בתשובה לירדן ניר, 24/02/03 0:05
נקודה שאני לא מבין לאורך הדיון. 131604
המספר האבסולוטי הוא המדד היחיד שיכול לקבוע.

למה לא נמציא צורת אומנות חדשה?
אני אומן יוצר. מקדיש את חיי לאומנות. זה עתה השלמתי את יצירתה של סימפוניית עיסוי. אני לוחץ על נקודות הרמוניות בגוף המטופל במקצב ובמתאם שיוצרים תחושת עונג. לא סתם מסאג', אלא עיסוי שיש מאחוריו תפישת עולם כוללת. שיש מאחוריו משמעות, ומטרה.

לרוע המזל, אני לא יכול לטפל ביותר ממטופל אחד ביום. בכל זאת, 5 שעות של עיסוי נמרץ זה לא דבר קל. וללא תמיכה ממשלתית, לא אוכל להקדיש את עצמי לאומנות שלי.
כל מטופל ומטופל שעברו תחת ידי טוענים שהתעלות שכזאת מעולם הם לא חשו. לא מדובר בפיקציה. זוהי אומנות טהורה.

אתה עדיין איתי?

האם מאחר והמספר האבסולוטי של הצרכנים לא קובע, על הממשלה לתגמל אותי על היצירה שלי, שנהנים ממנה 250-300 איש בשנה בלבד?
נקודה שאני לא מבין לאורך הדיון. 131677
בכלל לא הבנת את התיקון שלי. אני לא אמרתי שכן צריך לתת למישהו תקציב ממשלתי (וגם לא אמרתי שלא). האם צריך לדעתך לתת תקציב ממשלתי לאמנות שיש לה צרכנים? למה? אם לא - לא לתת לאף אחד - אז יוצא ששורד מי שיכול להתקיים על כספי צרכניו. זה היה התיקון שלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים