 |
אסף בכלל לא השווה, למיטב הבנתי, בין התקפות של המדע לתקפות של הדת, ולא השווה מבחינה לוגית (ולו במובן רחב של המילה) בין אמונה דתית לאמונה במדע1. הוא משווה ביניהן רק במבט על ההתפתחות של האדם המקבל אותן - איך נהיה מישהו דתי, ואיך נהיה מישהו "מאמין במדע". לפחות במקרה שלי הוא צודק: אני גדלתי לתוך צורת מחשבה אתאיסטית, מאמינה במדע; לא זכור לי רגע בחיי שבו האמנתי בקיום אלוהים (אם כי ייתכן שרק הזכרון שלי מתעתע). אפילו אם אצלך ואצל נוגה זה היה אחרת, אני מאוד אופתע לשמוע שהתחלתם לקבל טענות מדעיות (בבית הספר, בספרים, מפי ההורים) רק אחרי שפיתחתם גישה ספקנית והבנתם את עקרונות הבסיס של השיטה.
באשר לקבלה של עצם עקרונות הבסיס של השיטה, למשל הספקנות, סביר שהיא אכן לא הוחדרה אלינו מגיל אפס; אבל לאחר שהוחדרה בנו (ולו באופן "דמגוגי") גישה חיובית למדע ולרציונליזם, יש בנו כבר קרקע אוהדת לעקרונות הבסיס, כשאנו מבינים שזה מה שעומד מאחורי המדע.
יש לי בכל זאת ביקורת על ההשוואה של אסף, אבל זה בתגובה נפרדת.
1 לא רוצה להכנס כאן לדיון האם נכון לדבר על "אמונה" בהקשר של מדע, ספקנות, רציונליזם וכאלו. מי שזה מפריע לו, שיקרא במקום "אמונה במדע" "קבלה של הגישה המדעית-ספקנית-רציונלית".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש