בתשובה לניצה, 06/01/03 1:02
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118839
אני לא מבין. האם יש "אידיאולוגיה יהודית" או שאנחנו הולכים לכנס פורום שיקבע מה האידיאולוגיה הזאת?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118843
בודאי שיש אידאולוגיה. היישום שלה לעיתים יכול להיות נתון לפרשנויות שונות, ולפיכך צריך פורום שיקבע מה תהיה ההחלטה המעשית. כשם שעל אף שיש חוקים למדינה צריך בתי משפט כדי שיקבעו כיצד מתיישם החוק למקרה ספציפי זה או אחר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118847
נו, באמת. את פשוט מרוקנת את המילה ''אידיאולוגיה'' מתוכן.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118989
ממש לא. לא רציתי להכנס לדוגמאות מעשיות, כדי לא לגרור את הדיון למחוזות אחרים. אולם אם תרצה אוכל לתת כמה. (בתנאי שלא יפתח פתיל סוער של שפיטה מוסרית של דוגמאות אלו לפי עקרונות הליברליזם המערבי...)
הטענה המקורית שלך היא שבעצם אין אידאולוגיה יהודית אלא ''איש הישר בעיניו יעשה''- כי בהלכה יש מקור לכל דבר.
התשובה שלי היא שלא כך הוא. ועובדה היא שליהודים שהיו מנותקים רבות בשנים יש אורחות חיים שביסודם דומים מאוד. יש הרבה מאוד ביהדות שהוא עקרונות יסוד, שאינם נתונים לפרשנות. אולם כמו כל מערכת משפטית או מוסרית אחרת, הצריכה לענות לתנאים משתנים של המציאות, יש ביהדות מנגנון המאפשר יישום של עקרונות אלו לחיי המעשה.
מפני שליהודים לא היו חיים לאומיים במשך שנים רבות, התהליך של יישום העקרונות הלאומיים למציאות המשתנה לא הופעל למעשה, או הופעל בצורה מוגבלת יחסית. לפיכך בנושאים אלו יש יחסית הרבה מקום לפרשנויות שונות, ויש צורך בהרבה לימוד מצד אחד, ויצירה מצד שני, כדי להגיע למערכת שלמה של התייחסוייות. לדעתי יש לנו את כל ''חומרי היסוד'' הנחוצים כדי לעשות זאת במדינת ישראל.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118999
אני לא בטוח שהטענה שלי היא "איש הישר בעיניו יעשה". אני טוען שאין "אידיאולוגיה יהודית", או, שיש הרבה כאלה, שזאת בעצם אותה טענה לעניינינו. טענה כזאת לא מבטלת את המבנה המבוסס של ההלכה בתחומים אחרים. אני לא מנסה להתכחש לקיומו (לא צעקתי "רפורמים"). בנוגע לסיבה שכך הם פני הדברים, יכול להיות שאת צודקת בהשערה שהמצב הוא כזה מפני שליהודים לא היו חיים לאומיים במשך שנים רבות. אני לא בטוח שזה נוגע לעניין. משתי סיבות.

הראשונה, אם יש צורך ביצירה של מערכת עקרונות שתתאים לניהול מדינה יהודית, גם אם לעקרונות כאלה יש "חומרי יסוד" בהלכה, זה מפיל את הטענה של "אידיאולוגיה יהודית" שמלווה את העם כבר אלפי שנים. זאת תהיה יצירה חדשה.
השנייה והחשובה יותר, אני לא מקבל כהכרחית את הקפיצה שאת עושה מהלכה לאידיאולוגיה. אני מכיר למשל את הטענה של פרופ' רביצקי כנגד ה"הילכתיזציה" של כל תחומי החיים. לא כל תחום בחיים האישיים והציבוריים נכנס תחת כנפי ההלכה, לא כל תחום *צריך* להיכנס מתחת לכנפי ההלכה. אידיאולוגיה היא בתחום הדעות והאמונות ולא בתחום הפסיקה ההלכתית.

את מוזמנת לתת דוגמאות מעשיות אם בא לך, אבל אני לא יכול להתחייב לשום דבר כזה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119015
את האידאולוגיה היהודית, או צד חשוב שלה, אתה אולי יכול לתמצת למה שאמר רבי (הנה אחד שמגיע לו התואר) פינחס מקוריץ (מהזכרון) - תפילה שלא נעשית בשמם של כל עם ישראל לא נחשבת כתפילה.

כל הנושא הזה של אחריות משותפת, שכוללת גם את אלה שנשבו בעל כורחם (בגלל שנולדו לאישה שהיהודים מגדירים כיהודיה) בסבך היהדות, המנין, תפילות שנאמרות בלשון רבים וכיוב'. הצד השני של אחריות משותפת הוא שאלה שנחשבים דה יורה יהודית אבל לא אכפת להם מהיהדות או סתם חוטאים, הם גורמים נזק לכלל היהדות ומפריעים לה לתפקד.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119020
כן, אני מכיר את רעיון הערבות ההדדית. אני רק לא בטוח שיש לו השלכות מעשיות שמחייבות אימוץ דרך-התנהלות מסוימת ברמה הלאומית. אתה מכיר כאלה?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119337
אני לא בטוח שזה עונה על השאלה שלך אבל במקרה יש לי את ספר "טיפול שורש" של יצחק גינזבורג (זה שכתב את החוברת על ברוך גולדשטיין). אני רק יכול לצטט (בקיצורים הכרחיים) כמה פסקאות ממשנה שנראית לי מאד סדורה.

אילו היו חיים בארץ ישראל על פי ההלכה והתורה, הכל היה טוב. ניתן להגיע לכך [על ידי] שינוי שנקרא "תשובה" [שזה] משהו בתודעה הכללית. מודעות של תפקידנו פה בארץ ישראל ובעולם. צריך להיות שינוי תודעה תוך התארגנות של העם, תנועה גוברת עד שמגיעים למסה קריטית. באופן פרקטי יש ציבור גדול שעדיין לא חזר בתשובה. לכן נייסד מכללה תורנית [שתלמד] מקצועות החול על טהרת הקודש.

צרותינו התחילו בזמן חלוקת הממלכות בין רחבעם לירבעם. ממלכת הצפון [פרשה בגלל] שמאסה במלכות שמים, במלכות בית דוד ובבית המקדש. הדבר לא יתוקן עד שיבקשו את כל שלשת הדברים הללו [מלכות הצפון היא השמאל כשעומדים עם הפנים מזרחה]. קריעת המלכות היא קריעה בהתקשרות הנשמות ופרוד ישראל. מלכות דוד היא התקשרות כל הנשמות כצבור אחד שלם.

בתכל'ס [דרושה] תנועה גדולה של יהודים שמאמינים חזק בה' וחושבים באותו הראש [ש]יפסקו איך לנהוג, מה לעשות ומה חוק תורה אומר. אם הגוף הזה יצליח להיות דובר אז הוא יהיה בראשות הממשלה ואז הצבא יהיה שלו.

הבעיה הראשונה היא הפילוג בעם. כאשר אנשים ישפטו לפי התורה הדבר יגרום לאחדות. שינוי ראש במחשבות ומתיקות בדיבור - הכל נגזר מכך. רק שינוי פנימי, להפתח לאמת וליופי התורה [ואז] הכל יהיה טוב. אחד שעומד בראש הגוף [לעיל] יכול לקרב ביאת המשיח.

נדמה את עם ישראל לגוף חי, אם המערכות לא עובדות נכון - והכל מתחיל מהמוח - יש כל מני התפרצויות. פגיעה במערכת החיסונית של "צלם אלוהים" פוגעת בכלל ישראל שכולו גוף אחד. לדאבוננו [יש] קלקול במערכת החיסונית ההוד [האלוהי] הופך למשחית, העם - שמשתקף תמיד בנוער - פוגע ונלחם נגד עצמו! [הפתרון הוא] בחינוך כשר.

עד כאן, לשיפוטך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119371
גם לך זה מזכיר את שר-הטבעות?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119280
הנקודה המרכזית בטענותי היא הגישה שהמדינה היהודית צריכה להתנהל על פי עקרונות יהודיים. הטענה שלך היא שאין כאלה לגבי ניהול מדינה, אני טוענת שיש ויש, וגם אם הם לא מגובשים לכדי מערכת שלמה המתייחסת לכל האספקטים של המדינה המודרנית, הרי ניתן להגיע למצב כזה עם יצירתיות ולימוד. זה בכלל לא דומה ליצירה חדשה. זה פיתוח מתוך נתונים קיימים.
לגבי ה''הילכתיזציה'' של כל תחומי החיים זה נכון לדעתי, שלא כל שאלה היא שאלה הילכתית. אולם ביהדות יש גם גישות פילוסופיות יותר רחבות, שמתוכן נבנות ההתייחסויות לדעות ואמונות. בתלמוד יש חלק שהוא הילכתי וחלק שהוא ''אגדתא'' - סיפורים שמטרתם ערכית ופילוסופית. לעיתים על סמך הגישות הפילוסופיות הללו נוצרות גישות הילכתיות שונות כגון במחלוקות בין בית הלל לבית שמאי.
עצם העובדה שיש ויכוחים וגישות שונות בתוך מערכת ערכית אחת, אינו הופך אותה ללא רלוונטית ולא מעשית. להיפך, זה מבטיח שיש במערכת הערכית הזאת מנגנונים המאפשרים בירור וליבון השאלות המתחדשות עם הזמן, בלי כניסה לדוגמאטיות מאבנת. החשיבות של ''מנגנון הויכוח'' לגבי הדרך בה מתפקדת היהדות, באה לידי ביטוי בכך שזוהי דרך הניסוח של הספר ההילכתי החשוב ביותר שלה- הגמרא.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119282
ההלכה, עם כל הכבוד, טובה לניהול חיים של קהילה דתית, לא של מדינה ריבונית. זהו יעודה.
מדינה צריכה להתנהל בדרך פרקטית לפי כללי חוק ומשפט מודרנים יותר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119294
אני חוזר למה שכתבתי לפני כמה תגובות – את מרוקנת את המושג "אידיאולוגיה" מתוכן. בשאלות הכי חשובות ובסיסיות לגבי ההתנהלות המדינית לפי ערכי היהדות (טרנספר, שטחים, היחס לזר ועוד), השאלות שמעסיקות את כולנו, יש מחלוקות בין פוסקים ובין אנשים דתיים בכלל. יותר ממחלוקות: טווח הדעות נע על פני כל הסקאלה.
להגיד שזה "ויכוחים וגישות שונות בתוך מערכת ערכית אחת" זה פשוט להתעלם ממשמעות המושג "מערכת ערכית".
האם, אם נקים סנהדרין, יהיה אפשר להגיע להלכות מוסכמות? לא יודע. גם אם כן, זה לא נראה לי רלוונטי לשאלה. כיום אין "מערכת ערכית" שמבטאת את ערכי היהדות.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119503
בתגובות קודמות שלך ציינת מידי פעם שאינך יודע כל כך הרבה ביהדות. אז איך אתה מגיע לקביעה כל כך גורפת כגון "כיום אין "מערכת ערכית" שמבטאת את ערכי היהדות."? רוב האנשים שמתמצאים בנושא יאמרו לך שיש מערכת ערכית כזאת. עצם קיומם של ויכוחים אינו סותר זאת. כפי שהסברתי מספר פעמים.
אני יכולה להסביר את הדעות השונות הקיימות בציבור הדתי לגבי טרנספר, נסיגה מיהודה ושומרון, וכו' ולהראות מהן נקודות המחלוקת, וכיצד זה פשוט יחסית לפתור אותן, אולם זה לא נושא הדיון שלנו.
נראה לי שאת השאלה "האם יש מערכת ערכית יהודית?" צריך לשאול מומחים ליהדות. לטענת המומחים שאני מכירה, והם לא מעטים ולא יחידאים, יש ויש כזאת.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119525
אני לא צריך להיות מומחה ליהדות. אני צריך להבין את משמעות המושג ''מערכת ערכים''. בלי לנסות עכשיו למצוא הגדרה מדויקת, ממערכת ערכים נגזרות עמדות לגבי השאלות המוסריות שעומדות בפני האדם (או, שמערכת ערכים היא העמדות האלה). אם קיימות עמדות סותרות זאת אינה אותה מערכת.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120196
נראה לי שאפשר לקפד את פתיל חייו של דיון זה, מפני שאנו כבר חוזרים על עצמנו: אתה טוען אין מערכת ערכית יהודית אני טוענת שיש. אתה מייחס חשיבות מכריעה למחלוקות הקיימות לגבי נושאים שונים, ואני טוענת שהמחלוקות והדיונים היו מאז ומתמיד נשמת אפה של היהדות יש ביהדות מנגנונים להתגבר על כך, וזה אינו סותר את היותה של היהדות מערכת ערכית.
כדי להתקדם בדיון צריך להכנס בצורה מלומדת יותר לדוגמאות קונקרטיות. אולם לי אישית נראה שזה יסיט את הדיון למחוזות אחרים, ושלרוב הקוראים שעוד נותרו לדיון זה, יש מושג לגבי השאלה האם היהדות היא מערכת ערכית או לא.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119412
הנקודה המרכזית בטענותיך היא הגישה שהמדינה היהודית צריכה להתנהל על פי חוקי הדת היהודית.

ברוב הדעות החילוניות את תמצאי *עקרונות* יהודיים. חוקי מדינת ישראל נשענים על התלמוד בחלקם. הספרות היהודית מהמאה העשרים רוויה בשימוש במקורות. בארץ שומרים כשרות ומקיימים חגים יהודיים, וביום כיפור אפשר ללכת ברגל מרעננה עד מורשה דווקא בנתיב האמצעי של כביש 4.

אבל כל הדברים האלה לא מדברים אלייך ולא נתפסים בעיניך כ"התנהלות עפ"י עקרונות היהדות" משום מה. את רואה "עקרונות יהודיים" דווקא בחלק של הדת היהודית שהוא התפל בעיני: לבוש, אוכל, לוחות-זמנים, אופן דיבור, מסורות עתיקות, ניהול יחסים בין-אישיים ומעמד הפרטים בתוך החברה והמשפחה.

אה כן ויש את עניין האלוהים. נסי לזכור בתגובתך שיש כאלו שמפקפקים בקיום אלוהות, מפקפקים בקיום האלוהות כפי שזרמים דתיים שונים תופסים אותה, או כאלו ששוללים את קיום האלוהות בכלל, ועדיין מוצאים משהו במקורות היהודיים.

איזה "עקרונות יהודיים" לשיטתך את רוצה להכיל על אופן ההתנהלות של מדינת ישראל שהיא לא לקחה מהמקורות ועשתה בהם שימוש עד עכשיו ?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119513
תרשה לי לא לחבב את הדרך בה אתה מייצג את עמדתי.
אתה צודק לגבי טענתי העיקרית.
אתה טועה לגבי השענות חוקי מדינת ישראל על התלמוד.
אתה טועה לגבי הספרות העכשווית והקשר שלה למקורות- לא שאני מחייבת איזה שהו סופר להזדקק למקורות, אלא שמצב זה משקף לדעתי את ההתנתקות של חלקים גדולים מהציבור מהמקורות. היום, אדם חילוני ממוצע צריך לקרוא את עגנון עם פרשנות צמודה אחרת הוא מפסיד את כל העניין.
בארץ שמירת הכשרות היא די חלקית ומתכרסמת כל הזמן. מעבר לכך, חוקי החזיר והחמץ, שהם חוקים תרבותיים במובן שהם בעלי מטען ריגשי מסורתי, יותר מאשר הילכתי, נחשבים לכפיה דתית שרבים רואים לעצמם מצווה להלחם בה. אני יכולה להמשיך ולפרט כיצד כמעט כל סממן יהודי במדינה או התכרסם, או מועמד להתכרסמות בשם "חופש העיסוק, הביטוי, הפרסום, השיוויון" ועוד.
העקרון העיקרי שאני רוצה שיהיה במדינה הוא שכל המערכות במדינה, (בעיקר המערכת המשפטית) יכירו בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, שזה יסוד קיומה והצדקתה, ולפיכך היא צריכה להתנהל לפי ערכים יהודיים.
מהם הערכים הללו בדיוק, יש לי כמובן דעה משלי (ניתן לתת דוגמאות כגון: הצדק שבשליטתנו על כל חלקי ארץ ישראל- שהיא מולדתו של העם היהודי, המשפט העברי, היחס לחלשים בחברה, היחס להפלות מלאכותיות על רקע כלכלי, היחס לתאונות דרכים, היחס לאוייב, הסיבות הלגיטימיות למלחמה ומי מוסמך להחליט עליה, הצניעות ברשות הרבים, ועוד ועוד). אולם הקביעה המדוייקת בנושאים אלו היא משנית. בהחלט אפשרי שיהיו אחרים שיחשבו אחרת ממני, ויתכנו ויכוחים שיוכלו לבוא לדיון ולהכרעה בפורום של אנשים שיוסמך לכך.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119529
זה בסדר. אני לא מחבב את הדרך שבה את מציגה את העמדות שאני מזדהה איתן בדיון הזה.

את בטוחה שאני טועה בקשר להישענות חוקי ישראל על התלמוד ? אני דווקא זוכר במעורפל משהו מלימודי תושב"ע בחטיבת ביניים, ומידידה שלי שלומדת משפטים אני שומע הרבה אזכורים של מה שלמיטב הבנתי הוא התלמוד.

דווקא בקשר להתנתקות מהמקורות וההזדקקות לפרשנות צמודה אני מסכים איתך. אני מסכים שצריך להכניס יותר לימוד של התנ"ך לתכנית הלימודית - אבל כששתי גישות הפרשנות לתנ"ך מוגשות באופן שווה - המסורתית והביקורתית, והיחס לתנ"ך בכלל הוא כמסמך היסטורי ופולקלור של העם היהודי. אני ארשה לעצמי לנחש שאת תעדיפי לשרוף את הגישה הביקורתית על המוקד. בנקודה הזאת ד"א אני דווקא תולה יותר אשמה בהתדרדרות הכללית של מערכת החינוך ולא במלחמה בין הדתיים לחילוניים בישראל.

האופן שבו את שוזרת בנשימה אחת דברים כמו משפט עברי, יחס לחלשים בחברה ויחס לאוייב ביחד עם אכילת חזיר וצניעות היא בדיוק העניין שמפריע לי כ"כ. אכילת חזיר וצניעות הם תפלים בעיני. אני רואה בהם כפייה דתית ותוצאה של האטימות שלוקים בה חלקים מסויימים בעולם הדתי בגלל שזה לא העיקר, ולכן אין בעיני לגיטימציה להכריח אף אחד לנהוג באופן כזה או אחר בתחומים האלו. לא שאני חושב שכולנו צריכים לאכול חזיר, אבל אני לא רואה סיבה לכפות על אף אחד מה לאכול. וכנ"ל לגבי כפייה של חוקי הצניעות והפלות. אלו לא "עקרונות היהדות" בעיני. אלו מסורות ישנות ותפלות שעבר זמנן מן העולם. וכמוהן עוד הרגלים ישנים ורפלקסים מותנים שעדיין שולטים בעולם הדתי.

בקשר לשאר הדברים זה מאוד תלוי בדעות המדוייקות שלך, אבל זה כמו שאמרת משני לצורך העניין. הבעיה היא שכל דיון בנושא יכול להתחיל לדעתי רק ברגע שהמחנה הדתי מפסיק להשתמש בקלף הג'וקר של אלוהים, בהתבכיינות על רגשות, ומקבל את ההפרדה שהצגתי בין העיקר לתפל (או רעיון דומה - גם אני לא בדיוק מייצג את כלל החילוניים).
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120191
הדיון יכול להתחיל מבחינתך, כאשר נקבל את גישתך היסודית לחיים- אין אלוקים, אין רגשות דתיים, וכן יש עיקר וטפל-שאתה כמובן קובע....
הגישה הבורה הזו, שמחלקת את העקרונות של האחרים לעיקר וטפל (ותפל), ודורשת מהם לקבל את החלוקה הזאת עוד לפני הדיון, לא נראת לי בסיס טוב לדיון, אני מודה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120195
אני לא מבקש מאף אחד לקבל שאין אלוהים, אני מבקש לקבל את העובדה שחילוניים לא מאמינים שיש אחד. מכאן מתבטלת הגושפנקא האלוהית שמקבלים כל מיני רעיונות וציווים מסויימים, ואז ניתן לשקול אותם מול רעיונות וציווים אחרים שגם להם אין גושפנקא אלוהית.

אם את רוצה לערב רגשות דתיים אז אפשר לערב גם רגשות חילוניים. הנה דוגמא: עצם העובדה שמישהו מעוניין ושואף לכך שבחורות שזופות וחטובות לא תוכלנה להלך באופן חופשי בביקיני לאורך חופי מדינת ישראל פוגעת עמוק ברגשות שלי. מאוד עמוק. עצם המחשבה של אי ספיקת אלכוהול ביום שישי בערב בפאב כלשהו היא עבורי עלבון צורם. מה זה צורם, זה מביא אותי לסף דמעות. יש עוד הרבה אם את מעוניית לשמוע.

חייבת להיות הסכמה בסיסית על מהו עיקרון יהודי לפני שמתחילים דיון על איזה עקרונות יהודיים לכלול. בעצם נראה לי שהבעיה מתחילה מעצם ההגדרה של עיקרון. אני פשוט לא מסוגל להבין איך מישהו יכול לראות באי-אכילת חזיר או בצניעות *עיקרון*.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120207
למה ללכת דווקא לבחורות בביקיני או לאלכוהול בפאב ביום שישי? אתה גורם לחילוניות להראות באמת כמו "עגלה ריקה". בוא נדבר על שירת נשים (קול באישה וגו'), על חופש אומנותי ("תפילין" של יונה וולך למשל‏1), חופש העיסוק (כן, החופש *שלי* לבחור את יום המנוחה שלי), דמותה הדמוקרטית של המדינה (נסה לברר את דעתה של ניצה לגבי מינוי לא-יהודים למשרות ממלכתיות. למה ניצה בעצם? אפשר להסתפק ברב יובל שרלו), החופש להקנות לילדים חינוך על פי דרכך וכו'.

1 דווקא בהקשר הזה נהניתי לקרוא את שירה של אחת, טלי וישנה: "לכתוב כמו בוקובסקי"http://stage.co.il/Stories/146708
מה אמר הרב שרלו? 120211
מה אמר הרב שרלו? 120216
הרב שרלו כתב פעם באתר "כיפה" (אאל"ט) מאמר תשובה לאיזו שאלה בו הסביר שאסור לתת ללא-יהודים להגיע לתפקידי מפתח בצבא, ובשרות המדינה. לצערי הקישור אינו בידי. אולי אפשר לחפש באתר "כיפה": http://www.kipa.co.il
מה אמר הרב שרלו? 120560
תגובה 40842 והקישורים משם.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120221
העלתי את הדברים השטחיים דווקא כי הדבר המהותי הראשון שהגישה האנטי-חילונית תשלול מהחילוניים אם היא תקבל את הכוח לעשות את זה הוא היכולת להנות מהחיים כמו שהם רוצים להנות מהם. כל דבר ''נעלה'' יותר הוא רק נגזרת של הפשטות הזאת.

קראתי את השיר ד''א, ואני לא רואה בדברים שציינתי אנטי-ממסדיות. אני לא נהנה לסיים ערב על הרצפה במיון (וזה גם אף פעם לא קרה). אני משתדל להישאר בשליטה. הפעם היחידה בחיים שלי שנתתי לאלכוהול להשתלט עלי עד כדי איבוד הכבוד העצמי היה במסיבת השחרור שלי. ואני ממש לא מצטער על זה...
אפרופו עגלה ריקה 131962
אפרופו עגלה ריקה 131967
מישהו רמז לי פעם שעדיף, לטובת הדורות הבאים וקוראינו בחו"ל, לתת את הקישורים ל"הארץ" בלי ה PE שמופיע שם. אז הנה הקישור הזה, שוב:
אפרופו עגלה ריקה 131975
אם אתה באמת דואג לטובת הדורות הבאים טוב היית עושה אם היית חוסך מהם את השטות הזאת. ''אין אומה שתוכל להמריא לכוכבים בלי לקרוא בתנ''ך''. פחחח.
אפרופו עגלה ריקה 131977
כפי שאני רואה אותו, המאמר הזה אינו על התנ''ך - הוא על בורות. על שיכחה, רידוד והזנחת הידע הקיים.
תקראי שוב 131980
מי שמצפה ממתרגם סימולטני להיות מסוגל לצטט בע"פ פסוקים מהתנ"ך שמופיעים במקרה בנאום של בוש, מי שמתיימר לייחס את הצלחותיהם של האסטרונומים הראשונים דווקא לאמונותיהם הדתיות, מי שמוציא תחת מקלדתו את המשפט "אין אומה שתוכל להמריא לכוכבים בלי לקרוא בתנ"ך" - אינו אלא מסיונר זול ודמגוג עלוב. חשבתי שוב, ולא מצאתי דרך לתקן את התגובה הקודמת שלי: פחחח.
תקראי שוב 131986
קראתי שוב. לא מדובר על הצלחותיהם, אלא על ההשראה שקיבלו. התנ''ך כמקור השראה כמעט אבד לישראלים החילוניים.

לגבי ''אין אומה שתוכל'' וגו' - נכון, אמירה דמגוגית.
או, כמובן 131989
אני בטוח שהיא גחנה שם מעל ראשו של גלילאו ולא יכלה לטעות במקורות ההשראה שלו.
או, כמובן 132041
מעבר לראשו הפרטי של גלילאו, חלק ניכר מההתבוננות המדעית בטבע החל מהמאה ה- 16 ‏1 נבע מהשראה דתית - והתבצע לפי האמונה שאלוהים נמצא בטבע, ושהיכרות עם הטבע פירושה היכרות עם אלוהים.

1 אולי אני לא מדייקת בתאריכים. הכוונה לתקופת הנאורות, או איך שלא תקראו לזה.
או, כמובן 132056
וקופרניקוס היה כומר.
או, כמובן 132061
לא, אבל מן הסתם האמין באלוהים, כמו שאר בני זמנו.

כשאגיע הביתה אחפש את הציטטה הרלוונטית.
או, כמובן 132063
מה לא, היה כומר אני אומר.
או, כמובן 132066
אה, אז תגיד.
או, כמובן 132101
את רצינית?

חלק ניכר מכל הפעילות האינטלקטואלית של האנשים באותן תקופות התבצע מתוך עולם המושגים הערכי שלהם, שכלל בד"כ אמונה חזקה באל בורא. מכאן ועד הקביעה שאנשים כמו גלילאו, שתצפיותיהם עמדו בניגוד גמור לדוֹגמה הדתית ואשר שילמו על כך מחיר כבד, חבים את הצלחתם לאותה "השראה דתית" הדרך ארוכה (ומפותלת, ואינה מובילה לחדרך).

הניכוס של נשמות טהורות לצרכי הטפה דתית - משהו דומה, אגב, עושים עכשיו לגבי אילן רמון החילוני שבסה"כ הסכים (או נאלץ) לעשות קצת נחת לשומרי המסורת, וכבר משתמשים ב"שמע ישראל" שלו כאיזה הוכחה לנפש היהודית החבויה בכל יהודי באשר הוא - גורם לי לבחילה עזה. ג'ורדנו ברונו נגרר אחרי מותו להיות עד פאסיבי לטובת הכנסיה, מה שלא הצליחו לעשות לו בחייו. פויה.

תימוכין: מדענים רבים בני זמננו שפטורים מהאכסיומות האמוניות ועדיין שואבים השראה ממקורות אחרים וחוקרים במופלא מהם בהצלחה לא מבוטלת.
או, כמובן 132104
איש קש! מאחוריך!

אמרתי (פה תגובה 131986 ) שלא מדובר בהצלחתם. נראה לך שאני סבורה שמדענים דתיים "מצליחים יותר בגלל אמונתם הדתית"? לא. זה הפירוש שלך בלבד.

מה שאמרתי היה, שהמגלים והממציאים האמורים פעלו תחת השראה דתית. זו עובדה, מה לעשות. זה לא ניכוס.

ולמה התנ"ך הוא מקור השראה טוב פחות מאחרים? אני מסכימה שיש ניכוס מעצבן שעושים לו גופים אלה ואחרים. אבל למה שזה יפריע לחוגים אחרים לנכס בחזרה? על כך בדיוק דיבר המאמר הקיטשי הזה שלינקקתי אליו - הקישור האוטומטי של הטקסט התנ"כי לחוגים דתיים מפריע לחילונים לנכס אותו לעצמם ולקחת ממנו מה שמתאים להם - את העושר הלשוני, לכל הפחות.
או, כמובן 132132
לא, אבל נדמה לי שכותבת המאמר המלונקק כן סבורה כך, ועל כך יצא הקצף.
אם מחווה לפול מקקרטני 132277
אזי הדרך הארוכה והמפותלת אינה מובילה לחדרך, כי אם לדלתך.
סליחה, 132314
מי זה פול מקקרטני?
סליחה, 132316
http://www.paulmccartney.com/ , אחד מבערך 386,000 איזכורים בגוגל
או, כמובן 132108
ולעומת זאת, חלק אדיר מהפילוסופיה שהתפתחה אז הייתה דווקא תוצר של חשיבה חילונית, כופרת. מהתחום הקרוב אלי אני מכיר את מאקיוולי והובס, שני הוגים חשובים מאוד (השני פחות או יותר יצר יש מאין את האינדיווידואליזם, והראשון אדם חכם להפליא, רודף חרות מאין כמוהו) שאמנם לא הביעו כפירה באופן ישיר, אך ניכר בדבריהם הבוז לאמונה הדתית. בכל אופן, בניגוד להוגים שקדמו להם, הם הקפידו שלא להכליל את אלוהים בתמונת העולם שציירו.
בלי הכפירה לא הייתה הנאורות. אם התנ''ך הוא האסטרופיזיקה של הגברת הנ''ל, הכפירה היא המטאפיזיקה שלי.
או, כמובן 132186
בגלל זה הכתבים של שניהם הוכרזו כחלק מהקנון האסור של הכנסיה הקתולית, לצד כתבי מדענים שהתחילו וסיימו את דרכם באמונה דתית, אך תגליותיהם קראו תיגר על הפילוסופיה המקובלת על הכנסיה (הפיסיקה האריסטוטאלית והקוסמולוגיה התלמאית), כקופרניקוס וגלילאו.
או, כמובן 132215
(זה נאמר בהסכמה איתי, בהתנגדות לדברי או בנייטרליות?)
בהשלמה לדברייך. 132217
או, כמובן 132278
גם הכפירה, כמו האמונה, צריכה שתבוא מתוך ידע, ולא מתוך בורות.
לא נראה לי שהד"ר עוז זלצברגר מצרה על חילוניותם של הישראלים, אלא על בורותם ואי התמצאותם במה שאמור להיות מקורותיהם הרוחניים והנרטיב שלהם.‏1

_____
1 חילוניותנו, בורותנו, שלנו.
או, כמובן 132306
היא אמרה בפירוש את המשפט הקושר בין ידע בתנ"ך לבין מסעות בחלל, שהוא שטות חסרת דעת (והרוסים, מה? והסינים?).

אגב, גם לו היה המתרגם של גל"צ בקי בתנ"ך על בוריו, יתכן כי היה מגמגם באותה המידה, בבואו לתרגם את דבריו של בוש - שהרי בוש ציטט את התנ"ך באחד מתרגומיו לאנגלית, והבה נאמר שלתרגם משהו חזרה מאנגלית לעברית, לא כל שכן לזהות אותו כתרגום של דבר מה ספציפי, זו משימה לא קלה, אם אינך מתאמן מראש, דהיינו, נעשה בקיא בתנ"ך גם בכמה מתרגומיו לאנגלית. איך לומר, לא מאמץ שיוביל מישהו להיות אסטרונאוט יותר טוב.

בקיצור, הייתה לה אג'נדה (תקראו כולכם תנ"ך, מסיבות של החזרה בתשובה או התחנפות-לדת של חילונבושית, או משהו דומה), היא קידמה אותה באופן מעוות, קלוקל, ומלא חורים, דובי זיהה זאת מיד, וזהו. הלאה לסנגוריה הזו.
למה לזלזל 132346
הגברת עוז-זלצברגר ספגה בבית אביה גם מנה גדושה של חילוניות, וגם עגלה מלאה של אהבה לתרבות היהודית. האשמתך ב''החזרה בתשובה'' או ב''התחנפות לדת'' אין לה על מה שתסמוך.
למה לזלזל 132348
כפי שאמרתי פעמים רבות, אני שופט לפי מה שאני קורא, לא לפי מה שמר פלוני-אלמוני אומר שגברת או אדון מסויימים ספגו בבית הוריהם. אני מסתמך על דבריה שלה. קרא וראה.
למה לזלזל 132354
הסקת מסקנות אישיות מרחיקות לכת ממשפט אחד שאולי נוסח באופן לא מוצלח במיוחד. אז אמרה ''בלי תנ''ך לא ימריאו'' והתכוונה ''בלי תרבות עשירה''.
למה לזלזל 132359
זה אתה אומר, מר אלמוני. אני לא יודע למה היא התכוונה - אני יודע מה היא כתבה.

אז קודם כל, לא רק אני הסקתי כוונה כזו מדבריה: ר' תגובה 131980 (ושוב, אני אינני השוטה, למרות שאני שוטה לא קטן בזכות עצמי).

חוץ מזה, איך אתה מתרץ את:
"לעומתם פוליטיקאי ישראלי, אלא אם כן הוא מאיר כהנא או ברוך מרזל, יעדיף לבלוע גחלת לוהטת על פני ציטוט מקראי.."

סליחה, מי אלה יוסי שריד ושולמית אלוני? שלא לדבר על פוליטיקאים מש"ס, מן המפד"ל ומיהדות התורה. או שהם לא קיצוניים ודוחים מספיק בשביל שתוכל לתת אותם כדוגמה? לא מעליב מספיק לפוליטיקה הישראלית לקשר את ה"טוב" של ידיעת ציטוט פסוקים מן התנ"ך עם פוליטיקאים סבירים? מגמתיות מעניינת, הייתי אומר.

הלאה:
"אין אומה שתוכל להמריא לכוכבים בלי לקרוא בתנ"ך," היא אומרת. ואם לא הספיק לך זה, אז הנה היא מבהירה במשפט הבא ממש: "כי אלוהים של ישעיהו פרק מ' אוחז בפלס ובמאזניים." וגם בסוף: "יראת הקודש שאפילו ישראלי חילוני מודרני רשאי, לעתים נדירות, לחוש."

האמת, עכשיו כשאני חושב על זה, באמת חילוניבושיות מתחנפת ומתנצלת נשמע יותר קרוב למציאות מרצון להחזרה בתשובה. תודה על התיקון.
אוי לדור שאלה רבניו 132362
מה אומר לך, אני כבר הייתי מעדיפה לקרוא תנ''ך מאשר את משנתו המעוותת של שכ''ג.
אוי לדור שאלה רבניו 132363
יש לו משנה?! למה לא מספרים לי שום דבר?

היי, לי אין שום דבר נגד התנ"ך, אוסף משעשע של סיפורת ישנה, אבל יש לי בעיה עם חילונבושים.
אוי לדור שאלה רבניו 132366
עם מה?!
אוי לדור שאלה רבניו 133083
אה, כשאני ממציא מונח, אני צריך גם להסביר אותו. למה אתם לא מזכירים לי את זה?

חילונבוש - חילוני, ובוש. כלומר, חילוני, ומתבייש בכך שהוא חילוני, מתחנף ומבטל עצמו בפני הדת, נציגיה, וסממניה.
הלו, 132424
No more love songs for you, one year!

ואני דורש לדעת מי עיוות את המשנה שלי, היא היתה חלקה ונקיה כשנתתי אותה לשליח.
או, כמובן 132326
מה זה, משחקים "אבא שלי יותר גבוה מאבא שלך"?
פחחח 132345
הד"ר פניה עוז-זלצברגר, על העבריות אצל מקיאוולי והובס:
פחחח 132463
מזכיר את טענתו של ליאור גולגר שהחשיבה האירופית הושפעה מהמקורות היהודים.
אפרופו עגלה ריקה 131976
באמת? האם זה שומר על הקישוריות גם לאחר זמן?
אפרופו עגלה ריקה 131997
השערה: PE = Print Edition, מוצר שכרגע (רק) מחייב רישום.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118849
עוד התפרצות

מי יהיו חברי הפורום ?
מה הקריטריונים שיקבעו מה יכלל בתוכו ומה לא?
או מה הנושאים שבו הוא יעסוק בהם.

האם אפשר לבנות מכנה משותף בין כל מרכיבי העם היהודי?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118990
אלו שאלות ששווה יהיה להתייחס אליהן כאשר יהיה מוסכם שמדינת ישראל צריכה להתנהל לפי עקרונות היהדות.
לגבי שאלתך האחרונה: לדעתי בהחלט אפשר לבנות מכנה משותף בין כל מרכיבי העם היהודי. מאד יקל על העניין אם כל חלקי העם היהודי יגלו עניין בכך. כלומר שהחלקים השונים בעם יגלו אכפתיות ומחוייבות להיותם יהודים.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119170
המחבר ביננו כעת הוא הרעיון של מדינה יהודית-דמוקרטית

רעיון שהוא בהגדרתו חילוני והוא מספיק גמיש בשביל להכיל בתוכו סתירות פנימיות מובנות כמו יהדות שיש בה צדדים של דת וצדדים של לאום.

אם אני מבין נכון את עקרונות היהדות שלך הם בראש ובראשונה דתיים (או שאני טועה) ומתוך כך יהיה לך מאוד קשה לבנות מסגרת או מכנזיים שתכניס אליה דעות שמתנגדות להנחות היסוד היהודיות שלך.

יהדות בשבילך היא בראש ובראשונה הלכה (שוב אם אני מבין נכון) ,
הלכה בשבילי הוא קודקס בלתי רלונטי לחלוטין, שהנכונות שלי לקבל את סמכותו שואפת לאפס.איפה אנחנו נפגשים במדינה יהודית ערכית ו''אידיאולוגית''.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119519
אני לא מסוגלת להפריד בין הדת היהודית ובין הלאום היהודי. מכל מה שקראתי עד עתה בתגובות לא הבנתי מהי לאומיות יהודית בעיני אלה שאינם רוצים כל קשר לדת היהודית. באופן מעשי, במבחן המציאות- אני רואה שככל שאדם מתרחק מהדת היהודית, הוא גם מתרחק מהלאומיות היהודית. לפיכך אני לא מבינה מהי יהדות לגבי אדם שלא מקבל כלל את המימד הדתי שלה, כפי שאתה טוען.
אלו שמגדירים את המדינה כ"יהודית" רק משום המוצא האתני של רוב תושביה (לעת עתה), נראים לי שיטחייים וגזעניים. אין שום הצדקה לקיומו של גוף כזה. ובודאי שאין לגוף כזה איזשהו אופי יחודי. אם אין למדינה אופי יחודי אז מהי המשמעות של המושג "מדינה יהודית דמוקרטית"?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 119603
היתה פעם בסוף המאה התשע מהפכה בתולדות העם היהודי שבדיוק עשתה את מה שאת לא מצליחה להבין, היא נתנה את הדומננטיות ליסוד הלאומי והפכה אותו לעיקרון המארגן של החיים היהודיים במאה העשרים.היא הפרידה דה פאקטו בין הדת והלאום ויצרה מדינת לאום מודרנית בארץ ישראל.למהפכה הזו דרך אגב קראו ציונות.

המהפכה הזו הצליחה בין השאר משום שהיא ידעה לכנס תחת כנפיה את כל פלגי העם היהודי תחת מסגרת מארגנת אחת,מסגרת שהיתה מיוסדת על פשרה דה פאקטו במישור האידאי בין דת ומדינה ועל הגמוניה של המדינה החילונית על הדת בחיי הציבור.
התוצר הסופי היתה סינתזה שבירה בין דת ומדינה שיצרה מדינה יהודית דמוקרטית ברוח האבות המיסדים.

בין שאר הדברים שסינתזה זו יצרה היא יצרה גם לאומיות חדשה שנקראה ישראליות שאת טוענת שאינך מבינה.

למרות ,שוב לדעתי,אנחנו מתקשרים דרך הממשק של אותה ישראליות ולא דרך ממשקים יהודים, וכל השיח המשותף שלנו בנוי על אותה ישראליות שאת כנראה רואה בה רק שטחיות וגזענות.וגם כנראה את לא רואה הצדקה לקיומה.

במקומה את מציעה עקרון מארגן חדש יהודי דתי במהותו, שיוציא מן הכלל בערך חצי מן האוכלוסיה החילונית יהודית.

המדינה המערבית המודרנית (שישראל הציונית עדין שואפת להיות כזאת) בהחלט שינתה מהקצה את החיים של אזרחיה במהלך המאה העשרים.מה המשמעות של כל המהלך באמת שאין לי מושג.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120189
החלום הציוני הוא חלום שאני מאוד מעריכה, וחושבת שהוא פעל גדולות ונצורות למען עמנו. אולם אני חושבת שבימינו הוא הגיע עד משבר- המברר את הסתירה הפנימית ממנה הוא ניסה להתעלם. היום בעצם מתברר שהנחת היסוד של אפשרות הפרדת הלאום מן הדת היא הנחה שגויה. לא משום שאני אומרת זאת, אלא משום שבעובדה, לא נוצרה כאן לאומיות יחודית אלטרנטיבית ללאומיות היהודית "הדתית". החילוניים שרוצים להפרד מהדת בכל שדרות קיומם, נפרדים גם מלאומיותם היהודית/ישראלית. טיול קצר בתגובות באייל יתן לך לא מעט דוגמאות של אנשים שהלאומיות הישראלית לא ממש חשובה להם. אפילו ממשיכי דרכו החילוניים של ז'בוטינסקי, לא מסוגלים להחזיק את לאומיותו הגאה של "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", אלא שרים היום "שתי גדות לירדן זו שלהם זו גם כן".
חוץ מבודדים, אין חילוניים רבים (אני לא מתכוונת לחילוניים במעשיהם- ומסורתיים במחשבתם, אלא ממש לחילוניים באידיאולוגיה), ששומרים על רגש הלאומי יהודי/ישראלי חזק. עובדה. נושאי דגל הלאומיות הישראלית היום הם דווקא הדתיים, ואפילו אצל החרדים, שרישמית אינם מודים שהמדינה היא ערך בשבילם, מפעם רגש לאומי חזק מאוד, ודאי חזק, יחסית לרוב ה"חילוניים בהכרה".
אצל רבים ממנהיגי הזרם החילוני המערבי ליברלי, הרגש הלאומי נחשב למן רגש פרימיטבי, הכרח לא יגונה של אנשים עם תרבות נמוכה, אולם הוא חסר משמעות בערכים הנאורים של חברתנו המתקדמת והנאורה. הסיסמא של מפלגת "מרצ" בבחירות הקודמות: "להיות חופשי בארצנו", תוך השמטת המילה הלאומנית "עם", היא דוגמא המלמדת על הגישה הכללית.

העקרון המארגן היהודי שלי, שיהיה רלוונטי כאשר רוב העם ירצה אותו, לא מוציא אף אחד מבחינתי. בשבילי כל יהודי הוא יהודי ולא משנה לי מהן דעותיו. יתכן ויהיו אנשים שלא יהיו מוכנים להסכים לעקרון המארגן שלי, אולם בזה מצבם לא יהיה שונה בהרבה ממצב החרדים של היום, השייכים למדינה, וכפופים לחוקיה, בלי להסכים עם העקרון המארגן הציוני שלה.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120206
הבעיה עם רגש הלאומנות של החרדים היא שהוא כ''כ חזק שהוא גורם להם לאבד את עצמם לדעת ולשלוח חילוניים למות על קידוש השם.

טוב סליחה, אולי עכשיו מי שעומד לי מול העיניים זה אותו חרדי שניגש אלי כששמרתי ליד קבר רחל עם בוריס, ואמר לי ''בשביל מה אתה מתאמץ, תחבוש כיפה ותן לגוי לעשות את העבודה בשבילך'' תוך תנועת ראש לכיוונו של בוריס. הוא אפילו לא הסתכל עליו כשהוא אמר את זה.

מצד שני אני מניח שהוא היה קיצוני. אני בטוח שרוב החרדים לא מרגישים כמוהו.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120652
חובת ההוכחה במקרה זה היא כולה על המחנה שלך.
והכוונה כאן היא האם יוכל המחנה שלך להוציא מקירבו עיקרון מארגן שהינו מצד אחד יהודי ''אידיאולוגי'' ומצד שני מסוגל להכיל ולסבול גם אחרים - יהודים חילוניים וזרים,בינתיים אני לא זכיתי לצפות בעיקרון שכזה.

אני רק מסופק אם ההגדרות שלך ליהדות מסוגלות להקיף אפילו יהודים דתיים כקונסרבטיבים ורפורמים, ואם ההגדרות שלך ללאומיות מסוגלות לכלול גם מי שאינו דבק בארץ ישראל השלמה ומסתפק במדינת ישראל יציבה.
אני מסופק גם אם הסנהדרין העתידית שתעמוד בראש המדינה היהודית-אידיאולוגית תוכל לקבל אליה חברים שאינם יראי שמים שלא לדבר על כאלה שאינם יהודים.

אם את מיעדת למיעוט החילוני העתידי את התפקיד של ה''חרדים'' כיום,אז את בבעיה כי ריבונות והשפעה על הסביבה הם ערכים ''חילונים'',וקשה לי לפחות,לראות את חיי במסגרת יהודית דתית שתראה בי אזרח מדרגה שניה.הברירות שיעמדו בפני שני הציבוריים הדתי והחילוני לא יהיו מלבבות.

נדמה לי שההפתעה של הבחירות הקרובות (אם אפשר בכלל לנבות משהו על הבחירות הקרובות) תהיה ההצלחה של ''שינוי''.נסיון של ''חילוניים בהכרה'' להגדיר מחדש את זהותם הלאומית בתוך הפוליטיקה הסקטוריאלית של החברה הישראלית.
הפורום שאנו כותבים בו גם הוא נסיון שכזה אולי, כך שהישראליות לא נעלמת כל כך מהר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120694
מסכימה אתך שחובת ההוכחה היא עלי, ואני מצפה להזדמנות להוכיח אותה.
לדעתי היכולת שלי להכיל אנשים שאינם בדעה שלי לא נופלת משמעותית מהיכולת של הליברל המערבי להכיל אנשים שאינם חושבים כמותו.
זה נכון שמצב בו עקרונותי ישלטו במדינה, ידרוש הרבה שינויים חשיבתיים אצלי- הרגילה להיות מיעוט, ואצל אלו הרגילים להיות רוב. כלמר אלו שלפי תפיסתם דעתם היא ''ברירת המחדל'' שלא צריכה הצדקה. אולם כשם שאני מסוגלת לחיות במדינה בה דעותי לא שולטות, אני מצפה גם מאחרים להיות מסוגלים לכך.
צריך לזכור גם, שלפני שדעותי יהוו את המסגרת השלטונית במדינה, צריך שרוב העם יתמוך בהן. אני אופטימית מיסודי, אבל ברור לי שזה לא משהו שקורה מחר בבוקר. ברור לי שיקדם לזה תהליך של שינוי משמעותי ועמוק בדרכי החשיבה של אנשים רבים ומערכות רבות במדינה. לכן השינויים לא יהיו דרמטיים מהיום למחר, אלא בודאי בצורה מודרגת תוך תיאום מתמיד עם המציאות.
ריבונות והשפעה על הסביבה אינם ערכים חילוניים. יש לנו את החובה להיות ריבוניים בארצנו מאז ימי יהושע.

נכון ש''שינוי'' מהווה נסיון של ''חילוניים בהכרה'' להגדיר מחדש את זהותם הלאומית. הבעיה היא שאני לא כל כך מצליחה להבין את ההגדרה שלהם. לי נראה שההגדרה שלהם היא בעיקר על דרך השלילה- מה הם לא ונגד מה הם, ולא מה הם כן, ובעד מה. לדעתי זו הסיבה שמתקבל הרושם ששינוי היא מפלגה שמבוססת על שינאה. תקן אותי אם פיספסתי את התכנים הייחודיים החיוביים של שינוי.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 120747
שינוי היא ממש לא כוס התה שלי (עם לשאול ביטוי עברי נאות)
ואני מניח שיש לה נציגים מספיק רהוטים כאן שישמחו לפרוס את משנתה.
אבל הנסיונות של שינוי להגדיר דמוקרטיה ליברלית ישראלית, הם לא פחות ברורים או מעורפלים מהנסיונות שלך להגדיר מדינה יהודית דתית.
במידה רבה שינוי היא הנגטיב או הפוזיטיב של ש''ס,פוליטיקה סקטוריאלית שמקור המשיכה שלה הוא הדאגה לדלת אמותי, התחילה במחוזות של ש''ס ואגודת ישראל.

ונקודה נוספת יש הבדל מהותי בין להיות מיעוט במערכת דמוקרטית שמבטיחה איזה שהוא מימד של שויון בין כל אזרחיה. לבין להיות מעוט במערכת שמקימת אין ספור הגבלות על הסקטורים שאינם מקבלים את האידיאולוגיה השלטת.
המערכת היהודית שלך (אלא אם תשתנה כמעט כליל האידיאולוגיה היהודית שאת מדברת בשמה) הולכת להיות מעין חברת מעמדות שכזו בו מי שירצה להמנות על המעמד השליט יהיה צריך להתאים את אמונותיו ודעותיו לדת השלטת.
השאר יצטרכו להסתפק בחסד
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 121040
על אף שללא ספק יש צורך בעבודה רבה כדי להגיע ליישום של מערכת העקרונות היהודיים, לכדי מערכת מדינית מתפקדת בפועל, יש כר נרחב מאוד להתבסס עליו: כל הספרות והתרבות הערכית והמשפטית היהודית, שאולי היא מהמפותחות ביותר בעולם, שנוסף לכתובים יש לה גם הרבה לומדים ותלמידי חכמים. יתרה מזאת, קיומם או אי קיומם של אחרים אינו משמעותי מבחינת התוכן של העקרונות היהודיים.
כל זה אינו קיים באידאולוגיה של שינוי. הם מדברים על מערביות ליברלית שזה משהו אוניברסלי. וההתאמה היחידה של זה למצבנו האקטואלי בארץ, היא השלילה של ש"ס והחרדים.

זה נכון ששינוי היא מפלגה סקטוריאלית. אולי זה מתחיל לסמן את השינוי. אנשים שחשו עד היום כבעלי הבית בארץ מתחילים להרגיש כ"סקטור". לפי זה, אנו ממש בדרך הנכונה לשיוויון.
לגבי ההערה האחרונה שלך- מוזר שעל אף הערפול שנראה לך בקשר לאידיאולוגיה היהודית, אתה *יודע* שהיא הולכת להיות חברת מעמדות......השאר יצטרכו להסתפק בחסד....
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 121123
לגבי הנחוש שלי שהוא אכן ניחוש בלבד,
ברגע שיהודי אורתודקסי ויהודי רפורמי יוכלו לשבת בבית כנסת אחד אני יאמין שהם יוכלו גם לשבת בסנהדרין העתידית ביחד.
או שלישיבה בסנהדרין העתידית לא יהיה תוקף מחיב כמו שיש לישיבה בבית כנסת?

ועוד הערה באשר לטומי לפיד לא נראה לי שהוא הרגיש אי פעם כבעל בית בארץ.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 121277
הרפורמים כמעט ולא מצויים במדינה. יחסית לכמותם בח''ול האחוז שלהם בין תושבי הארץ הוא אפסי. ולא בכדי. התפקיד העיקרי אותו הם ממלאים בארץ הוא כלי בידי האנטי דתיים לניגוח הממסדים הדתיים וכירסום בסמכותם. מבחינתי אין שום צורך אמיתי להתייחס לקיומם כאן. הם לא רלוונטיים מבחינה מספרית.
אגב, בחו''ל, שם הם ממלאים תפקיד אחר, יש פורומים בהם משתתפים מנהיגי קהילות אורתודוכסיים ורפורמים ביחד.

לגבי טומי לפיד - לא התכוונתי אליו אישית אלא לקהל המצביעים שלו. הם בודאי הרגישו כבעלי הבית במדינה הזאת...
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 121339
בארץ קימים יהודים חילונים ויש גם כמה פורומים בהם הם יושבים ביחד עם יהודים אורתודוקסים.אף אחד מהפורומים הללו אינו בעל אופי דתי,נדמה לי שהכלל הזה תופס גם למסגרות בהם משתפים הרפורמים והאורתודוקסים פעולה בח''ול.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 121583
החיים אצלי לא מתחלקים ל''חיים דתיים'' ו''לחיים כלליים''. לכן האבחנה שלך לא נראית לי.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 122172
יפה הגדרת עכשיו את לב הבעיה.
אצלי גם החיים אינם מתחלקים לחיים כלליים וחיים דתיים ולכן להבחנה הזו אין משמעות.
רק שהדגש שונה. חוסר המשמעות נובע משום שלחיים הדתיים אין משמעות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים