בתשובה לעדי סתיו, 07/01/03 13:31
את חופש הרצון צריך... 119136
האם יש אצלך הבדל בין "רצון" ל"רצון חופשי"? מה משמעות ה"חופשי" הזה?

טרמינולוגיה בצד, אנחנו די מסכימים. אבל אני מרגיש דיסוננס לא קל בין התחושה הפנימית שלי, "הכרעה רצונית חופשית", לבין ההכרה שזו תוצאה חד-משמעית של תהליכים פיזיקליים דטרמיניסטיים או אקראיים. ליתר דיוק, חשתי דיסוננס בהתחלה, אחר כך התרגלתי ועכשיו זה נראה לי בסדר. אבל עדיין, אם באורח פלא יתגלה (או אני אשתכנע) שיש כזה מין רצון חופשי חוץ-פיזיקלי, שיש לנו נפש לא-פיזיקלית שמקבלת החלטות ומשפיעה על היד שלנו לזוז, אז אני ארגיש יותר בנוח עם התחושה האינטואיטיבית שלי בזמן קבלת החלטה. אתה לא?
את חופש הרצון צריך... 119140
עדיין תצטרך להסביר לי איך הנפש הלא פיזיקלית מקבלת החלטות באופן "חופשי". יהיה לי ברור, במקרה הזה, שהיא חופשיה מאילוצים פיזיקליים, אבל הבעיה העקרונית עם החופש לא נפתרת בכלל.

אני חוזר על משהו שכבר שאלתי את ליאור: יש לך (או לנפש המטאפיזית שלך) רשימה של פעולות אפשריות, איך בוחרים ממנה אפשרות אחת באופן חופשי?
את חופש הרצון צריך... 119141
אני לא רואה הבדל בין ''רצון'' ל-''רצון חופשי''. לעניין הדיסוננס, אני לא חושב שארגיש יותר בנוח במקרה כזה, כי אני כן מכיר בקיום רצון חופשי (אמנם כמערכת מורכבת ולא יסודית), וזה לא הופך לשיטתי את הרצון החופשי לפחות קיים כבר עכשיו.
את חופש הרצון צריך... 119195
אחת הבעיות היא שלא מגדירים מה זה חופשי. בד"כ כשאומרים "רצון חופשי" מתכוונים ל"בחירה ללא אילוצים, ללא כפיה coercion". אבל אנחנו יודעים לפחות מהנסיון שלנו בחיים שאין דבר כזה "ללא כפיה". כל מערכת החינוך, ההורות, למידה, גדילה בקרב אנשים וכו' היא מערכת שעובדת על היסוד המוכח שליצורים כמו בני אדם, עכברים וכלבים יש נטיה ויכולת להגיב למערכות של פיצוי=שכר ועונש.

כל המערכת המשפטית שלנו, הצורה בה אנחנו מגדלים ילדים, או למעשה, האופן בו ילדים גדלים, איך שאנשים מתפקדים בחברה, מערכות בחירות, פירסום ושלא לדבר כמובן על כל הציוויים הדתיים, הכל מבוסס [בלעדית?] על ההתניות והכשרים של יצורים כמונו להגיב על גרויים חיוביים ושליליים.

אז איך אפשר בכל זאת להבין שיש לנו איזו מידה של "חופש פעולה"?

החופש הזה נקבע על ידי מידת ההתנגדות של היצור לאילוצים/כפיה. אם אנחנו הולכים לבית ספר ללמוד חשבון, אז הנטיה שלנו להתנגד לכפיה קטנה מאד יחסית למי שמאיימים עליו באקדח לתת את הכסף. בכל מצב, הבחירה שלנו לא חופשית אלא נובעת מסדר מאורעות, מצורת הנטיה להגיב לגרויים, ממערך התכונות והזיקות שההסטוריה שלנו נתנה לגוף.

אם אומרים שהבחירה חופשית כי היא נעשית על ידי נשמה חיצונית לגוף, אז ברור שיש כאן פשוט התעלמות מהשאלה - לא משנה מי עושה את הבחירה, האם הוא יכול לבחור בלי התחשבות בשום גורם שהוא, לגמרי. (נעזוב את איך הנשמה משפיעה על הגוף, זה לא משנה).

עצם העובדה שנוצר צורך לבחור מראה שאין שום חופש משום שהיה אילוץ כלשהו שכפה בחירה עלינו. אני לא מבין איך אפשר להניח התנהגות אקראית-ספונטנית מוחלטת (שזה משמעות ה"חופשי") אבל רק לפעמים. מה קובע שלפעמים יש אקראיות ולפעמים יש סיבות.

שוב, אפשר אולי תיאורטית למצוא סיבות לבחירה בדיעבד אבל קשה לנבא מראש מה תהייה הבחירה, אם כי מהנסיון שלנו אנחנו יודעים _ופועלים_ מהנחה שאנחנו יכולים לנבא לא רע מה תהייה הבחירה - חינוך, חוק עובדים לפי ההנחה הזו.

עכשיו, בנושא הפחדים שאפשר לחוש בתגובה 119115 של גילית.

לאמר שאין "נפש" במובן של שם-עצם מוחשי פיזיקלי נפרד, מסוים בר-כימות, לא פוגע ולא יפגע, לדעתי, במה שנהוג לכנות "רוח האדם" או של כל יצור אחר. להיפך, כל הרעיונות של הדת על נפש, אלוהים, שפע קורן שמימי, שכל נפרד, אור עליון וכל מני סיפורים מרתקים כאלה, מחווירים, מתרדדים ונהפכים לראיה תינוקית ומאד פשטנית לעומת המורכבות העצומה, העושר הענקי שקיים בתאור פיזיקליסטי של אותה "נפש" לא קיימת.

לתאר משהו במושגים פיזיקליים, כי הידע שלנו הולך וגודל, לא אומר שמייד תהייה התמוטטות רבתית של כל המערכות החברתיות והתרבותיות.

_____________

בחרתי לענות לך, בטח שיש איזו סיבה נסתרת :-( אבל התגובה מיועדת לכל המגיבים. תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים