בתשובה להאייל הקוטב, 08/10/25 13:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנבואות שלו כללו תגי זמן, שאף אחד מהם לא התגשם. נבואה חסרת זמן לא שווה הרבה. אמנם מזיקה פחות ממטרות מלחמה ללא תג זמן, אבל זה לא חוכמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לנבא שמשהו רע יקרה בעתיד במזרח התיכון זה מרשים בערך כמו לנבא שצפוי להיות מסריח במדמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. לכך כיוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום מקום או עניין של ׳חוכמה׳ או ׳רושם׳ - ׳פוזה׳ - להראות שהנה מצאנו סוף-סוף את ה׳אייל הנביא׳ בים התגובות ב׳אייל הקורא׳. זה היה בסך הכל ניסיון כנה ואומלל לבחון את תחושת ה׳הנה ידעתי׳ שחוזרת לה שוב ושוב באירועים כאלו עד שכל זב ומצורע הוא נביא בעירו בעל כורחו. השאלה החמה במסדרונות המדיה החברתית - שטרם מעכלת את משמעות ההסכם שיהיו לו בוודאי גם היבטים פוליטיים - היא מתי תתרחש החטיפה הבאה. לא מתי יתרחש הפיגוע הבא, או מתי יפול הטיל הבא, או מתי יהיה החרם הבא. או מתי המשט הבא. השאלה היא, תוך כמה זמן ישראל חוזרת לעונת החטופים. בדמיוני המזרחי המפותח אני כבר רואה כמה אבו ג׳ילדות שבינם לבין עצמם לבין החרוזים שהם מגלגלים על הבוהן, אומרים אחד לשני ׳וואלה, כמה כבר קשה לחטוף איזה אוטובוס מלא ישראלים מבוהלים לאיזו מנהרה סודית ממוקשת, הא?״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל חזרה לעונת החטופים בערך 3 שנים לאחר שליט: חרבות ברזל, ולאחר מכן מנגיסטו ושות’. אבל במסגרת ניהול הסכסוך, הדברים הללו לא נסגרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגיסטו והבחור הבדואי לא נחטפו, הם פחות או יותר התנדבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, הם היו תוספת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |