בתשובה לניצה, 11/01/03 20:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חובת ההוכחה במקרה זה היא כולה על המחנה שלך. והכוונה כאן היא האם יוכל המחנה שלך להוציא מקירבו עיקרון מארגן שהינו מצד אחד יהודי ''אידיאולוגי'' ומצד שני מסוגל להכיל ולסבול גם אחרים - יהודים חילוניים וזרים,בינתיים אני לא זכיתי לצפות בעיקרון שכזה. אני רק מסופק אם ההגדרות שלך ליהדות מסוגלות להקיף אפילו יהודים דתיים כקונסרבטיבים ורפורמים, ואם ההגדרות שלך ללאומיות מסוגלות לכלול גם מי שאינו דבק בארץ ישראל השלמה ומסתפק במדינת ישראל יציבה. אני מסופק גם אם הסנהדרין העתידית שתעמוד בראש המדינה היהודית-אידיאולוגית תוכל לקבל אליה חברים שאינם יראי שמים שלא לדבר על כאלה שאינם יהודים. אם את מיעדת למיעוט החילוני העתידי את התפקיד של ה''חרדים'' כיום,אז את בבעיה כי ריבונות והשפעה על הסביבה הם ערכים ''חילונים'',וקשה לי לפחות,לראות את חיי במסגרת יהודית דתית שתראה בי אזרח מדרגה שניה.הברירות שיעמדו בפני שני הציבוריים הדתי והחילוני לא יהיו מלבבות. נדמה לי שההפתעה של הבחירות הקרובות (אם אפשר בכלל לנבות משהו על הבחירות הקרובות) תהיה ההצלחה של ''שינוי''.נסיון של ''חילוניים בהכרה'' להגדיר מחדש את זהותם הלאומית בתוך הפוליטיקה הסקטוריאלית של החברה הישראלית. הפורום שאנו כותבים בו גם הוא נסיון שכזה אולי, כך שהישראליות לא נעלמת כל כך מהר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה אתך שחובת ההוכחה היא עלי, ואני מצפה להזדמנות להוכיח אותה. לדעתי היכולת שלי להכיל אנשים שאינם בדעה שלי לא נופלת משמעותית מהיכולת של הליברל המערבי להכיל אנשים שאינם חושבים כמותו. זה נכון שמצב בו עקרונותי ישלטו במדינה, ידרוש הרבה שינויים חשיבתיים אצלי- הרגילה להיות מיעוט, ואצל אלו הרגילים להיות רוב. כלמר אלו שלפי תפיסתם דעתם היא ''ברירת המחדל'' שלא צריכה הצדקה. אולם כשם שאני מסוגלת לחיות במדינה בה דעותי לא שולטות, אני מצפה גם מאחרים להיות מסוגלים לכך. צריך לזכור גם, שלפני שדעותי יהוו את המסגרת השלטונית במדינה, צריך שרוב העם יתמוך בהן. אני אופטימית מיסודי, אבל ברור לי שזה לא משהו שקורה מחר בבוקר. ברור לי שיקדם לזה תהליך של שינוי משמעותי ועמוק בדרכי החשיבה של אנשים רבים ומערכות רבות במדינה. לכן השינויים לא יהיו דרמטיים מהיום למחר, אלא בודאי בצורה מודרגת תוך תיאום מתמיד עם המציאות. ריבונות והשפעה על הסביבה אינם ערכים חילוניים. יש לנו את החובה להיות ריבוניים בארצנו מאז ימי יהושע. נכון ש''שינוי'' מהווה נסיון של ''חילוניים בהכרה'' להגדיר מחדש את זהותם הלאומית. הבעיה היא שאני לא כל כך מצליחה להבין את ההגדרה שלהם. לי נראה שההגדרה שלהם היא בעיקר על דרך השלילה- מה הם לא ונגד מה הם, ולא מה הם כן, ובעד מה. לדעתי זו הסיבה שמתקבל הרושם ששינוי היא מפלגה שמבוססת על שינאה. תקן אותי אם פיספסתי את התכנים הייחודיים החיוביים של שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי היא ממש לא כוס התה שלי (עם לשאול ביטוי עברי נאות) ואני מניח שיש לה נציגים מספיק רהוטים כאן שישמחו לפרוס את משנתה. אבל הנסיונות של שינוי להגדיר דמוקרטיה ליברלית ישראלית, הם לא פחות ברורים או מעורפלים מהנסיונות שלך להגדיר מדינה יהודית דתית. במידה רבה שינוי היא הנגטיב או הפוזיטיב של ש''ס,פוליטיקה סקטוריאלית שמקור המשיכה שלה הוא הדאגה לדלת אמותי, התחילה במחוזות של ש''ס ואגודת ישראל. ונקודה נוספת יש הבדל מהותי בין להיות מיעוט במערכת דמוקרטית שמבטיחה איזה שהוא מימד של שויון בין כל אזרחיה. לבין להיות מעוט במערכת שמקימת אין ספור הגבלות על הסקטורים שאינם מקבלים את האידיאולוגיה השלטת. המערכת היהודית שלך (אלא אם תשתנה כמעט כליל האידיאולוגיה היהודית שאת מדברת בשמה) הולכת להיות מעין חברת מעמדות שכזו בו מי שירצה להמנות על המעמד השליט יהיה צריך להתאים את אמונותיו ודעותיו לדת השלטת. השאר יצטרכו להסתפק בחסד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אף שללא ספק יש צורך בעבודה רבה כדי להגיע ליישום של מערכת העקרונות היהודיים, לכדי מערכת מדינית מתפקדת בפועל, יש כר נרחב מאוד להתבסס עליו: כל הספרות והתרבות הערכית והמשפטית היהודית, שאולי היא מהמפותחות ביותר בעולם, שנוסף לכתובים יש לה גם הרבה לומדים ותלמידי חכמים. יתרה מזאת, קיומם או אי קיומם של אחרים אינו משמעותי מבחינת התוכן של העקרונות היהודיים. כל זה אינו קיים באידאולוגיה של שינוי. הם מדברים על מערביות ליברלית שזה משהו אוניברסלי. וההתאמה היחידה של זה למצבנו האקטואלי בארץ, היא השלילה של ש"ס והחרדים. זה נכון ששינוי היא מפלגה סקטוריאלית. אולי זה מתחיל לסמן את השינוי. אנשים שחשו עד היום כבעלי הבית בארץ מתחילים להרגיש כ"סקטור". לפי זה, אנו ממש בדרך הנכונה לשיוויון. לגבי ההערה האחרונה שלך- מוזר שעל אף הערפול שנראה לך בקשר לאידיאולוגיה היהודית, אתה *יודע* שהיא הולכת להיות חברת מעמדות......השאר יצטרכו להסתפק בחסד.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הנחוש שלי שהוא אכן ניחוש בלבד, ברגע שיהודי אורתודקסי ויהודי רפורמי יוכלו לשבת בבית כנסת אחד אני יאמין שהם יוכלו גם לשבת בסנהדרין העתידית ביחד. או שלישיבה בסנהדרין העתידית לא יהיה תוקף מחיב כמו שיש לישיבה בבית כנסת? ועוד הערה באשר לטומי לפיד לא נראה לי שהוא הרגיש אי פעם כבעל בית בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפורמים כמעט ולא מצויים במדינה. יחסית לכמותם בח''ול האחוז שלהם בין תושבי הארץ הוא אפסי. ולא בכדי. התפקיד העיקרי אותו הם ממלאים בארץ הוא כלי בידי האנטי דתיים לניגוח הממסדים הדתיים וכירסום בסמכותם. מבחינתי אין שום צורך אמיתי להתייחס לקיומם כאן. הם לא רלוונטיים מבחינה מספרית. אגב, בחו''ל, שם הם ממלאים תפקיד אחר, יש פורומים בהם משתתפים מנהיגי קהילות אורתודוכסיים ורפורמים ביחד. לגבי טומי לפיד - לא התכוונתי אליו אישית אלא לקהל המצביעים שלו. הם בודאי הרגישו כבעלי הבית במדינה הזאת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ קימים יהודים חילונים ויש גם כמה פורומים בהם הם יושבים ביחד עם יהודים אורתודוקסים.אף אחד מהפורומים הללו אינו בעל אופי דתי,נדמה לי שהכלל הזה תופס גם למסגרות בהם משתפים הרפורמים והאורתודוקסים פעולה בח''ול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים אצלי לא מתחלקים ל''חיים דתיים'' ו''לחיים כלליים''. לכן האבחנה שלך לא נראית לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה הגדרת עכשיו את לב הבעיה. אצלי גם החיים אינם מתחלקים לחיים כלליים וחיים דתיים ולכן להבחנה הזו אין משמעות. רק שהדגש שונה. חוסר המשמעות נובע משום שלחיים הדתיים אין משמעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |