח הלאומי 84392
זוג נשוי. אם הבעל עובד, אשתו פטורה מדמי ביטוח לאומי (כי הביטוח שלו מכסה אותה). אם היא עובדת והוא לא, הבעל צריך לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים (5% של 15% מהשכר הממוצע במשק).
עם קצת מאמץ יצירתי, אפשר לראות שזו אפלית נשים לרעה: בעל עובד אינו צריך לשלם עבור אשתו, אבל אשה עובדת צריכה-גם-צריכה לשלם עבור בעלה (והרי אם הוא אינו עובד, הכסף מגיע ממנה).
מצויד באבחנה הזו, פניתי לחברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ וביקשתי שתפעל לביטול האפליה. תשובתה, לאחר בירור זריז אך יסודי, היתה שהביטוח הלאומי אינו מסוגל להתמודד עם השוואת תנאים במקרה הזה (הסיבות עמוקות מני ים, ולפשרן האמיתי לא ניתן לרדת). התברר לה שהשינוי היחיד שניתן לעשות במצב הקשיח הזה הוא לחייב עקרות בית בתשלום, ולכן אין בכוונתה לפעול בכיוון.
סתם שתדעו.
מנפלאות הביטוח הלאומי 84466
רגע רגע רגע
הנקודה שאשה שבעלה עובד פטורה מתשלום ביטוח לאומי, וודאית?
מנפלאות הביטוח הלאומי 84470
כן.
אלא אם כן זהו סעיף מיוחד לאישתי.
מנפלאות הביטוח הלאומי 84472
תודה.
הפתעתם אותי לטובה. אני כבר חיכיתי לקבל חשבון מנופח.
מנפלאות הביטוח הלאומי 84528
מדובר כמובן על אשה לא עובדת...
מנפלאות הביטוח הלאומי 84529
כמובן.
ידעתי שמשהו טוב יצמח מהאבטלה.
מנפלאות הביטוח הלאומי 84599
ברכה ל(א)בטלה
84663
לי דווקא יש דוגמאות לבירוקרטיה ממסדית טובה:

1. היתה לי איזו שהיא טענה נגד חברת הביטוח AIG, ניהלתי שיחות ארוכות ומייאשות, תוך שהם זורקים אותי בין כל מני גורמים בחברה, ובעצם רוצים שאוותר, שכן לא היה מדובר בסכום כסף משמעותי. מצאתי את האתר של המפקח על הביטוח, שם מצאתי חומר הסבר והחלטות עקרוניות שנוגעות למקרה שלי. לפי מה שהבנתי מהחומר שבאתר הצדק בכל זאת היה איתי. שלחתי email למחלקה של שאלות כלליות, בתקווה שיגידו האם יש לי טעם להגיש תלונה רישמית - אותה צריך לשלוח בפקס. לא היו לי הרבה תקוות ובעצם כבר וויתרתי. אולם לאחר זמן מה, להפתעתי קיבלתי email תשובה, בו נמסר לי שהם הגישו תלונה לAIG, אפילו בלי שביקשתי. לא רק שהם עשו עבודתם, הם אפילו הגדילו ראש. מכאן ובהמשך התנהלו הדברים דרך הדואר, כשהם למעשה לקחו על עצמם את ההדברות מול AIG ולבסוף קיבלתי את כספי בחזרה.

2. עוד דוגמא: אבדתי את רשיון הנהיגה, התקשרתי למשרד הרישוי, מערכת לניתוב שיחות העבירה אותי ל"מחלקה" הרלבנטית, שם התבקשתי להקיש מספר תעודת זהות, ותאריך לידה, והרשיון נשלח אלי הביתה.

3. ועוד אחת: שירתתי במילואים בדיוק בתקופה בה עברתי בין שני מקומות עבודה, כך שהייתי צריך לפנות בעצמי לביטוח-לאומי. שלחתי להם בדואר את הניירת שהם ביקשו, שחלקה הייתה נגישה עבורי באינטרנט, וככה בלי שהייתי צריך ללכת לשום סניף ולעמוד בתור הועבר הכסף לחשבון שלי.

לסיכום, מהנסיון שלי נדמה לי שהבירוקרטיה הממסדית בישראל במגמת שיפור, וכבר היום היא במצב לא רע.
תגיד, השתגעת? 84665
אתה לא יודע שהבעת קורת רוח מאיזושהי פונקציה ממסדית היא עילה מספקת לשלילת האזרחות שלך? מרגל!
היחס לבירוקרטיה 84789
אני חושב שהיחס לבירוקרטיה הוא בדיוק ההפך ממה שאתה מספר.

הרעיון אומר שבירוקרטיה לפי הבנתי היא אי סדר ובגללה בזבוז משאבים וזמן (זמן גם הוא משאב).

ועל כן מה שתואר על ידיך הוא הפתרון לבירוקרטיה. ולא בירוקרטיה במיטבה.
היחס לבירוקרטיה 84794
לא. ביורוקרטיה איננה בהכרח אי סדר, למעשה ההפך הוא הנכון - ביורוקרטיה היא הקפדה על נהלים ותעוד. כאשר הנהלים והתעוד הופכים לעיקר במקום העשיה, או ל"כסוי תחת" לשמו, וכאשר כל אדם, או גוף, אשר חתימתו או אשורו נחוצים, מעכב חתימה או אשור זה מסיבות בלתי ענייניות (להבליט את חשיבותו?) או בשל עומס עבודה גדול מדי ואי האצלת סמכויות - זוהי הביורוקרטיה במירעה.
אגב, המלה "ביורוקרטיה" נגזרת מהמלה הלטינית "בירו" (כמו ה B של ה F.B.I), שפרושה "משרד".
היחס לבירוקרטיה 84801
אני הייתי בטוח שבירוקרטיה זה שלטון הפקידות כמו שדמוקרטיה זה שלטון העם ופופקרטיה זה, נו טוב לא משנה.
היחס לבירוקרטיה 84849
לא שלטון הפקידות, אלא שלטון הנהלים - זה בדיוק העניין: לפקידים *אין* שיקול דעת, והכל חייב להיות לפי הנהלים. מדינת חוק וכאלה.

שמת לב פעם ש"מדינת חוק" זה בדיוק ההפך מ"מדינת משטרה"?
היחס לבירוקרטיה 84917
התיאוריה גורסת (ותודה למיודענו האדון וובר) כי כל מנגנון ביורוקרטי סופו להסתאב וליצור "אבטלה סמויה".
אחד מעקרונות הביורוקרטיה בהם דן וובר (המכונה, למיטב זכרוני, "העקרון הפיטרי"), הוא כי דינו של כל פקיד (=ממלא משרה) "להיתקע" במשרה אותה הוא מבצע על הצד הפחות טוב. כל עוד הפקיד מבצע היטב את עבודתו, המנגנון הביורוקרטי יקדם אותו. המשרה ממנה הוא לא יקודם יותר היא זו אותה הוא לא מבצע טוב מספיק כדי לזכות בקידום.
עקרון נוסף, המכונה "חוק פרקינסון" (שוב - למיטב זכרוני - כבר שנים שלא התעסקתי בנושא), הוא כי מספר הפקידים בכל ארגון ביורוקרטי ימשיך לגדול עד אין-סוף. (מה שמסביר מדוע פעם בכמה שנים קם איזה מנכ"ל ומפטר 50% מהעובדים, ואחרי כמה שנים יש פתאום שוב מקום לפטר 50% מהעובדים, וכן הלאה. בנוסף, זה מסביר כיצד גם אחרי פיטורי 50% מהעובדים, הארגון עדיין מתפקד.)
ובצבא? 84956
מה אחוז "האבטלה הסמויה" בקרב משרתי קבע?
ובצבא? 85070
לפחות 60%. 80 במובן הרחב.
ברצינות? 85088
היחס לבירוקרטיה 85339
האם ובר דן בעיקרון הפיטרי? חשבתי שפיטר הגיע הרבה אחרי ובר.
היחס לבירוקרטיה 85342
פיטר אכן בא בערך 20 שנה אחרי וובר, תודה על ההארה - אין לי מושג למה בילגנתי אותם ביחד. ככה זה כשמסתמכים על הזכרון, אני מניחה...
היחס לבירוקרטיה 85454
אחד מחברי "טוקסידומון" המופלאה (תגובה 73375) נקרא פיטר פרינסיפל (הוא גם נשוי למלכה "יויו" שפיגל, הישראלית-פעם מ"מינימל קומפקט"). אני הרבה זמן תוהה אם זה שמו האמיתי, או שזה משחק מילים על העקרון הפיטרי.

ולמה בכלל קוראים לזה בעברית "העקרון הפיטרי" ולא "עקרון פיטר", כמו "חוק מרפי"?
היחס לבירוקרטיה 85468
האם יואל מרקוס קורא את "האייל", או שמא זהו צירוף מקרים ותו לא?

טוקסידומון 85469
שנים אני מחפש את השיר report from the heart בביצוע ווינסטון טונג מטוקסידו. יש לך אולי פרטים?
טוקסידומון 85478
לא. גוגל ניסית?
היחס לבירוקרטיה 85835
A search in Google led me to the following interesting link:
http://www.endsoftheearth.com/HTMLCore/Chapter1.htm
היחס לבירוקרטיה 85855
"חוק פרקינסון" אליו אני התייחסתי מכונה "החוק הרביעי של פרקינסון" (עכשיו תריץ עוד חיפוש בגוגל). החוק המופיע בלינק מכונה "החוק הראשון של פרקינסון", והוא מפורסם מאוד כיוון שהשימוש בו הפך למעין מטבע-לשון שגור בהקשר לעבודות הבית, כמו גם למעין מוטו בנוגע לעבודה משרדית (דהיינו - לאף אחד אין באמת סיבה להישאר במשרד עד תשע בערב; העבודה היומית תסתיים מתי שאתה תחליט שהיא תסתיים).
Coefficient Of Inefficiency 85897
הנוסחה מהספר של פרקינסון:
x = (m**o*(a-d))/(y+p*sqr(b))

m ממוצע החברים משתתפים בפועל
o חברים מושפעים מלחץ חיצוני
a ממוצע גיל החברים
d מרחק בס"מ בין שני החברים המרוחקים ביותר
y שנות הוועדה
p סבלנות היו"ר עפ"י טבלת פיבודי
b ממוצע לחץ דם שלושת החברים הזקנים ביותר

ואז -

x יהיה מספר החברים הנוכחים שהופך את היעילות לבלתי אפשרית.

לפי מדידות המכון הקומיטולוגי x נמצא בין 19.9 ל 22.4 (שבר מייצג השתתפות חלקית)
Coefficient Of Inefficiency 87115
הממ... דווקא נראה לי ש-d צריך להיות חיובי.

מישהו הריץ את זה על אחת ממשלותינו?
היחס לבירוקרטיה 86208
אחד הדברים שהרגיזו אותי כשעבדתי, לפני הצבא, כקלדן בדיסקונט, הוא שהייתי לי הגדרת תפקיד ברורה למדי: אני מקליד מכתבים. היו מביאים לי מכתבים, והייתי מקליד אותם. הייתי מקליד אותם נורא מהר (ובלי שגיאות), מגיש למי-שהייתי-צריך-להגיש-לה-אותם, לפעמים לוקח אותם למישהו בבניין השני כדי לעשות קצת התעמלות, וחוזר לשמוע מוזיקה בווקמן עד למכתב הבא.
רק מה? מישהו שם לב שיש פרקי זמן בהם אני לא עובד, ולכן הפקידו בידי משימה נוספת - לעזור למזכירה בתיוק אינסופי. הבנתי את המסר. עד שנמאס לי לעבוד שם, הקלדת מכתב ב חצי עמוד נמשכה עד שהגיע אלי מכתב נוסף, או עד סוף היום, מה שהגיע קודם.
אני חושב שזה אדיוטי - כי הם הפסידו עובד יעיל, ולא הרוויחו כלום.
היחס לבירוקרטיה 86228
זה הרעיון. פרקינסון בא להאיר את עינינו בנוגע לאידיוטיות הגלומה במערכות היררכיות-ביורוקרטיות.
מחלת פרקינסון 86331
האנגליות של פרקינסון התבטאה בניסוח החוק שלו, שהעבודה גדלה כך שתמלא את הזמן המוקצב לה.
אילו היה ישראלי, היה יודע שהעבודה גדלה כך ש*תחרוג* מהזמן המוקצב לה.
היחס לבירוקרטיה 84851
משעשע שהמילה ביורוקרטיה שינתה את משמעותה לבדיוק מה שביורוקרטיה לא אמורה להיות.

כשהייתי בקורס מבוא שנה שעברה, המרצה דיבר על תפקידי הביורוקרטיה, איך פועלת הביורוקרטיה וכו'. בשלב כלשהו אחת הבחורות ה...אמממ...פחות אינטליגנטיות שלומדות אצלנו הרימה את ידה ושאלה "אני יודעת שביורוקרטיה זה הפקידים במס הכנסה שעובדים נורא לאט. על מה אתה מדבר?". העצוב במיוחד זה שהיא חשבה שפתיחת השאלה שלה הייתה דאחקה נפלאה ומשעשעת...

לא שזה קשור לדיון. סתם אני צריך לפרוק.
נמצא הבונוס! 86387

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים