בתשובה לערן בילינסקי, 21/10/02 8:45
זה לא 100616
אחת מהחברות שלי יוצאת מדי פעם לסרטים לבד (פשוט מפני שהיא אוהבת סרטי מד"ב והשאר לא משוגעות על זה), והיא דווקא אוהבת את זה, אבל אתה חייב להודות שזה נורא לפגוש חבורת בנות (עם או בלי החברים שלהן) ואחרי כל השלום-מה-נשמע-מה-קורה להגיד שאתה כאן לבד, ולקבל:"לבד? למה?!".
זה לא 100964
רמת הנוראות של ללכת לבד לסרט היא ביחס ישר לרמת הבודדות שלך. כלומר, לדעת שאת הולכת לסרט לבד כי בא לך, זה שונה לגמרי מאשר ללכת לסרט לבד בגלל שאין לך חברים. יותר חשוב - ללכת לסרט כאשר אין לך שום בעיה של בטחון עצמי ולא אכפת לך מה חושבים עליך, שונה לגמרי מאשר אנשים ביישנים, עם בעיה של בטחון עצמי, שהולכים לסרט לבד ובטוחים כל הזמן שכל האנשים סביבם חושבים ''יו, איזה בן-אדם פאתטי''.
לכן, עבור רוב האנשים ה''ללכת לסרט לבד'' הוא בכלל לא בעיה. זה מה שמעצבן בעצות הללו.
זה לא 101030
כמה זה נורא ללכת לסרט לבד תלוי גם בקולנוע. בזמנו, הייתה תקופה ארוכה שהייתי בודדה למדי, אבל נהגתי ללכת בקביעות לסרטים לבד- בסינמטק ירושלים (היה לי שם מנוי). שם חלק ניכר מהקהל היה בא בגפו.
באותה תקופה, זה היה די סיוט ללכת לבד לסרט באחד הקולנועים הרגילים- כי שם באמת בלטתי בהיותי יוצאת דופן בהליכה לבד.
(ואם מישהו תהה- לא, לא מצאתי חברים בללכת לקולנוע לבד)
זה לא 101037
לא ציינתי שגם אני נהגתי ללכת לסינימטק חיפה בגפי - וזה אכן נחמד. הפעם היחידה שהלכתי לסרט שלא-בסינימטק בגפי הייתה לראות את ''ביג לובובסקי'', וגם זה בגלל שכולם הלכו לראות את זה בלעדי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים