בתשובה לד''ר הושע אבינתן, 19/10/02 19:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה? אני לא מתכוון להכנס איתך לויכוח על אמונותיך, ורק אציין שבעוונותי קראתי בימים האחרונים את פרשיית עגל הזהב יותר פעמים ממה שהרופא שלי מתיר, וכל הפרשנות שלך אין לה יד ורגל בתורה. זה שפרשנים שונים סיפרו שאהרן הכהן עיכב את מעשה העגל ככל יכולתו, וזה שכביכול הוא עשה זאת למען שמירת האחדות זה ממש נוגע ללב, רק פגם אחד קטן יש כאן: זה לא כתוב בתורה. כל מה שכתוב הוא שהוא עשה את פסל הזהב בדייקנות רבה (זה שאח"כ הוא שיקר במצח נחושה כאילו העגל יצא במקרה מן האש זה עניין אחר) ואת החגיגות הוא ארגן ליום המחרת. הייתי אומר שבתור דחיין הוא כשלון חרוץ. אפשר גם לתהות על איזו אחדות אתה מדבר? האם כל העם, או לפחות רובו הגדול היה בעד או נגד העגל? ובכל מקרה, ודאי היה מיעוט שהתנגד, כך שלא מדובר על אחדות אלא, במקרה הטוב, על עשיית רצון הרוב. חבל שאת הלקח הזה לא לומדים ממנו הכוהנים הגדולים של ימינו. אבל הנה, אני נגרר למה שלא רציתי. כל הנקודה שלי היא שסיפור מתן תורה ככתבו וכלשונו, שהובא כעדות מסייעת לקיום הבורא נשמע לא סביר, מטעמים שכבר פירטתי. אשר לאותם דתיים "שמוכנים להקריב הכול בשביל אחווה ואחדות" - ברגע שאמצע אחד כזה אודיע לך על עמדתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהרון דחה את החג למחרת בתקווה שמשה רבנו יחזור עד אז, והעם ירגע. יותר לא יכול היה לדחות, מאחר שכפי שרש"י מבאר, טעה העם בחשבון, וחשבו שמשה אמור לחזור יום קודם. זה שקראת את סיפור העגל מספר פעמים - מתוך שלא שמה בא לשמה - אך תקרא גם את מה שאתה עצמך כותב. אתה סבור שלפי התורה אהרן עשה את העגל במכוון כדי לעבדו (מאיפה הייתה לו היכולת האמנותית ?) ואחר כך שיקר את אחיו במצח נחושה. כל שאר החוטאים הקטנים נהרגו, והוא וזרעו עד סוף כל הדורות נתמנו לכהנים גדולים. (פרוטקציה כנראה. חבל שזו לא עמדה לבניו נדב ואביהוא, שחטאו חטא קטן בהרבה). בכך התורה נותנת עילה לערער את מעמדו וזכויותיו הרבות של מעמד הכהנים שהיא עמלה לטפח אותו (בכל זאת, מאז קורח לא ידוע שמישהו עשה זאת. כנראה אף אחד לא פירש את התורה כמוך). סיכומו של הדבר, אם התורה היא כל כך אמינה וכנה, איך אינך מאמין במה שהיא מספרת על מעמד הר סיני ? בנוגע למשפט האחרון בתגובתך. מה דעתך על מפלגת מימד ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ערן פחות או יותר ענה לך. אני לא מקבל את התורה כעדות אמינה וכנה, אבל, כזכור, אנחנו עוסקים בעניין אחד ספציפי. מעמד הר סיני, שכביכול היו עדים לו כמה מאות אלפי אנשים (מליונים? לא משנה) מובא כהוכחה לנכונות הדברים. דהיינו, כנגד הטענה שהעדות היחידה למעשי הנסים נמצאת בטכסט עצמו, אתה מביא משהו מתוך אותו הטכסט שאמור איכשהו לפרוץ את המגבלה הזאת. הטענה שלי, ואני קצת עייף מלחזור עליה, היא שהסיפור על מעמד הר סיני לא רק שאינו מחזק את אמינות הטכסט אלא דווקא מערער אותה, מאחר ואם באמת היו למעמד עדים רבים כל-כך לא סביר שמעשה העגל היה מתרחש. כנגד זה אתה מביא לי את דברי פרשנים דתיים, שיוצאים מתוך אותה נקודה שאתה יוצא, דהיינו שהתורה כולה דברי אמת, ואשר מתרצים את המעשה בתירוצים שונים. התורה עצמה, חוששני, אומרת דברים ברורים מאד לגבי המעשה בכלל ולגבי אהרון בפרט, ואני לא עוסק בפרשנות מלומדת אלא פשוט קורא את הכתוב. אתה רשאי לטעון שאינני מבין את הכתוב כהלכה, אבל עליך להסתמך על הטכסט עצמו כדי להסביר לי איפה טעיתי, לא על מה שמישהו הוסיף ואמר, כי הויכוח הוא לא על מידת החריפות של רש"י אלא על מה שנכתב בתורה, ואת מה שנכתב שם בהקשר הזה ציטטתי ישר מהמקור. ברשותך אני אפרוש מהדיון הזה שהופך להיות תיאולוגי מדי לטעמי. אם תסכים איתי שההבדל ביננו הוא, בפשטות, שאתה מאמין בתורה ובמפרשים ככתבם, ואין לך הוכחה בלתי תלויה בנכונותה, הרי שהנושא סגור. אמונה היא לא משהו שיש טעם להתווכח עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בשאלה של אמונה, אלא של אמינות. הרי זה לא סביר שאנשי הליכוד או המערך יעידו על מועמדם לראשות הממשלה שהוא נואף, נוכל ופושע, אפילו אם הוא באמת כזה. ואם התורה, לדעתך, היא כה כנה שהיא מעידה על נבחרה לכהונה גדולה שאינו אלא עובד אלילים, עבירה השקולה כנגד כל האחרות, למה לא להאמין לה כשהיא מדווחת על מעמד הר סיני ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |