בתשובה לברקת, 29/01/03 16:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שמעמדיות היא אכן גורם לא מודע שגורם להתנגדות לליברליזציה בשפה, ולכתב הכרמלי בפרט. אני לא יכול להוכיח זאת, אבל זה לא כל-כך משנה -- בלי קשר לגורם הפסיכולוגי-בגרוש, ההשפעה בפועל היא סיקטור החברה וההשכלה. לגבי סיבות נוספות נגד הכתב הכרמלי, אני מאמין ששמרנות היא אכן המובילה שבהן (אגב, נראה לי שזו חזקה יותר אצל חילונים דווקא). הן מסורתיות כנה, והן התחמקויות בנוסח ''אנחנו מסתדרים יופי ככה''. דומה לשמרנות הוא ויתור -- ''בוא נעבור כבר לאנגלית וזהו, חבל על החצי-חצי''. ויש גם דאגה מהמעבר עצמו, כמו שדובי אומר. לכן אפשר לעשות נסיונות מקדימים ומעבר הדרגתי, שתחילתו לא-פורמלית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אתה אומר ש"ההשפעה בפועל היא סיקטור החברה וההשכלה", מכאן היה אמור להיגזר, שבחברות שבהן נהוג כתב לטיני יש פחות סיקטור (סקטוריזציה?) של החברה וההשכלה מאשר בישראל. אני לא בטוחה שזה המצב. (ננטרל לרגע את הנתונים על קשיי קריאה בקרב תלמידים עם המעבר לשיטת ההברות, כי הם נוגעים לשיטת הלימוד ולא לאובייקט הלימוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, כי יש כאן גורמים רבים מאוד, והחברה הישראלית היא עדיין שוויונית מאוד בערכיה. אבל ההשפעה של כתב מסובך יכולה להיות הקטנת הגמישות המעמדית, שנגרמת קודם-כל עקב עקומת למידה תלולה לקבלת השכלה בסיסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שוב - במדינות בהן אין ''כתב מסובך'', כמו בריטניה וארה''ב, יש חסמי השכלה אחרים, קשים הרבה יותר. לא הראית שהכתב הוא גורם שיוצר פערי השכלה בישראל. אחרת היינו מקבלים, למשל, הישגים גבוהים יחסית במתמטיקה ובאנגלית בבתי הספר בישראל, לעומת הישגים נמוכים בלשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הכתיבה באנגלית היא אכן מסובכת, ומסיבות שונות – פונטיקה לא-עקבית. אבל הכתב אכן מעודד יבוא מלים משפות לטיניות זרות כמו צרפתית, והתפתחות טכנולוגית. אני חושד שקל הרבה יותר לילד עני אמריקאי ללמוד מספרים מאשר לישראלי. חוץ מזה, יש לנו השגים _מחפירים_ בלשון. אנחנו אפילו לא שמים לב אליהם כי הדרישות, מלכתחילה, כל-כך נמוכות. ראית כמה אנשים בפורום המכובד הזה לא ידעו להבדיל בין משקל בעלי מלאכה לבניין קל עבר. גם יש הבדל בין לדחוס חומר תאורטי שבוע לפני הבגרות לבין הקפדה על איות נכון לאורך כל תקופת בית הספר, מה שבלתי-אפשרי אצלנו, כי פשוט אין ניקוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא רמת ההשגים בלשון *בהשוואה* להשגים במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית. ואחר כך, אם תרצה, השוואה דומה בארצות אחרות. אגב, מבחינת שיעור האנאלפביתים באוכלוסייה, ישראל לא שונה בהרבה מארה"ב (בקרב הנשים יש הבדל של 2%, והוא כנראה מצוי באוכלוסייה הערבית): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבירה לי פעם מישהי שמלמדת לקויי קריאה באנגלית, מדוע ישנם תלמידים אשר מסתדרים (פחות או יותר) עם הכתיב העברי, אך כושלים בלטיני. כאשר נצייר חפץ מסוים, נניח מפתח, הוא ישאר מפתח גם אם נהפכו על ראשו, נביט בו מצידו האחר (תמונת ראי), נסובב לימין או לשמאל - מפתח נשאר מפתח. לעומת זאת אם ניקח את הסימן b: אם נציגו בתמונת ראי, הוא הופך לd, אם נעמידו על ראשו הוא p, ובהיפוך נוסף q. ישנם ילדים שזה פשוט בלתי נתפס עבורם. (ובעברית הם מבלבלים בכתב בין ג' לז'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני רואה את האותיות ג' ו-ז' אני יודע להבדיל ביניהן, אבל אני אף פעם לא מצליח לזכור. לכן, כשאני כותב את האותיות הללו, ב-50 אחוז מהמקרים אני מוחק מה שכתבתי וכותב את האות השנייה - פשוט כי הפכתי כיוון. ברגע שאני רואה את האות מולי, אני יודע לזהות אם כתבתי אותה הפוך או לא. לכן, כמובן, המספר 50% מתייחס רק לפעם הראשונה שאני כותב את האות בטווח של כמה אותיות. אין סיכוי שאני אטעה יותר מפעם אחת בכתיבת המילה "גזוז". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - קראתי היכנשהו שבכתב האסקימוסי (שהוא כתב "מלאכותי", כלומר הומצא עבורם ולא התפתח עם השפה) ההבדל בין תנועות מתקבל ע"י סיבוב האות. למשל, צורות כמו q, b הן שתי תנועות שונות של אותו עיצור (נניח ti, tu). עד עכשיו חשבתי שמדובר בהברקה של ממש; כעת יש לי הרהורי כפירה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |