בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/11/02 13:49
לא הבנתי‏1 110008
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 28/11/2002, 14:57
חשבתי שמאז ימי דה-ברולי מוסכם שאין לשום גוף חומרי גבולות מדוייקים אלא בסביבות אורך הגל שלו (שהוא קטנטן לגופים גדולים), כך שאני לא מבין את הבעיה של אלברט. הרי מן המפורסמות היא שאחרי כל מצמוץ עין אתה עלול למצוא את עצמך על הירח אלא שההסתברות לכך מספיק קטנה בשביל לא להסתובב עם זוג בלוני חמצן באופן קבוע.
________
‏1- זאת הפכה להיות כותרת שכיחה מדי אצלי לאחרונה.
לא הבנתי‏1 110352
ירדן ניר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 30/11/2002, 15:04
נדמה לי שתורת הקוונטים דווקא לא בדיוק אומרת את זה. "מן המפורסמות היא שאחרי כל מצמוץ עין אתה עלול למצוא את עצמך על הירח" (בהסתברות קטנה): האמנם? אני יודע שזה מן המפורסמות, אבל האם זו לא פרשנות פזיזה מדי של תורת הקוונטים? נכון שפונקצית הגל שלך‏1 גדולה מאפס (גם) בירח‏2. אבל הקשר בין פונקצית הגל לבין למצוא את עצמך בירח הוא לא טריוויאלי. בשביל *למצוא* את עצמך היכן שהוא, אתה צריך למדוד איפה אתה. וברגע שתמדוד, פונקציית הגל שלך תקרוס לאותו מקום. אם ברגע שלפני המדידה פונקציית הגל שלך היתה (גם) בירח, אתה עלול לקרוס לשם - אבל אולי נכון לומר שאנחנו *כל הזמן* מודדים את עצמנו, וכך נשארים ממוקמים נקודתית? זו לא פרשנות בלתי-סבירה, שהרי מקובל שהתודעה שלנו מהווה מדידה, אם לא שום שלב לפניה. ואז, לפחות כל עוד אנחנו לא ישנים, אנחנו מבצעים מין תהליך מדידה רצוף של עצמנו. אם אני מבין נכון, אז אם פונקצית הגל מתחילה ממצב של מקום נקודתי, לוקח לה זמן להתפשט; כלומר, אם אנחנו מקריסים את המקום לנקודה כל שניה (או קבוע אחר), פונקצית הגל שלנו לא תגיע לעולם לירח. ואם אנחנו באופן רצוף מבצעים "הקרסה" (עד כמה שאפשר לדבר על קריסה בתיאור כזה), אנו נשארים כל הזמן ממוקמים נקודתית.

ומה אם לא מדובר על בני אדם, אלא על כסאות? האם, כשאנחנו לא מסתכלים על הכסא במשך שעה, ואז מסתכלים עליו, אנו עלולים למצוא אותו בירח? עדיין לא ברור. פרשנות אפשרית אחרת של תורת הקוונטים היא שכל תהליך מקרוסקופי הוא מדידה. אם איננו מניחים כך, אז מה נגיד על מצב המחוג עד שאנו מסתכלים עליו? הרי אם נאמר שהוא לא קורס, ונמשוך הלאה את קו המחשבה הזה, נגיע לויגנר - ולרוב לא חושבים שפרשנות ויגנר היא בעצם הפרשנות הקלאסית. בפרשנות המוצעת בפסקה זו (מדידה = מאקרוסקופי), יוצא שגם הכסאות (וכל הדברים הגדולים) מבצעים מין מדידה רצופה של עצמם.

תורת הקוונטים מניחה שמדידה מביאה את המערכת הנמדדת למקום נקודתי, וההנחה הזו באה כדי שנוכל להסביר תוצאות ניסויים, שבהם אנו רואים את המחוג במקום נקודתי. אבל אז מקבלים את בעית המדידה; הפתרון של GRW לבעיית המדידה חוסך מהם את הצורך להניח קריסה לנקודה, אבל אז הם נשארים עם עצמים מקרוסקופיים שלא ממוקמים-היטב - וזו הבעיה של אלברט.

‏1 של היוצר הפיזיקלי שלך, במקרה שאתה שוטה וירטואלי.
‏2 מה שעושה אותך לשוטה הכפר האוניברסלי, אני מניח.
מדידה=מאקרוסקופי? מה מוגדר כמאקרוסקופי? 329444
גילי • בתשובה לירדן ניר יום ג', 13/9/2005, 5:33
מדידה=מאקרוסקופי? מה מוגדר כמאקרוסקופי? 330411
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לגילי שבת, 17/9/2005, 16:30
זהו, שזה לא מוגדר. ההצעה לפיה מדידה=מאקרוסקופי היא לא ממש פרשנות, אלא יותר כיוון אפשרי שעדיין צריך לצקת לו תוכן מדויק. הפרשנות של GRW היא הצעה רצינית (היחידה שאני מכיר) לתוכן כזה. הם לא מגדירים גבול חד בין מאקרו למיקרו, אלא תהליך הסתברותי שבו ההסתברות לקריסה תלויה בגודל המערכת.
לא הבנתי‏1 329553
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר יום ג', 13/9/2005, 16:43
מה יש לכם כל הזמן עם הירח? אני בטוחה שאם מצמוץ שלי יכול להעביר אותי הרחק מכאן, זה יהיה דווקא למאדים, או לגלקסייה אחרת...
לא הבנתי‏1 329557
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/9/2005, 16:55
אבל הסיכויים של זה *באמת* קטנים מאד.
לא הבנתי‏1 329559
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 13/9/2005, 16:59
קטנים אפילו מאורך המצמוץ?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות