בתשובה לסמילי, 20/10/02 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"פיקוח נפש" הוא הפרשנות שנותנים הדתיים לפקודות, כדי שיוכלו לפתור את הדיסוננס בין שירות בצבא לבין שמירת השבת. הצבא אומר "צורך מבצעי", הדתי שומע "פיקוח נפש" וכולם מרוצים. מאחר והפרשנות הזאת מאפשרת לחיילים דתיים לקחת חלק בפעילות השוטפת של הצבא גם בשבת, אין לאיש אינטרס לערער עליה. עד הרגע שבו ה"צורך המבצעי" של הצבא אינו מוצא חן בעיני החייל הדתי, או הממסד הדתי, ואז הוא נזכר לשאול איפה כאן פיקוח הנפש, כאילו אלה המלים שכתובות בפקודות מטכ"ל, והרב"ץ מודיע שלו היה נשאל לא היה מאשר, והשלב הבא הוא שהרבנים יכתיבו את חוקיות הפקודות גם בהקשרים הלכתיים אחרים, לא רק השבת. השלב הבא? קרי השלב הנוכחי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2191533,00.h... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העיקרון שבכותרת הוא הרעיון שאמור היה להנחות את יחסי דתיים חילוניים בצבא ובמדינה. בגלל זה, מפקדים חילוניים נמנעו (ונמנעים) לרוב ממתן פקודות מבצעיות לחיליהם, אם אין פיקוח נפש, בגלל זה חילוניים לא נוסעים ביום כיפור, וכו'. הבעיה שברגע שהצד השני צריך להראות טיפת התחשבות, אז זה אפילו לא מרגש אותם (תגובה 92786). ברגע שיש לאפי איתמים הרגשה שהחוק לצידם, אז פתאום הציות לחוק נעשה מצוה גבוהה מכל המצוות, אבל ברגע שהחוק מנוגד לאינטרסים שלהם, אז הפרתו היא מצווה. הרי כל ההתקפה על כך שהצבא עבר, כביכול, על החוק היא מגוכחת כשהיא באה ממי שמארגנים פשיעה במשך שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עניין החזיר הסברתי במורד אותו פתיל ( תגובה 92925 ). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |