בתשובה לעדי סתיו, 13/01/03 23:06
שניים אוחזין בעדי 120730
אני חושב שעדיין את המסתובב במעגל. כתבת "רצון איננו כבול" "אם היה בו [ברצון]" "תגובותיו [של הרצון]" ועוד התיחסויות כאלה.

אני מבין שבאמת קשה מבחינת השפה לכתוב בצורה נייטרלית אבל נראה לי שעל פי המשמעות של מה שאתה כותב, ישנו "רצון" כדבר מה נפרד, אובייקט עצמאי שמושפע מהפיזיקה, פועל לפי הפיזיקה ומשפיע לפי הפיזיקה אבל הוא נפרד ממכלול של הגוף ולכן אתה כותב "היכולת לנבא את מהלכיו [של הרצון]". אתה מתייחס לרצון כאל שם עצם.

אני חושב שצריך להתייחס לזה אולי משהו כמו - אין "רצון" יש "רציה".

יש את הנטיות והדחפים של הגוף הפיזי – תחשוב על התחושות הכמוסות שלך, על המטרות הנסתרות של גופך - וגם על תחושות צרכים ומטרות שיש לך מודעות לגביהן – אם כי זה לא כל כך משנה.

עוד דבר - עדיין לא התייחסת לשאלה שלי מלפני כמה ימים - אם אתה חושב ש"החופש" נובע מאקראיות, אזי איך רנדומליות מוחלטת מתיישבת עם "רצון"?

הרי רצון אמור להתבטא בסופו של דבר בבחירה שמשקפת חלק מהגורמים שהביא לצורך בהכרעה. אם יש פה אלמנט אקראי, כיצד אקראיות מתקשרת לגורמים שהביאו מלכתחילה בפניך אופציות שונות?

אם אתה מצמצם את האקראיות ואומר שהקשר בין הבחירה לבין המהלך שהביא לצורך לבחור, הוא זה – נניח שהיונה רעבה ולכן היא צריכה לאכול ולכן הבחירה תצטמצם רק איזה גרגיר לנקר ולא לאיזה כיוון לעוף או אם לשרוק מנגינה. אז יש קשר הדוק בין עצם הבחירה בגרגר לבין הדחפים שהביאו את היונה למצב שבו היא בכלל צריכה לבחור. זאת אומרת שהבחירה שלה לא חופשית אלא אולי נניח [ולא בלי הסתייגות] שרק הפעולה שלה חופשית.

הייתי מספיק ברור או שהצלחתי לבלבל עוד יותר?
שניים אוחזין בעדי 120791
לא מבין. למה אני מסתובב במעגל? אם הרצון מושפע מחוקי הפיסיקה, הוא עצמו פיסי, אז הוא בהכרח חלק מ- (או פרשנות של פעולת, או פרשנות של פעולת חלק מ-) מכלול הגוף. אלא אם כן אתה מאמין שחייזרים גשמיים שולטים עלינו מחלליותיהם. אני לא רואה איפה רמזתי שהרצון אינו חלק ממכלול הגוף. להפך – כוונתי היא שמכיוון שהוא _אכן_ חלק ממכלול הגוף, אי אפשר לומר שהוא כבול על ידי מכלול הגוף, הכולל התנהגויות אקראיות ודטרמיניסטיות. אני לא מפריד גוף מנפש ולכן וודאי שדחפי הגוף מהווים חלק מהרצון. אני לא יודע אם חופש נובע מאקראיות אבל הוא ללא ספק מדגיש אותה. החופש נובע לפחות מכך שהרצון אינו כפוי על-ידי גורמים חיצוניים לו. הבחירה מושפעת מגורמים חיצוניים אבל אינה כפוייה על-ידיהם, וזה כל מה שאני יכול לומר לעניין היונה, כי אני לא בטוח שהבנתי את הדוגמה הזו עד הסוף.
שניים אוחזין בעדי 120938
תגובה 120937
שניים אוחזין בעדי 120893
אני לא מבין למה מהשימש ב"רצון" כשם עצם (אגב, גם "רצייה" היא שם עצם) אתה מסיק שעדי רואה בו "דבר מה נפרד". הנה, עדי נתן את דוגמת האטום (ביחס לחלקיקים המרכיבים אותו), כמשל לרצון (ביחס לפיזיקה היוצרת אותו). גם על אטומים אנחנו מדברים כשם עצם, ורואים בהם (בהקשרים מסוימים) דבר עצמאי; ואיש לא יטען ברצינות שיש להם קיום נפרד מהחלקיקים המרכיבים אותם.
שניים אוחזין בעדי 120937
התכוונתי שאין הקבלה בין רצון לאטום, אפילו אם האטום מורכב מחלקים קטנים יותר, משום שאולי יותר משהרצון הוא "דבר" הוא "פעולה". אם אתה זוכר פעם כתבתי שאולי בעצם אין mind אלא שצריך לחשוב על minding.

לכן גם גם מי שחושב על רצון כישות/דבר מה שמכוון את הפעילות שלנו והוא לא חלק מאיתנו בעצם לא פתר כלום כי הוא צריך להסביר איך הישות הזו עובדת.

בכל אופן, מה שנסיתי לאמר לעדי זה שהיונה איננה דוגמא לרצון חופשי – אם נניח שיש אקראיות – אלא היא דוגמא ל בחירה (חופשית או לא). הרצון – שם כולל לתהליך שנובע מדחפים, רציות, נטיות או בכלל disposition כללי, וגם משאיפות ומטרות – מוביל אותך לנקודת ההחלטה, הבחירה.

אני חושב שבעצם שנינו מסכימים, אלא שיש לך כושר לכתוב את זה בצורה הרבה יותר בהירה.
שניים אוחזין בעדי 121147
אני לא רואה את ההבדל העקרוני בין אטום לרצון – אתה יכול לומר שגם אטום הוא תהליך ושאנחנו מתייחסים אליו כאל עצם. אם לדייק, שניהם "תופעות". לעניין היונה, אני אשתעשע: מה אם כגוזל, היא ישבה בקן לימינו של גוזל חזק יותר שנהג לגזול את מזונה ולכן היא מעדיפה תמיד לאכול משמאל, מתוך הרגל ופחד? האם אז תסכים להגדיר את בחירתה ככזו שנעשית מתוך רצון? אגב, אני לא טוען שליונה יש רצון חופשי – אני טוען שיכול להיות לה רצון חופשי, כשהגורם הנדרש הוא אמפתיה מצד הצופה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים