בתשובה לברקת, 12/11/02 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא התחייבתי בשום מקום להגביל את עצמי למה שרלוונטי. אנחנו- בני האדם. הבקורת על זיוף היתה מהרגע הראשון אבל השתדלתי להתאפק מלהגיד את זה, כדי שלא לפגוע. וגם הייתי מצליחה להמשיך להתאפק, אני חושבת, לולא "נאום האסתים". אני, מה לעשות, שונאת שאומרים "אסתי" בכל משפט שני. אה, ואגב- גם זה לא רלוונטי! עוד משהו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלך גלשה מביקורת השירה לביקורת המשורר. ואני לא באה להאשים אותך בזה, אלא לבחון שוב את הטיעון האומר ש"הטקסט עומד בפני עצמו". לא תמיד זה נכון. במקרה הזה הטקסט קיבל משמעות נוספת מתוקף העובדה שהכותב לא היה במיסיסיפי - אולי הוא העמיק, אולי הוא התרדד מתוקף העובדה הזו. בכל אופן, כיוון שהשיר היה בעייתי גם לי, אני לא בטוחה שהייתי צריכה או רוצה לדעת לאן אילן וייס נסע. בכל אופן, אם הייתי ממשיכה לא לדעת, והייתי קוראת את השיר שוב, הייתי אולי משתכנעת שהוא מוצא חן בעיני. האם היה עדיף לי לדעת פרטים ביוגרפיים של הכותב, שישנו את התייחסותי לשיר, וימעיטו מהנאתי? מה המטרה בקריאת יצירה? האם היא הגעה לאמת או הנאה אסתטית? זהו, זה כל מה שרציתי לומר :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מצידי התחרטתי (שניה אחרי ששלחתי, כרגיל) על התוקפנות שבתגובתי בכלל, ועל ה''עוד משהו'' בפרט. זה לא הגיע לך, וסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם פה הם יישבו או יישבו שם ממול היחדלו להיות בני חתול? חתול הוא חתול". זה ציטוט מאחד משירי החתולים של אברהם חלפי. "אני התמנון, אימת החיות הקטנות שמתחת לפני המים. כאן קוראים לי מפלצת. כשאני מתבונן בבבואתי שבמים המקיפים אותי גם אני נבהל". ציטוט משירה של רחל חלפי 1 "נאום התמנון". אלה שתי דוגמאות לשירה נפלאה שאינה עוסקת ב"אנחנו בני האדם". ומצד ההפך - גם אם נכתוב על קקטוס, תמיד נחזור ל"אנחנו בני האדם". ככה "אנחנו". 1 ממש לא בכוונה יצא ששניהם חלפי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |