בתשובה לירדן ניר, 19/01/03 21:32
כולם אוחזין בעדי 122429
מצחיק, אבל דווקא אפשר (בערך). אם אתה נותן לביטים שלך להיות קוונטים, אתה יכול לשמור אינפורמוציה רבה בביט אחד, לא יודע אם מספיק כדי לתאר חלקיק, אבל וודאי שיותר מ'0' או '1'.

אתן דוגמא לבעייה קלאסית, ולפתרון הקוונטי שלה. נאמר שיש לך פונקציה מn ביטים (N==2^n כניסות) לביט אחד (==יציאה בודדת), ונאמר שאתה יודע שהיא או קבועה (מוציאה '1' או '0' לכל כניסה) או זוגית (מוציאה '1' למחצית הכניסות, ו'0' לחצי השני). קלאסית, כדי לבדוק מה היא צריך להשתמש בN/2+1 נסיונות על הפונקציה, כי גם אם קיבלת N/2 פעמים '1', אולי הפעם הבאה תהיה אפס, ואז היא זוגית.

אם הביט שלך הוא קוונטי, אתה יכול להכניס אותו ב*סופרפוזיציה של כל הכניסות האפשריות*, ואז אחרי מניפולציות קלות ומדידת החלקיק, תדע מיד אם היא זוגית או קבועה (במקום (o(1) o(n). ברור לי שאתה לא מחזיק יותר מידע על המערכת, הרי גם קודם ביט אחד הספיק כדי לשמור את המידע 'זוגית' או 'קבועה', אבל הקונספט של להחזיק מידע בסופרפוזיציה ייתכן וסותר את ההנחה הסבירה שעשית בהודעתך.
כולם אוחזין בעדי 122500
הערה: אוגר הבנוי מביטים קוונטיים משולבים יכול לשמש רק כמדמה של חלקיק עם מספר סופי של מצבים. אבל ממילא אפשר רק לקרב, וזה לפחות לא קירוב שדורש כמות אקספוננציאלית של זמן, מה שיש לך עם מחשב קלאסי. זו הסיבה שפיינמן העלה את זה מלכתחילה.

אבל לך תבנה מחשב קוונטי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים