בתשובה לליאור גולגר, 30/12/02 22:32
על טעם ועל אלוהיחַ, אין להתווכח 117421
"יש אלוהים" זה לא דיווח. "אני חושב שיש אלוהים" (או "מאמין", או "סבור") זה כן דיווח. נכון שאם תאמר לי "יש אלוהים", ואני אחשוב שאתה כנה, אז במחברת התצפיות שלי אני ארשום "ליאור חושב שיש אלוהים".

המשפטים "אני אוהב אורז‏1", ו"אני חושב שיש אלוהים", הם משפטים שמציינים עובדות אפשריות בעולם (הם יכולים להיות נכונים עובדתית או לא נכונים עובדתית). אני יכול לדעת בוודאות את נכונותם כאשר "אני" הוא אני. כאשר זה אתה (אתה אומר את המשפטים), קשה לי יותר לדעת אם הם נכונים, אבל בהרבה מצבים אני יכול להעלות השערות ותיאוריות בעניין, ולהתווכח עם תיאוריות אלטרנטיביות על סבירותן.

את המשפט הראשון אפשר לנסח אחרת: "אני חושב שאורז הוא טעים". אבל עכשיו מתברר הבדל בין שני המשפטים. תוכן המחשבה הראשונה, "אורז הוא טעים", אינו עובדה (נכונה או לא נכונה) בעולם. יש לו משמעות רק ביחס לסובייקט שחושב אותו (אוהב אורז או לא אוהב אורז). לעומת זאת, תוכן המחשבה השניה, "יש אלוהים", הוא כן עובדה (נכונה או לא) בעולם.

1 הוצאתי את הזיתים, כי נמאס לי מהגרשיים המקוננים.
על טעם ועל אלוהיחַ, אין להתווכח 117480
התייחסתי בדיוק לנושא הזה בסוף דיון 826, בסעיף "תחושות פרטיות".
פרסונליזציה של המטאפיסיקה 117569
בוא נראה. אם אני אומר משהו על העולם (למשל: 'העץ הוא ירוק'), אתה יכול לבדוק אם הוא נכון או שקרי.
אם אני אומר משהו על העדפותיי בנוגע לעולם (למשל: 'אני אוהב עצים ירוקים'), אתה יכול לציין לעצמך את העדפתי זו, וזהו בערך.
כמו כן, אם אני אומר משהו על תוכן העולם המטאפיסי שלי, איני משנה דבר בתוכנו של העולם המטאפיסי שלך. אם המטאפיסיקה שלך ריקה מאלוהים, היא תישאר כזו גם אם אספר ששלי מאוכלסת. העולם הפיסי משותף לכולנו (כך מניח המדע כאקסיומה), אך העולם המטאפיסי הוא אישי לכל אדם. לא?
איפה, איזה בלגן 117618
נראה לי שאתה לא עושה הפרדה ראויה בין אמונה לבין תוכן של אמונה. הטענה "העץ הוא ירוק" אינה זהה לטענה "אני חושב שהעץ הוא ירוק".

מה זה "העולם המטאפיזי שלך"? האם אתה מתכוון לאמונות המטאפיזיות שלך? כן, הן נפרדות ועצמאיות מהאמונות המטאפיזיות שלי. חוץ מהן, אפשר לדבר גם על *העולם המטאפיזי*, תוכן האמונות שלך. הוא לא פרטי שלך ולא פרטי שלי. כאשר אתה מאמין שיש אלוהים, אז אתה מאמין שאלוהים גם משפיע עלי, כמו על כל אחד. ואם אתה צודק באמונתך, אז אלוהים *באמת* משפיע עלי, כמו על כל אחד. ואם אתה טועה, אז *באמת* אין אלוהים שישפיע עלי ועליך (למרות שאמונתך המוטעית שיש אלוהים כן יכולה להשפיע עליך).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים