בתשובה ללאה, 29/12/02 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על תלמידי הביולוגיה שטורחים לשנן את כל הפרטים, כאשר כל מי שרוצה יכול פשוט לפתוח ספר ולמצאם שם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועל אותו משקל, תהתה דבורה מאייר בספרה בנוגע לסדר היום של תלמידי ביה"ס. היא שואלת מדוע בביה"ס מתחלף מורה כל 45 דקות, אם ביה"ס אמור להכין אותנו לחיים. באיזה מקום עבודה מתחלף הממונה עליך בכל 45 דקות, ומתחלפת המשימה שעליך לבצע מדי 45 דקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הסיבה היא שיש צורך בחשיפה לחומר כדי לדעת איפה ומה לחפש. תלמידי רפואה משננים כנראה אפילו יותר חומר מתלמידי ביולוגיה, ובמהלך הלימודים זה נראה מיותר פעמים רבות, בפרט בהתחשב בטענה ש''שוכחים מיד אחרי הבחינה''. אבל האמת היא, שמשהו נשאר, ובסיטואציה המתאימה, יש לפחות סיכוי שהנורות הנכונות ידלקו, שתדע איפה לחפש את החומר, שתדע בכלל על הקיום שלו... ובשביל להשאיר את גרעין הידע הזה, צריך לשנן מסגרת רחבה יותר. כך שעם כל הצער, אני מבינה את הצורך בשינון וזכירה בעל פה. זה אינו המרכיב היחיד בלמידה, אפילו לא המרכזי, אבל אי אפשר לפטור אותו בכזו קלות כי ''את הכל אפשר למצוא בספר''. ככל שיש לך ידע רחב יותר, המהירות שבה תוכל להשלים את הפרטים, והסיכוי שתוכל להשלים אותם, גדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש מקצוע טוב, אובייקטיבית וגם בעיני הבריות, הוא איש מקצוע שיודע את עבודתו על בוריה. בעל פה. כך לגבי מכונאי רכב, שאנו מצפים ממנו לדעת בדיוק היכן נמצא כל בורג ברכב ולא היינו סומכים עליו לו היה מעיין בספר ההוראות במקום לדעת זאת בעל פה. כך לגבי המרצה להיסטוריה, שמצופה ממנו לדעת בעל פה כתבים מסוימים ומקורות שונים. כך לגבי רופא, שמצופה ממנו לדעת לאבחן בלי להזקק יותר מדי לספרים. כשמדובר בתחומים בהם המהירות קובעת, הדבר בולט עוד יותר, אך גם רופא שיניים יראה רע אם ילך להשוות צילומי רנטגן לכתוב בספר, ורופא עור יראה רע אם ילך להביט בספרים בכל אבחנה. (וכוונתי לאבחנות בסיסיות ולא למקרים נדירים). בביה"ס לאחיות, למשל, דורשים מהסטודנטים לעבור בציון 100 מבחן בחשבון סיעודי (=חישוב מינוני תרופות) בכל פעם שמתחילים אימון קליני, כלומר 4-6 פעמים בשנה. כשחושבים על הנזק העלול להגרם מטעות בתרופה, זכירת כמה נוסחאות בעל פה לא נראית חסרת תועלת, למרות שהנוסחאות כתובות בספרים. ומעבר לזה, השינון מועיל מאד לילדים, אם כי לא כדרך הוראה יחידה. כל מי שבא במגע מתמיד עם ילדים ודאי יזכר בסיטואציות בהן הם חוזרים פעמים רבות על שיר חדש שלמדו, או סתם משפט. זאת הם עושים מבלי שדורשים מהם. למידת שפה, למשל, נעשית על ידי שינון אותה מילה שוב ושוב ושוב (א-מא, א-מא, א-מא...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה לכך שדווקא המומחים והמנוסים בנושא מסויים הם אלו אשר זוכרים יותר פרטים בע''פ בתחומם מאשר שאר הבריות. הם פשוט יודעים על מה הם מדברים וה''בעל פה'' בא כבר מעצמו... זהו מנהגו של האבר המכונה מח. הרופא מבין יותר ולכן הוא זוכר יותר. הרופא לא זוכר יותר ולכן הוא מבין יותר. שינון משמים היא הדרך הבטוחה ביותר לשכוח משהו. דוקטור, איי הב דיס טריבל פילינג אוף דז'וו... אם שיננתי נכונה, אז כבר היה פעם דיון שכזה באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהבנה עוזרת לזיכרון. אבל, יש דברים שאין יפה להם מהשינון. אילולי הייתי נאלצת ללמוד בעל פה אי אז בשנים רשימה משמימה של פרזיטים ומה הם יכולים לעשות לאדם שבולע אותם / נושם אותם / מתרחץ איתם וכו', פשוט לא הייתי יודעת לזהות זיהום כזה כאשר הייתי נתקלת באחד. שום פעמון לא היה מצלצל. אז כן, יש מנגנונים שכדאי מאוד להבין, וזה אפילו תומך זיכרון, ויש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים עדיין (למה מזהם מסויים עושה סימן עורי מסויים), ועם זאת, הזיכרון שלהם, כשלעצמו (לפחות אותו זיכרון שיגרום לרופא לשאול את השאלות הנכונות - היית במערה לאחרונה? או לחפש בספר הנכון), הוא זה שיאפשר לרופא לאבחן, ולטפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתך כי איש מקצוע טוב, אובייקטיבית וגם בעיני הבריות הוא איש מקצוע שיודע את עבודותו על בוריה. בעל פה. אני עקרונית מסכים עם טענה זו ואולם אני רוצה לחדד נקודה זו ובמיוחד בעניין כיצד הוא נתפס בעיני הבריות. נצא מנקודת הנחה שיש שני בעלי מקצוע, לצורך הדוגמא ניקח מכונאי כפי שהצעת אבל זה יכול להיות כל איש מקצוע שהשירות הוא המרכיב הדומיננטי אצלו. באופן עקרוני אצל כל בעלי המקצוע השירות הוא מרכיב חשוב אבל יש מקצועות בהם מרכיב השירות הוא הדומיננטי מעבר למרכיב הפיזי של ה"עבודה" המובצעת על ידם. לצורך הדוגמא ניקח את אותו מכונאי. הבנתך, כפי הבנתם של רוב האנשים, במכונאות היא אפסית. לכן לא תוכלי להעריך את מרכיב העבודה שביצע המכונאי - האם ניתן לבצע את העבודה בפחות זמן, בפחות כסף, האם העבודה שבוצעה הינה טובה או לא. באופן כללי ניתן לומר שאת מתרשמת בכלים שרכשת במהלך השנים - הנסיון שלך מביקורים במוסך, שיחות עם חברים, אמצעי התקשורת וכו' - האם מדובר במכונאי מקצועי או לא. למעשה רוב האנשים לעולם לא ידעו להעריך את העבודה הפיזית שנעשתה עבורם 1. הדוגמא לעיל נכונה, על דרך הכלל, גם אם אנחנו עוסקים בעורך דין, רואה חשבון, רופא או איש מחשבים. יהיה קשה עד בלתי אפשרי לדעת האם הטיפול שקיבלנו מאותו בעל מקצוע הוא הטיפול הנכון והיעיל ביותר. גם בחינת התוצאות עצמן איננה מלמדת בהכרח על מידת יעילות הטיפול. יתכנו גורמים חיצונים או אחרים שגרמו להצלחת הטיפול/העבודה או לכשלונה שעליהם לא נדע לעולם. מהם אם כן הפרמטרים על פי הם אנחנו בוחרים אנשי מקצוע. אחד הפרמטרים הינו התרשמות האישית שלנו מאותו בעל מקצוע: הבטחון האישי, "הידע"2 שהוא מפגין ומהירות התגובה שלו. גם אם נניח כי מהירות התגובה, טיב הביצוע ועלותה הינם שווים בין שני בעלי מקצוע שונים, כאשר אחד מהם נזקק לספר ואילו השני לא נזקק לאותו ספר 3 ברור מי יעשה את הרושם הרב יותר. רושם זה חשוב מאד גם מבחינה שיווקית גם כלפי חוץ לארגון - לקוחות - וגם מבחינה פנים ארגונית - קידום והערכה. מה שאני בעצם רוצה להגיד זה הדבר הבא: נכון שמכונאי שיפתח ספר יתפס אצלנו כפחות מבין ממכונאי שיבצע את אותה פעולה, באותו זמן ובאותה עלות, ללא ספר. אבל התפיסה הזו איננה אלא תפיסה שלנו שנוצרה לא על בסיס השוואת נתונים אמיתית אלא כתוצאה מתפסית המיצאות על ידנו בצורה שהוסברה לעיל. לכן השינון איננו בהכרח יביא להיותך בעל מקצוע טוב יותר 4 אבל בהחלט הוא עשוי לעזור לך כחלק מהתפיסה השיווקית אותה תייצר 5. _____________ 1 כמובן שיש מקרים בהם גם הדיוטות ידעו להכיר בערך העבודה. למשל ארון שמתפרק או מוצר אחר שפשוט איננו עובד. 2 "הידע" נכתב במרכאות שכן לרוב לעולם נדע האם הידע שבחזקת אותו בעל מקצוע הוא אכן נכון מלא ושלם. נסי להיזכר בביקורים האחרונים שלך במוסך/רופא/עו"ד/ רואה חשבון/יועץ מס וכדומה - בהנחה שהבנתך באותו תחום הינה של אדם ממוצע ואינך בעלת מקצוע באותו תחום - האם היו בידיך הכלים לבחון האם ה"ידע" שנשפך מאותו בעל מקצוע הוא אכן הידע הרלוונטי הנכון המלא והשלם לצורך אותה סיטואציה? 3 בהנחה כי כמובן אין לנו עסק עם שרלטן ש"ממציא את הידע" אלא בבעל מקצוע שמוסר את תוצאות הבחנתו או מבצע את עבודתו על פי אמונתו כי אכן כך צריך לבצע. שרלטנים, על פי רוב, מתגלים לאורך זמן. 4 כמובן שלשינון ערכים נוספים - ראי למשל תגובה 117408 5 האמור בתגובה זו נסמך על האמור בספר "למכור את הבלתי נראה" קישור לאמזון - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל תלוי באיזה מקצוע מדובר. ישנם מקצועות שבהם ההבדל אכן תלוי בתפיסת מקבל השירות (מקצועות שיווקיים למשל), אך ישנם מקצועות שבהם ההבדל הוא אמיתי. אני מסכימה לחלוטין עם טלי. דוגמאות נוספות על דוגמת הרופא - כבאי, המגיע לשריפה או משאית חומרים מסוכנים ועליו להחליט מיידית באיזה חומר כיבוי להשתמש, חייב לשנן היטב את סימוני החומרים המסוכנים ואת הפעולות שעליו לעשות. ודוגמא יומיומית יותר - נהג חייב לדעת בעל פה את התמרורים. נהג שיפתח ספר לצורך מציאת משמעותו של תמרור עצור (במהלך נהיגה), סביר להניח שלא ישאר על הכביש זמן רב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.יש לזכור, כי הנחת המוצא הינה כי אין הבדל (או קיים הבדל זניח) בין המשנן לבין זה שאינו משנן במהירות השירות ובעלות. במציאות כנראה שגם כאן יהיה יתרון למשנן. 2.גם במקצועות שיווקיים יש יתרון בשינון ולפעמים הוא אף הכרחי וחיוני. החוכמה, איפוא, על המורים והמרצים היא לברור את החומר שנדרש בו שינון לעומת חומר אחר בו אין צורך בשינון אלא בהבנה בלבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |