בתשובה לאביב י., 28/10/02 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שכבר הצעתי פשוט להשתמש בזהות הלאומית הישראלית (לאום ישראלי), שיותר רלוונטית להתנהגות ולקיום של הישראלים כיום. כמובן, נאלץ להודות שישנם גם (רחמנא לצלן) ערבים הנכנסים תחת הקתגוריה הזו, אבל ישנם גם כאלה הנכנסים תחת הקתגוריה המקורית. ואני לא בטוח עד כמה הגדרת הלאום היא חיונית. אני חושב שכבר עכשיו יכולים, למשל, האירופים לקבוע כי אין ללאום משמעות, וכי הם סובבים סביב ערכי ליברליזם ואחווה. כמובן, אי אפשר לצפות לכך מאנשים שמדבבים כמעט את שידורי הטלויזיה והסרטים שהם נחשפים אליהם אל השפות המקומיות, פן חס וחלילה יאלצו לשמוע שפה אחרת. הסימפסונים בגרמנית (סוויצער-דויטש, נו לס!), נו באמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבקורי (הקצר) בשוויץ, למדתי ש(כמעט כל )הסרטים שם אינם מדובבים ומוקרנים עם כתוביות בגרמנית ו/או צרפתית ו/או איטלקית. אני מניח, שהשוויצרים מדבבים בעיקר סרטים/תכניות לילדים. אם הם חושבים, שהסימפסונים זו תכנית ילדים, מגיע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כנראה אני שוב מגזים. ברומא כמעט הכל היה מדובב, כולל סרטי קולנוע. באנגליה לא, אבל האנגלים תמיד היו אינטליגנטיים יותר מאשר היבשת. (מצד שני, האוכל - איכס!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג'נבה חלק מהסרטים מדובבים לצרפתית וחלק מלווים בכיתוביות. אותו הסרט ההוליוודי [המושתן, רח"לרב"י] עשוי להיות מוצג עם ובלי דיבוב בשעות שונות של אותו היום. מצד שני, בקולנוע האיכותי ברובע 'החלונות האדומים' של ג'נבה הפוריטנית גם היה חודש קולנוע עולמי בו הוקרן כל יום סרט מחור אחר - פעם אירני, פעם אינדונזי, פעם קובני, מה לא. ככלל: הגרמנים בני גילנו דוברים אנגלית מעולה, כמו גם הסקנדינבים למיניהם (דנים, שבדיות ונורבגים). גם איטלקים צעירים דוברים אנגלית טובה, אך הוריהם לא יודעים אנגלית (שינוי מדיניות של שני העשורים האחרונים) רוב מדהים בציבור הצרפתי אינו מסוגל לנהל שיחה בסיסית בכל שפה מלבד צרפתית מקומית. גם מערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת מכוונת בעיקר למנוע מן ההמונים לרכוש ידע, כך שללא שינוי יסודי מיידי בחינוך הצרפתי הם צפויים להפוך תוך עשרים שנה לילדה המפגרת של האיחוד האירופי. הספרדים סתם מעדיפים לקשקש בשפתם. הפורטוגזים, האוסטרים, הצ'כים והיוונים דוברים אנגלית טובה. האוניברסיטאות בטורקיה עברו ללמד באנגלית כדי להקל על הסטודנטים להשתלב בהמשך בתעשייה העולמית (ולעשות כסף באמריקה). האנגלית שלנו בסדר גמור, אגב. יותר מובנת מזו של רוב הבריטים זה בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון שלי בשלהי שנות התשעים: הגרמנים בני-גילנו אכן דוברים אנגלית מעולה, למרות העובדה, שאצלם הכל מדובב כל הזמן. אצל המבוגרים יותר הרוב אינו יודע אנגלית טובה. איטלקים בני פחות משלושים ושתיים ~ שלוש יודעים אנגלית טובה. בני מעבר לגיל הזה... אולי אחד לעשרים או לשלושים מסוגל להבין קצת. באוסטריה רק חלק מן הצעירים, ומעט מן המבוגרים, מסוגל לתקשר באנגלית - אם-כי אצל מרבית בני העשרים וחמש ומטה האנגלית היא טובה עד מעולה. על-מנת להסתדר עם היוונים יש לדעת יוונית - וגם אז הם איטיים מאד, לרוב. על אנגלית אין, בדרך-כלל, מה לדבר. ההונגרים, ברובם, דוברים הונגרית בלבד - יש צעירים רבים, הדוברים אנגלית ברמה כזו או אחרת, בדרך כלל במבטא הונגרי כבד, אך מעל לגיל שלושים ~ שלושים וחמש - אין על מה לדבר. בקרב הקשישים יש דוברי-גרמנית רבים. דומה גם המצב בסלובקיה - בכלל, בכל המדינות הללו, גרמנית נפוצה עדיין יותר מאנגלית. הם גם יודעים רוסית, אבל בהיות זו שפת-הכובשים מלפני שנים לא רבות, מומלץ שלא לנסותה (מאותה סיבה גם אין לנסות הונגרית בסלובקיה בשום פנים ואופן - אלא אם כן פגשתם בסלובקים ממוצא הונגרי - הרוב בדרום). המצב דומה מאד גם בפולין. באלבניה רק מיעוט בקרב הנוער מדבר אנגלית. נפוצה למדי ושימושית מאד היא השפה האיטלקית דווקא. כך, שבאופן כללי הייתי מדרג את השפות הבינלאומיות של אירופה כך: גרמנית רוסית צרפתית איטלקית אנגלית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת הקביעה הזו אתה מבסס על המדגם המאוד מייצג של אנשים שבאו לעבוד בצרן יחד איתך מכל הארצות הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי מאות אנשים בצרן, ואז שוחחתי עם לא מעט אנשים בחודש הנוסף בו הסתובבתי באירופה, כך שיש לי איזשהוא מושג על מה אני מדבר. אני רק יכול לחזק את תחושת החירות והשפיות שתיאר איזי להלן. הגעתי ארצה בלי דרכון, תעודת זהות, פלאפון, מזומנים או כרטיס אשראי, פספסתי כתריסר טיסות ובכ"ז השלמתי את חופשתי בשלום. אמנם לא תפסתי יותר מדי טרמפים, אך באירופה זו לא סכנת נפשות לשוטט באופניים, רכבת או טרמפים. לא צריך לתכנן שום דבר - לכל היותר תחמיץ רכבת או תפסיד הנחה. בפרט בארצות דוברות אנגלית (גרמניה, מדינות השפלה ומדינות סקנדינביה), השוטטות נהפכת לחוויה מרתקת בפני עצמה כי תמיד אפשר להיוועץ במקומיים. החירות הזו לא קיימת עבורי בצרפת מכיוון שרוב עוברי האורח לא יודעים אנגלית, ורוב השוטרים בהם תיתקל לא יהיו לך לעזר רב. מה גם שבאווירה התקשורתית הקיימת בצרפת או איטליה, עדיף לומר שאתה ממלטה, ובסביבה עוינת כזו אני לא רוצה לנפוש. זאת למרות שקשה להוציא ממני מילה רעה על תושבי צפון-איטליה, מן המבריקים והחביבים שביושבי אירופה. עדיין לא הסתובבתי דרומית לרומא, כך שלא אוכל לומר עליהם דבר מטוב ועד רע. מה גם שבהצלבת מידע ניתן לסנן את התבן מן המוץ. כך למשל פגשתי כמה בחורים חביבים מבולונייה, וכמה מחבריי הטובים ביותר חיים על ציר פאדובה-מילאנו. _____ ליאור מוחל על כבודו ומשיב לדובי, אך עדיין מצפה לתשובתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופש? איזה חופש? לכאורה הגבולות הוסרו בעקבות התחזקות האיחוד האירופי. בעצם, הם הוסרו מבפנים וחוזקו כלפי חוץ. בזמן שאתה הסתובבת מאושר על אופניים, אני נחקרתי על ידי משטרת הגבולות הבריטית, שקשקתי ברכבת לשווייץ כשהקונדקטור צעק לחברו "דרכון ישראלי!" ונאלצתי להשיב לבודק ביטחוני הולנדי על שאלות שעניינן הגירה (הוא שלף אותי מהתור). אז אולי יש חופש, אבל הוא תלוי בצבע הדרכון שלך. שלא לדבר על צבע העור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אמנם הונפקו לי אופניים מטעם היחידה, והייתי חוצה בהם את הגבולות (בדרכוני ומעותיי) כל בוקר וכל ערב, אך באירופה הייתי מסתובב רק ברכבות, מכוניות פרטיות ומטוסים (וקצת אוטובוסים). ושוב, הכל שאלה של מנטליות לאומית ואינטליגנציה ממוצעת של שוטרים. לא הייתי מסתובב בצרפת מרצוני החופשי ולא הייתי מרגיש בנוח עם הסנובים השוויצרים, אך דבר ממה שתיארת לא היה מתרחש בגרמניה, דנמרק או שבדיה. גרמניה היא מדינת הגירה, כמו ארה"ב בתחילת המאה העשרים, ושוטריה הם בוגרי האקדמיה לשוטרים ומכאן שהשלימו 16 שנות לימוד (!). אם יהיה פה שלום תוך שנתיים זה רק כי במשטרת הגבולות של כל העולם כבר הפסיקו להבדיל בין עובדיה זכריהו לבין עבדאללה זקרי. עם אויב משותף כמו המשטרה הצרפתית עומד לרשות ארגון המוסד (א.ק.א. אל-קאעידה) אלפי שאהידים המוכנים ומזומנים לפעולה מקרב יציעי טדי ויד-אליהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות הגירה אינה נגזרת מהאינטליגנציה או ההשכלה של השוטרים - במקרה הזה היא גובשה במדינות האיחוד האירופי, כך שהמדינות ה"מקלות" יותר (הולנד כבר אמרתי?) התאימו עצמן עד כמה שניתן למדינות ה"מחמירות" (נאמר, צרפת). מנטליות לאומית היא לעתים תלוית תקופה - המנטליות הלאומית בהולנד (שוב) היתה ליברלית, והולנד היתה אחת המדינות החופשיות והקוסמות ביותר לזרים. אלה אכן באו בהמוניהם. עם השנים המדיניות הוחמרה כתוצאה מהתהליך שתיארתי לעיל, והמנטליות הולכת ומשתנה - בעיקר לאחר רציחתו של המדינאי הימני פורטוין. פתאום כולם תפסו, אמרה לי חברה הולנדית, שאולי הוא היה קיצוני מדי, אבל הבעיות שעליהן דיבר הן אמיתיות. התקבלה מעין החלטה לאומית לטפל בקשיחות יתר באוכלוסיות של מהגרים ממרוקו, ונעשה אופנתי לצטט ש"פשעים של מרוקאים מהווים 90% מהפשיעה כולה". עד כמה שזה לא פי.סי והתושבים מרגישים אי-נעימות, הם טוענים שחייבים "לעשות משהו". באווירה הזו, ה"מנטליות" המסורתית מורידה מעט את ראשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בישראל (עד העליה האחרונה מרוסיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני קצת יותר מ11 שנים טיילתי באירופה. בהולנד, בלגיה, אוסטריה ויון הסתדרתי מצוין עם אנגלית. בגרמניה ובצ'כיה אנגלית לא היתה שימושית בכלל, אבל גרמנית עבדה יופי. בסלובקיה (אז עוד חצי מצ'כוסלובקיה) ובאיטליה נאלצתי לדבר בתנועות ידיים. בטיול האחרון בשוייץ, פגשנו נער בן 17, שעשה לבד טיול אופניים סביב כל שוייץ. פגשנו אותו בלילה האחרון שלו כשלפניו עוד 112 ק"מ עד הבית ואחרי שכבר עבר 725 ק"מ בשבעה ימים, חלקם גשומים וקרים. את כל הלילות הוא ישן באתרי קמפינג באוהל אותו הוא סחב על האופניים כל הדרך. הזמנו אותו להשתתף איתנו בארוחת הערב שבישלנו (בהנחה שהוא ישמח לקצת חברה, אנחנו והוא היינו היחידים באתר) וושוחחנו קצת, על שוייץ, על ישראל על החיים. האנגלית שלו הייתה מעולה בשביל תלמיד תיכון והיה נחמד מאוד לדבר איתו. קצת קשה לי לדמיין נער ישראלי בגיל הזה יוצא למסע אופניים לבד לאילת וחזרה. אולי יותר מכל הנופים והאווירה הרגועה של שוויץ, הנער הזה המחיש לי את השפיות שכל כך חסרה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבלגיה הסתדרת מצוין עם אנגלית? כנראה בפלנדריה. וודאי שלא בחלקים הוולונים, ובכלל זה הרבעים הוולוניים (רובה) של העיר בריסל, בירת אירופה ומקום מושב מטה נאט"ו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבפרט בבריסל היה לי קל מאוד להסתדר עם אנגלית. יתכן שאנחנו לא מתכוונים לאותו דבר. אני מתכוון, שבמדינות הנ''ל השוטרים, הקופאים, (בתחנות רכבת ובאתרי תיירות) הפקידים באכסניות ובהוסטלים ולפחות חלק מהאוכלוסיה דיבר אנגלית (או גרמנית) בצורה סבירה. אני לא טוען, שרוב הבלגים יודעים (או ידעו) אנגלית, אלא שלא היתה לי בעיה לקבל שרות באנגלית או למצוא אדם דובר אנגלית ברחוב כדי לשאול שאלה. (בניגוד מוחלט לאיטליה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קשה לך לדמיין נער ישראלי בגיל הזה יוצא למסע אופניים לבד מאילת ובחזרה (מאיפה הוא יוצא בכלל?) אבל אני באופן אישי מכירה כמה שעשו את זה.(כלומר, הלכו מהחרמון ועד לאילת) לא על אופניים אומנם, אבל מספיק קרוב, לטעמי. שפיות? טוב, אני לא מוכנה להעיד על שפיותם... _______ העלמה עפרונית, שדווקא תכננה לעשות את חוצה ישראל אחרי הבגרויות, אבל זה לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עשו את זה לבד? (כלומר כל אחד מהם בנפרד?) ואם לא, כמה הם היו ובני כמה הם היו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-שלושה חבר'ה, לפני צבא, שני בנים ובת. -שני חברים שלי, גם לפני צבא (אבל אחרי שנת שירות), בן ובת. פגשתי אותם בפעם האחרונה כשהיו בדרך מחיפה דרומה. ובחור נוסף שאני לא מכירה אישית, אבל עשה את המסלול לבד (וקראתי עליו באיזה עיתון מזמן מזמן) _______ העלמה עפרונית ואצבעות קפואות ברגליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביל ישראל, ולא חוצה ישראל. גם אני תיכננתי לעשותו, ומן הסתם אעשה אותו בעתיד - ואולי גם כמה חלומות קצת יותר קשים כמו שביל האפלצ'ים ו/או שביל הרכס הפאסיפי בארה"ב. ואגב הצועדים בשבילים אלו בעולם אינם דווקא צעירים. בשביל האפלצ'ים ידועה הצועדת "סבתא" גיטווד ז"ל שצעדה את המסלול 3 פעמים (לא דבר של מה בכך: כ- 3400 ק"מ בשטח הררי), האחרונה בגיל 75. אגב, אברהם תמיר ז"ל - יוזם רעיון "שביל ישראל" - פגש אותה בצעדתה האחרונה שם, התרשם עמוקות וזה היה אחד הזרזים להצעתו להקים את שביל ישראל (הוא לא זכה לראות את השלמתו ב-1994). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל עוד כמה פרטים על "שביל ישראל" או איזה לינקוק קטן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי מזמן תוכניות למאמר בנושא, ונדמה לי שגם שלחתי פעם למערכת - אך נגנז שם. מכל מקום - אני מצרף קישור לוועדה לשבילי ישראל: הוועדה לשבילי ישראל- http://www.shvil.org השביל באורך מקורב של כ- 850 ק"מ, מבית אוסישקין בקיבוץ דן ועד מעבר הגבול טאבה. עובר דרך או בקרבת אתרים רבים ומגוונים: דן, חצבאני, נחל דישון, יער ברעם, הר מירון, נחל עמוד, יער שווייץ, הירדן הדרומי, נחל תבור, הר תבור, ציפורי, הכרמל, רמת הנדיב, קיסריה, פארק השרון, נחל אלכסנדר, הירקון העילי, יער בן-שמן, לטרון, דרך בורמה, סטאף, עין מטע, תל עזקה, בית גוברין, תל לכיש, יער להב, יער יתיר, הר עמשא, תל ערד, נחל דימונה, ממשית, המכתש הגדול, הכרבולת, עין עבדת, מצפה רמון, שן רמון (במכתש רמון), חולות נחל כסוי, צוקי תמנע, בקעת תמנע, עמודי שלמה, עמודי עמרם, עין נטפים, צוקי גישרון והר צפחות (רשימה חלקית). התוואי מסומן במפות סימון השבילים, וחלים בו שינויים מדי פעם עקב עבודות פיתוח. בינתיים השיא של המסלול הוא כ-21 יום, זמן שלוקח למטייל הממוצע כשישה שבועות. ניתן להליכה בשני הכיוונים, הרוב מתאים למטיילים רגילים ויש קטעים למיטיבי לכת בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כתחליף לצעדה עצמה, תערוך "מסע בכורסא" עם הספר של ביל ברייסון A Walk in the Woods. ברייסון, שלפי עדותו איננו חובב גדול של טיולים בטבע ולא היה בכושר מתאים ללכת לאורכו של נתיב האפלצ'ים, מג'ורג'יה עד מדינת מיין על גבול קנדה, החליט להצטרף לחבר. הוא מספר על חויות המסלול בספר הזה. אמנם הספר לא מצחיק כמו שמנסים לפרסם אותו, ולטעמי אפשר היה לקצר אותו קצת, אך בכל זאת הוא מספיק משעשע (בדילוגים קלים), מבדר ומחכים. אפשר לקרוא את הפרק הראשון באמזון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם את זה לא קראתי אך יש לי את זה: תיאור כללי של שלושת השבילים חוצי ארה"ב - אפלצ'ים, הרכס הפאסיפי ופרשת המים היבשתית, ותיאור מפורט של אופי ההכנות הנדרש, וארגון לוגיסטי. ספר מצויין לא רק לשבילים אלו, אלא לכל מי שמתכנן טיול רגלי של יותר מכמה ימים. ולא, זה בהחלט לא יהיה תחליף... בינתיים יש לי טיול (עוד שבועיים) למצוקי עריף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטייל באזור עריף-כרכום ככה סתם? חשבתי שרק בסוכות ובפסח חיה"א פותח את האזור למטיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיול הוא באישור צה''ל. ללא אישור - אסור לטייל במסלולים אלו. כיוון שאזור מצוקי עריף גם אינו מסומן (להבדיל מהר עריף עצמו), נדרש גם אישור מרשות הטבע והגנים, אותו קצת יותר קשה לקבל, אך אנו מקבלים (זה לא נחשב אזור רגיש במיוחד מבחינת שמירת טבע). בד''כ, אין בעיה מיוחדת לקבל אישור צה''ל לטיולים בקבוצה מאורגנת בסופי שבוע. בסוכות, חנוכה ופסח, חה''א אמור לתת אישור לטיולים גם באמצע השבוע לטובת הדתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מי שיש לו תולעים... אפשר להשיג אישור גם בהתארגנויות פרטיות או שרק טיולים של גופים מוכרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אך יותר קשה - בעוד שצה''ל פחות מערים קשיים גם על טיולים לא ממש מאורגנים, אם אתה רוצה מסלולים לא מסומנים אז רשות הטבע והגנים פחות מתלהבת לאשר. טלפונים לתיאום עם צה''ל יש בכל מפות סימון השבילים המעודכנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פואד, כמסתבר. במו אוזניי שמעתי אותו (ברדיו) אומר לשרון: אני סיעה של עשרים וחמישה איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן גוריון היה נוהג לומר ''אנחנו החלטתי'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה מעניינת המתקשרת לעניין הלאום הישראלי: הסוכנות תפתח גם יישובי מיעוטים "ציוניים" מחייב רישום. בעוד שאישית אני נגד מעורבות הסוכנות בתכנון והקמת יישובים חדשים מכל סוג, יש לברך על צעד זה של מעבר מגישה של "רוב יהודי" לגישה של "רוב ציוני", גישה שיש לה לא רק השלכות חברתיות אלא גם דמוגרפיות וגיאוגרפיות (מבט שפוי יותר על הפערים הדמוגרפיים - כתוצאה משינוי התפיסה הרוב הציוני, להבדיל מהיהודי, גדל ב-200 אלף תושבים לערך, ומבחינה גיאוגרפית ההתייחסות לרוב לא יהודי בצפון תמוקד יותר - בגליל העליון יש רוב ציוני ברור, וכך בגליל התחתון המערבי). אפשר לראות בכך גם צעד ראשון וצנוע בדרך למדינת "כל אזרחיה" (כאשר "אזרחיה" הם אותם אזרחים הרואים עצמם כחלק מהמדינה ולא אנשי התנועה האיסלאמית החותרים תחת יסודות המדינה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |