בתשובה לליאור גולגר, 01/01/03 22:24
Request assistance 117856
איך אני יודע שגילי היא ישרת כפיים? איך אתה יודע שאתה מעדיף אותה?

מהיום שבו עמדתי על דעתי אני מוצף באינפורמציה על דפוסי התנהגות שונים של אנשים שונים. בנוסף אני מקבל מידע אחר שמראה את ההשפעה של דפוסי התנהגות מסוימים על רגשותיהם, רכושם, מצב הפוליטי והגופני של אנשים אחרים, של עצמי, של עצמים בסביבה המשותפת ועוד.

כל המידע הזה מאוחסן היכן שהוא במוחי ומתויג תחת קטגוריות שונות.

עקב סיטואציה חדשה, גופי נאלץ לאחזר פיסות מידע שונות, לקשר ביניהן לבין הגרוי הראשוני שגרם לאיחזור המידע - ההיסטוריה של גילי ופעילותה, יחסם של אחרים לסוג פעולות כאלה, איך הרגשתי פעם כשעשו לי דבר מה דומה וכיוב'.

הגירוי לאיחזור המידע איננו חייב להיות חיצוני אלא יכול להיות גם פנימי לגופי.

ההרכבה של גירויים ומידע מאוחזר גורמים לשינוי בהרגשה הפנימית שלי, במצב הרוח, בריכוזי תמיסות כימיות והורמונים בגוף, בשינוי דופק, לחות הפה, פעילות חשמלית בכפות הידים, בקיצור - אני מרגיש טוב יותר, או רע יותר.

בעברית למלה רצון חסר מימדים נוספים. רצון will הוא הפעילות הנפשית שמוציאה מן הכח לפועל אוסף של רצונות volition שהם נטיות של הגוף, של מה שאני יודע, של מה שאני צריך, של מה שאני רוצה להשיג intention. אם הוא היה חופשי, אקראי ללא סיבה, אז הוא לא היה יכול להיות ביטוי שלי, של אוסף האינפורמציה והמבנה הפיזי שלי. אם הוא היה חופשי זאת אומרת בלי סיבה, גחמא whim רעש אקראי, לא היינו יכולים לתת משמעות לשום פיסת מידע שמגיעה אלינו כי אי אפשר היה לקשר אותה לדברים שבאו קודם או לתוצאות אפשריות של מעשים.

עכשיו השוס - זה לא שאין רצון חופשי, אלא שאין "רצון", נפרד, כמו איזה שופט שיושב ומחכה למתדיינים שיבוא לפניו ואז, ללא שום קשר למה שהם אמרו לו, עושה אנדנדינו ונותן פסק דין.

חוצמזה, אני חושב, כמו שתמיד חשבתי, שאתה מבלבל בין חופש בחירה ברמה המיקרו, חופש בחירה ברמה המאקרו ולבין מה שאולי באמת קיים, חופש הפעולה.

הרבה אנשים חשבו וחושבים שאם נגיד שאין רצון חופשי אז כאילו פרקנו את כל החברה ולא תהייה יותר אחריות ומשמעות. ראשית, מה שנחליט מבחינה פילוסופית-פסיכולוגית-פיסיולוגית לא ישנה את מה שאנחנו כן חווים - ברגע שיש שני אנשים, יש אחריות על מעשים, יש משמעות לקשר ביניהם. כבר כתבתי אי אז שאי קיום רצון (זה הערטילאי) לא גורר אוטומטית ביטול האחריות אלא זה מתיישב יפה מאד עם עובדת קיום אחריות.

למעשה, זה מתיישב בצורה אולי יותר טובה. אקראיות היא זו שמבטלת אחריות. אם אין קשר בין מעשה לעושה, בין כוונה למעשה, בין פעולה לבחירה, אז אין שכר, אין עונש, אין את מי להאשים ואין את מי לכבד.

אז אולי עוד שוס - מערכת מוסרית (הרי על זה בסופו של דבר מדובר) מחייבת סיבתיות, וצורה של דטרמיניזם, אי-דטרמיניזם - יכולת להסביר איך הגענו לכאן אבל לא תמיד יכולת לנבא מה יהיה.
קול קורא להבהרת מושגים 117860
גם אני חושש שצריך להגדיר בבירור מה זה חופש בחירה ברמת המיקרו, חופש בחירה ברמת המאקרו, וחופש פעולה. וכפי שאתה מציע, אני לא כ"כ מבין את ההבדל בין שני הראשונים, ואשמח לשמוע הבהרותיך.

נדמה לי שהיה זה שופנהאואר שהעיר פעם כי כל אדם חופשי לפעול כרצונו, אך אינו מסוגל למשול ברצונו שלו. הציטוט המקורי בטח נשמע הגיוני יותר, אך הוא מרמז לאיזו מין מעגליות שכמדומני גם אתה חותר אליה. אם יש חופש רצון, והרצון אינו אקראי, מי קובע לנו מה לרצות? ולפי מה? ואם הרצון נקבע ע"י מנגנון ידוע כלשהוא, הרי שאינו חופשי עוד - הוא דטרמיניסטי כחמאה ביום שטוף שמש.

טוב, לביאוריך אייחל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים