קביעות אובייקטיביות (עד כמה שאפש 12997
בואו ננסה להסכים על כמה עמדות עקרוניות שאדם הגון יכול לתמוך בהן בלי קשר לזהותו הפוליטית:
א.החוק שקובע כי בבחירות מיוחדות המועמדים יוכלו להיות רק חברי-כנסת הוא חוק אנטי-דמוקרטי. אסור לשלול מאזרחים זכות התמודדות על ההנהגה רק כי הם לא חברים בקליקת ההנהגה הנוכחית(גם הכנסת שייכת להגדרה זו).
ב. הצעד שעשה הערב ברק הוא צעד חוקי אבל מגעיל ופחדני למדי. אם הוא סבור שהוא ראוי לבחירה מחדש, יתכבד נא בהתייצבות המועמד החזק ביותר מולו.
ג. הרעיון שנשמע הערב בקרב אנשי הליכוד לשנות את חוק הבחירה הישירה כך שניתן יהיה כבר בבחירות הקרובות להעמיד לראשות הממשלה אזרחים שאינם חכי"ם הוא רעיון לא-הגון. אסור לשנות חוק באשר לבחירות אם השינוי מתייחס כבר לבחירות הקרובות. ב-‏1991, למשל נחקק חוק הבחירה הישירה, אך נקבע שהוא ייושם רק בבחירות 96' וכך אפשר היה להעריך שההחלטה היא עניינית ולא משקפת אינטרס מפלגתי רגעי.
כוונת המחוקק 13005
לפי החוק, בחירות מיוחדות לראשות הממשלה (דהיינו כאלה שאינן מתקיימות במקביל לבחירות לכנסת) נערכות בכמה מקרים, שרובם נוגעים לנסיבות "אישיות" המונעות מראש הממשלה להמשיך לכהן (ליתר דיוק: ברוב הנסיבות הלאה, ראש הממשלה המכהן אינו יכול להיות מועמד לבחירה מחדש), ולא לנסיבות פוליטיות.
בבחירות כלליות לכנסת ולראשות הממשלה, מועמדים לראשות הממשלה חייבים לעמוד בראשה של רשימה לכנסת. אם מועמד זכה ביותר ממחצית הקולות הכשרים, אבל לא נבחר לכנסת (מצב לא סביר בעליל) - הוא לא ייבחר לראשות הממשלה. בסיבוב שני, אם יש כזה, מתמודדים שני המועמדים המובילים מבין אלה שנבחרו לכנסת.
נסכם: המחוקק התכוון לשמור על זיקה בין הכנסת לבין הממשלה. זיקה זו מתבטאת, בין היתר, בהכרח שראש הממשלה יהיה חבר הכנסת ונציג של סיעה בה (עוד ביטוי לזיקה: החובה שלפחות מחצית מהשרים יהיו חברי כנסת). הזיקה הזו היא חלק אינטגרלי משיטת הממשל הקבועה בחוק, והנוהג לגבי מועמדות לראשות הממשלה בבחירות מיוחדות (שהסברתי את הנסיבות העיקריות לקיומן) עולה בקנה אחד עם השיטה.
לדעתי אין שחר לקביעה שהשיטה "אנטי-דמוקרטית", או אנטי-חוקתית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים