בתשובה לשי כהן, 23/09/99 1:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחייכם, אני בן! ולעניין – גם שי וגם דובי התעלמו בתגובותיהם מהטיעון המרכזי שלי. אין לי כמובן מחלוקת איתם בנושא "קירוב" היישובים למרכז. הויכוח המרכזי הוא בשאלה האם המדינה צריכה לממן ולסבסד את האזרחים הלא-יצרניים שלה (לא יצרניים שלא באשמתם, אגב). לדעתו של דובי המדינה צריכה להתעלם מהאנשים האלה. אני חייב ללכת. אוף. פעם אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מי הם האנשים. הגברת סבטלנה היא אולי אשה מאוד נחמדה. אבל היום היא מעדיפה לחיות על תקציב המדינה. וזה אומר על הגב של משלם המיסים. יפסיקו האנשים לבכות ולרחם. מי שרוצא ללמוד יכול , למה סטודנט יכול לעבוד בשתי עבודות וללמוד? החינוך בארץ היום הוא שלעבוד בידיים זה אסור אם זה בדימונה ואם בירוחם ואם בתל אביב. אבל החינוך הזה ישתנה ואיך נשאלת השאלה. את דמי האבטלה שנותנים בקלות רבה יפסיקו לתת (אני מבטיח שלא ירעבו האנשים.) ויחיבו לעבוד. אבל מה אם אין עבודה? גם לזה יש תשובה אותם אילו שחולים ומסכנים ולא"מתאימים" ישלחו לעבוד בניקוי מדינת ישראל. לא עבודה קלה, אפילו בשמש. אבל ברגע שבו יחיבו אותם לעבוד תמורת הכסף שהם מקבלים אני מבטיח שהם יצליחו לחזור לשוק העבודה במהירות. ללא עזרת פרץ וידידיו. אבל האם לא הם אילו שמשלמים את הביטוח הלאומי לצורך זה שלא ילכו לעבוד ב... ממש לא! אנחנו ניתן להם כסף לאכול ואת האפשרות למצוא עבודה אבל נחייב אותם לעבוד ולרצות למצוא עבודה. נקיון הארץ היא רק דוגמה קטנה לא חסרים דברים שניתן לעשות למען המדינה מבלי לשתות את דמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |