פתיחת שערי האקדמיה 667
נדמה כאילו בכל ממשלה, יש מי שיקום ויקרא: "יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית!". טל כהן טוען כי מדובר בלא יותר מאשר התחנפות לנבחנים, הכורעים תחת עול הבחינה (?), ועומדים להפוך בקרוב לקולות כשרים.

הפעם, מציע ההצעה "המהפכנית" הוא שר האוצר סילבן שלום (שרת החינוך עסוקה בנושאים חשובים יותר, כגון שלילת תקציבים מבתי־ספר ערביים). שלום מצטט מחקרים לפיהם אין מתאם בין הציון הפסיכומטרי לבין הצלחת הנבחן בלימודיו האקדמיים. המסקנה: לבטל את הבחינה הפסיכומטרית.

הדוגלים בביטול הבחינה מציעים אחת משתי אלטרנטיבות: קבלה על־סמך ציוני הבגרות בלבד, או קבלה גורפת של כל המעוניין לשנת הלימודים הראשונה. לאחר שנה, רק המתאימים (כלומר, X האחוזים הגבוהים ביותר) יוכלו להמשיך. שלום הוא מאנשי האפשרות השניה (כניסה חופשית). במאמר זה אנסה להציג את חסרונות שתי הגישות, ואנסה גם לתרום את הצעתי הצנועה לפתרון הבעיה.

אבל מהי הבעיה, בעצם? מה רע בשיטה הנוכחית?

הטענה העיקרית היא שהבחינה הפסיכומטרית מקשה בעיקר על הציבור החלש יותר ("הצעירים מעיירות הפיתוח" הם הדוגמה הקלאסית) להתקבל לאוניברסיטה. זאת משום שכיום, בניגוד לעבר, ברור לכולם שלבחינה הפסיכומטרית כן ניתן ללמוד. הבעיה היא שהלימוד לבחינה הפסיכומטרית נעשה במכונים פרטיים, בעלות של אלפי שקלים לקורס. "הצעירים מעיירות הפיתוח" (או ליתר דיוק, הוריהם) לא יכולים להרשות לעצמם הוצאה בסדר גודל שכזה.

כלומר, המטרה האמיתית היא שוויון. שוויון הזדמנויות, בעיקר.

הבה נבחן איך כל אחת מהגישות לביטול הבחינה הפסיכומטרית תשפיע על שוויון ההזדמנויות, ועל הלימודים בתיכון ובאקדמיה.

ראשית, קבלה על־סמך בגרות בלבד. האמת? מבחינת האוניברסיטאות, זה לא מאד ישנה (לפחות, לא כמו האלטרנטיבה). הן בסך־הכל תגדלנה את המשקל היחסי של הבגרויות הרלוונטיות, אולי אפילו תוך התחשבות בבחינה הספציפית בה נבחן המועמד ("ידוע כי הבגרות במתמטיקה בקיץ 2003 היתה קלה במיוחד. מינוס 10 אחוז"). אבל איך תשפיע קבלה על־סמך בגרויות על שוויון ההזדמנויות? כולנו הרי יודעים כי בישובים עשירים יותר, הזכאות לבגרות גבוהה יותר. יש מתאם די הדוק בין מצבם הכלכלי של ההורים לבין שיעור ההצלחה במבחני הבגרות.

להבדיל מקורס פסיכומטרי, שהוא הוצאה חד־פעמית של 5000 ש"ח לכל היותר (בדרך־כלל פחות), הרי ששיעורים פרטיים לבגרות עולים הרבה יותר. אם נניח כי שיעור פרטי עולה כחמישים שקלים, הרי ששני שיעורים לשבוע (אנגלית ומתמטיקה) מובילים אותנו לסכום דומה מדי שנה בשנה. ההוצאה האמיתית היא כמובן גבוהה יותר: שיעורים נוספים לפני מבחנים, מספר שיעורים רב יותר, שיעורים במקצועות אחרים (פיזיקה וכימיה, למשל), חוגי העשרה, חוגים מיוחדים ("סאמר סקול"), וכן הלאה.

בקיצור, גישה זו תקטין את שוויון ההזדמנויות, משום שציוני הבגרות מושפעים מהמצב הסוציו־אקונומי של התלמיד יותר מציוני הפסיכומטרי.

מה בדבר קבלה חופשית? גישה זו תגרום לראשי האוניברסיטאות "לעמוד על הרגליים האחוריות". כבר כיום, נטל הלימוד השנוא ביותר מבחינת הסגל האקדמי הוא לימוד השנים הראשונות: קורסים משעממים, לא מעניינים ומרובי־סטודנטים במיוחד (משום שאינם קורסי בחירה). עומס רב של לימוד, בדיקת תרגילים ובדיקת מבחנים. גישה חופשית לשלב זה? השתגעתם?

הדרישה התקציבית למילוי הצעה זו (תקנים נוספים למרצים ומתרגלים; כיתות לימוד נוספות; הוצאות אדמיניסטרטיביות) היא מופרעת לחלוטין.

איך תשפיע הצעה זו על התלמידים, על הסטודנטים ועל שוויון ההזדמנויות? השפעה הרסנית, לדעתי.

מצדדי הגישה אומרים, כי האוניברסיטאות תוכלנה לדרוש מינימום בגרות מסויים, בצורת מינימום מבחנים, ולא מינימום ציונים. כלומר, "לפחות 5 יחידות פיזיקה בציון עובר", אבל לא מעבר לכך. אין התחשבות בציון עצמו. התוצאה המיידית: זלזול מוחלטת של התיכוניסטים בבחינות הבגרות. צריך רק לעבור; הציון עצמו חסר משמעות, ודין 60 כדין 90.

על־ידי קביעת דרישות סף גבוהות מבחינת כמות הנקודות וסוגן ("לפחות 5 יחידות בפיזיקה, כימיה, מתמטיקה, אנגלית ומקצוע אחד נוסף לבחירת התלמיד"), תגדלנה האוניברסיטאות את העומס על התלמידים - ושוב, אלו שיוכלו לממן שיעורים פרטיים יזכו ביתרון יחסי ניכר.

אבל מה עם מערך ההכנה לפסיכומטרי? נדמה לכם שהוא יתמוטט? חלילה. אנשי "קידום", "High-Q", "מכון שחר" ואחרים פשוט יעברו למכונים לקורסי עזרה לסטודנטים בשנה הראשונה ללימודים האקדמיים. אחרי הכל, הציונים בתום השנה הראשונה הם שיקבעו מי נשאר ומי נושר! כלומר, שוב יזכו בעלי היכולת ליתרון ניכר בשל כספם. מה הועילו חכמים בתקנתם?

להצעה זו (ששר האוצר נמנה, כאמור, על תומכיה) יש השפעות שליליות נוספות, הרסניות לא פחות. ראשית, כפי שציין השבוע ראש האופוזיציה יוסי שריד, הנושרים - ויש לזכור שמדובר במרבית תלמידי השנה הראשונה - לא יאמרו "תודה. נתתם לנו הזדמנות, ואנחנו פישלנו. אנחנו אשמים". תחושת המרמור תהיה אדירה.

אבל לדעתי, חמורה עוד יותר תהיה ההשפעה על הסטודנטים עצמם. כאשר כל עמית לספסל הלימודים הוא מתחרה פוטנציאלי על המושב בשנה הבאה, התוצאה הבלתי־נמנעת היא "סטודנט לסטודנט זאב". אני יכול לומר, ללא כל ציניות, כי זכיתי להכיר כמה מידידי הטובים ביותר במהלך שנת הלימודים הראשונה (עם אחת מהן, למעשה, באתי בברית הנישואין). ישבנו יחד בקבוצות קטנות, עזרנו זה לזה, פתרנו את שיעורי הבית ולמדנו למבחנים. האם הקשר בנינו היה דומה לו היו רואים בי מתחרה פוטנציאלי, שעלול לתפוס את מקומם?



בקיצור, שתי ההצעות פסולות בעיני. אבל הרשו לי להציע גישה קונסטרוקטיבית לפתרון הבעיה.

ראשית, שיעורים בבתי־הספר ללימוד לבחינה הפסיכומטרית. נשמע מטורף? לא ממש. ההצעה היא פשוט להתייחס לבחינה הפסיכומטרית כאל מבחן בגרות לכל דבר, שבמקרה נערך על־ידי מכון פרטי ולא על־ידי משרד החינוך. יש להתחיל בתוכנית זו דווקא בישובים קשי־יום, כמו עיירות הפיתוח, ולהחילה לאט־לאט על כל בתי־הספר בארץ.

בגישה זו, מכוני הלימוד לפסיכומטרי הופכים להיות פשוט "שיעורים פרטיים", לא שונים מהשיעורים הפרטיים הרגילים. נכון, לבעלי היכולת עדיין יהיה יתרון יחסי (קשה להתחמק מכך: בכל גישת לימוד ובכל שיטה, מי שיכול לממן מכיסו שעת לימוד נוספת נהנה מיתרון). אולם כך לפחות תהיה למעוטי היכולת הזדמנות טובה יותר להשיג ציון נאות בבחינה האמורה.

שנית, יש לשפר את התשתית, הנגישות וההכרה באיכות האקדמית של האוניברסיטה שכבר מקבלת בשעריה את כל המעוניין. אני מתייחס, כמובן, לאוניברסיטה הפתוחה.

שיפור התשתית: לאוניברסיטה הפתוחה ישנם מספר מרכזי לימוד (קמפוסים) ברחבי הארץ, בעיקר בערים הגדולות. יש לפתוח מרכזי לימוד נוספים, קטנים או גדולים על־פי הצורך, ביישובי הפריפריה ובערי הפיתוח. למעשה, עבור פגישות הנחיה - כך מכונות ההרצאות באוניברסיטה הפתוחה - המתקיימות בשעות אחר־הצהריים והערב, ניתן להשתמש בתשתית הפיזית של בתי־ספר יסודיים ועל־יסודיים.

שיפור הנגישות: על משרד החינוך לפתוח בתוכנית מסיבית של מלגות למעוטי־יכולת המעונינים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. שכר הלימוד עומד כעת על כאלף וחמש מאות ש"ח לקורס ממוצע. לא סכום בשמיים (ויש לזכור כי חלק מהקורסים הם שנתיים; בסיכומו של דבר, שכר הלימוד המלא לתואר לא שונה מהותית מזה של אוניברסיטאות רגילות). אבל בכל זאת, יש להציע מלגות נדיבות. כדי למנוע בזבוז מיותר, יש לדעתי להתנות מלגות המשך בהצלחה בקורסים קודמים (כלומר: מלגה ראשונה, אין בעיה. ואם הציון טוב מספיק, גם המלגה השניה תגיע בשעתה). אגב, כדי להסיר ספק: במלה "מלגה" אני מתייחס לפטור משכר הלימוד, ולא למלגות קיום, מהסוג אליו לוטשים את עיניהם החבר'ה ממס הכנסה.

ולבסוף, שיפור ההכרה באיכות האקדמית. לצערי, לאוניברסיטה הפתוחה יש תדמית ירודה בקרב הציבור הרחב. תדמית זו אינה מבוססת, משום שעל־אף קלות הקבלה, הלימודים עצמם אינם קלים כלל וכלל; למעשה, הם אינם שונים מבכל מוסד אקדמי מכובד בארץ (ואולי אף יותר, דווקא בשל צורת הלימוד השונה). הדרך לשפר את ההכרה באיכות האקדמית היא גם הדרך לפתוח את שערי האקדמיה (כולה) בפני הציבור הרחב, מבלי להוביל לכל הבעיות שהוצגו לעיל: על האוניברסיטאות עצמן לקבל סטודנטים שלמדו מכסת נקודות מסוימת באוניברסיטה הפתוחה, לקבל סטודנטים אלו על־סמך לימודיהם הנ"ל, ללא כל התחשבות בציוני הבגרות ובציון הפסיכומטרי.

אני יכול לתת דוגמא רק ממקום אחד - הפקולטה למדעי המחשב בטכניון (למרות שאני יודע בוודאות שאינה היחידה). סטודנט שלמד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, עומדת בפניו האפשרות לעבור לפקולטה הנ"ל בטכניון, וכל ציוניו מהפתוחה יוכרו במלואם. אם צבר מספיק נקודות בפתוחה, יוכל להתקבל על־סמך ציונים אלו בלבד, ללא תלות בבגרויות ובפסיכומטרי. בכך מצהירה למעשה הפקולטה כי היא מכירה באיכות הלימודים ובאמינות הציונים של האוניברסיטה הפתוחה בתחום מדעי המחשב (ולמעשה, לדעתי האישית תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה אינו נופל באיכותו מזה של הטכניון; אין לי ידע מספיק בנוגע לתארים האחרים, אולם אין לי סיבה לפקפק באיכותם).



במאמר מוסגר אציין, כי בזמן האחרון מערך התמיכה בתלמידים של האוניברסיטה הפתוחה מציע תמיכה מורחבת דרך אתר האינטרנט של האו"פ. בכך, שוב, ניתן יתרון יחסי לבעלי יכולת, בעיה שכבר ציינתי שלא ניתן להתחמק ממנה. מדובר, אגב, לא רק בקורסים הנוגעים למדעי המחשב אלא לקורסים מכל קצווי הקשת, מפיזיקה ועד ספרות ופילוסופיה.

כאן הפתרון נעוץ בגישה חופשית לרשת המידע ממחשבים בקמפוסים של האוניברסיטה הפתוחה, ומספריות ציבוריות. אלו האחרונות עוברות שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה (אל מול בעיות התקציב ההולכות ומחמירות), ויש מקום לדיון נפרד בתפקידם בחברה המודרנית.



לסיכום, אותו תלמיד מיתולוגי משכבת מצוקה, שלא יכול לצאת ממעגל העוני למרות כשרונו הרב, זוכה כאן לפתרון מלא, מבלי לזעזע את המערכת כולה. בעזרת לימודים לבחינה הפסיכומטרית במסגרת בית־הספר, ישתפרו סיכוייו להתקבל לכל מוסד אקדמי שיבחר. ואם לא הצליח, יוכל להוכיח את כשרונו בכך שילמד מספר קורסים באוניברסיטה הפתוחה (ללא תשלום שכר לימוד, אם מצבו הכלכלי קשה באמת), ואם הוא באמת מוכשר דיו, יוכל לעבור בשלב זה לאותו מוסד בו חשקה נפשו ולהמשיך את לימודיו שם.
קישורים
אתר האינטרנט של האוניברסיטה הפתוחה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

למה כולם כן ורק אני לא? 32820
אתה כותב: "ברור לכולם שלבחינה הפסיכומטרית כן ניתן ללמוד", ואני מניח שכוונתך היא "ברור לכולם שלימוד לבחינה הפסיכומטרית משפיע על ההישגים בה". לי, אני מודה, זה ממש לא ברור, ואשמח אם תסביר (אפילו ללא סימוכין מפורטים) ממה וכיצד מסיקים זאת.

שנית, כתבת שהבחינה הפסיכומטרית נערכת ע"י מכון פרטי, וזה כמובן לא כך.
למה כולם כן ורק אני לא? 32855
למען האמת, בתקשורת מצוטטים השכם והערב נתונים על כך שקורסי הכנה אינם משפרים את הציון בבחינה הפסיכומטרית באופן ניכר. אני מתקשה להסכים על הנתונים הללו והניסוחים העמומים בתקשורת מקשים על התייחסות רצינית אליהם (האם הכוונה ללימוד בקורס לעומת לימוד באמצעות ספר או לימוד עצמי אחר? האם יש יסוד סביר להניח שהמדגם עליו מבוסס הסקר הוא מייצג?).

אני סבור כי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית אכן משפיעה על הציון ולא במעט. דעה זו מתבססת על השוואת תכנם של קורסי ההכנה עם תוכן השאלות במבחן.

א. "החלק המילולי" של הפסיכומטרי מורכב משאלות הקשורות לידע כללי ולהבנת הנקרא. אלה מיומנויות נרכשות. ההכנה למבחן הפסיכומטרי כוללת בדרך כלל מילון של מילים וביטויים. מי שלומד את המילונים מכיר את המילים ולכן יהיה לו קל יותר להתמודד בבחינה מאשר מי שפשוט לא מכיר את המילה או הביטוי. כמו כן נלמדים בקורסים כלים המאפשרים ניתוח מהיר של מילים וביטויים אשר מאפשרים למי שמכיר אותם לענות על שאלות במהירות רבה יותר. כיוון שהבחינה הפסיכומטרית כוללת אלמנט חשוב של עמידה בזמנים, יש בכך כדי לסייע.

ב. "החלק הכמותי" כולל שאלות מתמטיות וחשבוניות. בהכנה לבחינה לומדים ידע בסיסי המותאם ליישום מהיר בשאלות כאלה. שוב ייתרון למי שלמד על פני מי שלא למד.

ג. "אנגלית" - מלבד ידע בסיסי באנגלית שקיים בהכנה, מלמדים את התלמידים כיצד לנתח טקסט וכן מילים בודדות במהירות ותוך הסתמכות מועטה ככל האפשר על ההקשר. שוב חסכון בזמן.

ד. כמובן שמי שלמד לבחינה ובפרט התמודד עם שאלות דומות באפיין לשאלות המופיעות בבחינה האמיתית מגיע לבחינה מוכן יותר.

הבחינות הפסיכומטריות, אגב, נערכות על ידי "המרכז הארצי לבחינות והערכה". זהו גוף מייסודם של המוסדות להשכלה גבוהה ועל כן הוא לכל היותר גוף ציבורי.
למה כולם כן ורק אני לא? 32864
אין לי מספרים. אני מדבר בעקבות שיחות עם מורים בקורסים אלה: הם בפירוש עוזרים. אולי לא יותר מספר לימוד טוב בידיו של תלמיד שקדן (ספר לימוד לפסיכומטרי, כמובן), ובכל זאת: מי שמגיע לאחר לימוד (ספר או קורס), מצליח יותר (בממוצע).

עובדתית, המבחן הפסיכומטרי כולל כמה פרקים. חלק מהפרקים הם "נסיוניים", כלומר, לא משפיעים על ציונו של הנבחן. אם כך, מה תפקידם? מסתבר כי מבחנים אלו מכילים שאלות שעתידות להופיע במבחנים הבאים. המכון בודק את התאמת הצלחת התלמיד בשאלות אלו להצלחתו בשאלות ה"אמיתיות" (מידת הקורלציה). ברור כי התלמידים עצמם לא יודעים אלו פרקים הם אמיתיים ואלו ניסיוניים. השאלות שזכו להתאמה גבוהה, תופענה במבחנים עתידיים. כך מובטח כי במבחן עתידי לא תופיע שאלה שאין התאמה בינה לבין יכולתו של התלמיד (יכולתו למה? יכולתו להצליח במבחנים *קודמים*, למעשה).

קבר הכלב: המכונים מקפידים לשלוח מספר לא מבוטל של "נבחנים" שכל תפקידם לשנן את השאלות בהן נתקלו. השאלות נרשמות, מוכנסות למאגר, ונבדקות. פרק שהכיל שאלות מוכרות ממבחנים קודמים, הוא פרק "אמיתי". לעומת זאת, פרק שהכיל שאלות שלא נצפו בעבר מכיל שאלות נסיוניות, קרי: על השאלות הללו כדאי לתרגל את התלמידים! ולא מדובר רק בשאלות בודדות. אם בפרק האנגלית, למשל, הופיע קטע Unseen על נושא מסויים (נאמר, ימאות) - כדאי להעשיר את אוצר המילים של התלמידים בנושא זה דווקא (עד שהקטע יופיע שוב, בפרק "אמיתי", ואז אפשר לנפות את המילים הרלוונטיות מהמילון הנלמד).

למיטב זכרוני, פעם אף היתה תביעה משפטית מצידו של המכון (או אולי תלונה מסוג כלשהו? לא זוכר) בנוגע להפרת זכויות יוצרים - המכונים השתמשו בשאלות מתוך המבחנים ממש. המכון גם טען כי היות שלנבחנים אסור להעתיק שאלות בזמן המבחן, ואסור להם לספר לאיש על השאלות (חותמים על טופס סודיות), העובדה שלמכונים יש שאלות מתוך המבחנים מעידה כי מישהו שעובד עבורם הפר את חוזה הסודיות.

(וכמובן, המכון אינו פרטי. כוונתי היתה שאינו בבעלות משרד החינוך - או לפחות, לא בעלות ישירה).
טופס סודיות ? 32956
עשיתי פסיכומטרי לפני שנתיים ואני לא זוכר שחתמתי על שום טופס סודיות.
למה כולם כן ורק אני לא? 32999
עד כמה שאני יודע, הפרקים הניסיוניים שדיברת עליהם (שנקראים פרקי פיילוט) לא מכילים קטעים מסוימים שעלולים להופיע במבחנים בעתיד אלא מכילים *סוג* שונה של תרגילים, שועד לא הופיע בעבר במבחני פסיכו'... לדוג', אני הייתי בקורס שנה שעברה של מכון קידום (שהיו להם הרבה בעיות משפטיות בעבר בקשר לזכויות יוצרים של שאלות) ובספר לימוד שלהם היה נספח בסוף הספר של תרגילי גאומטריה אנליטית... למרות שתרגילים אלו אף פעם לא היו חלק מהפסיכו' עצמו, הן היו בכמה פרקי פיילוט בעבר, והם לימדו אותנו את זה למקרה שיופיעו כאלו תרגילים... אבל במידה ויהיו כאלו תרגילים הם לא יהיו אותם תרגילים שהופיעו בפיילוטים אלא אותו סוג...
כלומר לא יהיה מצב שיביאו קטע באנגלית על ימאות בפיילוט, ואז את אותו הקטע במועד אחר בפרק אמיתי... הפיילוט בודקים סוגים חדשים של שאלות גרידא.
למה כולם כן ורק אני לא? 33949
מתוך נסיון של מדריך לשעבר, שאלות מפרקי פיילוט מופיעות לעתים קרובות כלשונן בפרקים אמיתיים, כ-‏4 מועדים מאוחר יותר.
אם אני לא טועה 33555
אז בשביל ללמד במכונים של הכנה לפסיכומטרי, צריך להיות במועדון השבעמאות. ואם אני זוכרת נכון, מי שרוצה לעשות פסיכומטרי נוסף, וקיבל 700 ומעלה, עושה מבחן שונה, במיוחד בשביל למנוע ממדריכי הפסיכומטרי לגשת לכמה מבחנים בשביל להכין מאגר שאלות גדול יותר. זאת גם הסיבה שבסוף הקורס שעשיתי בקיץ שעבר, המדריכה שלנו ביקשה שנרים אליה טלפון ונספר לה על שאלות שאנחנו זוכרים.
אם אני לא טועה 33558
כמה הם משלמים לכל שאלה?
ואני לא טועה. 33562
הם לא. אני חושבת שהם פשוט סומכים על האושר הפנימי שלנו אחרי שסיימנו חודש וחצי של למידת מילים מיותרות...

אבל אולי אם הייתי יכולה לעשות פסיכומטרי נוסף הייתי מבקשת תשלום...
סודות מבפנים 33602
אז ככה, המידע מיושן מעט, עברו כמה שנים מאז לימדתי פסיכומטרי.
המכונים הגדולים מפרסמים כל הזמן שהם מחפשים מדריכים, בד"כ פתקים על לוחות המודעות במקומות אסטרטגיים (הפקולטה למשפטים היתה אז מקור מצוין למדריכים פוטנציאליים, אני מניח שגם במקומות אחרים).
דרישת המינימום, לפני שמתאמים ראיון - 700 ומעלה. אח"כ קורס אינטסיבי וכו', יש סינון די רציני, אך מי שמתחיל ללמד זה שווה את המאמץ.
לגבי שאלות, ניתן לגשת לפסיכומטרי נוסף כל 10 או 11 חודשים, ומבקשים ממדריכים לגשת (אפילו משלמים על המבחן ועל הזמן). המטרה היא לא להעתיק שאלות מהממבחן, אלא את הסוגים השונים, ולראות מה נשתנה, על מה שמים דגש, ומה מופיע בחלקים הניסיוניים.
הטיפים שמעבירים התלמידים בקורסים מהווים תוספת נחמדה לכל זה, אך לא מקור עיקרי.
הסף עלה 33605
לאחרונה הדרישה היתה ציון גבוה מ740
הסף עלה 33614
אני חושב שזה היה High-Q שכבר בזמן שאני למדתי לפסיכומטרי (שנת... 95 או 96, לא בטוח) דרש 750 מהמדריכים שלו.
את טועה 33616
לפחות לגבי המבחן-חוזר - אלא אם כן הם ממש עשו את זה יפה (המבחן שלי היה באותה חבילה ובאותו צבע כמו שאר המבחנים, ואף אחד לא ידע איפה אני יושב), המבחן השני שלי דמה בדיוק למבחנים של שאר האנשים סביבי.

אבל אני בתוכנית הדת רק טכנית, אז אולי בכל זאת...
אני כן 34809
ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית כשהייתי בכיתה י"ב "בשליחות" אחד המכונים הגדולים, שבו עבדה קרובת משפחה שלי. למיטב זיכרוני הוסברה לי המשמעות של הצהרת הסודיות ו"החורים" בהצהרה. לאחר המבחן נפגשתי עם מבחר מדריכים מהמכון. אני לבדי הצלחתי לשחזר מעל 40 שאלות מהמבחן, שהוצלבו עם שאלות שהתקבלו מנבחנים אחרים, וחלקן זוהו כלקוחות מפרק "פיילוט".

לשמחתי הציון שקיבלתי היה מספק (מי יודע כמה הייתי מקבל לו באתי מרוכז בבחינה ולא רק ב"לזכור שאלות"...).

גם קרובת המשפחה שלי ניגשה לאותה בחינה אולם התחוור לה שהיא הוצבה בחדר עם מדריכים ממכונים אחרים – כנראה שבמכון הארצי לבחינות והערכה הבינו שאנשים שכבר הוציאו מעל 700 וניגשים שוב הם "חשודים", והם קיבלו טופס של בחינה ישנה (היא הכירה את השאלות).
כמה הערות 32822
אמרת כי ישנו מתאם בין המצב הסוציו-אקונומי לבין אחוז הזכאים לתעודת בגרות. נשאלת השאלה - האם בקרב הזכאים עצמם - עדיין יש עדיפות לבעלי הממון. כלומר, האם הממוצע בקרב הזכאים בעיירות הפיתוח נמוך מן הממוצע בקרב הזכאים בכפר-סבא? למישהו יש נתונים?

באשר לטענתך כי במקרה של קבלה ישירה לאוניברסיטה, תתפתח תעשייה של "שיעורים פרטיים" לתלמידי שנה א': ראשית, ראוי לציין מה שאולי הוא ברור מאליו - מגוון הנושאים והקורסים בשנה א' (בכל הפקולטאות יחדיו) יהפוך את ה"תעשיה" הזו להרבה פחות מאורגנת משהיא כיום, ולכן הרבה פחות יעילה. הדבר עוד יותר נכון כשמדברים על הבדלים בין מרצה למרצה (אפילו בקורס מבוא), מה שיהפוך את השיעורים הפרטיים לחסרי תועלת ואף מזיקים.
יתרה מכך - בעוד שבבגרות התלמיד נדרש רק "להקיא" חומר, ועל הפסיכומטרי ניתן להתגבר על ידי נוסחאות וניחוש מלומד, ולאו דווקא ע"פ ידע, הרי שבאוניברסיטה, לפחות בחלק מהקורסים שאני לקחתי השנה, נדרשה הבנה של החומר, ויכולת ניתוח ופיתוח של רעיונות. נכון שחלק מהקורסים הזכירו לי את ימי התיכון, אבל אחרים היו, מבחינתי, חידוש מוחלט מבחינת מה שנדרש ממני. על כן, קשה לי לראות כיצד התעשיה הזו יכולה להתקיים.

הטענה כי שיעורי המבוא משעממים את המרצים... נו, לא מי יודע צריכה לעניין מישהו. כידוע לך, גם הסטודנטים לא ממש מתלהבים מהם. אני אשמח לשמוע על ביטולם, אישית.

אז מה עושים? לדעתי האישית - לאסור על קיומם ה"מכונים" ללימוד לפסיכומטרי. הם מקור הבעיה. איך עושים את זה? לא יודע. אבל זה מה שצריך לעשות.
למה? 32828
לא הבנתי מדוע לדעתך יש לבטל את המכונים להכנה לפסיכומטרי?

ישנם הרבה אנשים )ואנכי בתוכם( שמוצאים בהם עזרה רבה
למה? 32829
כי הם מנוגדים לכל הרעיון של הפסיכומטרי. הרעיון הוא להעמיד את כולם אל מול אותו הסד, ולקבוע באופן אובייקטיבי ככל שניתן (כלומר, בלי השפעה של גורמים חיצוניים) באשר ליכולותיו של הנבחן (או למצער - באשר ליכולותיו לעבור את המבחן). המכונים מפרים את האיזון הזה. פתאום נכנסות לתמונה שאלות שאינן רלוונטיות - כמה כסף יש לנבחן, איזה מכון הוא בחר, מי היה המורה שלו. אלו דברים שאסור שישפיעו.
כיום, כדי לעמוד בנקודת זינוק שווה, הנבחן *חייב* לקחת קורס - אחרת הוא יפסיד נקודות שמגיעות לו בצדק (שהרי הניקוד הוא יחסי לשאר הנבחנים).
זה שאת (וגם אני, ראוי לציין) מוצאת בקורסים הללו עזרה רבה - זה עצם הבעיה.
למה לא. 32858
הבעיה היא לא כספית: מי שיכול לממן שכר לימוד באוניברסיטה (למעלה מ-‏10000 שקל לשנה, להזכירכם), יוכל לגרד עוד אלף-אלפיים שקל לקורס פסיכומטרי.
חוץ מזה, חיילים יכולים לעשות קורס כזה בפחות מ-‏1000 ש"ח, וכמו כן גם תלמידים בחלק מהתיכונים (כמו התיכון שבו למדתי).
למה לא. 32874
ידידה שלי התקבלה ללימודים ב"בצלאל". כששאלה לגבי האפשרות להתגורר במעונות, ענו לה שאין מעונות לאנשי בצלאל - "מי שיכול להרשות לעצמו ללמוד בבצלאל, יכול להרשות לעצמו לשכור דירה", הם אמרו.

ההגיון הזה עקום לגמרי! כל המטרה, להזכירך, היא לסייע לשכבות הנמוכות. דמי הכופר הללו שנדרשים מהם כדי שיוכלו בכלל להגיע לעמדה ממנה יוכלו לבקש מלגה - אינם הוגנים ופוגעים בשיוויון ההזדמנויות פגיעה אנושה. מי שיכול לגרד 10000 ש"ח (בשנה השניה. בשנה הראשונה יש מענק של הצבא), לאו דווקא יכול לגרד עוד 3000 ש"ח עבור הקורס לפסיכומטרי. בכל מקרה - הדרישה הזו אינה הוגנת.
למה לא. 32955
אם עלות הקורס היא כל הבעיה, ניתן לתת מלגות (מלאות או חלקיות) לאלו שלא יכולים לממן את הקורס, המדינה בכל מקרה מממנת באחוזים די גדולים את הלימודים האקדמאיים.
(וראה שוב את ההערה שלי לגבי קורס פססיכומטרי בצבא ובתיכונים)
הערה וקושיה 32842
דובי,

אולי תוכל להבהיר את המעבר המחשבתי שעשית בזמן האחרון מליברל פתוח תומך בשוק קפיטליסטי עם תמיכה סוציאלית, לרעיונות בולשביקיים מהסוג שהעלית למעלה?
הערה וקושיה 32846
הוצאת לי את המילים מהפה
הערה וקושיה 32849
מדוע הרעיון הוא בולשביקי? טוב, אני יודע מדוע הוא בולשביקי - הוא מצריך פגיעה בחופש העיסוק. הבעיה היא שזו האופציה היחידה לשמור על שיוויון ההזדמנויות בחינוך. מדובר כאן, לדעתי, בהתנגשות בין שני מושגי יסוד של הליברליזם - שיוויון הזדמנויות (להבדיל משיוויון כלכלי, למשל) וחירות. במקרה הספציפי הזה, אני מאמין ששיוויון ההזדמנויות עולה בחשיבותו. בדיוק כמו שהוא עולה בחשיבותו על זכותו של מעסיק שלא לשכור לעבודה אנשים על בסיס גזעני.
הערה וקושיה 32850
יפה.

מכאן הדרך פתוחה על מיני איסורים נוספים, כמו ללכת בעצמי לספריה ולקרוא חומר נוסף, להעזר בחבר ללא תשלום לקנות באמזון ספרי לימוד והכנה (פתוח רק לעשירים בעלי גישה לאינטרנט) ועוד ועוד.

מוטב לרדת מעץ האיסורים כל עוד הוא קטן וחלש.
הערה וקושיה 32876
ללכת בעצמי ולקרוא חומר זה לא מפריע מבחינת שיוויון ההזדמנויות - למה שיאסרו דבר כזה? האינטרנט זמין לכל אדם דרך ספריות ומתנ"סים. נכון שלי יש גישה יותר נוחה לאינטרנט מאשר אדם נטול מחשב, אבל ההפרשים כאן הם מזעריים, מבחינת ההשפעה על הציונים.
השאלה, כאמור, היא עד כמה השאלה "כמה כסף יש לי/להורים שלי" רלוונטית לתשובה לשאלה "כמה קיבלתי בפסיכומטרי" או "מה הסיכוי שלי להתקבל לאוניברסיטה".

אני מודע לבעייתיות של מה שאני מציע, אך המצב כיום, בו יש כמעט חובה ללכת לקורס לפני שניגשים לפסיכומטרי - הוא פשוט אבסורדי. תחשוב מה היה קורה אם כדי לקבל בגרות, היית חייב לעבור קורס פרטי בעלות של אלפי שקלים.

אני גם לא מבין את עמדת האוניברסיטאות בעניין - שהרי, הקורסים הללו בעצם מבטלים את היתרון של המבחן ככלי למיון. אלא אם, כמובן, המבחן הוא כלי מיון ריק מתוכן במוצהר - העיקר שיהיה משהו למיין לפיו. אם כך, הם יכולים למיין אנשים גם על פי מידת הנעליים שלהם.
הערה וקושיה 32880
ניסיתי להקצין את עמדתך ולהראות שאם אתה רוצה לאכוף שיויון בדרך של איסור לימודי עזר, הרי הדרך מובילה ''למשטרת המידע'' כפי שתארתי.

הרי מה מונע מבעלי היכולת לפתוח אוניברסיטה פרטית עם קריטריוני קבלה משל עצמם ובעזרת קשרים בשוק החברות להבטיח לבוגריה עבודה עם הכנסה נאה. אופס, קולג'ים פרטיים כבר קיימים בעולם ולמעשה אין הם חייבים לקבל על עצמם תכתיבים ממשלתיים לקבלת תלמידים אם אינם נזקקים לתמיכה ממשלתית.

יש לתמוך בזקוקים, להכיר בעובדת אי השיויון ולהזהר מלשפוך את התינוק עם המים.
הערה וקושיה 32887
טוב, נו. עם קשרים חזקים בשוק החברות, הם יכולים גם להכניס את הילדים שלהם ישירות לעמדת סגן נשיא לענייני שיווק מנדרינות, בלי לימודים ובלי בטיח. אני חושב שמבחן הסבירות ישלול את האופציה שלך.
הערה וקושיה 32960
המצב הכלכלי של התלמיד משפיע לא רק על התוצאה שלו בפסיכומטרי, אלא (ואפילו יותר) על תוצאות הבגרויות שלו: תלמיד שלמשפחתו פחות כסף יוכל לקבל פחות שיעורים פרטיים (אם בכלל) ויהיה לו פחות כסף לספרי לימוד, ויתכן מאוד שגם ילמד בבית ספר פחות טוב.
בסופו של דבר, גם התוצאות של הבגרות וגם ל הפסיכומטרי תלויות במצב הכלכלי.
הערה וקושיה 32873
ואתה פותר את ההתנגשות ע''י פגיעה בחופש העיסוק וכן הגבלת נגישות למידע.
מצויין...
הערה וקושיה 32878
אינני זוכר מתי הייתה הפעם הראשונה שבה אמרתי בדיון עם מישהו (לא באייל, זה אני זוכר) "כן, אבל השיטה הליברלית מניחה שיוויון הזדמנויות", והוא, בתגובה, ענה לי - "נו, ויש שיוויון הזדמנויות?" אני נשארתי די נטול מילים. לא, אין שיוויון הזדמנויות. אז התחוור לי בדיוק מה הבעיה עם השיטה הקפיטליסטית הנוכחית - שהנחת היסוד הבסיסית של הליברליזם פשוט אינה מתקיימת בחברה שלנו.
משם, הגעתי לדעות הסוציאליות שלי - הדגש שאני שם על מתן שירותים בסיסיים (חינוך, בריאות, מגורים), בעיקר לילדים אבל לא רק, ברמה שווה ואיכותית לכל. יש כאן, כמובן, פגיעה בחרויות הליברליות, אבל לדעתי היא מתחייבת כדי ליצור חברה צודקת.
השאלה הבאה שהעסיקה אותי, ומעסיקה אותי עד היום, היא האם ניתן ליצור שיוויון הזדמנויות מבלי ליצור שיוויון כלכלי. אני מתנגד לשיוויון כלכלי. אני חושב שהוא רעיון שגוי ופסול, ויותר מכך - אני חושב ששיוויון כלכלי אומר שכולם יסבלו.
אז האם אפשר ליצור שיוויון הזדמנויות ללא שיוויון כלכלי הופך, בעצם, לשאלה האם אפשר לקיים שיוויון הזדמנויות בכלל.
נו, נשמור את זה לתיזה.
הערה וקושיה 32907
מאמר חשוב שהתפרסם באקונומיסט ותרגומו בהארץ על הקשר בין זכויות אדם וכלכלה.
(ומי אמר שהמרקסיזים מת ?)
כמה הערות 32857
בהזכירך את כפר סבא, עיר מגורי, כדוגמא ליישוב בו אחוזי הזכאות לבגרות גבוהים, הזכרת לי סיפור אמיתי המתקשר לנושא הדיון.

אחוזי הזכאות לבגרות בכפר סבא נחשבו פעם לגבוהים בארץ וכפר סבא נחשבה לעיר בעלת מערכת חינוך מעולה. בשנים האחרונות ירדו אחוזי הזכאות וכעת אני סבור שכפר סבא נמצאת ''במקום טוב באמצע'' ביחס ליישובים מבוססים אחרים.

לכאורה הדבר נובע מהדרדרות של מערכת החינוך בכפר סבא או אולי מאוכלוסיה ברמה נמוכה יותר. אך הסיפור העצוב הוא שעד לפני מספר שנים היו בכפר סבא שני תיכונים עיוניים אשר קיבלו לשורותיהם רק תלמידים בעלי ציונים טובים מחטיבות הביניים. תלמידים טובים פחות נאלצו ללמוד בבתי ספר מחוץ לעיר. בשנים האחרונות השתנתה המדיניות, נבנו עוד שלושה בתי ספר ורמת הכניסה ירדה.

אין לי נתונים רשמיים לאמת זאת אך אני סבור שהממוצע הגבוה לשעבר נבע מסינון מוקדם של המועמדים.

אין בכך כדי לפגוע בטיעון שחוסן כלכלי מביא להצלחה רבה יותר בלימודים (ייתכן שאותם אלה שלא התקבלו בעבר לא הצליחו בגלל מצבם הכלכלי) אך מאז ששמעתי את הסיפור הזה אני מתייחס בחשדנות מרובה לנתוני הזכאות לבגרות.
כמה הערות 32862
כמובן שלא ניתן לבטל את המכונים. במה דרישה זו שונה מהדרישה לבטל את מוסד השיעורים הפרטיים? ומה לגבי ספרי לימוד? ושיחות עם חברים שכבר עשו את המבחן?

הדרך היחידה להפוך את המבחן ל"בלתי-למיד" היא מבחנים אקראיים, כלומר - איש לא יודע מראש אפילו איך יראה המבחן. אבל אני מאמין שמבחנים מסוג זה ידרדרו במהירות למבחני ידע כללי בלבד.

לגבי קורסי המבוא והלימוד להם: ברגע שקורס מבוא נלמד על ידי אלפי אנשים (ואולי עשרות אלפי אנשים) הגיוון יעלם מהר מאד. כבר כיום בטכניון, קורסי מבוא המשותפים לסטודנטים מפקולטות רבות (למשל, "קורסי שירות" של הפקולטה למתמטיקה, כגון חדו"א 1 מ') - בהם לומדים "רק" מאות סטודנטים - נראים, במידה מסויימת, כמו פס יצור. סגל המרצים גדול (לעיתים תריסר מרצים ואף יותר), מה שלא מאפשר לאף מרצה יחיד להשפיע באופן מהותי על אופי הלימוד ותוכן הקורס. תוכן הקורס, למעשה, קבוע מזה שנים, למעט שינויים אינקרמנטליים איטיים.

אם שערי הטכניון יפתחו לכל, והקבלה תהיה על-סמך ציוני השנה הראשונה, לא תינתן *שום* אפשרות בחירה: כל הקורסים בשנה הראשונה יהיו קורסי חובה (בשל הצורך בהשוואה מדוייקת, ובשל הרצון להגביל את האסון לאזור מגודר; לא כל קורס יוכל לעמוד בכמות לא חסומה של נרשמים). כל מכון יוכל *בקלות* לפתוח קורס שיתמקד בקורסים הספורים הנ"ל.
כמה הערות 32882
ההבדל הוא שמוסד השיעורים הפרטיים הוא מבוזר, ונסיון למנוע אותו יהיה סיזיפי משהו. הדרך היחידה למנוע אותו הוא לשלול את הצורך בו ע''י השקעה של משרד החינוך בתלמידים חלשים. צריך לזכור שבניגוד לפסיכומטרי, שבו הציון הוא יחסי לשאר הנבחנים ולכן אין אופציה ''להגביה את הממוצע'', הרי שמבחינת הבגרויות - אני חושב שלכולם יש אינטרס שכולם יקבלו את המקסימום שביכולתם להשיג. אני חושב שהעובדה שאנשים נזקקים למורים פרטיים היא סממן של בעיה במערכת החינוך, שיש לפתור אותה.

ספרי לימוד - אפשר לקחת בספריה, ולכן אין הבדל מבחינת הדרישות הכלכליות, כנ''ל לגבי שיחות עם חברים. אין לי בעיה עם הקורסים עצמם - יש לי בעיה עם המחיר הגבוה שלהם. אם משרד החינוך רוצה לארגן קורסים לפסיכומטרי כחלק מהשירותים שהוא מספק לכל - אני אשמח מאוד. אבל שאדם ידרש לשלם אלפי שקלים רק כדי שיוכל להעמיד את עצמו בעמדה שווה עם כל השאר בדרך לאוניברסיטה - זה לגמרי לא הוגן. זה לא סתם להציב את העניים כמה מטרים מאחורי קו הזינוק של כולם - זה לכרות להם בור בעומק שניים וחצי מטר על המסלול, שהם צריכים לצאת ממנו לפני שיוכלו להתחיל לרוץ.
להוסיף 32895
הבעייה עם ההשוואה הזו היא שאין דרך לבדוק את ייתרונות הקורס על אלו הלומדים ללא קורס - אבל עם חומר העזר (ספרים וחוברות).

ההוצאה היא *הרבה* יותר קטנה במקרה שכזה. עם זאת, אין לי כל גישה למדגם מייצג שיתאר את ההבדלים בציונים, למרות שהם נראים לי לא משמעותיים, משום שמי שמשקיע בקריאת אותו חומר עזר בלבד, מצליח גם הוא.

בברכה,
J-Bar
להוסיף 99817
האמת? זו שאלה מעניינת וחשובה ביותר, לדעתי, ומאוד אתפלא אם אין עליה מידע אמפירי ומחקרים מקיפים.
אם מישהו באייל יודע, השמיע קול!
להוסיף 99823
המרכז הארצי לבחינות והערכה טוען מפעם לפעם שהדבר החשוב הוא ההיכרות עם מבנה הבחינה, ושאין הבדל משמעותי בין מי שלמד לבד לבין מי שלמד בקורס (למרות שיש הבדל ביניהם לבין מי שלא למד בכלל). הם מדווחים גם על שיפור בציון בין מבחן ראשון לשני, בלי קשר לשאלה באיזה מכון ביקרת בין המבחנים.
להוסיף 99826
זאת אומרת, שהפרסומים בעיתונות על כך שלמידה בקורס פסיכומטרי אינם משפרים משמעותית את הציון היא נכונה. זה לא פחות ממדהים יחסית לכמות הכסף הענקית שמשקיע הסטודנט-הלא-עשיר בקורס. מדוע, אם כך, הוא מוציא כאלו סכומים (הוא סטודנט, אחרי הכל)? האם מדובר פה פשוט בצרכנות לא נבונה?
להוסיף 99828
אני מניח שבכל מקרה יש משמעות למשך הזמן המושקע בהכנה, והסטודנט-לעתיד מוכן לשלם למי שיקשור אותו לכסא ויכריח אותו ללמוד.
להוסיף 99829
תראה, אם זה דבר שאפשר לעשות גם לבד (ללמוד), ומדובר פה בקבוצת אוכלוסיה בעלת סכומי כסף זמינים קטנים מאוד, הרי זה די מפליא שהם מוכנים לשלם כאלו סכומים - לא בשביל ללמוד! - אלא רק בשביל שמישהו יכריח אותם. אני מניח שכך הוא, ובכל זאת, זה מפליא אותי.
להוסיף 99830
אתה מבלבל סיבה ומסובב... אוכלוסיית הסטודנטים היא אוכלוסייה עם סכומי כסף זמינים קטנים *בגלל* שהם בחרו לשלם כדי שיכריחו אותם ללמוד, הם לא משלמים *למרות* שיש להם מעט כסף.

ואל תתפלא יותר מידי. אם אני זוכר נכון, לא למדת מעולם במסגרת אוניברסיטאית, ואת מה שדורשים ממך שם קשה מאד להכריח את עצמך לעשות גם אחרי ששילמת. (האם למה שדורשים ממך שם אפשר לקרוא "ללמוד", זו שאלה אחרת)
להוסיף 99831
אתה טועה. אוכלוסיית הסטודנטים היא אוכלוסייה עם סכומי כסף זמינים קטנים בגלל שאין להם עדיין השכלה, ולא היתה להם הזדמנות לחסוך כסף (תיכון ולאחר מכן צבא) זה דבר נתון. מכאן פשוט שואלים מה לעשות עם מעט הכסף שיש... והחלטה להוציא סכומים גבוהים כל-כך (יחסית) מחייבת סיבה טובה: לרוב, לימודים הם סיבה נהדרת להוצאת סכומי-עתק (שוב, יחסית). אבל לא בלימודים מדובר (משום שניתן לעשות זאת לבד) *אלא רק להכרח ללמוד*. אותי זה טיפה מפתיע בכל-זאת, אבל כאמור, אני מניח שכך הוא.

"אם אני זוכר נכון, לא למדת מעולם במסגרת אוניברסיטאית" - מה??
להוסיף 99833
מפיתום? בגלל הבחירה ללמוד ולשלם על כך, מתחייבת השקעת זמן בצורה שלא מאפשרת עבודה עם הכנסה סבירה. אנשים עם בגרות וזמן יכולים להרוויח יפה (להזכירך, רוב העובדים הם כאלה).

ובאשר לזכרון שלי, נדמה לי שאמרת פעם שאתה אדם בלי תואר. מצד שני, על הזכרון שלי אפשר לסמוך רק במיל יותר מהזכרון של דובי, אז כנראה שטעיתי - סליחה.
להוסיף 99839
כן, נו. בסדר. התכוונתי שהסיבה שאוכלוסיית הסטודנטים היא אוכלוסייה עם סכומי כסף זמינים קטנים, איננה משום "שהם בחרו לשלם כדי שיכריחו אותם ללמוד"[לפסיכומטרי], כפי שכתבת, אלא בגלל הבחירה ללמוד *באוניברסיטה* ולשלם על כך. לימודים באוניברסיטה[שאי-אפשר לסטודנט לוותר עליהם], להבדיל מלימודי פסיכומטרי[שאפשר, בתוצאות כמעט-זהות].

ננסח זאת שוב: סטודנט סיים תיכון וגויס לצבא. עם שחרורו, הוא מחליט באם להוציא את מעט כספו על טיול-ולאחר-מכן-עבודה-כדי-לממן-לימודים-אקדמיים, או ללכת ישר ללמוד. ברור שהוא יכול להחליט שלא ללמוד, אבל אנו מתמקדים באלו שבחרו שכן.
בקיצור, המצב הוא שיש מעט כסף מיותר. מכאן, שהוצאה של אלפי שקלים צריכה להיות מנומקת היטב-היטב. האם רק "הקשירה לכסא" לבדה מספיקה (שהרי, כנראה, אפשר ללמוד לפסיכומטרי גם ללא קורס בתוצאות כמעט זהות) כסיבה יחידה להוצאה הזו? כנראה שכן... אבל חשבתי שראוי לתהות לגבי זה.

בעצם, השאלה היא "האם הלימוד *העצמי* לבחינת הפסיכומטרי *בלבד* כל-כך קשה עד שיש לשלם סכומים כבדים מאוד (יחסית) עבורו, מאשר להתאמץ, לחסוך, וללמוד לבד (רק עבור הבחינה, כאמור)"?

מקווה שאי-ההבנה תוקנה.
למי תודה למי ברכה 99841
אם כבר, אפשר לסיים באנחה קולקטיבית על רמתם של בוגרי התיכון, שצריכים לשלם כל-כך הרבה כדי שילמדו אותם ללמוד לבד.
אני לא בטוחה. 99846
זאת אומרת, שהולכים לקורס רק כדי ש"יכריחו אותך" ללמוד.
הנתונים שצריך היום בשביל להתקבל לפקולטה שאתה רוצה, רק נעשים יותר ויותר גבוהים.
ובקורס לומדים יותר מאשר "איך לפתור תרגילים מסוג X" ‏1 אלא גם כל מיני טריקים דבילים יותר ופחות שאמורים לעזור ברגע האמת.
אז יכול להיות שאני הייתי יכולה לצלוח את המבחן הזה גם אם הייתי לומדת בכוחות עצמי, אבל זה לא דבר שאני רוצה לבדוק. אני רוצה לתת לעצמי את מלוא הכלים כדי שבסופו של דבר, אני לא אצטרך לחזור עליו, שוב.

ולמען האמת, לא ברור לי על איזה סכומי כסף אתם מדברים. אין הרבה אנשים שעושים אתה הקורס במחיר מלא. תמיד יש הנחת בית-ספר/חייל/חייל משוחרר/אחר.
בסופו של דבר, זה אולי הרבה כסף, אבל לא סכום אסטרונומי ובלתי מושג.

וכל זה לא אמור לסתור את העובדה שבמערכת החינוך לא מלמדים ללמוד.

1אני נשמעת כמו פרסומת, הא?

_______
העלמה עפרונית, ופסיכומטרי אחד יותר מדי.
אני לא בטוחה. 99851
"אנחה קולקטיבית על רמתם של בוגרי התיכון..." – לא כולם כמובן!
-------------
עוזי, מזכיר לעצמו לבדוק בפעם הבאה אם יש טרום-סטודנטים בקהל

ושאלה: (שמופיעה, בניגוד לכל הכללים, מתחת(!) לקו): איך זה שהסטודנטים מתלוננים על כמה צפוף באוניברסיטה, ונתוני הקבלה ממשיכים לעלות? אם כל-כך צפוף עכשיו, האם זה לא אומר שדרישות הקבלה ירדו קצת?
אני לא בטוחה. 99866
נתוני הקבלה ממשיכים לעלות משום שיותר ויותר קל להשיג ציונים גבוהים בבגרות (כחלק מניסיונם של שרי החינוך לדורותיהם להביא לאחוזי זכאות גבוהים יותר ויותר). גם כמות האנשים שעושים פסיכומטרי הולכת וגדלה, כך שיותר מועמדים מקבלים ציונים גבוהים.
וכל זה, כמובן, מוביל לכך שיש הרבה יותר אנשים שמנסים להתקבל לאוניברסיטה, מה שגורם לעליית תנאי הקבלה.
להוסיף 99842
יש לזכור, שמר GeG ציין לא פעם את עבודתו כמתכנת, והסקת מסקנות הגיונית תוביל למסקנה כי הנל הוא ר"צ או אפילו אחראי מוצר
תגובה 59378
להוסיף 99844
ואי אפשר להיות ר"צ או אחראי מוצר ללא תואר אקדמי?
לא ממש 99845
המכון ללימודי Geg 99850
אם כבר, הוא דיבר על ''החברה שלי'', ואתה לא צריך תואר (ולא הדר) כדי לפתוח חברה.
לא תואר ולא הדר 99852
ברגעים של חוסר ריכוז, אני מתחיל לחשוד שאני עצמי הוא שוטה הכפר הגלובלי.
מגאלומן! 99855
מגאלומן! 99858
זה מה שחשבתי ברגעים שבין הרגעים של חוסר ריכוז.
LOL 99862
המכון ללימודי Geg 99853
אני מבין ומוקיר את ההתלהבות הרבתי שנובעת מכך שיש לי כמה דקות פנויות להתדיין מעט באייל - אבל הבה נתעל התלהבות זו לדיונים מרתקים ונעימים במקום למחקר אודות חיי הפרטיים, עבודתי וכו'.

ואחרי שצחקנו: מה פשר הגילוי-המחודש של גוגל? מדוע כולם התחילו פתאום לחפש ברשת פרטים על עמיתיהם? מה, חסר מה לעשות פרט להצקה והטרדה?
לפחות עלי לא יגלו שום כלום 99882
אני פחות היותר כבר חשפתי את הכל.
אגב, אם הארכיבאי אינו מאן דהוא, מן הראוי שיהיה ביניהם לפחות איזה שת''פ.
לפחות עלי לא יגלו שום כלום 99938
הי ליאור! עדיין לא ברכתי אותך על חזרתך לאחר מין-תקופת-צינון-שכזאת, אז הנה. ברכות.

זה לא שיש לי ערימת סודות איומים (לא כאלו שגוגל יוכל לגלות, בכל אופן), סתם אני אוהב פרטיות.
האמת, אפילו זה לא מדויק - אני טיפוש חושפני למדי, אבל אני אוהב לשלוט על מה שאני חושף (גם אתה, אני מניח, סוגר את הדלת בשירותים).
אבל הסיבה האמיתית שזה מפריע לי, זה בזבוז הזמן המושקע בשטויות כאלו, והורדת הרמה הכללית.
המכון ללימודי Geg 100287
אני עשיתי את זה מזמן
שטויות במיץ 100026
פטל? 100075
מאיפה לך שלאסף עמית אין תואר אקדמאי?

(אם זה מה שניסית להגיד).
לא ממש 100283
אני דוקא מכיר כמה ר''צ שהם חסרי תארים.
להוסיף 593428
אני גם קראתי את זה, אבל לא כל כך האמנתי. זה כמו לתת לחברה להדברת טפילים לדווח עד כמה ריסוס משפר את בריאות הציבור.
להוסיף 593513
למה בדיוק ? מה אכפת למרכז אם אתה משתפר ע"י לקיחת קורסים ? המדד היחיד שמעניין אותם (גוף שלא למטרות רווח, ד"א) זה עד כמה הבחינה מנבאת את שיעור ההצלחה באקדמיה. אפילו מאינפלציה של ציונים כתוצאה מהכנה טובה הם לא חוששים (ודרך אגב, אם כבר קורסים, המנבא המוקדם הטוב ביותר הידוע כיום הוא הכנסת הורים, אז דווקא קורסים יקרים צריכים להתאים להם).
להוסיף 593520
כי אם קורס של חודש יכול לשנות את הציון מקצה לקצה, זה מראה שהמבחן איננו בעל יכולת נבואית, או לחילופין שקורס של חודש יכול להפוך אותך מסטודנט כושל לסטודנט מצליח. האפשרות השניה נראת לא הגיונית, אז נשארה הראשונה.
להוסיף 593534
ובנוסף, המרכז מעוניין להציג את הסינון ככזה שאיננו תלוי בכסף שמשקיעים בנסיון להתקבל, כלומר כשוויוני במידה רבה.
להוסיף 593803
השאלה היחידה היא מבחן התוצאה. אפשר לטעון שהשקעה של כמה חודשי לימוד אינטנסיבי בתוספת כמה אלפי שקלים מעידה על הבגרות הנדרשת ללימודים אקדמיים. שאלת יכולת הניבוי של המבחן לא נמדדת בלהג סביבו, אלא בנתונים אמפיריים.
להוסיף 593810
השאלה השניה היא גם תדמיתו של המרכז. אם מחר תהיה מערכת כותרות של 'לעשירים בלבד: המבחן הפסיכומטרי מכשיל עניים', ההשפעה על הבחינה תהיה רבה: חצי המערכת הפוליטית תמהר להגיש הצעות חוק להחלפתו במשהו אחר (שבו, מן הסתם, המרכז לא יהיה מעורב). אני לא יודע מה התוצאות, גם קשה לי לדעת איך המרכז הארצי לבחינות וכו' יכול לדעת מי עבר קורס ומי לא. עברו שנים מאז שעשיתי פסיכומטרי, אבל לא זכור לי ששאלו אותי אם עשיתי. וגם אם היו שואלים, אין להם ערובה שלא הייתי משקר מסיבות אלו ואחרות. אני בספק אם מכוני ההכנה מחוייבים להעביר נתונים אישיים למרכז הארצי, כך שבאמת אין לי מושג כיצד הם יודעים מה ההשפעה של קורסי הכנה.
להוסיף 593811
נכון לאמצע שנות התשעים, היו שואלים בבחינה הפסיכומטרית את הנבחנים האם הם עברו קורס הכנה, ואני גם כמעט בטוח שאם התשובה היתה חיובית, היו שואלים באיזה מכון. באותה תקופה המכונים לא העבירו נתונים כלשהם למרכז הארצי, ואני אתפלא מאד מאד אם הם עושים זאת כיום.
כמה הערות 32908
קרא שוב את ההצעה שלי. לימודים לפסיכומטרי כחלק מלימודי התיכון כלולים שם. במצב כזה, המכונים לפסיכומטרי הופכים למכונים לשיעורי עזר בלבד.

אגב, אם תאסור על המכונים להתקיים, הרי שסגל המורים יוכל להתפרנס היטב ממתן שיעורים פרטיים לפסיכומטרי (פגישות של אחד-על-אחד במחיר 150 ש"ח לשעה, או משהו כזה). תאמין לי, יהיה שוק נרחב.
כמה הערות 32919
אם כך, אני מברך על הצעתך. אני לא יודע אם האוניברסיטאות כל-כך יאהבו אותה, אבל זה לא ממש מענייני...

לסגל המורים לפסיכומטרי אין את האמצעים לקיים את אותו מערך בילוש שאתה עצמך הזכרת, ולכן יכולתו לסייע באמת לנבחנים העתידיים תלך ותקטן, עד שתהיה בלתי רלוונטית לחלוטין כעבור שנתיים שלוש.
כמה הערות 32923
ההיכרות עם השאלות העתידיות עוזרת, אך היא רק חלק ממערך הלימוד. ישנם דברים שפשוט חוזרים על עצמם בקביעות, שיטות שכדאי להכיר וכו' ומבחינה זו הקורסים עוזרים.
כמה הערות 32941
האם העובדה שקורסי-ההכנה לפסיכומטרי הם אפקטיביים לא היתה אמורה להקהות את כושר-ניבוי-ההצלחה-בלימודים של הציון הפסיכומטרי? האם תופעה זו אכן נצפתה?
כמה הערות 32949
כאמור, אין לי מידע מספרי. אני גם חוזר ומדגיש כי איני יוצא נגד הבחינה הפסיכומטרית.
ואולי להפך... 32959
בסופו של דבר, חלק גדול ממה שנדרש מנבחן בפסיכומטרי הוא ליישם את השיטות שלמד בקורס, שהיא מיומנות שנדרשת הרבה מאוד גם בלימודים אקדמאיים (לפחות במדעים מדוייקים), כך שהאפקטיביות של קורסי ההכנה אולי דווקא מחדדת את כושר הניבוי של הפסיכומטרי...
ואולי להפך... 32963
אם כך הדבר, כלומר - אם הכישורים הנדרשים להצלחה בפסיכומטרי הם אותם כישורים הנדרשים להצלחה בלימודים, ואם אכן יש דרך לרכוש או לשפר משמעותית את הכישורים האלה (הקורסים לפסיכומטרי), הרי שאני מציע מדיניות של ''כניסה חופשית'' לחודש הראשון באוניברסיטה, בו יילמדו הכישורים הנ''ל, ולאחריו תתקיים בחינה פסיכומטרית, שלפיה תיקבע הקבלה להמשך הלימודים, כמקובל היום.
ואולי להפך... 32965
מדוע לא להסתפק בלימוד לפסיכומטרי בתיכון?, כפי שהצעתי? לחלופין, אם אתה מתעקש שהלימוד יהיה במסגרת האוניברסיטאות, הרי שמקומו בלימודי המכינה.
ואולי להפך... 32967
אולי מכיוון שלימוד לפסיכומטרי בתיכון יסבול מכל יתר החוליים האי-שוויוניים של לימוד בתיכון שנוטים למנות כשמדובר על ציוני הבגרות כמבחן-קבלה?

אבל מובן שהצגתי את הצעתי רק כפועל יוצא של העובדה שקורסי-הכנה לפסיכומטרי מעניקים כישורים המאפשרים הצלחה בלימודים (ולא רק בפסיכומטרי), עובדה שאני מטיל ספק רב בנכונותה.
ואולי להפך... 33022
לא אמרתי שהכישורים שנדרשים להצלחה בפסיכומטרי הם אותם אלה שנדרשים להצלחה בלימודים, אלא ש*חלק* מהמיומנויות שבוחן הפסיכומטרי (ונלמדות בקורסים) נדרשות גם בלימודים האקדמאיים, זה הכל.
אני לא מנסה לטעון שקורסי ההכנה לפסיכו הם דרך נפלאה להתכונן לאוניברסיטה, כי זה פשוט לא נכון. הם פשוט מפתחים כמה מיומנויות שנדרשות שם.

לכן, גם ה"כניסה חופשית" לאוניברסיטה לא תעזור כאן, אלא מה שצריך זה מקסימום מימון חלקי של הכנה לבחינה (ושוב אני חוזר לדוגמאות של פסיכומטרי על חשבון הצבא ובתיכונים).
32831
נראה שצד אחד של הבעיה בעינך הוא שניתן לשפר את הציון של המבחן הפסיכומטרי באמצעות למידה. האם ישנם מבחנים שלא ניתן ללמוד אליהם, שמשיגים את אותה הערכה (שקשה לי להגדיר אותה במדויק)? למשל, המבחנים לקבלה למקומות עבודה (לא החלק הפסיכולוגי), נראה לי שלא ניתן ללמוד אליהם.
כן ולא 32836
ישנם מספר מכונים המבצעים מיונים עבור מקומות עבודה שונים. מיונים אלו משתנים מלקוח (מעסיק) ללקוח, ובמידה פחותה ממכון למכון. החל ממיון ה C.V.'s ועד למיונים הכוללים יום שלם של מבחנים פסיכוטכניים, ראיונות, בחינת פוליגרף, וכן תחקור ממליצים ועוד ועוד.
לפחות חלק מאותם מכוני מיון, ולאו דווקא הקיקיוניים שבהם, מציעים גם קורסי הכנה למבחני השמה לעבודה.
לי אישית זה נראה כאוקסימורון, אם לא שרלטנות ואף הונאה. מצד אחד גובה המכון תשלום (לא ממש סימלי) מהמעסיק, תוך הבטחה שהוא ימצא לו את המועמד המתאים ביותר. במקביל הוא פונה למועמדים פוטנציאלים, ומבטיח להם כי אם יעברו קורס הכנה אצלו, יגברו סיכוייהם לזכות בג'וב הנכסף, וזאת, למרות שהמכון אינו מתימר לשפר את כישוריו או התאמתו של המועמד הפוטנציאלי למלא את התפקיד, אלא רק את סיכוייו לזכות בו.

לגבי ההכנה לבחינות הפסיכומטריות לצורך קבלה ללמודים אקדמאיים, באמת שאיני יודע האם קורסי הכנה אלו משפרים את הסכוי להצליח בלימודים (מה שהבחינה מתימרת לנבא), או רק את הסכוי לעבור את הבחינה, אבל הרעיון לבטל אותה (את הבחינה) הוא פשוט לא רציני. כל עוד מספר המקומות במוסדות להשכלה גבוהה (או לפחות במבוקשים שביניהם) קטן ממספר המעוניינים ללמוד בהם, הרי מוסדות אלו חייבים לנקוט בשיטת מיון כלשהיא.
בזמני, הקבלה לטכניון התבצעה ע"פ ציון משוקלל (אשר כונה "סכם") של בחינות מיון במתמטיקה ופיסיקה, וציוני הבגרות, כאשר ציון הסף לקבלה לפקולטה מסוימת במועד מסוים נקבע בדיעבד, לאחר שיקלול הציונים, כך שכמות המועמדים אשר קיבלו את ציון הסף לפחות, תתאים למספר המקומות. לאחר מכן הורידו את הבחינה בפיסיקה, והשאירו רק את הבחינה במתמטיקה. בשלב אחר שיקללו את ציון הסכם עם ציון הבחינה הפסיכומטרית, ולמיטב ידיעתי, היום מסתמכים רק על הבחינה הפסיכומטרית, אבל אני לא ממש מעודכן.
איזה שיטה יצרה מהנדסים טובים יותר? אין לי מושג, ואני גם לא בטוח שיש איזה שהיא קואורלציה, אבל כל עוד המיון נדרש, (והוא כנראה יידרש תמיד), עדיפה צורת בחינה כזאת או אחרת, הקשורה, ולו בעקיפין, לסיכויי המועמד להצליח בלימודיו וביישומם לאחר מכן, על מיון שרירותי אחר (הצעות לדוגמא: כל הקודם זוכה, כל המרבה במחיר, בנים של, וכו')
מבחנים ''בלתי-למידים'' 32866
אפילו למבחנים של המכון הארצי לבטיחות בדרכים, הבוחנים את מידת ההתאמה של הנבחן לנהיגה על הכביש, ניתן להתכונן. (למעשה, אפילו יותר מאשר למבחנים הפסיכומטריים).

מבחנים אלו מסתמכים על קורלציה בין שאלות ''תלושות'' לכאורה (כגון, ''האם אתה חולם על חופשות סקי'', או ''האם אתה קורא עיתון בשירותים'', או ''האם אתה מעדיף כלב על-פני חתול כחיית מחמד'' - שאלות ''כן-לא'' כולן) לבין תכונות אישיות כמו אגרסיביות, קור רוח וכו'. קיימים מכונים המספרים לתלמידיהם (בקורס לא קצר) איך לענות על שאלות מסוגים שונים באופן שיציגם כראויים לנהוג.
הפתרון קיים ממש מעבר לפינה 32839
מובן שסילבן שלום שמתכנן את המשך הקריירה הפוליטית שלו שמח לייצר כותרות בנוסח "ביטול הבחינה הפסיכומטרית.."

סך הכל, הוא לא ממש מתעניין בפתרון אמיתי, לפחות לא כזה שלא מייצר כותרות ענק ומחלוקות רעשניות.

ביטול הבחינה לא יעבור ללא תחליף מיידי שימצא על ידי האוניברסיטאות.

מתן הזדמנות לרכישת דעת הינו אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל, צמצום הפערים החברתיים אף הוא בגדר אינטרס ישראלי מן המעלה הראשונה.

והפתרון, הזול מאוד, יש להקדים ולומר מצוי ממש מתחת לאף, הפיכת האוניברסיטה הפתוחה למכשיר לאומי למתן השכלה רחבת תפוצה גיאוגרפית בעלויות נמוכות להפליא לכל דורש.

עיקר ההצעה יכול שיהיה סבסוד כל קורסי ההכנה והרענון לקראת הלימודים באוניברסיטה הפתוחה על ידי המדינה. רבותי, המדובר בסכומים זעירים וזניחים לחלוטין.

וכיוון שאנו עוסקים גם בצורך להגביר את מוטיבציית השירות בצה"ל ובמערך המילואים, הרי שיש לתת סיבסוד מלא ליוצאי צבא, סיבסוד מלא למשרתים פעילים במערך המילואים, והנחות שונות לאחרים על פי מצב אקונומי- גיאוגרפי.

לימודי התואר עצמם, יסובסדו שוב על פי אותם קריטריונים ובתוספת החובה לציון מינימלי של 75 בכל מקצוע שנלמד. כך תובטח מוטיבצייה נוספת להשקעה בלימודים על מנת להשיג את המשך הלימודים הבאים בחינם.

תלמידים מצטיינים בעלי ממוצע 90 ומעלה לאחר שני קורסים ומעלה יזכו אף הם לסיבסוד מלא בתנאי של התחייבות לשנת שירות (בתשלום מלא) בהוראה במקומות שיוגדרו כבעלי עדיפות לאומית. בארה"ב זה פועל נפלא, ואין כל סיבה שזה לא יפעל מצוין גם אצלנו.

הלימודים במערך האוניברסיטה הפתוחה יתוגברו כולם במתכונת המועלת שם כבר כיום של "הנחייה מוגברת". כמו כן ניתן יהיה לחשוב על חלוקת קורסים עמוסים לשניים. פגיעה אקדמית אין כאן כלל וכלל.

הלימודים במתוכנת האמורה, הינם זולים לא רק במונחי תיפעול המערכת, אלא אף בכל המלווה ללימודים, אין צורך במעונות או בתשלום שכר דירה, הסטודנט יכול לעבוד במשרה מלאה או חלקית נוספת, חומר הלימוד נגיש, אין צורך בספרים נוספים בדרך כלל, שירותי לימוד ועזרה דרך הלווין, השאלת מחשבים וכו' הינה עניין זול מאוד יחסית לכל אלטרנטיבה אחרת.

כמו כן אין להסתפק בלימודיםפ אקדמיים בלבד, יש לאוניברסיטה הפתוחה מגוון הכשרות כגון טכנאים, הנדסאים, ועוד. הכל זמין נגיש זול ובעל רמה גבוהה מאוד של החומר הנלמד.

זהו פתרון אמיתי לחלוטין, נגיש, זול, מיידי להפעלה, מגשר רחוקים עם קרובים, ובעל משמעות חברתית יוצאת מגדר הרגיל.
הפתרון קיים ממש מעבר לפינה 32856
כבר היום כל אדם שרוצה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, הדלת פתוחה בפניו, גם אם הוא גר באילת. הדבר הנוסף שאתה מציע זה סיבסוד מלא. אבל אז השאלה היא למה רק לאוניברסיטה הפתוחה, למה לא גם לאוניברסיטאות האחרות?
כלומר, הבעיה פה זה לא הכסף.
הפתרון קיים ממש מעבר לפינה 32859
מדבריך ניתן להבין שהינך תומך בסבסוד כל הלימודים האקדמיים באו"פ.
בהתחשב בכך שתקציב המדינה הוא מוגבל, האין זה הגיוני יותר לסבסד אותם מקצועות בהם יש מחסור בסטודנטים ובעלי חשיבות מדעית?
כך למשל, לא מזמן תיאר "הארץ" את המצב העגום של המחקר ההידרולוגי בארץ - ותיקים פורשים לגימלאות, ולמעשה אין סטודנטים שהולכים ללמוד מקצוע זה למרות שהוא חיוני לשמירה על משאבי המים בארץ.
זאת, בניגוד למשל למשפטים ואפילו מדעי המחשב, שאינם סובלים מחוסר ביקוש.
והערה נוספת: נראה לי שהרבה יותר קל לסיים תואר בזמן סביר באוניברסיטה מאשר באו"פ, שם אפשר למשוך את התואר על פני שנים רבות.
בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... 32863
אני מסכים לגמרי עם הנאמר במאמר שניסיון אידיוטי זה הינו רק כלי פוליטי ותו לא... אין שום סיכוי בעולם שהאוניברסיטאות בארץ יסכימו לביטול הפסיכומטרי, והרי בפעם האחרונה שהועלתה הצעה זו, היא בוטלה מפאת התנגדות האוני'... האוניברסיטאות הינן המעצמות הגדולות בארץ בתחום החינוך, והן אלו שיקבעו אם יבוטל הפסיכו' או לא...
לדעתי זהו רק ניסיון נואש ויהיר מצד שר החינוך לזכות בתמיכה...
לא רק זאת, שלדעתי גם אין סיבה לבטל את הפסיכומטרי, אני מתנגד לחלוטין לנימוקים שהובאו פה לרעת מבחן זה. לדעתי מבחן זה הינו מבחן חשוב, שבאמת קובע את כישורי הנבחנים, המכונים למינהן רק ''מסייעים'' לנבחן לפתח ולשפר יכולות מובנות מלכתחילה בו, בכל ספרי הקורסים האלו תראו משפטים כמו ''שיפור יכולת'' או ''ייעול טכניקות'' הן לא מתיימרות ללמד משהו, אלא רק לשפר ולחדד את כישורי הנבחנים, ואכן אני שם לב אצל הנבחנים (לא מדגם מייצג, אלא רק בכיתתי ובשיכבתי ושאר מכריי שעברו את הבחינה) בציון גבוה לבעלי היכולת ולציון נמוך אצל ה''איטיים'' והפחות מוכשרים בביה''ס ובלימודים בכלל...
בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... 34259
אכלת אותה, כמו יתר המדינה הכבר-אכולה-למדי שלנו. הפסיכומטרי בוטל.
בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... 34381
השאלה היא מה יקרה עם פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. אני משער שעד אז יחזירו אותו.
בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... 35100
And this is what happens when education and politics blend

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
בחיים לא יבטלו את הפסיכומטרי.... 35451
אני כבר שמעתי דיבורים על מבחני סינון שהאוני' יעשו אם (ודי בטוח כאשר) יגמר המקום בכיתות... ולפי הבנתי הוא יהיה פשוט מבחן פסיכומטרי בשם אחר...
On socialism and credentialism 32871
The presupposition of this discussion so far, has been "access for all"; access is perceived as a virtue and a desired goal. Let me play devil's advocate again by presenting my own application of the Credentialist theory on the Israeli labor market of nowadays.

Skills required today by employers have risen. This rise caused a situation where a high school diploma no longer guarantees the necessary skills to be an effective participant in the labor market. Employers today, in order to assure well-skilled employees, ask for a bachelor’s degree for the same positions that 10 years ago did not require one. The bachelor’s provides a proof for the personal qualities and thinking skills that are required today for every basic position in the job market.
This social-economic change goes hand in hand with the theory of the Credential Society. In a credential society, the importance of education in people’s lives is constantly rising. Occupations that require no skills are gradually disappearing (manual labor, agriculture), and the remaining occupations’ educational requirements are rising.
According to Collins (A conflictual sociologist), credentialism is more about power struggles within the society than about labor market supply and demand; he argues that regardless of skills, educational requirements will always rise, in order to maintain status and social structure (education as a piece in a bigger system of social control over the weak). Education is used by employers as an excuse to cover for cultural screening – a higher degree will assure at least middle-class (and usually aslo White) attributes, and this means much more than professional ability.
When the labor market is swamped with college graduates, the economic return of a degree is being sharply depressed. Low returns for education will result in more credentialism (which will decrease the returns even more), thus depressing the social-economical value of a bachelor’s degree.
During the 20th Century, as minority groups in the United States gained access to different levels of education, the value of these levels has decreased. As education expands among lower-status groups, it also expands among high-status groups, and so the gap remains. The whole situation is like a “Catch 22” – market requires credentials; masses get credentials; credentials’ value drops; market requires more credentials; masses need to get more credentials – and so on.
As a result, the returns for higher education drop down. Changes in the distribution of education do not produce changes in the distribution of rewards, since the educational gap between status groups will always remain. An increased access to higher education will result in more credentialism, and the value of the Bachelor’s will decrease.
"Access for all" controls the educational debate in the United States today, and apparently in Israel as well. We should pause and think whether this really is going to contribute to narrowing the social gaps in the Israeli society, or is this just an easy rhetoric we can escape to. I take equity as the leading presupposition for any educational debate, and since wider access will not contribute to social equity, we should divert our resources to other avenues (maybe making sure that our high school graduates posses the thinking skills required by the labor market today).

On socialism and credentialism 32879
אענה בעברית, ברשותך.

דבריך מעניינים מאוד, ואני תומך בהם בלב שלם. ''מירוץ החימוש האבולוציוני'' אכן מתרחש בכל מקום. מדובר פה, בסופו של דבר, על כלל בסיסי של היצע וביקוש.
בארץ כיום, כפי שאת ודאי יודעת, היצע העובדים גדול בהרבה מהביקוש לעבודה (אם לא נכלול את אותם תחומים בהם יש העדפה לעובדים זרים זולים). אילו המצב היה מתהפך, והאבטלה הייתה צוללת לאחוז בודד, הדרישות מהעובדים היו יורדות יחד איתן, ועבודות שבאמת אינן מצריכות יותר מבגרות, לא ידרשו יותר מבגרות. לכן, הצעתך בסוף דבריך אינה יכולה לשפר את המצב. הבעיה היא בשוק, לא באיכות ה''סחורה'' המוצעת.

אבל גם אני לא חושב שהרחבת מעגל מקבלי התואר הראשון (דרך האונ' הפתוחה, למשל) יתרום במשהו. כבר היום התארים שנותנות המכללות זוכים לפחות הערכה (במרבית התחומים) מאשר התארים של האוניברסיטאות, פשוט מכיוון שזה כלי נוח לסינון.
אבל, העובדה שאני לא חושב שצריך להרחיב את מעגל בעלי התארים, אינה נוגדת את העובדה שאני חושב שצריך להרחיב באופן דרסטי את מעגל המועמדים הפוטנציאליים ללימודים באוניברסיטה. כלומר - מספר האנשים מהמעמד הבינוני והגבוה שלומדים באוניברסיטה צריך לרדת, ובמקומם צריכים להכנס בני המעמד הנמוך (על פי קריטריונים אובייקטיביים, ולא על פי קריטריונים תלויי-ממון). בכך תתאפשר מוביליזציה אמיתית בין המעמדות.

וברור שלפני כל זה צריך להוציא את המשק מהמיתון ולהפחית את האבטלה, אבל זה כבר הרחק מחוץ לתחום ההבנה שלי.
"במקומם"??? במקומך? 32888
"במקומם"??? במקומך? 32918
אולי במקומי, כן. תחרות חופשית, לא? אני פועל כאן מאחרי מסך הבערות של רולס - אין לי מושג אם בתנאים שאני אציג אני אכנס לאוניברסיטה או לא, אבל לדעתי - אם לא אכנס, הרי שמישהו שהגיע לו יותר, כן נכנס.
במקומם/במקומך 32970
Do-B, I assume you are familiar with the American system of minority admissions, since what you are suggesting is very similar. You must be also familiar with the debate and the lawsuits around the issue. I will not get into details of pros and cons; my opinion, however, is that equity should not be employed on someone else's expense. And I am not refering here to financial expense, since like every good socialist I will happily see my tax dollars being used for the advancement of the lower socio-economic groups. But money will not be able to buy me a place at a university when minority/lower status groups get bonuses on their admissions, even if I could be the better candidate.
This issue comes to terms with all that has been discussed here so far. How do I know that I am a better candidate, when my SAT scores, my GPA, and even my IQ are all directly affected by my socio-economic status and my previous schooling? However, the bottom line is that regardless of the factors that affected my abilities, my (or yours, or anybody else's) abilities at a certain moment were better than somebody else's. Social fairness does not justify my being pushed out for the benefit of a less skilled candidate.
This point of view is very unpopular in the US now, and may even seem somewhat condescending. I consider myself to be an egalitarian; however, equity can be achieved in many ways, ways that will not come down to someone else's expense. I see how you are going to attack me with the "zero sum game" theory, and yes you are right, but as far as any of the other alternatives presented in this discussion are somewhat acceptable by me, this one places too much weight on my middle-class shoulders, and I find it to be, consequentially, "un-egalitarian".

במקומם/במקומך 32981
נוגה, שמי מאויית באנגלית Dubi. אודה לך אם לא תתעללי בו בזמנך הפנוי. מספיק מתעללים לי בשם המשפחה.
אני מכיר היטב את הבעייתיות של העדפה מתקנת. לא זה מה שהצעתי. לא אמרתי בשום מקום (למיטב זכרוני) שצריך להכניס אנשים שרמתם נמוכה יותר משלי במקומי. אף אחד לא צריך לקבל הנחות. מה שכן צריך להיות הוא שאף אחד לא יקבל הזדמנות לשפר את סיכוייו בזכות ממונו. לדוגמא, אנשים לא יוכלו לשפר את ציון הפסיכומטרי שלהם ע"י הרשמות לקורס של מכון פרטי, שמחוסר הממון לא יוכל להעזר בו. כך, בניגוד למה שאת אמרת, קו הזינוק יהיה שווה לכולם, ודווקא יקרה ההפך ממה שאת טענת - לא יכנסו החלשים (מבחינה אקדמית) על חשבון החזקים, אלא יכנסו החזקים-אקדמית-אך-חלשים-כלכלית, על חשבון הבינוניים-אקדמית-אך-חזקים-כלכלית.
אני, בניגוד אליך, אינני תומך בשיוויון - רק בשיוויון הזדמנויות. המטרה שלי היא הגשמת חזונו של ג'ון סמית': כל אדם יוכל להגיע למקסימום שהפוטנציאל המולד שלו מאפשר לו, וכך האנשים המתאימים ביותר לכל תפקיד - יגיעו למלא אותו. זאת, בניגוד למצב כיום, בו עתידו של אדם נקבע לא במעט על פי מצבה הכלכלי של המשפחה אליה הוא נולד, וליכולות האינטלקטואליות שלו אין כל השפעה על המקצוע אליו יגיע בסופו של דבר. מי יודע כמה מתמטיקאים בחסד סיימו את חייהם כשרברבים בגלל העיוות הזה...

אגב, לפני שיתקפו אותי - אני מודע לכך שמעצם תמיכתי בהגבלת מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (כפי שמתקיים כיום), הרי שאני עשוי למנוע מכמה אנשים בינוניים את הסיכוי להגיע למיטב שלהם. ההנחה כאן היא שלא כולם, ואפילו לא הרוב, יכולים לעבוד במשרה שמצריכה ידע אקדמאי. צריך, מה לעשות, גם חוטבי מים ושואבי עצים.
במקומם/במקומך 33024
I couldn't agree more with your last remark. My entire credentialism speech brought me to the same conclusion - not everybody can be a scholar. A very Functionalistic/Structuralistic point of view (another unpopular branch), that most of us prefer to ignore.

And I apologize. Never meant to offend you or your first name.
נגה
במקומם/במקומך 33068
עדיין לא הבנתי את ההיגיון בהגבלת המקומות באוניברסיטאות. אז 'לא כל המשרות מצריכות ידע אקדמי' - אז מה? ממתי השכלה אקדמית נועדה בעיקר להכשרה מקצועית? מה קרה להרחבת הדעת, גירוי הסקרנות, העשרת האדם?
אתה רוצה להגיד לי שלימודי הפילוסופיה נועדו רק לפילוסופים מקצועיים? שכל מי שלומד ספרות יעסוק בתחום? אולי אפילו לימודי ביולוגיה/פיזיקה/מתמטיקה הם מסוג הלימודים שרצוי שכמה שיותר אנשים יטעמו מהם (רחמנא ליצלן)?
אם הבעייה היא כספית/לוגיסטית/טכנית, זה ענין אחד - אך אז יש להבהיר מדוע המשאבים המוגבלים של החברה הולכים רק לחלק מסוים באוכלוסיה. אם אתה טוען שיש יתרון בהגבלה לכשעצמה, נראות לי שתי אפשרויות: האחת, שאתה מתמקד רק בפן 'השימושי' של האקדמיה, ואז זהו פיספוס בגדול בעיני. השנייה, שההגבלה נועדה לשרת אינטרס של סינון, בבחינת שיפור האקדמיה על ידי מניעת כניסת אלה שלא יצליחו/לא יתרמו בה - וזו אפשרות עוד פחות טובה.
במקומם/במקומך 33088
כתבת:
"בעיקר להכשרה מקצועית? מה קרה להרחבת הדעת, גירוי הסקרנות, העשרת האדם?"

השכלה האקדמית שמשלמים עליה נועדה להכשרה מקצועית. אם אתה רק רוצה להחכים ולהעשיר את הידע הכללי שלך, אתה יכול להצטרף לכל שיעור של כל קורס באוניברסיטה, בחינם.

בברכה,
J-Bar

במקומם/במקומך 33089
כפי שציין המגיב לפני, מי שמעוניין בהשכלה למען הרחבת אופקים, לא צריך תואר, ולכן גם לא צריך לשלם ולא צריך להרשם לקורסים השונים. פשוט להכנס ולהקשיב.
השאלה היא מה יקרה אם לכל האנשים (לצורך הגזמה) בארץ יהיה תואר ראשון במשהו. האם את לא יכולה מראש לצפות את כל האנשים שיגידו "אני יש לי תואר ראשון במדעי הדשא, ואתם מצפים ממני לעבוד ב*מתפרה*?!". לא צריך שכל בעל תואר יעבוד בתחום שלו - מספיק שכל בעל תואר יראה בעבודה "עשירת עבודה" (כלומר, לואו-טק) כמשהו "נחות", שנמצא מתחת לרמתו, ולכן לא יסכים לעבוד בה ("אני למדתי שלוש שנים! יש לי תואר! איך אתם מצפים שאני אעבוד בעבודה כזו?!"). אז נכון שהגישה הזו אליטיסטית משהו (בסופו של דבר, אני עצמי, כשיהיה לי תואר, לא אסכים לעבוד בעבודות מסויימות), אבל ככה זה בחיים.
במקומם/במקומך 33130
אם לכל אדם בארץ יהיה תואר ראשון, יהיה המצב זהה לזה שבו לאף אחד אין תואר.

בעבר הרחוק - אדם שידע קרוא וכתוב היה חריג, ואנשים כאלה קיבלו משרות הולמות את כישוריהם החריגים. כיום כמעט הכל יודעים קרוא וכתוב, ותכונה זו פשוט נעלמה משיקולי הצעות העבודה. אין כל סיבה שתואר ראשון יהיה שונה מבחינה זו. השאלה הנוספת היא מדוע מישהו צריך תואר שאין לו שימוש. אינני יודע, אך גם הילדים שלי מקבלים תעודה בסיום גן טרום-חובה, בסיום גן חובה, בסיום חוג-שחיה וכיו''ב. נראה שיש גאווה ביכולת לנפנף בפיסת נייר ''רשמית'' כלשהי.
במקומם/במקומך 33211
אבל כמו שההפכותה של ידיעת קרוא וכתוב לדבר נפוץ היא בוודאי חיובית בעיניך, מדוע לא כך עם תואר ראשון? אז הדרישה לתואר תיעלם משיקולי הצעות העבודה, אבל מצד שני יווצרו אלפי אנשים שעד כה יכלו לעבוד רק במפעלי טקסטיל או בבניין או בנקיון, אשר עתה יכולים לשמש כפקידים וכתבנים (כי הם למדו לעבוד עם מחשב באוניברסיטה) בחברות בין-לאומיות (כי האנגלית שלהם השתפרה מאוד באוניברסיטה), כבנקאים, מהנדסים, אנשי מעבדה וכו'. בכלל, עם העלייה הכללית בהשכלה תבוא עלייה ברמת הבריאות, הרווחה, החיים. אז מה רע בעצם?
במקומם/במקומך 33212
אה, אני כבר לא מיואש כל כך. המצב בהחלט השתפר.
במקומם/במקומך 33222
אני אמרתי שזה רע?
הצבעתי על עובדה. מעבר לכך, אם מישהו חושב שמשום שיש לו תואר ראשון, מלאכות מסויימות הן בזויות מדי, שיבושם לו. עם התרחבות ההשכלה עניין זה ילך וידעך.

בכל זאת יש הבדל כלשהו בין תואר ראשון לבין ידיעת קרוא וכתוב. ידיעת קרוא וכתוב היא הישג אובייקטיבי. או שהוא קיים, או שלא. אינני בטוח מה "תואר ראשון" מכיל. כל מנויי Hotmail מקבלים מספר פעמים ביום הצעות לרכישת תואר אוניברסיטאי. הכישורים הדרושים, עד כמה שהבנתי, הם היכולת לכתוב מספר כרטיס אשראי. כך שיתכן שאותם בעלי תואר לא יהיו בעלי הכישורים שאתה מייחס להם.
במקומם/במקומך 33223
נכון, אין צורך בתואר כדי ללמוד, אך קיימת נטייה (לא לגמרי מובנת לי) שגם 'שומעים חופשיים' רוצים הכרה כלשהי (בהתאם למה שיובל רבינוביץ ציין בתגובתו). בפועל, חלק גדול מאוד מהלומדים באוניברסיטה אינם מחפשים הכשרה מקצועית ישירה (הנדסה כדי להיות מהנדס) אלא עקיפה (תואר ראשון כדי להגיד 'אני מעל לממוצע'). איני חולק על כך שהגדלת כמות הלומדים ובעלי התארים תוריד מיוקרתם (ויכולתם להבחין בין אנשים 'רגילים' למי שלמד והוא 'מעל לממוצע'). חוסר רצון לעבוד בעבודה 'נמוכה' לא נובע משנות הלימודים, אלא מתפישה של מעמד חברתי. פעם קרוא וכתוב, אח"כ בגרות, והיום תואר אקדמי, מהווים סמן רלוונטי, ואין לי כל בעייה שהסמן יזוז עוד למעלה - או שמבנה חברתי חדש יצוץ. מי שלמד שלוש שנים יעבוד בשמחה באותן עבודות 'שנהוג' שחבריו לכיתה עובדים בהם.
אני חוזר לשאלתי המקורית - מדוע למנוע מקבוצה גדולה של אנשים את היכולת להשיג את אותו תואר, שבהא איתו לא רק צמיחה מקצועית (אולי), אלא גם העשרה רחבה יותר?
אם הכוונה לשמור על ערך התואר שלך (אל תיקח את זה אישי מדי)- הגיוני (אך לא מוסרי במיוחד). אם הכוונה רחבה יותר, על מי בדיוק מגינים ועל חשבון מי?
במקומם/במקומך 33280
מזכיר לי את אותו סקר משעשע בו נשאלו אנשים איך הם מדרגים את האינטליגנציה שלהם. כ-‏85 אחוזים אמרו שהם מעל לממוצע.
אבל זה לא קשור. מה שכן קשור זה שאף אחד לא מוציא עשרות אלפי שקלים כדי שיוכל להגיד שהוא מעל לממוצע. מוציאים עשרות אלפי שקלים כדי לקבל העלאה בשכר. רבים מתלמידי השלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל הם אנשים עובדים שמקבלים גמול השתלמות עבור הקורסים שהם לוקחים במקומות כמו אוניברסיטת דרבי. אחרים פשוט מצפים לקבל משרה טובה יותר כשיהיה להם תואר ראשון.
לא שזה לא לגיטימי. מה שמעציב באמת זה שהאנשים האלה אפילו לא מנסים להנות מהתואר שלהם. חבר שלי, שלומד לבי.איי. כללי סיפר לי שהוא שמע מישהו מדבר עם יועצת הבי.איי. שלו, ושואל אותה מה הקורסים הכי קלים. זה היה השיקול. לא הקורסים שהכי מעניינים אותו - הקורסים הכי קלים. אלו שיאפשרו לו לקבל את התואר עם הכי פחות בעיות. ולא מדובר פה במקרה מיוחד.

ולשאלתך - כי כפי שתיאר טל, לימודים של כמויות כה גדולות של אנשים הם פשוט בלתי אפשריים, טכנית.
ואגב, אין לי תואר, כך שאין לי על מה להגן בכל מקרה. כשיהיה לי תואר, אני מתכוון להמשיך לתואר שני. אם יתאפשר לי, כמובן. לא הייתי שם על זה כסף...
תשים 33327
יש גם שיקול נפוץ של בחירת קוסים על פי המטלות שכרוכות בהם, או על פי הציונים.
פעם שלחו אותי לקורס שהממוצע בו היה גבוה מאוד - אלא שבאותו סמסטר הוא החליט לשנות את המבחן וכמעט כולם נפלו - כי לרוב פשוט עברו על המבחנים האמריקאים הקודמים ושיננו את התשובות הנכונות.

ולענייננו - הרבה אנשים באמת לא נהנים מהתואר. גם אני לא נהנית בחלק מהדברים - קורסי חובה הופכים הנאה שלמה לבלתי אפשרית לפעמים. יש גם הרבה אנשים שמגיעים לשעור הראשון כדי להחליט אם לקחת קורס או לא, ובאחרון כדי למצוא מישהו שנראה ''פרוטוקוליסט'' ולבקש ממנו את המחברת. מבחינת תגמול לעבודה אתה אולי תהיה באותו מצב כמוהו, אבל אני בכל זאת חושבת שלקחת קורס שמעניין אותי תורם לי משהו - וגם אם זה כרוך ביותר עבודה אני מרוויחה משהו.
השאלה היא שאלה של מוטיבציה, ולא נצא מזה - של חינוך. מי שבמשך שנים משננים באוזניו שחשוב לדעת, להכיר, מי שמסבירים לו כל מיני דברים ושואלים אותו שאלות, הסקרנות שלו יכולה להתחזק. כשהבית או הסביבה מדרבנים אותך ללמוד כדי להתקדם - אבל גם כדי לדעת - הסיכוי שלך לחפש עוד דברים יוצא נשכר.
לא רק זה 33439
יש כאלה שגם בוחרים ככה קורסים, ולא את מה שאת כתבת .
אני יודע- מאוד #מאוד ילדותי 33440
פשוט לא יכולתי להתאפק
אוי ווי איז מיר 33445
אני חושבת שתיקון כזה יכול להצדיק פניה לטל.
במקומם/במקומך 33868
במקומם/במקומך 33877
אבל לא זה מה שהצעתי. לא אמרתי שצריך לתת נקודות בונוס סתם לאנשים, אלא שצריך להשקיע הרבה יותר בחינוך של אנשים בשלבים מוקדמים יותר - כדי שיוכלו להגיע למלוא הפוטנציאל האמיתי שלהם.
כמה שאלות והערות 32875
הסכמתי עם רוב הנאמר במאמר, אשר העלה בי מספר שאלות והערות:
מישהו מעלי כבר התייחס לשאלה האם הפסיכומטרי מנבא הצלחה בלימודים האוניברסיטאים. האם למישהו יש נתונים בעניין? אני בספק בדבר הניבוי, ונראה לי כי גם אם ציון פסיכומטרי גבוה יכול לנבא הצלחה במקצוע כלשהו, ספק אם הוא יכול לנבא באופן כללי הצלחה באוניברסיטה, ובודאי לא הצלחה בעיסוק במקצועות הנלמדים (אלו היישומיים).
כיום, למעשה, משמש הפסיכומטרי כרף סינון נוסף לקבלה.
נראה לי די ברור, שסטודנט לפיזיקה צריך להיות לא פחות חכם מסטודנט למחשבים. על אף זאת, לפיזיקה ניתן להתקבל כמעט עם כל ציון פסיכומטרי (ומציון בגרות מסויים, גם בלעדיו), ולמחשבים יש צורך בפסיכומטרי גבוה. זה פשוט עניין של היצע וביקוש.
בנוסף, האם כדי להיות יועץ חינוכי מוצלח צריך לדעת מתימטיקה? אנגלית? היום (או לפחות בתקופה שבני שכבתי ואני למדנו באוניברסיטה) בחורה חמה ומבינה עניין, עם "בלוק" במתימטיקה, לא היתה משיגה פסיכומטרי מספיק גבוה להתקבל ללימודי המקצוע שמתאים לה.
היום, בשביל להתקבל ללימודי רפואה (לפחות בחלק מהמוסדות), צריך בגרות ופסיכומטרי כה גבוהים, שאני חוששת לפני הרפואה בעוד מספר שנים, כאשר יאוכלסו באנשים שהצליחו להשיג ציונים בלתי אפשרים אלו..
ועוד הרהור כפירה, שאולי הועלה גם בתגובה באנגלית (שקראתי עד שנשברו כל שיניי): למה, לעזאזל, נוצרה הנורמה הזו שכולם צריכים ללמוד באוניברסיטה? יש היום כל כך הרבה אנשים, שזה כלל לא מעניין אותם אך הם לומדים כי "כולם" לומדים וזה סדר החיים. האוניברסיטאות מרוויחות כל כך הרבה כספים (ומשלם המיסים מוציא כל כך הרבה..) בגין תלמידים שרשומים לאוניברסיטה אך לא מגיעים ללימודים, כי הם פשוט "קונים" תואר, שיהיה.
נכון, הרחבת הדעת היא צורך אנושי, אולי אף נעלה. אך כל מי שהיה באוניברסיטה יודע, שיש מקומות אחרים, בהם ניתן ללמוד מה שמעניין אותך. בלי שעוטפים אותו כל כך הרבה קורסי מבוא, הדרכות ביבליוגרפיות, וכו'.
כך שמי שאוהב ללמוד, יכול לעשות זאת במקומות נוספים. מאידך, הלחץ הזה של החברה ושוק העבודה נראה לי שיש בו הרבה נזק.
כמה שאלות והערות 32881
Beller Michal (1994), "Psychometric and Social Issues in Admissions to
Israeli Universities", in EDUCATIONAL MEASUREMENT: ISSUES AND PRACTICE,
13, p. 12-20

In my reply to a previous article in Haayal (דיון 641), I refered to the article mentioned above, that includes the specific prediction numbers for psychometric exam alone vs. its combination with the GPA (0.54 vs. 0.62).
All in all, less than 20% of a student's academic performance can be predicted by either psychometric score or high school GPA.

And yes, I agree with your last point: the race for credentials has shifted higher education from intellectual-oriented to achievement-oriented, and its purpose shifted to be the accumulation of credentials. When the stress for credentials is so intense, students no longer care about the contents of their classes, and just run through college for the stamp at the end of the way.

עד כמה שידוע לי הדבר נבדק 32884
שקלול של בגרות ופסיכומטרי מנבא טוב יותר הצלחה מאשר ציון הבגרות בלבד.
בתור מורה לפסיכומטרי.... 32912
בעבר.
קראתי בעניין את המאמר ואת התגובות עד כה. הראה לי כי יש הסכמה רחבה (בין המגיבים כאן) כי השיטה הנוכחית פגומה, והפסיכומטרי אינו בדיוק תורם לעניין.
ניתן לפנות לביקורת עקרונית ויסודית דוגמת זו של נגה, אך אז המדובר בשינוי רחב הרבה יותר מפסיכומטרי, בגרות, או אוניברסיטה פתוחה.
נתחיל מהפסיכומטרי, וניסיוני האישי בשני צידי המתרס. אכן עלי להודות כי תעשיה זו פרנסה אותי יפה בעת לימודי התואר הראשון, ומבחינה זו אין לי תלונות. אין לי נתונים מדויקים, אך מכיון שהעברתי כמה עשרות קורסים (כולל קורסי 700 כפי שנקראו אז, וחלקים מהקורס להכשרת מדריכים לפסיכומטרי), אני מרשה לעצמי לומר כי אכן ראיתי שיפורים די משמעותיים אצל אלה שלמדו בקורס. חלקם היו כאלו שנבחנו כבר פעם, כך שראיתי שיפורי ציון של עד 120 נקודות (540 ל- 660 אם אני זוכר נכון), ורובם שניגשו בפעם הראשונה, אך ההבדל בלט מאוד בין מבחן דמה בתחילה לזה שבסוף. עדיין, לא כל אחד יגיע ל700+ הנכסף, וצודק זה שהגיב כי הטובים (מהירים) יגיעו לציון הגבוה, והאיטיים יישארו לעולם מתחתם, אך הקורס עושה הבדל משמעותי בין מי שמשתתף בו לבין מי שלא. כמובן שיש אופציה ללמוד לבד עם ספר, וגם אז יש שיפור (איני יודע כמה, אך אני מניח שפחות). הבעייה היא יסודית יותר.
נאמר רבות, ואני חושב שאף הוכח (אף כי אין לי מראה מקום) כי הבחינה הפסיכומטרית, כמו אחיותיה ה SAT, GRE, GMAT וכו' מפלה באופן ברור בין מי שמגיע מבית מבוסס, עם הורים בעלי השכלה על-תיכונית, לבין מי שאינו כזה.
הבעייה אם כן אינה בעלות הקורס, אלא ברקע של אלה שמגיעים אליו. אפליה על רקע מוצא ומעמד כנראה קיימת בכל מקרה, והשאלה רק באיזה שלב נזהה אותה ומה ניתן לעשות כנגדה.
ביטול הפסיכומטרי יעביר את כובד המשקל למסנן אחר, ולכן מאוד נראית לי הצעתו של טל השמה את הדגש על הגדלת ההיצע של הלימוד האקדמי ולא על הפסיכומטרי לבדו. אלה המעדיפים ציוני בגרות במקום פסיכומטרי (או שילוב שלהם) צריכים לשאול את עצמם אם בציוני הבגרות אין אפליה, ומי שהעיר לגבי עלות השיעורים הפרטיים צדק, אך רק חלקית. למי יש סיכוי גדול יותר להצליח בבגרות? יש את מי שהוריו בעלי השכלה תיכונית ומעלה, הרואים חשיבות בלימודים האקדמיים (ולכן יעודדו השקעה גם בתיכון), ובעיקר - המסוגלים לשבת עם ילדיהם ולעזור בשיעורים, בשאלות, וכו'. מנגד יש את מי שהסביבה בה הוא גדל תומכת פחות בהשקעה בלימודים, והוריו גם אם רוצים, אינם בעלי הידע הנלמד היום בתיכון ואינם יכולים לעזור כנ"ל (ומעבר לכך נותנים אולי דוגמא אישית שאין זה מובן מאליו שצריך להצליח בלימודים, "הרי ההורים שלי הסתדרו גם בלי זה").
מעבר לכך, קשה לומר כי המורים שמלמדים בבתי ספר באזורים היוקרתיים זהים לאלה המלמדים בעיירות הפיתוח למיניהן. בראשונים רבים המורים המבקשים ללמד ונערך סינון, ובאחרונים יש מספר מורים אידיאליסטיים, והרבה מורים שלא הצליחו להתקבל ללימוד במקום אחר.
בקיצור, מי שמחפש פתרון לאפליה, הפסיכומטרי אולי רלוונטי, אך בוודאי לא מספיק.
אם האוניברסיטה אמורה להיות זכות לכל דורש, למה להתרכז בסינון? תנו למי שרוצה ללמוד, ותנו לשוק העבודה לעשות את הסינון שלו אח"כ.
השאלה המרכזית היא - מימון. האם זכאי כל אדם שיסבסדו לו את ההשכלה האקדמית? היום מי שעובר את הרף הגבוה של האוניברסיטאות מקבל השכלה בזול (וכן, 13000 ש"ח בשנה זה זול - לא קל לתשלום, אך עדיין מסובסד), ומי שלא - ישלם כפליים וילמד במכללה פרטית (במקצועות מסוימים).
אישית, אשמח שלימודים אקדמיים יהיו פתוחים לכל דורש, ובחינם - ברגע שמישהו יפתור את הבעייה הקלה של מימון ההוראה, המחקר, המינהלה, וכו'. בקיצור, לימודים עולים כסף, ואם הרעיון הוא שכל אחד צריך להיות מסוגל ללמוד בעלות שהוא מסוגל לשלם - מדוע רק באוניברסיטה? מה עם רפואה אלטרניבית, העשרה אישית, התפתחות רוחנית, וכו'?
כל אלה תורמים ללומד, ולדעתי גם בעקיפין לחברה כולה, אז כמה ומה נסבסד?
הפסיכומטרי רבותיי, אינו הבעייה, אלא רק סימפטום קל של הבעיות העמוקות יותר. היום המכונים הפרטיים (ללימוד מקצועות 'חוץ אוניברסיטאיים') עדיין אינם עורכים סינון משמעותי - מה יהיה כאשר יתחילו?
דיווח מישראל 2001 32921
יש בדיון כאן משהו שנראה לי קצת מוזר. כביכול, השאלה הגדולה לפני מערכת החינוך בישראל היא איך לפתוח ליותר אנשים את שערי האקדמיה.
זה היה המסר של הצעתו של שר האוצר, ואת המסר הזה כל משתתפי הדיון כאן "קנו".
בפועל, המציאות בשטח, איך לומר, קצת רחוקה.

מערכת החינוך כושלת הרבה לפני האקדמיה. אם תפתחי את החוג למדעי המחשב למי שלא למד כפל שברים, זה יעזור? ואם זה מישהו שלא מסוגל לקרוא טקסט בעצמו ולהסיק ממנו מסקנות? ומה עם אנגלית? למי שנכשל בשלוש יחידות מתימטיקה ושתי יחידות ספרות, אין מקום באקדמיה הממוסדת.
ההשכלה הגבוהה, כשמה כן היא - גבוהה, משמע נשענת על הבסיס.
מדינת ישראל מפסיקה לספק את הבסיס ליותר ויותר מהאוכלוסיה. הדוגמא הבולטת לזה היא בצמצום התקצוב הממשלתי לבתי הספר ("תוכנית הניהול העצמי").
ההצעות של שר האוצר, ושלל הדיונים כאן, רק יסתירו את העוול שאנחנו גורמים למרבית האוכלוסיה בארץ. מי שלא זוכה להשכלה סבירה עד בואו לאוניברסיטה, לא יצליח להתחרות גם שם, לא משנה איזה מנגנון סינון יוצב.
לכל זה יש להוסיף את ההשפעה של החוויה של התלמיד בביה"ס (הרגשת הכשלון) על הנטייה שלו לחפש את עתידו בהשכלה הגבוהה.

כדי שלא תראו אותי כמי שצועק סתם, אציע בקצרה שתי הצעות שהועלו בפורום חברתי שעסק בנושא לפני כשנה:
1. מכינות. הרבה, חינם (למעשה בתשלום מהממשלה לתלמיד לזמן מוגבל), בכל מקום ולכל דורש.
2. אחריות ממשלתית לפיתוח תקציבי ואיכותי של מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריות.

אבל, חזרו אז חברי הקבוצה והדגישו, גם זה לא יחליף מדיניות חינוך שיוויונית והוגנת בגילאי 3-18.
32975
לא ראיתי כאן התיחסות לעובדה שהבחינה הפסיכומטרית אכן מנבאת במובן מסוים את ההצלחה העתידית בלימודים האקדמאיים: מי שמבוסס מבחינה כלכלית ויכול היה להרשות לעצמו קורס הכנה )ולעיתים גם יותר מפעם אחת(, סביר להניח שיצליח יותר בלימודים באוניברסיטה מאשר סטודנט בעל אותם כישורים שכליים שצריך לעבוד לפרנסתו או אפילו לתמוך במשפחתו תוך כדי הלימודים לתואר.
נפלא! 32979
לדעתך לאנשים שצריכים לעבוד למחייתם לא מגיע ללמוד? שמעת על מלגות? תמיכה ממשלתית? אגב, גם אני עובד למחייתי תוך כדי לימודי. האם לדעתך לא מגיע לי ללמוד בגלל זה?
מכל התגובות עד כה - שלך הרגיזה אותי הכי הרבה.
זה מפני שאתה דב חמום-מח 32982
ברור 32987
שעדיף להיוולד בריא ועשיר מאשר עני וחולה. אני לא מבין למה קביעה כה בנאלית, מצליחה כל-כך להרגיז אותך. באותו אופן גם ברור שסביר מאוד להניח שסטודנט אשר מצבו הכלכלי מאפשר לו להקדיש את כל זמנו ללימודים, יצליח יותר מאשר סטודנט בעל אותם כישורים שכליים, שצריך גם להשקיע זמן כדי לפרנס את עצמו.
השאלה כאן (שהמאמר מנסה לתת לה תשובה) היא כמובן, איך מסייעים בכל זאת לאותם אלה, שבשל מצבם הכלכלי, לא רק שיהיה להם קשה יותר באוניברסיטה, אלא נכון לכרגע הם בכלל לא מצליחים להיכנס בשערייה.
באופן אישי, ודווקא בגלל שאני מאמין שהבחינה הפסיכומטרית, היא כן בעלת יכולת ניבוי להצלחה אקדמאית, אני הכי מסכים עם התגובה הראשונה שלך. המצב האידיאלי (כלומר המצב האידיאלי כל עוד יש הכרח לסנן בדרך כלשהי לפני תחילת הלימודים עצמם) היה לו הייתה דרך להמשיך ולקיים את הבחינה ולבטל את קורסיי ההכנה אליה. באופן מעשי אני לא יכול לתמוך, ולמעשה אני גם לא רואה שום דרך יעילה, שיכולה למנוע מקורסי הכנה להתקיים.
32984
אז מה כאן הטענה?
צריך להשאיר את הפסיכומטרי כי *הוא* *גורם* להעלאת המצב הכלכלי כמסננת לכניסה לאוניברסיטה?
33011
אחת הבעיות החוזרות ונשנות בטיעונים כאן היא היתרון הבסיסי שיש למי שמשופע באמצעים כלכליים. הוא יצליח יותר בכל שלב שהוא: מאז היוולדו הוא יוקף בצעצועי חשיבה, הוא ילך לגן ילדים עתיר אמצעי המחשה, ובהמשך לבית ספר בעל מספר תלמידים מועט בכתה באיזור עשיר המושך את המורים הטובים ביותר.

הוא ילך לחוגי העשרה. אם יתקשה בלימודים הוא ילך למורים פרטיים. כאשר הוא יגיע לבחינה הפסיכומטרית, סביבתו עתירת הגרויים תסייע לו להשיג ציון גבוה בבחינה (ליתר בטחון הוא יקח קורס הכנה), וגם באוניברסיטה - עיתותיו תהיינה בידו ללמוד ולא לעבוד, להשיג ציונים גבוהים וכן הלאה.

זוהי עובדת חיים: העשירים מלידה מצליחים יותר מהעניים מלידה כאשר כל שאר הפרמטרים זהים. בסך הכל בודקים מה ניתן לעשות בכדי לשנות זאת. ההצעות: לבטל את בחינות הבגרות, לבטל את הבחינות הפסיכומטריות, לבצע העדפה מתקנת, לתת מילגות.

מצטער, שום הצעה מאלה לא תפעל. תמיד העשירים יצליחו, בממוצע, יותר מהעניים. למזלנו - תמיד יהיה גם תומס אדיסון אחד שמתפרנס ממכירת עיתונים וממציא את הפונוגרף בין לבין.

פתרון? אין לי. יש לפעול למען חברה שיוויונית יותר בכדי לקרב את נקודות הזינוק. המטרה של ביטול הפערים לחלוטין לא תושג.
33041
אני מבקש ראיות לקורלציה בין המצב הכלכלי ליכולת התפקוד האקדמית.
References 33043
Jencks, Smith, Acland, Gintis and others: "Inequality in Educational Attainment" in "Inequality: A Reassessment of the Effect of Family and Schooling in America" (1972)

Blossfeld and Shavit: "Persisting Barriers: Changes in Educational Opportunities in Thirteen Countries" in "Persistent Inequality" (1993)

Aaaron, Cicourel and Kitsuse: "The School as a Mechanism of Social Differentiation" in "Power and Ideology in Education"

חנה איילון: "יישוב מגורים, מוצא עדתי וסיכויי תלמידים להשתלב בחינוך העיוני", מגמות ל"ד-‏1992 3

And more, and more...
33192
חשבתי שראוי לציין:
דרך כל התיכונים בארץ יש אפשרות להירשם במחיר נמוך יחסית לקורס הכנה לפסיכומטרי.
מה שכמובן מצמצם את הפער המדובר עליו במאמר.
33195
הקשר הישיר שהצבעת עליו במאמר בין הצלחה בבגרויות לבין מצב כלכלי הכעיס אותי.
אני במהלך כל לימודי לא לקחתי אף שיעור פרטי אחד, והסתמכתי אך ורק על לימודים הניתנו לי במסגרת בית הספר שלי. ולמרות עובדה מרעישה זו הגעתי להישגים מספקים.
אומנם יש את האפשרות לקשר, אך הקשר הנ''ל הרבה פחות מבוסס מהקשר בין הפסיכומטרי למצב כלכלי (שם ההבדל בין אדם שעשה קורס או לא ניכר הרבה יותר)-עקב עלות הקורס.
"מבוסס"? 33204
Actually it isn't. See the references I provided two replies ago.
''הניתנו'' 33215
מאן?! לא... לא יכול להיות.
קשר סבתא 33224
בוודאי שהקשר קיים, וראה הפניות שכבר ניתנו בתגובות שונות למאמר. הוא כמובן שאינו *מחייב*, ומי כמוני יודע זאת.
שני הסנטים שלי... 33745
כתבתי המון ומחקתי.

בסופו של דבר המסקנות שלי:
א. רוב בעלי התארים עושים זאת ללא סיבה.
ב. ברוב המקרים אין קשר בין תואר לתפקוד מקצועי.
ג. תואר הוא אמצעי מיון נח למטרות שכר בארגונים גדולים ובראשם המגזר הציבורי.

מכאן יוצא שיש למצוא שיטות טובות יותר *לחישוב שכר* בתחומי עבודה שידע גבוה אינו חשוב בהם.

ד. תחומים בהם הידע הנרכש קריטי לתפקוד טוב בעבודה הם המבוקשים ביותר באוניברסיטאות, ובהם מתבצע הסינון הקשה ביותר - באמצעות הפסיכומטרי.
ה. הבחינה הפסיכומטרית נועדה לנרמל את המועמדים כך שלא כולם יוכלו ללמוד את המקצועות הנחשקים ביותר.
ו. כל מיני מכונים פרזיטים לוקחים הרבה כסף להכנה לבחינה - ולא משנים את התמונה בכלל - כי כולם עושים קורסי הכנה.
ח. הרף ללימודים הללו גבוה מדי וללא הצדקה.
ט. גם כאן מה שבסופו של דבר יקבע הוא האיכות האישית. דווקא במקצועות האלה, אלה שלא טובים ינופו מהר מאד על ידי לימודים תובעניים מאד וכוחות השוק.

מכאן יוצא שבמקצועות הללו אין לבצע סינון מוקדם כה קשיח (ובטח לא מנורמל). המועמדים יתנפו מעצמם.

לא ככה?
שני הסנטים שלי... 33754
אני חושב שהאבחנה שקבעת בסעיף ד. (תארים שנותנים ידע קריטי לתפקוד מקצועי הם המבוקשים ביותר) אינו נכון.

בתחומי‏1 הנדסה (ומדעי המחשב), חשבונאות, משפטים, הוראה, וכמה ממקצועות הרפואה (סיעוד, פיזיוטרפיה, קלינאות תקשורת וכו) וסליחה אם שכחתי משהו, בוגר תואר ראשון הופך להיות איש מקצוע בשאר התחומים לא. למרות זאת כמה מהתארים היותר נחשבים לא נמצאים בקבוצה הזו (למשל פסיכולוגיה, מנהל עסקים, כלכלה) ודרישות הקבלה לחלק מהתארים הללו די נמוכות (ללא קשר לרמת הקושי בלימודים או הרמה האישית הנדרשת מבעל המקצוע).

========================================
1 התייחסתי למסלולים שהסינון אליהם מתבצע ע"י הבחינה הפסיכומטרית ולא מסלולים שהסינון מתבצע ע"י השגים קודמים בלימודים משום שזה כולל את כמעט כל המסלולים האקדמיים באוניברסיטה. מסלול לתואר דוקטור לרפואה או רפואת שיניים הוא יוצא דופן מהבחינה הזו משום שמדובר במסלול מובנה לתואר שני.
שני הסנטים שלי... 33761
דרישות הקבלה אינן קשורות בשום צורה לדרישות התחום מהלומדים אותו. לפיזיקה אפשר להתקבל עם ציונים עלובים למדי. לתקשורת צריך ציונים גבוהים מאוד. למה? ביקוש. זו הסיבה היחידה לדרישות הקבלה. בסופו של דבר, הקביעה של דרישות הקבלה היא פשוטה מאוד: לוקחים את הגבוהים ביותר מבין כל המבקשים להרשם לחוג. אולי יש איזה קו תחתון כלשהו, אבל הוא באמת מאוד תחתון. חוג שאף אחד לא ירשם אליו, יקבל כל מי שיסכים לנסות.
חם חם מהדפוס..... 33831
כרגע קראתי שעבר החוק לביטול הפסיכומטרי.... איך זה ישפיע ? מה אתם אומרים ?
אוי ואבוי 33832
בחדשות ואללה אמרו שעברה ההצעה לבטל את הפסיכומטרי.

מה התחליף?
כל אחד שיש לו ציוני בגרות.

כן, גם אלו עם ממוצע 5.6
גאוני.
ועוד משהו 33833
כרגע הבנתי שכל ההשקעה שעשיתי בשנתיים האחרונות של התיכון, הייתה לשוא.
מה הטעם במתמטיקה ופיסיקה חמש יחידות, אם בכלל אף אחד לא מתייחס לזה?

אז מחר אני אמור להגיע לשנה האחרונה שלי בתיכון, ולעשות מה? להתעלם מהמורים? ציון עובר אני משיג כמעט בלי בעייה. למה להתאמץ בלהשיג 100, אם 56 מספיק? איזו לגיטימציה יש לי, כשמיניסט המודע לעתידו, להמשיך ללמוד?

החלטה נוראית.

נ.ב.
ועוד אני *כרגע* בתהליכים של קורס פסיכומטרי. כואב. לכיס ולנפש.

J-Bar
ועוד משהו 33837
פשוט אידיוטים מי שהצביע בעד ההחלטה הזו.....

ידפקו הכל פה, ועוד שנתיים-שלוש, כשיגלו את הטעות הנוראה שעשו, יחזירו את הפסיכומטרי הישן והאהוב...
למה להתאמץ ללמוד 33839
נו, תחשוב בעצמך מה הטעם ללמוד בתקופת התיכון - בשביל לבצע את התרגיל המחשבתי הזה לא צריך מתמטיקה ופיסיקה ברמה של חמש יחידות.
רמז: נניח שסילוון שלום יצליח להעביר החלטה שהאוניברסיטה תקבל לשנה א' גם את אלה שאין להם תעודת בגרות, ובכלל די בחצי שנה ב"גן מרים" כדי להתקבל, מה הסיכויים של בוגרי הגן להעפיל לשנה ב' באוניברסיטה?
למה להתאמץ ללמוד 33843
ברצינות.
אני לא מדבר על לקיחת פקקי שעווה ואטימת אוזני בזמן שנת הלימודים. אני מתכוון על לימוד ממוקד:
בשיעורים שלא חשובים לי בכלל - ספרות, לדוגמא - אין כל הבדל בין לקבל ציון 100 בחמש יחידות, לבין 56 בשתיים.

אדם יבחר לו מקצוע שבו ישקיע כדי שהדבר יעזור לו באונירסיטה, ויתעלם משאר המקצועות.

למה לי לעשות בגרות במתמטיקה הכוללת צורות תלת-מימדיות אם אני הולך ללמוד רפואה?
למה לי ללמוד מכניקה של גופים אם אני הולך ללמוד כלכלה?
למה לי ללמוד ביולוגיה אם אני הולך ללמוד מחשבים?
למה לי ללמוד לשון? ספרות? חיבור?

ביאליק יתהפך בקברו - רק אלו הרוצים ללמוד ספרות באוניברסיטה יסתכלו יותר מפעמיים במחברת, בגלל שלאף אחד אחר לא יהיה אכפת על ההשפעה של קבלת 70 בספרות על ממוצע הבגרויות.

מה שסילבן שלום יעשה, זה להעביר את מערכת החינוך להילוך סרק. הסוף לחינוך למצויינות.

J-Bar

למה להתאמץ ללמוד 33846
ברצינות לא פחותה. אם תלך ללמוד פיסיקה בלי להשקיע בלימודי ספרות סביר להניח שלשונך תהיה דלה ביותר. לא תצליח לכתוב מאמר בכתב עת אקדמי שאינו יותר מאשר אוסף של נוסחאות. קרא פעם מאמרים של איינשטיין או פיינמן שאינם רק על טהרת המתמטיקה והפיסיקה ותיווכח לדעת שהפיסיקאים הגדולים הללו לא קראו רק ספרי פיסיקה.

אתה כותב "למה לי ללמוד ביולוגיה אם אני הולך ללמוד מחשבים?".
המגמה בכל האוניברסיטאות בשנים האחרונות הוא פיתוח "הרב-תחומיות". הביולוגיה המודרנית והביוטכנולוגיה משלבות מדי יום עוד ועוד ידיים עם מדעי המחשב. גם אם תהיה אשף מחשבים יהיה לך קשה מאוד להשתלב בפרוייקטים רב-תחומיים שקשורים בביולוגיה ורפואה (תחומים לוהטים כיום) אם לא יהיו לך מושגים בסיסיים בתחומים אלה.
למה להתאמץ ללמוד 33848
ממש לא.
איני יודע לגבי הידע שלך בחומר של לימודי הספרות, אבל הוא כולל מעט מאוד ידע בשפה גבוהה, והרבה ידע בהסבר המדוייק שנתן, נניח, הספר של "אנקורי".
הבגרות בספרות כוללת חלקים כמו שירת ביאליק, שירת ימה"ב, הסיפור הקצר (צ'כוב וכיו"ב), סיפורת (אבא גוריו, למשל), שירה צעירה וכו'.
אדם שלא ישקיע בלימודי ספרות וינסה רק לעבור את הרף, לא ייפגע בעתידו בשום אופן.
החומר פשוט לא משנה לו.

בבגרות בלשון אתה עוסק בהבחנה בין "משפט כולל" ל"משפט מחובר חסר". שתי הגדרות חסרות תכלית שאין כל מטרה לקיומן, מלבד לימודי הלשון. מדוע שאשקיע בנושא זה, אם בכל מקרה אני מבין את משמעות המשפט?

בבגרות במתמטיקה עוסקים בחישובי זוויות הנוצרות ע"י צורות תלת מימדיות. מדוע, למי שחולם על לימודי כלכלה/רפואה/ביולוגיה אכפת מכך?

אתה רוצה שאעבור בגרות-בגרות ואתן את רשימת הנושאים שלא מועילים בלימודים אקדמאים השונים מהמקצוע?

אולי הדבר יקשה עלי בהשתלבות, אבל אני לא אבחן בסיום שנה א' באוניברסיטה, בשיטת "סילבן שלום", על תחומים אלו, אלא על מדעי המחשב נטו.
מי שישקיע את כל התיכון שלו בלימודים של "מדעי המחשב" ייתקבל ביותר סיכוי ממי שישקיע, על חשבון מקצוע זה, במקצועות "משניים", כמו ביולוגיה, ספרות או תנ"ך - כי הם לא משפיעים על סיכויי הקבלה.

J-Bar

למה להתאמץ ללמוד 33851
בשנה הראשונה באוניברסיטה, במדעי המחשב למשל, אתה תלמד כמעט אך ורק מתמטיקה ופיסיקה, אתה כמעט ולא תתקרב לחומר הקשור במחשבים... לכן אין טעם בהערתך האחרונה...
אך, לחיזוק טענתך הכללית, שיטת לימודים זו, המלמדת פיסיקה ומתמטיקה בשנה הראשונה ללומדי מדעי המחשב, תאבד את היכולת להבחין במחוננים במחשבים בשנה הראשונה, ולכן שיטת הסינון החדש, ע''פ הצלחת הסטודנט בשנה הראשונה תאבד מיכולתה...
וכמה אתקרב 34001
לאזרחות, הסטוריה, ספרות, לשון או ביולוגיה?

אני לא מתייחס על זה שישקיע _רק_ בלימודים המקדימים לתואר האקדמי.
אני מדבר על התלמיד שלא יטרח להגיע לשיעורי ספרות ותנ"ך, למשל, כי הוא ילמד "מדעי המחשב" באותו זמן, או שיקרא קצת חומר שלמד חברו בעל התואר בשנה א' שלו.

בכל מקצוע חובה, ניתן לראות מספר דיסיפלינות אקדמאיות שאין להם קשר לאותו מקצוע הנלמד בתיכון. בשיטת "סילבן" - התלמידים ייתעלמו מהם, "כי ציון עובר מספיק".

בברכה,
J-Bar
וכמה אתקרב 34008
בסדר, שים לב שלא אמרתי שום דבר על הטענה הזו... אני אפילו מסכים איתה...
למה להתאמץ ללמוד 33855
יש הבדל בין ''להבין משפט'' לבין לנסח משפט כהלכה. בלא ספק לימודי התחביר משפרים את יכולת הניסוח והשליטה בשפה.

אולם לא אנסה לשכנע אותך עוד לבקש ידע שלדעתך אינו מועיל לך. עולמם של אנשים רבים צר כעולם נמלה אך הם מתפרנסים יפה מאוד ויש להם דירות נאות וכלים נאים. אכן, אין דבר המונע מהדוגלים בעקרון התועלתיות הצרופה להשתלב היטב בחברת הצרכנות הפוסט-מודרנית. עלה והצלח.
למה להתאמץ ללמוד 33887
שווה ללמוד ספרות רק כדי לשלב ביטויים נאים כמו "צר כעולם נמלה" בדיון :-)
קנטור קל... 34000
על תקן "אם כבר - אז כבר":

אם כבר, אולי עדיף להשאיר את הפסיכומטרי, כי בשבילו צריך ללמוד כל מיני ביטויים כמו "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" ודומיהם... :)

J-Bar
קנטור קל... 34031
את הביטוי הזה דווקא למדתי בכיתה א'. המורה שלי נורא אהבה אותו. כמובן שבתור תלמיד כיתה א', עשיתי בלאגן מוחלט מהמילים בביטוי הזה, ובתור סנילי במקצועי, אין לי מושג מה משמעותו...
קנטור קל... 34034
איסתרא - שם של מטבע
בלגינה - בכד
קריא - קורא
כלומר: המטבע בכד קורא 'קיש קיש' - מטבע קטן בכד עושה הרבה רעש. ואילו בכד מלא מטבעות לא יהיה כל כך הרבה רעש.
(החזרתי את חוב העוגיות שלי? :)
קנטור קל... 34064
אצלנו זה לא עובד לפי חובות. אצלנו זה כל אחד לפי יכולתו, וכל אחד לפי צרכיו. (:
למה להתאמץ ללמוד 33977
ומי מינה אותך לקבוע למי עולם צר? מי שלא רוצה להתנסות בכתיבה יוצרת ויכול להסתדר גם בלעדיה, אני לא אעקם את האף. אני יודע להעריך גם פיסיקאים, אפילו שלי אין עיניין בפיסיקה.
תופעת הבור-המלומד 33984
אולי תקרא את כל הדיון לפני שאתה מעיר את הערותיך. אם תסתכל בתגובותי הקודמות תראה שציינתי שעולם צר אינו קשור למקצוע המסויים שעוסק בו האדם, ואף הזכרתי שני פיסיקאים בעלי שיעור קומה שעולמם היה רחב ביותר. ואני אישית מאמין שדווקא משום ראיית העולם הרחבה שלהם הפכו לפיסיקאים גדולים.

הבעייה האמיתית שלי היא עם ''הבור-המלומד'' כפי שכינה את הטכנוקרטים למיניהם ההיסטוריון אורטיגה אי גאסט. כלומר, אנשים בעלי השכלה בתחום צר ביותר ונבערים מדעת באשר לכל יתר תחומי המציאות. לעיתים קרובות, אותם בורים מלומדים, רוכשים לעצמם עמדה מתוקף מומחיותם באותו תחום צר, ולפתע, מתוך הביטחון שרכשו להם בתחומם, הם גם רואים עצמם כבעלי זכות להביע דעה בכל דבר ועניין. סילוון שלום, אף שיש לו תארים בהנה''ח וכלכלה (ואולי בתחום נוסף) נהיה בן לילה גם מומחה לחינוך, לסוציולוגיה, להיסטוריה ולבטחון. והוא אינו הבור-המלומד היחיד או הגרוע ביותר בשטח.
תופעת הבור-המלומד 34021
למעשה ההבדלה שאתה עושה היא בין ''המשכיל הקלאסי'', זה שידע מעט על הרבה, לבין ''המשכיל המודרני'' - זה שיודע הרבה על מעט. בכל מקרה הקצנת התהליכים היא ההבדל בין מי שלא יודע כלום על הכל, לבין מי שיודע הכל על לא כלום.
תופעת הבור-המלומד 34085
הנקודה היא שכיום, יש צורך רב במומחים לתחומים יותר ויותר "נקודתיים"; וכבר נאמר, To specialize is to be ignorant (אני מכיר את הביטוי מ-"Stand on Zanzibar" של Brunner, מעניין היכן הופיע לראשונה). בקצב גדילת הידע האנושי כיום, התופעה רק תלך ותחמיר.
למה להתאמץ ללמוד 34002
-"יש הבדל בין להבין..." וגו'.
נכון. אבל מה עוזר לאדם שפוי לדעת, שלפניו משפט "כולל" ולא "מחובר חסר"? הוא מבין את המשפט. הוא יכול לנסח מחדש את המשפטים. אבל הבעייה שלו היא שהוא לא זוכר את ההגדרות המיושנות שהוצמדו לטיפוסי המשפטים הללו. מדוע הדבר נחוץ לו?

אני לא אומר "מחר אני פורש מניסיונותי להוציא ציונים גבוהים".
אני פשוט מוחה על הטפשות של ההחלטה הזו, שהרי החלטה שכזו _עלולה_ לדחוף חלק מהאנשים להשקיע פחות במקצוע שאינו רצוי להם.
ואז מה השגנו? זלזול משווע במוסד התיכוני המתפורר.

J-Bar
אל דאגה 33862
מהפיזיקה תקבל פטורים נזקקים מאוד בתחילת דרכך. והמתמטיקה תקל עליך.
(אם אכן אתה מתכן להמשיך בדרך הריאלית)
''המתמטיקה תקל עליך'' 33999
התלמיד החכם שמתכנן את עתידו, ישקיע במתמטיקה הנחוצה לו.

אם הוא לומד מקצוע כמו כלכלה, ביולוגיה, מדעי המדינה או משפטים, הוא יסנן דברים החוצה, לדוגמא, גיאומטריה תלת מימדית, מספרים מרוכבים ואולי גם ווקטורים.

אני לא מתווכח אם יש או אין ללמוד מתמטיקה במתכונת התיכונית - אלא "אם הבגרות לא תהיה חשובה לי, האם באמת ישנה אם אלמד ברמה של ארבע יחידות או חמש?"

J-Bar
אוי ואבוי 33934
כל אחד שיש לו ציוני בגרות?

זה לא מעשי. האוניברסיטאות יצטרכו שיטת סינון נוספת כלשהי, כדי להתגבר על הביקוש.

השאלה היא איזו.

אני? בתור אדם חסר תעודת בגרות (לא, אין לי אפילו בחינה אחת ברזרבה), אני דווקא בעד טיפוח האוניברסיטה הפתוחה, ועידוד מעבר קל יותר מהפתוחה לאוניברסיטאות אחרות, אחרי שעוברים בפתוחה רף קבוע כלשהו.

אבל מה אני חולמת? זה לא פופוליטי מספיק...
סינון והשוואה 33972
אחד האינטרסים החשובים ביותר של כל אוניברסיטה הוא העמידה בקריטריונים בינלאומיים של מצוינות. ברגע שכל אחד יכול לבא בשעריה ובחלוף שלש ארבע שנים לצאת עם תעודה, הרי נשמט בסיס הקיום של המוסד.

אין שום דרך ושיטה להבטיח סינון ולבדוק התקדמות אלא בבחינות מסוג כלשהו והשאלה איזו בחינה הופכת לשאלה טכנית במהותה. היחסיות היא אמת המידה שניתנת לבדיקה בשלב הלימודים,
כי אם כולם סטודנטים אז אף אחד לא סטודנט.

כל זה איננו שולל את הצורך לאפשר נקודת התחלה שווה בתנאים הבסיסיים של כל אחד, אבל כדי לתקן את היסודות לא צריך לקלקל את הגג.
סינון והשוואה 33978
אז אולי על האינטרסים החשובים של האוניברסיטה צריך לדון, ולא על שיטת הסינון.

ואם האוניברסיטה הפתוחה היא אכן מוצלחת, כפי שכתב טל, אולי הבגרות היא לא דרך מי יודע מה לבחור תלמידים בעלי סיכויי הצלחה גבוהים? דעתי היא שהתלמיד המוצלח ביותר הוא זה המעוניין לדעת את החומר. סטודנט הלומד לתואר רק על מנת לקבל העלאה בשכר נידון בדר"כ לבינוניות.

אני כותב על סמך הדיון ותחושותיי האישיות. אני עצמי מעולם לא למדתי לפסיכומטרי.
סינון והשוואה 33980
לא תאמין כמה ההעלאה בשכר נותנת מוטיבציה לאנשים.

בלימודי מדעי המחשב בת''א ניתקלתי בסטודנטים רבים שלטענתם היו שם רק בשביל המקצוע (ולא בשביל ההשכלה והעניין בתחום).
ותתפלא, הם השקיעו כמוני ואף יותר (ואני בהחלט השקעתי את הנשמה השנה) וגם הצליחו במידה רבה.
להיפך סטודנט הלומד מתוך עיניין ישקיע רק בקורסים שמעניינים אותו, והדבר יתבטא בציונים, תלמיד הלומד על מנת להצליח, יעשה הכל כדי להצליח ולכן הסיכוי שאכן יצליח גבוה.
סינון והשוואה 309513
השאלה המרכזית היא מה תפקידם של מוסדות הלימוד.
אם תפקידם לגרום לאנשים להצליח אז הצדק אתך, אלא שלדעתי תפקידם הוא להרבות דעת ולהסיר את הבורות ולכך טובים אנשים הרוצים לדעת ולא לקבל מושכלות בלי לבדוק אותם
סינון והשוואה 33987
לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"לקלקל את הגג".
לא חלקתי על כך שצריך סוג כלשהו של סינון.
רק מה, לא ברור לי כיצד ביטול הפסיכומטרי וקבלת כל מי שיש לו תעודת בגרות, תועיל למישהו. בדיוק בגלל עניין הסינון. הרי ההיצע אינו עומד בביקוש.

כמו שציינו אנשים מעלי, ביטול הפסיכומטרי אינו נותן נקודת התחלה שווה. להיפך. לדעתי בחינות הבגרות, בגלל שהן תלויות בעבודה שהתלמיד עושה (לפעמים שנים) מראש, לפני שהוא מתכונן ללימודים מצד אחד, ובגלל שהם מתפרסים על זמן רב כל כך בעבר מצד שני, דווקא נותנים נקודת זינוק טובה פחות.

אם התלמיד לא היה בוגר מספיק להשקיע בלימודיו בהיותו בתיכון (אבל אח"כ התבגר וכן מוכן להשקיע), או אם סביבתו לא יכלה לספק לו את המשאבים הנדרשים לאורך הזמן (הארוך יחסית) של לימודי התיכון, הוא נמצא בנקודת פתיחה פחותה.

לא חשבתי על זה מאוד לעומק עדיין, אבל האינטינקט הראשוני שלי אומר שדווקא בחינה על חומר מרוכז יחסית, זמן קצר לפני תחילת הלימודים, תתן נקודת פתיחה שווה יותר (המממ... פסיכומטרי ללא בגרות?).

בנוסף, אני חושבת שהאוניברסיטה הפתוחה היא כלי חשוב ליצירת נקודת זינוק שווה, בלא להוריד את הרמה האקדמית (כל אחד יכול להתקבל, אבל צריך לעמוד בסטנדרטים האקדמיים בשביל לשרוד ולקבל תואר בסוף). הבעייה של האוניברסיטה הפתוחה היא המחיר, וממה שבדקתי, הרבה יותר קשה לקבל מילגות לאוניברסיטה הפתוחה מאשר לאוניברסיטאות אחרות (למרות ששכר הלימוד דומה למדי).
ההצעה המעודכנת 36609
הרעיון העכשווי של הפסיכומטרי הינו:

רעיון גאוני.
הנה סיכום כללי של רווח/הפסד:
מהחוק החדש מרוויחים:
1. השר סילבן שלום ירום הודו, שיוצא כ"לוחם החופש" בפני הטפשים. אכן, שירות דוב רציני למדינה.

מהחוק החדש מפסידים:
1. האוניברסיטאות, שצריכיות זמן ותקציב כדי להערך מחדש.
2. מכוני הלימוד לפסיכומטרי, מאותה סיבה.
3. תלמידי הפריפריה, שלא למדו עם מורה מעולה מתמטיקה / אנגלית / לשון, ויצטרכו לקחת, במקרה הטוב, שלושה קורסים, ובמקרה הרע - הרבה יותר (בשביל שאר המקצועות).
4. אנשים שעשו פסיכומטרי.
5. כל מי שאינו סטודנט ברגע זה, ומעוניין ללמוד בהשכלה גבוהה בעתיד, כי יותר קשה (ויקר) להוציא ציון גבוה יותר בבגרות מאשר בפסיכומטרי, מה גם שהבגרות מחולקת לכמה חלקים.

J-Bar
ההצעה המעודכנת 36616
סעיף 4 שגוי, כל עוד קיימים (בינתיים) שני המסלולים.
ההצעה המעודכנת 37754
אתה יודע לכמה זמן "בינתיים" יהיה תקף?
בטול הפסיכומטרי 40662
בטול הפסיכומטרי יגרור אחריו שוויון הזדמנויות
בטול הפסיכומטרי 40687
על-סמך מה את טוענת זאת? ביטול הפסיכומטרי יגרור אחריו:

א. תנופה אדירה לתעשית הקורסים להכנה לבגרות; שוב, רק המבריקים או בעלי הממון יוכלו לקבל ציונים גבוהים מספיק (בבגרות, כי כבר אין פסיכומטרי) כדי להתקבל ללימודים אקדמיים.

ב. הגדלת הפער בין תלמידים בבתי-ספר חלשים (שעדיין יכלו ללמוד לפסיכומטרי ולשפר את סיכוייהם להתקבל לאוניברסיטה) לתלמידים בבתי-ספר עם מורים מעולים (שיקבלו ציונים גבוהים יותר בבגרות).

אם כל תנאי הקבלה לאוניברסיטאות יבוטלו, והסינון יהיה רק בתום השנה הראשונה, התוצאה תהיה:

א. זלזול מוחלט של תלמידי תיכון בלימודי התיכון.

ב. נשירה גבוהה בסוף כיתה ט' (סוף חינוך החובה).

ג. שכבה גדולה של סטודנטים שנופו לאחר השנה הראשונה, ויהיו ממורמרים וכעוסים על השנה מזמנם ועל הכסף הרב שבזבזו.

ד. תעשייה ענפה של קורסים שיעזרו לסטודנטים לעבור את מבחני סוף השנה הראשונה. שוב, יטענו כאן כי רק העשירים (שיכולים להרשות לעצמם קורסים אלה) יכולים להתקדם בחיים.

(בעיות א' ו-ב' ניתנות לביטול ע"י דרישה של תעודת בגרות, ללא התחשבות בציונים; עדיין מידת הזלזול תהיה גבוהה, אם אין הבדל בין בגרות בציון 60 לבגרות בציון 90).

הדרך הנכונה, לדעתי, להוביל לשוויון הזדמנויות:

א. השקעה כבדה מצד המדינה בלימודים (בעיקר בבתי-ספר יסודיים, אבל גם בתיכונים) באזורים חלשים. בכלל זה שכר מרקיע-שחקים למורים טובים מספיק, לא יותר מ- 25 תלמידים בכיתה, שיעורי עזר מסובסדים למתקשים, שיעורי העשרה מסובסדים למצטיינים, וכו'.

ב. דרישות קבלה נוקשות לאוניברסיטאות, כולל בחינה פסיכומטרית.

ג. הכנה לפסיכומטרי כחלק מלימודי התיכון.

אלא שכאן פירות ההשקעה יופיעו רק לאחר שנים – טווח רחוק מדי, כנראה, עבור הפוליטיקאים שלנו.
בטול הפסיכומטרי 40896
I agree with most of your assumptions.

Last week was "College Night" at my daughter's high school. This event brings representatives from several hundred colleges and universities that try to market there institution to 11th and 12th graders. They distribute pamphlets, brochures, academically information, financial information and most importantly, acceptance requirements. Yes, in spite of the stiff competition over prospected students, they do have a minimal entry level. Granted, Harvard have a higher requirement than Delaware State University, but the reasons to that are obvious. Nevertheless, every college has a minimum SAT (= psychometric) requirement.

FYI, a class of 25 is considered too large in the US. Most state and municipalities mandate some kind of extra help for weak students, and high schools, at least in places I know, offer PSAT and some SAT preparatory classes.
בטול הפסיכומטרי 40897
כמה שאלות לגבי המערכת האמריקאית, שלא ממש מוכרת לי:

א. מה ההבדל בין SAT ל- PSAT?

ב. האם ידוע לך מהו אחוז התלמידים המעוניינים בתואר אקדמי, ולא מצליחים להתקבל לאף מוסד אקדמי בשל ציונים גרועים ("בגרות" או SAT/PSAT)?

ג. האם יש משהו המקביל למבחני הבגרות? מה משקלו בחישובי הקבלה ללימודים אקדמאיים?

ד. עד כמה קיימות בארה"ב טענות ל"פער חברתי" הנוצר בשל בעיות התקבלות ללימודים אקדמאיים, או חוסר הצלחה בלימודים בשל בעיות כספיות?

ה. קיבלתי רושם לפיו לימודים אקדמאיים בארה"ב הם יקרים עד יקרים מאד (הורים חוסכים ללימודי הילדים בקולג' בערך מרגע לידת הבנים). האם זה נכון? עד כמה נפוצות מלגות (כיסוי שכר לימוד ו/או מלגות מחיה, כלומר תשלום לסטודנט בנוסף לכיסוי שכר הלימוד)?

ו. אם יש מלגות, האם הן ממשלתיות (פדרליות או מדינתיות)?
בטול הפסיכומטרי 40934
א. PreSAT זה הכנה ל SAT מטעם בית הספר במטרה להכין את התלמידים לבחינה. בד"כ עושים PSAT בי"א

ב. אין בגרות. ציוני ה SAT הם הנחשבים ביותר, כשבמובן משקללים גם ציוני גמר של בי"ס. גם מחשיבים השתתפות בפעילויות מחוץ לבי"ס כמו התנדבויות לארגונים שונים, פעילות בחוגים, ספורט ומוסיקה. אשר לאחוזים, אני לא יודע

ג. אין בגרות, ראה ב.

ד. לאנשים חסרי אמצעים יש שלש אפשרויות. אם SAT גבוה, הקולג'ים ירוצו אחריו עם מלגות. אחרת אפשר ללכת לקולג 'של המדינה state שהוא מסובסד ולא בהכרח ברמה נמוכה יותר מקולג 'פרטי. אפשרות נוספת היא ללמוד בקולג' קהילתי שהוא ברמה בסיסית ועלות נמוכה. טענות לפער חברתי שנוצר מפער אקדמי קיימות מן הסתם אבל אין לי מידע מפורט. מי שהולך לקולג 'יוקרתי מובטח לו שהחברות הגדולות ינסו לגייס אותו עוד בזמן הלימודים.

ה. מחיר הלימודים באונ' פרטית יכול להגיע עד 35-40 אלף לשנה, כולל מגורים. דוגמא - ייל, קורנל, קולומביה, הרווארד, פרינסטון בקולג 'של המדינה העלות היא בין 5-10 לשנה, אם התלמיד תושב אותה מדינה או ממדינה אחרת. יש אונ 'כאלה שהם בשורה הראשונה - פנסילבניה, UCLA. יש מלגות והלוואות של הקולג'ים וגם מערכות הלוואות פדרליות נוחות, בד"כ מתחילים להחזיר אחרי גמר הלימודים

ו. ראה ה.
על מה כל המהומה 40663
בחינת הפסיכומטרי הינה בחינה חשובה אבל לא הכרחית. הרבה פעמים הבחינה אינה משקפת את ידעו של התלמיד. אבל בגלל שהאוניברסיטאות מחשיבות את הבחינה נעשה הרבה פעמים עוול לתלמידים. הדבר החיובי בפסיכומטרי זה יכולתו לשקף במידה מסויימת את כישורו של התלמיד ועמידתו בלמודים אקדמאיים.
40664
ניתן לבחון את הנושא מכיוונים שונים.
לדעתי ביטול הבחינה לא יביא לשיוויון חברתי אלא רק יגרום לכך שסינון המועמדים ללימודי התואר הראשון יידחה ויתבצע במהלך שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטאות ולא לפני כן.
פתיחת שערי האקדמי 40665
הפסיכומטרי יעיל לסלקציה לאקדמיה בדיוק כמו שמידת הנעלים יעילה לסלקציה.
המבחן לא יבוטל אך ורק בגלל שעל בסיסו כמה מערכת כלכלית ענקית השיכת לאחת המשפחות העשירות בארץ המכינות לפסיכומטרי
40666
אין ספק שהצעתו של השר שלום לא תפתור את בעיית הקבלה למוסדות חינוך, אך בהחלט יש לחשוב על כלים מתוקפים נוסף על ציון הפסיכומטרי והבגרות שיהוו כלי קבלה ומיון לאוניברסיטאות והלמכללות במדינת ישראל.
40667
אני חושבת שאכן צריך לבטל את הבחינה הפסיכומטרית כיוון שמניסיוני היא אינה משקפת את יכולתו האמיתיתשל האדם ושוללת בפניו אפשרויות עתידיות.
40668
לדעתי ביטול הבחינה הפסיכומטרי לא תפתור את הבעיות החברתיות הקיימות, מאחר וטיפול בשורש הבעיה נדרש בבסיסה של מערכת החינוך כולה במדינת ישראל, החל מכיתה א' ואילך. ביטול הפסיכומטרי לא יביא לשוויון חברתי אלא יגרור לאווירת לימודים קשה בשנה הראשונה ללימודים, וגם הפעם, התלמידים בעלי האמצעים יוכלו בעזרת ממונם להצליח יותר מחבריהם ללימודים בשכבות הנמוכות.
לבטל את הפסיכומטרי 40669
אני חושבת שההצעה לבטל את הבחינה הפסיכומטרית היא נכונה
כך ליותר אנשים תהיה הזדמנות לנסות וללמוד באוניברסיטה.
הבחינה הפסיכומטרית לדעתי אינה משקפת את יכולתו האמיתית של האדם.
ביטול הפסיכומטרי 40670
לדעתי אם יבטלו את הפסיכומטרי,פשוט יעלו את הדרישה של הבגרויות ואם כיום מספיק ממוצע 90 בכדי להתקבל למגמה מסוימת בתוספת פסיכומטרי,הדרישה תעלה ל100..
ולכן אני לא בטוח שביטול הפסיכומטרי יעזור בנושא זה..
מה שכן מקצועות שלא דורשים חשיבה מהירה אלא ידע,ביטול הפסיכומטרי יועיל להם.
סף הרווח עולה 40671
בתגובה למאמר: סף כניסה חדש שמבוסס על תוצאות מבחני בגרות, לא ישפר את מאמצי הכניסה. תחל תחרות בתעשית הציונים הדרושים. אם בעבר שלמו עבור מבחן הפסיכומטרי, הרי שכעת יוכפל וישולש. לכל מקצוע ,תשלום נפרד! הפערים רק יגדלו.
אוניברסיטה לכולם 40672
מהרקע האישי ומניסיוני מלימודים אקדמאים אני יכול להעריך
שחשיבותה של הבחינה הפסיכומטרית הוא מזערי ובוודאי שלא ניתן לקבוע על פי בחינה זו מי ילמד מה ואיפה.
אני בהחלט מצדד בסילבן שלום שפועל למען מטרה נעלה זו.
אי אפשר להעריך לימודים של מדעי החברה ע''י מבחן במתמתיקה.
אוניברסיטה לכולם 40727
לא שאני מאמין לרגע אחד שכיתת המידענות שלכם תשוב לבקר אצלנו (למתרגל הנחמד: אפשר בבקשה לא לבקש יותר מהתלמידים שלך לכתוב עשרות תגובות בנות שורה אחת למאמרים אצלנו? אפשר להשתלב בדיון - זה יהיה נפלא, אפשר לבקש לכתוב תשובות מנומקות - זה יהיה אדיר. המצב הנוכחי הוא טיפה... איך להגיד - מגוחך).

אבל בכל זאת, נעשה ניסיון: כתלמיד במדעי החברה, אני נדהם לגלות אנשים בעלי כישורים אפסיים במתמטיקה - כישורים שיש צורך בהם לשם מחקר סטטיסטי בסיסי. דווקא הידע שנבדק בפסיכומטרי הוא בדיוק זה הרלוונטי לצרכים אלו, לעומת הלימודים בתיכון, שעוסקים בנושאים לא רלוונטיים במתמטיקה (וגם ככה מי שילמד מתמטיקה באוניברסיטה יאלץ ללמוד הכל מחדש, הפעם כמו שצריך).
פתיחת שערי האקדמיה 40673
לדעתי אין שום ערך לבחינה הפסיכומטרית וזה מוכח על סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה שלא דורשים פסיכומטרי ולאחר מכן המשיכו לתואר שני וכיום מפתחים קריירה מאד מצליחה ואף אחד לא יודע בכלל שהם לא הצליחו בפסיכומטרי או שבכלל לא עשו אותו.
תגובה על מאמר הפסיכומטרי 40674
אני לא מסכימה עם ההצעה של סילבן שלום מכיוון שדבר זה לא יועיל לאוכלוסיות החלשות. האוניברסיטאות לא יכולות לקלוט את כל הסטודנטים אשר יחלו לימודים וזה יצור מצב בו לאחר השנה הראשונה באוניברסיטה ייערך ניפוי ואז ימצאו עצמם החלשים מחוץ למערכת לאחר שבזבזו שנה שלמה מחייהם.
הפתרון שמוצע - הכנסת קורס הפסיכומטרי למערכת הלימודים בבית הספר הוא טוב מכיוון שזה יבטל פערים כלכליים בין תלמידים שלא יוכלו להרשות לעצמם קורס פרטי וכך תהחיה לכולם הזדמנות לגשת לפסיכומטרי לאחר הכנה.
תגובה למאמר 40675
הצעתו של סלבן שלום היא אומנם נשמעת הגיונית אך היא עדיין לא מציאותית. ראשית טוב שמישהו העלה על הפרק את הנושא הכאוב של הפסיכומטרי.אך ההצעה עדיין פוגעת בשכבות הנמוכות. הפתרון שמוצא כן בעיני הוא ללמד בבית הספר את שיעורי הפסיכומטרי כשיעור חובה בתיכון.
לא לביטול הפסיכומטרי 40676
ביטול מבחן הפסיכומטרי יביא לכך שמכוני ההכנה למבחן הפסיכומטרי יהפכו למכוני הכנה למקצועות הנלמדים בשנה א' בחוג מסוים, ועל כן שוב בעלי היכולת ירשו לעצמם לבוא מוכנים לשנת הלימוד האוניבסיטאי. שוב הפער יגדל!!!
יתרון לניסיון של שנה 40677
לדעתי הזכות ללמוד היא של כולם והניסיון של שנה ועמידה בממוצע מסוים יקנה מוטיבציה לתלמידים. האוניברסטאות חוששות מעומס מה שלא נכון-משום שמספר המקומות מוגבל גם כך.
יתרון לניסיון של שנה 40729
אה-ה-הם. אם מספר המקומות מוגבל - זה אומר שלא ''לכולם יש זכות ללמוד'', וחייבים לברור בין התלמידים. כל הרעיון הוא שלא יגבילו את הכניסה לשנה א' בכלל, ופה מתחילה הבעיה.
תגובה למאמר 40679
אם כל השמחה שהתעוררה על ביטול בחינת הפסיכומטרי אף אחד לא שם לב להשלכות של החלטה זו לעתיד, דבר שצריך היה לחשוב עליו לפני שמעבירים חוק. לדעתי, ההצעה הזו במקום לעזור לתלמידים רק תעשה להם את החיים קשים יותר, כיון שעדייו לתלמידי האוכלוסיה החלשה יש קושי בבחינות הבגרות, מה שעלול לסכל להם את ההזדמנות השווה לחינוך.במקום לחשוב על שיויון הזדמנויות בחינוך צריך לחשוב על שויון הזדמנויות בתוצאות החינוך
כחינות פסיכומטריות 40684
29.10.01

לדעתי יש לכטל את הבחינות הפסיכומטריות כדי לאפשר לתלמידים חלשים סכויים להשכלה גבוהה.
פתיחת שערי האקדמיה 40685
אומנם נרה כי כל צד שמציג את טיעוניו צודק -אך בל נשכח שבמדינות בהם אין שיוויון חברתי כלכלי וכו'' לעולם לא נוכל להתיימר לחפש אחר שיווןיו
40698
לדעתי יש לאפשר לכל דורש את האופציה ללמוד כל שיחפוץ ולאפשר המשך לימודים על סמך ציוניו בסיום השנה הראשונה
ולסיום- כל הכבוד סילבן הגבר..
להלן תגובתי המקצועית 40699
אני חושב ש..ש..ש..
תגובה לכתבה 40700
המאמר כתוב בצורה טובה ונכונה מאוד בקשר למצב שקיים היום בשוק הלימודים האקדמאים.
ההצעה האלטרנטיבית שהוצעה יש בה הרבה ואולי יש מקום להעביר אותה למקומות הנכונים , כי אכן להכניס את כולם עפ''י בגרויות זה בלתי אפשרי כי אין מקומות איכלוס באוניברסטאות כיום ונכון להיום יש הרבה מקצועות שאכן מקבלות אפשרות לעבור מאו''פ לאוני' או מכללות למינהם רק אלה שבתוך הסכמים אז אולי יש מקום להגדיל את השת''פים בין האו''פ לבין האוניברסיטאות הקיימות.
בכל אופן יש מקום למחשבה בהצעה ומקווה שהרעיון יקבל כנפיים בעתיד
בהצלחה
הכל בלבול מח 40701
אם מישהו משלה את עצמו שביטול הבחינה הפסיכומטרית משנה משהו - הוא טועה. זה רק יבזבז כסף לסטודנטים שישלו את עצמם ולמדינה. עדיף לדעת לפני שמתחילים ללמוד מי מתאים ומי איננו מתאים. קיבלנו סטודנטים ללא פסיכומטרי ללימודים אקדמיים ורק מעטים הצליחו לעמוד בדרישות
נמאס כבר מהנושא 40702
נמאס כבר מהנושא, הוא נדוש ומיותר וחוץ מזה אם אני עברתי זאת שכולם יסבלו.
חוץ מזה הכתבה ארוכה מידי!!!
נמאס כבר מהנושא 40707
אם נמאס לאדוני אזי יתכבד וילחץ על כפתור הסגירה של מחשבו ויניח לנו מסימני הקריאה שלו.
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 40703
האמת, מאחר ותוצאות הפסיכמוטרי שלי לא מעידות על אינטיליגנציה גבוהה במיוחד, אני בהחלט מתנגדת למבחן הזה, ולכן אני ממליצה על אלטרנטיבה של ניסיון שנה ראשונה באוניברסיטה ולפי גיליון הציונים, יחליטו האם הסטודנט ימשיך או יפרוש מהמשכם.
ברור שאלו שתוצאות מבחנם חיוביות ביותר, לא יתנגדו להמשך חשיבותו העילאית שמקבל בארצנו הדמוקרטית.
לסיכום, לבטל ומיד!!!
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98905
רק עכשיו שמתי לב לטיעון הלוגי המבריק בתגובה הזו. אכן - המבחן הראה שאני לא אינטליגנטית, אז כמובן שצריך לזרוק את המבחן לפח. בכלל, כל מי שאומר ש"ריש" אינה אינטליגנטית, צריך להזרק מיד למחזור. אם רק הייתה לנו המדיניות החדשה בלפני שנה, הייתי זורק את התגובה הזו מיד לפח, משום שגם היא, כמו הפסיכומטרי של אותו "ריש", מראה שאינטליגנציה אינה הצד החזק שלה.

ותהי זו מחאתי הנצחית על המתקפה השנתית הזאת על האייל כמקור נוח לאימון סטודנטים משועממים בשימוש ברשת.

אולי נוסיף קטגוריית "כיתות מידענות" לסיבות להסרת תגובות?
טוב, עזבו.
מה אתה כועס? 98906
אני דווקא נוטה להסכים עם ריש שיש לבטל את המבחן ה''הפסיכמוטרי'' ולהחליפו בפסיכומטרי.
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98910
לא צריך להגזים.
נכון, התגובה של אותה ריש מוכיחה כי לפעמים המבחן הפסיכומוטורי, או איך שהיא קראה לו, אכן קולע, אבל התקפה שנתית של מספר תגובות לא תפיל את האייל. לעומת זאת אם מכל כתת מידענות כזאת ישאר (תשאר?) לנו מגיב/ה אחד, אשר לאחר טירונות הכרחית גם יוסיף לנו תובנות כאלו ואחרות - יצא הפסדנו בשכרנו.
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98916
על כמה מתערבים?

היא לא תפיל את האייל, אבל היא סתם מעיקה, ויותר מכך - היא מלמדת את הסטודנטים האלה את ההפך הגמור מדרך ארץ (או יותר נכון, דרך-רשת, אם להציע תרגום עברי למושג netiquette). המשימה הזאת, ליפול על אתר תמים ולזרוק לשם עשר-עשרים תגובות של אנשים שלא מעוניינים לעשות כן, יותר משהיא מלמדת משהו על הסטודנטים, היא מלמדת רבות על המרצים, שבעצמם אין להם מושג על התנהגות נאותה ברשת, ועושים דברים כאלו בלי להתייעץ איתנו לפני כן. ככה לא מחנכים אנשים לשימוש נבון באינטרנט, כמה מחנכים אנשים להיות מגיבים בYנט.

(וכמובן, כל זה בלי להתעסק ברמה הנמוכה שנחשפת פה מצד הסטודנטים עצמם, כי זה סיפור אחר)
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98920
לא חשוב על כמה, על מה ההתערבות?
אני מסכים אתך בכל מה שכתבת, אבל חושב ש(לפחות חלק מ)הבעיה היא בכך שאנשים נשלחים למשימה של להגיב באתר שהם לא מכירים, לא יודעים מהו, ולא למדו את קודקס ההתנהגות המקובל בו. ייתכן שאמנם לא מדובר רק בסטודנטים חברי מועדון ה 750+, ובכל זאת, עדיין ייתכן שאחד (או יותר) מהם ישאר באתר כקורא פסיבי, ובהמשך כ"מגיב תורם". (ואם יבוא המשיח אולי גם יצא מהארון ויזדהה כבוגר "מידענות").
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98922
שאף אחד מהם לא יחזור לעולם לאתר.

ככה זה עם משימות של בי''ס - כמו שקשה מאוד להנות מספר שאתה קורא כי אתה חייב, ככה קשה מאוד להנות מאתר שאתה חייב לבקר בו.
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98927
אז זהו, כמו שכתבתי, כנראה גם אם מישהו יחזור, הוא לא ימהר להודות שזה מה שהביא אותו לאתר.
ובקשר לספר שאתה חייב לקרוא - ודוי אישי (כל אלה שנגד הז'אנר, מוזמנים לדלג):
כשאני הייתי בתיכון (וזה היה לפני המון שנים), היה הזקן והים של המינגווי חלק מחומר הלימוד (הלא מאד מגוון) בספרות. כל המורים והמבינים היללו ושבחו את הספר האמור, ואני לא הצלחתי לקחת אותו ליד. מספר שנים אח"כ, בזמן שרותי הצבאי (וללא כל קשר למאיר אריאל) קראתי את איים בזרם, ומשם, ברצף, את הזקן והים (כן, בהחלט, יצירת מופת). אז לך תדע.
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98984
(ש.ח.) למה לענות בעצמי אם דייב בארי עושה את זה כל כל הרבה יותר משעשע?

מודה בהכנעה 99016
לבטל מיד את הפסיכומטרי!!! 98940
קראתי עכשיו את המאמר עם כל התגובות (נו, שיעור חופשי) ונחנקתי מצחוק. כל מי שבחדר מחשבים חושב שאני לא נורמלית. ממש תודה לרופין.
99045
לא יודעת, אני דווקא אהבתי הרבה מאד מהספרים שקיבלנו בבית ספר. (ומה שחולני עוד יותר, את רובם כבר יצא לי לקרוא הרבה שנים קודם, כשאחותי הגדולה והתיכוניסטית קיבלה אותם, ואני קראתי אותם בהתלהבות רבה)
את אבא גוריו צלחתי עד הסוף (וממש לא סבלתי בו, פשוט העברתי את 30 העמודים הראשונים בקריאה סלקטיבית לחלוטין), את "המאהב" קראתי פעמיים, כנ"ל לגבי "גיא אוני", "חוות החיות"/1984""(שאני לא זוכרת אם קראתי סתם, או מבית ספר למען האמת) ורק מבעל זבוב סלדתי ברמות קיצוניות.
יאק.

________
העלמה עפרונית, צוות של מטכ"ל, ומופע הברקים הכי מדהים שהיא אי פעם ראתה, עד שהיא כמעט רצתה לבכות מרוב אושר.
שאלה: 99052
איך כמעט רוצים משהו?
מה הבעיה? 99154
אם אתה אוהב גלידה בננה-אגוזים, ועכשיו חם בחוץ, אז אתה רוצה גלידה בננה אגוזים.
אם אתה לא אוהב טונה אז אתה לא רוצה לאכול סנוויץ' טונה.

ואם אתה רואה מופע ברקים מרהיב ברמות שלא חשבת שבכלל קיימות מחוץ להוליווד (וגם אז היית מתלונן על חוסר אמינות מרוב יופי), אז אתה כמעט רוצה לבכות.
אבל אתה לא באמת רוצה לבכות, כי זה כל כך יפה, והדמעות יסתירו, אבל אתה פשוט לא חושב שאתה מסוגל להכיל בתוך תוכך את היופי הזה.
מה הבעיה? 99157
לא רוצה לקלקל לך (כי זה יפה) אבל את המשפט האחרון השאלת מ"אמריקן ביוטי", נכון?
לא ראיתי אמריקן ביוטי. 99160
ככה שלשאלתך, לא.

________
העלמה עפרונית, לא ראתה אמריקן ביוטי, אבל גם לא את שבעה חטאים וחומות של תקווה.
לא ראיתי אמריקן ביוטי. 99275
רוצי ותראי גם את שבעה חטאים וגם את חומות של תקווה. אבל קודם את שבעה חטאים.
אהמממ 99165
נתת לי חומר למחשבה.

(לא החלק האחרון, שהוא טריוויאלי ומובן לכל ילד בן שש, אלא השאלה מה קרה למקף בגלידה בננה-אגוזים מאז שאהבתי אותה ועד שרציתי לאכול אותה).

:-) - שלא תיעלבי לי או משהו.
99169
מה אמור לקרות למקף?
הוא סתם שוהה שם, מאושר לו בין הבננה לאגוזים.‏1

1 פעם אהבתי גלידה בננה, וגלידה אגוזים.‏2 ותמיד לקחתי כדור כזה וכדור כזה. ואז יום אחד גיליתי שבד"ר לק יש כדור משותף לשני הטעמים. ואז הייתי מאושרת.
2אבל רק אגוזי פקאן, ורק אם הם לא מגעילים.

____
העלמה עפרונית, אף פעם לא יודעת מתי היא צריכה להעלב ומתי לא.
אהמממ 99171
אולי את הבננה והאגוזים לא אכלת, אבל את המקף כן.
אצבע קלה 99075
לפני שהודעה תלך גם היא לפינה, אני שולח את קהל האיילים להווכח בעצמם על מה מושלכות הודעות בימינו.

אם התגובה שכותרתה ''מקרה מבחן'' חרתה לך דובי, כדאי שתשאל את עצמך למה. אם לא מדברים על ''אי השדים'', אז לא מדברים. נאה דורש-נאה מקיים.
האקדמיה פותחת שערייה לכל. 40704
אני חושבת שהכותב צודק בהחלט, והצעת השר לא תתרום לשיוויון המצופה. הצעותיו של המחבר נראות לי יעילות יןתר.
תגובה לטל 40705
אני חושבת שצריך לאפשר לכל דורש לכל הרוצה ללמוד, לצאת ללימודים.ללא הבדלי מעמדות.
ואין ספק שתעשיית המכינים לפסיכומטרי וכד',לא תעלם אלא תומר לקורסים אחרים כמבחני קבלה ל...
מה הנכון ? 40706
אין ספק שהשאלה/ הבעיה היא לא פשוטה.
דעתי האישית היא כי אכן צריך לבטל את הפסיכומטרי ולתת לכל המעונין להכנס לשנה ראשונה ומי שעומד בקריטריונים מסוימים - להמשיך לשנה שניה.
הבעיה התקציבית ובעיית המיקום הן בעיות קשות אך עתידנו הוא בלימודים ולכן, לדעתי על המדינה לתקצב כמה שאפשר את הלימודים.
40708
למרות הרתיעה מהבחינה הפסיכומטרית, הכותב מעלה כמה נקודות מעניינות למחשבה.
פתרונו - לימודים דרך האוניברסיטה הפתוחה - אכן עונה על הבעיה, אך עדיין נשאלת השאלה האם באמת כל הקורסים באונ' הפתוחה הם אכן מוכרים ע''י מוסדות לימוד אקדמאיים אחרים.

הנקודה הכי חשובה במאמרו היא העובדה שלבעלי האמצעים תמיד יהיה יתרון בלימודים. זו עובדה וצריך לקבל אותה, גם באקדמיה לבעלי האמצעים יש יתרון, אפילו אם זו רק העובדה שהם לא עובדים במקביל, אלא מסוגלים להתרכז בלימודים.
תגובה 40709
לדעתי נושא הפסיכומטרי שנוי וישאר שנוי במחלוקת לתקופה ארוכה.
הבעיה היא שיש למצוא מבחן אחר אשר יהווה גורם מסנן לאוניברסיטה אחרת יהיה פיצוץ אוכלוסין באוניברסטאות.
גם ככה היום המצב הוא שהמכללות מהוות מפלט לילדי העשירים שלא הצליחו בפסיכומטרי להתקבל לתואר ראשון ללא בעיה.
40710
לפי דעתי הפסיכומטרי אינו משקף את מה שהוא מתיימר לשקף. תלמידים רבים מוציאים סכומי עתק בכדי לשפר את ציונם במבחן וזאת בכדי לנסות ולהתקבל לאוניברסיטאות. לדעתי הדבר גורם לפער גדול יותר בין אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך לגבוה. כעיקרון ביטול הפסיכומטרי הוא צעד מבורך, אך האלטרנטיבה המוצעת אינה טובה יותר וחבל...
40711
לפי דעתי זוהי שוב מהומה על כל דבר. הפסיכומטרי לא יבוטל ואם אכן יבוטל הרי שיהיו תנאי קבלה גבוהים יותר באוניברסיטאות, אז לכל אילו החושבים שביטול הפסיכומטרי יביא לשיוויון ולכך שכל אחד יוכל להיכנס לאוניברסיטה - טעות גדולה. כל אוניברסיטה תגביל שוב כניסה של תלמידים חדשים, בכך שתעלה את רף מבחן הכניסה האישי שלהם או תקשה על תמידי שנה א' .
לפיכך, ממש לא משנה אם יבוטל הפסיכומטרי או לא.
באופן עקרוני בחינת הפסיכומטרי (בגלל עקרון הזמן שהוא זה שמבדיל בין יכולתו של אדם אחד למשנהו) , איננה רלוונטית.
ישנם אנשים רבים מוכשרים שבגלל שאינם חושבים מהר או אינם עומדים בלחץ באופן מצוייין כפי שהבחינה דורשת, אז חלומם ללמוד דבר מסויים נכחד.
כולנו צריכים לזכור , כמובן, שהבחינה הפסיכומטרית נוצרה לא בהכרח לשם שיקוף של יכולות התלמידים אלא לשם צמצום כמות התלמידים הנכנסת לאוניברסיטאות. זה עניין של היצע וביקוש וחבל שבגלל מניעים כאלה ,אנשים צריכים ללמוד תחומים שהם פשרה עבורם, שכן כשיעבדו במקצוע בשוק העבודה הם יעשו את תפקידים בצורה פחות טובה בגלל תסכולם על שלא הגיעו לאן שרצו. שימו לב כמה אנשים רוצים ללמוד תחומים שרף הכניסה אליהם גבוה מאד, והם אינם מתקבלים ונאלצים ללמוד דברים אחרים כמו הוראה, למשל, ואז אנשים אילו הופכים להיות אנשי החינוך של ילדינו , וחבל מאד ומצערת העובדה שאנשים שמתפשרים הם יהיו המורים של ילדינו. כך גם החינוך ייראה בעתיד. מרבית המורים הם מורים לא מתוך בחירה אלא מתוך פשרה.
בכל אופן,
בהצלחה לכל המתחילים ללמוד במדינתנו הנחמדת.
כדאי שיתחילו לחשוב על דברים יותר פרקטיים כגון הורדת שכר הלימוד באופן משמעותי. וזה יביא לשיוויון כמו במדינות בהם מעודדים אנשים ללמוד ללא שכר לימוד בכלל.
40712
הצעת החוק של סילבן שלום לדעתי לא יעילה ולא תשנה במאומה את ההווה. במקום בחינה פסיכומטרית כתנאי קבלה לאוניברסיטאות, שערי האוניב' יהיו פתוחים לכולם, אך בפועל לאחר שנה ראשונה בה תהיה תחרות עצומה בין הסטודנטים,יסולקו כל הלא מתאימים.כך שבפועל האוניברסיטאות יקבעו שכל מי שעבר בהצטיינות את בחינות שנה א' ימשיך לשנה ב'ושוב אין שוויון!!דבר לא ישתנה .
הצעתו של הכותב נשמעת טובה ויעילה יותר- יש להכין את התלמידים לבחינה הפסיכומטרית וכך שכבות חלשות לא יפגעו .
קבלה ע''פי ב.בגרות 40713
לדעתי קבלה על סמך בחינת הבגרות לא תשנה במאומה את המצב
משום שכעת מכוני ההכנה לפסיכומטרי ימירו עצמם למכוני הכנה ושיעורים פרטיים לקראת בחינות הבגרות והדבר מנציח את אי השוויון לגבי השכבות החלשות בחברה , שלא יכולות לאפשר לעצמן כלכלית ללמוד במכונים אלו.
קבלה ע''פי ב.בגרות 40913
לדעתי כל עשרים התגובות האחרונות זהות פחות או יותר אחת לשניה, והדבר פוגע בהנאתי משיטוט באתר האייל הקורא משום שאני רגילה לבלה בלה בלה בלה, בלה בלה.....
(-;
אוי אוי 41013
עם שגיאות הכתיב, ועלגות הלשון של חלק גדול מהתלמידים שהגיבו למעלה (ובלי קשר לזה שניכר שידע ונסיון בתגובות באתרי אינטרנט הוא מצרך נדיר אצלם, וכדאי שירכשוהו מהר), אני תוהה אם צריך להתקין בחינת סף מינמום בהבעה ובכתיב, כתנאי ללימודים אקדמיים?

אז נניח שכיתת המידענות של מכללת רופין היא לא מדגם מייצג, ובתקווה שבמקומות אחרים המצב יותר טוב, עדיין משהו כאן כואב לי בעין.

לתומי חשבתי שהשכלה גבוהה אמורה לבוא יד ביד עם איכות הבעה מינמלית...

Xslf
(שהיא חסרת תעודת בגרות, חסרת פסיכומטרי, וחסרת תואר, אבל עדיין אופטימית :-)
אוי אוי 41097
לרופין יש בי"ס להוראה, לא? אני מקווה מאוד שהם לא לומדים שם...
איזה יופי, אפשר להיות די בטוחים שהם לא יחזרו לכאן. אפשר ללכלך עליהם חופשי. רופין פויה! (:
פסיכומטרי - למה לא? 41739
אני מסכימה אם העלאת נושא ביטול הפסיכומטרי היות ומבחן זה אינו משקף שום רמה אלא יכולת למידה וזיכרון יחד עם עמידה בזמנים.
אין צורך בעיני להכניס את הצעירים מעיירות הפיתוח כי אין מדובר פה רק על כסף אלא גם על שכל ושכל נמצא גם במקומות כמו עיירות פיתוח.
ולכן... מי יתן ותיהיה כניסה חופשית ל-כ ו ל ם והסינון יתבצע בעזרת ציונים בשנה הראשונה.
שיהיה ב ה צ ל ח ה
ביטול מבחן הפסיכומטרי 41742
לדעתי יש לבטל את מבחני הפסיכומטרי.
מבחני הפסיכומטרי לא עוזרים לסטודנט אלא מקשים על חייו.
מבחן הפסיכומטרי בודק אימון ולא יכולת אינטלקטואלית!
אני חושבת שאפשר למדוד אינטליגנציה ויכולת לקבלת תואר ברמה גבוהה רק ע"ס השגים בלימודים ולא ע"ס מבחן מלחיץ כמו הפסיכומטרי.
אני מסכימה בהחלט לרעיון של קבלת סטודנטים ע"ס ציוני בגרות או מבדק אחר (כל אופציה אחרת לא מלחיצה - אולי מבחן בסגנון של מבחני ההשמה לעבודה) והעלאה של הסטודנט לשנה ב' להמשך לימודים ע"ס ציוניו בשנה הראשונה והמלצה ממרצה או עו"ס שתהיה בקשר עם הסטודנטים.
אני חושבת שאם לא תהיה הגבלת מקום ותהיה הגבלת ציונים, נוכל להגיע לרמה טובה של לימודים.
ביטול מבחן הפסיכומטרי 42055
האם באמת מבחני ההשמה לעבודה אינם מלחיצים?
ממה שהבנתי, הם מלחיצים ועוד איך.
אני בספק אם בכלל קיימת דרך סינון כלשהי שאינה מלחיצה. בהגדרה- ברגע שאדם יודע שלפי דבר מה שהוא עושה הוא מסונן, הוא יהיה לחוץ.

(גם שאר הטענות שלך אינן לגמרי ברורות לי, אך אתחיל מכאן(

(האם אזכה למענה מהכותבת? המ...)
106703
הבחינה הפסיכומטרית אינה רק איננה שויונית אלא אינה משמשת כמאבחנת דבר. אדם "המצליח" בבחינה הפסיכומטרית לאו דווקא יצליח בלימודיו האקדמאים ולהפך.
כמוכן ניתן לשפר את הציון מבחינה לבחינה דבר המוכיח כי הפסיכומטרי רק בודק למי יש כסף לשלם לאותם מכונים, ולשלם לבחינה.
זיכרון של מילים, שורשים וריבועים אין בהם שמץ של אינטיליגנציה שהבחינה מתימרת לבדוק.
מעבר לכך שאין צורך שאדם הרוצה ללמוד מקצוע הומני יצטרך להתמודד עם שאלות כה מעיקות במתמטיקה.
תוחלף הבחינה הפסיכומטרית לאלתר!!!!!
106831
לעומת זאת, כמובן, מי שרוצה ללמוד מתמטיקה דווקא כן צריך להשיג ציונים סבירים בתנ"ך, לשון, ספרות, הבעה, ואזרחות. הגיוני? בטח!
אה... לא.

העובדה היא פשוטה: גם הבגרות וגם הפסיכומטרי לא מנבאים, כל אחד לבדו, הצלחה בלימודים האקדמיים. למה? כי כל אחד בודק משהו אחר לגמרי. רק מה מגלים? כשיש את שניהם ביחד, הם מנבאים יחסית לא רע את ההצלחה הזו. זה הכלי היחיד שיש נכון לעכשיו למיון מועמדים לאוניברסיטאות. כשיבוא כלי אחר, נדבר.

ואני מסכים שצריך לחוקק חוק נגד מכוני הלימוד לפסיכומטרי. הורס את כל הקטע.
מנבאים לא רע? 106835
תגובה 32881
מנבאים לא רע. 106918
מהם אותם "prediction numbers" בהודעה שלך‏1?
אם מדובר בציוני R^2, אז הם גבוהים באופן מרשים ודי יוצא דופן יחסית למחקרים במדעי החברה.

1 specific prediction numbers for psychometric exam alone vs. its combination with the GPA (0.54 vs. 0.62).

מנבאים לא רע. 106919
ברכת ברוך הבא שלוחה לאלמוני שהחליט לאמץ את כתובת ה-email שלי. בכל אופן, בעניין הזה אני מסכים לדעתו ומצטרף לנימוקיו.
מנבאים לא רע. 106924
בלר מתכוונת ל"מקדם המתאם" ולא ל R^2, ז"א - R לבד, לפני העלאתו בריבוע. אם נעלה בריבוע, נגלה יכולת ניבוי נמוכה למדי.
איילון ויוגב ‏1, במאמר תגובה, מבקרים את בלר ואת המתודולוגיה שלה - כולל את השימוש המטעה ב-R לבד (וסליחה על הטעיית הקוראים). הם מגיעים לכך שציוני הפסיכומטרי מסבירים ("מנבאים") % 16-5 משונות ההישגים בסוף שנה א', ובשילוב עם ציוני הבגרות עולה יכולת הניבוי ל-‏21%.

1 "מבחנים פסיכומטריים, ציוני בגרות וחיזוי ההצלחה באוניברסיטה" - לצערי אין לי במדויק את ההפניה למגזין בו התפרסם המאמר.
מנבאים לא רע. 106934
סביר להניח שיש מקצועות קלים יותר (למשל: צביעת שער) וקשים יותר (הנדסת יערות). במחלקה לצביעת שער מקבלים דרך קבע סטודנטים עם פסיכומטרי באיזור ה- 300, בעוד שמהנדסי יערות הם בעלי פסיכומטרי באזור ה- 725. המרצים בחוג לצביעת שער מכירים את הסחורה, ואין להם שום כוונה לשמור על טווח ציונים נמוך מ- 40; הם מתכננים את המבחנים כמו בכל חוג אחר, והציון הממוצע בסוף שנה א' הוא (נניח) 75. באותו אופן, גם בפקולטה להנדסת יערות לא בונים מבחנים שכולם יקבלו בהם 100, אלא שומרים על ציון ממוצע קרוב ל- 75.
ציוניו של מהנדס יערות טיפוסי, לו יקלע לחוג לצביעת שער, יהיו גבוהים מאד; אלא שבדרך כלל זה פשוט לא קורה.

כעת ניגשים לערוך את המחקר. בוחרים מדגם מייצג של 20 סטודנטים מכל מחלקה, ומציירים את הגרף של ממוצע סוף שנה א' כפונקציה של הציון הפסיכומטרי.
בכל מחלקה, הגרף הוא מעין אליפסה מפוזרת, שהציר הראשי שלה מראה נטיה כלפי מעלה; הרי בתוך המחלקה, לבעלי פסיכומטרי 775 (או 350) יש בממוצע ציונים טובים יותר מאשר לבעלי הציון 675 (או 250).
אבל בגרף הכללי יש שתי אליפסות מרוחקות בציר הפסיכומטרי, שלהן בערך אותו גובה בציר ציוני שנה א'. כאשר מודדים את מקדם המתאם הכללי, הוא מראה תלות עלובה למדי בין המשתנים - בסופו של דבר, מסתבר שציון פסיכומטרי גבוה ב- 400 נקודות לא עוזר הרבה.
מנבאים לא רע. 106938
וכמה מנבאים ציוני הבגרות לבדם?
מנבאים לא רע. 106956
דובי - נדמה לי שלא מוזכר במאמר.
עוזי - לא כתבתי את המאמר ולא ביצעתי את המחקר, כך שאין לי עניין לפתח דיון מעמיק על המתודולוגיה בה השתמשו החוקרים. ברור שיכולת ניבוי נבדלת בין פקולטות שונות. סביר להניח שגם בין סטודנטים שונים, שנים שונות, מרצים שונים, וכו' וכו'.
פירוט על הבדלים בין פקולטות תוכל למצוא במאמרה של בלר.
עוזי, תסתכל לי בעיניים 106948
האם אתה הוא האלמוני לרגע‏1, ופשוט נפלת במלכודת האיילים האלמוניים‏2?

1 תגובה 106762
2 תגובה 49252
עוזי, תסתכל לי בעיניים 106949
לא, זה לא הוא. חשבתי שיש לך יותר רגישות טכסטואלית.
עוזי, תסתכל לי בעיניים 107255
טלי היקרה, כשאת מדביקה כתובת דואל של מישהו אחר, תשימי לב שלפחות את זה תעשי כמו שצריך.
סליחה? 108610
לא הייתי בבית (וליד המחשב שלי) זמן מה (ביקור מולדת), וגם כמעט לא התחברתי לאייל במשך התקופה. אז גם אין לי מושג על מה אתה מדבר, וגם, בחיים לא הייתי מעתיקה כתובת דוא''ל של מישהו אחר.

טלי, נעלבת
כיצד לברוח ממלכודת האיילים האלמוניים 107257
1. היכנס/י לדיון אליו את/ה רוצה להגיב, למשל תגובה 106948
2. העתק/י את מספר התגובה לה את/ה רוצה להגיב.
3. פתח/י חלון חדש בגלשן.
4. כתוב/כתבי בחלון הכתובת
http://anon.free.anonymizer.com/ וממש בצמוד http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=667&rep=10... כאשר המספר האחרון בכתובת הוא מספר התגובה מסעיף 2.
5. לחץ/י על הכפתור Go.
6. השתלחות נעימה.
תודה אבל, 107349
באופן אישי אני לא זקוק לזה, כי אני משתלח בכל מי שאני מוצא לנכון, תחת כינויי הקבוע‏1.
מאוד מזכך אגב, אני ממליץ בחום.

(ולגבי זה (תגובה 107255) גם אני החלטתי שהגיוני שמדובר בטלי. לא שיש המון אופציות בשעות האלה של הלילה).

1שנכון שאין התאמה בינו לבין השם שמופיע בתעודת הזהות שלי, אבל אני תמיד יכול ללכת למשרד הפנים ולשנות.
סליחה? 108611
תגובה 108610

טלי, עדיין נעלבת.
סלחתי 108844
אה, כאילו סליחה.

מה, זאת לא את? אבל הייתי בטוח שחוסר התגובה שלך היה סוג של הודאה באשמה, וגם ציינתי לעצמי בסיפוק שכבר הצלחתי למפות, ביני לביני, את רוב האלמונים‏1 מהפתיל ההוא (תגובה 105907).

טוב, איך אמר הרמב"ם? לא, אז לא.

1 לפחות את ה"רעים" שבהם (וזה שאת היית מועמדת לעמוד מאחוריו ממילא היה מנומס, מה שאגב חיזק את החשד שזאת את, ככה שאת יכולה לראות בזה גם סוג של מחמאה). לגבי ה"טובים" - רובם הגדול הוא עדין תעלומה.
271939
ללא ספק זו אחת הפניות היותר תמוהות שלי, אבל מהכרותי עם באי המקום, יש לי תחושה מוזרה שאני אפילו אזכה לתשובה.
אני מחפשת אנשים ש:
א. למדו בחו"ל
ב. לימודי תואר או תעודה
ג. בשנתיים-שלוש האחרונות
ד. במקום שלא מוכר אוטומטית בישראל
ה. והיו צריכים שמשרד החינוך (או המשרד הרלוונטי האחר) יאשר אותו. (את התואר, כלומר)

כתובת הדואל שלי מופיעה למעלה, וזה ממש ממש יעזור לשלוות הנפש שלי אם זה יקרה בכמה ימים הקרובים‏1

1או אם למישהו יש מושג איך אפשר ליצור קשר עם אנשים כאלו, או עם השלוחות (של הלימודים, לא של האנשים) בארץ

________
העלמה עפרונית, ובקשות מוזרות לשעת ערב.
310056
מה לעשות בשעות הערב ?
לא לגמרי קשור, אבל קרוב מספיק ... 707430

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים